פרשת צו יום רביעי

צו · רביעי

תורה ויקרא ו׳: ט״ז-כ״א

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב''ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה:
ו (טז) וְכׇל־מִנְחַ֥ת כֹּהֵ֛ן כָּלִ֥יל תִּהְיֶ֖ה לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃ {פ}
וְכָל מִנְחָתָא דְכַהֲנָא גְּמִיר תְּהֵי לָא תִתְאֲכֵל:
(יז) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:
(יח) דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַֽחַטָּ֑את בִּמְק֡וֹם אֲשֶׁר֩ תִּשָּׁחֵ֨ט הָעֹלָ֜ה תִּשָּׁחֵ֤ט הַֽחַטָּאת֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃
מַלֵּל עִם אַהֲרֹן וְעִם בְּנוֹהִי לְמֵימַר דָּא אוֹרַיְתָא דְּחַטָּאתָא בְּאֲתַר דִּי תִתְנְכֵס עֲלָתָא תִּתְנְכֵס חַטָּאתָא קֳדָם יְיָ קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא:
(יט) הַכֹּהֵ֛ן הַֽמְחַטֵּ֥א אֹתָ֖הּ יֹאכְלֶ֑נָּה בְּמָק֤וֹם קָדֹשׁ֙ תֵּֽאָכֵ֔ל בַּחֲצַ֖ר אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
כַּהֲנָא דִּמְכַפֵּר בִּדְמַהּ יֵיכְלִנַּהּ בַּאֲתַר קַדִּישׁ תִּתְאֲכֵל בְּדָרַת מַשְׁכַּן זִמְנָא:
רש״יהַֽמְחַטֵּ֥א אֹתָ֖הּ. הָעוֹבֵד עֲבוֹדוֹתֶיהָ — שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית חַטָּאת עַל יָדוֹ:
הַֽמְחַטֵּ֥א אֹתָ֖הּ יֹאכְלֶ֑נָּה. הָרָאוּי לַעֲבוֹדָה; יָצָא טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים, שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁאוֹסֵר שְׁאָר כֹּהֲנִים בַּאֲכִילָתָהּ חוּץ מִן הַזּוֹרֵק דָּמָהּ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לְמַטָּה כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ (זבחים צ"ט):
(כ) כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּ֥ע בִּבְשָׂרָ֖הּ יִקְדָּ֑שׁ וַאֲשֶׁ֨ר יִזֶּ֤ה מִדָּמָהּ֙ עַל־הַבֶּ֔גֶד אֲשֶׁר֙ יִזֶּ֣ה עָלֶ֔יהָ תְּכַבֵּ֖ס בְּמָק֥וֹם קָדֹֽשׁ׃
כֹּל דִּי יִקְרַב בְּבִסְרַהּ יִתְקַדַּשׁ וְדִי יַדִּי מִדְּמַהּ עַל לְבוּשׁ דִּי יַדִּי עֲלַהּ תִּתְחַוָּר בַּאֲתַר קַדִּישׁ:
רש״יכֹּ֛ל אֲשֶׁר יִגַּ֥ע בִּבְשָׂרָ֖הּ. כָּל דְּבַר אֹכֶל אֲשֶׁר יִגַּע וְיִבְלַע מִמֶּנָּה:
יִקְדָּ֑שׁ. לִהְיוֹת כָּמוֹהָ — אִם פְּסוּלָה תִּפָּסֵל, וְאִם הִיא כְּשֵׁרָה, תֵּאָכֵל כַּחֹמֶר שֶׁבָּהּ:
וַאֲשֶׁ֨ר יִזֶּ֤ה מִדָּמָהּ֙ עַל הַבֶּ֔גֶד. וְאִם הֻזָּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד, אוֹתוֹ מְקוֹם הַדָּם שֶׁבַּבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיה, תְּכַבֵּס בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה:
אֲשֶׁר֙ יִזֶּ֣ה. יְהֵא נִזֶּה, כְּמוֹ וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם (איוב ט"ו) — יְהֵא נָטוּי:
(כא) וּכְלִי־חֶ֛רֶשׂ אֲשֶׁ֥ר תְּבֻשַּׁל־בּ֖וֹ יִשָּׁבֵ֑ר וְאִם־בִּכְלִ֤י נְחֹ֙שֶׁת֙ בֻּשָּׁ֔לָה וּמֹרַ֥ק וְשֻׁטַּ֖ף בַּמָּֽיִם׃
וּמָן דַּחֲסַף דִּי תִתְבַּשֵּׁל בֵּיהּ יִתָּבָר וְאִם בְּמָנָא דִּנְחָשָׁא תִּתְבַּשֵּׁל וְיִתְמְרֵק וְיִשְׁתַּטֵּף בְּמַיָּא:
רש״ייִשָּׁבֵ֑ר. לְפִי שֶׁהַבְּלִיעָה שֶׁנִּבְלַעַת בּוֹ נַעֲשֶׂה נוֹתָר, וְהוּא הַדִּין לְכָל הַקֳּדָשִׁים:
וּמֹרַ֥ק. לְשׁוֹן תַּמְרוּקֵי הַנָּשִׁים (אסתר ב'), אשקור"מנט בְּלַעַז:
וּמֹרַ֥ק וְשֻׁטַּ֖ף. לִפְלֹט אֶת בְּלִיעָתוֹ, אֲבָל כְּלִי חֶרֶס לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב כָּאן שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָּפְיוֹ לְעוֹלָם (עבודה זרה ל"ד):

נביאים ירמיהו ח׳: ב׳-ז׳

ח (ב) וּשְׁטָחוּם֩ לַשֶּׁ֨מֶשׁ וְלַיָּרֵ֜חַ וּלְכֹ֣ל ׀ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר אֲהֵב֜וּם וַאֲשֶׁ֤ר עֲבָדוּם֙ וַֽאֲשֶׁר֙ הָלְכ֣וּ אַחֲרֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֣ר דְּרָשׁ֔וּם וַאֲשֶׁ֥ר הִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם לֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִהְיֽוּ׃
וְיִשְׁטִחוּנוּן לִקָבֵיל שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וּלְכֹל חֵילֵי שְׁמַיָא דְרַחֲמוּנוּן וְדִפְלָחוּנוּן וְדִטְעוֹ בַתְרֵיהוֹן וְדִתְבָעוּנוּן וְדִסְגִידוּ לְהוֹן לָא יִתְכַּנְשׁוּן וְלָא יִתְקַבְּרוּן לְזֵיבַל מְבַדֵר עַל אַפֵּי אַרְעָא יְהוֹן:
רש״יוּשְׁטָחוּם֩ לַשֶּׁ֨מֶשׁ. וְהַכַּשְׂדִּים יִשְׁכְּנוּ לָצוּר עַל הָעִיר בְּקִבְרֵי הַשָּׂרִים, שֶׁהָיוּ נָאִים כְּפַלָּטִין (סנהדרין צו:):
לְדֹ֛מֶן. לְזֶבֶל:
מְשׁוּבָה נִצַּחַת. מְשׁוּבַת עוֹלָם; כְּמוֹ ״נֶצַח״ (ירמיה טו: יח):
בַּתַּרְמִית. בְּמִרְמָה:
לֹא כֵן. לֹא בַּדִּין, כְּמוֹ ״כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד״ (במדבר כז: ז):
כֻּלֹּה שָׁב בִּמְרוּצָתָם. בַּדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן חוֹטְאִים, וְחוֹזְרִים וְחוֹטְאִים. מְרוּצָתָם – קוֹרְשִׁ״י בְּלַעַ״ז:
וְתוֹר וְסִיס וְעָגוּר. ״וְשַׁפְנִינָא וְכוּרְכְיָא וּסְנוּנִיתָא״ (תרגום יונתן). כּוּרְכְיָא – גְּרוּאָ״ה בְּלַעַ״ז, סְנוּנִית – אֲרוּנְדִּילָ״א בְּלַעַ״ז:
(ג) וְנִבְחַ֥ר מָ֙וֶת֙ מֵחַיִּ֔ים לְכֹ֗ל הַשְּׁאֵרִית֙ הַנִּשְׁאָרִ֔ים מִן־הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הָרָעָ֖ה הַזֹּ֑את בְּכׇל־הַמְּקֹמ֤וֹת הַנִּשְׁאָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִדַּחְתִּ֣ים שָׁ֔ם נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ {ס}
וְיִתְרְעוּן בְּמוֹתָא מִדִבְחַיָא לְכָל שְׁאָרָא דְיִשְׁתָּאֲרוּן מִן זַרְעִיתָא בִישְׁתָּא הָדָא בְּכָל אַתְרַיָא דְיִשְׁתָּאֲרוּן דְאַגְלֵיתִינוּן לְתַמָן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:
רש״יוְנִבְחַ֥ר מָ֙וֶת֙ מֵחַיִּ֔ים. אַף עַל פִּי שֶׁהֵם רוֹאִים אֶת הַמֵּתִים נְתוּנִין בְּבִזָּיוֹן, צָרַת הַחַיִּים גְּדוֹלָה הֵימֶנָּה, וְיִבְחֲרוּ אֶת הַמָּוֶת:
(ד) וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲיִפְּל֖וּ וְלֹ֣א יָק֑וּמוּ אִם־יָשׁ֖וּב וְלֹ֥א יָשֽׁוּב׃
וְתֵימַר לְהוֹן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ הֲיִפְּלוּן וְלָא יְקוּמוֹן אִם לְמֵיתַב גְלֵי קָדָמַי דְלָא יְתוּבוּן:
רש״יהֲיִפְּל֖וּ וְלֹ֣א יָק֑וּמוּ. הֲטוֹב לָהֶם שֶׁיַּפִּילוּ אֶת עַצְמָם לִנְפִילָה שֶׁאֵין לָהֶם תְּקוּמָה:
אִם יָשׁ֖וּב וְלֹ֥א יָשֽׁוּב. לִכְשֶׁיִּרְצוּ לָשׁוּב מֵרָעָתָם, לֹא יָשׁוּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגְּזֵרָתוֹ (ספר במדבר מב). דָּבָר אַחֵר: אַף אִם יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, לֹא תִתְקַיֵּם בְּיָדָם, כִּי יְמַהֲרוּ לָשׁוּב לְרִשְׁעָתָם (ספר במדבר מב); וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אִם לְמֵיתַב, גְּלֵי קֳדָמַי דְּלָא יְתוּבוּן״:
(ה) מַדּ֨וּעַ שׁוֹבְבָ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה יְרוּשָׁלַ֖͏ִם מְשֻׁבָ֣ה נִצַּ֑חַת הֶחֱזִ֙יקוּ֙ בַּתַּרְמִ֔ת מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃
מַה דֵין מִתְחַסְנִין לְמֵיתָב לְפוּלְחָנִי עַמָא הָדֵין יַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם תָּבוּ לִמְרַד מִן אוֹרַיְתָא וְלָא צָבָן לְמֵיתַב אַתְקִיפוּ בְּנִכְלִין מְסָרְבִין לְמֵיתַב:
רש״יהֶחֱזִ֙יקוּ֙. אָחֲזוּ:
(ו) הִקְשַׁ֤בְתִּי וָֽאֶשְׁמָע֙ לוֹא־כֵ֣ן יְדַבֵּ֔רוּ אֵ֣ין אִ֗ישׁ נִחָם֙ עַל־רָ֣עָת֔וֹ לֵאמֹ֖ר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתִי כֻּלֹּ֗ה שָׁ֚ב (במרצותם) [בִּמְר֣וּצָתָ֔ם] כְּס֥וּס שׁוֹטֵ֖ף בַּמִּלְחָמָֽה׃
אֱצֵיתִת וּגְלֵי קָדָמַי לָא כִדְכָשַׁר מְמַלְלִין לֵית גְבַר דִמְתִיב מִן בִּישְׁתֵיהּ לְמֵימָר מָה עֲבָדֵית כּוּלְהוֹן מִסְגַן בִּרְעוּת נַפְשֵׁיהוֹן כְּסוּסְיָא דִגְזַר בִּקְרָבָא:
רש״ישׁוֹטֵ֖ף. אֵישְׁפְּרִידִי״ן בְּלַעַ״ז:
(ז) גַּם־חֲסִידָ֣ה בַשָּׁמַ֗יִם יָֽדְעָה֙ מוֹעֲדֶ֔יהָ וְתֹ֤ר (וסוס) [וְסִיס֙] וְעָג֔וּר שָׁמְר֖וּ אֶת־עֵ֣ת בֹּאָ֑נָה וְעַמִּ֕י לֹ֣א יָדְע֔וּ אֵ֖ת מִשְׁפַּ֥ט יְהֹוָֽה׃
אַף חִוָרִיתָא בִּשְׁמַיָא יָדְעָא זִמְנָהָא וְשַׁפְנִינָא וְכוּרְכַיָא וּסְנוּנִיתָא נַטְרִין יַת עִדַן מֵיַעלְהוֹן וְעַמִי לָא הֲווֹ יָדְעִין לְמֶעְבַּד יַת קְיָמָא דַיָי:
רש״יחֲסִידָ֣ה. צִיגוֹנִיאָ״ה בְּלַעַ״ז:
מוֹעֲדֶ֔יהָ. עֵת עָבְרָם אֶל אִיֵּי הַיָּם מִפְּנֵי הַצִּנָּה, וְעֵת שׁוּבָם:
שָׁמְר֖וּ. הִמְתִּינוּ:

כתובים משלי כ״ב: כ״ה-כ״ג: א׳

כב (כה) פֶּן־תֶּאֱלַ֥ף אֹרְחֹתָ֑ו וְלָקַחְתָּ֖ מוֹקֵ֣שׁ לְנַפְשֶֽׁךָ׃
דְלָא תֵילַף אָרְחָתֵיהּ וְתַשְׁכַּח פַּחָא לְנַפְשָׁךְ:
רש״יפֶּן תֶּאֱלַ֥ף. פֶּן תִּלְמַד:
אַל תְּהִי בְתוֹקְעֵי כָף בָּעוֹרְבִים מַשָּׁאוֹת. הַלְוָאוֹת, כְּמוֹ ״מַשַּׁאת מְאוּמָה״ (דברים כד: י):
(כו) אַל־תְּהִ֥י בְתֹֽקְעֵי־כָ֑ף בַּ֝עֹרְבִ֗ים מַשָּׁאֽוֹת׃
לָא תֶהֱוֵי מַשְׁלֵם אַיְדָךְ בְּעַרְבוּתָא עַל חַבְרָךְ:
(כז) אִם־אֵֽין־לְךָ֥ לְשַׁלֵּ֑ם לָ֥מָּה יִקַּ֥ח מִ֝שְׁכָּבְךָ֗ מִתַּחְתֶּֽיךָ׃
אִם לֵית לָךְ דְפָרֵיעַ נְסַבְיָן תַּשְׁוַיְתָךְ מִתַּחְתָּיִךְ:
(כח) אַל־תַּ֭סֵּג גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם אֲשֶׁ֖ר עָשׂ֣וּ אֲבוֹתֶֽיךָ׃
לָא תַשְׁנֵי תְחוּמָא דְמִן עַלְמָא דַעֲבַדוּ אֲבָתָךְ:
רש״יאַל תַּ֭סֵּג גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם. אַל תָּשֵׁג אָחוֹר מִנְהַג אֲבוֹתֶיךָ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים קדושים פרשתא א פרק ג): הַמַּנִּיחַ כַּלְכָּלָה תַּחַת הַגֶּפֶן בִּשְׁעַת בְּצִירָה כְּדֵי שֶׁיִּפּוֹל בְּתוֹכוֹ הַפֶּרֶט, עַל זֶה נֶאֱמַר אַל תַּסֵּג גְּבוּל וְגוֹ׳. תַּסֵּג כְּמוֹ ״יִסּוֹגוּ אָחוֹר״ (תהלים קכט: ה):
(כט) חָזִ֡יתָ אִ֤ישׁ ׀ מָ֘הִ֤יר בִּמְלַאכְתּ֗וֹ לִֽפְנֵי־מְלָכִ֥ים יִתְיַצָּ֑ב בַּל־יִ֝תְיַצֵּ֗ב לִפְנֵ֥י חֲשֻׁכִּֽים׃ {פ}
אִין חֲזֵיתָא גַבְרָא דְמַוְהֵי בַּעֲבִדְתֵּיהּ קֳדָם מַלְכֵי נְקוּם וְלָא נְקוּם קֳדָם חָשׁוֹכֵי:
כג (א) כִּֽי־תֵ֭שֵׁב לִלְח֣וֹם אֶת־מוֹשֵׁ֑ל בִּ֥ין תָּ֝בִ֗ין אֶת־אֲשֶׁ֥ר לְפָנֶֽיךָ׃
אִין יְתִיבְתָּא לְמֵיכַל עִם שַׁלִיטֵי אֶתְבַּיֵן כְּמוֹ רְשִׁים קֳדָמָיִךְ:
רש״יכִּֽי תֵ֭שֵׁב לִלְח֣וֹם. לֶאֱכוֹל:
בִּ֥ין תָּ֝בִ֗ין. תֵּן לִבְּךָ לָדַעַת מִי הוּא, אִם עֵינוֹ צָרָה אוֹ יָפָה:

משנה משנה בבא בתרא ה׳

א. הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה, מָכַר אֶת הַתֹּרֶן וְאֶת הַנֵּס וְאֶת הָעוֹגִין וְאֶת כָּל הַמַּנְהִיגִין אוֹתָהּ, אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָעֲבָדִים, וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין, וְלֹא אֶת הָאַנְתִּיקִי. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, הֲרֵי כֻלָּן מְכוּרִין. מָכַר אֶת הַקָּרוֹן, לֹא מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת. מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת, לֹא מָכַר אֶת הַקָּרוֹן. מָכַר אֶת הַצֶּמֶד, לֹא מָכַר אֶת הַבָּקָר. מָכַר אֶת הַבָּקָר, לֹא מָכַר אֶת הַצֶּמֶד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַדָּמִים מוֹדִיעִין. כֵּיצַד, אָמַר לוֹ מְכוֹר לִי צִמְדְּךָ בְּמָאתַיִם זוּז, הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין הַצֶּמֶד בְּמָאתַיִם זוּז. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין הַדָּמִים רְאָיָה:
ברטנורהמָכַר אֶת הַתֹּרֶן. עֵץ גָּבוֹהַּ שֶׁתּוֹלִין עָלָיו אֶת הַנֵּס. וְהַנֵּס הוּא כְּמִין וִילוֹן שֶׁתּוֹלִין בַּתֹּרֶן לְנֶגֶד הָרוּחַ:
עוֹגִין. בַּרְזֶל שֶׁקּוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בַּחֶבֶל וְזוֹרְקִין אוֹתוֹ בְּעֹמֶק הַמַּיִם לְעַכֵּב וּלְעַגֵּן הַסְּפִינָה:
מַנְהִיגִים. אֵלּוּ הַמְּשׁוֹטוֹת שֶׁבָּהֶם מוֹלִיכִין הַסְּפִינָה לַמָּקוֹם שֶׁרוֹצִים:
מַרְצוּפִין. אַמְתָּחוֹת שֶׁנּוֹתְנִים בָּהֶם הַסְּחוֹרָה:
אַנְתִּיקִי. הַפְּרַקְמַטְיָא שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּפִינָה. וְכָל הָנֵי דְּחָשֵׁיב הָכָא דִּבְמֶכֶר לֹא מָכַר, אִם נָתַן וְהִקְדִּישׁ אֶת הַסְּפִינָה לֹא הֲווּ הָנָךְ בִּכְלָל הַמַּתָּנָה וְהַהֶקְדֵּשׁ. וְלֹא דָּמֵי לְבוֹר וְדוּת וְגַת דְּפִרְקִין דִּלְעֵיל דְּכֻלְּהוּ מְקַרְקְעֵי נִינְהוּ וּבָטְלֵי לְגַבֵּי שָׂדֶה לְעִנְיַן הֶקְדֵּשׁ וּמַתָּנָה, אֲבָל הָנָךְ לֹא בָּטְלֵי כְּלָל:
פְּרָדוֹת. בְּהֵמוֹת הַמּוֹשְׁכוֹת אֶת הַקָּרוֹן. וְהוּא שֶׁאֵין אֲדוּקִים בּוֹ בִּשְׁעַת הַמְּכִירָה. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי פְּרָדוֹת, עֵצִים הַנִּפְרָדִים מִן הָעֲגָלָה שֶׁמּוֹשְׁכִים אֶת הָעֲגָלָה בָּהֶם. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ קְשׁוּרִים בָּהּ בִּשְׁעַת הַמְּכִירָה:
צֶמֶד. הוּא הָעֹל שֶׁצּוֹמֵד וּמְחַבֵּר אֶת הַשְּׁוָרִים יַחַד:
אֵין הַדָּמִים רְאָיָה. וְהָא דְּאָמַר דִּשְׁתוּת קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה יוֹתֵר מִשְּׁתוּת בָּטֵל מִקָּח, הָנֵי מִלֵּי בִּכְדֵי שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה, דְּסָבוּר הַלּוֹקֵחַ שֶׁשָּׁוֶה כָּךְ, וְהָוֵי מִקַּח טָעוּת, אֲבָל בִּכְדֵי שֶׁאֵין הַדַּעַת טוֹעָה, כְּגוֹן דְּקָנָה צֶמֶד שֶׁשָּׁוֶה זוּז בְּמָאתַיִם, אָמְרִינַן בְּמַתָּנָה נְתָנָם לוֹ וְאֵין כָּאן בִּטּוּל מִקָּח. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב(א) מִלָּשׁוֹן זֶה יֵרָאֶה דַּאֲפִלּוּ לְעֵיל נַמִּי לֹא הֲווּ בִּכְלַל מַתָּנָה וְהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא הֶחָשׁוּב כְּקַרְקַע, לַאֲפוֹקֵי פֵּרוֹת תְּלוּשִׁים וְכָל שֶׁכֵּן מִטַּלְטְלִין דְּלֹא, אַף עַל פִּי שֶׁכְּשֶׁאָמַר הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ הַכֹּל מָכוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) הָעֲבָדִים. שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְבַעַל הַסְּפִינָה לְהַנְהִיגָהּ וְלִשְׁמֹר פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלּוֹ בְּתוֹכוֹ. רַ"שׁ. וּפְשִׁיטָא הִיא. וְכֵן הָאַנְתִּיקִי כָּל שֶׁכֵּן הִיא מִן הַמַּרְצוּפִין, אֶלָּא מִשּׁוּם סֵיפָא בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ כוּ'‏ נַקְטִינְהוּ. תּוֹסָפוֹת. וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(ג) מָכַר אֶת הַקָּרוֹן לֹא כוּ'. וַאֲפִלּוּ אִיכָּא דָּמִים יְתֵרִים מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה, מִשּׁוּם דִּלְעוֹלָם אֵין קָרוֹן וּפְרָדוֹת נִקְרָאִים בְּשֵׁם אֶחָד. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(ד) אֲבָל מָכַר הַפְּרָדוֹת אֲפִלּוּ אֲדוּקִין לֹא מָכַר הַקָּרוֹן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ה) הַצֶּמֶד. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּאַיְרֵי בְּאַתְרָא דְּקָרֵי לְצַמְדָא צַמְדָא וּלְבָקָר בָּקָר, וְאִיכָּא נַמִּי דְּקָרֵי לַבָּקָר צַמְדָא. דְּאִי בְּאַתְרָא דְּלֵיכָּא דְּקָרֵי לַבָּקָר צַמְדָא, פְּשִׁיטָא צַמְדָא זַבֵּין לֵיהּ בָּקָר לֹא זַבֵּין לֵיהּ. וְאִי דְּקָרֵי כֻּלְּהוּ נַמִּי לַבָּקָר צַמְדָא, כֻּלְּהוּ זַבֵּין לֵיהּ. וּפֵרֵשׁ הָרַ"שׁ דְּבִכְהַאי גַּוְנָא וַדַּאי הַדָּמִים מוֹדִיעִים כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ו) לֹא כוּ'. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲדוּקִים בּוֹ נַמִּי לֹא קָנָה. רַ"שׁ. וְהָרִ"י הַלֵּוִי פֵּרֵשׁ דְּהָכָא נַמִּי דַּוְקָא כְּשֶׁאֵין אֲדוּקִים, אֲבָל בַּאֲדוּקִים, מְכוּרִים. וְהָכִי מִסְתַּבְּרָא. טוּר:
(ז) הַצֶּמֶד. דִּבְרֵי הַכֹּל הוּא. אֶלָּא דִּפְלִיגֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן בְּפֵרוּשָׁא דְּהַךְ מִלְּתָא. דִּלְרַבִּי יְהוּדָה זִמְנִין מָכַר זִמְנִין לֹא מָכַר, וּלְרַבָּנָן לְעוֹלָם לֹא מָכַר. רַ"שׁ. וּכְלוֹמַר דְּלֹא תַקְשֶׁה חֲכָמִים הַיְנוּ תַּנָּא קַמָּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ח) שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ נִמְכַּר בְּמָאתַיִם זוּז. מַה שֶּׁאֵין כֵּן סֵפֶר תּוֹרָה בְּהֵמָה וּמַרְגָּלִיּוֹת דְּסָבְרֵי חֲכָמִים בְּמִשְׁנָה ט'‏ פֶּרֶק ד'‏ דְּבָבָא מְצִיעָא דְּיֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה, וּמִמֵּילָא דְּהוּא הַדִּין דַּהֲוֵי נַמִּי בִּטּוּל מִקָּח, מִשּׁוּם דְּהַוְיָן דְּבָרִים שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה בָּהֶן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(ט) דְּתַכְשִׁיטֵי חֲמוֹר הֲווּ וְקָנִי לְהוּ הֵיכָא דְּאִיתְנְהוּ. תּוֹסָפוֹת:
ב. הַמּוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר, לֹא מָכַר כֵּלָיו. נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מָכַר כֵּלָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, פְּעָמִים מְכוּרִין וּפְעָמִים אֵינָן מְכוּרִין. כֵּיצַד, הָיָה חֲמוֹר לְפָנָיו וְכֵלָיו עָלָיו, וְאָמַר לוֹ מְכוֹר לִי חֲמוֹרְךָ זֶה, הֲרֵי כֵלָיו מְכוּרִין. חֲמוֹרְךָ הוּא, אֵין כֵּלָיו מְכוּרִין:
ברטנורהלֹא מָכַר אֶת כֵּלָיו. בְּכֵלִים הָעֲשׂוּיִים לִרְכִיבָה כְּגוֹן אֻכָּף וּמִרְדַּעַת, כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְּלִיגֵי דְּקָנָה אֲפִלּוּ אֵינָם עָלָיו בִּשְׁעַת מְכִירָה. כִּי פְּלִיגֵי בְּכֵלִים שֶׁל מַשְּׂאוֹי, כְּגוֹן שַׂק וְדִיסְקְיָא, תַּנָּא קַמָּא סָבַר לֹא מָכַר הַכֵּלִים שֶׁל מַשְּׂאוֹי שֶׁעָלָיו, וְנַחוּם הַמָּדִי סָבַר מָכַר הַכֵּלִים שֶׁל מַשְּׂאוֹי שֶׁעָלָיו. וַהֲלָכָה כַּתַּנָּא קַמָּא, וְלֹא קָנָה הַכֵּלִים שֶׁל מַשְּׂאוֹי וַאֲפִלּוּ הָיוּ עָלָיו בִּשְׁעַת מְכִירָה:
חֲמוֹרְךָ זֶה. מַשְׁמַע כְּמוֹת שֶׁהוּא עִם כֵּלָיו:
חֲמוֹרְךָ הוּא. הָוֵי כְּשׁוֹאֵל לוֹ חֲמוֹרְךָ הוּא, מְכֹר אוֹתוֹ לִי. וְהָוֵי כְּמוֹכֵר חֲמוֹר סְתָם, וְאֵין כֵּלָיו מְכוּרִים וַאֲפִלּוּ הֵן עָלָיו בִּשְׁעַת מְכִירָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב(י) דְּקָסָבַר חֲמוֹר לִרְכִיבָה קָאֵי וְלֹא לְמַשְּׂאוֹי, וְאִבָּעֵי לְהוּ אִי בְּעוֹדָן עָלָיו מַחֲלֹקֶת כוּ'. וְלֹא אִפְשִׁיטָא. הָרִי"ף וְהָרֹא"שׁ. וְהַיְנוּ שֶׁהָרַ"ב לֹא פֵּרֵשׁ בַּתְּחִלָּה הַאֵיךְ מַיְרֵי, וְלַסּוֹף מַסִּיק וַאֲפִלּוּ הָיוּ עָלָיו. אֲבָל הוּא מִטַּעַם הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יא) נַחוּם כוּ'. סָבַר סְתָם חֲמוֹר לְמַשְּׂאוֹי קָאֵי. פֵּרֵשׁ הָרַ"שׁ, וְקָנָה כֻּלָּן גַּם הָאֻכָּף וְהַמַּרְדַּעַת, דְּלִטְעֹן מַשְּׂאוֹי עַל גַּבָּהּ עֲשׂוּיִין אֻכָּף וּמַרְדַּעַת בֵּין לִרְכִיבָה בֵּין לְמַשְּׂאוֹי:
(יב) לְשׁוֹן הָרַ"שׁ, דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְּהַמּוֹכֵר חֲמוֹר סְתָם כוּ':
ג. הַמּוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר, מָכַר אֶת הַסְּיָח. מָכַר אֶת הַפָּרָה, לֹא מָכַר אֶת בְּנָהּ. מָכַר אַשְׁפָּה, מָכַר זִבְלָהּ. מָכַר בּוֹר, מָכַר מֵימָיו. מָכַר כַּוֶּרֶת, מָכַר דְּבוֹרִים. מָכַר שׁוֹבָךְ, מָכַר יוֹנִים. הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת שׁוֹבָךְ מֵחֲבֵרוֹ, מַפְרִיחַ בְּרֵכָה רִאשׁוֹנָה. פֵּרוֹת כַּוֶּרֶת, נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה נְחִילִין וּמְסָרֵס. חַלּוֹת דְּבַשׁ, מַנִּיחַ שְׁתֵּי חַלּוֹת. זֵיתִים לָקֹץ, מַנִּיחַ שְׁתֵּי גְרוֹפִיּוֹת:
ברטנורההַמּוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר מָכַר אֶת הַסְּיָח. בְּנוֹ שֶׁל חֲמוֹר. וּבַגְּמָרָא מוֹקֵי לָהּ כְּגוֹן שֶׁאָמַר לוֹ חֲמוֹר מֵנִיקָה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. דַּחֲלֵב הָאָתוֹן לְמַאי מַהֲנֵי, אֶלָּא וַדַּאי הִיא וּבְנָהּ קָאָמַר לֵיהּ. וְסֵיפָא דְּאָמַר פָּרָה מֵנִיקָה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ לֹא קָנָה אֶת בְּנָהּ, דְּפָרָה לַחֲלָבָהּ עוֹמֶדֶת, וּפָרָה וַחֲלָבָהּ קָאָמַר לֵיהּ:
מָכַר אַשְׁפָּה. מָקוֹם גָּבוֹהַּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר, אוֹ עָמֹק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר, שֶׁרָגִיל לְהָנִיחַ שָׁם זֶבֶל בְּהֵמוֹתָיו:
מָכַר בּוֹר מָכַר מֵימָיו. מַתְנִיתִין יְחִידָאָה הִיא, וּפְלִיגֵי רַבָּנָן עֲלָהּ וְאָמְרֵי מָכַר בּוֹר לֹא מָכַר מֵימָיו. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת שׁוֹבָךְ. מַה שֶּׁיָּלְדוּ הַיּוֹנִים כָּל הַשָּׁנָה:
מַפְרִיחַ. הַלּוֹקֵחַ:
בְּרֵכָה רִאשׁוֹנָה. וְיַנִּיחֶנָּה לַמּוֹכֵר. וְכָל שְׁנֵי וְלָדוֹת קְרוּיִין בְּרֵכָה. וּמַנִּיחָן עִם אִמָּם כְּדֵי לִהְיוֹת לְצַוְתָּא לְאִמָּם שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ:
פֵּרוֹת כַּוֶּרֶת. דְּבוֹרִים הַנּוֹלָדִים מִן הַכַּוֶּרֶת זֹאת הַשָּׁנָה. נוֹטֵל הַלּוֹקֵחַ שְׁלֹשָׁה נְחִילִים, שְׁלֹשָׁה חֲבוּרוֹת מִוְּלָדוֹת הַדְּבוֹרִים הָרִאשׁוֹנִים הַיּוֹצְאִים מִן הַכַּוֶּרֶת, וּמַכְנִיסָן לְתוֹךְ הַכַּוֶּרֶת שֶׁלּוֹ. שֶׁהָרִאשׁוֹנִים הֵם חֲשׁוּבִים, וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן גָּרוּעַ. וּמִשָּׁם וָאֵילַךְ מְסָרֵס, כְּלוֹמַר נוֹטֵל אַחַת וּמַנִּיחַ אַחַת לַמּוֹכֵר, כְּדֵי שֶׁיִּגְדְּלוּ וְיִתְחַבְּרוּ עִם הָאָבוֹת כְּדֵי שֶׁתִּתְיַשֵּׁב הַכַּוֶּרֶת. וְכֵן לְעוֹלָם:
חַלּוֹת דְּבַשׁ. הַדְּבַשׁ עִם הַשַּׁעֲוָה יַחַד מְעֹרָבִים עָשׂוּי חַלּוֹת חַלּוֹת:
גְּרוֹפִיּוֹת. עֲנָפִים. וְחוֹזֵר וְצוֹמֵחַ:
עיקר תוספות יום טוב(יג) וְאַף עַל גַּב דְּבִנְקֵבָה מַיְרֵי, נָקַט בְּנוֹ, עַל שֵׁם שֶׁהַחֲמוֹר בִּלְשׁוֹן זָכָר הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יד) בּוֹר. שֶׁל מַיִם הַמְּכֻנָּסִים, רַ"שׁ:
(טו) וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר אֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מִכָּל מָקוֹם הֵיכָא שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין וְרוֹצִין לְקַיֵּם הַמִּקָּח, צָרִיךְ הַתַּנָּא לְאַשְׁמְעִינַן הַדִּין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טז) וְזֶה לְשׁוֹן הָרַ"שׁ, דֶּרֶךְ הַיּוֹנִים לְהוֹלִיד שְׁנֵי וְלָדוֹת בְּכָל חֹדֶשׁ זָכָר וּנְקֵבָה, חוּץ מֵחֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁאֵין יוֹלְדוֹת. וְהַנְּהוּ וְלָדוֹת גַּם הֵם לְסוֹף שְׁנֵי חֳדָשִׁים עוֹשִׂין וְלָדוֹת בְּכָל חֹדֶשׁ. וְכָל שְׁנֵי כוּ'‏ שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ הָאִמָּהוֹת וְהוּא שׁוֹבָכוֹ לֹא מָכַר, הִלְכָּךְ מִסְּתָמָא גַּם בְּרֵכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל זוֹ עִכֵּב עִם הַשּׁוֹבָךְ, דְּזוֹהִי קִיּוּם הַשּׁוֹבָךְ:
(יז) שְׁלֹשָׁה נְחִילִין. כִּי מִתִּשְׁעָה יָמִים לְתִשְׁעָה יָמִים יוֹצֵא מִן כַּוֶּרֶת נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים וְיוֹשְׁבִין עַל עֲנַף אִילָן, וּמֵבִיא כַּוֶּרֶת חֲדָשָׁה וּמַכְנִיסָן לְתוֹכָהּ. הָרַ"שׁ:
(יח) מִפְּנֵי שֶׁמִּשְּׁלֹשָׁה הָרִאשׁוֹנִים וָאֵילַךְ הֵם גְּרוּעִים. וּמִשּׁוּם הָכִי יִקָּח מֵהֶם הַמּוֹכֵר בְּסֵרוּס לְצֹרֶךְ כַּוַּרְתּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר רֵיקָן וְיַפְסִיד, וְלָכֵן יִשָּׁאֲרוּ לוֹ גַּם מִן הַטּוֹבִים קְצָת כוּ'. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(יט) לְפִי שֶׁהוּא לֹא מָכַר לוֹ כַּוֶּרֶת כְּדִלְקַמָּן:
(כ) אִם הַמְּכִירָה הִיא לְעוֹלָם. אִי נַמִּי לְעוֹלָמוֹ שֶׁל מְכִירָה קָאָמַר, דְּהַיְנוּ שָׁנָה:
(כא) חַלּוֹת כוּ'. אִם לָקַח חַלּוֹת דְּבַשׁ. שֶׁהַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת כַּוֶּרֶת אֵין הַחַלּוֹת בִּכְלָל אֶלָּא הַדְּבוֹרִים הָעוֹשִׂים פֵּרוֹת. וְהַלּוֹקֵחַ הַחַלּוֹת מַנִּיחַ שְׁתֵּי חַלּוֹת:
(כב) כְּדֵי שֶׁלֹּא תֶּחֱרַב כַּוַּרְתּוֹ. שֶׁהוּא לֹא מָכַר לוֹ הַכַּוֶּרֶת. רַ"שׁ:
(כג) רַ"שׁ. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שְׁתֵּי אֶגְרוֹפִין. וְהוּא יוֹתֵר נָכוֹן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְכֵן הוּא בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם:
ד. הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה קַרְקַע. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, קָנָה קַרְקַע. הִגְדִּילוּ, לֹא יְשַׁפֶּה. וְהָעוֹלֶה מִן הַגֶּזַע, שֶׁלּוֹ. וּמִן הַשָּׁרָשִׁים, שֶׁל בַּעַל הַקַּרְקַע. וְאִם מֵתוּ, אֵין לוֹ קַרְקַע. קָנָה שְׁלֹשָׁה, קָנָה קַרְקַע. הִגְדִּילוּ, יְשַׁפֶּה. וְהָעוֹלֶה מִן הַגֶּזַע וּמִן הַשָּׁרָשִׁין, שֶׁלּוֹ. וְאִם מֵתוּ, יֶשׁ לוֹ קַרְקַע:
ברטנורההַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת. סְתָמָא, לֹא קָנָה קַרְקַע כְּלָל סְבִיבוֹתָיו:
הִגְדִּילוּ. הִרְחִיבוּ הָעֲנָפִים:
לֹא יְשַׁפֶּה. לֹא יִכְרֹת אוֹתָם בַּעַל הַקַּרְקַע אַף עַל פִּי שֶׁהַצֵּל שֶׁלָּהֶם מַזִּיק לַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ, דְּכֵיוָן דְּאֵין לוֹ קַרְקַע לְבַעַל הָאִילָנוֹת הֲרֵי בַּעַל הַקַּרְקַע שִׁעְבֵּד לוֹ קַרְקָעוֹ לְכָל צָרְכָּן כָּל זְמַן שֶׁהֵם קַיָּמִים:
גֶּזַע. כָּל שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הָאָרֶץ שֶׁרוֹאֶה פְּנֵי חַמָּה:
שָׁרָשִׁין. כָּל שֶׁהֵן לְמַטָּה מִן הָאָרֶץ:
שֶׁלּוֹ. שֶׁל בַּעַל הָאִילָן. וְלֹא שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ שָׁם וְיִגְדַּל, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא תַּגְבִּיהַּ הַקַּרְקַע עַד שֶׁיִּתְכַּסֶּה הָאִילָן הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּזַע מִקְצָתוֹ בַּקַּרְקַע וְיֵרָאוּ כִּשְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת, וְיֹאמַר לוֹ הַלּוֹקֵחַ שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת מָכַרְתָּ לִי וְיֵשׁ לִי קַרְקַע, אֶלָּא יָקֹץ אוֹתוֹ וְיִשְׂרְפֶנּוּ:
וְאִם מֵתוּ. שֶׁיָּבַשׁ הָאִילָן:
אֵין לוֹ קַרְקַע. שֶׁיּוּכַל לִטַּע אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ:
קָנָה קַרְקַע. דַּחֲשִׁיבֵי שְׂדֵה הָאִילָן, וְקָנָה בַּקַּרְקַע שֶׁיֵּשׁ בֵּין אִילָן לְאִילָן, וְתַחְתֵּיהֶן וְחוּצָה לָהֶן כִּמְלֹא אוֹרֶה וְסַלּוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד מְלַקֵּט הַפֵּרוֹת עִם הַסַּל שֶׁלּוֹ. וְהָנֵי מִלֵּי, כְּשֶׁיֵּשׁ בֵּין אִילָן לְאִילָן לֹא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְלֹא יוֹתֵר עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, אָז קָנָה בַּקַּרְקַע שֶׁבֵּין אִילָן לְאִילָן וְתַחְתֵּיהֶן וְחוּצָה לָהֶן כִּדְאָמְרָן. אֲבָל אִם יֵשׁ בֵּין אִילָן לְאִילָן פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יוֹתֵר מִשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא קָנָה קַרְקַע:
עיקר תוספות יום טוב(כד) בְּפֶרֶק קַמָּא דְּבִכּוּרִים מִשְׁנָה ו'‏ כָּתַב הָרַ"ב דִּמְסָפְקָא לֵיהּ אִי קָנָה קַרְקַע. אֶלָּא דְּהָכָא לֹא נָפְקָא מִנַּהּ בָּזֶה, לְהָכִי סָתַם כָּאן:
(כה) וּמִלָּה זוֹ דּוֹמָה לַאֲרַמִּי. תַּרְגּוּם וָאֶכֹּת אוֹתוֹ טָחוֹן [דְּבָרִים ט], וְשָׁפִית יָתֵיהּ:
(כו) וּכְגוֹן שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַגֶּזַע לָאִילָן כְּשִׁעוּר הַמְּפֹרָשׁ לְפָנֵינוּ. הָרַ"שׁ. וְכָתַב הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף, וְאַף עַל פִּי שֶׁעַל הַלּוֹקֵחַ לְהָבִיא רְאָיָה כִּי הוּא הַמּוֹצִיא, מִיהַת מַיְתֵי לֵיהּ לִידֵי דִּינָא וְדַיְנָא:
(כז) פֵּרוּשׁ אוֹרֶה, מְלַקֵּט. כְּמוֹ [תְּהִלִּים פ] וְאָרוּהָ כָּל עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ:
(כח) שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה הַמַּחְרֵשָׁה לַחְרֹשׁ בֵּינְתַיִם. הָרַ"שׁ:
(כט) דַּחֲשִׁיבֵי מְפֻזָּרִים כִּדְאַשְׁכְּחָן בְּכִלְאַיִם סוֹף פֶּרֶק ד'‏ כוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּהָתָם פָּסְקוּ הָרַמְבַּ"ם וְהָרַ"ב כְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּסַגִּי בִּשְׁמֹנֶה עַל שְׁמֹנֶה, כָּתַב הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף דְּצָרִיךְ לוֹמַר דְשִׁעוּרָא דְּכִלְאַיִם וְדִקְנִיָּה אֵינָם שָׁוִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ל) יְשַׁפֶּה. דְּכֵיוָן דְּאֵין נְטוּעִין בְּשֶׁל מוֹכֵר כִּי אִם בְּקַרְקַע שֶׁל לוֹקֵחַ, וְהַמּוֹכֵר לֹא שִׁעְבֵּד לוֹ קַרְקַע שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ מַנִּיחָן לִכָּנֵס בְּשֶׁלּוֹ, מֵאַחַר שֶׁמַּזִּיקִין לוֹ. רַ"שׁ:
ה. הַמּוֹכֵר רֹאשׁ בְּהֵמָה גַסָּה, לֹא מָכַר אֶת הָרַגְלָיִם. מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם, לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ. מָכַר אֶת הַקָּנֶה, לֹא מָכַר אֶת הַכָּבֵד. מָכַר אֶת הַכָּבֵד, לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה. אֲבָל בְּדַקָּה, מָכַר אֶת הָרֹאשׁ, מָכַר אֶת הָרַגְלָיִם. מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם, לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ. מָכַר אֶת הַקָּנֶה, מָכַר אֶת הַכָּבֵד. מָכַר אֶת הַכָּבֵד, לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה:
ברטנורהלֹא מָכַר אֶת הָרַגְלָיִם. בַּתּוֹסֶפְתָּא תַּנְיָא, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ, אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה:
מָכַר אֶת הַקָּנֶה. אֶת הָרֵאָה. וְנִקְרֵאת עַל שֵׁם הַקָּנֶה שֶׁלָּהּ:
עיקר תוספות יום טוב(לא) גַּסָּה. בְּגַסָּה אֵין דֶּרֶךְ לִמְכֹּר אֶלָּא כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֲבָל בְּדַקָּה דֶּרֶךְ לִמְכֹּר הָרַגְלַיִם עִם הָרֹאשׁ, דְּלֹא חֲשִׁיבֵי כֻּלֵּי הַאי. וְכֵן הַכָּבֵד עִם הָרֵאָה, אֲבָל אִפְּכָא לֹא, שֶׁהֶחָשׁוּב אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא טָפֵל לְשֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(לב) הוּא הַדִּין בְּכָל הַשְּׁנוּיִים בְּפִרְקִין הַלָּלוּ, שֶׁאִם יֵשׁ מִנְהָג יָדוּעַ יָדוּעַ שֶׁהוֹלְכִין אַחֲרָיו. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לג) אֲבָל הַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ, קָנֶה הִיא רֵאָה עִם הַלֵּב:
ו. אַרְבַּע מִדּוֹת בַּמּוֹכְרִין. מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת, הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת, מוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. רָעוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת, יָפוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת, אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. שְׁחַמְתִּית וְנִמְצֵאת לְבָנָה, לְבָנָה וְנִמְצֵאת שְׁחַמְתִּית, עֵצִים שֶׁל זַיִת וְנִמְצְאוּ שֶׁל שִׁקְמָה, שֶׁל שִׁקְמָה וְנִמְצְאוּ שֶׁל זַיִת, יַיִן וְנִמְצָא חֹמֶץ, חֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן, שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחֲזֹר בָּהֶן:
ברטנורהמָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת. הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ חִטִּין יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת, הָוֵי כְּאוֹנָאָה, וּלְכָךְ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, מִי שֶׁנִּתְאַנָּה בִּלְבַד, דְּהוּא לוֹקֵחַ, אֲבָל מוֹכֵר אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ וַאֲפִלּוּ הוּקְרוּ הַחִטִּין הַרְבֵּה:
אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. וַאֲפִלּוּ הוּקְרוּ אוֹ הוּזְלוּ. וְלֹא מָצֵי לוֹקֵחַ לְמֵימַר אֲנִי לְיָפוֹת נִתְכַּוַּנְתִּי וְהַאי דַּאֲמֵינָא רָעוֹת מִשּׁוּם דְּרַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה. וְכֵן אִפְּכָא לֹא מָצֵי מוֹכֵר לְמֵימַר אֲנִי לְרָעוֹת נִתְכַּוַּנְתִּי וְהַאי דַּאֲמֵינָא יָפוֹת דְּדֶרֶךְ הַמּוֹכֵר לוֹמַר לָרַע טוֹב:
שְׁחַמְתִּית. אֲדֻמָּה. וְכָל חוּם (בראשית ל) מְתַרְגְּמִינַן שָׁחוּם:
וְנִמְצֵאת לְבָנָה. וְאִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּהַאי וְאִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּהַאי. וְכָל כְּהַאי גַּוְנָא הָוֵי מִקַּח טָעוּת לִשְׁנֵיהֶם וּשְׁנֵיהֶם יְכוֹלִים לַחֲזֹר. דְּאִלּוּ בְּיָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת כֻּלֵּי עָלְמָא נִיחָא לְהוּ בְּיָפוֹת:
יַיִן וְנִמְצָא חֹמֶץ. אִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּחַמְרָא וְאִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּחַלָּא:
עיקר תוספות יום טוב(לד) אַרְבַּע. מִנְיָנָא לֹא לְמִעוּטֵי מִידֵי אָתָא. אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת טַעַם לְכָל הָאַרְבַּע לָמָּה הֵם חֲלוּקִים זֶה מִזֶּה. רַ"שׁ:
(לה) כְּלוֹמַר אַף עַל גַּב דְּלֹא נִתְאַנָּה בְּדָמִים כְּלָל, אֲפִלּוּ הָכִי הֲוֵי כְּאוֹנָאָה, לְפִי שֶׁיֹּאמַר דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ בְּרָעוֹת אֲפִלּוּ בְּזוֹל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לו) יָפוֹת. שֶׁהִטְעָהוּ הַלּוֹקֵחַ וְאָמַר לוֹ חִטִּין הַלָּלוּ נֶחְשָׁבִים רָעוֹת בָּעִיר הַזֹּאת וּבַעֲבוּר זֶה מְכָרָן, וְאַחַר כָּךְ מָצָא שֶׁהָיוּ מְחַשְּׁבִין אוֹתָן לְיָפוֹת. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(לז) שְׁחַמְתִּית. עוֹשָׂה קֶמַח מְרֻבֶּה. וּלְבָנָה עוֹשָׂה הַפַּת יוֹתֵר נָאָה וְיָפָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(לח) לְפִי שֶׁהוּא צָרִיךְ עַכְשָׁיו לְחֹמֶץ:
ז. הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת לַחֲבֵרוֹ, מָשַׁךְ וְלֹא מָדַד, קָנָה. מָדַד וְלֹא מָשַׁךְ, לֹא קָנָה. אִם הָיָה פִקֵּחַ, שׂוֹכֵר אֶת מְקוֹמָן. הַלּוֹקֵחַ פִּשְׁתָּן מֵחֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה עַד שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְאִם הָיָה בִמְחֻבָּר לַקַּרְקַע וְתָלַשׁ כָּל שֶׁהוּא, קָנָה:
ברטנורהמָשַׁךְ. מֵרְשׁוּת הָרַבִּים בְּסִמְטָא אוֹ בְּחָצֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶם, קָנָה. אֲבָל מְשִׁיכָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לֹא מַהֲנְיָא:
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָדַד. וּכְגוֹן שֶׁפָּסַק לוֹ מִתְּחִלָּה הַדָּמִים בְּכָךְ וְכָךְ יִתֵּן לוֹ הַמִּדָּה. אֲבָל לֹא פָּסַק לוֹ הַדָּמִים, אֲפִלּוּ מָדַד וּמָשַׁךְ לֹא קָנָה, דְּלֹא סַמְכָא דַּעְתַּיְהוּ, שֶׁהַמּוֹכֵר יָכוֹל לְהַעֲלוֹת הַדָּמִים כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה, וְהַקּוֹנֶה אוֹמֵר אֵינִי קוֹנֶה אֶלָּא בְּזוֹל:
מָדַד. הַמּוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲפִלּוּ בְּכֵלָיו שֶׁל לוֹקֵחַ, לֹא קָנָה, שֶׁאֵין כֵּלָיו שֶׁל אָדָם קוֹנִים לוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאִם לוֹקֵחַ עַצְמוֹ מָדַד, אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים קָנָה בְּהַגְבָּהָה:
אִם הָיָה פִקֵּחַ. הַלּוֹקֵחַ:
שׂוֹכֵר אֶת מְקוֹמוֹ. אִם הוּא בִּרְשׁוּת בְּעָלִים. וּמְקוֹמוֹ קוֹנֶה לוֹ. וּבְמַשָּׂאוֹת גְּדוֹלוֹת אַיְרֵי, דְּאֵין דַּרְכָּן לְהַגְבִּיהַּ, לְכָךְ קָנִי בִמְשִׁיכָה:
עַד שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ. הַיְנוּ הַגְבָּהָה. וְאוֹרְחָא דְּמִלְּתָא נָקַט, דְּדֶרֶךְ מַגְבִּיהַּ לְטַלְטֵל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם:
וְאִם הָיָה מְחֻבָּר לַקַּרְקַע. בַּגְּמָרָא מוֹקֵי לַהּ כְּגוֹן שֶׁאָמַר לוֹ מוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ לֵךְ וְיַפֵּה לִי קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא וּקְנֵי כָּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ, דְּכֵיוָן שֶׁשְּׂכָרוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּקַּרְקַע שֶׁלּוֹ וְעָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה כָּל שֶׁהוּא, קָנָה שְׂכִירוּתוֹ, וְקָנָה נַמִּי אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לְהַקְנוֹת לוֹ עִם הַשְּׂכִירוּת, לְפִיכָךְ אִם תָּלַשׁ כָּל שֶׁהוּא קָנָה:
עיקר תוספות יום טוב(לט) כֵּן הִיא בָּרַ"שׁ, בְּבֵי"ת. אֲבָל לֹא נָקַט מֵרְשׁוּת הָרַבִּים. וּבַרַמְבַּ"ם כָּתַב מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְסִמְטָא, בְּלָמֶ"ד כוּ':
(מ) לְפִי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַנִּיחָן שָׁם:
(מא) וּמִלְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשָׁהּ הִיא. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(מב) וְאַף עַל גַּב דְּמַתְנִיתִין בְּמַשָּׂאוֹת גְּדוֹלוֹת, וּבְפִשְׁתָּן נַמִּי מִי לֹא עֲבִידֵי שְׁלִיפֵי רַבְרְבֵי, שָׁאנֵי פִּשְׁתָּן דְּמִשְׁתַּמֵּט, כְּלוֹמַר שֶׁאֶפְשָׁר לְשׁוֹמְטוֹ מְעַט מְעַט וּלְהַגְבִּיהוֹ, וְאֵין בּוֹ טֹרַח. וְלֹא אָמְרוּ מַשָּׂאוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁאֵין צְרִיכִים הַגְבָּהָה אֶלָּא כְּגוֹן טָעוּן שֶׁל אֱגוֹזִים אוֹ פִּלְפְּלִים אוֹ שְׁקֵדִים, וְהָיָה גָּדוֹל שֶׁאֵין אֶחָד יָכוֹל לְהַגְבִּיהַּ, וְאִם יַתִּירוֹ יִתְפָּרֵד וְיִהְיֶה לוֹ בּוֹ טֹרַח גָּדוֹל. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(מג) לְשׁוֹן הָרַ"שׁ, דְּאֵין דֶּרֶךְ לְהַגְבִּיהַּ מִקְּחוֹ אֶלָּא כְּדֵי לִטְּלוֹ וְלֵילֵךְ:
(מד) הָרַמְבַּ"ם. וּמְפָרֵשׁ לֵיהּ בְּפִשְׁתָּן שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ וְעוֹמֵד לִתָּלֵשׁ, דִּכְתָלוּשׁ דָּמֵי, אֲפִלּוּ הָכִי בִּתְלִישַׁת וְהַגְבָּהַת הַמִּקְצָת קָנָה הַשְּׁאָר עַל יְדֵי קִנְיַן הַשְּׂכִירוּת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח. הַמּוֹכֵר יַיִן וָשֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ וְהוּקְרוּ אוֹ שֶׁהוּזְלוּ, אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאָה הַמִּדָּה, לַמּוֹכֵר. מִשֶּׁנִּתְמַלְּאָה הַמִּדָּה, לַלּוֹקֵחַ. וְאִם הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶן, נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית, נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר. וְחַיָּב לְהַטִּיף לוֹ שָׁלֹשׁ טִפִּין. הִרְכִּינָהּ וּמִצָּה, הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹכֵר. וְהַחֶנְוָנִי אֵינוֹ חַיָּב לְהַטִּיף שָׁלֹשׁ טִפִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, פָּטוּר:
ברטנורהעַד שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאָה הַמִּדָּה לַמּוֹכֵר. בְּמִדָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם מַיְרֵי, וְהַמַּשְׁאִיל הִשְׁאִילָהּ לִשְׁנֵיהֶם, וַהֲרֵי הִיא שְׁאוּלָה לַמּוֹכֵר עַד שֶׁיְּמַלְּאֶנָּה, וּמִשָּׁם וָאֵילַךְ הִיא שְׁאוּלָה לַלּוֹקֵחַ. לְפִיכָךְ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאָה הַמִּדָּה, שֶׁהַכְּלִי שָׁאוּל לַמּוֹכֵר, לֹא קָנָה לוֹקֵחַ, וּמִשֶּׁנִּתְמַלְּאָה הַמִּדָּה, שֶׁהַכְּלִי שָׁאוּל לַלּוֹקֵחַ, קָנָה לוֹקֵחַ, שֶׁקָּנוּ לוֹ כֵּלָיו. וּבְסִמְטָא מַיְרֵי אוֹ בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ:
הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶם וְנִשְׁבְּרָה הֶחָבִית. וְהָיְתָה הֶחָבִית שֶׁלּוֹ:
נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר. וְלֹא אָמְרִינַן שְׁלוּחוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ הוּא וְנִשְׁבְּרָה לַלּוֹקֵחַ:
וְחַיָּב לְהַטִּיף לוֹ שָׁלֹשׁ טִפִּין. הַמּוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ, מִן הַנִּדְבָּק בְּדָפְנֵי הַמִּדָּה לְאַחַר שֶׁעֵרָה הַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן:
הִרְכִּינָהּ וּמִצָּה. הִטָּה אֶת הַמִּדָּה עַל צִדָּהּ לְאַחַר שֶׁעֵרָה הַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן וְהִטִּיף שָׁלֹשׁ טִפִּין, וְנִתְאַסֵּף מִצַּת הַמִּדָּה לְשׁוּלֵי הַכְּלִי אֶל מָקוֹם אֶחָד:
הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹכֵר. שֶׁהֲרֵי נִתְיָאֵשׁ הַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. לֹא אָמְרוּ שֶׁחֶנְוָנִי פָּטוּר מִלְּהַטִּיף שָׁלֹשׁ טִפִּין, אֶלָּא עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב(מה) יַיִן וָשֶׁמֶן. וְהוּא הַדִּין לְפֵרוֹת. אֶלָּא אַגַּב דְּבָעֵי לְאוֹרוֹיֵי בְּסֵיפָא חַיָּב לְהַטִּיף שְׁלֹשָׁה טִפִּין נָקַט יַיִן וָשֶׁמֶן. רַ"שׁ:
(מו) וְהוּקָרוּ כוּ'. לָאו דַּוְקָא. אֶלָּא שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לַחֲזֹר בְּחִנָּם. תּוֹסָפוֹת:
(מז) דְּאִי שֶׁל לוֹקֵחַ, רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנָתוֹת בַּמִּדָּה. וּסְתָמָא תְּנַן אֲפִלּוּ בְּמִדָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנָתוֹת. וְאִי דְּמוֹכֵר, אֲפִלּוּ מִשֶּׁנִּתְמַלֵּאת לֹא קָנָה וַאֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ, דִּכְשֵׁם שֶׁכֵּלָיו שֶׁל לוֹקֵחַ אֵין קוֹנוֹת בִּרְשׁוּת מוֹכֵר, כָּךְ כֵּלָיו שֶׁל מוֹכֵר אֵין קוֹנוֹת בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ:
(מח) הָרַמְבַּ"ם. וּלְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ הָכִי לֹא קָנָה אֶלָּא אִם כֵּן הַמִּדָּה אֵינָהּ שֶׁל מוֹכֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(מט) הָרַ"שׁ. וְתֵימַהּ, דְּאִם כֵּן אַמַּאי שָׁבִיק יֻקְרָא וְזוֹלָא דְּאַיְרֵי בָּהּ. וּפֵרֵשׁ רִיבַ"ם, שֶׁדֶּרֶךְ הַסַּרְסוּר לִמְדֹּד בְּשָׂכָר, וְנִשְׁבְּרָה עַל יְדֵי הַמְּדִידָה וּבְלֹא אֹנֶס. תּוֹסָפוֹת:
(נ) שֶׁל מוֹכֵר. לְפִי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט. הַשּׁוֹלֵחַ אֶת בְּנוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי וּפֻנְדְּיוֹן בְּיָדוֹ, וּמָדַד לוֹ בְּאִסָּר שֶׁמֶן וְנָתַן לוֹ אֶת הָאִסָּר, שָׁבַר אֶת הַצְּלוֹחִית וְאִבֵּד אֶת הָאִסָּר, חֶנְוָנִי חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר, שֶׁעַל מְנָת כֵּן שְׁלָחוֹ. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בִּזְמַן שֶׁהַצְּלוֹחִית בְּיַד הַתִּינוֹק וּמָדַד חֶנְוָנִי לְתוֹכָהּ, חֶנְוָנִי פָטוּר:
ברטנורההַשּׁוֹלֵחַ בְּנוֹ. קָטָן אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וּבְיָדוֹ פֻּנְדְּיוֹן שֶׁהֵם שְׁנֵי אִסָּרִין, לְהָבִיא לוֹ בְּאִסָּר שֶׁמֶן וְאִסָּר אֶחָד יִתֵּן לוֹ, וְכֵן עָשָׂה, וְשָׁבַר הַתִּינוֹק אֶת הַצְּלוֹחִית וְנִשְׁפַּךְ הַשֶּׁמֶן וְאִבֵּד אֶת הָאִסָּר שֶׁנָּתַן לוֹ הַחֶנְוָנִי: חֶנְוָנִי חַיָּב. בַּשֶּׁמֶן וּבַצְּלוֹחִית וּבָאִסָּר. דְּלֹא שָׁלַח הָאָב אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן אֶל הַחֶנְוָנִי אֶלָּא לְאוֹדוּעֵי לֵיהּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לַשֶּׁמֶן, לֹא שֶׁיִּשְׁלַח הַשֶּׁמֶן עַל יָדוֹ. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ, אַמַּאי חַיָּב הַחֶנְוָנִי עַל הַצְּלוֹחִית, אֲבֵדָה מִדַּעַת הִיא. שֶׁהֲרֵי הוּא עַצְמוֹ שְׁלָחָהּ בְּיַד בְּנוֹ. וּמְשָׁנֵי, כְּגוֹן שֶׁנְּטָלָהּ חֶנְוָנִי לָמֹד בָּהּ שֶׁמֶן לַאֲחֵרִים, הִלְכָּךְ נַעֲשֶׂה גַּזְלָן עֲלֵיהּ וְקָמָה לֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ עַד דִּמְהַדֵּר לָהּ לְמָרָהּ, וְאַף עַל גַּב דְּאַהַדְרָהּ לַתִּינוֹק לֹא מִפְטַר מִנַּהּ:
עיקר תוספות יום טוב(נא) אֲבָל בְּחִיּוּב הַפֻּנְדְּיוֹן, לֹא קַשְׁיָא, דְּכֵיוָן שֶׁעִכְּבוֹ הַחֶנְוָנִי בְּיָדוֹ נִתְחַיֵּב בַּחֲלִיפָיו וּבְתַשְׁלוּמִין גְּמוּרִים כוּ'. דְּאִם הָיָה מַחֲזִיר אוֹתוֹ הַפֻּנְדְּיוֹן עַצְמוֹ הָכִי נַמִּי דְּפָטוּר. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(נב) שֶׁעַל מְנָת כוּ'. וַאֲפִלּוּ צְלוֹחִית שֶׁלָּקַח לָמֹד בָּהּ לַאֲחֵרִים לֹא מְחַיֵּב בֵּיהּ רַבִּי יְהוּדָה, דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּלֹא הֲוֵי אֶלָּא שׁוֹאֵל, וְכִי מַחֲזִירוֹ לְמָקוֹם שֶׁשְּׁאָלוֹ מִשָּׁם דַּי. גְּמָרָא:
(נג) וּמוֹדִים כוּ'. הֵיכָא דְּלֹא נְטָלָהּ לָמֹד בָּהּ לַאֲחֵרִים אֲפִלּוּ נְטָלָהּ לָמֹד לַתִּינוֹק כוּ', וְאִם כֵּן לֹא אַפְקָהּ מֵרְשׁוּת בְּעָלִים, וּמִשּׁוּם הָכִי פָּטוּר מִן הַצְּלוֹחִית. רַ"שׁ:
י. הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבַעַל הַבַּיִת אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, חִלּוּף הַדְּבָרִים. חֶנְוָנִי מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו פַּעֲמַיִם בַּשַּׁבָּת, וּמְמַחֶה מִשְׁקְלוֹתָיו פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת, וּמְקַנֵּחַ מֹאזְנַיִם עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל:
ברטנורההַסִּיטוֹן. סוֹחֵר שֶׁקּוֹנֶה הַרְבֵּה בְּיַחַד וְחוֹזֵר וּמוֹכֵר לַחֶנְוָנִים מְעַט מְעַט:
מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו. בִּשְׁבִיל הַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן שֶׁנִּקְרָשׁ בְּתוֹכָם וְהַמִּדָּה מִתְמַעֶטֶת:
וּבַעַל הַבַּיִת. שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר תָּדִיר כַּסִּיטוֹן, מְקַנֵּחַ פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה:
פַּעֲמַיִם בַּשַּׁבָּת. שֶׁהַחֶנְוָנִי אֵינוֹ חַיָּב לְהַטִּיף שָׁלֹשׁ טִפִּין כְּמוֹ שֶׁחַיָּב הַסִּיטוֹן וּבַעַל הַבַּיִת, וּמִשְׁתַּיֵּר בַּכְּלִי וְנִדְבָּק בּוֹ:
וּמְמַחֶה. מְקַנֵּחַ אַבְנֵי מִשְׁקְלוֹתָיו שֶׁשּׁוֹקֵל בָּהֶן דָּבָר לַח:
עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל. כָּל פַּעַם שֶׁשּׁוֹקֵל מְקַנֵּחַ:
עיקר תוספות יום טוב(נד) חִלּוּף כוּ'. סִיטוֹן פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה. דְּכֵיוָן שֶׁמּוֹכֵר תָּדִיר אֵין הַמַּשְׁקֶה נִקְרָשׁ בְּתוֹכוֹ. אֲבָל בַּעַל הַבַּיִת כוּ'. רַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(נה) חֶנְוָנִי כוּ'‏ בַּשַּׁבָּת. וַאֲפִלּוּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מוֹדֶה. רַ"שׁ וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(נו) כְּמוֹ וּמָחָה ה'‏ דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים [יְשַׁעְיָה כה]. רַ"שׁ:
(נז) כְּבָשָׂר וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ וְדָג מָלִיחַ, מִפְּנֵי שֶׁנִּדְבַּק בּוֹ מֵהַלִּכְלוּךְ וּמַכְבִּיד הַמִּשְׁקָל. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(נח) לְפִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בֵּית קִבּוּל נִדְבָּק בָּהֶן יוֹתֵר. הָרַ"שׁ:
יא. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בַּלַּח. אֲבָל בַּיָּבֵשׁ, אֵינוֹ צָרִיךְ. וְחַיָּב לְהַכְרִיעַ לוֹ טֶפַח. הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עַיִן בְּעַיִן, נוֹתֵן לוֹ גֵרוּמָיו, אֶחָד לַעֲשָׂרָה בַּלַּח וְאֶחָד לְעֶשְׂרִים בַּיָּבֵשׁ. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמֹד בַּדַּקָּה, לֹא יָמֹד בַּגַּסָּה. בַּגַּסָּה, לֹא יָמֹד בַּדַּקָּה. לִמְחֹק, לֹא יִגְדֹּשׁ. לִגְדֹּשׁ, לֹא יִמְחֹק:
ברטנורהוְחַיָּב לְהַכְרִיעַ טֶפַח. מִמִּשְׁקַל לִיטְרָא וָאֵילַךְ. אֲבָל פָּחוֹת מִלִּיטְרָא אֵין צָרִיךְ הֶכְרֵעַ טֶפַח:
הָיָה שׁוֹקֵל עַיִן בְּעַיִן. כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לְהַכְרִיעַ וּמַעֲמִיד קְנֵה הַמֹּאזְנַיִם בְּשָׁוֶה:
נוֹתֵן לוֹ אֶת גֵּרוּמָיו. הַכְרָעוֹתָיו. לְכָל עֲשָׂרָה לִיטְרָא מוֹסִיף לוֹ עֲשִׂירִית לִיטְרָא, שֶׁהוּא אֶחָד לְמֵאָה כְּשֶׁיִּמְכֹּר בַּלַּח. וּבַיָּבֵשׁ מוֹסִיף [חֲצִי] עֲשִׂירִית לִיטְרָא לְכָל עֶשְׂרִים לִיטְרָא:
לָמֹד בַּדַּקָּה. בְּמִדָּה קְטַנָּה:
לֹא יָמֹד בַּגַּסָּה. בְּמִדָּה גְּדוֹלָה. דַּהֲוֵי פְּסֵדָא דְּלוֹקֵחַ, שֶׁאֵין נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא הֶכְרֵעַ אֶחָד וְהָיָה צָרִיךְ לִתֵּן לוֹ הַכְרָעוֹת רַבּוֹת:
לִמְחֹק. לְהָסִיר מַה שֶּׁעוֹלֶה עַל שְׂפַת הַמִּדָּה:
לֹא יִגְדֹּשׁ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמּוֹסִיף לוֹ בַּדָּמִים:
לֹא יִמְחֹק. וְאַף עַל פִּי שֶׁפּוֹחֵת לוֹ מִן הַדָּמִים:
עיקר תוספות יום טוב(נט) בַּיָּבֵשׁ. כְּגוֹן פֵּרוֹת כַּמּוֹן וּפִלְפְּלִין אֵין צָרִיךְ לְקַנֵּחַ, שֶׁלֹּא נִדְבַּק בָּהֶן מְאוּמָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ס) וְהוּא הַדִּין לַעֲשָׂרָה לִיטְרִין בְּיַחַד, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, הֶכְרֵעַ אֶחָד לְכֻלָּם. וּמוֹקֵי לָהּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַכְרִיעַ:
(סא) מִשּׁוּם דְּנָפִישׁ יוֹתֵר מִדַּאי הֶכְרֵעַ טֶפַח בְּדָבָר קַל. נִרְאֶה לִי. הָרֹא"שׁ:
(סב) נוֹתֵן כוּ'. דְּאָמַר קְרָא [דְּבָרִים כה] אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק. וָצֶדֶק מְיֻתָּר הוּא, לְמִדְרָשׁ אַף עַל פִּי שֶׁאֵיפָה שְׁלֵמָה מָדַדְתָּ, צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ. גְּמָרָא:
(סג) וְכֵן הַגְּרָמָה דִּשְׁחִיטָה לְשׁוֹן הַכְרָעָה וְהַטָּיָה הִיא, שֶׁמַּטֶּה הַסַּכִּין חוּץ לִמְקוֹם שְׁחִיטָה. הָרַ"שׁ:
(סד) מִדְּלֹא קָתָנֵי אֶחָד מֵעֲשָׂרָה כוּ', דַּיְקִינַן לָהּ בַּגְּמָרָא דַּחֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה לַעֲשָׂרָה כוּ'. וְנִרְאֶה מִפְּנֵי שֶׁהַלַּח נִדְבָּק יוֹתֵר וְאֵינוֹ מַטִּיף לוֹ הַכֹּל, צָרִיךְ לְהוֹסִיף לוֹ יוֹתֵר מִבְּיָבֵשׁ. הָרַ"שׁ:
(סה) וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁמּוֹחֲקִים, נַמִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְחֹק כָּל כָּךְ בְּצִמְצוּם. הָרַ"שׁ:
(סו) בַּדַּקָּה. דְּמַפְסִיד מוֹכֵר מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְחֹק כָּל כָּךְ, וּבַגַּסָּה מוֹחֵק יוֹתֵר כוּ'. רַ"שׁ:
(סז) מִדִּכְתִיב אֵיפָה כוּ'‏ וָצֶדֶק, לְאַטְפוּיֵי אָתָא, מִכָּל מָקוֹם, שֶׁאַף זֶה יָכוֹל לָבֹא לְרַמָּאוּת. דְּאִיכָּא דְּחָזֵי בַּמְּדִידָה וְלֹא יָדַע לֹא בַּפָּחוֹת וְלֹא בַּתּוֹסֶפֶת, וְיֹאמַר כָּךְ הַמִּנְהָג. הָרַ"שׁ:

גמרא בבא בתרא ע״ח ב: י׳-ע״ט א: ג׳

מָכַר אֶת הַפָּרָה לֹא מָכַר אֶת בְּנָהּ וְכוּ'. הֵיכִי דָמֵי, אִי דְאָמַר לֵיהּ הִיא וּבְנָהּ, אֲפִילּוּ פָּרָה וּבְנָהּ נַמֵי, אִי דְּלָא אָמַר לֵיהּ הִיא וּבְנָהּ, אֲפִילּוּ חֲמוֹר נַמֵי לֹא. אָמַר רַב פַּפָּא דְּאָמַר לֵיהּ חֲמוֹר מֵינִיקָה וּפָרָה מֵינִיקָה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ. בִּשְׁלָמָא פָּרָה אִיכָּא לְמֵימָר לַחֲלָבָהּ בָּעֵי לָהּ, אֶלָּא חֲמוֹר מַאי קָאָמַר לֵיהּ, שְׁמַע מִינָהּ הִיא וּבְנָהּ קָאָמַר לֵיהּ. וַאֲמַאי קָרֵי לֵיהּ סְיָח, שֶׁמְּהַלֵּךְ אַחַר שִׂיחָה נָאָה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מַאי דִּכְתִיב (במדבר כ''א) עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים וְגוֹ', הַמּוֹשְׁלִים אֵלּוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם, בּוֹאוּ וְנַחְשׁוֹב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵירָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, תִּבָּנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִכּוֹנֵן לָעוֹלָם הַבָּא. עִיר סִיחוֹן, אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כְּעַיִר זֶה שֶׁמְּהַלֵּךְ אַחַר סִיחָה נָאָה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן וְגוֹ', תֵּצֵא אֵשׁ מִמְּחַשְּׁבִין וְתֹאכַל אֶת שֶׁאֵינָן מְחַשְּׁבִין. לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחוֹן, מִקִּרְיַת צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרְאוּ שִׂיחִין. אָכְלָה עָר מוֹאָב, זֶה הַמְהַלֵּךְ אַחַר יִצְרוֹ כְּעַיִר זֶה שֶׁמְּהַלֵּךְ אַחַר סִיחָה נָאָה. בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנוֹן, אֵלּוּ גַּסֵּי הָרוּחַ, דְּאָמַר מָר כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם. וַנִּירָם, אָמַר רָשָׁע אֵין רָם. אָבַד חֶשְׁבּוֹן, אָבַד חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. עַד דִּיבוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמְתֵּן עַד שֶׁיָּבֹא דִין. וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח, עַד שֶׁתָּבֹא אֵשׁ שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה נִפּוּחַ. עַד מֵידְבָא, עַד שֶׁתַּדְאִיב נִשְׁמָתָן, וְאַמְרֵי לָהּ עַד דְּעָבִיד מַאי דְּבָעֵי. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, כָּל הַפּוֹרֵשׁ מִדִּבְרֵי תוֹרָה אֵשׁ אוֹכְלַתּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ט''ו) וְנָתַתִּי פָנַי בָּהֶם מֵהָאֵשׁ יָצְאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם. כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, כָּל הַפּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ''א) אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל בִּקְהַל רְפָאִים יָנוּחַ, וְאֵין רְפָאִים אֶלָּא גֵּיהִנָּם שֶׁנֶּאֱמַר (שם ט') וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרוּאֶיהָ:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץג גמרא שנינו כי הסייח נמכר עם אמו האתון, אבל העגל אינו נמכר עם אמו הפרה. ושואלים: היכי דמי [כיצד בדיוק מדובר]? אי דאמר ליה [אם שאומר לו] "היא ובנה מכורים לך ", אפילו פרה ובנה נמי [גם כן] יימכרו, אי [אם] במקרה שלא אמר ליה [לו] "היא ובנה", אפילו כשמוכר לו חמור נמי [גם כן] לא יימכר הסייח!
אמר רב פפא: מדובר במקרה דאמר ליה [שאומר לו] המוכר: "חמור מניקה" וכיוצא בזה "פרה מניקה" אני מוכר לך. ומעתה, בשלמא [נניח] פרה, איכא למימר [יש לומר] כי לחלבה בעי לה [צריך הקונה אותה] ולכן מדגיש לו שהוא מוכר לו פרה שיש לה חלב, אלא חמור מאי קאמר ליה [לשם מה אומר לו] שהיא מניקה? והרי אין אדם צריך לחלב של חמור! שמע מינה [למד מכאן] כי היא ובנה קאמר ליה [אומר לו]. אגב מעירים: ואמאי קרי ליה [ומדוע במשנתנו קורא לו] לבן החמור "סיח"? שמהלך אחר סיחה נאה, כלומר, שאינו צריך שיכריחו אותו כחמור זקן, אלא בא בקלות אל מי שקורא לו.
אגב כך מביאים ענין מוסרי שמוזכר בו נושא זה, אמר ר' שמואל בר נחמן אמר ר' יוחנן, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון.
כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון אכלה ער מואב בעלי במות ארנון" (במדבר כא, כז– כח)? "המשלים" — אלו המושלים ביצרם, הם יאמרו: "באו חשבון" — וכוונתו: בואו ונחשב חשבונו של עולם, ומהו? — הפסד שנגרם לו מעשיית מצוה כנגד שכרה, וכן שכר עבירה הנאה ורווח שיש לו ממנה כנגד הפסדה.
"תבנה ותכונן" — כוונתו אם אתה עושה כן, תבנה בעולם הזה ותכונן (יושלם בניינך) לעולם הבא. "עיר סיחון" — כוונתו: אם משים אדם עצמו כעיר (בן חמור) זה שמהלך אחר סיחה נאה, ואותו אדם מתפתה כך בקלות והולך אחרי יצרו, מה כתיב [נאמר] אחריו? "כי אש יצאה מחשבון" וגו' — תצא אש מאותם המחשבין את חשבון עולמם, ותאכל את שאינן מחשבין אלא נוהגים הפקר בעצמם.
וכן תצא "להבה מקרית סיחן" — מקרית צדיקים שנקראו שיחין (אילנות). "אכלה ער מואב" — זה המהלך אחר יצרו כעיר זה ("ער") שמהלך אחר סיחה נאה. ואת "בעלי במות ארנן" — אלו גסי הרוח שהם מגביהים עצמם. ומעירים: ודבר זה הוא כמו שאמר מר [החכם]: כל אדם שיש בו גסות הרוח נופל בגיהנם.
וממשיך הכתוב: "ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נופח אשר עד מידבא" (במדבר כא, ל), וכך דורשים אותו: "ונירם" — אמר רשע: אין רם, כלומר, אין כוח עליון בעולם; "אבד חשבון" — אבד חשבונו של עולם ואין חשבון והשגחה. "עד דיבן" — אמר הקדוש ברוך הוא: המתן עד שיבא דין; "ונשים
עד נפח" — עד שתבא אש שאינה צריכה ניפוח כדי לבעור, שהיא אש הגיהנם, והיא תאכלנו. "עד מידבא" — עד שתדאיב (תכאיב) נשמתן. ואמרי לה [ויש אומרים אותה שמועה באופן אחר]: עד דעביד מאי דבעי [שיעשה הקדוש ברוך הוא מה שהוא רוצה] ויענישם כראוי להם.
אמר רב יהודה אמר רב: כל הפורש מדברי תורה — אש אוכלתו, שנאמר: "ונתתי את פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם" (יחזקאל טו, ז). כי התורה נמשלה לאש ("הלא כה דברי כאש". ירמיה כג, כט) והפורש ממנה ("מהאש יצאו") נענש שאש של גיהנם אוכלתו.
כי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל לבבל, אמר בשם ר' יונתן: כל הפורש עצמו מדברי תורה — נופל בגיהנם, שנאמר: "אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח" (משלי כא, טז), שהיוצא מ"דרך השכל", דרך התורה, מגיע למקום הרפאים. ואין מקום רפאים אלא גיהנם, שנאמר: "ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה" (משלי ט, יח).

זוהר ספר הזהר, צו כ״ט

פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר (ישעיה נ''ב) וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִיתִיךָ וְגוֹמֵר. תָּנֵינָן כָּל בַּר נַשׁ דְּאִשְׁתְּדַל בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא וְשִׂפְוָותֵיהּ מְרַחֲשָׁן אוֹרַיְיתָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַפְיָא עֲלֵיהּ וּשְׁכִינְתָּא פָרְשָׂא עֲלֵיהּ גַּדְפָהָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִיתִיךָ. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְהוּא מְקַיֵּים עָלְמָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָדֵי עִמֵּיהּ כְּאִלּוּ הַהוּא יוֹמָא נָטַע שְׁמַיָּא וְאַרְעָא הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שם) לִנְטוֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסוֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיוֹן עַמִּי אַתָּה. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא דְיִשְׂרָאֵל אִקְרוּן בִּשְׁמָא דְצִיּוֹן דִכְתִיב וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה וַחֲמִינָא דִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִקְרֵי בִשְׁמָא דְצִיּוֹן דִּכְתִיב (שם א') צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה. תּוּ פָּתַח וְאָמַר (שם ח') צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמּוּדָי. צוֹר תְּעוּדָה. דָּא סַהֲדוּתָא דְדָוִד דִכְתִיב (תהלים קל''ב) וְעֵדוֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם צוֹר הִיא קִישׁוּרָא כְּמָאן דְּקָטַר קִיטוּרָא בַאֲתַר חָד. חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמּוּדָי חֲתוֹם תּוֹרָה חֲתִימָא דְאוֹרַיְיתָא וְכָל נְגִידוּ וּרְבוּ דְנָגִיד מִלְּעֵילָא בְאָן (נ''א בֵּין) חֲתִימָה דִילֵיהּ בְּלִמּודָי. בְּגִין דְּתַמָּן אִתְכְּנָשׁ רְבוּ וּמִשְׁחָא בֵּין תְּרֵין קַיָּימִין דְּתַמָּן שַׁרְיָין אֲתַר כְּנִישׁוּ דְכָל רְבוּת וּמְשָׁח דְּנָגִיד מִלְּעֵילָא לְאַשְׁדָאָה לֵיהּ בְּפוּמָא דְאָמָה וּלְאַרְקָא לֵיהּ בְּהָאי תְּעוּדָה וּכְדֵין אִתְקְשַׁר כֹּלָא קִשְׁרָא חָד מְהֵימְנָא. תָּא חֲזֵי מָה בֵּין אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְאוֹרַיְיתָא לִנְבִיאֵי מְהֵימְנֵי. אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְאוֹרַיְיתָא עֲדִיפֵי מִנְּבִיאֵי בְכָל זִמְנָא. מָאי טַעְמָא דְאִינוּן קַיְימֵי בְדַרְגָּא עִלָּאָה יַתִּיר מִנְּבִיאֵי. אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְאוֹרַיְיתָא קַיְימֵי לְעֵילָא בְאַתְרָא דְאִקְרֵי תוֹרָה (נ''א תִּפְאֶרֶת) דְּהוּא קִיּוּמָא דְכָל מְהֵימְנוּתָא. וּנְבִיאֵי קַיְימֵי לְתַתָּא בַאֲתַר דְּאִקְרוּן נֶצַח וְהוֹד וְעַל דָּא (אִקְרוּן) אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְלֵי בְאוֹרַיְיתָא עֲדִיפֵי מִנְּבִיאֵי וְעִלָּאִין מִנְּהוֹן יַתִּיר דְּאִלֵּין קַיָּימִין לְתַתָּא. אִינוּן דְּאַמְרֵי מִילִין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ קַיְּימֵי לְתַתָּא מִכֻּלְּהוּ (וְעַל דָּא) זַכָּאִין אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְאוֹרַיְיתָא דְּאִינוּן בְּדַרְגָּא עִלָּאָה יַתִּיר עַל כֹּלָּא (וְעַל דָּא) מָאן דְּלָעֵי בְאוֹרַיְיתָא לָא אִצְטְרִיךְ לָא לְקָרְבָּנִין וְלָא לְעִלָּוָון דְּהָא אוֹרַיְיתָא עָדִיף מִכֹּלָּא וְקִשּׁוּרָא דִמְהֵימְנוּתָא דְכֹלָּא. וְעַל דָּא כְתִיב (משלי ג') דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם וּכְתִיב (תהלים קי''ט) שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל:
תרגום הזוהרפָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךְ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךְ וְגוֹ'. לָמַדְנוּ, כָּל אָדָם הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְשִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת תּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַסֶּה עָלָיו, וְהַשְּׁכִינָה פּוֹרֶשֶׂת עָלָיו כְּנָפֶיהָ. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךְ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךְ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ עִמּוֹ, כְּאִלּוּ בַּיּוֹם הַהוּא הָיָה נוֹטֵעַ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְזֶהוּ שֶׁהַכָּתוּב מְסַיֵּם, לִנְטוֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסוֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה. מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרָאִים בַּשֵּׁם צִיּוֹן, שֶׁכָּתוּב, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה. וְרָאִינוּ, שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת בַּשֵּׁם צִיּוֹן, שֶׁכָּתוּב, צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה. עוֹד פָּתַח וְאָמַר. צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמּוּדָי. צוֹר תְּעוּדָה, זוֹ הִיא עֵדוּתוֹ שֶׁל דָּוִד. דְּכָתוּב, וְעֵדוֹתַי זוֹ אֲלַמְּדֵם. צוֹר פֵּרוּשׁוֹ קֶשֶׁר, כְּמִי שֶׁקּוֹשֵׁר קֶשֶׁר בְּמָקוֹם אֶחָד וְצוֹר תְּעוּדָה, פֵּרוּשׁוֹ, הַמַּלְכוּת קְשׁוּרָה. חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמּוּדָי. חֲתוֹם תּוֹרָה, פֵּרוּשׁוֹ חֲתִימַת הַתּוֹרָה. שֶׁכָּל הַשֶּׁפַע וְהַגַּדְלוּת הַנִּמְשָׁכִים מִלְּמַעְלָה, אֵיפֹה הִיא הַחֲתִימָה שֶׁלּוֹ, הִיא בְּלִמּוּדָי, כִּי שָׁם מִתְקַבְּצִים הַגַּדְלוּת וְהַשֶּׁמֶן בֵּין שְׁנֵי עַמּוּדִים, לִשְׁרוֹת שָׁם, שֶׁהֵם מָקוֹם כָּל הַגַּדְלוּת וְהַשֶּׁמֶן הַנּוֹזֵל מִלְּמַעְלָה, לִשְׁפֹּךְ אוֹתוֹ אֶל פִּי הַיְסוֹד, וּלְהוֹרִיק אוֹתוֹ בַּתְּעוּדָה הַזּוֹ, וְאָז מִתְקַשֵּׁר הַכֹּל קֶשֶׁר נֶאֱמָן אֶחָד. בֹּא וּרְאֵה, מַה בֵּין אֵלּוּ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לַנְּבִיאִים הַנֶּאֱמָנִים, הוּא, כִּי אֵלּוּ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה חֲשׁוּבִים בְּכָל זְמָן מִנְּבִיאִים. מַהוּ הַטַּעַם. מִשּׁוּם שֶׁהֵם בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה יְתֵרָה מִנְּבִיאִים, כִּי אֵלּוּ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה עוֹמְדִים לְמַעְלָה בַּמָּקוֹם הַנִּקְרָא תּוֹרָה, שֶׁהוּא קִיּוּם כָּל הָאֱמוּנָה. וְהַנְּבִיאִים עוֹמְדִים לְמַטָּה, בַּמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא נֵצַח וָהוֹד. וְעַל כֵּן אֵלּוּ שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, חֲשׁוּבִים מִנְּבִיאִים, וְהֵם עֶלְיוֹנִים יוֹתֵר מֵהֶם. כִּי אֵלּוּ עוֹמְדִים לְמַעְלָה, וְאֵלּוּ עוֹמְדִים לְמַטָּה. וְאֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִים דְּבָרִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עוֹמְדִים לְמַטָּה מִכֻּלָּם. אַשְׁרֵיהֶם הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה יְתֵרָה עַל כֻּלָּם. מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא לְקָרְבָּנוֹת וְלֹא לְעוֹלוֹת. כִּי הַתּוֹרָה יוֹתֵר טוֹבָה מִכֹּל, וְהִיא קֶשֶׁר שֶׁל אֱמוּנַת כֹּל. וְעַל כֵּן כָּתוּב, דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. וְכָתוּב, שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶיךְ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ב׳: ד׳-ה׳

א. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּר נְסָכִים נִסְכֵי כֶּבֶשׂ אוֹ כִבְשָׂה עִשָּׂרוֹן סוֹלֶת בָּלוּל בִּרְבִיעִית הַהִין שֶׁמֶן וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין וְכֵן נִסְכֵי הָעֵז בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה אוֹ נִסְכֵי רָחֵל אַף עַל פִּי שֶׁהִיא גְדוֹלָה. אֲבָל נִסְכֵי אַיִל הֵן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים סוֹלֶת בָּלוּל בִּשְׁלִישִׁית הַהִין שֶׁמֶן וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִישִׁית הַהִין. וְנִסְכֵי הַפָּר אוֹ הָעֵגֶל בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת שְׁלשָׁה עֶשְׂרוֹנִים סוֹלֶת בָּלוּל בַּחֲצִי הַהִין שֶׁמֶן וְיַיִן לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין:
ב. אֵלּוּ הֵן הַנְּסָכִים בֵּין לְעוֹלָה בֵּין לִשְׁלָמִים כְּשִׁיעוּר הַזֶּה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט''ו) כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם. אֵין מוֹסִיפִין עַל הַשִּׁיעוּרִין הָאֵלּוּ וְאֵין גּוֹרְעִין מֵהֶם. וְאִם גָּרַע אוֹ הוֹסִיף כָּל שֶׁהוּא פָּסַל. חוּץ מִכֶּבֶשׂ הָעוֹלָה שֶׁמַּקְרִיבִין בְּיוֹם הַנָּפַת הָעוֹמֶר שֶׁהַנְּסָכִים שֶׁלּוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים בָּלוּל בִּשְׁלִישִׁית הַהִין שֶׁמֶן אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְפְּלָה סָלְתּוֹ לֹא נִכְפְּלָה יֵינוֹ וְשַׁמְנוֹ אֶלָא יַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין:

מוסר שערי קדושה, חלק ב ז׳: ג׳-ה׳

צִיצִית כְּבַר יָדַעְתָּ כִּי הִיא שְׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה וּבְגִימַ' ת''ר וְעִם י''ג חוּלְיוֹת הֲרֵי תַרְיַ''ג גַּם כְּתִיב (במדבר ט''ו) וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' מַגִּיד שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַמִּצְוֹת. תְּפִילִין מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַיְימָן נִקְרָא קַרְקַפְתָּא דְלָא מָנַח תְּפִילִין שֶׁאֵינוֹ קָם בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים וְהַמַּנִּיחָן כָּל הַמַּזִיקִין וְאוּמוֹת הָעוֹלָם יְרֵאִים מִמֶּנוּ וְעָלָיו נֶאֱמַר (דברים כח) וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ וְגוֹ' רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵלּוּ תְּפִילִין שֶׁל רֹאשׁ וְלֶעָתִיד לָבֹא עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶן בְּרָאשֵׁיהֶן. קְרִיאַת שְׁמַע כְּבַר יָדַעְתָּ כִּי הוּא יִחוּדוֹ שֶׁל מָקוֹם שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ לְכָל הַמִּצְוֹת גַּם יֵשׁ בָּהּ רמ''ח תֵּיבוֹת כִּי עַל יְדֵי קְרִיאָתָה נִתְקָנִין רמ''ח אֵיבְרֵי הַנְּשָׁמָה. גַּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם כְּאִלּוּ מְקַיֵּים כָּל הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א') וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב