תורה שמות ו׳: כ״ג-כ״ז
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
ו (כג) וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן אֶת־אֱלִישֶׁ֧בַע בַּת־עַמִּינָדָ֛ב אֲח֥וֹת נַחְשׁ֖וֹן ל֣וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־נָדָב֙ וְאֶת־אֲבִיה֔וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִֽיתָמָֽר׃
וּנְסִיב אַהֲרֹן יָת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחָתֵיהּ דְּנַחְשׁוֹן לֵיהּ לְאִנְתּוּ וִילִידַת לֵיהּ יָת נָדָב וְיָת אֲבִיהוּא יָת אֶלְעָזָר וְיָת אִיתָמָר:
רש״י אֲח֥וֹת נַחְשׁ֖וֹן. מִכָּאן לָמְדוּ, הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ לִבְדֹק בְאַחֶיהָ (בבא בתרא ק"י):
(כד) וּבְנֵ֣י קֹ֔רַח אַסִּ֥יר וְאֶלְקָנָ֖ה וַאֲבִיאָסָ֑ף אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַקׇּרְחִֽי׃
וּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף אִלֵּין זַרְעֲיַת קֹרַח:
(כה) וְאֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֜ן לָקַֽח־ל֨וֹ מִבְּנ֤וֹת פּֽוּטִיאֵל֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־פִּֽינְחָ֑ס אֵ֗לֶּה רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַלְוִיִּ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
וְאֶלְעָזָר בַּר אַהֲרֹן נְסִיב לֵיהּ מִבְּנַת פּוּטִיאֵל לֵיהּ לְאִנְתּוּ וִילִידַת לֵיהּ יָת פִּינְחָס אִלֵּין רֵישֵׁי אֲבָהַת לֵיוָאֵי לְזַרְעֲיָתְהוֹן:
רש״י מִבְּנ֤וֹת פּֽוּטִיאֵל֙. מִזֶּרַע יִתְרוֹ שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲ"זָ, וּמִזֶּרַע יוֹסֵף שֶׁפִּטְפֵּט בְּיִצְרוֹ (סוטה מ"ג):
(כו) ה֥וּא אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ לָהֶ֔ם הוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם׃
הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה דִּי אֲמַר יְיָ לְהוֹן אַפִּיקוּ יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם עַל חֵילֵיהוֹן:
רש״י ה֥וּא אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה. אֵלּוּ שֶׁהֻזְכְּרוּ לְמַעְלָה, שֶׁיָּלְדָה יוֹכֶבֶד לְעַמְרָם. הוא אהרן ומשה. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּקְדִּים אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּקְדִּים מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, לוֹמַר לְךָ שֶׁשְּׁקוּלִין כְּאֶחָד:עַל צִבְאֹתָֽם. בְּצִבְאוֹתָם, כָּל צְבָאָם לְשִׁבְטֵיהֶם; יֵשׁ עַל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִמְקוֹם אוֹת אַחַת, "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (בראשית כ"ז), כְּמוֹ בְּחַרְבְּךָ, "עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם" (יחזקאל ל"ג) – בְּחַרְבְּכֶם:
(כז) הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
אִנּוּן דְּמַלְּלִין עִם פַּרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם לְאַפָּקָא יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן:
רש״י הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ וגו'. הֵם שֶׁנִּצְטַוּוּ, הֵם שֶׁקִּיְּמוּ:ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן. הֵם בִּשְׁלִיחוּתָם וּבְצִדְקָתָם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף (מגילה י"א):
נביאים יחזקאל כ״ט: כ׳-ל׳: ג׳
כט (כ) פְּעֻלָּתוֹ֙ אֲשֶׁר־עָ֣בַד בָּ֔הּ נָתַ֥תִּי ל֖וֹ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁר֙ עָ֣שׂוּ לִ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃
אַגְרֵיהּ דְאַפְלַח בֵּיהּ יְהָבֵית לֵיהּ יַת אַרְעָא דְמִצְרָיִם דְחָבוּ קֳדָמָי לְאִתְפְּרַע מִנְהוֹן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:
רש״י פְּעֻלָּתוֹ֙ אֲשֶׁר עָ֣בַד בָּ֔הּ. שְׂכַר פְּעֻלָּה אֲשֶׁר עָבַד בְּמִצְוָתִי בְּצוֹר, אֶתֵּן לוֹ אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם:אֲשֶׁר֙ עָ֣שׂוּ לִ֔י. מִצְרַיִם רָעָה, בְּמִשְׁעַנְתָּם שֶׁהִבְטִיחוּ אֶת עַמִּי, בְּעֶזְרָתָם, הֶבֶל (איכה ד: יז):
(כא) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא אַצְמִ֤יחַ קֶ֙רֶן֙ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּלְךָ֛ אֶתֵּ֥ן פִּתְחֽוֹן־פֶּ֖ה בְּתוֹכָ֑ם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
בְּיוֹמָא הַהוּא אַיְתֵי פוּרְקַן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְלָךְ אֶתֵּן מִפְתַּח פּוּמָא בִּנְבוּאָה בֵינֵיהוֹן וְיֵדְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ:
רש״י בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא אַצְמִ֤יחַ קֶ֙רֶן֙. לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי פֵּירוּשׁ מִקְרָא זֶה מַה הוּא צֶמַח קַרְנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמַפֶּלֶת מִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל גָּלוּ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים לִפְנֵי מַפֶּלֶת מִצְרַיִם. וְאוֹמֵר אֲנִי בְּיוֹם הַהוּא מוּסָב עַל פָּרָשָׁה שֶׁל מַעְלָה, מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲקַבֵּץ אֶת מִצְרַיִם, וְאוֹתוֹ חֶשְׁבּוֹן כָּלָה בְּשָׁנָה שֶׁמָּלַךְ בֵּלְשַׁאצַּר, וּמָצִינוּ בְּדָנִיֵּאל שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִתְחִילוּ מַלְכֵי פָּרַס לְהִתְחַזֵּק וְנִגְזְרָה מַפָּלָה עַל בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז: א) ״בִּשְׁנַת חֲדָא לְבֵלְשַׁאצַּר דָּנִיֵּאל חֵלֶם חֲזָה וְגוֹ׳ קַדְמִיתָא כְּאַרְיֵה הִיא בָּבֶל״, וּכְתִיב (שם) ״חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְרִיטוּ גַפַּהּ וְגוֹמֵר וַאֲרוּ חֵיוָה אוֹחֲרִי תִנְיָנָא דָמְיָא לְדֹב״, הִיא פָּרַס, וּכְתִיב ״וְכֵן אָמְרִין לַהּ קוּמִי אֲכוּלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא״, כְּלוֹמַר תִּפְשִׂי הַמְּלוּכָה, וּמַלְכוּת פָּרַס הִיא צְמִיחַת קֶרֶן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בְּכוֹרֶשׁ ״הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ״ (ישעיהו מה: יג). וּמִנַּיִן שֶׁאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁל מִצְרַיִם כָּלוּ בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק? מִצְרַיִם נִתְּנָה בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר בְּעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע לִנְבוּכַדְנֶצַּר, בְּשָׁנָה שֶׁנֶּאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ לִיחֶזְקֵאל, הוֹסִיף אַרְבָּעִים שָׁנָה, הֲרֵי שִׁשִּׁים וְשֶׁבַע, צֵא מֵהֶם אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ לִנְבוּכַדְנֶצַּר, וְעֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ לְאֵוִיל מְרֹדַךְ, כִּדְאָמְרִינָן בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (יא:), וְשָׁנָה אַחַת מֵהֶם עָלְתָה לָזֶה וְלָזֶה, כִּדְאָמְרִינָן הָתָם שָׁנִים מְקוּטָּעוֹת הָיוּ:וּלְךָ֛ אֶתֵּ֥ן פִּתְחֽוֹן פֶּ֖ה בְּתוֹכָ֑ם. לְךָ יְחֶזְקֵאל יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה כְּשֶׁיִּרְאוּ נְבוּאָתְךָ מִתְקַיֶּמֶת:
ל (א) וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
וַהֲוָה פִּתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִמִי לְמֵימָר:
(ב) בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵא֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הֵילִ֖ילוּ הָ֥הּ לַיּֽוֹם׃
בַּר אָדָם אִתְנַבֵּי וְתֵימַר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אַיְלִילוּ וַאֲמָרוּ וַי מִן קֳדָם יוֹמָא:
רש״י הָ֥הּ. כְּמוֹ אֲהָהּ; הָהּ לַיּוֹם הֶעָתִיד לָבֹא עַל אוֹתָן הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
(ג) כִּֽי־קָר֣וֹב י֔וֹם וְקָר֥וֹב י֖וֹם לַֽיהֹוָ֑ה י֣וֹם עָנָ֔ן עֵ֥ת גּוֹיִ֖ם יִהְיֶֽה׃
אֲרֵי קָרִיב יוֹמָא וְקָרִיב יוֹמָא דַעֲתִיד לְמֵיתֵי מִן קֳדָם יְיָ יוֹם עַנַן זִיעַ תְּבַר עַמְמַיָא יְהֵי:
רש״י עֵ֥ת גּוֹיִ֖ם. ״עִידָּן תְּבַר עַמְמַיָּא״ (תרגום יונתן):
כתובים משלי י״ג: י״ג-י״ז
יג (יג) בָּ֣ז לְ֭דָבָר יֵחָ֣בֶל ל֑וֹ וִירֵ֥א מִ֝צְוָ֗ה ה֣וּא יְשֻׁלָּֽם׃
דְבָזֵי עַל מִלְתָא נִתְחַבֵּל מִנָהּ וּדְדָחֵל מִפּוּקְדָנָא מִשְׁתְּלָם טָבְתָא:
רש״י בָּ֣ז לְ֭דָבָר יֵחָ֣בֶל ל֑וֹ. הַבּוֹזֶה אֶחָד מִדִּבְרֵי תוֹרָה, סוֹף מִתְמַשְׁכֵּן עָלָיו:וִירֵ֥א מִ֝צְוָ֗ה ה֣וּא יְשֻׁלָּֽם. יְקַבֵּל שָׂכָר. וּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים דּוֹרֵשׁ בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ עַל דָּוִד שֶׁאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה הֲנָאָה בַּשּׁוֹטִים שֶׁבָּרָאתָ? אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, סוֹף שֶׁתִּצְטָרֵךְ לְשִׁטּוּת; כְּשֶׁבָּא לִפְנֵי אָכִישׁ לְהִשְׁתַּגֵּעַ ״וַיּוֹרֶד רִירוֹ עַל זְקָנוֹ וְגוֹמֵר״ (שמואל א כא: יד):וְדֶרֶךְ בּוֹגְדִים אֵיתָן. קָשֶׁה לוֹ וְלַאֲחֵרִים:
(יד) תּוֹרַ֣ת חָ֭כָם מְק֣וֹר חַיִּ֑ים לָ֝ס֗וּר מִמֹּ֥קְשֵׁי מָֽוֶת׃
נִימוֹסָא דְחַכִּימָא מַבּוּעַ דְחַיֵי לְמִסְטֵי מִן פָּחָא דְמוֹתָא:
רש״י תּוֹרַ֣ת חָ֭כָם מְק֣וֹר חַיִּ֑ים. שֶׁהִיא מְלַמְּדַתּוֹ לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת:
(טו) שֵֽׂכֶל־ט֭וֹב יִתֶּן־חֵ֑ן וְדֶ֖רֶךְ בֹּגְדִ֣ים אֵיתָֽן׃
שִׂכְלָא טָבָא יָהֵב חֶסְדָא וְאָרְחָא תַּקִיפָא דְבָזוֹזֵי תֵיבָד:
(טז) כׇּל־עָ֭רוּם יַעֲשֶׂ֣ה בְדָ֑עַת וּ֝כְסִ֗יל יִפְרֹ֥שׂ אִוֶּֽלֶת׃
כָּל עֲרִימָא עֲבִידְתֵּיהּ מִדְעַתָּא וְסִכְלָא פָּרֵס לֵיהּ לְשַׁטְיוּתָא:
רש״י כׇּל עָ֭רוּם יַעֲשֶׂ֣ה בְדָ֑עַת. מַעֲשֵׂהוּ, כְּגוֹן דָּוִד: ״יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְגוֹמֵר״ (מלכים א א: ב):וּ֝כְסִ֗יל יִפְרֹ֥שׂ אִוֶּֽלֶת. זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, ״וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ״ (אסתר ב: ג). יוֹדְעִים הָיוּ שֶׁלֹּא יִשָּׂא לְכֻלָּם, וּמִי שֶׁהָיָה לוֹ בַת הִטְמִינָהּ (מגילה יב:):
(יז) מַלְאָ֣ךְ רָ֭שָׁע יִפֹּ֣ל בְּרָ֑ע וְצִ֖יר אֱמוּנִ֣ים מַרְפֵּֽא׃
שְׁלִיחָא בִישָׁא יִפֵּל בְבִישְׁתָּא וְאִזְגַדָא מְהֵימְנָא אָסְיָא הוּא:
רש״י מַלְאָ֣ךְ רָ֭שָׁע יִפֹּ֣ל בְּרָ֑ע. כְּגוֹן בִּלְעָם, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים״ (במדבר כב: כ, לה), וְהִרְשִׁיעַ לְהַשִּׂיא לְבָלָק עֵצָה רָעָה; לְכָךְ נָפַל בַּחֶרֶב (במדבר לא: ח):וְצִ֖יר אֱמוּנִ֣ים מַרְפֵּֽא. זֶה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ:
משנה משנה זבחים י״ד
א. פָּרַת חַטָּאת שֶׁשְּׂרָפָהּ חוּץ מִגִּתָּהּ, וְכֵן שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוֹ בַחוּץ, פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז), וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ. כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֵין חַיָּבִין עָלָיו:
ברטנורה פָּרַת חַטָּאת. פָּרָה אֲדֻמָּה. שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ חַטָּאת הִיא:חוּץ מִגִּתָּהּ. מַעֲרָכָה שֶׁל עֵצִים מְסֻדָּרִין כְּמִין גַּת הָיוּ עוֹשִׂים לָהּ בְּמָקוֹם שֶׁשּׁוֹחֲטִים אוֹתָהּ בְּהַר הַמִּשְׁחָה כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. וְאִם שָׁחֲטָהּ חוּץ לַמָּקוֹם הַהוּא פְּסוּלָה. אֲבָל אֵינוֹ חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם שׁוֹחֵט קָדָשִׁים בַּחוּץ, דְּרַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ מִדִּכְתִיב וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ, וּמִדְּקָפֵיד קְרָא לְעָנְשׁוֹ שֶׁלֹּא הֱבִיאוֹ, שְׁמַע מִנַּהּ בְּעוֹמֵד לַהֲבִיאוֹ שָׁם מִשְׁתָּעֵי קְרָא:כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא כוּ'. שֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהַקְרִיב:
עיקר תוספות יום טוב (א) שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. לְאַחַר וִדּוּי. דְּאִי קֹדֶם וִדּוּי, בָּעֵי לִכָּנֵס לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו. גְּמָרָא. וּכְלוֹמַר וַהֲרֵי הוּא רָאוּי לָבֹא:
ב. הָרוֹבֵעַ, וְהַנִּרְבָּע, וְהַמֻּקְצֶה, וְהַנֶּעֱבָד, וְהָאֶתְנָן, וְהַמְּחִיר, וְהַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵפָה, וְיוֹצֵא דֹפֶן, שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ, פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז), לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה', כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה', אֵין חַיָּבִין עָלָיו. בַּעֲלֵי מוּמִין, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִים, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִים, שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ, פָּטוּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִים, פָּטוּר, וּבַעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין, עוֹבְרִין בְּלֹא תַעֲשֶׂה. תּוֹרִים שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ, פָּטוּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בְּנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, פָּטוּר. וְתוֹרִים שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, בְּלֹא תַעֲשֶׂה. אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וּמְחֻסַּר זְמָן, פָּטוּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֲרֵי זֶה בְלֹא תַעֲשֶׂה. שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֹּל שֶׁהוּא רָאוּי לָבֹא לְאַחַר זְמָן, הֲרֵי זֶה בְלֹא תַעֲשֶׂה וְאֵין בּוֹ כָרֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ כָרֵת, אֵין בּוֹ בְלֹא תַעֲשֶׂה:
ברטנורה בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הוֹאִיל וּרְאוּיִין לָבֹא לְאַחַר זְמָן אֵין בָּהֶם כָּרֵת אֶלָּא לָאו גְּרֵידָא דְּלֹא תַעֲשׂוּן כְּכָל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם (דברים יב):תּוֹרִים שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן. [כְּדִתְנַן בְּחֻלִּין (כב:) מִשֶּׁיַּזְהִיבוּ כְּשֵׁרִין, וּמִקַּמֵּי הָכִי פְּסוּלִין] דְּתוֹרִים גְּדוֹלִים וְלֹא קְטַנִּים בָּעִינַן:וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן. דִּבְנֵי יוֹנָה קְטַנִּים וְלֹא גְדוֹלִים, וּפְסוּלִים מִתְּחִלַּת הַצִּהוּב וָאֵילָךְ:בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הוֹאִיל וּרְאוּיִין לְאַחַר זְמַן יֵשׁ בָּהֶן לֹא תַעֲשֶׂה לְשׁוֹחֲטָן בַּחוּץ:אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ. שֶׁשָּׁחַט אֶחָד מֵהֶן וּבָא לְהַקְרִיב הַשֵּׁנִי בּוֹ בַיּוֹם, וְאָסוּר מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְיוֹם אֶחָד (ויקרא כב):וּמְחֻסַּר זְמָן. בֵּין שֶׁהוּא מְחֻסַּר זְמָן בְּגוּפוֹ שֶׁלֹּא הָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ, בֵּין שֶׁהַבְּעָלִים מְחֻסָּרִים זְמָן כְּדִמְפָרֵשׁ לְקַמָּן. וּצְרִיכָא לְאַשְׁמְעִינַן פְּלֻגְתָּא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנָן בְּכֻלְּהוּ, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּבַעֲלֵי מוּמִין, בְּהָא קָאָמְרֵי רַבָּנָן מִשּׁוּם דִּמְאִיסֵי, אֲבָל תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה דְּלֹא מְאִיסֵי אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְאִי אַשְׁמְעִינַן תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, מִשּׁוּם דְּלֹא חֲזוּ וְאִדְּחוּ , אֲבָל בַּעֲלֵי מוּמִין דַּחֲזוּ וְאִדְּחוּ אֵימָא מוֹדֶה לְהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבָּנָן. וְאִי תָנָא הָנֵי תַרְתֵּי, מִשּׁוּם דִּפְסוּלָא דְגוּפָא, אֲבָל אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ דִּפְסוּלָא מֵעָלְמָא קָאָתֵי לְהוּ אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, צְרִיכָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב (ב) מִשְׁכַּן ה'. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ וְהָכִי נַמִּי תֵּפּוּק לֵיהּ מִוְּאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ דִּלְעֵיל. וּמְשָׁנֵי, דְּמֵהָתָם לֵיכָּא לְמִשְׁמַע אֶלָּא כָּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא כְּלָל, וְשָׂעִיר מִשְׁתַּלֵּחַ נַמִּי מִשֶּׁיָּצָא לְאַחַר וִדּוּי אֵינוֹ רָאוּי לָבֹא, אֲבָל כִּי נִרְאָה וְנִדְּחָה כִי הָנֵי דְמַתְנִיתִין אֵימָא לֹא, אִצְטְרִיךְ לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה': (ג) אָמַר לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי עֲלִיתוּ לָאָרֶץ, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁחִלְּקוּ, יְשָׁרוֹת תַּקְרִיבוּ, דְּהַיְנוּ נְדָרִים וּנְדָבוֹת. חוֹבוֹת לֹא תַקְרִיבוּ וַאֲפִלּוּ בְּבָמַת צִבּוּר, עַד שֶׁתָּבֹאוּ אֶל הַמְּנוּחָה, זוֹ שִׁילֹה, וְגִלְגָּל לְגַבֵּי שִׁילֹה מְחֻסַּר זְמַן הוּא, וְקָאָמַר לְהוּ מֹשֶׁה לֹא תַעֲשׂוּן. גְּמָרָא: (ד) לִרְוָחָא דְמִלְּתָא נָקְטֵיהּ הָכִי, וּבְלָאו הָכִי הֲוָה מָצֵי לְמֵימַר דְּאֵימָא מוֹדֶה כוּ': (ה) בְּלֹא תַעֲשֶׂה. אֵין הָעִנְיָן שֶׁחַיָּב כָּרֵת וּמַלְקוֹת, שֶׁזֶּה לֹא יָבֹא לְעוֹלָם כוּ'. אֲבָל הַכַּוָּנָה שֶׁהַלָּאו הַזֶּה הוּא אַזְהָרַת כָּרֵת שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו. הָרַמְבַּ"ם:
ג. מְחֻסַּר זְמָן, בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בִּבְעָלָיו. אֵיזֶה הוּא מְחֻסַּר זְמָן בִּבְעָלָיו. הַזָּב, וְהַזָּבָה, וְיוֹלֶדֶת, וּמְצֹרָע, שֶׁהִקְרִיבוּ חַטָּאתָם וַאֲשָׁמָם בַּחוּץ, פְּטוּרִין. עוֹלוֹתֵיהֶן וְשַׁלְמֵיהֶן בַּחוּץ, חַיָּבִין. הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת, מִבְּשַׂר אָשָׁם, מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, מִבְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים, וּמוֹתַר הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, הַיּוֹצֵק, הַבּוֹלֵל, הַפּוֹתֵת, הַמּוֹלֵחַ, הַמֵּנִיף, הַמַּגִּישׁ, הַמְסַדֵּר אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְהַמֵּטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וְהַקּוֹמֵץ, וְהַמְקַבֵּל דָּמִים בַּחוּץ, פָּטוּר. אֵין חַיָּבִין עָלָיו לֹא מִשּׁוּם זָרוּת, וְלֹא מִשּׁוּם טֻמְאָה, וְלֹא מִשּׁוּם מְחֻסַּר בְּגָדִים, וְלֹא מִשּׁוּם רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלָיִם:
ברטנורה הַזָּב וְהַזָּבָה. שֶׁהִקְרִיבוּ בַחוּץ, בְּתוֹךְ יְמֵי סָפְרָן:וְהַיּוֹלֶדֶת. שֶׁהִקְרִיבָה בְּתוֹךְ מְלֹאת:פְּטוּרִין. שֶׁאֵין מִתְקַבְּלִין לֹא לְחוֹבָה וְלֹא לִנְדָבָה:וַאֲשָׁמָם. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, זָב וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת בְּנֵי אָשָׁם נִינְהוּ, וּמְשָׁנֵי תָּנֵי מְצֹרָע בַּהֲדַיְהוּ, שֶׁהַמְּצֹרָע מֵבִיא אָשָׁם:עוֹלוֹתֵיהֶן וְשַׁלְמֵיהֶן. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, הָנֵי בְנֵי שְׁלָמִים נִינְהוּ, וּמְשָׁנֵי, תָּנֵי נָזִיר בַּהֲדַיְהוּ, שֶׁנָּזִיר מֵבִיא שְׁלָמִים:בַּחוּץ חַיָּבִין. שֶׁהֵן מִתְקַבְּלוֹת בִּפְנִים נְדָבָה לִשְׁמָן לְאַחַר שֶׁהִקְרִיבוּ חַטָּאתָם וְהַמְּצֹרָע אֶת אֲשָׁמוֹ:מִבְּשַׂר חַטָּאת מִבְּשַׂר אָשָׁם כוּ'. דְּכָל הָנֵי נֶאֱכָלִים לַכֹּהֲנִים וְאֵינָן קְרֵבִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, וְרַחֲמָנָא אָמַר (ויקרא יז) אֲשֶׁר יַעֲלֶה עוֹלָה אוֹ זֶבַח, מָה עוֹלָה שֶׁהִיא קְרֵבָה עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף כָּל שֶׁהוּא קָרֵב עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ:מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁהֵם שַׁלְמֵי צִבּוּר וְיֵשׁ לָהֶם תּוֹרַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים:הַיּוֹצֵק. הַשֶּׁמֶן עַל הַמִּנְחָה:הַבּוֹלֵל. הַפּוֹתֵת. הַבּוֹלֵל הַמִּנְחָה בַשֶּׁמֶן. וּפוֹתְתָהּ פִּתִּים:הַמֵּנִיף. הַמַּגִּישׁ. שֶׁמֵּנִיף אֶת הַמִּנְחָה שֶׁטְּעוּנָה תְנוּפָה. וּמַגִּישָׁהּ בַּחוּץ. הַמִּנְחָה שֶׁהִיא טְעוּנָה הַגָּשָׁה בִּפְנִים בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית כְּדִכְתִיב (שם ב) וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ:הַמְסַדֵּר. לֶחֶם הַפָּנִים עַל הַשֻּׁלְחָן:פָּטוּר. דְּאָמַר קְרָא אֲשֶׁר יַעֲלֶה עוֹלָה אוֹ זֶבַח, מָה הַעֲלָאָה שֶׁהוּא גְמַר עֲבוֹדָה, אַף כָּל שֶׁהוּא גְמַר עֲבוֹדָה, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶן גְּמַר עֲבוֹדָה:אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם זָרוּת. אִם עָשָׂה זָר אַחַת מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ, כְּגוֹן שֶׁבָּלַל אוֹ פָּתַת וְכוּ'. וְכֵן טָמֵא, אוֹ מְחֻסַּר בְּגָדִים, אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסַל אוֹתוֹ דָבָר שֶׁעָבַד בּוֹ:
עיקר תוספות יום טוב (ו) וּמְצֹרָע. לְשׁוֹן רַשִׁ"י, לֹא גָרְסִינַן בְּמַתְנִיתִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (ז) עֵרוּב פֵּרוּשִׁים כָּתַב הָרַ"ב. דְּמַה שֶּׁכָּתַב נְדָבָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י הוּא, וּלְדִידֵיהּ בְּקֹדֶם שֶׁהִקְרִיבוּ מַיְרֵי, דְּהָא מִתְקַבְּלוֹת בִּפְנִים לִנְדָבָה קָאָמַר. וְזֶה שֶׁכָּתַב לְאַחַר שֶׁהִקְרִיבוּ, לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם הוּא. וְקָרוֹב לְהַגִּיהַּ בְּדִבְרֵי הָרַ"ב שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר אִי נַמִּי לְאַחַר כוּ'. וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁזֶּה שֶׁכָּתַב נְדָבָה לִשְׁמָן, לְהָכִי מְדַקְדֵּק לִשְׁמָן מִשּׁוּם דְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דַּאֲפִלּוּ אָשָׁם נַמִּי הוֹאִיל וְרָאוּי שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בִּפְנִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן עוֹד: (ח) זָרוּת. כָּל הֲנִי הַקְטָרוֹת בְּדָבָר שֶׁדַּרְכָּן לֶאֱכֹל לָאו הַקְטָרָה נִינְהוּ. וְכָל הָנָךְ עֲבוֹדוֹת הוֹאִיל וְיֵשׁ אַחֲרֵיהֶן עֲבוֹדָה, אֵין זָר חַיָּב עֲלֵיהֶן מִיתָה. כִּדְאָמַר בַּמַּסֶּכֶת יוֹמָא, עֲבוֹדַת מַתָּנָה, וְלֹא עֲבוֹדַת סִלּוּק. עֲבוֹדָה תַמָּה, וְלֹא עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה. וּפֵרוּשׁ סֵיפָא דִקְרָא וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, עֲבוֹדַת מַתָּנָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא עֲבוֹדַת סִלּוּק שֶׁאַתָּה מְסַלֵּק וְסָר מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ כְּגוֹן תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן. עֲבוֹדָה תַמָּה, עֲבוֹדָה שֶׁהִיא גוֹמֶרֶת וּמְתַמֶּמֶת אֶת הַדָּבָר, וְלֹא שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה, כְּגוֹן שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה וְהוֹלָכָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ זְרִיקָה. אֲבָל זְרִיקָה עֲבוֹדָה אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּדָּם כוּ'. רַשִׁ"י: (ט) טֻמְאָה. דְּאַזְהָרַת זָרוּת וְשִׁמּוּשׁ בְּטֻמְאָה מֵחַד קְרָא נָפֵק, מִוְּיִנָּזְרוּ וְלֹא יְחַלְּלוּ, וּבְכָל הַזְּבָחִים תִּנְיָנָא (זְבָחִים דף ט"ז), מַאי דִּמְחַיֵּב אַזָּרוּת מְחַיֵּב אַשִּׁמּוּשׁ טֻמְאָה. רַשִׁ"י: (י) מְחֻסַּר בְּגָדִים. דְּאִינְהוּ נַמִּי בִזְמַן שֶׁאֵין בְּגָדִים עֲלֵיהֶם אֵין כְּהֻנָּתָן עֲלֵיהֶן וַהֲווּ לְהוּ זָרִים. רַשִׁ"י: (יא) רְחוּץ כוּ'. גָּמַר חֻקָּה חֻקָּה מִמְּחֻסַּר בְּגָדִים. הָתָם לְעִנְיַן אַחוֹלֵי עֲבוֹדָה, וּלְעִנְיַן מִיתָה נַמִּי אֲנַן גָּמְרִינַן לַהּ מֵהָתָם. רַשִׁ"י:
ד. עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת, וַעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת. מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת, וַעֲבוֹדָה בַּכֹּהֲנִים. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. קָדָשִׁים קַלִּים, בְּכָל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל:
ברטנורה וְהָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת. דִּכְתִיב (שמות כד) וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהָעֲבוֹדָה בָהֶם:מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. דִּכְתִיב (ויקרא יז) וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ, מִכְּלַל דִּבְאֹהֶל מוֹעֵד תָּלֵי אִסּוּרָא. וְדַוְקָא לְיִשְׂרָאֵל נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת, אֲבָל נָכְרִים מֻתָּרִים לְהַקְרִיב לַשָּׁמַיִם בְּכָל מָקוֹם, וַאֲפִלּוּ בַזְּמַן הַזֶּה. וְאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת שְׁלוּחָם לְהַקְרִיב וְלֹא לְסַיְּעָם. אֲבָל לְהוֹרוֹת לָהֶם סֵדֶר הַקְרָבָה שָׁרֵי:
ה. בָּאוּ לַגִּלְגָּל, וְהֻתְּרוּ הַבָּמוֹת. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. קָדָשִׁים קַלִּים, בְּכָל מָקוֹם:
ברטנורה בָּאוּ לַגִּלְגָּל. וְלֹא הָיָה שָׁם בַּיִת אֶלָּא יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן שֶׁל מִדְבָּר:הֻתְּרוּ הַבָּמוֹת. דְּרַחֲמָנָא אָמַר אֲשֶׁר יִשְׁחַט בַּמַּחֲנֶה וְכוּ' וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ, פְּרָט לַגִּלְגָּל שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם מַחֲנֶה, שֶׁכְּבָר בָּטְלוּ הַמַּחֲנוֹת וְהִתְחִילוּ לִהְיוֹת נְפוֹצִים בְּכָל הָאָרֶץ. וּמֵהַאי טַעֲמָא נַמִּי קָדָשִׁים קַלִּים נֶאֱכָלִין בְּכָל מָקוֹם, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה שָׁם מַחֲנֶה כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר:
עיקר תוספות יום טוב (יב) לַגִּלְגָּל. וִימֵי הַגִּלְגָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁכָּבְשׁוּ וְחִלְּקוּ. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא:
ו. בָּאוּ לְשִׁילֹה, נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. לֹא הָיָה שָׁם תִּקְרָה, אֶלָּא בַיִת שֶׁל אֲבָנִים מִלְּמַטָּן וִירִיעוֹת מִלְמַעְלָן, וְהִיא הָיְתָה מְנוּחָה. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בְּכָל הָרוֹאֶה:
ברטנורה בָּאוּ לְשִׁילֹה נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. דִּכְתִיב (דברים י"ב) כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה, מִכְּלַל דִּכְשֶׁיָּבֹאוּ אֶל הַמְּנוּחָה, הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת . וּמְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה שֶׁהָיְתָה שָׁם מְנוּחָה שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹסְעִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּמוֹ בַּמִּדְבָּר:בַּיִת שֶׁל אֲבָנִים מִלְמַטָּן וִירִיעוֹת מִלְמַעְלָן. דִּכְתִיב (שמואל א א) וַתְּבִיאֵהוּ בֵית ה' שִׁילֹה, אַלְמָא בַּיִת הָיָה, וּכְתִיב (תהלים עח) וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אַלְּמָא שֶׁל יְרִיעוֹת הָיָה, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם תִּקְרָה אֶלָּא בַּיִת שֶׁל אֲבָנִים מִלְּמַטָּה וִירִיעוֹת מִלְּמַעְלָה:וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל הָרוֹאֶה. וּלְעֵיל לֹא תָנֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְפִי שֶׁכָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּגִּלְגָּל לֹא נִתְחַיְּבוּ בְּמַעַשְׂרוֹת עַד שֶׁכָּבְשׁוּ וְחִלְּקוּ. וּבְכָל הָרוֹאֶה הַיְנוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁרוֹאִין מִשָּׁם שִׁילֹה, דְּאָמַר קְרָא (דברים יב) הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה אוֹכֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה:
עיקר תוספות יום טוב (יג) כְּלוֹמַר כְּשֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן לֹא תַקְרִיבוּ בַּבָּמוֹת כְּלָל כְּכָל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם שֶׁאָנוּ מַקְרִיבִין בַּמִּשְׁכָּן חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, אֶלָּא אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשׂוּ, דְּהַיְנוּ נְדָרִים וּנְדָבוֹת, כִּי בְּעוֹד שֶׁתִּכְבְּשׁוּ וּתְחַלְּקוּ לֹא בָאתֶם עַד עַתָּה אֶל הַמְּנוּחָה. וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, הַיְנוּ לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. וְהָיָה הַמָּקוֹם וְגוֹ' הִשָּׁמֶר לְךָ וְגוֹ' הַיְנוּ אִסּוּר בָּמוֹת. רַשִׁ"י: (יד) שֶׁל גַּג שֶׁל נְסָרִים. רַשִׁ"י:
ז. בָּאוּ לְנוֹב וּלְגִבְעוֹן, הֻתְּרוּ הַבָּמוֹת. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. קָדָשִׁים קַלִּים, בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל:
ברטנורה בָּאוּ לְנוֹב וּלְגִבְעוֹן. כְּשֶׁחָרְבָה שִׁילֹה לְסוֹף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים חָסֵר אַחַת שֶׁהָיָה הַמִּשְׁכָּן שָׁם, וְנִלְקַח הָאָרוֹן בִּימֵי עֵלִי, בָּאוּ לְנוֹב, וְחָרְבָה נוֹב בִּימֵי שָׁאוּל וּבָאוּ לְגִבְעוֹן. וְכָל יְמֵי נוֹב וְגִבְעוֹן הָיוּ חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע שָׁנָה , וְכָל זְמַן זֶה הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת, דְּרַחֲמָנָא אָמַר בְּאִסּוּר הַבָּמוֹת כִּי לֹא בָאתֶם עַד עַתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה, מְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה, נַחֲלָה זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב אֶלָּא כְּדֵי לִתֵּן הֶתֵּר לַבָּמוֹת בֵּין זוֹ לְזוֹ:קָדָשִׁים קַלִּים בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל. וְהוּא הַדִּין לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁהֲרֵי הִקִּישָׁן הַכָּתוּב, דִּכְתִיב (שם) לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעֲשַׂר דְּגָנְךָ וְגוֹ', וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר, בִּזְמַן שֶׁקָדָשִׁים קַלִּים טְעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, בִּזְמַן שֶׁקָדָשִׁים קַלִּים בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל:
עיקר תוספות יום טוב (טו) לְנוֹב. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [שְׁמוּאֵל א כא]. אֵין לֶחֶם חֹל וְגוֹ' כִּי אִם לֶחֶם קֹדֶשׁ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', אַלְמָא שֻׁלְחָן וּמִזְבֵּחַ הָתָם הֲווּ. חָרְבָה נוֹב בִּימֵי שָׁאוּל, בָּאוּ לְגִבְעוֹן כְּדִכְתִיב [בִּמְלָכִים א ג] כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה. רַשִׁ"י: (טז) דִּכְתִיב [שְׁמוּאֵל א ז] וַיְּהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וְגוֹ' וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהֵן מִשֶּׁחָרְבָה שִׁילֹה שֶׁנִּשְׁבָּה הָאָרוֹן וְהֻחְזַר לְקִרְיַת יְעָרִים, וְאָז לְקָחוֹ דָוִד מִקִּרְיַת יְעָרִים אַחֲרֵי שֶׁמָּלַךְ בְּחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים וּמָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּמְפֹרָשׁ הַכֹּל בַּכָּתוּב, הֲרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, וּשְׁלֹמֹה מָלַךְ אַרְבַּע שָׁנִים כְּשֶׁבָּנָה הַבַּיִת [בִּמְלָכִים א ו], הֲרֵי חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע שָׁנָה: (יז) עָרֵי יִשְׂרָאֵל. דְּהָא בְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם עוֹשֶׂה בָמָה וּמַקְרִיב. רַשִׁ"י. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל עֲדַיִן עָרִים בִּרְשׁוּתָן אֲבָל הָיוּ עֲסוּקִין בְּכִבּוּשָׁן. הָרַמְבַּ"ם:
ח. בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם, נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת, וְלֹא הָיָה לָהֶם עוֹד הֶתֵּר, וְהִיא הָיְתָה נַחֲלָה. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לִפְנִים מִן הַחוֹמָה:
ברטנורה וְהִיא הָיְתָה נַחֲלָה. הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה כִּי לֹא בָאתֶם עַד עַתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה, דְּמַשְׁמַע מִשֶּׁתָּבֹאוּ אֶל הַנַּחֲלָה יֵאָסְרוּ הַבָּמוֹת:
עיקר תוספות יום טוב (יח) נַחֲלָה. שֶׁנִּתְקַיְּמָה קְדֻשָּׁתָהּ וַעֲמִידָתָהּ לְעוֹלָם, וְעָלֶיהָ אָמַר הַנָּבִיא [תְּהִלִּים צד] וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב, לְפִי שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו שֶׁהַשֵּׁם בָּחַר בִּירוּשָׁלַיִם לִשְׁכִינָתוֹ וּבָחַר בְּיִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. אַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ בַּמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר [שָׁם קלב] כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יט) הַקְּלָעִים. לִפְנִים לְכָתְלֵי הָעֲזָרָה. הָרַמְבַּ"ם: (כ) הַחוֹמָה. שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא בִּמְקוֹם מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּמִּדְבָּר, כְּדִכְתִיב [דְּבָרִים יד] וְאָכַלְתָּ שָׁם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. רַשִׁ"י:
ט. כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת, וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת בַּחוּץ, הֲרֵי אֵלּוּ בַעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת. הִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת הֶתֵּר בָּמוֹת, וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ בַעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת. הִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת הֶתֵּר בָּמוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ בַעֲשֵׂה וְאֵין בָּהֶם בְּלֹא תַעֲשֶׂה:
ברטנורה הֲרֵי אֵלּוּ בַעֲשֵׂה. דְּשָׁמָּה תָבִיאוּ אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם, דְּמַשְׁמַע אֲבָל לֹא בַּבָּמָה, וְלָאו הַבָּא מִכְּלָל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה. אִי נַמִּי, עֲשֵׂה וֶהֱבִיאוּם לַה', וְלֹא תַעֲשֶׂה דְּהִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמָר הִשָּׁמֵר פֶּן וְאַל, אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה:וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם כָּרֵת. כֵּיוָן שֶׁהִקְדִּישָׁם בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת, שֶׁאֵין הַמַּקְרִיב בַּחוּץ חַיָּב כָּרֵת אֶלָּא עַל קָרְבָּן שֶׁאִם הִקְרִיבוֹ בַּחוּץ בִּשְׁעַת הֶקְדֵּשׁוֹ הָיָה חַיָּב, דּוּמְיָא דְמִדְבָּר , דִּבְכָרֵת דִּשְׁחוּטֵי חוּץ כְּתִיב (ויקרא יז) חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹאת לָהֶם, זֹאת לָהֶם וְאֵין אַחֶרֶת לָהֶם :הִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת. מֵהַהִיא שַׁעְתָּא קָרִינַן בְּהוּ וֶהֱבִיאוּם לַה', וְכֵיוָן שֶׁהִמְתִּין עַד שֶׁלֹּא יָכוֹל לְקַיְּמוֹ נִתְבַּטֵּל הָעֲשֵׂה עַל יָדוֹ. אֲבָל לָאו וְכָרֵת לֵיכָּא, דְּאַזְהָרָה וְעֹנֶשׁ בִּשְׁעַת הַקְרָבָה כְתִיבֵי, וַהֲרֵי הֻתְּרוּ הַבָּמוֹת:
עיקר תוספות יום טוב (כא) וּכְלוֹמַר דְּעִקַּר פָּרָשַׁת שְׁחוּטֵי חוּץ עַל אוֹתָן שֶׁבַּמִּדְבָּר נֶאֶמְרָה: (כב) הָכִי פֵּרְשׁוּ בַּבְּרַיְתָא, דְּכָל הָעִנְיָן שֶׁל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה בִּתְחִלָּתָהּ עַד פָּסוּק וְלֹא יִזְבְּחוּ וְגוֹ' שֶׁעָנַשׁ כָּרֵת עַל הַשּׁוֹחֵט בַּחוּץ וְהַמַּעֲלֶה בַחוּץ, מְדַבֵּר בְּקָדָשִׁים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת, דְּהַיְנוּ מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן. וּמִפָּסוּק וְלֹא יִזְבְּחוּ וּלְהַלָּן מְדַבֵּר בְּקָדָשִׁים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת הֶתֵּר בָּמוֹת וּכְדִכְתִיב אֲשֶׁר הֵם זוֹבְחִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וְהָכִי מַשְׁמַע אֲשֶׁר הֵם זוֹבְחִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לִשָּׁחֵט בַּבָּמָה אִם הִקְרִיבָהּ בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת כְּאִלּוּ הִקְרִיב עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְשָׁם נֶאֱמַר וֶהֱבִיאוּם לַה' מִצְוַת עֲשֵׂה. וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. יָכוֹל יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת לָהֶם וְכוּ', זֹאת לָהֶם עֹנֶשׁ עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְלֹא אַחֶרֶת לָהֶם כָּרֵת:
י. אֵלּוּ קָדָשִׁים קְרֵבִים בַּמִּשְׁכָּן. קָדָשִׁים שֶׁהֻקְדְּשׁוּ לַמִּשְׁכָּן, קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, קְרֵבִין בַּמִּשְׁכָּן. וְקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד, בְּבָמָה. קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד שֶׁהֻקְדְּשׁוּ לַמִּשְׁכָּן, יִקְרְבוּ בַמִּשְׁכָּן. וְאִם הִקְרִיבָן בְּבָמָה, פָּטוּר. מַה בֵּין בָּמַת יָחִיד לְבָמַת צִבּוּר, סְמִיכָה, וּשְׁחִיטַת צָפוֹן, וּמַתַּן סָבִיב, וּתְנוּפָה, וְהַגָּשָׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מִנְחָה בְבָמָה. וְכִהוּן, וּבִגְדֵי שָׁרֵת, וּכְלֵי שָׁרֵת, וְרֵיחַ נִיחוֹחַ, וּמְחִצָּה בַדָּמִים, וּרְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלָיִם. אֲבָל הַזְּמָן, וְהַנּוֹתָר, וְהַטָּמֵא, שָׁוִים בָּזֶה וּבָזֶה:
ברטנורה וְאֵלּוּ קָדָשִׁים קְרֵבִים בַּמִּשְׁכָּן. כְּגוֹן בִּזְמַן הַגִּלְגָּל וְנוֹב וְגִבְעוֹן שֶׁהָיָה שָׁם מִשְׁכָּן וְהָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת. אֵלּוּ קָדָשִׁים צְרִיכִין לְהַקְרִיבָן בַּמִּשְׁכָּן וְלֹא בַּבָּמָה:קָדָשִׁים. שֶׁסְּתָמָן הֻקְדְּשׁוּ בַּמִּשְׁכָּן, וּמַאי נִיהוּ, קָרְבְּנוֹת צִבּוּר:קָרְבְּנוֹת יָחִיד. סְתָמָן לַבָּמָה:קָרְבְּנוֹת יָחִיד שֶׁהֻקְדְּשׁוּ לַמִּשְׁכָּן. שֶׁפֵּרֵשׁ בִּשְׁעַת הֶקְדֵּשָׁן עַל מְנָת לְהַקְרִיבָן לַמִּשְׁכָּן:וְאִם הִקְרִיבָן בְּבָמָה פָּטוּר. מֵאַזְהָרָה וּמֵעֹנֶשׁ, שֶׁהֲרֵי הֻתְּרוּ הַבָּמוֹת. וּמִיהוּ אָסוּר לְשַׁנּוֹת, דִּכְתִיב (דברים כג) מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂית:בָּמוֹת צִבּוּר. גִּלְגָּל וְנוֹב וְגִבְעוֹן:סְמִיכָה. דִּכְתִיב לִפְנֵי ה' וְסָמַךְ, שֶׁאֵין סְמִיכָה בְּבָמָה:שְׁחִיטַת צָפוֹן. דִּכְתִיב (ויקרא א) צָפוֹנָה לִפְנֵי ה', וְאֵין צָפוֹן בְּבָמָה:וּמַתַּן סָבִיב. שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע. דִּכְתִיב בְּהוּ (שמות כט) אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְלֹא בְּבָמָה:תְּנוּפָה. דִּכְתִיב תְּנוּפָה לִפְנֵי ה', וְאֵין תְּנוּפָה בְּבָמָה:וְהַגָּשָׁה. דִּכְתִיב (ויקרא ב) וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ, וְאֵין הַגָּשָׁה בְּבָמָה:אֵין מִנְחָה בְּבָמָה. דִּזְבָחִים אָמַר קְרָא בְּבָמָה וְלֹא מְנָחוֹת :כִּהוּן. דִּכְתִיב (שם יד) וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ, מִזְבֵּחַ צָרִיךְ כֹּהֵן וְאֵין בָּמָה צְרִיכָה כֹּהֵן:וּבִגְדֵי שָׁרֵת. דְּכֵיוָן דְּאֵין צָרִיךְ כֹּהֵן אֵין כָּאן מָקוֹם לְבִגְדֵי שָׁרֵת, דִּבְבִגְדֵי שָׁרֵת כְּתִיב (שם ו) יִלְבְּשֵׁם הַכֹּהֵן:וּכְלֵי שָׁרֵת. דְּבִכְלֵי שָׁרֵת כְּתִיב (שמות כח) לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא בְּבָמָה:וְרֵיחַ נִיחוֹחַ. אֵבָרִים שֶׁצְּלָאָן וְהֶעֱלָן, אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם רֵיחַ נִיחוֹחַ. וְדַוְקָא בַּמִּזְבֵּחַ דִּכְתִיב רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה', אֲבָל בְּבָמָה אֲפִלּוּ צְלָאָן וְהֶעֱלָן אֵין בְּכָךְ כְּלוּם:וּמְחִצַּת דָּמִים. חוּט הַסִּקְרָא לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים לְדָמִים הָעֶלְיוֹנִים. וְאֵין חוּט הַסִּקְרָא בְּבָמָה, דִּכְתִיב (שם כו) וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא בְּבָמָה:רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלָיִם. דִּכְתִיב (שם ל) בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם, וְלֹא בְּבָמָה:הַזְּמָן. אִם חָשַׁב עַל הַקָּרְבָּן לְאָכְלוֹ חוּץ לִזְמַנּוֹ:וְהַטָּמֵא. אַף עַל פִּי שֶׁזָּר כָּשֵׁר לְהַקְרִיב בְּבָמָה, אֵין טָמֵא מַקְרִיב בְּבָמָה :
עיקר תוספות יום טוב (כג) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַה' אוֹתָם, וְאוֹקְמִינָא לְהַאי קְרָא בְקָדָשִׁים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת הֶתֵּר בָּמוֹת, וּכְתִיב אוֹתָם מִעוּטָא, אַלְמָא זְבָחִים הוּא דַּהֲווּ נְהִיגֵי בְהוּ, וְלֹא עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (כד) הַזְּמָן. דְּיָלֵיף בַּבְּרַיְתָא מִוְּזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, לַעֲשׂוֹת זְמַן בְּבָמָה קְטַנָּה כִּזְמַן בָּמָה גְדוֹלָה: (כה) וְהַנּוֹתָר. נַמִּי מִפִּגּוּל יָלֵיף מִגְּזֵרָה שָׁוָה דְעָוֹן עָוֹן. רַשִׁ"י: (כו) וּתְמֵהַנִי לָמָּה לֹא פֵרְשׁוֹ כְּמוֹ בְּכָל מָקוֹם דְּמַתְנִיתִין פִּגּוּל נוֹתָר טָמֵא, דְּטָמֵא לְעִנְיַן אֲכִילָה. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, הָכָא וְטָמֵא נַמִּי בְּהַהִיא פַּרְשְׁתָא כְתִיב, וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל וְגוֹ':
גמרא זבחים קי״ט א: ג׳-קי״ט ב: ו׳
בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם וכו'. תָּנוּ רַבָּנָן (דברים י''ב) כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה. מְנוּחָה זוּ שִׁילֹה. נַחֲלָה זוּ יְרוּשָׁלַיִם וְאוֹמֵר (ירמי' י''ב) הָיְתָה לִי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר וְאוֹמֵר (שם) הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מְנוּחָה זוּ יְרוּשָׁלַיִם נַחֲלָה זוּ שִׁילֹה וְאוֹמֵר (תהלים קל''ב) זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּיתִיהָ וְאוֹמֵר (שם) כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דְּאָמַר מְנוּחָה זוּ שִׁילֹה הַיְינוּ דִכְתִיב (דברים י''ב) אֶל הַמְנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֶלָּא לְמָאן דְּאָמַר מְנוּחָה זוּ יְרוּשָׁלַיִם נַחֲלָה זוּ שִׁילֹה. אֶל הַנַּחֲלָה וְאֶל הַמְּנוּחָה מִבְּעֵי לֵיה. הֲכִי קָאָמַר לָא מִבְּעֵי מְנוּחָה דְּלֹא מָטִיתוּ אֶלָּא אֲפִלּוּ לְנַחֲלָה נַמֵּי לָא מָטִיתוּ. תָּנָא דְבֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל זוּ וְזוּ שִׁילֹה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר זוֹ וְזוֹ יְרוּשָׁלַיִם בִּשְׁלָמָא לְמָאן דְּאָמַר מְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה נַחֲלָה זוֹ יְרוּשָׁלַיִם אִי נַמֵּי אִיפְכָא הַיְינוּ דִכְתִיב (שם) אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶת הַנַּחֲלָה. אֶלָּא לְמָאן דְּאָמַר זוֹ וְזוֹ שִׁילֹה אוֹ זוֹ וְזוֹ יְרוּשָׁלַיִם מְנוּחָה וְנַחֲלָה מִבְּעֵי לֵיהּ קַשְׁיָא. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דְּאָמַר זוֹ וְזוֹ שִׁילֹה מְנוּחָה דְנָחוּ מִכִּבּוּשׁ נַחֲלָה זוֹ דְּפַלְגוּ הֲתָם נַחֲלוֹת דִּכְתִיב (יהושע י''ח בשנוי לשון) וַיְחַלֵּק לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ וַיַּפֵּל לָהֶם גּוֹרָל בְּשִׁילֹה עַל פִּי ה'. אֶלָּא לְמָאן דְּאָמַר זוֹ וְזוֹ יְרוּשָׁלַיִם בִּשְׁלָמָא נַחֲלָה נַחֲלַת עוֹלָמִים אֶלָּא מְנוּחָה מָאי מְנוּחָה. מְנוּחַת אָרוֹן דִּכְתִיב וַיְהִי כְּנוֹחַ הָאָרוֹן. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דְּאָמַר זוֹ וְזוֹ יְרוּשָׁלַיִם אֲבָל שִׁילֹה הֲוָה שַׁרְיָא בָּמוֹת הַיְינוּ דִכְתִיב (שופטים י''ג) וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת גְּדִי הָעִזִּים וְאֶת הַמִּנְחָה וַיַּעַל עַל הַצוּר לַה' אֶלָּא לְמָאן דְּאָמַר זוֹ וְזוֹ שִׁילֹה וּבָמוֹת הֲווּ אֲסִירָן מָאי וַיִּקַּח מָנוֹחַ. הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. תָּנָא דְּבֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי דְּאָמַר זוֹ וְזוֹ יְרוּשָׁלַיִם וְסִימָנָךְ מַשְׁכֵי גַּבְרָא לְגַבְרֵי:
רש״י מנהני מילי - שהיה היתר לבמות אחר קדושת שילה משחרבה: כי לא באתם - בימי גלגל אל המנוחה וגו': זו וזו שילה - ואפי' הכי יש היתר בתרה דקסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא ובקדושת ירושלים גופה סבירא ליה דיש אחריה היתר כדאמרינן במגילה (דף י.) שמעתי שמקריבין בבית חוניו בזמן הזה ואוקימנא כר' ישמעאל: זו וזו ירושלים - ועד שיבנה הבית לא נאסרו הבמות: ויהי כנוח הארון - חיפשתיו ולא מצאתיו ואם אינו בכתובים יש לי מקרא אחר בדברי הימים (ב ו) בשלמה קומה ה' אלהים לנוחך אתה וארון עוזך: מנוח - בימי שילה היה שהרי לא חרבה עד שמת עלי: הכי גרסינן תנא דבי ר' ישמעאל כר' שמעון בן יוחי - ברייתא נמצאת בבית מדרשו של ר' שמעון שהיו תלמידי ר' ישמעאל שונים כמותו: משכינהו גברא לגברי - ר' שמעון שהוא יחידי משך את תלמידי ר' ישמעאל להניח דברי רבם שאמר זו וזו שילה:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ א שנינו במשנתנו כי משעה שחרבה שילה ובאו לנוב ו לאחר מכן לגבעון הותרו הבמות, וקדשים קלים נאכלים בכל ערי ישראל. ומבררים: מנא הני מילי [מנין הדברים הללו]? דתנו רבנן [ש כן שנו חכמים]: נאמר לבני ישראל כי כשייכנסו לארץ יהיו מותרים בהקרבה בבמות "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" (דברים יב, ט), שאז יהיו אסורים בכך.ו כן אומר הכתוב בנבואה על ירושלים: "עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי... היתה לי נחלתי כאריה ביער" (ירמיהו יב, ז — ח), ו עוד שם בדברי הנבואה על ירושלים אומר הכתוב: "העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה" (ירמיהו יב, ט), אלו דברי ר' יהודה. ואילו ר' שמעון אומר: "מנוחה" — זו ירושלים, "נחלה" — זו שילה, ו ראיה לדבר, שכן הכתוב אומר על ירושלים: "זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה" (תהלים קלב, יד), ו מנין שהכתוב מדבר בירושלים — שכן הוא אומר בפסוק הקודם: "כי בחר ה' בציון אוה למושב לו" (תהלים קלב, יג). ושואלים: בשלמא למאן דאמר [נניח ל דעת מי שאומר, ר' יהודה]: "מנוחה" זו שילה — היינו דכתיב [זהו שנאמר]: "אל המנוחה ואל הנחלה", כסדר הזמנים, שהרי קדמה שילה לירושלים. אלא למאן דאמר [ל דעת מי שאומר, ר' שמעון] ש"מנוחה" — זו ירושלים, "נחלה" — זו שילה, אם כן "אל הנחלה ואל המנוחה" מיבעי ליה [צריך הוא לומר]! ומשיבים: הכי קאמר [כך אומר] הכתוב: כשתיכנסו לארץ עדיין מותרים אתם בבמות, משום שלא מיבעיא [נצרכה לומר] שאל ה"מנוחה", שהיא המקדש בירושלים, עדיין לא מטיתו [הגעתם], אלא אפילו ל"נחלה", שהיא המשכן בשילה, נמי [גם כן] עדיין לא מטיתו [הגעתם]. ג ובענין זה של "מנוחה" ו"נחלה" האמורות בכתוב "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" (דברים יב, ט). שנינו עוד דעות תנאים, שכן תנא דבי [שנה חכם בית המדרש] של ר' ישמעאל: זו וזו, הן "מנוחה" והן "נחלה", הריהן כינויים לשילה. ואילו ר' שמעון בן יוחי אומר: זו וזו הריהן כינויים לירושלים. ושואלים: בשלמא למאן דאמר [נניח ל דעת מי שאומר, ר' יהודה] ש"מנוחה" — זו שילה, ו"נחלה" זו ירושלים, אי נמי [או גם כן] איפכא [היפך] הדברים, כלומר, ש"מנוחה" זו ירושלים ו"נחלה" זו שילה — היינו דכתיב [זהו שנאמר] בכתוב זה בשתי לשונות נפרדות "אל המנוחה" "ואל הנחלה". אלא למאן דאמר [ל שיטת מי שאומר, חכם בית המדרש של ר' ישמעאל]: שזו וזו הכוונה היא לשילה, או לשיטת ר' שמעון בן יוחאי שזו וזו הכוונה לירושלים, אם כן "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה והנחלה" מיבעי ליה [צריך היה לו לומר]! ומסכמים: אכן, קשיא [קשה] הדבר. ושואלים עוד: בשלמא למאן דאמר [נניח ל דעת מי שאומר, ר' שמעון בן יוחאי]: שזו וזו הן כינויים לשילה, אפשר להסביר כך את הכינויים הללו: "מנוחה" — שנחו בתקופת שילה מ הכיבוש שבימי יהושע. "נחלה" — דפלגו התם [שחלקו שם] לשבטים את נחלות ארץ ישראל, דכתיב [ש כן נאמר]: "ויחלק להם יהושע ויפל להם גורל בשילה על פי ה'" (יהושע יח, י: "וישלך להם יהושע גורל בשילה לפני ה' ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקותם").אלא למאן דאמר [ל דעת מי שאומר, חכם בית המדרש של ר' ישמעאל]: שזו וזו הריהן כינויים לירושלים, בשלמא [נניח] "נחלה" הריהי כינוי לירושלים — משום שהיא נחלת עולמים, אלא "מנוחה" — מאי [מה איזו] מנוחה היתה במקדש בירושלים? ומשיבים: מנוחת ארון, דכתיב [ש כן נאמר]: "ויהי כנוח הארון", שבכתובים נקרא המקדש שבירושלים מקום מנוחה לארון. ושואלים עוד, בשלמא למאן דאמר [נניח ל דעת מי שאומר, ר' שמעון בן יוחאי]: שזו וזו הריהן כינויים לירושלים, ומכאן שהבמות מותרות כל עוד לא הוקם המקדש בירושלים, אבל בזמן משכן שילה הוה שריא [היו מותרות] במות — היינו דכתיב [זהו שנאמר] בתקופת שילה, לגבי מנוח אבי שמשון: "ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור לה'" (שופטים יג, יט), שהקריב בבמת יחיד, ולא בשילה.אלא למאן דאמר [ל דעת מי שאומר, חכם בית המדרש של ר' ישמעאל] שזו וזו הריהן כינויים למשכן שילה, ובמות הוה אסירן [היו אסורות] בתקופת משכן שילה, מאי [מה פירוש] "ויקח מנוח"? והרי אסור היה לו להקריב קרבן מחוץ למשכן! ומשיבים: הוראת שעה היתה זו להתיר הקרבה זו. ומעירים כי בענין שיטות התנאים בפירוש "מנוחה" ו"נחלה" שבכתוב זה, תנא דבי [שנה חכם בית המדרש] של ר' ישמעאל גירסה אחרת, שהיא כ דעת ר' שמעון בן יוחי, שאמר: זו וזו ירושלים. וסימניך כדי לזכור את הענין: משכי גברא לגברי [משך איש את האנשים], כלומר, ר' שמעון בן יוחאי שהוא יחיד, משך בדעתו את חכמי בית מדרשו של ר' ישמעאל שהם רבים.
זוהר ספר הזהר, בא א׳
וְתָא חֲזֵי אַרְבַּע מְאָה שְׁנִין קַיְימָא הַהוּא מְמַנָּא דִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבָעָא קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ מָאן דְּאִתְגַּזַּר אִית לֵיהּ חוּלָקָא בִּשְׁמָךְ. אָמַר לֵיהּ אִין. אָמַר לֵיהּ וְהָא יִשְׁמָעֵאל דְּאִתְגַּזַּר וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּאִתְגַּזַּר בַּר תְּלֵיסַר שְׁנִין אַמַאי לֵית לֵיהּ חוּלָקָא בָּךְ כְּמוֹ יִצְחָק. אָמַר לֵיהּ דָּא אִתְגַּזַּר כִּדְקָא יֵאוֹת וּבְתִקּוֹנוֹי וְדָא לָאו הָכִי. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְאִלֵּין מִתְדַּבְּקִין בִּי כִּדְקָא יֵאוֹת לִתְמַנְיָיא יוֹמִין וְאִלֵּין רְחִיקִין מִנִּי עַד כַּמָּה יָמִים. אָמַר לֵיהּ וְעִם כָּל דָּא כֵּיוַן דְּאִתְגַּזַּר לָא יְהֵא לֵיהּ אֲגַר טָב בְּגִינֵיהּ. וָוי עַל הַהוּא זִמְנָא דְאִתְיְילִיד יִשְׁמָעֵאל בְּעָלְמָא וְאִתְגַּזַּר. מַה עָבַד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַרְחִיק לְהוּ לִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל מִדְּבֵקוּתָא דִלְעֵילָא וְיָהַב לְהוּ חוּלָקָא לְתַתָּא בְאַרְעָא קַדִּישָׁא בְּגִין הַהוּא גְזִירוּ דִבְּהוֹן. וּזְמִינִין בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לְמִשְׁלַט בְּאַרְעָא קַדִישָׁא כַּד אִיהִי רֵיקַנְיָיא מִכֹּלָא זִמְנָא סַגִּי כְמָה דִגְזִירוּ דִלְּהוֹן בְּרֵיקָנַיָּיא בְּלָא שְׁלִימוּ. וְאִינוּן יְעַכְּבוּן לְהוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאָתָבָא לְדוּכְתַּיְיהוּ עַד דְּיִשְׁתַּלִּים הַהוּא זְכוּתָא דִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל. (ויקרא ס''ט א') וּזְמִינִין בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לְאַתְעָרָא קְרָבִין תַּקִּיפִין בְּעָלְמָא וּלְאִתְכַּנְּשָׁא בְנֵי אֱדוֹם עֲלַיְיהוּ וְיִתְעֲרוּן קְרָבָא בְהוּ חַד עַל יַמָּא וְחַד עַל יַבֶּשְׁתָּא וְחַד סָמוּךְ לִירוּשְׁלֵם וְיִשְׁלְטוּן אִלֵּין בְּאִלֵּין וְאַרְעָא קַדִישָׁא לָא יִתְמַסַר לִבְנֵי אֱדּוֹם. בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְעַר עַמָּא חַד מִסַיְיפֵי עַלְמָא עַל רוֹמִי חַיָּיבָא וְיִגַּח בָּהּ קְרָבָא תְּלַת יַרְחִין וְיִתְכַּנְּשׁוּן תַּמָּן עַמְמַיָּיא וְיִפְּלוּן בִּידַיְיהוּ עַד דְּיִתְכַּנְּשׁוּן כָּל בְּנֵי אֱדוֹם עֲלָהּ מִכָּל סַיְיפֵי עַלְמָא. וּכְדֵין יִתְעַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלַיְיהוּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ל''ד) כִּי זֶבַח לַיָי בְּבָצְרָה וְגוֹמֵר. וּלְבָתַר דָּא מַה כְּתִיב לֶאֱחוֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹמֵר וְיִשְׁצֵי לִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל מִינָה וְיִתְבַּר כָּל חֵילִין דִּלְעֵילָא וְלָא יִשְׁתָּאַר חֵילָא לְעֵילָא עַל עַמָּא דְעָלְמָא אֶלָּא חֵילָא דְיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדוֹי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קכ''א) יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ בְּגִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בִימִינָא וְאוֹרַיְיתָא בִּימִינָא וְעַל דָּא בִימִינָא תַּלְיָא כֹלָא וְתָנֵינָן דְּבָעֵי לְזַקְפָא יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא כְּמָה דְאוּקְמוּהָ דִּכְתִיב (דברים ל''ג) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ וּבְזִמְנָא דְאָתֵי (תהלים ס') הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי וּבְהַהוּא זִמְנָא כְתִיב כִּי אָז אֶהֱפוֹךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְּרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְיָ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד וּכְתִיב בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
תרגום הזוהר וּבֹא וּרְאֵה אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים עָמַד הַמְּמוּנֶה שֶׁל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, וּבִקֵּשׁ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ, מִי שֶׁנִּמּוֹל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּשִׁמְךְ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן. אָמַר לוֹ וַהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל שֶׁנִּמּוֹל, לָמָּה אֵין לוֹ חֵלֶק בְּךְ כְּמוֹ יִצְחָק. אָמַר לוֹ, זֶה נִמּוֹל כָּרָאוּי וּכְתִקּוּנָיו, וְזֶה אֵינוֹ כָּךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵלּוּ מִתְדַבְּקִים בִּי כָּרָאוּי לִשְׁמוֹנֶה יָמִים. וְאֵלּוּ רְחוֹקִים מִמֶּנִּי עַד כַּמָּה יָמִים. אָמַר לוֹ הַשָּׂר הַמְּמוּנֶה, וְעִם כָּל זֶה, כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל לֹא יִהְיֶה לוֹ שָׂכָר טוֹב עַל זֶה. אוֹי לְאוֹתוֹ זְמָן שֶׁנּוֹלָד יִשְׁמָעֵאל בָּעוֹלָם וְנִמּוֹל, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִרְחִיק אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מִדְּבֵקוּת הָעֶלְיוֹן, וְנָתַן לָהֶם חֵלֶק לְמַטָּה בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, בִּשְׁבִיל הַמִּלָּה שֶׁבָּהֶם. וַעֲתִידִים בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לִשְׁלוֹט עַל אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה זְמָן הַרְבֵּה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא רֵיקָה מִכֹּל, כְּמוֹ שֶׁהַמִּלָּה שֶׁלָּהֶם הִיא רֵיקָה בְּלִי שְׁלֵמוּת. וְהֵם יְעַכְּבוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לִמְקוֹמָם, עַד שֶׁיֻּשְׁלָם הַזְּכוּת שֶׁל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל. וַעֲתִידִים בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לְעוֹרֵר מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם, וְיִתְאַסְּפוּ בְּנֵי אֱדוֹם עֲלֵיהֶם, וְיַעֲרְכוּ עִמָּהֶם מִלְחָמָה, אַחַת עַל הַיָּם, וְאַחַת עַל הַיַּבָּשָׁה, וְאַחַת סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם, וְיִמְשְׁלוּ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לֹא תִּמָּסֵר לִבְנֵי אֱדוֹם. בְּאוֹתוֹ זְמָן, יִתְעוֹרֵר עַם אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה, וְיַעֲרֹךְ עָלֶיהָ מִלְחָמָה שְׁלֹשָה חָדֳשִׁים, וְיִתְאַסְּפוּ שָׁם עַמִּים, וְיִפְּלוּ בִּידֵיהֶם, עַד שֶׁיֵּאָסְפוּ עָלֶיהָ כָּל בְּנֵי אֱדוֹם מִכָּל קַצְוֵי הָעוֹלָם. וְאָז יִתְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה. וּלְאַחַר כָּךְ, מַה כָּתוּב, לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ', וִיכַלֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מִן הָאָרֶץ, וִישַׁבֵּר כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא יִשָּׁאֵר כֹּחַ לְמַעְלָה עַל עַם הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא כֹּחַ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַדּוֹ. ז''שׁ ה' צִלְּךְ עַל יַד יְמִינֶךְ. מִשּׁוּם שֶׁהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הוּא בַּיָּמִין. וְהַתּוֹרָה הִיא בַּיָּמִין, וְעַל כֵּן הַכֹּל תָּלוּי בַּיָּמִין. וְלָמַדְנוּ, שֶׁצְרִיכִים לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַיָּמִין עַל הַשְּׂמֹאל. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ, שֶׁכָּתוּב, מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. וּלְעָתִיד לָבֹא כָּתוּב, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךְ וַעֲנֵנִי. וּבַזְּמָן הַהוּא כָּתוּב, כִּי אָז אֶהֱפוֹךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' וּלְעָבְדוֹ שֶׁכֶם אֶחָד. וְכָתוּב, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תשובה ד׳: ד׳
א. חֲמִשָּׁה דְבָרִים הָעוֹשֶׂה אוֹתָן אֵין חֶזְקָתוֹ לָשׁוּב מֵהֶן לְפִי שֶׁהֵן דְּבָרִים קַלִּים בְּעֵינֵי רוֹב הָאָדָם וְנִמְצָא חוֹטֵא וְהוּא יְדַמֶּה שֶׁאֵין זֶה חֵטְא וְאֵלּוּ הֵן:
א. הָאוֹכֵל מִסְּעוּדָה שֶׁאֵינָה מַסְפֶּקֶת לִבְעָלֶיהָ שֶׁזֶּה אֲבַק גֶּזֶל הוּא וְהוּא מְדַמֶּה שֶׁלֹּא חָטָא וְיֹאמַר כְּלוּם אָכַלְתִּי שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּתוֹ:
ב. הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲבוֹטוֹ שֶׁל עָנִי שֶׁהָעֲבוֹט שֶׁל עָנִי אֵינוֹ אֶלָּא כְּגוֹן קַרְדוֹם וּמַחֲרִישָׁה וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ אֵינָן חֲסֵרִים וַהֲרֵי לֹא גָזַלְתִּי אוֹתוֹ:
ג. הַמִּסְתַּכֵּל בָּעֲרָיוֹת וּמַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין בְּכָךְ כְּלוּם שֶׁהוּא אוֹמֵר וְכִי בָּעַלְתִּי אוֹ קָרַבְתִּי אֶצְלָהּ וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁרְאִיַּית הָעֵינַיִם עָוֹן גָּדוֹל שֶׁהִיא גוֹרֶמֶת לְגוּפָן שֶׁל עֲרָיוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט''ו) וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם:
ד. הַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵירוֹ אוֹמֵר בְּלִבּוֹ שֶׁאֵינוֹ חֵטְא לְפִי שֶׁאֵין חֲבֵירוֹ עוֹמֵד שָׁם וְלֹא הִגִּיעַ לוֹ בֹּשֶׁת וְלֹא בִּיְּישׁוּ אֶלָּא עָרַךְ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְחָכְמָתוֹ לְמוּל מַעֲשֵׂה חֲבֵירוֹ אוֹ חָכְמָתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה מִכְּלָלוֹ שֶׁהוּא מְכֻבָּד וַחֲבֵירוֹ בָּזוּי:
ה. הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים אוֹמֵר בְּלִבּוֹ שֶׁאֵינוֹ חוֹטֵא לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר מֶה עָשִׂיתִי לוֹ וְכִי יֵשׁ שָׁם אֶלָּא חֲשָׁד שֶׁמָּא עָשָׂה אוֹ לֹא עָשָׂה וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה עָוֹן שֶׁמֵּשִׂים אָדָם כָּשֵׁר בְּדַעְתּוֹ כְּבַעַל עֲבֵירוֹת:
מוסר
ספר סדר היום דף ל"ז ע"ב
אִם הִתְמִיד בַּעֲוֹן פְּגַם הַבְּרִית גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂוֹא אֵלּוּ הֵם הַמְּבִיאִים חֲרוֹן אַף לָעוֹלָם הֵם הַמְּבִיאִים הַמַּגֵּפוֹת וְהַמִּיתוֹת לָעוֹלָם. וּבִפְרַט אִם הִשִּׂיאוֹ יִצְרוֹ הָרָע וְעָשָׂה הַדָּבָר הָרָע הַזֶה בִּפְנֵי אֲנָשִׁים אוֹ חֲבֵרִים אוֹ גָרַם לַעֲשׂוֹת לַאֲחֵרִים שֶׁחִלֵּל אֶת ה' וְחָטָא וְהֶחֱטִיא שֶׁנִתְגַּדַּל עֲוֹנוֹ בִּמְאֹד מְאֹד עַד לַשָּׁמַיִם הִגִּיעַ. וּבִפְרַט אִם לֹא הִרְוָה צְמָאוֹ בָזֶה עַד שֶׁבָּא עַל הַזָּכָר אוֹ שֶׁבָּא עַל הָעֶרְוָה כִּי הִיא זִמָּה וְהוּא עָוֹן פְּלִילִי תּוֹעֵבָה לִפְנֵי ה'. כֵּיצַד יָרִים רֹאשׁוֹ. כֵּיצַד יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה. כֵּיצַד יִלְבַּשׁ בְּגָדִים נָאִים וְהַבְּגָדִים אֲשֶׁר עָלָיו לִכְלְכוּ נַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ עַד שֶׁהִרְחִיקוּהוּ מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ וּבַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה כְּבוּדָה וִיקָרָה טִנְפוּהָ וְעָשׂוּ עִמָּהּ כְּאַחַת הַנְּבָלוֹת כֵּיצַד יִשְׂמַח וְיָגֵל כֵּיצַד יְמַלֵּא שְׂחוֹק פִּיו כֵּיצַד יִרְאֶה בִּשְׂחוֹק אֲחֵרִים:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה