חק לישראל - פרשת צו יום חמישי

ברטנורהשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. לֶחֶם הַפָּנִים נִלּוֹשׁ אֶחָד אֶחָד. דִּכְתִיב בֵּיהּ (ויקרא כד) שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת, מְלַמֵּד שֶׁנִּלּוֹשׁוֹת אַחַת אַחַת. וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִיָּתָן שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) וְשַׂמְתָּ אֹתָם, שִׂימָה רִאשׁוֹנָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מֵהֶם דְּהַיְנוּ בַּתַּנּוּר תְּהֵא בִּלְשׁוֹן אוֹתָם, דְּמַשְׁמַע שֶׁהָיָה נוֹתֵן שְׁנַיִם בִּשְׁנֵי דְּפוּסִים יַחַד בַּתַּנּוּר. יָכוֹל אַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְשַׂמְתָּ אֹתָם, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר וְשַׂמְתָּם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְשַׂמְתָּ אֹתָם, אוֹתָם אַתָּה נוֹתֵן שְׁנַיִם שְׁנַיִם בַּתַּנּוּר וְאִי אַתָּה נוֹתֵן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שְׁנַיִם שְׁנַיִם אֶלָּא אֶחָד אֶחָד:
וּבִטְפוּס. כְּמוֹ דְּפוּס, פורמ"א בְּלַעַ"ז. כְּמִין תֵּבָה שֶׁנִּטַּל כִּסּוּיָהּ וּשְׁתֵּי דָּפְנוֹתֶיהָ זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ, כָּךְ הַלֶּחֶם הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי דְּפָנוֹת וְשׁוּלַיִם רְחָבִים, וּמְתַקֵּן הַבָּצֵק בְּתוֹךְ הַדְּפוּס שֶׁיְּהֵא עָשׂוּי כְּעֵין הַדְּפוּס:
וּכְשֶׁהוּא. רוֹדֶה אוֹתָן מִן הַתַּנּוּר:
נוֹתְנָן בַּדְּפוּס כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ. וְיִשָּׁבְרוּ. נִמְצָא שְׁלֹשָׁה דְפוּסִים הֵן, אֶחָד כְּשֶׁהִיא בָּצֵק, וְאֶחָד הָיָה לָהּ בַּתַּנּוּר כְּשֶׁהִיא נֶאֱפֵית, וְאֶחָד כְּשֶׁהוּא רוֹדָהּ מִן הַתַּנּוּר נוֹתְנָהּ בַּדְּפוּס כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל:

עיקר תוספות יום טוב(א) שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, בַּמִּשְׁנָה וּבַמִּקְרָא קָרוּי לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה. וְשָׁמְעִינַן דִּבְמִשְׁנָתֵנוּ לֹא גָּרְסִינַן גַּבֵּי לֶחֶם הַפָּנִים אֶחָד שְׁנַיִם בִּלְשׁוֹן זָכָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) אַדְּעָלְמָא קָאֵי. דְּהָא בְּפַעַם אַחַת אֵין נֶאֱפוֹת אֶלָּא שְׁתַּיִם בִּלְבַד:
(ג) וּבִטְפוּס כוּ'. דְּתָנוּ רַבָּנָן, וְשַׂמְתָּ אוֹתָם, בִּדְפוּס. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְאִם תֹּאמַר וְהָא אַפִּיקְתֵּיהּ לוֹמַר שֶׁאֲפִיָּתָן שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּאִם כֵּן לִכְתֹּב וְנָתַתָּ אוֹתָם, אֲבָל וְשַׂמְתָּ מַשְׁמַע שִׂימָה בִּדְפוּס:
(ד) וְהָיוּ מַסִּיקִין אוֹתוֹ עִם הַתַּנּוּר וְאוֹפֶה אֶת הַלֶּחֶם. רַשִׁ"י:
(ה) בִּטְפוּס. הֵן הַקְּעָרוֹת שֶׁל שֻׁלְחָן, כִּדְאָמַר קְעָרֹתָיו אֵלּוּ טְפוּסִין. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בַּחֻמָּשׁ, שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ בִּקְעָרוֹת לְאַחַר אֲפִיָּה. תּוֹסָפוֹת. וּבַגְּמָרָא, וְלִהֲדְרָא לִדְפוּס קַמָּא, כֵּיוָן דְּאָפֵי לַהּ נַפְּחָא. וּמִזֶּה הוֹכִיחוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּהַלֶּחֶם חוּץ לַדְּפוּס, דְּאִם לֹא כֵן הֵיכָא מִנַּפְּחָא כוּ'. וּלְפֵרוּשׁ הָרַ"ב צָרִיךְ לוֹמַר דְּמִתְּחִלָּה נַעֲשָׂה בְּתוֹךְ הַדְּפוּס, וְהַדְּפוּס שֶׁבַּתַּנּוּר הָיָה צַר וְנִכְנַס בְּתוֹךְ הַלֶּחֶם, וְהַלֶּחֶם מִבַּחוּץ וְנִדְבָּק בַּתַּנּוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

עיקר תוספות יום טוב(ו) וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְעַל כָּרְחֵנוּ צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁגִּרְסָא אַחֶרֶת הָיְתָה לָהֶם בַּגְּמָרָא. דַּאֲנַן גָּרְסִינַן הָכִי, הָא גּוּפָא קַשְׁיָא, אָמַרְתְּ לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ, אַלְמָא מִדַּת יָבֵשׁ לֹא נִתְקַדְּשָׁה, [דְּאִי מִקַּדְּשָׁה מִגַּנְיָה מִלְּתָא אִי אַפִּיק לְהוּ אַבְּרָאֵי. וְלֹא כְּפֵרוּשׁ הַקֻּנְטְרֵס מִטַּעַם פְּסוּל יוֹצֵא, דְּמִשּׁוּם קִדּוּשׁ כְּלִי לֹא מִיפְּסַל בְּיוֹצֵא. תּוֹסָפוֹת], וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים, אַלְמָא מִדַּת יָבֵשׁ נִתְקַדְּשָׁה. אָמַר רָבָא כוּ'‏ מַאי קֻשְׁיָא, דִּלְמָא עִשָּׂרוֹן לֹא מְקַדֵּשׁ, תַּנּוּר מְקַדֵּשׁ. אֶלָּא הָא קַשְׁיָא, וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים, אַלְמָא תַּנּוּר מְקַדֵּשׁ, וְאֵין דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, אִפַּסְלוּ בְּלִינָה. אָמַר רָבָא כוּ'‏ הָא קַמָּן דְּהַךְ מִלְּתָא דְּלִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים אִתְבָּרַר טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּמִדַּת יָבֵשׁ לֹא נִתְקַדְּשָׁה. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁגִּרְסָתָם לֹא הָיְתָה כָּךְ. וּלְהָכִי נַמִּי פָּסַק כְּתַנָּא קַמָּא דְּמִשְׁנָה ה'‏ פֶּרֶק ט'‏ דְּמִדּוֹת יָבֵשׁ נִתְקַדְּשׁוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהיֵשׁ בָּהֶן מַעֲשֵׂה כְלִי בִּפְנִים. בִּמְלַאכְתָּן שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהֶן בִּפְנִים טְעוּנִים כְּלִי. לַאֲפוֹקֵי עַל גַּבֵּי טַבְלָא. וּבִמְלַאכְתָּן שֶׁנַּעֲשֵׂית בַּחוּץ, כְּגוֹן לִישָׁתוֹ וַעֲרִיכָתוֹ שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים, אֵינוֹ טָעוּן כְּלִי:
וְקַרְנוֹתֵיהֶן. שֶׁהוּא מַדְבִּיק בָּצֵק לְכָל דֹּפֶן כְּמִין קַרְנַיִם, וְאֹרֶךְ הַקֶּרֶן יוֹצֵא אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא תִטְעֶה. בֵּין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם לְלֶחֶם הַפָּנִים בֵּין בְּשִׁעוּר אֹרֶךְ וְרֹחַב בֵּין בְּשִׁעוּר הַקְּרָנוֹת. בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם אָרְכּוֹ שִׁבְעָה וְרָחְבּוֹ אַרְבָּעָה וְקַרְנוֹתָיו אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת. וְסִימָנָךְ זד"ד. וְלֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה וְקַרְנוֹתָיו שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת. וְסִימָנָךְ יה"ז. וְדַרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה לָתֵת סִימָנִים, כְּמוֹ דצ"ך עד"ש באח"ב:
שֶׁיְּהֵא לוֹ פָנִים. דְּפָנוֹת. [שֶׁיְּהֵא לוֹ פִּנִּים זָוִיּוֹת] וְהֵן הֵן הַקַּרְנַיִם:

עיקר תוספות יום טוב(ט) וְזֶה הַמַּאֲמָר מְחֻבָּר בְּמַה שֶּׁאָמַר שֶׁלֶּחֶם הַפָּנִים מֻתָּר לָלוּשׁ אוֹתָן בַּחוּץ וְנֶאֱפוֹת בִּפְנִים. הָרַמְבַּ"ם. כְּלוֹמַר דְּאִלּוּ שְׁאָר מְנָחוֹת לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן נַמִּי בִּפְנִים כוּ'. וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ לִישָׁה וַעֲרִיכָה הַכֹּל בִּכְלֵי שָׁרֵת בִּפְנִים וְלֹא בַּחוּץ. וּלְפֵרוּשׁוֹ כֻּלָּהּ חֲדָא מִלְּתָא הִיא. וְהַתּוֹסָפוֹת פֵּרְשׁוּ דְּבַחוּץ אַטְּחִינָה וְהַרְקָדָה קָאֵי. דְּלֹא בָּעוּ כְּלֵי שָׁרֵת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) כְּלִי כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יא) כֵּיצַד. הוּא שָׁאַל עַל סִבַּת הֱיוֹת לֶחֶם הַפָּנִים נֶאֱפֶה בִּדְפוּסִים. וְאָמַר שֶׁסִּבַּת זֶה שֶׁיְּהֵא בַּעַל שְׁטָחִים מִשִּׁשָּׁה רוּחוֹת, וְכֵן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. הָרַמְבַּ"ם. וְרָצָה לוֹמַר בְּשִׁשָּׁה שְׁטָחִים, שֶׁטַח הַתַּחַת, וּשְׁנֵי שִׁטְחֵי הַכְּפִילָה שֶׁמִּזֶּה וּמִזֶּה, וְהֵם שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵם שִׁשָּׁה, שְׁלֹשָׁה מִבַּחוּץ וּשְׁלֹשָׁה מִבִּפְנִים. וְיָלְפִינַן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִלֶּחֶם הַפָּנִים, אֶלָּא דִּבְלֶחֶם הַפָּנִים שָׁנִינוּ מִשּׁוּם פְּלֻגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי מֵאִיר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יב) כֵּן הוּא לְשׁוֹן רַשִׁ"י. וְנִרְאֶה לִי גִּרְסַת רַשִׁ"י בַּמִּשְׁנָה כָּךְ הִיא, שֶׁיְּהֵא לוֹ פָּנִים שֶׁיְּהֵא לוֹ פִנִּים. וְתַרְתֵי יָלְפִינַן מִמַּשְׁמָעוּת הַפָּנִים. חֲדָא כְּדִכְתִיב פָּנִים וְדָרְשִׁינַן דְּפָנוֹת, וְהַיְנוּ כְּפִילוּת דִּלְקַמָּן. וַחֲדָא דְּקָרִינַן פִּנִּים שֶׁפֵּרוּשׁוֹ זָוִיּוֹת וְהֵן הֵן הַקְּרָנוֹת. וְלֹא אֲתָא בֶּן זוֹמָא לְפַלּוֹגֵי אֶלָּא לְפָרוֹשֵׁי דִּדְפָנוֹת וְזָוִיּוֹת מִקְּרָא קָא יָלְפִינַן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ה. הַשֻּׁלְחָן, אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה, וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה. לֶחֶם הַפָּנִים, אָרְכָּן עֲשָׂרָה וְרָחְבָּן חֲמִשָּׁה. נוֹתֵן אָרְכּוֹ כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, וְכוֹפֵל טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה מִכָּאן וּטְפָחַיִם וּמֶחֱצָה מִכָּאן, נִמְצָא אָרְכּוֹ מְמַלֵּא כָּל רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַשֻּׁלְחָן אָרְכּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר וְרָחְבּוֹ שִׁשָּׁה. לֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה. נוֹתֵן אָרְכּוֹ כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, וְכוֹפֵל טְפָחַיִם מִכָּאן וּטְפָחַיִם מִכָּאן וּטְפָחַיִם רֶוַח בָּאֶמְצָע, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בֵּינֵיהֶן. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. אָמְרוּ לוֹ, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (ויקרא כד), וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה. אָמַר לָהֶן, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (במדבר ב), וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה:

ברטנורהאָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה. כְּדִכְתִיב (שמות כח) אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר שֶׁל כֵּלִים בַּת חֲמִשָּׁה טְפָחִים הִיא:
נוֹתֵן אָרְכּוֹ. שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן:
וְכוֹפֵל. הַלֶּחֶם, טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה לְמַעְלָה בַּגֹּבַהּ מִכָּאן וּמִכָּאן. וְהֵן הֵן הַקְּרָנוֹת. וְנִמְצְאוּ זְקוּפוֹת בְּשָׁוֶה לִשְׂפַת הַשֻּׁלְחָן:
וְנִמְצָא אָרְכּוֹ מְמַלֵּא רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן. וְרָחְבּוֹ מַחֲזִיק חֲצִי אֹרֶךְ שֶׁל שֻׁלְחָן, וּכְשֶׁהָיָה מְסַדֵּר אַחֵר אֶצְלוֹ נִמְצָא שֻׁלְחָן כֻּלּוֹ מָלֵא:
אָרְכּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר. רַבִּי מֵאִיר לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר כָּל אַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים, חוּץ מִמִּזְבַּח הַזָּהָב וְקֶרֶן מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְהַסּוֹבֵב וְהַיְסוֹד. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
לֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה. בְּהָא מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר:
וּטְפָחַיִם רֶוַח בָּאֶמְצָע. בֵּין שְׁנֵי הַסְּדָרִים. דְּרֹחַב הַלֶּחֶם לֹא הֲוֵי אֶלָּא חֲמִשָּׁה, שְׁנֵי הַסְּדָרִים מַחֲזִיקִין עֲשָׂרָה בַּשֻּׁלְחָן לְאָרְכּוֹ, פַּשׁוּ לְהוּ טְפָחַיִם רֶוַח בֵּין סֵדֶר לְסֵדֶר, שֶׁתְּהֵא רוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶם שֶׁלֹּא יִתְעַפְּשׁוּ:
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר שָׁם. בְּאוֹתוֹ רֶוַח שֶׁבֵּין סֵדֶר לְסֵדֶר נוֹתְנִים הַבְּזִיכִים:
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת. וְעַל, מַמָּשׁ מַשְׁמַע:
וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה. וְהַיְנוּ סָמוּךְ, הָכָא נַמִּי עַל סָמוּךְ. וַהֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל:

ברטנורהמֻפְצָלִין. לָתֵת רָאשֵׁי קָנִים בְּאוֹתָן פִּצּוּלִים. וּכְמִנְיַן הַקָּנִים כָּךְ מִנְיַן הַפִּצּוּלִים:
אַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה. שֵׁשׁ חַלּוֹת שֶׁהָיוּ בְּסֵדֶר הַמַּעֲרֶכֶת. לְאַרְבָּעָה מֵהֶן לְכָל אַחַת שְׁלֹשָׁה קָנִים, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר קָנִים, וְהָעֶלְיוֹנָה אֵינָהּ צְרִיכָה אֶלָּא שְׁנַיִם לְפִי שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַשְּׂאוֹי, הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר. הַחַלָּה הַתַּחְתּוֹנָה אֵינָהּ צְרִיכָה כָּל עִקָּר, לְפִי שֶׁמֻּנַּחַת עַל טָהֳרוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן:
לֹא סִדּוּר קָנִים. בַּמַּעֲרָכָה הַחֲדָשָׁה:
וְלֹא נְטִילָתָן. מֵעַל הַיְשָׁנָה, דּוֹחֶה שַׁבָּת:
נִכְנָס מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְשׁוֹמְטָן. מִבֵּין כָּל לֶחֶם וְלֶחֶם, וּמַנִּיחָם לְאָרְכּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, וּלְמָחָר מְסַדֵּר הַלֶּחֶם, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נוֹתֵן הַקָּנִים בֵּין כָּל לֶחֶם כְּמִשְׁפָּטָן:
אָרְכָּן לְאָרְכּוֹ שֶׁל בָּיִת. מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב הָיוּ מֻנָּחִין בְּאָרְכָּן. חוּץ מִן הָאָרוֹן שֶׁאָרְכּוֹ לְרָחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת, שֶׁהַבַּדִּים שֶׁבָּאָרוֹן הָיוּ בּוֹלְטִים וְדוֹחֲקִין בַּפָּרֹכֶת וְדּוֹמִין כִּשְׁנֵי דַּדֵּי אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במלכים א ח) וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ, וְהַבַּדִּים לְרָחְבּוֹ שֶׁל אָרוֹן הָיוּ מֻנָּחִים, דְּאִלּוּ לְאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן הָיוּ בַּדִּים לֹא הָיָה בֵּין בַּד לְבַד אֶלָּא שִׁעוּר רֹחַב הָאָרוֹן דְּהַיְנוּ אַמְּתָא וּפַלְגָּא, וּתְרֵי גַּבְרֵי הַנּוֹשְׂאִים בִּשְׁנֵי בַּדִּים אֶת הָאָרוֹן שְׁנַיִם מִכָּאן וּשְׁנַיִם מִכָּאן לֹא הֲווּ מָצֵי לִכָּנֵס בֵּין בַּד לְבַד, אֶלָּא וַדַּאי לְרָחְבּוֹ נְתוּנִים, וְהֵם הָיוּ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב שֶׁהֲרֵי הָיוּ דּוֹחֲקִים בַּפָּרֹכֶת, נִמְצָא אָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן לְרָחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת:

עיקר תוספות יום טוב(טז) אַרְבָּעָה כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לְכָל הָנֵי מִקְּרָא:
(יז) סְנִיפִין. שֵׁם לְדָבָר הֶעָשׂוּי לְחַבֵּר וּלְהַחֲזִיק דָּבָר אַחֵר:
(יח) מֵרָאשֵׁיהֶן. כְּלוֹמַר בְּאוֹתוֹ חֵלֶק שֶׁבָּהֶן שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה עַל הַשֻּׁלְחָן. לְפִי שֶׁהַסְּנִיפִין הֵן כְּמוֹ יְתֵדוֹת זָהָב עוֹמְדוֹת בָּאָרֶץ וּגְבוֹהִים עַד לְמַעְלָה מִן הַשֻּׁלְחָן הַרְבֵּה. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁ הַחֻמָּשׁ:
(יט) חָלוּל. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא רוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בֵּינֵיהֶם. הָרַמְבַּ"ם:
(כ) דּוֹחֶה כוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּמִדְּאוֹרַיְתָא נִינְהוּ כִּדְנַפְקָא לְהוּ מִקְּרָא, הָא אָמַר רַבִּי מֵאִיר כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָהּ דּוֹחָה כוּ', וְהָכִי נַמִּי אֶפְשָׁר דְּלֹא דָּחֵי שַׁבָּת עֲלַיְהוּ, טַעֲמָא מַאי [מְשַׁוֵּי לְהוּ לַקָּנִים] דְּלֹא לְעַפֵּשׁ לֶחֶם, בְּכִי הַאי שִׁעוּרָא לֹא מִיעַפַּשׁ. גְּמָרָא. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאֵין אִסּוּרָא אֶלָּא מִשּׁוּם טִלְטוּל בְּעָלְמָא, וַאֲפִלּוּ הָכִי גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם בַּמִּקְדָּשׁ וְאַף עַל גַּב דַּחֲזוּ לְמִצְוָה, כֵּיוָן דְּאֵין עָשׂוּי כְּלִי. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כא) לְאָרְכּוֹ. לָאו לְמֵימְרָא שֶׁהָיוּ מֻנָּחִין מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב עַל אֹרֶךְ הַשֻּׁלְחָן, דִּכְהַאי גַוְנָא אֵין מָקוֹם פָּנוּי כְּלָל. אֶלָּא מִצָּפוֹן לְדָרוֹם הָיוּ מֻנָּחִין וּבַמָּקוֹם הַפָּנוּי שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת, שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם פָּנוּי הוּא מִצַּד אָרְכּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן שֶׁהוּא שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים. וּסְתָמָא כְּרַבִּי מֵאִיר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כב) וְשִׁיֵּר נַמִּי מְנוֹרָה דִּלְרָחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת הָיְתָה עוֹמֶדֶת, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, וּכְוָתֵיהּ פָּסַק הָרַמְבַּ"ם. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דַּאֲפִלּוּ כְּרַבִּי, וְאִין הָכִי נַמִּי דְּלֹא שִׁיֵּר מִידִי, וּדְלֹא תָּנֵי אָרוֹן, דִּבְלִפְנַי וְלִפְנִים לֹא מַיְרֵי:

ז. שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ בָאוּלָם מִבִּפְנִים עַל פֶּתַח הַבַּיִת, אֶחָד שֶׁל שַׁיִשׁ וְאֶחָד שֶׁל זָהָב. עַל שֶׁל שַׁיִשׁ נוֹתְנִים לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ, וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ, שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. וְאֶחָד שֶׁל זָהָב מִבִּפְנִים, שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד. אַרְבָּעָה כֹהֲנִים נִכְנָסִין, שְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי סְדָרִים, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בְזִיכִים. וְאַרְבָּעָה מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם, שְׁנַיִם לִטֹּל שְׁנֵי סְדָרִים, וּשְׁנַיִם לִטֹּל שְׁנֵי בְזִיכִים. הַמַּכְנִיסִים עוֹמְדִים בַּצָּפוֹן, וּפְנֵיהֶם לַדָּרוֹם. הַמּוֹצִיאִין עוֹמְדִים בַּדָּרוֹם, וּפְנֵיהֶם לַצָּפוֹן. אֵלּוּ מוֹשְׁכִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין, וְטִפְחוֹ שֶׁל זֶה כְנֶגֶד טִפְחוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה), לְפָנַי תָּמִיד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אֵלּוּ נוֹטְלִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין, אַף זוֹ הָיְתָה תָּמִיד. יָצְאוּ וְנָתְנוּ עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁל זָהָב שֶׁהָיָה בָאוּלָם. הִקְטִירוּ הַבְּזִיכִין, וְהַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לַכֹּהֲנִים. חָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, הַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לָעָרֶב. חָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, שָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים נֶאֱכָל לָעָרֶב, הַבַּבְלִיִּים אוֹכְלִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא חַי, מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתָּן יָפָה:

ברטנורהעַל פֶּתַח הַבַּיִת. אֵצֶל פֶּתַח הַהֵיכָל בִּכְנִיסָתוֹ. וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים שָׁם אֶלָּא לְהַרְאוֹת שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ, דְּעַכְשָׁיו מַנִּיחִין עַל שֶׁל שַׁיִשׁ וּמִיָּד נוֹשְׂאָן לַהֵיכָל וּמְסַדְּרָן עַל שֶׁל זָהָב שֶׁל מֹשֶׁה:
וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ. עַד שֶׁיֻּקְטְרוּ בְּזִיכִים, כִּדְקָתָנֵי לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין:
הַמַּכְנִיסִים עוֹמְדִים בַּצָּפוֹן. דְּהָכִי עָדִיף טְפֵי דְּאוֹתָן שֶׁמְּסַדְּרִים הָעֲבוֹדָה יִהְיוּ בַּצָּפוֹן:
אֵלּוּ מוֹשְׁכִין. וְעַד שֶׁלֹּא יַגְבִּיהוּ מִן הַשֻּׁלְחָן אֵלּוּ מַנִּיחִין:
אֲפִלּוּ אֵלּוּ נוֹטְלִין. וְאֵלּוּ עַצְמָן מַנִּיחִין אַחַר שֶׁנָּטְלוּ:
אַף זוֹ הָיְתָה תָּמִיד. דְּסָבַר רַבִּי יוֹסֵי דְּאֵין תָּמִיד אֶלָּא שֶׁלֹּא יָלִין שֻׁלְחָן לַיְלָה אֶחָד בְּלֹא לֶחֶם:
וְהַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לַכֹּהֲנִים. מִשְׁמָר הַיּוֹצֵא חוֹלֵק עִם מִשְׁמָר הַנִּכְנָס:
חָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. שֶׁדִּין לֶחֶם הַפָּנִים לְאָכְלוֹ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת שֶׁנּוֹטְלִים אוֹתוֹ מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, וְעַכְשָׁיו אֵין יְכוֹלִים לְאָכְלוֹ מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית:
הַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לָעָרֶב. וְאֵין מַמְתִּינִים לְחַלְּקוֹ לְמָחָר מִפְּנֵי שֶׁנִּפְסַל בְּלִינָה לְאַחַר זְמַנּוֹ שֶׁנִּסְתַּלֵּק:
הַשָּׂעִיר. שֶׁל מוּסָף שֶׁהוּא חַטָּאת וְנֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים:
נֶאֱכָל לָעָרֶב. בְּלֵילֵי שַׁבָּת. שֶׁזְּמַנּוֹ לְיוֹם וְלַיְלָה עַד חָצוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְבַשְּׁלוֹ בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים:
הַבַּבְלִיִּים. כֹּהֲנִים שֶׁעָלוּ מִבָּבֶל. וּבַגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּלֹא בַּבְלִיִּים הָיוּ אֶלָּא אַלֶכְּסַנְדְּרִיִּים הָיוּ. וְעַל שֵׁם שֶׁשּׂוֹנְאִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּבְלִיִּים, קָרְאוּ לָאַלֶכְּסַנְדְּרִיִּים שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה רַעַבְתָנוּת בַּבְלִיִּים:
הָיוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ חַי. כְּשֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת:
מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתָּן יָפָה. וְאֵינָן קָצִים לֶאֱכֹל הַבָּשָׂר כְּשֶׁהוּא חַי:

עיקר תוספות יום טוב(כג) וְאַכַּתִּי תִּקְשֵׁי לָמָּה שֶׁל שַׁיִשׁ וְלֹא שֶׁל כֶּסֶף. הִלְכָּךְ הַנָּכוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בִּשְׁקָלִים דְּאַחַר שֶׁנֶּאֱפָה הִנִּיחוּהוּ עַל שֶׁל שַׁיִשׁ עַד שֶׁיְּסַדְּרוּהוּ וְהַשְׁתָּא עָשׂוּ שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁלֹּא יִתְעַפֵּשׁ כֵּיוָן שֶׁשָּׁהָה זְמַן רַב:
(כד) דִּקְדֻשַּׁת צָפוֹן חֲמִירָא דְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן:
(כה) כְּלוֹמַר שָׁוֶה בְּשָׁוֶה:
(כו) עֶרֶב שַׁבָּת. צָרִיךְ עִיּוּן אַמַּאי לֹא מַיְתֵי לְמִשְׁנָה זוֹ בַּגְּמָרָא [סֻכָּה דַּף נד] וְלוֹמַר דְּאַתְיָא כַּאֲחֵרִים:
(כז) שָׂעִיר כוּ'. וּכְשֶׁתְּעַיֵּן כָּל קָרְבְּנוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא תִמְצָא בָּהֶן מַה שֶּׁיֵּאָכֵל זוּלָתִי שְׂעִיר חַטָּאת הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ. הָרַמְבַּ"ם:
(כח) הַבַּבְלִיִּים כוּ'. הָכִי קָאָמַר, נֶאֱכָל לָעֶרֶב, וּמִי הֵם הָאוֹכְלִים כוּ':
(כט) לְפִי שֶׁלֹּא עָלוּ בִּימֵי עֶזְרָא. גְּמָרָא. וּמַה שֶּׁמַּזְכִּירִין אוֹתָם לִגְנַאי עַל שֶׁאוֹכְלִים אֶת הַשְּׂעִירִים חַיִּים, אַף עַל גַּב דְּמִצְוָה קָעָבְדֵי שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי נוֹתָר, לְפִי שֶׁהִרְגִּילוּ עַצְמָם כְּמוֹ כֵן אַף בְּכָל הַשָּׁנִים, דְּמֵחֲזֵי כְּרָעַבְתָּנוּתָא. תּוֹסָפוֹת:
(ל) חַי. וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּם הָאֵבָרִים שֶׁהוּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה וְלוֹקִין עָלָיו, דְּבִכְרֵתוֹת דַּף כ"ב מוֹקְמִינַן לַהּ דַּוְקָא בִּדְפֵרַשׁ, וּלְפִיכָךְ שָׁרֵי אַף בְּלֹא מְלִיחָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהוְאֶת הַבְּזִיכִים לְאַחַר שַׁבָּת. וְדִינָן הָיָה לְסַדְּרָן בְּשַׁבָּת בִּשְׁעַת עֲרִיכַת הַלֶּחֶם:
וְהִקְטִיר אֶת הַבְּזִיכִים בְּשַׁבָּת פְּסוּלָה. דִּמְחֻסַּר זְמַן הוּא, שֶׁלֹּא הָיָה עַל הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא שִׁשָּׁה יָמִים. וְהָכָא אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן וְלוֹמַר יַנִּיחֶנּוּ עַד שַׁבָּת הַבָּאָה, דְּכֵיוָן דְּלֶחֶם נִסְדָּר כְּדִינוֹ בְּשַׁבָּת, קִדְּשׁוֹ שֻׁלְחָן וְשׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁהוֹתוֹ אֶלָּא עַד שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, דְּמִפְּסִיל בְּלִינָה:
וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל. אִם הִקְטִירָן עַל מְנָת לֶאֱכֹל הַלֶּחֶם לְמָחָר אֵינוֹ פִּגּוּל, שֶׁלֹּא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ:
וְלֹא מִשּׁוּם נוֹתָר. שֶׁאֵין נוֹתָר חָל עַל הַלֶּחֶם, שֶׁהֲרֵי אֵין רָאוּי לַאֲכִילָה:
וְטָמֵא. הָאוֹכְלוֹ בְּטֻמְאַת הַגּוּף אֵינוֹ בְּכָרֵת, כִּדְאָמְרִינַן בְּהַקֹּמֶץ [דַּף כה] הַנִּתָּר לַטְּהוֹרִים חַיָּבִים עָלָיו מִשּׁוּם טֻמְאָה, וְזֶה לֹא נִתַּר לַטְּהוֹרִים מֵעוֹלָם, דְּבְזִיכִים הֲווּ מַתִּירִים דִּידֵיהּ וְלֹא קָרְבוּ כְּהִלְכָתָן:
יַנִּיחֶנּוּ לַשַּׁבָּת הַבָּאָה. וְיַעֲמֹד שְׁבוּעַיִם עַל הַשֻּׁלְחָן. דְּכֵיוָן דְּלֹא נִסְדַּר בְּשַׁבָּת אֵין שֻׁלְחָן מְקַדֵּשׁ עַד שֶׁתַּגִּיעַ שַׁבָּת, וּמֵאוֹתוֹ שַׁבָּת יָכוֹל לְהַשְׁהוֹתָן שִׁבְעַת יָמִים:
שֶׁאֲפִלּוּ הִיא עַל הַשֻּׁלְחָן יָמִים רַבִּים. קֹדֶם הַשַּׁבָּת:
אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. שֶׁאֵין הַשֻּׁלְחָן מְקַדְּשׁוֹ עַד הַשַּׁבָּת, הִלְכָּךְ לֹא מִיפְסָל בְּלִינָה לְאַחַר הַשַּׁבָּת:

ט. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם נֶאֱכָלוֹת אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, וְלֹא יָתֵר עַל שְׁלשָׁה. כֵּיצַד. נֶאֱפוֹת מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְנֶאֱכָלוֹת בְּיוֹם טוֹב, לִשְׁנָיִם. חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, נֶאֱכָלוֹת לִשְׁלשָׁה. לֶחֶם הַפָּנִים נֶאֱכָל אֵין פָּחוֹת מִתִּשְׁעָה, וְלֹא יָתֵר עַל אַחַד עָשָׂר. כֵּיצַד. נֶאֱפֶה בְעֶרֶב שַׁבָּת וְנֶאֱכָל בְּשַׁבָּת, לְתִשְׁעָה. חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, נֶאֱכָל לַעֲשָׂרָה. שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נֶאֱכָל לְאַחַד עָשָׂר. וְאֵינוֹ דוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן הַסְּגָן, דּוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב וְאֵינוֹ דוֹחֶה אֶת יוֹם צוֹם:

ברטנורהאֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. מִשְּׁנֵי יָמִים מִשֶּׁנֶּאֱפוּ:
נֶאֱכָל לִשְׁלֹשָׁה. שֶׁאֲפָאוּם בְּעֶרֶב שַׁבָּת. לְפִי שֶׁאֵין אֲפִיָּתָן דּוֹחָה לֹא שַׁבָּת וְלֹא יוֹם טוֹב:
לְתִשְׁעָה. בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה, שֶׁהִיא תְּשִׁיעִי לַאֲפִיָּתוֹ:
לַעֲשָׂרָה. שֶׁנֶּאֱפוּ בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת:
שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. קֹדֶם לַשַּׁבָּת. נֶאֱפָה בִּרְבִיעִי וְנֶאֱכָל בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה, הֲרֵי לְאַחַד עָשָׂר. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר נִינְהוּ, דְּהָא אוֹתָהּ שַׁבָּת הָוֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים וְאֵין הַלֶּחֶם נֶאֱכָל עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. הָא לֹא קַשְׁיָא, דִּלְעִנְיַן אֲכִילַת קָדָשִׁים הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ אַחַר הַיּוֹם שֶׁעָבַר, הִלְכָּךְ מִקְרֵי אַחַד עָשָׂר:
וְאֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. לְפִי שֶׁאֵין אוֹפִים וּמְבַשְּׁלִים בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מַה שֶּׁאוֹכֵל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וְכוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

גמרא מנחות צ״ט ב: ט״ו-ק׳ א: ב׳

תַּנְיָא רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֲפִילוּ סִלֵּק אֶת הַיְּשָׁנָה שַׁחֲרִית וְסִדֵּר אֶת הַחֲדָשָׁה עַרְבִית אֵין בְּכַךְ כְּלוּם. אֶלָּא מַה אֲנִי מְקַיֵּם לְפָנַי תָּמִיד, שֶׁלֹּא יָלִין שֻׁלְחָן בְּלֹא לֶחֶם. אָמַר רִבִּי אָמֵי, מִדְּבָרָיו שֶׁל רִבִּי יוֹסֵי נִלְמוֹד, אֲפִילּוּ לֹא שָׁנָה אָדָם אֶלָּא פֶּרֶק אֶחָד שַׁחֲרִית וּפֶרֶק אֶחָד עַרְבִית קִיֵּים מִצְוַת לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אֲפִילּוּ לֹא קָרָא אָדָם אֶלָּא קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית קִיֵּם לֹא יָמוּשׁ, וְדָבָר זֶה אָסוּר לְאוֹמְרוֹ בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ. וְרָבָא אָמַר מִצְוָה לְאוֹמְרוֹ בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ. שָׁאַל בֶּן דָּמָה בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל, כְּגוֹן אֲנִי שֶׁלָּמַדְתִּי כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, מַהוּ לִלְמוֹד חָכְמַת יְוָנִית, קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה (יהושע א') לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, צֵא וּבְדוֹק שָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא מִן הַיּוֹם וְלֹא מִן הַלַּיְלָה וּלְמוֹד בָּהּ חָכְמַת יְוָנִית. וּפְלִיגָא דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, דְּאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן, פָּסוּק זֶה אֵינוֹ לֹא חוֹבָה וְלֹא מִצְוָה אֶלָּא בְּרָכָה, רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יְהוֹשֻׁעַ שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה חֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל''ג) וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהוֹשֻׁעַ כָּל כָּךְ חֲבִיבִין עָלֶיךָ דִבְרֵי תוֹרָה, לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ. תָּנָא דְבֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל, דִּבְרֵי תוֹרָה לֹא יְהוּ עָלֶיךָ חוֹבָה, וְאִי אַתָּה רַשַּׁאי לִפְטוֹר עַצְמְךָ מֵהֶם. אָמַר חִזְקִיָּה, מַאי דִּכְתִיב (איוב ל''ו) וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי צָר רַחַב לֹא מוּצַק תַּחְתֶּיהָ, בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם אָדָם מֵסִית אֶת חֲבֵירוֹ מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי מִיתָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵסִית אֶת הָאָדָם מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי צָר, מִגֵּיהִנָּם שֶׁפִּיהָ צָר, שֶׁעֲשָׁנָהּ צָבוּר בְּתוֹכָהּ. וְשֶׁמֶּא תֹאמַר כְּשֵׁם שֶׁפִּיהָ צָר כָּךְ כֻּלָּהּ צָרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (ישעיה ל') הֶעֱמִיק הִרְחִיב. וְשֶׁמֶּא תֹּאמַר לַמֶּלֶךְ לֹא הוּכָנָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) גַּם הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָנָה. וְשֶׁמֶּא תֹּאמַר אֵין בָּהּ עֵצִים, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) מְדוּרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה. שֶׁמֶּא תֹּאמַר זֶה הוּא שְׂכָרָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (איוב ל''ו) וְנַחַת שֻׁלְחָנֶךָ מָלֵא דָשֶׁן:

רש״יגמ' הישנה - מערכות שעמדו שם בשבת זו:
ילין - בלילה:
מדבריו של רבי יוסי - דאמר משום דעמד הישן שחרית מעט בשלחן והחדש ערבית מעט קרי ליה תמיד שמע מינה אפי' לא שנה אדם אלא פרק אחד וכו':
אסור לאומרו - שלא יאמר בקרית שמע סגי ולא ירגיל בניו לתלמוד תורה:
מצוה לאומרו כו' - דסבר משום קרית שמע נוטל שכר גדול כזה כי אז תצליח את דרכיך אם היה עוסק כל היום כ"ש ששכרו גדול ומרגיל את בניו לתלמוד תורה. ל"א סברי הנך רבנן דמצי פטרי נפשייהו בקרית שמע ויתבי כולי יומא וגרסי שמע מינה שכר גדול יש:
צא ובדוק כו' - דבר שלא יהא בעולם:
ופליגא - הא דר' ישמעאל דאמר חובה ללמוד כל היום:
כל כך חביבין כו' לא ימוש - הבטיחו שלא תשתכח תורתו ממנו:
לא יהיו עליך חובה - כאדם שיש לו חוב ואומר מתי אפרענו ואיפטר כך לא יאמר אדם אשנה פרק אחד ואיפטר שאי אתה רשאי לפטור עצמך מהן:
הסתת אדם אינה אלא לרעה כמו (דברים י״ג: ז׳) כי יסיתך אחיך בן אמך וגו':
ואף הסיתך - הקב"ה ללמוד תורה כדי לינצל מגיהנם:
שפיה צר - ולמה פיה צר שיהא עשנה צבור בתוכה ולא יצא חוץ כדי שידונו רשעים באש ובעשן:
העמיק - הרחיב כיון שבא לעומק מיד מרחיב ובגיהנם משתעי דרישיה דקרא כי ערוך מאתמול תפתה:
למלך לא הוכנה - לתלמיד שפירש מן התורה לא הוכנה גיהנם שלא יהא נידון בה. מלך קרי לתלמיד חכם דכתיב (משלי ח׳: ט״ו) בי מלכים ימלוכו:
שמא תאמר זהו שכרה של תורה - שמצלת מגיהנם אבל שכר אחר אין לה:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב גמרא שנינו במשנתנו כי סבור ר' יוסי שאף אם מוציאים בתחילה את לחם הפנים הישן ולאחר מכן מכניסים את לחם הפנים החדש — אף זה נחשב כקיומו של האמור בלחם הפנים שיהיה "תמיד" על השולחן. ובענין זה מביאים עוד, תניא [שנויה ברייתא] שר' יוסי אומר כי אפילו אם סילק מעל שולחן הפנים את מערכות הלחם הישנה בשחרית (בוקר) של יום השבת, וסידר את החדשה בערבית של יום השבת — אין בכך כלום, שאין הלחם נפסל בכך. אלא במה (באיזה אופן) אני מקיים (מסביר) את הציווי האמור בלחם הפנים שיהיה "לפני תמיד"? לומר: שלא ילין (יעבור לילה) על שלחן הפנים בלא שיהיה עליו לחם.
ג אמר ר' אמי: מדבריו אלה של ר' יוסי האומר כי "תמיד" הריהו נחשב אף שלא היה הדבר ברצף זמן גמור, ודי במקצת זמן בשחרית ובערבית להחשיב הדבר כ"תמיד", נלמוד גם שאפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד של משנה בשחרית היום ופרק אחד של משנה בערבית היום — קיים בכך את מצות "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח).
וכיוצא בדבר אמר ר' יוחנן משום [בשם] ר' שמעון בן יוחי: אפילו לא קרא אדם בתורה אלא קרית (קריאת) שמע בשחרית וקריאת שמע בערבית — קיים "לא ימוש", ואולם דבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ, שלא יחשבו שבכך בלבד הם יוצאים ידי חובת לימוד התורה. ואילו רבא אמר: להיפך, מצוה היא לאומרו בפני עמי הארץ, שיבינו מתוך כך מה גדול הוא שכרם של הלומדים תורה יומם ולילה, ולא רק בזמנים קצרים ביום ובלילה.
ובענין זה מסופר כי שאל בן דמה, בן אחותו של ר' ישמעאל, את ר' ישמעאל: כגון אני, שלמדתי את כל התורה כולה, מהו דיני לענין ללמוד חכמת יונית, האם מותר אני בה? קרא עליו ר' ישמעאל את המקרא הזה "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה". ועתה שנאמר בכתוב במצות לימוד התורה שהיא ביום ובלילה, צא ובדוק (חפש) שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה, ולמוד בה חכמת יונית.
ומעירים: ופליגא [וחלוק] ר' ישמעאל בכך על דעת ר' שמואל בר נחמני, שאמר ר' שמואל בר נחמני, אמר ר' יונתן: פסוק זה ("והגית בו יומם ולילה") אינו לא חובה ולא מצוה, אלא ברכה. ועניינה של ברכה זו שהתברך בה יהושע: שראה הקדוש ברוך הוא את יהושע שדברי תורה חביבים עליו ביותר, שכך נאמר ביהושע "ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל" (שמות לג, יא), אמר לו הקדוש ברוך הוא: יהושע, כל כך חביבין עליך דברי תורה? מברכך אני שלא ימוש ספר התורה הזה מפיך.
ד ומביאים עוד מדברי חכמים במצות לימוד התורה. תנא דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר' ישמעאל: דברי תורה לא יהו עליך חובה, שתחוש שחייב אתה לעסוק בהם בתור מחוייבות, ומצד שני אי אתה רשאי לפטור עצמך מהן.
אמר החכם חזקיה: מאי דכתיב [מה פירוש זה שנאמר] "ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה" (איוב לו, טז)? בוא וראה שלא כמדת (הנהגת) הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם. מדת בשר ודם היא שאדם מסית (מפתה) את חבירו לדבר שיש בו העברה מדרכי חיים לדרכי מיתה. ואילו הקדוש ברוך הוא מסית את האדם מדרכי מיתה לדרכי חיים, שכן נאמר "ואף הסיתך מפי צר" כלומר, הקדוש ברוך הוא מסיתך לצאת מגיהנם, שפיה צר, שעשנה צבור
בתוכה. ושמא תאמר: כשם שפיה של גיהנום צר, כך כולה צרה — לכך תלמוד לומר (מלמדנו הנאמר) בתיאור הגיהנום ("תפתה"): "כי ערוך מאתמול תפתה גם היא למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת ה' כנחל גפרית בוערה בה" (ישעיהו ל, לג), שהיא עצמה עמוקה ורחבה.
ושמא תאמר כי רק לאנשים פשוטים ערוכה היא הגיהנום, אבל לחשובים כלמלך לא הוכנה — לכך תלמוד לומר בכתוב זה "גם היא למלך הוכן". ועדיין שמא תאמר כי אין בה עצים — לכך תלמוד לומר בכתוב זה "מדרתה אש ועצים הרבה". ושמא תאמר כי רק זה (ההצלה מהגיהנום) הוא שכרה של התורה ולא יותר — לכך תלמוד לומר "יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם. ואף הסיתך מפי צר לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן" (איוב לו, טו— טז), שהאדם השומע בקול ה', ופונה מדרכי מיתה לדרכי חיים, שניצול מן הגיהנום ואף זוכה למלוא נחת ורווחה.

זוהר ספר הזהר, שמיני א׳

עַד דַּהֲווּ אַזְלֵי אַשְׁכָּחוּ חַד גַּבְרָא דַהֲוָה אָתֵי וּתְלַת עַנְפֵי הָדָס בִּידֵיהּ קְרִיבוּ גַבֵּיהּ אָמְרוּ לֵיהּ לָמָּה לָךְ הָאי אָמַר לְרַוְוחָא אוֹבְדָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ. אֲבָל תְּלַת אִלֵּין לָמָּה. אָמַר לֵיהּ חַד לְאַבְרָהָם חַד לְיִצְחָק. וְחַד לְיַעֲקֹב. וְקַשִּׁירְנָא לְהוּ כַחֲדָא וְאָרַחְנָא בְהוּ בְּגִין דִּכְתִיב (שיר א') לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ. בְּגִין דִּבְהָאי רֵיחָא אִתְקְיַּים חוּלְשָׁא דְנַפְשָׁא וּבְהֵימְנוּתָא דָא אִתְקַיְּימָא וְאִתְנְגִידוּ בִּרְכָאָן מֵעֵילָא וְתַתָּא אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזֵי לֵית עָלְמָא (נ''א נַפְשָׁא) מִתְקַיְּימָא אֶלָא עַל רֵיחָא וּמֵרֵיחָא דָא אִשְׁתְּמוֹדְעָא רֵיחָא אַחֲרָא דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְנָפִיק שַׁבְּתָא (נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה) וְסַלְקָא נַפְשָׁא יְתֵירָא וְאִשְׁתַּאֲרוּן נַפְשָׁא וְרוּחָא מִתְפָּרְשָׁן עֲצִיבִין אָתָא רֵיחָא דָּא וּמִתְקָרְבָן דָּא בְדָא וְחָדָאן וְעַל דָּא בָּעֵי רוּחָא בָּתַר רוּחָא לְקַבְּלָא רֵיחָא כֵּיוַן דְּאִתְקְבַּל רֵיחָא מִתְקָרְבָן כַּחֲדָא וְחָדָאן כִּי הָאי גּוֹוָנָא רֵיחָא דְקָרְבָּנָא בְרֵיחָא מִתְקָרְבִין כֹּלָּא כַחֲדָא וּמִתְלַהֲטָן בּוֹצִינֵי וְחָדָאָן תָּא חֲזֵי תְּרֵי בּוּצִינֵי חָד לְעֵילָא וְחָד לְתַתָּא אִי לָהִיט בַּר נַשׁ הָאי בּוּצִינָא דִלְתַתָּא הַהוּא תְּנָנָא דְּסָלִיק (נ''א דְסָלִיק מִבּוּצִינָא תַתָּאָה) לָהִיט הַהוּא בוּצִינָא עִלָּאָה כַךְ תְּנָנָא דְקָרְבְּנִין הָאי תְּנָנָא דְסָלִיק לָהִיט בּוּצִינֵי עִלָּאֵי וּמִתְלַהֲטָן בְּחָד וּמִתְקָרְבִין כֻּלְּהוּ כַחֲדָא בְרֵיחָא דָא וּבְגִין כָּךְ רֵיחַ נִיחֹחַ לַיְיָ. (אִשֶּׁה) וְהָא אוּקְמוּהָ וְעַל דָּא רֵיחָא דְקָרְבְּנָא קִיּוּמָא דְכֹלָּא וְקִיּוּמָא דְעָלְמָא וְקָרְבְּנָא עַל יְדָא דְכַהֲנָא דְמִקְרַב כֹּלָּא וּבְגִין כָּךְ שִׁבְעָה יוֹמֵי אַשְׁלְמוּתָא אִשְׁתְּלִימוּ בֵיהּ בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּ כֻלְּהוּ בְפוּלְחָנֵיהּ וְיִשְׁתְּכָחוּ חֶדְוָואָן וּבִרְכָּאָן לְעֵילָא וְתַתָּא. כְּתִיב (ישעיה כ''ה) יְיָ אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ וְגוֹמֵר הָאי קְרָא אוּקְמוּהָ. יְיָ אֱלֹהַי אַתָּה. דְּבָעֵי בַּר נַשׁ לְאוֹדָאָה לִשְׁמָא קַדִּישָׁא וּלְשַׁבְּחָא לֵיהּ עַל כֹּלָּא וּמֵאָן אֲתַר שְׁבָחָא דִילֵיהּ כְּמָה דְאוּקְמוּהָ וְהָכָא מֵעֲמִיקָא דְכֹלָּא דִכְתִיב כִּי עָשִׂיתָ פֶלֶא. פֶּלֶא כְּמָה דִכְתִיב (שם ט') וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶלֶא וְהָא אִתְּמַר עֵצוֹת מֵרָחוֹק עֵצוֹת כְּמָה דְאַתְּ אָמַר יוֹעֵץ. מֵרָחוֹק דִּכְתִיב (ירמיה ל''א) מֵרָחוֹק יְיָ נִרְאָה לִי. וּכְתִיב (משלי ל''א) מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. אֱמוּנָה אוֹמֶן. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים ל''ב) אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל וְאוּקְמוּהָ אֱמוּנָה בַלַּיְלָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים צ''ב) וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת וּכְתִיב (איכה ג') חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. וְזַמִּין קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לְדַכְּאָה לוֹן לְיִשְׂרָאֵל מֵחוֹבֵיהוֹן כְּמָה דִכְתִיב (יחזקאל ל''ז) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

תרגום הזוהרבְּעוֹד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּגְשׁוּ אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה בָּא, וּשְׁלֹשָה עֲנָפֵי הָדָס בְּיָדוֹ. קָרְבוּ אֵלָיו. אָמְרוּ לוֹ, לָמָּה לְךְ זֶה. אָמַר, כְּדֵי לָתֵת הַרְוָחָה אֶל הָאוֹבֶדֶת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, יָפֶה אָמַרְתָּ, אֲבָל שְׁלֹשָה לָמָּה לְךְ, אָמַר לוֹ, אֶחָד לְאַבְרָהָם אֶחָד לְיִצְחָק וְאֶחָד לְיַעֲקֹב. וְקָשַׁרְתִּי אוֹתָם יַחַד, וְהֵרַחְתִּי בָּהֶם מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב, לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךְ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךְ. כִּי בָּרֵיחַ הַזֶּה מִתְקַיֶּמֶת חֻלְשַׁת הַנֶּפֶשׁ, וּמִתְקַיֶּמֶת בֶּאֱמוּנָה זוֹ, וְנִמְשָׁכוֹת בְּרָכוֹת מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. בֹּא וּרְאֵה, אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל הָרֵיחַ, וּמֵרֵיחַ הַזֶּה שֶׁמַּרִיחִים לְמַטָּה, נוֹדָע רֵיחַ אַחֵר לְמַעְלָה, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא הַשַּׁבָּת, וְהַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁאָדָם קוֹנֶה בַּשַּׁבָּת מִסְתַּלֶּקֶת, וְנִשְׁאָרִים נֶפֶשׁ וְרוּחַ שֶׁל הָאָדָם מְפוֹרָדִים וַעֲצוּבִים, בָּא הָרֵיחַ הַזֶּה, וְהַנֶּפֶשׁ וְהָרוּחַ מִתְקָרְבִים עַל יָדוֹ זֶה אֶל זֶה, וּשְׂמֵחִים. וְעַל כֵּן, צָרִיךְ הָרוּחַ שֶׁל הָאָדָם אַחַר הָרוּחַ שֶׁלְּמַעְלָה, לְקַבֵּל אֶת הָרֵיחַ, כֵּיוָן שֶׁמִּתְקַבֵּל הָרֵיחַ מִתְקָרְבִים זֶה אֶל זֶה, וּשְׂמֵחִים. כְּעֵין זֶה הוּא, רֵיחַ שֶׁל הַקָּרְבָּן, שֶׁבָּרֵיחַ הַזֶּה מִתְקָרְבִים הַכֹּל יַחַד, וּמִתְלַהֲטִים מֵהֶם הַנֵּרוֹת, וּשְׂמֵחִים. בֹּא וּרְאֵה, שְׁנֵי נֵרוֹת אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה, אִם אָדָם מַדְלִיק אוֹתוֹ הַנֵּר שֶׁלְּמַטָּה, וּמְכַבֶּה אוֹתוֹ הַנֵּר שֶׁלְּמַעְלָה, עָשָׁן הַהוּא הָעוֹלֶה מִן הַנֵּר שֶׁלְּמַטָּה מַדְלִיק אוֹתוֹ הַנֵּר שֶׁלְּמַעְלָה. כָּךְ הֶעָשָׁן שֶׁל הַקָּרְבָּן, עָשָׁן הַזֶּה הָעוֹלֶה וּמַדְלִיק נֵרוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְנִדְלָקִים יַחַד, וּמִתְקָרְבוֹת כְּאֶחָד בָּרֵיחַ הַזֶּה, וּמִשּׁוּם זֶה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'. וּכְבָר הֶעֱמִידוּהוּ. וְעַל כֵּן, רֵיחַ הַקָּרְבָּן הוּא קִיּוּם הַכֹּל וְקִיּוּם הָעוֹלָם, וְהַקָּרְבָּן הוּא עַל יְדֵי הַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב הַכֹּל, וּמִשּׁוּם זֶה, שִׁבְעַת יְמֵי מִלּוּאִים נִשְׁלָמִים בּוֹ, כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יִתְבָּרְכוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ, וּשְׂמָחוֹת וּבְרָכוֹת תִּמָּצֶאנָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. כָּתוּב, ה' אֱלֹקַי אַתָּה אֲרוֹמְמֶךָּ אוֹדֶה שִׁמְךְ כִּי עָשִׂיתָ פֶלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אָמֵן. מִקְרָא זֶה הֶעֱמִידוּהוּ. ה' אֱלֹקַי אָתָּה, הַיְנוּ, שֶׁצָרִיךְ הָאָדָם לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וּלְשַׁבְּחוֹ עַל הַכֹּל. וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם הַשֶּׁבַח שֶׁלּוֹ. הוּא כְּמוֹ שֶׁהֶעֱמִידוּהוּ. וְכָאן הוּא, מֵהָעָמֹק מִכֹּל, שֶׁכָּתוּב כִּי עָשִׂיתָ פֶלֶא, פֶּלֶא, פֵּרוּשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶלֶא, וּכְבָר לָמַדְנוּ אֶת זֶה. עֵצוֹת מֵרָחוֹק, עֵצוֹת הוּא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר פֶּלֶא יוֹעֵץ מֵרָחוֹק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, מֵרָחוֹק ה' נִרְאֶה לִי, וְכָתוּב מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. אֱמוּנָה אוֹמֶן: כְּשׁ''א, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל. וְהֶעֱמִידוּהוּ, אֱמוּנָה הִיא בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וֶאֱמוּנָתְךְ בַלֵּילוֹת, וְכָתוּב, חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךְ, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם, כְּמ''שׁ וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טוּמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ב׳: ו׳-ח׳

א. הַמְּצוֹרָע מֵבִיא עִם שְׁלשָׁה כְּבָשִׂים שֶׁלּוֹ שֶׁהֵן חַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה שְׁלשָׁה עֶשְׂרוֹנִים וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהֵן בָּאִין בִּכְלַל הַזְּבָחִים שֶׁלּוֹ עִשָּׂרוֹן עִם כָּל כֶּבֶשׂ בָּלוּל בִּרְבִיעִית הַהִין שָׁמֶן. וּרְבִיעִית יַיִן עִם כָּל עִשָּׂרוֹן מִשְּׁלָשְׁתָּן כִּשְׁאַר נִסְכֵּי הַכְּבָשִׂים. וְהַמַּקְרִיב אֶת הַפִּלְגָס מֵבִיא עִמּוֹ נִסְכֵּי אַיִל וְלֹא עוֹלֶה לוֹ זִבְחוֹ:

ב. הַהִין הוּא שְׁנֵים עָשָׂר לוֹג. וּכְבָר הוֹדַעְנוּ שִׁעוּר הַלּוֹג עִם מִדּוֹת אֲחֵרוֹת בְהִלְכוֹת עֵרוּבִין. וְהָעִשָּׂרוֹן הוּא הָעוֹמֶר שֶׁהוּא שִׁעוּר חַלָּה וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שִׁעוּרוֹ בְעִנְיַן חַלָּה:

ג. כְּשֶׁמוֹדְדִין הַנְּסָכִים אוֹ הַמְּנָחוֹת בֵּין מִנְחַת יָחִיד בֵּין מִנְחַת צִבּוּר אֵין מוֹדְדִין אוֹתוֹ בְּמִדָּה שֶׁל שְׁלשָׁה עֶשְׂרוֹנִים לַפָּר אוֹ שֶׁל שְׁנַיִם לָאָיִל אֶלָּא מוֹדֵד הַכֹּל בְּעִשָּׂרוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן הַשֶּׁמֶן שֶׁל נְסָכִים מוֹדְדִין אוֹתוֹ בְּמִדָּתוֹ שֶׁבַּקֹּדֶשׁ. וְשֶׁמֶן שֶׁל מִנְחַת הַיָּחִיד בְּלוֹג שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ כְּמִנְיַן הָעֶשְׂרוֹנוֹת כַּךְ מִנְיַן הַלּוֹגִין:

מוסר שערי קדושה, חלק ב ז׳: ז׳

תְּפִלָה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהוּא מִדְּבָרִים שֶׁעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּכְמוֹ שֶׁיָדַעְתָּ כִּי הִיא גְדוֹלָה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' א') לָמָּה לִי רוֹב זִבְחֵיכֶם וְגו' וּכְתִיב גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה מִכְּלַל שֶׁגְּדוֹלָה מֵהֶן וּכְמוֹ שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת מְכַפְּרִין הַתְּפִלָּה גַּם כֵּן מְכַפֶּרֶת עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם וּבְסֵפֶר הַזוֹהַר פ' וַיַּקְהֵל צְלוֹתָא יַקִּירָא מִכָּל פּוּלְחָנִין מִכָּל פּוּרְקָנִין וְכוּ' מְזַכֵּי לְחַיָּיבָא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָמָּה זָכָה אֶלְקָנָה לְהַעֲמִיד שְׁמוּאֵל שֶׁשָּׁקוּל כְּמשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי שֶׁהָיָה עוֹלֶה לְרֶגֶל וּמַעֲלֶה לִבְנֵי אָדָם הַרְבֵּה עִמּוֹ וּמְזַכֶּה אוֹתָן וְכֵן שְׁמוּאֵל בְּנוֹ נוֹהֵג אַחֲרָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ש''א ז') וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל וּתְשׁובָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְאַבְרָהָם לֹא זָכָה מִכָּל מַעֲלוֹתָיו אֶלָּא מִשּׁוּם וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וּכְתִיב (בראשית י''ח) וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְגוֹמֵר כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה וְגוֹמֵר וְשָׁמַר דֶּרֶךְ ה' וְגוֹמֵר וְכָל רָאשֵׁי הַדּוֹרוֹת אֵינָן זוֹכִין אוֹ אֵינָן נֶעֱנָשִׁים אֶלָּא עַל סִבָּה זוּ:

פרשת צו יום חמישי

תורה ויקרא ו׳: כ״ב-ז׳: ג׳

נביאים ירמיהו ח׳: ח׳-י״ב

כתובים משלי כ״ג: ב׳-ו׳

משנה משנה מנחות י״א

גמרא מנחות צ״ט ב: ט״ו-ק׳ א: ב׳

זוהר ספר הזהר, שמיני א׳

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ב׳: ו׳-ח׳

מוסר שערי קדושה, חלק ב ז׳: ז׳