פרשת תולדות יום רביעי

תולדות · רביעי

תורה בראשית כ״ה: ל״ד-כ״ו: ה׳

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב''ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה:
כה (לד) וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קׇם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה׃ {פ}
וְיַעֲקֹב יְהַב לְעֵשָׂו לְחֵם וְתַבְשִׁיל דִּטְלוֹפְחִין וַאֲכַל וּשְׁתִי וְקָם וַאֲזָל וְשָׁט עֵשָׂו יָת בְּכֵרוּתָא:
רש״יוַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו. הֵעִיד הַכָּתוּב עַל רִשְׁעוֹ שֶׁבִּזָּה עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל מָקוֹם:
שמע אברהם בקולי. כְּשֶׁנִּסִּיתִי אוֹתוֹ:
כו (א) וַיְהִ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ מִלְּבַד֙ הָרָעָ֣ב הָרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בִּימֵ֣י אַבְרָהָ֑ם וַיֵּ֧לֶךְ יִצְחָ֛ק אֶל־אֲבִימֶ֥לֶךְ מֶֽלֶךְ־פְּלִשְׁתִּ֖ים גְּרָֽרָה׃
וַהֲוָה כַפְנָא בְּאַרְעָא בַּר מִכַּפְנָא קַדְמָאָה דִּי הֲוָה בְּיוֹמֵי אַבְרָהָם וַאֲזַל יִצְחָק לְוַת אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִפְלִשְׁתָּאֵי לִגְרָר:
(ב) וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אַל־תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה שְׁכֹ֣ן בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
וְאִתְגְּלִי לֵיהּ יְיָ וַאֲמַר לָא תֵחוֹת לְמִצְרָיִם שְׁרֵי בְאַרְעָא דִּי אֵימַר לָךְ:
רש״יאַל תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה. שֶׁהָיָה דַּעְתּוֹ לָרֶדֶת מִצְרַיְמָה, כְּמוֹ שֶׁיָּרַד אָבִיו בִּימֵי הָרָעָב; אָמַר לוֹ: אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה, שֶׁאַתָּה עוֹלָה תְמִימָה, וְאֵין חוּצָה לָאָרֶץ כְּדַאי לְךָ:
(ג) גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ כִּֽי־לְךָ֣ וּֽלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־כׇּל־הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔ל וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ׃
דּוּר בְּאַרְעָא הָדָא וִיהֵי מֵימְרִי בְסַעְדָּךְ וְאֵבָרֵכִנָּךְ אֲרֵי לָךְ וְלִבְנָךְ אֶתֵּן יָת כָּל אַרְעָתָא הָאִלֵּין וְאָקֵם יָת קְיָמָא דִּי קַיֵּמִית לְאַבְרָהָם אֲבוּךְ:
רש״יהָאֵ֔ל. כְּמוֹ הָאֵלֶּה:
(ד) וְהִרְבֵּיתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְנָתַתִּ֣י לְזַרְעֲךָ֔ אֵ֥ת כׇּל־הָאֲרָצֹ֖ת הָאֵ֑ל וְהִתְבָּרְכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְאַסְגֵּי יָת בְּנָךְ סַגִּיאִין כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא וְאֶתֵּן לִבְנָךְ יָת כָּל אַרְעָתָא הָאִלֵּין וְיִתְבָּרְכוּן בְּדִיל בְּנָךְ כֹּל עַמְמֵי אַרְעָא:
רש״יוְהִתְבָּרְכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔. אָדָם אוֹמֵר לִבְנוֹ יְהֵא זַרְעֲךָ כְּזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק, וְכֵן בְּכָל הַמִּקְרָא, וְזֶה אָב לְכֻלָּן בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ וְגוֹ' (בראשית מ״ח: כ׳); וְאַף לְעִנְיַן הַקְּלָלָה מָצִינוּ כֵן וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה (במדבר ה'), שֶׁהַמְקַלֵּל שׂוֹנְאוֹ אוֹמֵר תְּהֵא כִּפְלוֹנִית, וְכֵן וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי (ישעיהו ס"ה), שֶׁהַנִּשְׁבָּע אוֹמֵר אֱהֵא כִפְלוֹנִי אִם עָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ:
(ה) עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֺתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתוֹרֹתָֽי׃
חֳלַף דִּי קַבִּיל אַבְרָהָם בְּמֵימְרִי וּנְטַר מַטְּרַת מֵימְרִי פִּקּוֹדַי קְיָמַי וְאוֹרָיָתָי:
רש״יוַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י. גְּזֵרוֹת לְהַרְחָקָה עַל הָאַזְהָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּגוֹן שְׁנִיּוֹת לָעֲרָיוֹת וּשְׁבוּת לַשַּׁבָּת (יבמות כ"א):
מִצְוֺתַ֖י. דְּבָרִים שֶׁאִלּוּ לֹא נִכְתְּבוּ רְאוּיִן הֵם לְהִצְטַוּוֹת, כְּגוֹן גֶּזֶל וּשְׁפִיכוּת דָּמִים:
חֻקּוֹתַ֥י. דְּבָרִים שֶׁיֵּצֶר הָרָע וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן אֲכִילַת חֲזִיר וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, שֶׁאֵין טַעַם בַּדָּבָר, אֶלָּא גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ וְחֻקּוֹתָיו עַל עֲבָדָיו:
וְתוֹרֹתָֽי. לְהָבִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי (בראשית רבה):

נביאים מלאכי ב׳: ב׳-ז׳

ב (ב) אִם־לֹ֣א תִשְׁמְע֡וּ וְאִם־לֹא֩ תָשִׂ֨ימוּ עַל־לֵ֜ב לָתֵ֧ת כָּב֣וֹד לִשְׁמִ֗י אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֤י בָכֶם֙ אֶת־הַמְּאֵרָ֔ה וְאָרוֹתִ֖י אֶת־בִּרְכוֹתֵיכֶ֑ם וְגַם֙ אָרוֹתִ֔יהָ כִּ֥י אֵינְכֶ֖ם שָׂמִ֥ים עַל־לֵֽב׃
אִם לָא תְקַבְּלוּן וְאִם לָא תְשַׁווּן דְחַלְתִּי עַל לִבָּא לְמִתַּן יְקָרָא לִשְׁמִי אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת וְאֶשְׁלַח בְּכוֹן יַת מְאֵרְתָּא וְאֵלוֹט יַת בִּרְכַתְכוֹן וְאַף אֲלוּטִנֵיהּ אֲרֵי לֵיתְכוֹן מְשַׁוְיָן דְחַלְתִּי עַל לִבָּא:
רש״יוְאָרוֹתִ֖י. וְקִלַּלְתִּי אֶת בִּרְכוֹתֵיכֶם – מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ לָכֶם: הַדָּגָן, וְהַתִּירוֹשׁ, וְהַיִּצְהָר.
וְגַם֙ אָרוֹתִ֔יהָ. וּבֶאֱמֶת אֵין לִתְלוֹת הַדָּבָר עַל תְּנַאי שֶׁתָּלִיתִי בְּ״אִם לֹא יִשְׁמַע״, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא תִשְׁמְעוּ. לְפִיכָךְ אֲנִי מֵעַתָּה אָרוֹתִיהָ.
(ג) הִנְנִ֨י גֹעֵ֤ר לָכֶם֙ אֶת־הַזֶּ֔רַע וְזֵרִ֤יתִי פֶ֙רֶשׁ֙ עַל־פְּנֵיכֶ֔ם פֶּ֖רֶשׁ חַגֵּיכֶ֑ם וְנָשָׂ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽיו׃
הָא אֲנָא נְזֵיף לְכוֹן בְּעַלְלַת בַּר זַרְעָא וַאֲגִלֵי בַּהֲתַת חוֹבֵיכוֹן עַל אַפֵּיכוֹן וַאֲבַטֵל רְבוּת חַגֵיכוֹן וְיִתְמְנַע חוּלָקְכוֹן מִנֵיהּ:
רש״יוְזֵרִ֤יתִי פֶ֙רֶשׁ֙. שֶׁל בְּהֵמוֹת חַגֵּיכֶם עַל פְּנֵיכֶם. כְּלוֹמַר, לֹא תְקַבְּלוּ שָׂכָר מֵאִתִּי כִּי אִם לְרָעָה, לְבֹשֶׁת, וְאֶגְעַר לָכֶם אֶת זֶרַע הַשָּׂדֶה.
וְנָשָׂ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽיו. פֶּרֶשׁ בְּהֵמוֹת קָרְבְּנוֹתֵיכֶם יִשָּׂא אֶתְכֶם אֵלָיו, לִהְיוֹת זוֹלְלִים וְנִבְזִים כָּמוֹהוּ.
(ד) וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֚י שִׁלַּ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם אֵ֖ת הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֑את לִהְי֤וֹת בְּרִיתִי֙ אֶת־לֵוִ֔י אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
וְתֵדְעוּן אֲרֵי שְׁלַחִית לְוָתְכוֹן יַת תַּפְקֵדְתָּא הָדָא לְמֶהֱוֵי קְיָמִי דְעִם לְוִי אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:
רש״ילִהְי֤וֹת בְּרִיתִי֙ אֶת לֵוִ֔י. שֶׁאֲנִי חָפֵץ שֶׁתִּתְקַיְּמוּ (אִתִּי) בַּבְּרִית שֶׁכָּרַתִּי לְשֵׁבֶט לֵוִי.
(ה) בְּרִיתִ֣י ׀ הָיְתָ֣ה אִתּ֗וֹ הַֽחַיִּים֙ וְהַשָּׁל֔וֹם וָאֶתְּנֵֽם־ל֥וֹ מוֹרָ֖א וַיִּֽירָאֵ֑נִי וּמִפְּנֵ֥י שְׁמִ֖י נִחַ֥ת הֽוּא׃
קְיָמִי הֲוָה עִמֵיהּ חַיֵי וּשְׁלָמָא וְיַהֲבַת לֵיהּ אוּלְפָן אוֹרַיְתִי שְׁלִים שְׁמִי דְחִיל הוּא:
רש״יהַֽחַיִּים֙ וְהַשָּׁל֔וֹם. שֶׁנֶּאֱמַר לְפִינְחָס ״אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם״ (במדבר כה: יב), וְהֻבְטַח לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. הֲרֵי שֶׁיְּהֵא זַרְעוֹ בַּחַיִּים.
וָאֶתְּנֵֽם ל֥וֹ. שֶׁיְּקַבְּלֵם בְּמוֹרָא, וְכֵן עָשָׂה וַיִּירָאֵנִי.
נִחַ֥ת. לְשׁוֹן ׳חִתַּת׳ – נִתְיָרֵא.
(ו) תּוֹרַ֤ת אֱמֶת֙ הָיְתָ֣ה בְּפִ֔יהוּ וְעַוְלָ֖ה לֹֽא־נִמְצָ֣א בִשְׂפָתָ֑יו בְּשָׁל֤וֹם וּבְמִישׁוֹר֙ הָלַ֣ךְ אִתִּ֔י וְרַבִּ֖ים הֵשִׁ֥יב מֵעָוֺֽן׃
אוֹרַיְתָא דְקוּשְׁטָא הֲוָה בְּפּוּמֵיהּ וְשִׁקְרָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּסִפְוָתֵיהּ בִּשְׁלָמָא וּבִרְעוּתָא וּבִתְרִיצוּתָא הֲלֵיךְ קֳדָמַי וְסַגִיאִין אֲתִיב מֵחוֹבָא:
רש״יבְּשָׁל֤וֹם וּבְמִישׁוֹר֙ הָלַ֣ךְ אִתִּ֔י. אַהֲרֹן וְאֶלְעָזָר וּפִינְחָס. וְכֵן בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, הֵשִׁיבוּ כָּל שִׁבְטֵיהֶם מֵעָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי״ (שמות לב: כו).
(ז) כִּֽי־שִׂפְתֵ֤י כֹהֵן֙ יִשְׁמְרוּ־דַ֔עַת וְתוֹרָ֖ה יְבַקְשׁ֣וּ מִפִּ֑יהוּ כִּ֛י מַלְאַ֥ךְ יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת הֽוּא׃
אֲרֵי שִׂפְתֵי כָהֵן יִטְרוּן מַדַע וְאוֹרָאָה יִבְעוֹן מִפּוּמֵיהּ אֲרֵי מְשַׁמֵשׁ קֳדָם יְיָ צְבָאוֹת הוּא:
רש״יכִּֽי שִׂפְתֵ֤י כֹהֵן֙. עֲלֵיהֶם מוּטָל לִשְׁמֹר דַּעַת. לָמָּה? שֶׁהֲרֵי תוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, שֶׁכְּבָר דָּבָר זֶה מָסוּר לָהֶם: ״יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב״ (דברים לג: י).
כִּ֛י מַלְאַ֥ךְ. שְׁלוּחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, לְשָׁרֵת לְפָנָיו וְלִכָּנֵס לִפְנִים בִּמְחִיצָתוֹ.

כתובים משלי ו׳: ו׳-י״א

ו (ו) לֵֽךְ־אֶל־נְמָלָ֥ה עָצֵ֑ל רְאֵ֖ה דְרָכֶ֣יהָ וַחֲכָֽם׃
אִתְרְמֵי לְשׁוּמְשְׁמָנָא עַטְלְא חֲמֵי אָרְחָתְהוֹן וְאִתְחַכָּם:
רש״ילֵֽךְ אֶל נְמָלָ֥ה עָצֵ֑ל וְגוֹ׳. וַחֲכָם – וְהִתְחַכֵּם:
חִבּוּק יָדַיִם. הַיָּשֵׁן חוֹבֵק יָדָיו, אַבְרַאצַ״ר בְּלַעַ״ז:
(ז) אֲשֶׁ֖ר אֵֽין־לָ֥הּ קָצִ֗ין שֹׁטֵ֥ר וּמֹשֵֽׁל׃
דְלֵית לָהּ חַצְדָא הֵיךְ אַף לָא סָרְכָא וְשַׁלִיטָא:
רש״יאֲשֶׁ֖ר אֵֽין לָ֥הּ קָצִ֗ין. שֶׁיּוֹכִיחַ אוֹתָהּ וִיזָרְזֶנָּה וְיוֹצִיא מִיָּדָהּ אִם תִּגְזֹל דָּבָר מֵחֲבֶרְתָּהּ, וְאַף עַל פִּי כֵן:
(ח) תָּכִ֣ין בַּקַּ֣יִץ לַחְמָ֑הּ אָגְרָ֥ה בַ֝קָּצִ֗יר מַֽאֲכָלָֽהּ׃
מְתַקְנָא בְקַיְטָא לַחְמָהּ וְגָבְשָׁא בְחַצְדָא מֵיכְלָהּ:
רש״יתָּכִ֣ין בַּקַּ֣יִץ לַחְמָ֑הּ אָגְרָ֥ה בַ֝קָּצִ֗יר מַֽאֲכָלָֽהּ. מְזוֹנָהּ, כָּל אַחַת וְאַחַת אֵינָהּ גּוֹזֶלֶת מֵחֲבֶרְתָּהּ:
(ט) עַד־מָתַ֖י עָצֵ֥ל ׀ תִּשְׁכָּ֑ב מָ֝תַ֗י תָּק֥וּם מִשְּׁנָתֶֽךָ׃
עַד מָה לְאֵימַת אַנְתְּ דָמִיךְ אַנְתְּ עַטְלָא וּלְאֵימָת קָיְמָת מִן שִׁנְתָּךְ:
(י) מְעַ֣ט שֵׁ֭נוֹת מְעַ֣ט תְּנוּמ֑וֹת מְעַ֓ט ׀ חִבֻּ֖ק יָדַ֣יִם לִשְׁכָּֽב׃
קַלִיל שִׁנְתָּא קַלִיל נוּמְתָּא קַלִיל תְּחַבַּק יְדָךְ לְמַדְמְכָא:
(יא) וּבָֽא־כִמְהַלֵּ֥ךְ רֵאשֶׁ֑ךָ וּ֝מַחְסֹרְךָ֗ כְּאִ֣ישׁ מָגֵֽן׃ {פ}
וְתֵיתֵי וְתִדְרוֹךְ מִסְכְּנוּתָךְ וְחוּסְרָנָךְ הֵיךְ גַבְרָא כְּשֵׁרָא:
רש״יוּבָֽא כִמְהַלֵּ֥ךְ רֵאשֶׁ֑ךָ. אִם תַּעֲשֶׂה כֵּן יָבֹא חֶסְרוֹנְךָ, וְדָבָר שֶׁאַתָּה רָשׁ מִמֶּנּוּ יָבֹא לְךָ מִיָּד, כְּאָדָם הַמְהַלֵּךְ מַהֵר; וּמַחְסֹרְךָ יָבֹא וְיִתְמַלֵּא:
כְּאִ֣ישׁ מָגֵֽן. הַבָּא מַהֵר לְהָגֵן עַל אֲדוֹנָיו. הַמִּקְרָאוֹת אֵלּוּ – עִקָּרָן מָשָׁל עַל הַמִּתְעַצְּלִין לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה:

משנה משנה בבא קמא ו׳

א. הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר, וְנָעַל בְּפָנֶיהָ כָּרָאוּי, וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה, פָּטוּר. לֹא נָעַל בְּפָנֶיהָ כָּרָאוּי, וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה, חַיָּב. נִפְרְצָה בַלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים, וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה, פָּטוּר. הוֹצִיאוּהָ לִסְטִים, לִסְטִים חַיָּבִים:
ברטנורההַכּוֹנֵס. פָּטוּר. דְּהָא נְטָרָהּ וּמַאי הָוֵי לֵיהּ לְמֶעֱבַד:
הוֹצִיאוּהָ לִסְטִים. אַף עַל גַּב דְּלֹא הוֹצִיאוּהָ מַמָּשׁ אֶלָּא שֶׁעָמְדוּ בְּפָנֶיהָ עַד שֶׁיָּצְאָה, הָוֵי כְּאִלּוּ הוֹצִיאוּהָ בְּיָדַיִם וְחַיָּבִים:
עיקר תוספות יום טוב(א) וְנָעַל. פֵּרֵשׁ הָרַ"ב לְקַמָּן, שֶׁהִיא בְּדֶלֶת שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה. וְטַעֲמָא מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא, דְּהַתּוֹרָה מִעֲטָה בִּשְׁמִירַת שֵׁן וָרֶגֶל, דִּכְתִיב בְּהוּ וְשִׁלַּח וּבִעֵר, עַד דַּעֲבֵיד כְּעֵין וְשִׁלַּח, עַד דַּעֲבֵיד כְּעֵין וּבִעֵר, שֶׁיַּאֲכִילֶנָּה בַּיָּדַיִם, כְּלוֹמַר בִּפְשִׁיעָה:
(ב) בַּלַּיְלָה. הָא בַּיּוֹם חַיָּב, דְּקָלָא אִית לַהּ לְמִלְּתָא וּמִסְתָּמָא יָדַע שֶׁנִּפְרְצָה. אִי נַמִּי בַּלַּיְלָה אֲפִלּוּ נוֹדַע לוֹ וְיָצְאָה הַבְּהֵמָה אֵין לוֹ לִטְרֹחַ יוֹתֵר מִדַּאי לַחֲזֹר אַחֲרֶיהָ בָּאֲפֵלָה. תּוֹסָפוֹת:
(ג) לִסְטִים. וְאִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן דַּאֲפִלּוּ לִסְטִים פְּטוּרִים כְּשֶׁלֹּא הוֹצִיאוּהָ. תּוֹסָפוֹת:
(ד) חַיָּבִים. וְאַף עַל גַּב דִּמְשִׁיכָה לֹא קַנְיָא אֶלָּא בְּמִצְוַת הַמּוֹכֵר, וּמַאן אָמַר לֵיהּ לִמְשֹׁךְ כוּ'. וְנִרְאֶה לִי דִּסְבִירָא לֵיהּ דִּקְנָס הוּא שֶׁקָּנְסוּ חֲכָמִים לַגַּזְלָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב. הִנִּיחָהּ בַּחַמָּה, אוֹ שֶׁמְּסָרָהּ לְחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה, חַיָּב. מְסָרָהּ לְרוֹעֶה, נִכְנָס רוֹעֶה תַּחְתָּיו. נָפְלָה לְגִנָּה וְנֶהֱנֵית, מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֶנֵית. יָרְדָה כְדַרְכָּהּ וְהִזִּיקָה, מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה. כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה, שָׁמִין בֵּית סְאָה בְּאוֹתָה שָׂדֶה, כַּמָּה הָיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אָכְלָה פֵּרוֹת גְּמוּרִים מְשַׁלֶּמֶת פֵּרוֹת גְּמוּרִים. אִם סְאָה סְאָה, אִם סָאתַיִם סָאתָיִם:
ברטנורההִנִּיחָהּ בַּחַמָּה. מְצַעֲרָה לַהּ שִׁמְשָׁא וְלֹא סַגִּי לַהּ בִּנְעִילָה כָּרָאוּי שֶׁהִיא בְּדֶלֶת שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה בִּלְבַד:
נִכְנָס הָרוֹעֶה תַּחְתָּיו. וְלֹא אָמְרִינַן בִּכְהַאי גַּוְנָא שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חַיָּב, שֶׁדֶּרֶךְ הָרוֹעֶה הַגָּדוֹל לִמְסֹר לָרוֹעֶה הַקָּטָן שֶׁתַּחְתָּיו, וּלְפִיכָךְ הָרוֹעֶה שֶׁתַּחְתָּיו חַיָּב:
נָפְלָה לְגִנָּה. וּכְגוֹן שֶׁהֻחְלְקָה וְנָפְלָה בְּאֹנֶס. אֲבָל דָּחוּ אוֹתָהּ חַבְרוֹתֶיהָ וְהִפִּילוּהָ, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה, דְּאִיהוּ פָּשַׁע בָּהּ, דַּהֲוֵי לֵיהּ לַעֲבְרִינְהוּ חֲדָא חֲדָא:
מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. לְפִי הֲנָאָתָהּ וְלֹא לְפִי הֶזֵּקָהּ:
שָׁמִין בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה. אֵין שָׁמִין אֶת הָעֲרוּגָה לְבַדָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְסִיד מַזִּיק, שֶׁשָּׁמִין אוֹתָהּ בְּכָל שָׁוְיָהּ, וְרַחְמָנָא אָמַר וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר, וְדָרְשִׁינַן מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמִין אוֹתָהּ עַל גַּב שָׂדֶה אַחֶרֶת. אֶלָּא שֶׁשָּׁמִין בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה כַּמָּה הָיְתָה שָׁוָה קֹדֶם שֶׁנֶּאֶכְלָה מִמֶּנָּה הָעֲרוּגָה הַזֹּאת, וְכַמָּה הִיא שָׁוָה עַכְשָׁיו, וְהַשְׁתָּא לֹא מְשַׁלֵּם כֻּלְּהוּ דָּמֶיהָ, דְּמִי שֶׁלּוֹקֵחַ בֵּית סְאָה כְּשֶׁהִיא בִּתְבוּאָתָהּ אֵינוֹ מְזַלְזֵל בָּהּ בִּשְׁבִיל הֶפְסֵד עֲרוּגָה אַחַת כִּי אִם דָּבָר מֻעָט:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אָכְלָה פֵּרוֹת גְּמוּרִים. שֶׁכְּבָר בָּשְׁלוּ כָּל צָרְכָּן, מְשַׁלֶּמֶת כָּל הַהֶזֵּק. וְהֵיכָא שָׁיְמִינַן אַגַּב שָׂדֶה, הֵיכָא דַּעֲדַיִן לֹא נִגְמְרוּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב(ה) דְּמִדְּקָתָנֵי לְרוֹעֶה וְלֹא קָתָנֵי לְאַחֵר, שְׁמַע מִנֵּיהּ מַאי לְרוֹעֶה, לְרוֹעֶה שֶׁתַּחְתָּיו, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:
(ו) לְגִנָּה. בְּאֹנֶס, מִגַּג בְּעָלֶיהָ הַסָּמוּךְ לְגִנַּת חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁהָיְתָה רְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ מִן הַגִּנָּה וְנָפְלָה. רַשִׁ"י:
(ז) וְכָךְ פָּסְקוּ הָרִי"ף וְהָרַמְבַּ"ם. אֶלָּא דִּלְפִי זֶה סֵיפָא דִּתְנַן יָרְדָה כוּ', הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי דַּאֲפִלּוּ הִפִּילוּהָ חַבְרוֹתֶיהָ מְשַׁלֶּמֶת, וְסִיַּעְתָּא לְהָרֹא"שׁ וְסִיעָתוֹ דִּדְחָפוּהָ כוּ'‏ פָּטוּר:
(ח) בַּגְּמָרָא, דְּמִדְּנָקַט בִּשְׂדֵה אַחֵר וְלֹא נָקַט בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ, אַשְׁמוֹעִינַן עַל גַּב שָׂדֶה אַחֶרֶת. וּמִדְּנָקַט לִקְרָא גַּבֵּי וּבִעֵר וְלֹא נָקַט גַּבֵּי תַּשְׁלוּמִין, וְלֵימָא הָכִי מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם בִּשְׂדֵה אַחֵר, דְּשָׁמִין עַל גַּב שָׂדֶה אַחֶרֶת, דָּרְשִׁינַן נַמִּי דַּוְקָא בִּשְׂדֵה אַחֵר וְלֹא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
(ט) וּלְהָכִי אֵין שָׁמִין עַל גַּב שָׂדֶה שְׁלֵמָה, דְּאִם כֵּן יַפְסִיד הַנִּזָּק, דְּלֹא יְזַלְזֵל בָּהּ בִּשְׁבִיל הֶפְסֵד עֲרוּגָה אַחַת כִּי אִם דָּבָר מֻעָט. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) גְּמוּרִים. דְּכֵיוָן דְּלֹא צְרִיכֵי לַשָּׂדֶה, לֹא עֲלֵיהֶם אָמְרָה תּוֹרָה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר אַגַּב שְׂדֵה אַחֵר:
ג. הַמַּגְדִּישׁ בְּתוֹךְ שָׂדֶה שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, וַאֲכָלָתַן בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה, פָּטוּר. וְאִם הֻזְּקָה בָהֶן, בַּעַל הַגָּדִישׁ חַיָּב. וְאִם הִגְדִּישׁ בִּרְשׁוּת, בַּעַל הַשָּׂדֶה חַיָּב:
ברטנורהוְאִם הִגְדִּישׁ בִּרְשׁוּת בַּעַל הַשָּׂדֶה חַיָּב. בַּגְּמָרָא מוֹקֵי לַהּ בְּבִקְעָה, שֶׁרְגִילִין כֻּלָּן לַעֲשׂוֹת בְּגֹרֶן אֶחָד, זֶה גְּדִישׁוֹ וְזֶה גְּדִישׁוֹ, וּמְמַנִּין שׁוֹמֵר. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר הַשּׁוֹמֵר עַיֵּל וּגְדֹשׁ, הָוֵי כְּאִלּוּ אָמַר עַיֵּל וְאֶנְטַר לָךְ. אֲבָל בִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם, אֲפִלּוּ הִגְדִּישׁ בִּרְשׁוּת אֵין בַּעַל הַשָּׂדֶה חַיָּב, עַד דִּמְקַבֵּל עָלֶיהָ נְטִירוּתָא:
עיקר תוספות יום טוב(יא) הֻזְּקָה. וְהָנֵי מִלֵּי שֶׁהֻחְלְקָה, כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ב'‏ פֶּרֶק דִּלְעֵיל:
(יב) וַאֲפִלּוּ רַבִּי דְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק דִּלְעֵיל מוֹדֶה בְּהָא:
ד. הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה בְּיַד חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, פָּטוּר בְּדִינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמָיִם. שָׁלַח בְּיַד פִּקֵּחַ, הַפִּקֵּחַ חַיָּב. אֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר, וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים, הַמֵּבִיא אֶת הָעֵצִים חַיָּב. אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים, וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר, הַמֵּבִיא אֶת הָאוּר חַיָּב. בָּא אַחֵר וְלִבָּה, הַמְּלַבֶּה חַיָּב. לִבְּתָה הָרוּחַ, כֻּלָּן פְּטוּרִין. הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה וְאָכְלָה עֵצִים, אוֹ אֲבָנִים, אוֹ עָפָר, חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב) כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה. עָבְרָה גָּדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת, אוֹ דֶּרֶךְ הָרַבִּים, אוֹ נָהָר, פָּטוּר. הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, עַד כַּמָּה תַעֲבֹר הַדְּלֵקָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלוּ הוּא בְאֶמְצַע בֵּית כּוֹר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, כְּדֶרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, חֲמִשִּׁים אַמָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה (שמות כב), הַכֹּל לְפִי הַדְּלֵקָה:
ברטנורהבָּא אַחֵר וְלִבָּה. נָפַח בָּאֵשׁ וְהֶעֱלָה שַׁלְהֶבֶת, כְּמוֹ בְּלַבַּת אֵשׁ (שמות ג). וְאִית סְפָרִים דְּגָרְסֵי נִבָּה, מִגִּזְרַת נִיב שְׂפָתַיִם (ישעיה נז), כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר מְנַעֲנֵעַ בִּשְׂפָתָיו וְרוּחַ יוֹצֵא:
אוֹ עָפָר. שֶׁלִּחֲכָה נִירוֹ וְנִתְקַלְקֵל:
אוֹ דֶּרֶךְ הָרַבִּים. שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, כְּדִגְלֵי הַמִּדְבָּר:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הַדְּלֵקָה. לְפִי גֹּבַהּ הַדְּלֵקָה וְגֹדֶל שִׁעוּרָהּ. שֶׁכְּשֶׁהָאֵשׁ גְּדוֹלָה קוֹפֶצֶת לְמֵרָחוֹק. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב(יג) אָדָם. לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי שִׁלּוּחִים. תּוֹסָפוֹת:
(יד) חַיָּב. וְאַף עַל גַּב דְּיָלְפִינַן דִּשְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּשָׁאנֵי הָכָא, דְּאֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה, דְּדִבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין. אֲבָל בְּחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן כֵּיוָן דְּלָאו בְּנֵי חִיּוּבָא נִינְהוּ לֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ דִּבְרֵי הָרַב כוּ', אֶלָּא טַעֲמָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסָמוּךְ:
(טו) הָעֵצִים כוּ'. דְּאִי לָאו אַחֲרוֹן, קַמָּא לֹא עֲבֵיד מִידֵי. רַשִׁ"י:
(טז) הָרוּחַ. וּפֵרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי דַּוְקָא בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה, וְהִיא שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בָּהּ תָּמִיד אֶלָּא לִפְעָמִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בָּא בְּעִתִּים הַרְבֵּה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רוּחַ סְעָרָה שֶׁאֵינָהּ נוֹשֶׁבֶת אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקִים. הַמַּגִּיד:
(יז) עֵצִים כוּ'. מִדִּכְתִיב הַקָּמָה אַיְּתַר שָׂדֶה לְגוּפוֹ שֶׁל קַרְקַע, דְּהַיְנוּ לִחֲכָה נִירוֹ וְסִכְסְכָה אֲבָנָיו. גְּמָרָא:
(יח) גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת. מֵעֲצֵי הַדְּלֵקָה. גְּמָרָא:
(יט) אוֹ נָהָר. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּבָעִינַן רָחָב שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וְיֵשׁ בּוֹ מַיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אִם הוּא רָחָב שְׁמֹנֶה אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ מַיִם, וְאִם יֵשׁ בּוֹ מַיִם אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא:
(כ) בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. אַף עַל גַּב דְּעַד הַשְׁתָּא נַמִּי בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ אָיְרִינַן (דִּבְשֶׁל חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ עָבְרָה גָּדֵר חַיָּב וְאֵין לוֹ שִׁעוּר), מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְטַעַם הַפְּטוּר דְּהָכָא מִשּׁוּם דִּבְתוֹךְ שֶׁלּוֹ הוּא, נָקַט מִלְּתָא בְּטַעֲמָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כא) בֵּית כּוֹר. אִם יֵשׁ לוֹ חֲצִי בֵּית כּוֹר לְכָל רוּחַ, פָּטוּר. רַשִׁ"י:
(כב) שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת. לֹא בְּאֶמְצַע שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה קָאָמַר, דְּהָא מוֹקְמִינַן לָרֵישָׁא דִּתְנַן דֶּרֶךְ הָרַבִּים כְּוָתֵיהּ, וְהָתָם אֶמְצַע מַאן דָּכַר שְׁמֵיהּ. וּמִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נִשְׁמַע נַמִּי לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּבַתְרֵיהּ:
ה. הַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ, וְהָיוּ בּוֹ כֵלִים וְדָלָקוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יְשַׁלֵּם מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא גָּדִישׁ שֶׁל חִטִּין אוֹ שֶׁל שְׂעֹרִים. הָיָה גְדִי כָפוּת לוֹ וְעֶבֶד סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ, חַיָּב. עֶבֶד כָּפוּת לוֹ וּגְדִי סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ, פָּטוּר. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַדְלִיק אֶת הַבִּירָה, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ בַּבָּתִּים:
ברטנורההַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ. שֶׁהִדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהָלְכָה וְאָכְלָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ. דְּרַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב עַל נִזְקֵי טָמוּן בָּאֵשׁ, דְּלֵית לֵיהּ דְּרָשָׁא דְּאוֹ הַקָּמָה מַה קָּמָה גְּלוּיָה אַף כָּל גָּלוּי:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא גָּדִישׁ וְכוּ'. דְּאִית לְהוּ דְּרָשָׁא דְּאוֹ הַקָּמָה, וּפָטְרֵי עַל נִזְקֵי טָמוּן בָּאֵשׁ. אֶלָּא שֶׁמְּשַׁעֲרִין מְקוֹם הַכֵּלִים כְּאִלּוּ הוּא גָּדִישׁ, וּמְשַׁלֵּם גָּדִישׁ כְּשִׁעוּר גּוּפָן שֶׁל כֵּלִים. וּמִדְּקָאָמְרֵי סֵיפָא וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַדְלִיק אֶת הַבִּירָה שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, מוּכָח בַּגְּמָרָא שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים גַּם בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁרַבִּי יְהוּדָה סָבַר כְּשֶׁהִדְלִיק בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ מְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וַאֲפִלּוּ אַרְנָקִי. וְרַבָּנָן סָבְרֵי כֵּלִים שֶׁדַּרְכָּן לְהַטְמִין בַּגָּדִישׁ כְּגוֹן מוֹרִיגִין וּכְלֵי בָּקָר הוּא דִּמְשַׁלֵּם, כֵּלִים שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְהַטְמִין בַּגָּדִישׁ לֹא מְשַׁלֵּם. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
הָיָה גְּדִי כָּפוּת לוֹ חַיָּב. דְּבַעֲלֵי חַיִּים נַמִּי אִתְרַבּוּ מֵאוֹ הַקָּמָה. וּמִשּׁוּם דְּקָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִנֵּיהּ לֵיכָּא לְמִפְטְרֵיהּ, דְּאֵינוֹ חַיָּב מִיתָה עַל הָעֶבֶד, הוֹאִיל וְאֵינוֹ כָּפוּת הָיָה לוֹ לִבְרֹחַ, וּפָטוּר עָלָיו מִמִּיתָה וּמִן הַתַּשְׁלוּמִין. אֲבָל אִם הָיָה עֶבֶד כָּפוּת לוֹ, פָּטוּר אֲפִלּוּ עַל הַגְּדִי וְעַל הַגָּדִישׁ, דְּחַיָּב מִיתָה עַל הָעֶבֶד וְקָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִנֵּיהּ. וּבִגְדִי לֹא שָׁנֵי לָן בֵּין כָּפוּת לְאֵינוֹ כָּפוּת. וְאַיְדֵי דְּנָקַט בְּעֶבֶד נָקַט בִּגְדִי:
בְּמַדְלִיק אֶת הַבִּירָה. דְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ הוּא, וְהָוֵי כִּמְאַבֵּד בַּיָּדַיִם. וַאֲפִלּוּ הָכִי טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ כֵּלִים בַּבָּתִּים. אֲבָל בְּגָדִישׁ דְּאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ אֶלָּא כְּגוֹן מוֹרִיגִין וּכְלֵי בָּקָר, אַף עַל גַּב דְּאַדְלִיק לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אַלִּיבָּא דַּחֲכָמִים אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לְהַטְמִין בַּגָּדִישׁ:
עיקר תוספות יום טוב(כג) טַעֲמַיְהוּ יֵשׁ לְפָרֵשׁ, דְּרַבִּי יְהוּדָה לֹא פָּטַר בְּטָמוּן כְּלָל, וְרַבָּנָן בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ פָּטְרֵי כִּדְמַשְׁמַע קְרָא כִּי תֵּצֵא אֵשׁ, וּמַשְׁמַע דְּאַיְרֵי בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. אֲבָל בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ מְחַיְּבֵי בְּדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַטְמִין, דְּלֹא אַשְׁכְּחַן דְּפָטַר בֵּיהּ קְרָא טָמוּן, וּבְדָבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַטְמִין פָּטְרֵי מִסְּבָרָא דְּלֹא אִבָּעֵי לֵיהּ לְאַסּוֹקֵי אַדַּעְתֵּיהּ שֶׁיַּנִּיחַ אָדָם אַרְנָקִי בַּגָּדִישׁ. תּוֹסָפוֹת:
(כד) חִטִּין כוּ'. אִם חִטִּין חִטִּין. אִם שְׂעֹרִים שְׂעֹרִים. רַשִׁ"י. דְּלֹא שַׁיָּךְ לְמֵימַר בְּהוּ טָמוּן, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם חִטִּים אוֹ שְׂעֹרִים. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(כה) גְּדִי כוּ'. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לַעֲשׂוֹת בַּגָּדִישׁ. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כו) דִּכְתִיב נָקֹם יִנָּקֵם. רַשִׁ"י:
(כז) הַבִּירָה. מִגְדָּל גָּדוֹל. רַשִׁ"י:
ו. גֵּץ שֶׁיָּצָא מִתַּחַת הַפַּטִּישׁ וְהִזִּיק, חַיָּב. גָּמָל שֶׁהָיָה טָעוּן פִּשְׁתָּן וְעָבַר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנִכְנַס פִּשְׁתָּנוֹ לְתוֹךְ הַחֲנוּת, וְדָלְקוּ בְּנֵרוֹ שֶׁל חֶנְוָנִי וְהִדְלִיק אֶת הַבִּירָה, בַּעַל הַגָּמָל חַיָּב. הִנִּיחַ חֶנְוָנִי נֵרוֹ מִבַּחוּץ, הַחֶנְוָנִי חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּנֵר חֲנֻכָּה פָּטוּר:
ברטנורהגֵּץ. נִיצוֹץ שֶׁל אֵשׁ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּנֵר חֲנֻכָּה פָּטוּר. כֵּיוָן דִּבְמִצְוָה קָא עָסֵיק. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב(כח) חַיָּב. כְּמִי שֶׁזָּרַק אֶבֶן אוֹ חֵץ. הָרַמְבַּ"ם:
(כט) חַיָּב. מִפְּנֵי שֶׁהִרְבָּה בְּמַשְּׂאוֹי. הָרַמְבַּ"ם. וּבְהִדְלִיק כָּל הַבִּירָה בְּבַת אַחַת. דְּאִי לָאו הָכִי חַיָּב עַל מָקוֹם שֶׁהִדְלִיק נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הַשְּׁאָר חֲצִי נֶזֶק. טוּר:
(ל) פָּטוּר. וְלֹא דָּמִי לְבִרְשׁוּת דְּמִשְׁנָה ב'‏ וְג'‏ דְּפֶרֶק ג'. גְּמָרָא. וְתַנָּא קַמָּא מְחַיֵּב אַף בְּנֵר חֲנֻכָּה, שֶׁהָיָה לוֹ לֵישֵׁב וְלִשְׁמֹר. הָרַמְבַּ"ם:

גמרא בבא קמא ס׳ א: ט״ז-ס׳ ב: י׳

אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן אֵין פּוּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם. וְאֵינָה מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַדִּיקִים תְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב) כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים אֵימָתַי אֵשׁ יוֹצְאָה בִּזְמַן שֶׁקוֹצִים מְצוּיִין לָהּ וְאֵינָה מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַדִּיקִים תְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ וְאָכַל גָּדִישׁ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ שֶׁנֶּאֱכַל גָּדִישׁ כְּבָר. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּכִי טוֹב וְיֵצֵא בְּכִי טוֹב שֶׁנֶּאֱמַר (שם יב) וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר. תָּנוּ רַבָּנָן דֶּבֶר בָּעִיר כַּנֵּס רַגְלֶיךָ שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר. וְאוֹמֵר (ישעיה כו) לֵךְ עַמִּי בֹּא בַּחֲדָרֶיךָ וּסְגוֹר דְּלָתְיךָ בַּעֲדֶךָ וְאוֹמֵר (דברים לב) מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה. מָאי וְאוֹמֵר וְכִי תֵימָא הָנֵי מִילֵי בְּלֵילְיָא אֲבָל בִּימָמָא לָא תָּא שְׁמַע לֵךְ עַמִּי וְגוֹ' וְכִי תֵימָא הָנֵי מִילֵי דְלֵיכָא אֵימָא מִגַּוָּאי אֲבָל הֵיכָא דְאִיכָא אֵימָה מִגַּוָּאי כִּי נָפִיק יָתִיב בֵּינֵי אִינְשֵׁי בְּצַוָּותָא בְּעַלְמָא טְפֵי מַעֲלֵי תָּא שְׁמַע מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה אַף עַל גַּב דְּמֵחֲדָרִים אֵימָה מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב. רָבָא בְּעִידַן רִיתְחָא הֲוָה סָכַר כַּוֵּי דִּכְתִיב (ירמי' ט') כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ. תָּנוּ רַבָּנָן רָעָב בָּעִיר פַּזֵּר רַגְלֶיךָ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיִּרְד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם וְאוֹמֵר (מ''ב ז') אִם אָמַרְנוּ נָבֹא הָעִיר וְהָרָעָב בָּעִיר וְגוֹמֵר מָאי וְאוֹמֵר וְכִי תֵימָא הָנֵי מִילֵי הֵיכָא דְלֵיכָא סָפֵק נְפָשׁוֹת אֲבָל הֵיכָא דְאִיכָא סָפֵק נְפָשׁוֹת לֹא. תָּא שְׁמַע (שם) לְכוּ וְנִפְּלָה אֶל מַחֲנֵה אֲרָם וְגוֹ'. תָּנוּ רַבָּנָן דֶּבֶר בָּעִיר אַל יְהַלֵּךְ אָדָם בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ מִפְּנֵי שֶׁמַלְאַךְ הַמָּוֶת מְהַלֵּךְ בְּאֶמְצַע הַדְּרָכִים דְּכֵיוָן דִיְהִיבָה לֵיהּ רְשׁוּתָא מַסְגֵּי לְהֶדְיָא. שָׁלוֹם בָּעִיר אַל יְהַלֵּךְ בְּצִידֵי דְרָכִים דְּכֵיוָן דְלֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא מְחַבֵּי חִבּוּיֵי וּמַסְגֵּי. תָּנוּ רַבָּנָן דֶּבֶר בָּעִיר אַל יִכָּנֵס אָדָם יָחִיד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מַפְקִיד שָׁם כֵּלָיו וְהָנֵי מִילֵי הֵיכָא דְלָא קָרוּ בֵיהּ דַּרְדְּקִי וְלֹא מַצְלוּ בֵיהּ עֲשָׂרָה. תָּנוּ רַבָּנָן כְּלָבִים בּוֹכִים מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּא לָעִיר. כְּלָבִים מְשַׂחֲקִים אֵלִיָּהוּ בָּא לָעִיר:
רש״יבכי טוב - בעוד חמה זורחת ילין במלון ולא ימתין עד שתחשך ולבקר לא ישכים לצאת עד שיאיר כי טוב לישנא מעליא האור כי טוב כלומר טוב הוא לצאת בו וליכנס בו מפני המזיקין והליסטין:
חרב - חרבו של מלאך המות:
אימה - אימת מות של מלאך ולא בגלוי כל כך:
תא שמע - וסיפיה דקרא ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחיונו נחיה וגו':
אימה - אימת מות של מלאך ולא בגלוי כל כך:
אם אמרנו כו' - בארבעה אנשים מצורעים:
דליכא ספק נפשות - במקום שתגלה שם:
וה"מ דלית בהו נקבה - דהתם משום נקבה הוא דעבדי:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץה אגב הדברים שאמרנו מביאים מדרש אגדה שאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אין פורענות באה לעולם אלא בזמן שהרשעים בעולם, שבגללם היא באה, ובכל זאת אינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה, שנאמר: "כי תצא אש ומצאה קצים" (שמות כב, ה), אימתי אש יוצאה — בזמן שקוצים מצוין לה, ואף הפורענות אינה באה אלא כשיש רשעים שהם כקוצים, ואולם אינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה, שנאמר "ונאכל גדיש", ונדייק בלשון: "ואכל גדיש" לא נאמר, אלא "ונאכל גדיש", לומר שנאכל גדיש כבר שעוד לפני שנשרפו כל הקוצים כבר נשרף הגדיש, שהוא עיקר התבואה שבשדה.
ועוד בעניינים אלה: אמר רב יהודה אמר רב:
לעולם יכנס אדם הנמצא בדרך לעיר ב"כי טוב", כלומר, בעוד החמה זורחת ויש אור, (כאמור: "וירא... את האור כי טוב". בראשית א, ד), וכן יצא מן העיר לדרך ב"כי טוב", שנאמר במכת בכורות במצרים: "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" (שמות יב, כב), לומר שאין ראוי להיות בחוץ בלילה שהוא עת סכנה.
ועוד מביאים, אגב דברים אלה תנו רבנן [שנו חכמים]: מגיפת דבר בעיר — כנס רגליך, כלומר, מעט ביציאה מן הבית, שנאמר: "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" (שמות יב, כב), ואומר כיוצא בו: "לך עמי בא בחדריך וסגר דלתך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם" (ישעיהו כו, כ), ואומר: "מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה" (דברים לב, כה).
ושואלים: מאי [מה] צורך להביא "ואומר" פסוקים נוספים לראיה, כאשר לכאורה אפשר ללמוד הנהגה זו מפסוק ראשון בלבד? ומסבירים: גם כשהבאנו את הפסוק הראשון "ואתם לא תצאו... עד בקר", יש מקום לשאול: וכי תימא [ואם תאמר]: הני מילי [דברים אלה] אמורים שלא יצא דווקא בליליא [בלילה] כאשר המשחית בעיר, אבל ביממא [ביום] — לא, תא שמע [בוא ושמע] מה שנאמר בכתוב "לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך".
ואף על פסוק זה יש מקום לשאול: וכי תימא [ואם תאמר]: הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא היכא דליכא [במקום שאין] אימה מגואי [מבפנים], ולכן ראוי להתחבא בבית. אבל היכא דאיכא [במקום שיש] אימה מגואי [מבפנים], כי נפיק יתיב ביני אינשי בצוותא בעלמא טפי מעלי [כאשר האדם יוצא ויושב בין אנשים בחברה כללית — טוב הדבר יותר], על כן תא שמע [בוא ושמע] מן הכתוב "מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה" לומר: אף על גב [אף על פי] שמחדרים אימה, מכל מקום מחוץ תשכל חרב, ומוטב להישאר בבית.
תנו רבנן [שנו חכמים]: אם יש רעב בעיר — פזר רגליך, כלומר, סע מן העיר, שלא תמצא פתרון לדבר במקומך, שנאמר: "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם" (בראשית יב, י), ואומר כיוצא בו: "אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם" (מלכים ב ז, ד).
ושואלים: מאי [מה] "ואומר", לשם מה מביא את הפסוק הנוסף? ומסבירים: אף שהבאנו את הכתוב מאברהם שירד בזמן הרעב למצרים, יש מקום לומר, וכי תימא [ואם תאמר]: הני מילי [דברים אלה] שצריך לצאת מן המקום אמורים דווקא היכא דליכא [במקום שאין] ספק סכנת נפשות מחוץ למקום בו הוא נמצא. אבל היכא דאיכא [במקום שיש] ספק סכנת נפשות מחוץ לעיר — לא יצא, לכן תא שמע [בוא ושמע] מה שנאמר שם "לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחינו נחיה" (מלכים ב ז, ד), ללמד שאף כשיש סכנת נפשות במקום אחר מוטב לברוח לשם מפני הרעב.
תנו רבנן [שנו חכמים]: אם יש דבר בעיר — אל יהלך אדם באמצע הדרך, מפני שמלאך המות מהלך אז באמצע הדרכים, שכיון דיהיבא ליה רשותא מסגי להדיא [שניתנה לו רשות למשול בעיר הרי הוא הולך למישרין] ולא בצדדים. לעומת זאת אם שלום ושקט בעיר — אל יהלך בצדי דרכים, שכיון דלית ליה רשותא, מחבי חבויי ומסגי [שכיון שאין לו למלאך המוות רשות לשלוט, הוא מתחבא והולך בצד].
תנו רבנן [שנו חכמים]: אם יש דבר בעיר — אל יכנס אדם יחיד לבית הכנסת, שמלאך המות מפקיד שם כליו, ומשום כך הוא מקום מסוכן. ומעירים: והני מילי [ודברים אלה] שלא יכנס לבית הכנסת אמורים היכא דלא קרו ביה דרדקי [במקום שאין לומדים בו התינוקות מקרא] ולא מצלו ביה [מתפללים בו] עשרה, אבל אם היו בו דברים אלה — אין הוא מקום סכנה.
תנו רבנן [שנו חכמים]: אם היו הכלבים בוכים בלי סיבה — סימן שהם מרגישים שמלאך המות בא לעיר, כלבים משחקים משמע שאליהו הנביא בא לעיר. ומעירים: והני מילי דלית בהו [ודברים אלה אמורים כשאין ביניהם] נקבה, שבזמן שיש ביניהם נקיבה בגללה שוחקים הם.

זוהר ספר הזהר, תולדות ט״ז

וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדוֹל דְּאִתְכַּלָּל מִסִטְרֵיהּ דְּדִינָא קַשְׁיָא, וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר (תהלים פ''ד) אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ וְגוֹ', זַכָּאָה בַּר נַשׁ דְּאִתְתַּקַּף בֵּיהּ בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיַשְׁוֵי תּוּקְפֵּיהּ בֵּיהּ, יָכוֹל כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה דְּאִתְתַּקָּפוּ וְאָמְרוּ (דניאל ג') הֵן אַיְתִי אֱלָהָנָא דִּי אֲנַחְנָא פְּלָחִין, יָכוֹל לְשֵׁזָבוּתָנָא מִגּוֹ אַתּוּן נוּרָא יְקִידְתָּא וּמִן יָדָךְ מַלְכָּא יְשֵׁזִיב, תָּא חֲזֵי דְּאִי לָא יְשֵׁזִיב וְלָא אִתְקַיָּם עֲלַיְהוּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתַּכַּח שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּלָא יִתְקַדַּשׁ בְּעֵינַיְהוּ דְּכֹלָּא כְּמָה דַּאֲמָרוּ, אֶלָּא כֵּיוָן דְּיָדְעוּ דְּלָא אָמְרוּ כִּדְקָא יָאוּת אַהֲדְרוּ וְאָמְרוּ וְהֵן לָא יְדִיעַ לֶהֱוֵי לָךְ מַלְכָּא וְגוֹ', בֵּין יְשֵׁזִיב בֵּין לָא יְשֵׁזִיב יְדִיעַ לֶהֱוֵי לָךְ מַלְכָּא וְגוֹ', וְתָנֵינָן דְּמִלָּה אוֹדַע לְהוּ יְחֶזְקֵאל וְשָׁמְעוּ וְקַבִּילוּ מִנֵּיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִתְקַיַּם עֲלַיְהוּ בְּגִין דִּיקַבְּלוּן אַגְּרָא, וּכְדֵין אַהֲדְרוּ וְאָמְרוּ וְהֵן לָא יְדִיעַ לֶהֱוֵי לָךְ מַלְכָּא וְגוֹ' אֶלָּא לָא יִתְתַּקַּף בַּר נַשׁ דְּיֵימָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְשֵׁזִיבְנֵנִי אוֹ אִיהוּ עָבִיד לִי כָּךְ וְכָךְ, אֲבָל יַשְׁוֵי תּוּקְפֵּיהּ בֵּיהּ בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּיסַיֵּעַ לֵיהּ כַּד אִיהוּ אִשְׁתַּדַּל בְּאִנּוּן פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְתָא וּלְמֵיהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט דְּכֵיוָן דְּאָתֵי בַּר נַשׁ לְאִתְדַכָּאָה מְסַיְּעִין לֵיהּ וַדַּאי וּבְדָא יִתְתַּקַּף בֵּיהּ בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ יְסַיֵּעַ לֵיהּ וְיִתְתַּקַּף בֵּיהּ דְּלָא יַשְׁוֵי תּוּקְפֵּיהּ בְּאָחֳרָא וּבְגִין כָּךְ עוֹז לוֹ בָּךְ, מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם, דְּיַעֲבִיד לִבֵּיהּ כִּדְקָא יָאוּת בְּלָא הִרְהוּרָא אָחֳרָא אֶלָּא כְּהַאי מְסִלָּה דְּאִיהִי מִתְיַשְּׁבָא לְאַעֲבָרָא בְּכָל אֲתַר דְּאִצְטְרִיךְ הָכִי נַמֵּי, דּ''א אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ, עֹז כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (תהלים כ''ט) יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נַשׁ דְּיִתְעַסַק בְּאוֹרַיְתָא לִשְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּכָל מָאן דְּאִתְעַסַק בְּאוֹרַיְתָא וְלָא אִשְׁתַּדַּל לִשְׁמָהּ טָב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרֵי, מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם מַאי מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שם ס''ח) סוֹלוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, דָּא הַהִיא אוֹרַיְתָא דְּאִיהוּ אִשְׁתַּדַּל בָּהּ לַאֲרָמָא לֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּלְמֶעְבָּד לֵיהּ חֲטִיבָא בְּעָלְמָא, תָּא חֲזֵי יַעֲקֹב כָּל עוֹבָדוֹי הֲווּ לִשְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבְגִין כָּךְ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַוָּה עִמֵּיהּ תָּדִיר דְּלָא אִעַדִּי מִנֵּיהּ שְׁכִינְתָּא דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְּקָרָא לֵיהּ יִצְחָק לְעֵשָׂו בְּרֵיהּ, יַעֲקֹב לָא הַוָּה תַּמָּן וּשְׁכִינְתָּא אוֹדָעַת לָהּ לְרִבְקָה וְרִבְקָה אוֹדָעַת לֵיהּ לְיַעֲקֹב, רַבִּי יוֹסֵי אָמַר תָּא חֲזֵי אִי חַס וְשָׁלוֹם בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְבָּרַךְ עֵשָׂו לָא יִשְׁלוֹט יַעֲקֹב לְעָלְמִין, אֶלָּא מֵעִם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַוָּה וְכֹלָּא בְּאַתְרֵיהּ אָתָא כִּדְקָא חָזֵי:
תרגום הזוהרוַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו וְגוֹ'. הַיְנוּ שֶׁנִּכְלָל מִדִּין הַקָּשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו, וְעַל כֵּן קָרָא אֶת עֵשָׂו. וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר (תהלים פ''ד) אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ וְגוֹ'. אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁמִּתְחַזֵּק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׂם מִבְטַחוֹ בּוֹ. אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אֶת הַבִּטָּחוֹן, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁבָּטְחוּ וְאָמְרוּ, הֵן אִיתַי אֱלָהָנָא וְגוּ' דְּהַיְנוּ שֶׁבָּטְחוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַצִילֵם בְּוַדַּאי מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא בֹּא וּרְאֵה, אִם לֹא יַצִילֵם וְלֹא יִתְיַחֵד עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִמְצָא שֶׁלֹּא יִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֵינֵי כֹּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ. אֶלָּא אַחַר שֶׁיָּדְעוּ שֶׁלֹּא אָמְרוּ כָּרָאוּי, חָזְרוּ וְאָמְרוּ, וְהֵן לֹא יְדִיעַ לֶהֱוֵי לָךְ מַלְכָּא וְגוֹ' דְּהַיְנוּ שֶׁאָמְרוּ, בֵּין שֶׁיַּצִיל וּבֵין שֶׁלֹּא יַצִיל יִהְיֶה יָדוּעַ לְךְ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּחֲוֶה לַצֶלֶם. וְלָמַדְנוּ שֶׁדָּבָר זֶה הוֹדִיעַ לָהֶם יְחֶזְקֵאל, וְשָׁמְעוּ וְהֶאֱמִינוּ לוֹ, אֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יִתְיַחֵד עֲלֵיהֶם, וְלֹא יַצִילֵם, וְאָמַר לָהֶם זֹאת, כְּדֵי שֶׁיִּמְסְרוּ נַפְשָׁם וִיקַבְּלוּ שָׂכָר. וְאָז חָזְרוּ וְאָמְרוּ, וְהֵן לֹא יְדִיעַ לֶהֱוֵי לָךְ וְגוֹ' לֹא נִסְגוֹד. אֶלָּא לֹא יִבְטַח אָדָם וְיֹאמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַצִילֵנוּ, אוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה לִי כָּךְ וְכָךְ, אֶלָּא יָשִׂים מִבְטַחוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲזוֹר לוֹ כְּמוֹ שֶׁצָרִיךְ, כַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּדֵּל בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה, וְיִשְׁתַּדֵּל לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, וְכֵיוָן שֶׁאָדָם בָּא לִטָהֵר עוֹזְרִים אוֹתוֹ בְּוַדַּאי, וּבָזֶה יִבְטַח בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא יַעֲזוֹר אוֹתוֹ, וְיִבְטַח בּוֹ וְלֹא יָשִׂים מִבְטַחוֹ בְּאַחֵר זוּלָתוֹ וְעַל זֶה כָּתוּב, עוֹז לוֹ בָּךְ. ''מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם'', פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת לִבּוֹ כָּרָאוּי שֶׁלֹּא יָבֹא בּוֹ הִרְהוּר זָר אֶלָּא כְּאוֹתָהּ מְסִלָּה הַמְּתוּקֶנֶת לַעֲבוֹר בָּהּ, לְכָל מָקוֹם שֶׁצְרִיכִים, הֵן לִימִין וְהֵן לִשְׂמֹאל, וְכֵן יִהְיֶה לִבּוֹ. דָּבָר אַחֵר, אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָּךְ, עוֹז, הוּא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ תּוֹרָה. וְעֹז לוֹ בָּךְ, פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דְּהַיְנוּ הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת שֵׁם. כִּי כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמָהּ, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא הָיָה נִבְרָא. ''מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם'', מַהוּ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם, הוּא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, (תהלים כ''ט) סוֹלוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ. שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְרוֹמֵם לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת. וְכֵן מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם, פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁאוֹתָהּ הַתּוֹרָה שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהּ, תִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְרוֹמֵם אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלַעֲשׂוֹתוֹ מְכוּבָּד וְחָשׁוּב בָּעוֹלָם. בֹּא וּרְאֵה, יַעֲקֹב, כָּל מַעֲשָׂיו הָיוּ לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִשּׁוּם זֶה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ תָּמִיד, שֶׁלֹּא סָרָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה. כִּי בְּשָׁעָה שֶׁקָּרָא יִצְחָק לְעֵשָׂו בְּנוֹ, לֹא הָיָה שָׁם יַעֲקֹב, וְהַשְּׁכִינָה הוֹדִיעָה לְרִבְקָה, וְרִבְקָה הוֹדִיעָה לְיַעֲקֹב. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, בֹּא וּרְאֵה, אִם חַס וְשָׁלוֹם, הָיָה עֵשָׂו מִתְבָּרֵךְ בְּאוֹתוֹ זְמָן, לֹא הָיָה שׁוֹלֵט עוֹד יַעֲקֹב לְעוֹלָם. וְהָיָה נִשְׁאָר חַס וְשָׁלוֹם תָּמִיד בַּגָּלוּת, אֶלָּא מֵעִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה שֶׁיִּתְבָּרֵךְ יַעֲקֹב, וְהַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ בָּא כָּרָאוּי.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות דעות ז׳: א׳-ג׳

א. הַמְרַגֵּל בַּחֲבֵירוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹקִין עַל דָּבָר זֶה עָוֹן גָּדוֹל הוּא וְגוֹרֵם לַהֲרוֹג נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל לְכַךְ נִסְמַךְ לוֹ וְלֹא תַעֲמוֹד עַל דַם רֵעֶךָ. צֵא וּלְמַד מַה אִירַע לְדוֹאֵג הָאֲדוֹמִי:
ב. אֵיזֶהוּ רָכִיל זֶה שֶׁטּוֹעֵן דְבָרִים וְהוֹלֵךְ מִזֶה לָזֶה וְאוֹמֵר כָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עַל פְּלוֹנִי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֱמֶת הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. יֵשׁ עָוֹן גָּדוֹל מִזֶּה עַד מְאֹד וְהוּא בִּכְלַל לָאו זֶה וְהוּא לָשׁוֹן הָרָע וְהוּא הַמְסַפֵּר בְגַנוּת חֲבֵירוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר אֱמֶת. אֲבָל הָאוֹמֵר שֶׁקֶר נִקְרָא מוֹצִיא שֵׁם רַע עַל חֲבֵירוֹ. אֲבָל בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע זֶה שֶׁיּוֹשֵׁב וְאוֹמֵר כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה פְּלוֹנִי וְכָךְ וְכָךְ הָיוּ אֲבוֹתָיו וְכָךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עָלָיו וְאָמַר דְבָרִים שֶׁל גְּנַאי עַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב (תהלים יב) יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת. אָמְרוּ חֲכָמִים שָׁלשׁ עֲבֵירוֹת נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא עֲבוֹדָה זָרָה גִּילוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָמִים. וְלָשׁוֹן הָרָע כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בְּעִיקָר שֶׁנֶּאֱמַר (שם) אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים שְׁלשָׁה לָשׁוֹן הָרָע הוֹרֶגֶת הָאוֹמְרוֹ וְהַמְּקַבְּלוֹ וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו וְהַמְּקַבְּלוֹ יוֹתֵר מִן הָאוֹמְרוֹ:

מוסר

ספר צידה לדרך דף רי"ב
לְפִי שֶׁהַכְנִיעָה וְרִיחוּק הַגַּאֲוָה יַדְרִיךְ הָאָדָם לְיַחֵד כָּל הַמַּעֲשִׂים לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לְבָאֵר מִדַת הַכְנִיעָה וְהוּא שִׁפְלוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַכְנָעוֹתֶיהָ וּמִיעוּט עֶרְכָּהּ אֶצְלָהּ וְהִיא מִדָּה מִמִּדּוֹת הַנֶּפֶשׁ הַטּוֹבָה. וְיֵרָאוּ אוֹתוֹתֶיהָ עַל הָאֵבָרִים מֵהֶם הַלָּשׁוֹן הָרַךְ. וְהַקּוֹל נָמוּךְ. וּמוֹשְׁלוֹ בְּיִצְרוֹ בְּעֵת הַכַּעַס. וּמִיעוּט הַנְּקָמָה אַחַר הַיְכוֹלֶת וְעִקָּרָהּ וִיסוֹדָהּ שֶׁל הַכְנִיעָה הִיא כְּנֶגֶד הַבּוֹרֵא. וְחַיָּיב אָדָם לְהִתְנַהֵג בָּהּ בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמָן. וְהַנִכְנַע יִקָרֵא בִּלְשׁוֹנֵנוּ עָנָיו נִבְזֶה בְּעֵינָיו צָנוּעַ דַּכָּא שְׁפַל רוּחַ רוּחַ נִשְׁבָּרָה נִדְכֶּה רַךְ הַלֵּבָב נְכֵה רוּחַ. ודְבָרִים יֵשׁ שֶׁיִּתְחַיֵּיב בָּהֶם הַכְנִיעָה לְאָדָם נֶגֶד הַשֵּׁם. הָאֶחָד כְּשֶׁיֶּחֱלַשׁ כֹּחוֹ מִתְּנוּעוֹתָיו מִפְּנֵי חֳלָאִים וּמְזָגִים רָעִים וְחוּלְשַׁת הַהַרְכָּבָה יִכָּנַע אָז לַבּוֹרֵא שֶׁהוּא רוֹפֵא חִנָּם וְיַחֲלִימֵהוּ וְיִרְפָּאֵהוּ. הַשֵּׁנִי כְּשֶׁיִּמְצָאֵהוּ פֶּגַע מֵאוֹהֲבָיו אוֹ מִקְרוֹבָיו אוֹ יֵרֵד מִנְּכָסָיו וְכַיּוֹצֵא בוֹ וְיִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת יִכָּנַע לִפְנֵי הַשֵּׁם וְיִצְעַק אֵלָיו וְיִשְׁמַע קוֹלוֹ. הַשְּׁלִישִׁי כְּשֶׁיַּחְשׁוֹב כַּמָה חוֹבוֹת עָלָיו מֵהַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ בּוֹרְאוֹ וְהוּא הוֹלֵךְ עִמּוֹ בְקֶרִי וּבְמֶרִי יִכָּנַע וְיִפְחַד מֵעָנְשׁוֹ וְשָׁב וְרָפָא לוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַחְאָב (מ''א כ''א) הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

שמע בחצותתהילים ישראלשמות לרפואהמילוי משאלותעילוי נשמה
הערוץ של הרב ביוטיוב