חק לישראל - פרשת צו יום שלישי

א. הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ, דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ, הֲרֵי זֶה אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ. וְאִם מֵתָה, יוֹרְשָׁהּ. אִם כֵּן לָמָּה כָתַב לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ, שֶׁאִם מָכְרָה וְנָתְנָה, קַיָּם. כָּתַב לָהּ, דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ וּבְפֵרוֹתֵיהֶן, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ. וְאִם מֵתָה, יוֹרְשָׁהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לְעוֹלָם אוֹכֵל פֵּרֵי פֵרוֹת, עַד שֶׁיִּכְתֹּב לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ וּבְפֵרוֹתֵיהֶן וּבְפֵרֵי פֵרוֹתֵיהֶן עַד עוֹלָם. כָּתַב לָהּ, דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ וּבְפֵרוֹתֵיהֶן וּבְפֵרֵי פֵרוֹתֵיהֶן בְּחַיַּיִךְ וּבְמוֹתֵךְ, אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ. וְאִם מֵתָה, אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אִם מֵתָה, יִירָשֶׁנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְכָל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, תְּנָאוֹ בָטֵל:

ברטנורההַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ. בְּעוֹדָהּ אֲרוּסָה כּוֹתֵב לָהּ, לִכְשֶׁתִּנָּשְׂאִי לִי דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ. אַף עַל גַּב דְּלֹא קָנוּ מִנֵּיהּ, מוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וּמִכְרָהּ קַיָּם, שֶׁנַּחֲלָה הַבָּאָה לָאָדָם מִמָּקוֹם אַחֵר, אָדָם מַתְנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה. וְאִי קָנוּ מִנֵּיהּ, אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת מִכְרָהּ קַיָּם, אֲבָל פֵּרוֹת אוֹכֵל, וְאִם מֵתָה יוֹרְשָׁהּ, דְּהָכִי מַשְׁמַע, בִּנְכָסַיִךְ אֵין לִי דִין, אֲבָל בְּפֵרוֹתֵיהֶן יֵשׁ לִי דִין, וְכָל זְמַן שֶׁהֵן נְכָסַיִךְ, שֶׁאַתְּ בַּחַיִּים, אֵין לִי דִין וּדְבָרִים בָּהֶם, הָא לְאַחַר מִיתָה יֵשׁ לִי בָהֶם דִּין וּדְבָרִים:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא אוֹכֵל פֵּרֵי פֵרוֹת. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ אֵלּוּ הֵן פֵּרוֹת וְאֵלּוּ הֵן פֵּרֵי פֵרוֹת, הִכְנִיסָה לוֹ קַרְקַע וְעָשְׂתָה פֵרוֹת אֵלּוּ הֵן פֵּרוֹת, מָכַר אֵלּוּ הַפֵּרוֹת וְלָקַח בָּהֶן קַרְקַע וְעָשְׂתָה פֵרוֹת הֲרֵי הֵן פֵּרֵי פֵרוֹת. וּכְשֶׁאָמַר לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ וּבְפֵרוֹתֵיהֶן בִּלְבָד, אוֹכֵל פֵּרֵי פֵרוֹת לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, דְּהָא לֹא סְלִיק נַפְשֵׁיהּ אֶלָּא מִן הַפֵּרוֹת בִּלְבָד. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם מֵתָה יִירָשֶׁנָּה מִפְּנֵי שֶׁמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. דִּכְתִיב (במדבר כז) וְיָרַשׁ אוֹתָהּ, מִכָּאן שֶׁהַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. אֲבָל מַסְקָנָא דְמִלְּתָא, שֶׁיְּרֻשַּׁת הַבַּעַל אֶת אִשְׁתּוֹ אֵינוֹ מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעַלְמָא. וְאַף עַל פִּי כֵן הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא מִפְּנֵי שֶׁמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים עָשׂוּ לָהּ חִזּוּק כְּשֶׁל תּוֹרָה:

עיקר תוספות יום טוב(א) וְהוּא הַדִּין לָאוֹמֵר בִּלְבָד, דְּמַהֲנֵי, כִּדְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא הָאוֹמֵר. גְּמָרָא:
(ב) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ יְרֻשַּׁת אֲבוֹתָיו אֶלָּא עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו תָּבֹא לוֹ, כְּגוֹן נַחֲלַת אִשְׁתּוֹ הַבָּאָה לוֹ עַל יְדֵי נִשּׂוּאִין שֶׁלּוֹ, דְּהוֹאִיל וּמִשּׁוּם תַּקַּנְתָּא דִידֵיהּ תַּקּוּן רַבָּנָן, וְהוּא בָא לִמְחֹל עָלֶיהָ, מָחוּל. וּמַקְשֶׁה בַגְּמָרָא, אִי הָכִי אֲפִלּוּ נְשׂוּאָה נַמִּי. וּמְשָׁנֵי, דְּכֵיוָן שֶׁנְּשָׂאָהּ הֲרֵי הוּא כְשֻׁתָּף בִּנְכָסֶיהָ, וְכֵיוָן שֶׁהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ צָרִיךְ לְשׁוֹן מַתָּנָה וְאֵין מוֹעִיל לְשׁוֹן דִּין וּדְבָרִים:
(ג) וְהוּא הַדִּין נַמִּי לִשְׁאָר תְּנָאִים שֶׁיָּכוֹל לְהַתְנוֹת וּמַהֲנֵי:
(ד) דְּמִגּוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע קָנוּ מִיָּדוֹ, וּמַתָּנָה גְמוּרָה הִיא. גְּמָרָא:
(ה) דִּין וּדְבָרִים. נִרְאֶה לִי דְּבִלְשׁוֹן דִּין אֵין לִי, הֲוָה סַגִּי, שֶׁהֲרֵי מְסַלֵּק עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ דִּין עַל אֵלּוּ הַנְּכָסִים, וּמַה לּוֹ עוֹד. וְלֹא נָקַט וּדְבָרִים אֶלָּא לְשׁוּפְרָא בְּעַלְמָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְלִי נִרְאֶה דְּדִין אֵין לִי לְחוּד, יֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא רוֹצֶה לְתָבְעָהּ לְדִין בִּשְׁבִיל הַנְּכָסִים אִם לֹא תִתֵּן לוֹ מִדַּעְתָּהּ, אֲבָל לֹא סִלֵּק מֵעִקַּר הַנְּכָסִים, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאִם הוּא יְהֵא מֻחְזָק כְּגוֹן גַּבֵּי פֵרוֹת שֶׁאָכַל שֶׁלֹּא יַחֲזִיר, דְּבַעַל הַשְּׁטָר יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא, לְכָךְ צָרִיךְ לִכְתֹּב גַּם כֵּן וּדְבָרִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ו) אֵין לִי. לְשׁוֹן חֲכָמִים לוֹמַר אֵין לִי בִּמְקוֹם לֹא יְהֵא לִי. רַשְׁבַּ"ם:
(ז) שֶׁאִם כוּ'. וְהִקְשָׁה הָרַ"ן דְּהָא בְּלָאו תְּנַאי נַמִּי דִּינָא הָכִי, כְּדִתְנַן רֵישׁ פֶּרֶק דִּלְעֵיל, עַד שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת וְנִשֵּׂאת אִם מָכְרָה וְנָתְנָה קַיָּם כוּ'. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּמֵהָא שָׁמְעִינַן דְּהַאי תְּנַאי מַהֲנֵי אֲפִלּוּ לִנְכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לָהּ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת, דִּלְכֻלֵּי עַלְמָא מִכְרָהּ בָּטֵל, וְאִם כָּתַב לָהּ דִּין וּדְבָרִים בְּעוֹדָהּ אֲרוּסָה מִכְרָהּ קַיָּם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ח) עַד עוֹלָם. דְּאִי לֹא כָתַב עַד עוֹלָם, הֲוָה אֲמִינָא פֵּרֵי דְפֵרֵי פֵרוֹת אָכֵיל, לְהָכִי אִצְטָרִיךְ עַד עוֹלָם. וְאִי כָתַב לָהּ עַד עוֹלָם וְלֹא כָתַב לָהּ פֵּרֵי פֵרוֹת, הֲוָה אֲמִינָא לְעוֹלָם אַפֵּרוֹתֵיהֶן קָאֵי. גְּמָרָא:
(ט) בָּטֵל. מַסְקֵי הַפּוֹסְקִים, דְּהָכָא דִבְמָמוֹן, אֲפִלּוּ בְּשֶׁל תּוֹרָה תְּנָאוֹ קַיָּם:

ברטנורהיִנָּתְנוּ לַכּוֹשֵׁל שֶׁבָּהֶן. אִית דִּמְפָרְשֵׁי, לְמִי שֶׁשְּׁטָרוֹ מְאֻחָר, שֶׁהוּא כּוֹשֵׁל וְחַלָּשׁ שֶׁבְּכֻלָּן, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטְרֹף לָקוֹחוֹת הַקּוֹדְמִים לוֹ. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי, לִכְתֻבַּת אִשָּׁה, וְהִיא קְרוּיָה כּוֹשֵׁל שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לַחֲזֹר אַחַר נִכְסֵי הַמֵּת וּלְבַקֵּשׁ הֵיכָן יֶשׁ לוֹ קַרְקַע כְּמוֹ הָאִישׁ. וְאַף עַל גַּב דְּמִטַּלְטְלֵי דְיַתְמֵי לֹא מִשְׁתַּעְבְּדֵי לְבַעַל חוֹב וְלֹא לִכְתֻבַּת אִשָּׁה, הָכָא דְלָאו בִּרְשׁוּתַיְהוּ מַנְחֵי, סְבִירָא לְרַבִּי טַרְפוֹן דְּמוֹצִיאִין מִיַּד הַלֹּוֶה אוֹ מִיַּד שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ וְנוֹתְנִין לְבַעַל חוֹב וְלִכְתֻבָּה:
יִנָּתְנוּ לַיּוֹרְשִׁים. וְלֹא מַהֲנְיָא תְּפִיסָה:
שֶׁכֻּלָּן צְרִיכִין שְׁבוּעָה. שֶׁהַבָּא לִפָּרַע מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים לֹא יִפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִשְׁבְּעוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם יֵשׁ לָהֶם עָלָיו כְּלוּם, הִלְכָּךְ מִשֶּׁמֵּת הַמֵּת זָכוּ בָהֶן הַיּוֹרְשִׁים וּבִרְשׁוּתָן הֵן:

עיקר תוספות יום טוב(י) פִּקָּדוֹן אוֹ מִלְוֶה. צְרִיכָא. דְּאִי תָּנָא מִלְוֶה, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי טַרְפוֹן מִשּׁוּם דְּמִלְוֶה לְהוֹצָאָה נִתְּנָה וְאֵינָהּ קָיְמָא בְעַיִן, דְּמִחַסְּרָא גוֹבַיְנָא, מִשּׁוּם הָכִי אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן דְּלֹא מַנְחֵי בִרְשׁוּתָא דְיַתְמֵי, אֲבָל פִּקָּדוֹן דְּאִיתָא בְּעֵינֵיהּ אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּכָל הֵיכִי דְאִיתָא בִרְשׁוּתָא דְיַתְמֵי אִיתָא. וְאִי תָּנָא הָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כוּ'. גְּמָרָא:
(יא) מְסַיֵּם בַּגְּמָרָא, וְהוּא כָּשֵׁר. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, הַדָּבָר כָּשֵׁר וְהָגוּן לַעֲשׂוֹת כֵּן:
(יב) [מְסַיֵּם בַּגְּמָרָא] מִשּׁוּם חִנָּא. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּמְצְאוּ הַנָּשִׁים חֵן בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים וְיִהְיֶה לָהֶן קוֹפְצִים יוֹתֵר:
(יג) וְצָרִיךְ לוֹמַר דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּמִטַּלְטְלֵי מִשְׁתַּעְבְּדֵי לִכְתֻבָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יד) אֶלָּא אִם כֵּן מֵחַיִּים דְּבַעַל, דְּהַהִיא שַׁעְתָּא לֹא שָׁיְכָא שְׁבוּעָה וְלֹא קָרִינַן בֵּיהּ הַבָּא לִפָּרַע מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים כוּ', וְכֵיוָן דְּאֵין צְרִיכִין שְׁבוּעָה זָכוּ בְּמַה שֶּׁבְּיָדָם. תּוֹסָפוֹת:

ברטנורהכָּל הַקּוֹדֵם בָּהּ זָכָה. קָדְמוּ יוֹרְשִׁים, זָכוּ וְאֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָם, דְּמִטַּלְטְלֵי דְיַתְמֵי לֹא מִשְׁתַּעְבְּדֵי לְבַעַל חוֹב וְלִכְתֻבָּה. קָדַם אֶחָד מֵהֶם הָאִשָּׁה אוֹ הַמַּלְוֶה, זָכָה הוּא, דְּרַבִּי טַרְפוֹן אִית לֵיהּ תְּפִיסָה דִּלְאַחַר מִיתָה מַהֲנְיָא:
זָכְתָה אִשָּׁה יוֹתֵר עַל כְּתֻבָּתָהּ. אִם קָדְמָה וְתָפְסָה וְיֵשׁ יוֹתֵר מִן הַכְּתֻבָּה, אוֹ קָדַם בַּעַל חוֹב וְתָפַס וְיֵשׁ יוֹתֵר עַל חוֹבוֹ:
הַמּוֹתָר כוּ'‏ יִנָּתְנוּ לַכּוֹשֵׁל. זֶה בַּעַל הַשְּׁטָר שֶׁיָּדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. וְאִם יָבֹאוּ לְיַד הַיְתוֹמִים שׁוּב לֹא יוֹצִיאוּ מֵהֶם לֹא אִשָּׁה וְלֹא בַעַל חוֹב. וְהָאִידְנָא דִּנְהִיגֵי בְּכָל בָּתֵּי דִינִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל דְּמִטַּלְטְלֵי דְיַתְמֵי מִשַּׁעְבְּדֵי לְבַעַל חוֹב, מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ מִטַּלְטְלִין וְהָיָה עָלָיו בַּעַל חוֹב וּכְתֻבַּת אִשָּׁה, כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה, בֵּין בַּעַל חוֹב מֻקְדָּם בֵּין בַּעַל חוֹב מְאֻחָר, שֶׁאֵין דִּין קְדִימָה בְּמִטַּלְטְלִין. וְאִם לֹא קָדַם אֶחָד מֵהֶם, יְחַלְּקוּ הַמִּטַּלְטְלִין בֵּינֵיהֶם, כִּדְאָמְרִינַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי:

ברטנורהמַשְׁבִּיעַ הוּא אֶת יוֹרְשֶׁיהָ. אִם גֵּרְשָׁהּ וּמֵתָה וְיוֹרְשֶׁיהָ תּוֹבְעִין הֵימֶנּוּ כְּתֻבָּתָהּ, נִשְׁבָּעִים שְׁבוּעַת הַיּוֹרְשִׁים שֶׁלֹּא פְקַדְתָּנוּ בִּשְׁעַת מִיתָה וְלֹא אָמְרָה לָנוּ קֹדֶם לָכֵן וְלֹא מָצִינוּ בֵּין שְׁטָרוֹתֶיהָ שֶׁשְּׁטַר כְּתֻבָּתָהּ פָּרוּעַ:
וְאֶת הַבָּאִים בִּרְשׁוּתָהּ. אִם מָכְרָה כְתֻבָּתָהּ לַאֲחֵרִים וְנִתְגָּרְשָׁה וּמֵתָה וְהַלָּקוֹחוֹת תּוֹבְעִים כְּתֻבָּתָהּ, נִשְׁבָּעִים אַף הֵן שְׁבוּעַת הַיּוֹרְשִׁים:
אֲבָל יוֹרְשָׁיו מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. אִם נִתְאַלְמְנָה וְהִיא אוֹ יוֹרְשֶׁיהָ נִפְרָעִין מִן הַיְתוֹמִים, צְרִיכִים שְׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי לֹא פְטָרָן אֶלָּא מִמֶּנּוּ אִם תִּגְבֶּה כְתֻבָּתָהּ בְּחַיָּיו:
לַבָּאִין בִּרְשׁוּתִי. אִם אֶמְכֹּר נְכָסַי וְאַתְּ בָּאָה לִפָּרַע מִן הַלָּקוֹחוֹת:

עיקר תוספות יום טוב(כא) כָּתַב לָהּ. וְהוּא הַדִּין בַּאֲמִירָה, כָּל שֶׁהוּא פוֹטְרָהּ, דִּמְחִילָה בַּאֲמִירָה בְּעַלְמָא סַגִּי. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(כב) וּבַגְּמָרָא, שֶׁהוּא טוֹעֵן שֶׁפָּרַע וּמְבַקֵּשׁ שְׁבוּעָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כג) כָּךְ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וְטַעֲמָא, אִם הִיא בַּחַיִּים אֵיךְ יִשָּׁבְעוּ הַלָּקוֹחוֹת שֶׁשְּׁטָר זֶה אֵינוֹ פָרוּעַ, וַהֲלֹא לְמָחָר תֹּאמַר שֶׁהוּא פָרוּעַ וּמְהֵימְנָה מִגּוֹ שֶׁיְּכוֹלָה לַחֲזֹר וְלִמְחֹל. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(כד) יוֹרְשָׁיו כוּ'. וְהָא דְלֹא תְנַן אֲבָל יוֹרְשָׁיו וְהַבָּאִים בִּרְשׁוּתוֹ מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ כוּ', דְּכָל שֶׁכֵּן הוּא שֶׁהַבָּאִים בִּרְשׁוּתוֹ יְכוֹלִין לְהַשְׁבִּיעָהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כה) וְתֵימַהּ, דִּבְרֵישׁ פֶּרֶק דִּלְקַמָּן מְפָרֵשׁ הָרַ"ב דִּכְשֶׁהִיא חַיֶּבֶת שְׁבוּעָה וּמֵתָה קֹדֶם שֶׁנִּשְׁבְּעָה אֵין לְיוֹרְשֶׁיהָ כְּלוּם. וְהַטּוּר כָּתַב, כְּגוֹן אִם נִתְגָּרְשָׁה וּמֵתָה. אֲבָל נִתְאַלְמְנָה וּמֵתָה קֹדֶם שֶׁנִּשְׁבְּעָה, אֵין יוֹרְשֶׁיהָ יוֹרְשִׁים כְּתֻבָּתָהּ:

ברטנורהלֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. הַנִּפְרָע מֵחֲבֵרוֹ אֵינוֹ מְדַקְדֵּק לָשׂוּם לֵב עַל כָּל מַה שֶּׁפְּרָעוֹ, וְזוֹ הוֹאִיל וְנִפְרְעָה בְּמִקְצָת אֶפְשָׁר שֶׁנִּפְרְעָה הַכֹּל, וְרָמוּ רַבָּנָן שְׁבוּעָה עֲלָהּ כִּי הֵיכִי דְתִידוֹק:
עֵד אֶחָד מֵעִיד שֶׁהִיא פְרוּעָה לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא, כְּדֵי לְהָפִיס דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל. וּשְׁבוּעוֹת הַלָּלוּ אַף עַל פִּי שֶׁתַּקָּנַת חֲכָמִים הֵן, אֵינָן אֶלָּא כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, שֶׁכָּל שְׁבוּעוֹת שֶׁתִּקְּנוּ בַּמִּשְׁנָה כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה הֵן:
מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים. מִשּׁוּם דְּאִי הֲוָה גָבֵי מִן הַלֹּוֶה גּוּפֵיהּ וַהֲוָה טָעֵין לֹוֶה אִשְׁתַּבַּע לִי דְּלֹא פְרַעְתִּיךָ, מַשְׁבְּעִינַן לֵיהּ, וַאֲנַן טָעֲנִינַן בִּשְׁבִיל לָקוֹחוֹת דִּלְמָא אִי הֲוָה גָבִית מִן הַלֹּוֶה הֲוָה טָעֵין לָךְ, אִשְׁתַּבַּע לִי דְּלֹא פְרַעְתִּיךָ, וּבָעֵית אִשְׁתַּבּוֹעֵי, הַשְׁתָּא נַמִּי אִשְׁתַּבַּע:

עיקר תוספות יום טוב(כח) הַפּוֹגֶמֶת כוּ'. וַאֲפִלּוּ לֹא טָעֵין הִשָּׁבְעִי לִי. אֲבָל כִּי לֹא פָגוּם צָרִיךְ שֶׁיִּטְעַן הִשָּׁבְעִי לִי, וְאִי לֹא טָעֵין לֹא, הוֹאִיל וְנָקְטָה שְׁטָרָא. רַשִׁ"י:
(כט) וְהַךְ דִּינָא אִתְמַר בַּגְּמָרָא דִשְׁבוּעוֹת גַּבֵּי שְׁטַר חוֹב דְּעַלְמָא, מִשּׁוּם הָכִי אַסְבְּרָא לְהוּ בְּלֹוֶה, וְלֹא בְבַעַל הַטּוֹעֵן כָּךְ כְּנֶגֶד הַכְּתֻבָּה, אַף עַל גַּב דְּמִשְׁנָתֵנוּ בָּהּ קַיְמָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ל) וְשֶׁלֹּא בְפָנָיו. כְּשֶׁהִיא מוֹצִיאָה כְתֻבָּה וְגֵט וְהָיָה בַעְלָהּ בְּמָקוֹם רָחוֹק דְּאִי אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעוֹ. אֲבָל אִם הָלַךְ בַּעְלָהּ וְלֹא גֵרְשָׁהּ, לֹא תִפָּרַע מִן הַכְּתֻבָּה, לְפִי שֶׁהָעִקָּר אֶצְלֵנוּ לֹא נִתְּנָה כְתֻבָּה לִגְבּוֹת מֵחַיִּים. אֲבָל יֵשׁ לָהּ מְזוֹנוֹת. הָרַמְבַּ"ם:

ח. הַפּוֹגֶמֶת כְּתֻבָּתָהּ כֵּיצַד, הָיְתָה כְתֻבָּתָהּ אֶלֶף זוּז, וְאָמַר לָהּ הִתְקַבַּלְתְּ כְּתֻבָּתֵךְ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא הִתְקַבַּלְתִּי אֶלָּא מָנֶה, לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. עֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא פְרוּעָה כֵּיצַד, הָיְתָה כְתֻבָּתָהּ אֶלֶף זוּז, וְאָמַר לָהּ הִתְקַבַּלְתְּ כְּתֻבָּתֵךְ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא הִתְקַבָּלְתִּי, וְעֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא פְרוּעָה, לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים כֵּיצַד, מָכַר נְכָסָיו לַאֲחֵרִים, וְהִיא נִפְרַעַת מִן הַלָּקוֹחוֹת, לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים כֵּיצַד, מֵת וְהִנִּיחַ נְכָסָיו לַיְתוֹמִים, וְהִיא נִפְרַעַת מִן הַיְתוֹמִים, לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו כֵּיצַד, הָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת הַיָּם, וְהִיא נִפְרַעַת שֶׁלֹּא בְפָנָיו, אֵינָהּ נִפְרַעַת אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל זְמַן שֶׁהִיא תוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ, הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. וְאִם אֵינָהּ תּוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ, אֵין הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ:

ברטנורהרַבִּי שִׁמְעוֹן. קָאֵי לְעֵיל אַרַבָּנָן דְּאָמְרֵי הַמּוֹשִׁיב אֶת אִשְׁתּוֹ חֶנְוָנִית אוֹ אַפּוֹטְרוֹפָּא מַשְׁבִּיעָהּ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה, וְאִם כָּתַב לָהּ נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי וְלֹא לְיוֹרְשַׁי עָלַיִךְ אֵין יוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ, וַאֲתָא הוּא לְאַפְלוֹגֵי וְאָמַר דְּכָל זְמַן שֶׁהִיא תוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ יוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ וַאֲפִלּוּ כָּתַב לָהּ נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי וְלֹא לְיוֹרְשַׁי עָלַיִךְ. וְאִם אֵינָהּ תּוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ אֵין יוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ עַל אַפּוֹטְרוֹפָּא שֶׁבְּחַיֵּי בַעְלָהּ, וַאֲפִלּוּ לֹא פְטָרָהּ מִן הַשְּׁבוּעָה, דְּלֵית לֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמַחֲלֻקְתּוֹ דְּאָמְרֵי לְעֵיל בְּמַתְנִיתִין מַשְׁבִּיעָהּ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

ט. הוֹצִיאָה גֵט וְאֵין עִמּוֹ כְתֻבָּה, גּוֹבָה כְתֻבָּתָהּ. כְּתֻבָּה וְאֵין עִמָּהּ גֵּט, הִיא אוֹמֶרֶת אָבַד גִּטִּי וְהוּא אוֹמֵר אָבַד שׁוֹבְרִי, וְכֵן בַּעַל חוֹב שֶׁהוֹצִיא שְׁטָר חוֹב וְאֵין עִמּוֹ פְרוֹזְבּוּל, הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִפָּרֵעוּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מִן הַסַּכָּנָה וְאֵילָךְ, אִשָּׁה גוֹבָה כְתֻבָּתָהּ שֶׁלֹּא בְגֵט, וּבַעַל חוֹב גּוֹבֶה שֶׁלֹּא בִפְרוֹזְבּוּל. שְׁנֵי גִטִּין וּשְׁתֵּי כְתֻבּוֹת, גּוֹבָה שְׁתֵּי כְתֻבּוֹת. שְׁתֵּי כְתֻבּוֹת וְגֵט אֶחָד, אוֹ כְתֻבָּה וּשְׁנֵי גִטִּין, אוֹ כְתֻבָּה וְגֵט וּמִיתָה, אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא כְתֻבָּה אַחַת, שֶׁהַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶחֱזִירָהּ, עַל מְנָת כְּתֻבָּה הָרִאשׁוֹנָה מַחֲזִירָהּ. קָטָן שֶׁהִשִּׂיאוֹ אָבִיו, כְּתֻבָּתָהּ קַיֶּמֶת, שֶׁעַל מְנָת כֵּן קִיְּמָהּ. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, כְּתֻבָּתָהּ קַיֶּמֶת, שֶׁעַל מְנָת כֵּן קִיְּמָהּ:

ברטנורההוֹצִיאָה גֵט וְאֵין עִמּוֹ כְתֻבָּה. בִּמְקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִים כְּתֻבָּה וְסוֹמְכִים עַל תְּנַאי בֵית דִּין:
גּוֹבָה כְתֻבָּתָהּ. דִּתְנַאי כְתֻבָּה מַעֲשֵׂה בֵית דִּין הוּא, וְכָל מַעֲשֵׂה בֵית דִּין כְּמַאן דְּנָקֵיט שְׁטָרָא דָּמֵי. וְדַוְקָא מָנֶה מָאתַיִם הוּא דְגַבְיָא, אֲבָל תּוֹסֶפֶת אֵין לָהּ עַד שֶׁתּוֹצִיא שְׁטַר כְּתֻבָּה:
פְּרוֹזְבּוּל. הִלֵּל תִּקֵּן פְּרוֹזְבּוּל כְּדֵי שֶׁלֹּא תַשְׁמֵט שְׁבִיעִית, שֶׁמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין שֶׁיִּגְבֶּה מִן הַלֹּוֶה חוֹבוֹ כָּל זְמַן שֶׁיִּתְבְּעֶנּוּ, דְּהַשְׁתָּא לֹא קָרֵינָא בֵיהּ לֹא יִגֹּשׂ, שֶׁאֵינוֹ תוֹבְעוֹ כְלוּם אֶלָּא בֵּית דִּין תּוֹבְעִין:
הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִפָּרֵעוּ. חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא כְּבָר גָּבְתָה כְתֻבָּתָהּ, וְזֶה הִשְׁמִיטָתוֹ שְׁבִיעִית:
מִן הַסַּכָּנָה. שֶׁגָּזְרוּ גּוֹיִם עַל הַמִּצְוֹת וְהָיוּ יְרֵאִים לִשְׁמֹר גִּטֵּיהֶן, וּמִשֶּׁקִּבְּלָתוֹ שׂוֹרַפְתּוֹ. וְכֵן פְּרוֹזְבּוּלֵיהֶן:

עיקר תוספות יום טוב(לד) גֵּט וְאֵין כוּ'. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּקָרְעִינַן לְגִטָּא וְכוֹתְבִין אַגַּבֵּיהּ, גִּטָּא דְּנָן דִּקְרַעְנוּהוּ לָאו מִשּׁוּם דְּגִטָּא פְסוּלָא הוּא אֶלָּא דְּלֹא תֶהֱדַר וְתִגְבֵּי בֵיהּ זִמְנָא אַחֲרִינָא, הִלְכָּךְ הוֹאִיל וְהוֹצִיאָה הַגֵּט וְלֹא נִקְרַע, גּוֹבָה כְּתֻבָּתָהּ:
(לה) [דְּאִלּוּ בִּמְקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין כְּתֻבָּה אֵינָהּ גּוֹבָה], וְאַף עַל גַּב דְּקַיְמָא לָן כּוֹתְבִין שׁוֹבָר, מִשּׁוּם דְּרֵיעָא טַעֲנָתָהּ, שֶׁהַדָּבָר מוֹכִיחַ שֶׁפְּרָעָהּ וְהֶחֱזִירָה לוֹ הַכְּתֻבָּה. הָרַ"ן:
(לו) אָבַד שׁוֹבְרִי. וְלֹא מִבַּעְיָא לְמַאן דְּאָמַר כּוֹתְבִין שׁוֹבָר שֶׁהֻצְרַךְ לִפְרֹעַ עַל יְדֵי שׁוֹבָר, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר אֵין כּוֹתְבִין אַתְיָא מַתְנִיתִין, דְּכֵיוָן דְּבִמְקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין [כְּתֻבָּה] אַיְרִינַן, הִלְכָּךְ כְּשֶׁהוֹצִיאָה גֵט אַף עַל גַּב דְּטָעַן דְּאִיהוּ כָתַב לָהּ כְּתֻבָּה אֵינוֹ נֶאֱמָן אֶלָּא אִם כֵּן הֵבִיא עֵדִים שֶׁכָּתַב, וְכֵיוָן דְּלֹא אַיְתֵי סַהֲדֵי אָמְרִינַן לֵיהּ זִיל פְּרַע, וְכֵיוָן שֶׁפָּרַע בִּקֵּשׁ לִכְתֹּב לוֹ שׁוֹבָר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לז) לֹא יִפָּרֵעוּ. וּלְעִנְיַן תּוֹסֶפֶת [שֶׁלֹּא פְרָעָהּ עַל יְדֵי הַגֵּט בְּלֹא כְתֻבָּה], מַסְקִינַן בַּגְּמָרָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּשֶׁאֵין שָׁם עֵדֵי גֵרוּשִׁין, מִגּוֹ דְּיָכוֹל לוֹמַר לֹא גֵרַשְׁתִּיהָ יָכוֹל לוֹמַר גֵּרַשְׁתִּיהָ וְנָתַתִּי לָהּ כְּתֻבָּה. [וְחִסּוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִפָּרֵעוּ, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁאֵין שָׁם עֵדֵי גֵרוּשִׁין, אֲבָל יֵשׁ שָׁם עֵדֵי גֵרוּשִׁין גָּבְיָא תּוֹסֶפֶת כוּ']. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לח) שְׁנֵי גִטִּין וְכוּ'. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, זְמַן כְּתֻבָּה רִאשׁוֹנָה קָדְמָה לִזְמַן גֵּט רִאשׁוֹן וּזְמַן כְּתֻבָּה שְׁנִיָּה קוֹדֵם לְגֵט שֵׁנִי, גּוֹבָה שְׁתֵּי כְתֻבּוֹת, שֶׁהֲרֵי גֵּרְשָׁהּ וְהֶחֱזִירָהּ וְכָתַב לָהּ כְּתֻבָּה שְׁנִיָּה. אֲבָל קָדְמוּ שְׁתֵּי הַכְּתֻבּוֹת לְגֵט רִאשׁוֹן לֹא, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהֶחֱזִירָהּ לֹא כָתַב לָהּ כְּתֻבָּה, וּתְנַן בְּסֵיפָא שְׁתֵּי כְתֻבּוֹת [וְגֵט] אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא אַחַת כוּ':
(לט) שְׁתֵּי כְתֻבּוֹת וְגֵט. שֶׁקָּדְמוּ שְׁתֵּיהֶן לַגֵּט. וְעַיֵּן בַּגְּמָרָא.
כְּתֻבָּה וּשְׁנֵי גִטִּין. כְּתֻבָּה בַּנִּשּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנָה וְגֵרְשָׁהּ וְהֶחֱזִירָהּ וְלֹא כָתַב לָהּ כְּתֻבָּה וְחָזַר וְגֵרְשָׁהּ.
וּמִיתָה. וְעֵדֵי מִיתָה. וּבָאָה לִגְבּוֹת שְׁתֵּי כְתֻבּוֹת, אַחַת בְּתוֹרַת גֵּרוּשִׁין וְאַחַת בְּתוֹרַת אַלְמְנוּת. רַשִׁ"י:
(מ) שֶׁעַל מְנָת כֵּן וְכוּ'. וְלֹא לְכֻלֵּי מִלְּתָא קַיֶּמֶת, דְּאִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּטְרֹף מִן הַלָּקוֹחוֹת, דִּשְׁטָר מֻקְדָּם הוּא, דְּקָטָן אֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁעְבֵּד, וּפָסוּל לִטְרֹף בּוֹ מֵהַלָּקוֹחוֹת. וּבַגְּמָרָא נַמִּי, דְּלֹא שָׁנוּ אֶלָּא מָנֶה וּמָאתַיִם, אֲבָל תּוֹסֶפֶת אֵין לָהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא כתובות פ״ו א: ו׳-פ״ו ב: א׳

אָמַר אֲמֵימָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב חָמָא הַאי מַאן דְּאִיכָּא עֲלֵיהּ כְּתוּבַּת אִשָּׁה וּבַעַל חוֹב, וְאִית לֵיהּ אַרְעָא וְאִית לֵיהּ זוּזֵי, לְבַעַל חוֹב מְסַלְּקִינָן לֵיהּ בְּזוּזֵי, לְאִשָּׁה מְסַלְּקִינָן לָהּ בְּאַרְעָא, הַאי כִּי דִינֵיהּ וְהַאי כִּי דִינֵיהּ. וְאִי לָא אִיכָּא אֶלָּא חַד אַרְעָא וְלָא חַזְיָיא אֶלָּא לְחַד, לְבַעַל חוֹב יַהֲבִינָן לֵיהּ, לְאִשָּׁה לָא יַהֲבֵינָן לָהּ, מַאי טַעְמָא יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִישָּׂא אִשָּׁה רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא. אָמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְרַב חָמָא וַדַּאי דְּאַמְרִיתוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, הַאי מַאן דְּמַסְּקֵי בֵיהּ זוּזֵי וְאִית לֵיהּ אַרְעָא, וְאָתָא בַּעַל חוֹב וְקָא תָּבַע מִינֵּיהּ, וְאָמַר לֵיהּ זִיל שְׁקוֹל מֵאַרְעָא, אַמְרִינָן לֵיהּ זִיל זְבִין אַתְּ וְאַיְיתִי הַב לֵיהּ, אָמַר לֵיהּ לָא, אָמַר לֵיהּ אֵימָא לִי גּוּפָא דְּעוּבְדָּא הֵיכִי הֲוָה, אָמַר לֵיהּ תּוֹלֶה מָעוֹתָיו בְּנָכְרִי הֲוָה, הוּא עָשָׂה שֶׁלֹּא כָּהוֹגֶן, לְפִיכָךְ עָשׂוּ בוֹ שֶׁלֹּא כָּהוֹגֶן. אָמַר לֵיהּ רַב כַּהֲנָא לְרַב פַּפָּא, לְדִידָךְ דַּאֲמַרְתְּ פְּרִיעַת בַּעַל חוֹב מִצְוָה, אָמַר לֹא נִיחָא לִי דְאִיעֲבִיד מִצְוָה מַאי, אָמַר לֵיהּ תְּנִינָא, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, אֲבָל בְּמִצְוַת עֲשֵׂה כְּגוֹן שֶׁאוֹמְרִים לוֹ עֲשֵׂה סוּכָּה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, עֲשֵׂה לוּלָב וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, מַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ:

רש״יהאי כי דיניה - זה הלוה מעות וזו סמכה על שיעבוד הקרקע והיא לא נתנה כלום ואם בשביל נכסי צאן ברזל הנישומין בכתובה הוא זכה בהן מיד וזו צירפתן עם הכתובה על שיעבוד הקרקע:
ולא חזיא אלא לחד - אין בה אלא כדי לאחד מהן:
לבעל חוב יהבינן - שלא תנעול דלת:
יותר משהאיש רוצה כו' - ולא חיישינן לומר משום חינא ודוקא שהשטרות נכתבו ביום אחד אבל אם קדמה זמן הכתובה היא גובה:
ודאי דאמריתו כו' - לשון שאלה הוא אמת הוא ששמעתי שאתם אומרים דבר זה של תימה דמטרחינן ליה ללוה למכרה והלא המלוה עיקר סמך שלו על הקרקע:
תולה מעותיו בעובד כוכבים הוה - מעות היה לו לפרוע ואומר של עובד כוכבים הם:
לדידך דאמרת כו' - במסכת ערכין בפ' שום היתומין (דף כב.):
פריעת בע"ח מצוה - מצוה עליו לפרוע חובו ולאמת דבריו דכתיב הין צדק שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק (בבא מציעא דף מט.):
במה דברים אמורים - דלוקה ארבעים: (עי' פי' רש"י בחולין קלב: עוד שם קי: ד"ה כפתוהו):
מכין אותו - קודם שעבר על העשה ויש בידו לקיים:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא אמר אמימר משמיה [משמו] של רב חמא: האי מאן דאיכא עליה [מי שיש עליו] התחייבות של כתובת אשה ובעל חוב הנושה בו כסף, ואית ליה ארעא ואית ליה זוזי [ויש לו קרקע ויש לו כספים] — לבעל חוב מסלקינן ליה בזוזי [מסלקים לו את החוב בכספים], ואילו לאשה מסלקינן [מסלקים] לה את חוב כתובתה בארעא [בקרקע], האי כי דיניה והאי כי דיניה [זה כדינו וזה כדינו], כי המלווה הלווה לו כסף — ולכן ראוי שיקבל כסף מזומן, והאשה שלא נתנה דבר אלא סמכה על שעבוד הקרקע — מקבלת קרקע.
ואי לא איכא [ואם אין] אלא חד ארעא [קרקע אחת] ולא חזיא [ואינה ראויה] לתשלום אלא לחד [לאחד] — לבעל חוב יהבינן ליה [נותנים לו], לאשה לא יהבינן [נותנים] לה. מאי טעמא [מה טעם] — יותר ממה שהאיש רוצה לישא, אשה רוצה להנשא, ואינה נישאת דווקא משום הכתובה, ומוטב להקדים את בעל החוב, כדי שלא יפסיד וימנעו אנשים מלהלוות.
אמר ליה [לו] רב פפא לרב חמא: ודאי דאמריתו משמיה [האם נכון הוא שמה שאתם אומרים משמו] של רבא כי האי מאן דמסקי ביה זוזי ואית ליה ארעא [מי שנושים בו כסף ויש לו קרקע] ואתא [ובא] בעל חוב וקא תבע מיניה [ותובע ממנו] את תשלום הכסף, ואמר ליה [לו] הלווה: "זיל, שקול מארעא [לך, קח מן הקרקע] כשיעור מעותיך ", אמרינן ליה [אומרים אנו לו]: זיל זבין את ואייתי הב ליה [לך מכור אתה את הקרקע והבא לו כסף]? אמר ליה [לו] רב חמא: לא אמרתי כך משמו של רבא.
אמר לו רב פפא: אימא [אמור] לי גופא דעובדא היכי הוה [גופו של מעשה איך היה], שודאי היה מעשה שגרם לייחס לרבא שיטה זו. אמר ליה [לו]: אותו לווה תולה מעותיו בגוי הוה [היה], כלומר, שהיה לו כסף, אלא טען שהכסף הזה שייך לגוי, ואי אפשר היה לתבוע אותו מן הגוי, וכיון שהוא עשה שלא כהוגן שאינו נאמן על כך — לפיכך עשו בו שלא כהוגן וחייבו אותו לטרוח ולמכור בעצמו את הקרקע.
אמר ליה [לו] רב כהנא לרב פפא: לדידך דאמרת [לשיטתך שאתה אומר] כי פריעת בעל חוב מצוה היא, אם אמר הלווה: "לא ניחא [נוח] לי דאיעביד [לעשות] מצוה" מאי [מה] יהיה הדין? שאם רואים בכך רק מצוה, מה הדין אם אדם אינו רוצה לקיים את המצוה? אמר ליה [לו], תנינא [שנינו]: במה דברים אמורים שיש דין מלקות ארבעים על עבירות — במצות לא תעשה, אבל במצות עשה, כגון שאומרין לו לאדם "עשה סוכה" ואינו עושה, או שאומרים לו "עשה לולב" ואינו עושה —
מכין אותו ואין לכך שיעור מוגדר, ואפילו עד שתצא נפשו על מנת לכפותו שיקיים את המצוה. שפריעת חוב — אף היא מצות עשה.

זוהר ספר הזהר, צו י״ז

בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה דְחָג הוּא סִיּוּמָא דְדִינָא דְעָלְמָא וּפִתְקִין נַפְקִין מִבֵּי מַלְכָּא וּגְבוּרָן מִתְעֲרֵי וּמִסְתַּיְּימָן בְּהָאי יוֹמָא וְעַרְבֵי נַחַל (תַּלְיָין) בְּהוּ וּבָעֵינָן לְאַתְעֲרָא גְבוּרָן לְמַיָּא וּלְסַחֲרָא שִׁבְעָה זִמְנִין לְרַוָּואָה לְהָאי מִזְבֵּחַ מִמַּיָּא דְיִצְחָק בְּגִין דְּיִתְמְלֵי מַיָּא הָאי בֵירָא דְיִצְחָק וְכַד הוּא אִתְמַלְיָיא כָּל עָלְמָא אִתְבָּרְכָא בְמַיָּא. וּבְהָאי יוֹמָא גְּבוּרוֹת בָּעֵינָן לְמַיָּיא וּלְסַיְּימָא לוֹן לְבָתָר דְּהָא בְּהָאי יוֹמָא מִסְתַּיְּימֵי דִינָא. וּבְגִין כָּךְ בָּעֵינָן לְבַטְּשָׁא לוֹן בְּאַרְעָא וּלְסַיְּימָא לוֹן דְּלָא מִשְׁתַּכְּחֵי דְּהָאי יוֹמָא אַתְעֲרוּתָא וְסִיּוּמָא הוּא וְעַל דָּא אַתְעֲרוּתָא וְסִיּוּמָא הוּא דְעַבְדֵינָן בְּעַרְבֵי נַחַל. אָמַר רִבִּי חִיָּיא וַדַּאי הָכִי הוּא וְשַׁפִּיר. וְעַרְבֵי נַחַל מִסִטְרָא דְנַחַל נַפְקֵי גְבוּרָן. וּבְהָאי יוֹמָא מִתְעֲרֵי וּמְסַיְימֵי בְּהָאי יוֹמָא כְתִיב (בראשית כ''ו) וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפּוֹר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם. בְּאֵרֹת כְּתִיב חָסֵר. וַיָּשָׁב מַהוּ וַיָּשָׁב אֶלָּא יוֹמָא קַדְמָאָה דְיַרְחָא שֵׁירוּתָא דְדִינָא הוּא בְכָל עָלְמָא וְיִצְחָק קַיְימָא לְכֻרְסְיָיא לְמֵידָן עָלְמָא בְּהָאי יוֹמָא וַיָּשָׁב יִצְחָק לְאַתְעֲרָא דִינִין וּלְסַיְּימָא דִינִין. וַיַּחְפּוֹר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם לְאַרְקָא גְבוּרָן לִכְנֶסֵת יִשְׂרָאֵל לְאַתְעֲרָא לְמַיָּא דְּהָא מַיָּא בִגְבוּרָן נַחֲתָן לְעָלְמָא. וּבְגִין דְּאִינוּן גְּבוּרָן לָא נַחֲתִין אֶלָּא בְעִיבָא וְיוֹמָא דְעִיבָא לָא נַיְיחָא רוּחֵיהוֹן דְּקַיְימֵי עָלְמָא אֶלָּא בְגִין דְּעָלְמָא אִצְטְרִיךְ לְהוּ. מָאי טַעְמָא. בְּגִין דְּעָלְמָא בְדִינָא אִתְבְּרֵי וְכֹלָּא בַעְיָיא הָכִי. בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא בְעוֹבָדָא תַלְיָיא מִלְתָא. וְעַל דָּא כַהֲנָא בְעוֹבָדָא וְתִקּוּנָא דְאִיהוּ עָבִיד לְתַתָּא אַתְעֲרוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין לְתַקְּנָא לוֹן וּמִתְתַּקְּנֵי עַל יְדוֹי אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָא תָנֵינָן עֲרָבָה דְדַמְיָיא לְשִׂפְוָון בְּהָאי יוֹמָא מָאי הִיא. אָמַר רִבִּי חִיָּיא אַף עַל גַּב דְּלִדְרָשָׁא הוּא דְאָתֵי הָכִי הוּא וַדָּאי. דְּהָא בְהָאי יוֹמָא בְשִׂפְוָון תַּלְיָיא בְהָאי יוֹמָא פָּקִיד מַלְכָּא לְמֵיהַב פִּתְקִין לְסַנְטִירָא וּמִסְתַּיְּימֵי דִינִין וְאַסְתִּים לִישָׁנָא בִישָׁא מֵעָלְמָא בְיוֹמָא קַדְמָאָה דְיַרְחָא שֵׁירוּתָא דְדִינָא הוּא וְסִיּוּמָא הוּא בְהָאי יוֹמָא וְהָא אִתְּמַר. תָּא חֲזֵי בְּיוֹמָא דָא שְׁלֵמִין וּמְסַיְּימֵי עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בִּרְכָאָן דִילְהוֹן וְשָׁרָאָן בְּדִינָא וְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹמָא דָא מְסַיְּימֵי דִינִין דִילְהוֹן וְשָׁרָאָן בְּבִרְכָתָא דְהָא לְיוֹמָא אַחֲרָא זְמִינִין לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּמַלְכָּא לְנַטְלָא מִינֵיהּ בִּרְכָאָן לְכָל שַׁתָּא וּבְהַהוּא חֶדְוָותָא לָא מִשְׁתַּכְּחֵי בְמַלְכָּא אֶלָּא יִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ. וּמָאן דְּיָתִיב עִם מַלְכָּא וְנָטַל לֵיהּ בִּלְחוֹדֵיהּ כָּל מָה דְבָעֵי שָׁאִיל וְיָהִיב לֵיהּ וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל שָׁרָאָן וְעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְסַיְּימֵי. וְעַל דָּא כְתִיב (מלאכי א') אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ וְגוֹמֵר אָמַר לֵיהּ הָא חֲמֵינָא לֵיהּ לְעֵשָׂו בְּשַׁלְוָה בְמַלְכוּ בִכְרִיכָן עִלָּאִין וְשָׁלִיט עַל עָלְמָא וְאַתְּ אָמֵר וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה. אָמַר לֵיהּ בְּכָל אֲתַר הָכִי הוּא. כֵּיוַן דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא גָּזַר גְּזֵרָה וְשַׁוֵּי הַהִיא גְזֵרָה בְפִתְקֵיהּ קְרָא אַסְהִיד כְּמָה דְּאִתְעֲבִיד. וְעַל דָּא וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה הָא שִׁוִּיתִי בְפִתְקָא דִילִי וְכֵן כָּל אִינוּן טָבָן דְּגָזַר עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב (יחזקאל י''ז) אֲנִי יְיָ דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי:

תרגום הזוהרבַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל הַחַג, דְּהַיְנוּ בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה, הוּא סִיוּם הַדִּין שֶׁל הָעוֹלָם, וּפִּסְקֵי הַדִּינִים יוֹצְאִים מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, וְהַגְבוּרוֹת מִתְעוֹרְרוֹת וּמִסְתַּיְּמוֹת בַּיּוֹם הַהוּא. וְעַרְבֵי נַחַל תְּלוּיִם בָּהֶם, בִּגְבוּרוֹת אֵלֶּה. וּצְרִיכִים לְעוֹרֵר הַגְּבוּרוֹת לְמַיִם, וּלְהָקִיף שֶׁבַע פְּעָמִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ, כְּדֵי לְהַרְווֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ בְּמַיִם שֶׁל יִצְחָק, כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם יְמַלְאוּ אֶת בְּאֵרוֹ שֶׁל יִצְחָק, וְכַּאֲשֶׁר הוּא מִתְמַלֵּא כָּל הָעוֹלָם מִתְבָּרֵךְ בַּמַיִם. וּבַיּוֹם הַזֶּה הַגְּבוּרוֹת צְרִיכִים לְמַיִם, וּלְסַיֵּם אוֹתָם לְבַסוֹף, כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה מִסְתַּיֵּם הַדִּין. וְלָכֵן צָרִיךְ לְהַכּוֹת אֶת הָעֲרָבוֹת בַּקַרְקַע, וּלְסַיֵּם אוֹתָם, כִּי לֹא נִמְצָא כְּבָר הַדִּין, כִּי יוֹם זֶה הוּא הַתְחָלָה וְסִיוּם שֶׁל הַדִּין. וְלָכֵן הָהִתְעוֹרְרוּת וְסִיוּם הַדִּין עוֹשִׂים בְּאֵלוּ הָעַרְבֵי נָחַל. אָמַר רַבִּי חִיָּא וַדַּאי כֵּן הוּא וְנָאֶה הוּא. וְעַרְבֵי נָחַל מִצַד הַנַּחַל יוֹצְאִים הַגְּבוּרוֹת, וּבַיוֹם הַזֶּה מִתְעוֹרְרִים, וּמִסְתַּיְמִים הַדִּינִים בַּיוֹם הַזֶּה. כָּתוּב (בראשית כו) וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפּוֹר אֶת בְּאֵרוֹת הַמַּיִם. כָּתוּב ''בְּאֵרֹת'' בְּלִי ו'. ''וַיָּשָׁב'', מַהוּ וַיָּשָׁב, אֶלָּא הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹדֶשׁ, הַתְחָלַת הַדִּין הוּא בְּכָל הָעוֹלָם, וְיִצְחָק, שֶׁהוּא מִדַּת הַדִּין, יוֹשֵׁב לַכִּסֵא לָדוּן אֶת הָעוֹלָם בַּיוֹם הַזֶּה. וַיָּשָׁב יִצְחָק, לְעוֹרֵר הַדִּין וּלְסַיֵּם אֶת הַדִּין. וַיַּחְפּוֹר אֶת בְּאֵרוֹת הַמַּיִם, לְהַמְשִׁיךְ גְּבוּרוֹת לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְעוֹרֵר אֶת הַמַּיִם, כִּי הַמַּיִם עִם הַגְבוּרוֹת יוֹרְדִים לָעוֹלָם. וּמִשׁוּם שֶׁאֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת לֹא יוֹרְדִים אֶלָּא בְּעָנָן וּבְיוֹם הַמְעוּנָן, לֹא נָח הָרוּחַ שֶׁל יוֹשְׁבֵי הָעוֹלָם אֶלָּא מִשׁוּם שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ לַזֶה. מַהוּ הַטַּעַם, מִשׁוּם שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בַּדִּין וְהַכֹּל צָרִיךְ כָּךְ. וְלָכֵן הַכֹּל תָּלוּי בְּמַעֲשֶׂה. וְלָכֵן הַכֹּהֵן בַּמַעֲשֵׂה וּבְתִיקוּנוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לְמַטָה מִתְעוֹרְרִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לְתַקֵן אוֹתָם, וּמִתְתַּקְנִים עַל יָדוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הַרֵי לָמַדְנוּ עֲרָבָה הַדוֹמָה לִשְׂפָתַיִם, מַדוּעַ לוֹקְחִים אוֹתָה בַּיוֹם הַזֶּה. אָמַר רַבִּי חִיָּא אע''ג שֶׁלִדְרָשָׁה הוּא בָּא, כָּךְ הוּא וַדַּאי. כִּי בַּיוֹם הַזֶּה הַדְּבָרִים תְּלוּיִים בִּשְׂפָתַיִם. בַּיּוֹם הַזֶּה פּוֹקֵד הַמֶּלֶךְ לָתֵת פְּתָקִים לַשָׁלִיחַ, וּמִסְתַּיְמִים הַדִּינִים, וְנִסְתָּם לָשׁוֹן הָרַע מֵהָעוֹלָם. בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹדֶשׁ, תְּחִילַת הַדִּין הוּא וְגַם סִיוּם הַדִּין הוּא בַּיּוֹם הַזֶּה וּכְבָר אָמַרְנוּ. בֹּא וּרְאֵה, בַּיּוֹם הַזֶּה נִשְׁלָמִים וּמְסַיְמִים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַבְּרָכוֹת שֶׁלָהֶם, וְהֵם נִמְצָאִים בְּדִין. וְיִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַזֶּה מְסַיְמִים הַדִּינִים שֶׁלָהֶם וְנִמְצָאִים בִּבְרָכָה, כִּי לַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי זֶה הֵם מְזוּמָנִין לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּמֶלֶךְ, לָקַחַת מִמֶּנוּ בְּרָכוֹת לְכָּל הַשָּׁנָה, וּבַשִׂמְחָה הַהִיא לֹא נִמְצָאִים עִם הַמֶּלֶךְ אֶלָּא יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד. וּמִי שֶׁנִּמְצָא עִם הַמֶּלֶךְ וְלוֹקֵחַ אוֹתוֹ בִּלְבָד, כָּל מַה שֶׁהוּא רוֹצֶה הוּא מְבַקֵּשׁ וְנִתָּן לוֹ. וְלָכֵן יִשְׂרָאֵל מַתְחִילִים וְאוּמוֹת הָעוֹלָם מְסַיְמִים. וְלָכֵן כָּתוּב (מלאכי א) אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ וגו'. אָמַר לוֹ, הַרֵי רוֹאִים אָנוּ אֶת עֵשָׂו בְּשַׁלְוָה בְּמַלְכוּת בְּיִשׁוּבִים עֶלְיוֹנִים וְהוּא שׁוֹלֵט עַל הָעוֹלָם, וְאַתָּה אוֹמֵר ''וָאָשִׂים עָרָיו שְׁמָמָה''. אָמַר לוֹ, בְּכָל מָקוֹם כֵּן הוּא, מִכֵּיוָן שֶׁהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ גָּזַר גְּזֵירָה וְשָׂם אוֹתָה הַגְּזֵירָה בַּפֶּתֶק, הַכָּתוּב מֵעִיד כְּמוֹ שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת. וְלָכֵן כָּתוּב וָאָשִׂים עָרָיו שְׁמָמָה. שֶׁכֵּן הִנַחְתִּי בַּפֶּתֶק שֶׁלִּי, וְכֵן כָּל אוֹתָם טוֹבוֹת שֶׁגָּזַר הַקָּבָּ''ה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתוּב (יחזקאל יז) אֲנִי יְיָ דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ב׳: א׳-ג׳

א. הַיַּיִן וְהַסּוֹלֶת שֶׁמְּבִיאִין עִם הַקָּרְבָּן הֵם הַנִּקְרָאִין נְסָכִים וְהַסּוֹלֶת לְבַדָּהּ נִקְרֵאת מִנְחַת נְסָכִים. וּמִנְחַת נְסָכִים אֵינָה טְעוּנָה לֹא תְנוּפָה וְלֹא הַגָּשָׁה וְלֹא לְבוֹנָה. אֲבָל טְעוּנָה מֶלַח וְכֻלָּהּ נִשְׂרֶפֶת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְיִתְנַסֵּךְ הַיַּיִן עַל הַמִּזְבֵּחַ. וְאֵין נוֹתְנִין אוֹתוֹ עַל הָאֵשׁ אֶלָּא מַגְבִּיהַּ יָדוֹ וְיוֹצֵק עַל הַיְסוֹד וְהוּא יוֹרֵד לְשִׁיתִין:

ב. אֵין טָעוּן נְסָכִים אֶלָּא עוֹלַת בְּהֵמָה וּשְׁלָמִים בִּלְבַד בֵּין הָיוּ קָרְבַּן צִבּוּר אוֹ קָרְבַּן יָחִיד אוֹ כֶּבֶשׂ יוֹלֶדֶת. וְאֵילוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָדוֹל הוֹאִיל וְהֵן עוֹלוֹת טְעוּנִים נְסָכִים אֲבָל הָעוֹף וְהָאֲשָׁמוֹת וְהַחֲטָאוֹת אֵין מְבִיאִין עִמָּהֶם נְסָכִים. חוּץ מֵחַטָּאת מְצוֹרָע וַאֲשָׁמוֹ שֶׁנִּתְפָּרְשׁוּ נִסְכֵּיהֶם בַּתּוֹרָה:

ג. וּמְנַיִן שֶׁאֵין מְבִיאִין נְסָכִים עִם הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט''ו) לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה דָּבָר הַבָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם וּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר וּפֶסַח הוֹאִיל וְאֵינָן בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה אֵין טְעוּנִים נְסָכִים. וּמְנַיִן לְהָבִיא שַׁלְמֵי חֲגִיגָה וְעוֹלַת רְאִיָּה לִנְסָכִים שֶׁנֶּאֱמַר (שם) אוֹ בְּמוֹעֲדֵיכֶם:

מוסר שערי קדושה, חלק ב ו׳: י״א-י״ב

מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת יָדוּעַ כִּי אֲפִילוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ הֵן מְשַׁקְּצִין כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כ') וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַפּוֹרֵשׂ מֵהֶן נִקְרָא קָדוֹשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְגו' וְהִתְקַדִשְׁתֶּם וְגו' כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה וְגו' וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְיָדַעְתָּ כִּי הַקְּדוּשָׁה מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. שְׁבוּעָה אִם הִיא בְשֶׁקֶר אוֹ שָׁוְא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תִשָּׂא נִזְדַעְזַע כָּל הָעוֹלָם וְכוּ' וְנֶאֱמַר (איוב ט') הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן וְהַתְּהוֹם מְבַקֵּשׁ לַעֲלוֹת לִשְׁטוֹף כָּל הָעוֹלָם וְכוּ'. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הָעֲבֵירוֹת נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ וְזֶה מִמֶּנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וּמִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וַאֲפִילוּ אִם הוּא בֶּאֱמֶת וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שִׁשִׁים רִבּוֹא עֲיָירוֹת הָיָה לְיַנַאי בְּהַר הַמֶּלֶךְ וְכֻלָּן נֶחְרָבוּ עַל הַשְׁבוּעָה אֲפִילוּ שֶׁהָיוּ מְקַיְימִין אוֹתָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְאוּ אִם מִיָמָיו נִשְׁבַּע וְהִתִּיר שְׁבוּעָתוֹ עַל יְדֵי חָכָם הוֹצִיאוּהוּ מִגַן עֵדֶן וְאִם לָאו הַנִיחוּהוּ וּבָדְקוּ וּמָצְאוּ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִשְׁאַל עַל שְׁבוּעָתוֹ וְלֹא הִתִּירָה וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלֹּא נִשְׁבַּע מִיָּמָיו:

פרשת צו יום שלישי

תורה ויקרא ו׳: י״א-ט״ו

נביאים ירמיהו ז׳: ל״א-ח׳: א׳

כתובים משלי כ״ב: כ׳-כ״ד

משנה משנה כתובות ט׳

גמרא כתובות פ״ו א: ו׳-פ״ו ב: א׳

זוהר ספר הזהר, צו י״ז

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ב׳: א׳-ג׳

מוסר שערי קדושה, חלק ב ו׳: י״א-י״ב