פרשת וארא יום רביעי

וארא · רביעי

תורה שמות ו׳: י״ז-כ״ב

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב''ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה:

ו (יז) בְּנֵ֥י גֵרְשׁ֛וֹן לִבְנִ֥י וְשִׁמְעִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְזַרְעֲיָתְהוֹן:

רש״יושני חיי קהת, ושני חיי עמרם וגו'. מֵחֶשְׁבּוֹן זֶה אָנוּ לְמֵדִים עַל מוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית ט״ו: י״ג), שֶׁלֹּא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם לְבַדָּהּ הָיוּ, אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק; שֶׁהֲרֵי קְהָת מִיּוֹרְדֵי מִצְרַיִם הָיָה, חֲשֹׁב כָּל שְׁנוֹתָיו וּשְׁנוֹת עַמְרָם וּשְׁמוֹנִים שֶׁל מֹשֶׁה, לֹא תִמְצָאֵם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְהַרְבֵּה שָׁנִים נִבְלָעִים לַבָּנִים בִּשְׁנֵי הָאָבוֹת:
יוכבד דודתו. אַחַת אֲבוּהִי, בַּת לֵוִי אֲחוֹת קְהָת:

(יח) וּבְנֵ֣י קְהָ֔ת עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵ֑ל וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י קְהָ֔ת שָׁלֹ֧שׁ וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃

וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת מְאָה וּתְלָתִין וּתְלַת שְׁנִין:

(יט) וּבְנֵ֥י מְרָרִ֖י מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַלֵּוִ֖י לְתֹלְדֹתָֽם׃

וּבְנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמוּשִׁי אִלֵּין זַרְעֲיַת לֵוִי לְתוּלְדָתְהוֹן:

(כ) וַיִּקַּ֨ח עַמְרָ֜ם אֶת־יוֹכֶ֤בֶד דֹּֽדָתוֹ֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶֽת־אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־מֹשֶׁ֑ה וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י עַמְרָ֔ם שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃

וּנְסִיב עַמְרָם יָת יוֹכֶבֶד אֲחַת אֲבוּהִי לֵיהּ לְאִנְתּוּ וִילִידַת לֵיהּ יָת אַהֲרֹן וְיָת משֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם מְאָה וּתְלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין:

(כא) וּבְנֵ֖י יִצְהָ֑ר קֹ֥רַח וָנֶ֖פֶג וְזִכְרִֽי׃

וּבְנֵי יִצְהָר קֹרַח וָנֶפֶג וְזִכְרִי:

(כב) וּבְנֵ֖י עֻזִּיאֵ֑ל מִֽישָׁאֵ֥ל וְאֶלְצָפָ֖ן וְסִתְרִֽי׃

וּבְנֵי עֻזִּיאֵל מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי:

נביאים יחזקאל כ״ט: י״ד-י״ט

כט (יד) וְשַׁבְתִּי֙ אֶת־שְׁב֣וּת מִצְרַ֔יִם וַהֲשִׁבֹתִ֤י אֹתָם֙ אֶ֣רֶץ פַּתְר֔וֹס עַל־אֶ֖רֶץ מְכוּרָתָ֑ם וְהָ֥יוּ שָׁ֖ם מַמְלָכָ֥ה שְׁפָלָֽה׃

וְאֶתֵּיב יַת גָלוּת מִצְרַיִם וְאָתֵיב יַתְהוֹן לְאַרְעָא פַּתְרוֹס עַל אַרְעָא תּוֹתְבוּתְהוֹן וִיהוֹן תַּמָן מָלְכוּ חֲלָשָׁא:

רש״ימְכוּרָתָ֑ם. מְגוּרָתָם. לָשׁוֹן אַחֵר: כְּמוֹ תּוֹלְדוֹתָם, וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:

(טו) מִן־הַמַּמְלָכוֹת֙ תִּֽהְיֶ֣ה שְׁפָלָ֔ה וְלֹֽא־תִתְנַשֵּׂ֥א ע֖וֹד עַל־הַגּוֹיִ֑ם וְהִ֨מְעַטְתִּ֔ים לְבִלְתִּ֖י רְד֥וֹת בַּגּוֹיִֽם׃

מִן מַלְכְּוָתָא תְּהֵי חֲלָשָׁא וְלָא תִתְרַבְרֵב עוֹד עַל עַמְמַיָא וְאַזְעִירִינוּן בְּדִיל דְלָא יִפְלְחוּן בְּעַמְמַיָא:

רש״ילְבִלְתִּ֖י רְד֥וֹת בַּגּוֹיִֽם. לְשׁוֹן מֶמְשָׁלָה, כְּמוֹ ״וּרְדוּ בִדְגַת הַיָּם״ (בראשית א: כח):

(טז) וְלֹ֣א יִֽהְיֶה־עוֹד֩ לְבֵ֨ית יִשְׂרָאֵ֤ל לְמִבְטָח֙ מַזְכִּ֣יר עָוֺ֔ן בִּפְנוֹתָ֖ם אַחֲרֵיהֶ֑ם וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ {פ}

וְלָא יְהוֹן עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְאִתְרַחָצָא עֲלֵיהוֹן לְאַדְכְּרָא חוֹבִין בְּאַפְנָיוּתְהוֹן בַּתְרֵיהוֹן וְיֵדְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלֹהִים:

רש״יוְלֹ֣א יִֽהְיֶה. מִצְרַיִם לְבֵית יִשְׂרָאֵל עוֹד לְמִבְטָח הַמַּזְכִּיר לָהֶם עָוֺן, שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״לֹא תֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד״ (שמות יד: יג):

(יז) וַיְהִ֗י בְּעֶשְׂרִ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה בָּרִאשׁ֖וֹן בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

וַהֲוָה בְּעַסְרִין וּשְׁבַע שְׁנִין בְּקַדְמָאָה בְּחַד לְיַרְחָא הֲוָה פִּתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִמִי לְמֵימָר:

רש״יוַיְהִ֗י בְּעֶשְׂרִ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה. לְמַלְכוּת נְבוּכַדְנֶצַּר, אוֹתָהּ שָׁנָה נִתְּנָה מִצְרַיִם בְּיָדוֹ, כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כו); וְיֵשׁ בַּסֵּפֶר הַזֶּה הַרְבֵּה נְבוּאוֹת כְּתוּבוֹת מֻקְדָּם וּמְאֻחָר:

(יח) בֶּן־אָדָ֗ם נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּ֠בֶ֠ל הֶעֱבִ֨יד אֶת־חֵיל֜וֹ עֲבֹדָ֤ה גְדוֹלָה֙ אֶל־צֹ֔ר כׇּל־רֹ֣אשׁ מֻקְרָ֔ח וְכׇל־כָּתֵ֖ף מְרוּטָ֑ה וְ֠שָׂכָ֠ר לֹא־הָ֨יָה ל֤וֹ וּלְחֵילוֹ֙ מִצֹּ֔ר עַל־הָעֲבֹדָ֖ה אֲשֶׁר־עָבַ֥ד עָלֶֽיהָ׃ {ס}

בַּר אָדָם נְבוּכַדְרֶאצַר מַלְכָּא דְבָבֶל אַפְלַח יַת מַשִׁרְיָתֵיהּ פּוּלְחַן רַב עַל כָּל סְעַר רֵישׁ נַתֵּר וְכָל כְתַף אִתְמְרַט וַאֲגָר לָא הֲוָה לֵיהּ וּלְמַשִׁרְיָתֵיהּ מִצוֹר עַל פּוּלְחָנָא דְאַפְלַח עֲלָהּ:

רש״יהֶעֱבִ֨יד אֶת חֵיל֜וֹ. עַל צוֹר עֲבוֹדָה גְדוֹלָה:
כׇּל רֹ֣אשׁ. אַנְשֵׁי חֵילוֹתָיו:
מֻקְרָ֔ח וְכׇל כָּתֵ֖ף מְרוּטָ֑ה. כְּדֶרֶךְ הַצָּרִים עַל הָעִיר יָמִים רַבִּים, וְטוֹרְחִים וִיגֵעִים בְּשֵׂאת מַשָּׂאוֹת עֵצִים וַאֲבָנִים. וְהוּא לָכַד אֶת צוֹר בְּעֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ לְמַלְכוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כו). מֻקְרָח קָאלְבּ״וּ בְּלַעַ״ז:
מְרוּטָ֑ה. פְּלִיאָ״ה בְּלַעַ״ז:
וְ֠שָׂכָ֠ר לֹא הָ֨יָה ל֤וֹ. לְאַחַר שֶׁשָּׁלְלוּ שְׁלָלָהּ, עָלָה הַיָּם וְשָׁטַף מֵהֶם, לְפִי שֶׁנִּגְזַר עָלֶיהָ וְעַל שְׁלָלָהּ לֵיאָבֵד בַּיָּם:

(יט) לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנְנִ֥י נֹתֵ֛ן לִנְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְנָשָׂ֨א הֲמֹנָ֜הּ וְשָׁלַ֤ל שְׁלָלָהּ֙ וּבָזַ֣ז בִּזָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה שָׂכָ֖ר לְחֵילֽוֹ׃

בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָא אֲנָא יָהֵיב לִנְבוּכַדְרֶאצַר מַלְכָּא דְבָבֶל יַת אַרְעָא דְמִצְרָיִם וְיִשְׁבֵּי אִתְרְגוּשְׁתָּהּ וְיִבּוֹז בִּזָהּ וְיַעְדֵי עֲדָאָהּ וּתְהֵי אֲגַר לְמַשִׁרְיָתֵיהּ:

כתובים משלי י״ג: ז׳-י״ב

יג (ז) יֵ֣שׁ מִ֭תְעַשֵּׁר וְאֵ֣ין כֹּ֑ל מִ֝תְרוֹשֵׁ֗שׁ וְה֣וֹן רָֽב׃

אִית דִמְעַתֵּר נַפְשֵׁיהּ וְלֵית כָּל מִדָעַם וּמְמַסְכֵּן נַפְשֵׁיהּ וּמַזָלֵיהּ סַגִיאָה:

רש״ייֵ֣שׁ מִ֭תְעַשֵּׁר וְאֵ֣ין כֹּ֑ל. מַרְאֶה עַצְמוֹ עָשִׁיר. דָּבָר אַחֵר: יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא מִתְעַשֵּׁר בְּסוֹפוֹ, וְאֵין לוֹ כְּלוּם בִּתְחִלָּתוֹ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא בָּא לִידֵי עֲנִיּוּת מִמָּמוֹן גָּדוֹל. דָּבָר אַחֵר: מִתְעַשֵּׁר בְּגֶזֶל עֲנִיִּים, וְסוֹף אֵין לוֹ כְּלוּם, וְיֵשׁ מִתְרוֹשֵׁשׁ עַל יְדֵי שֶׁפִּזֵּר וְנָתַן לָאֶבְיוֹנִים, וְהוֹן רָב מוּכָן לוֹ:

(ח) כֹּ֣פֶר נֶֽפֶשׁ־אִ֣ישׁ עׇשְׁר֑וֹ וְ֝רָ֗שׁ לֹֽא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃

אִית לֵיהּ פּוּרְקָנָא דְנַפְשֵׁיהּ דְגַבְרָא עוּתְרֵיהּ וּמַסְכְּנָא לָא מְקַבֵּל בַּעְתָא:

רש״יכֹּ֣פֶר נֶֽפֶשׁ אִ֣ישׁ עׇשְׁר֑וֹ. עָשְׁרוֹ שֶׁל אָדָם הוּא כֹּפֶר נַפְשׁוֹ, שֶׁעָשָׂה מִמֶּנּוּ צְדָקָה:
וְ֝רָ֗שׁ לֹֽא שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַשְׁמִיעַ גְּעָרָה לָרָשׁ שֶׁנּוֹתֵן לוֹ וְאֵינוֹ מַכְלִימוֹ. דָּבָר אַחֵר: כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, תּוֹרָתוֹ:
וְ֝רָ֗שׁ. בְּדִבְרֵי תוֹרָה לֹא שָׁמַע גְּעָרָה. אֵינוֹ יוֹדֵעַ לָסוּר מִן הָרָעָה, לְפִי שֶׁלֹּא נִזְהָר. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: עַל ״מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל״ מְדַבֵּר, שֶׁהִטִּיל הַכָּתוּב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהִשְׁוָה בּוֹ דַּל וְעָשִׁיר (שמות ל: טו); שֶׁאֵין הָרָשׁ שׁוֹמֵעַ גְּעָרָה וּכְלִמָּה מִן הֶעָשִׁיר, לֵאמֹר לוֹ: חֶלְקִי גָּדוֹל מֵחֶלְקְךָ בְּקָרְבְּנוֹת צִבּוּר:

(ט) אוֹר־צַדִּיקִ֥ים יִשְׂמָ֑ח וְנֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ׃

נוּהֲרֵי דְצַדִיקֵי נִרְוַז וּשְׁרָגָא דְרַשִׁיעֵי נִדְעָךְ:

רש״ייִדְעָֽךְ. לְשׁוֹן קְפִיצָה, שֶׁהַשַּׁלְהֶבֶת קוֹפֶצֶת וְנִכְרֶתֶת:

(י) רַק־בְּ֭זָדוֹן יִתֵּ֣ן מַצָּ֑ה וְאֶת־נ֖וֹעָצִ֣ים חׇכְמָֽה׃

לְחוֹד בִּזְדָנוּתָא אָתְיָא מַצוּתָא וְאִלֵין דְמִתְמַלְכִין חַכִּימֵי אִנוּן:

רש״ירַק בְּ֭זָדוֹן יִתֵּ֣ן מַצָּ֑ה. מַחֲלֹקֶת:
וְאֶת נ֖וֹעָצִ֣ים. וְעִם הַמִּתְיַעֲצִים תָּלִין חָכְמָה:

(יא) ה֭וֹן מֵהֶ֣בֶל יִמְעָ֑ט וְקֹבֵ֖ץ עַל־יָ֣ד יַרְבֶּֽה׃

מַזָלָא מִן עַוְלָא דְמָרֵיהּ יִזְעַר וּדְמַכְנֵשׁ וְיָהַב לְמַסְכְּנָא יַסְנֵי מָמוֹנֵיהּ:

רש״יה֭וֹן מֵהֶ֣בֶל יִמְעָ֑ט. עוֹשֶׂה גִּרְסָתוֹ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת יִמְעָט, שֶׁיִּשְׁתַּכַּח מִמֶּנּוּ מְעַט מְעַט (עבודה זרה יט.):

(יב) תּוֹחֶ֣לֶת מְ֭מֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵ֑ב וְעֵ֥ץ חַ֝יִּ֗ים תַּאֲוָ֥ה בָאָֽה׃

מַן דִּמְשַׁדֵי לְמַעְדְרֵיהּ טָב מִן דְתָלֵי בְּסִבְרָא וְאִילָנָא דְחַיֵי רִגְתָא מַיְתָא:

רש״יתּוֹחֶ֣לֶת מְ֭מֻשָּׁכָה. מַבְטִיחַ עַצְמוֹ עַל חֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה:
מַחֲלָה לֵ֑ב. מְבִיאָה חוֹלִי לַלֵּב, וְאֵין מַחֲלָה זֶה שֵׁם דָּבָר כְּמוֹ ״וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ״ (שמות כג: כה) אֶלָּא כְּמוֹ ״מַעֲלֵה גֵרָה״ (ויקרא יא: ה):
וְעֵ֥ץ חַ֝יִּ֗ים תַּאֲוָ֥ה בָאָֽה. מְסֹרָס הוּא, כְּלוֹמַר: תַּאֲוָה בָאָה הֲרֵי הוּא כְּעֵץ חַיִּים. תּוֹחֶלֶת שֶׁהוֹחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל וְצִפָּה שֶׁיָּשׁוּבוּ, וְהֵם לֹא שָׁבוּ, סוֹף בָּאָה לָהֶם לְמַחֲלַת לֵב; וּכְשֶׁתַּאֲוָתוֹ בָאָה, שֶׁהֵם עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ, עֵץ חַיִּים הִיא לָהֶם:

משנה משנה בבא מציעא ד׳

א. הַזָּהָב קוֹנֶה אֶת הַכֶּסֶף, וְהַכֶּסֶף אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת הַזָּהָב. הַנְּחֹשֶׁת קוֹנָה אֶת הַכֶּסֶף, וְהַכֶּסֶף אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת הַנְּחשֶׁת. מָעוֹת הָרָעוֹת קוֹנוֹת אֶת הַיָּפוֹת, וְהַיָּפוֹת אֵינָן קוֹנוֹת אֶת הָרָעוֹת. אֲסִימוֹן קוֹנֶה אֶת הַמַּטְבֵּעַ, וְהַמַּטְבֵּעַ אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת אֲסִימוֹן. מִטַּלְטְלִין קוֹנִים אֶת הַמַּטְבֵּעַ, וְהַמַּטְבֵּעַ אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. זֶה הַכְּלָל, כָּל הַמִּטַּלְטְלִין קוֹנִין זֶה אֶת זֶה:

ברטנורההַזָּהָב קוֹנֶה אֶת הַכֶּסֶף. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא חָשׁוּב לִהְיוֹת מַטְבֵּעַ וְחָרִיף לִנָּתֵן בְּהוֹצָאָה, דִּין מָעוֹת יֵשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ קוֹנֶה אֶת שֶׁכְּנֶגְדּוֹ שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב מַטְבֵּעַ וְאֵינוֹ חָרִיף בְּהוֹצָאָה כְמוֹתוֹ. וּמִי שֶׁאֵין טִבְעוֹ חָשׁוּב וְחָרִיף, דִּין פֵּרוֹת יֵשׁ לוֹ, וּמְשִׁיכָתוֹ הוּא קִיּוּם דָּבָר. לְפִיכָךְ מִכִּי מָשַׁךְ הָאֶחָד דִּינְרֵי זָהָב, קָנָה הַשֵּׁנִי דִּינְרֵי כֶסֶף בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. דְּדִינְרֵי זָהָב הֲווּ פֵּרוֹת לְגַבֵּי דִּינְרֵי כֶסֶף:
וְהַכֶּסֶף אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת הַזָּהָב. דְּדִינְרֵי כֶּסֶף שֶׁהֵם חֲרִיפִים בְּהוֹצָאָה, דִּין מָעוֹת יֵשׁ לָהֶם לְגַבֵּי דִּינְרֵי זָהָב. וְאִם מָשַׁךְ הָאֶחָד דִּינַר כֶּסֶף, לֹא קָנָה הָאַחֵר דִּינַר זָהָב עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ, דְּמָעוֹת אֵינָן קוֹנוֹת. וְהַיְנוּ טַעֲמָא נַמִּי שֶׁנְּחֹשֶׁת קוֹנֶה אֶת הַכֶּסֶף, דִּפְרוּטוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת שֶׁאֵין טִבְעָן חָשׁוּב כָּל כָּךְ, הֲווּ פֵּירֵי לְגַבֵּי דִינְרֵי כֶסֶף, וְהַכֶּסֶף אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת הַנְּחֹשֶׁת:
מָעוֹת הָרָעוֹת. שֶׁנִּפְסְלוּ:
אֲסִימוֹן. שֶׁנַּעֲשָׂה בְּמִדַּת הַמַּטְבֵּעַ הַיּוֹצֵא אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא טִבְּעוּ עָלָיו צוּרָה:
כָּל הַמִּטַּלְטְלִין קוֹנִין זֶה אֶת זֶה. אִם הֶחְלִיף אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, כֵּיוָן שֶׁמָּשַׁךְ הָאֶחָד קָנָה חֲבֵרוֹ. וְהַאי כָּל, לַאֲתוֹיֵי אֲפִלּוּ כִּיס מָלֵא מָעוֹת בְּכִיס מָלֵא מָעוֹת:

עיקר תוספות יום טוב(א) כְּלוֹמַר שֶׁיִּתְחַיֵּב לוֹ בְּדִינְרֵי כֶּסֶף שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ. וְלֹא בְתוֹרַת חֲלִיפִין דְּהַיְנוּ שֶׁכְּשֶׁמָּשַׁךְ זֶה נִקְנִים לוֹ דִּינְרֵי כֶסֶף וּבִרְשׁוּתוֹ הֵם, שֶׁאֵין קוֹנִין בְּפֵרוֹת, וְאֵין הַמַּטְבֵּעַ נִקְנֶה בַּחֲלִיפִין. אֶלָּא בְּתוֹרַת דָּמִים אַיְרִינַן, כְּלוֹמַר לְחַיְּבוֹ בְּדִינְרֵי כֶסֶף. וְתָנֵי הַזָּהָב מְחַיֵּב. גְּמָרָא:
(ב) כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ. אִי אָמַר לוֹ מֵאַרְנָקִי חֲדָשָׁה יָהֵיבְנָא לָךְ, לֹא מָצֵי יָהֵיב לֵיהּ מֵאַרְנָקִי יְשָׁנָה, אַף עַל גַּב דַּעֲדִיפֵי מִנַּיְהוּ וְכוּ'. גְּמָרָא:
(ג) הַנְּחֹשֶׁת כוּ'. אַף עַל גַּב דְּכָל שֶׁכֵּן הוּא מֵרֵישָׁא. אִצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא הָנֵי פְרִיטֵי בְּאַתְרָא דְּסָגְיֵי אִנְהוּ חָרִיפֵי טְפֵי מִכַּסְפָּא אֵימָא טִבְעָא הָוֵי, קָא מַשְׁמַע לָן כֵּיוָן דְּאִיכָּא דּוּכְתָּא דְּלֹא סָגְיֵי בָּהּ, פֵּירֵי הָווּ. גְּמָרָא:
(ד) כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, תֵּימַהּ דְּכָל שֶׁכֵּן הִיא מֵרֵישָׁא. לְכָךְ נִרְאֶה דְּמָעוֹת הָרָעוֹת הַיְנוּ שֶׁיּוֹצְאוֹת קְצָת:
(ה) אִצְטְרִיךְ, אַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ חָסֵר כִּי אִם מְעַט וּבְדָבָר מֻעָט יַטְבִּיעוּ הַרְבֵּה מֵהֶם. תּוֹסָפוֹת:
(ו) מִטַּלְטְלִין כוּ'. אַשְׁמְעִינַן דְּקוֹנִין אֲפִלּוּ מַטְבֵּעַ, כְּמוֹ מָעוֹת רָעוֹת וַאֲסִימוֹן, דְּמִקְרֵי פֵּירָא לְגַבֵּי כַּסְפָּא. וְהֵם אֵינָן קוֹנִין מִטַּלְטְלִין, דְּמִקְרֵי טִבְעָא לְגַבֵּי מִטַּלְטְלִין. תּוֹסָפוֹת:
(ז) אֵינוֹ מוֹסִיף אַדִּלְעֵיל, דְּלָאו בְּמִטַּלְטְלִין בִּלְבַד הוּא אֶלָּא בְּמִטַּלְטְלִין וּמַטְבֵּעַ בְּיַחַד. וְכֵן נִרְאֶה גִּרְסַת רַשִׁ"י דְּכָתַב וְהַאי כָּל כוּ'‏ וְלֹא כָּתְבוּ וְהַאי זֶה הַכְּלָל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ב. כֵּיצַד. מָשַׁךְ הֵימֶנּוּ פֵרוֹת וְלֹא נָתַן לוֹ מָעוֹת, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. נָתַן לוֹ מָעוֹת וְלֹא מָשַׁךְ הֵימֶנּוּ פֵרוֹת, יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. אֲבָל אָמְרוּ, מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל וּמִדּוֹר הַפַּלָּגָה, הוּא עָתִיד לְהִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדוֹ, יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה:

ברטנורהנָתַן לוֹ מָעוֹת וְלֹא מָשַׁךְ הֵימֶנּוּ פֵּרוֹת יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. זֶה וָזֶה. וְתַקָּנַת חֲכָמִים הִיא. דִּדְבַר תּוֹרָה מָעוֹת קוֹנוֹת, כִּדְאַשְׁכְּחַן גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ דִּכְתִיב וְנָתַן הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ, וּמַה טַּעַם אָמְרוּ מְשִׁיכָה קוֹנָה וְלֹא מָעוֹת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַנִּיחַ לוֹקֵחַ מִקְּחוֹ בְּבֵית מוֹכֵר זְמַן מְרֻבֶּה, וְתִפֹּל דְּלֵקָה בִּשְׁכוּנַת הַמּוֹכֵר וְלֹא יָחוּשׁ לִטְרֹחַ וּלְהַצִּיל, לְפִיכָךְ הֶעֱמִידוּם בִּרְשׁוּתוֹ לַחֲזֹר בּוֹ אִם יִרְצֶה, דְּכֵיוָן דְּאִם יִתְיַקְּרוּ בִּרְשׁוּתוֹ יִתְיַקֵּר וְיַחְזֹר בּוֹ מִן הַמֶּכֶר וִיהֵא הַשָּׂכָר שֶׁלּוֹ, כְּדִידֵיהּ חָשֵׁיב לְהוּ וְטָרַח וּמַצִּיל:
אֲבָל אָמְרוּ מִי שֶׁפָּרַע וְכוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, אוֹרְרִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין וְאוֹמְרִים עָלָיו מִי שֶׁפָּרַע מִדּוֹר הַמַּבּוּל וּמִדּוֹר הַפַּלָּגָה וּמֵאַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וּמִן הַמִּצְרִיִּים שֶׁשָּׁטְפוּ בַּיָּם, הוּא עָתִיד לִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ. וְאַחַר כָּךְ מַחֲזִיר לוֹ אֶת מְעוֹתָיו:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדוֹ יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אַמִּלְּתֵיהּ דְּתַנָּא קַמָּא קָאֵי דְּאָמַר נָתַן לוֹ מָעוֹת וְלֹא מָשַׁךְ מִמֶּנּוּ פֵּרוֹת יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ בֵּין מוֹכֵר בֵּין לוֹקֵחַ, וַאֲתָא רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמֵימַר דְּזִמְנִין דְּמִי שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדוֹ דְּהַיְנוּ הַמּוֹכֵר שֶׁקִּבֵּל אֶת הַכֶּסֶף יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וּבְיָדוֹ לְקַיֵּם אֶת הַמֶּכֶר אִם יִרְצֶה וְאֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה עֲלִיָּתוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ שְׂכוּרָה אֵצֶל הַמּוֹכֵר, דְּהַשְׁתָּא אִם הַמּוֹכֵר רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה הַמֶּכֶר קַיָּם אֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ, דְּטַעְמָא מַאי אָמוּר רַבָּנָן מְשִׁיכָה קוֹנָה וְלֹא מָעוֹת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמַר לוֹ מוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ נִשְׂרְפוּ חִטֶּיךָ בַּעֲלִיָּה, הָכָא דַּעֲלִיָּה דְלוֹקֵחַ הִיא, אִי נָפְלָה דְלֵקָה אִיהוּ טָרַח וְמַיְתֵי לָהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁעֲלִיָּתוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ שְׂכוּרָה אֵצֶל הַמּוֹכֵר, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא מָשַׁךְ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר:

עיקר תוספות יום טוב(ח) כֵּיצַד. הוּא פֵּרוּשָׁא דְּזָהָב וּנְחֹשֶׁת קוֹנִים לַכֶּסֶף, וְכֶסֶף אֵינוֹ קוֹנֶה אוֹתָם. וּמְפָרֵשׁ מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ פֵּרוֹת לְגַבֵּי כֶסֶף, וּבְפֵרוֹת עוֹשִׂין הַמְּשִׁיכָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(ט) וְגָמַר הֶדְיוֹט מֵהֶקְדֵּשׁ. רַשִׁ"י. וְהַנִמּוּקֵי יוֹסֵף כָּתַב דְּלֹא גָּמַר כוּ', וְהָכָא לָאו מִקְּרָא יָלֵיף אֶלָּא מִסְּבָרָא בְּעָלְמָא, דִּבְדִין הוּא שֶׁיְּהוּ קוֹנוֹת, כֵּיוָן שֶׁרֹב הַקִּנְיָנִים נַעֲשִׂים בְּכֶסֶף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) כְּלוֹמַר בְּאֹנֶס, דְּלֵיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מִבַּעַל הַדְּלֵקָה. גְּמָרָא:
(יא) אֲבָל בְּמָעוֹת לֹא יוּכַל לוֹמַר נִשְׂרְפוּ, דִּלְכָל הַפָּחוֹת יִהְיֶה עֲלֵיהֶן כְּשׁוֹמֵר חִנָּם וְאֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בַּקַּרְקַע, אִי נַמִּי דְּאֵין טֹרַח בְּהַצָּלָתָן. תּוֹסָפוֹת:
(יב) וּמִשּׁוּם הָכִי הִפְקִיעוּ חֲכָמִים קִנְיָן דְּאוֹרַיְתָא כִּדְקָתָנֵי רֵישָׁא מָשַׁךְ וְלֹא נָתַן מָעוֹת קָנָה, (וְלֹא הִצְרִיכוּ מָעוֹת וּמְשִׁיכָה), דְּאִי מְשִׁיכָה לְבַדּוֹ לֹא תִקְנֶה יֹאמַר לוֹקֵחַ לַמּוֹכֵר נִשְׂרְפוּ חִטֶּיךָ בַּעֲלִיָּה. תּוֹסָפוֹת:
(יג) וְטַעְמָא דְּלוֹקֵחַ יָכוֹל גַּם כֵּן לַחֲזֹר בּוֹ, דְּכָל שֶׁכֵּן כִּי מוֹקְמַת לַחֲזָרָה נַמִּי בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ מָסַר נַפְשֵׁיהּ הַמּוֹכֵר וְטָרַח וּמַצִּיל, שֶׁאִם יִרְאֶה הַלּוֹקֵחַ דְּלֵקָה בָּאָה יֹאמַר חוֹזְרַנִּי בִּי. רַשִׁ"י. וְהָרַ"ב תְּחִלַּת הַתַּקָּנָה נָקַט. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יד) שֶׁפָּרַע. לְפִי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְקַבֵּל הַפֵּרָעוֹן, שֶׁאִם חָטְאוּ לְפָנָיו מַה פָּעֲלוּ לוֹ. לְפִיכָךְ לֹא אָמְרוּ מִי שֶׁנִּפְרַע כוּ'‏ אֶלָּא שֶׁפָּרַע, כְּלוֹמַר שֶׁפָּרַע מֵהֶם חוֹבָם, וְלֹא לוֹ:
(טו) וְקָשֶׁה מַאי תֵּבַת כָּל. וְנִרְאֶה לִי דְּהָכִי קָאָמַר, כָּל נוֹשֵׂא שֶׁיִּזְדַּמֵּן מִן הָרָאוּי הוּא מִי שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדוֹ כוּ', הִלְכָּךְ מוֹכֵר שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדוֹ מָצֵי הֲדַר בֵּיהּ. בֵּית יוֹסֵף:
(טז) כָּל דְּבָרָיו דִּבְרֵי תֵּימַהּ הֵם. רֵישׁ דְּבָרָיו שֶׁכָּתַב דְּזִמְנִין כוּ', וּמַשְׁמָעוּת לִישְׁנָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּלְעוֹלָם כָּל שֶׁהַכֶּסֶף כוּ'. וְעוֹד קָשֶׁה וְלָמָּה יוּכַל הַמּוֹכֵר לַחֲזֹר בּוֹ כֵּיוָן דְּבָטֵל טַעֲמָא דִּגְזֵרָה. וְגַם בְּמַה שֶּׁכָּתַב וְאֵין הֲלָכָה כוּ'‏ אֶלָּא כוּ'‏ יָכוֹל לַחֲזֹר בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר, קָשֶׁה, אַמַּאי, כֵּיוָן דְּלֵיכָּא טַעֲמָא דִגְזֵרָה. וְאֶפְשָׁר דְּתָנָא קַמָּא לֹא סְבִירָא לֵיהּ כְּוָתֵיהּ דְּזִמְנִין כוּ', אֶלָּא שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחֲזֹר כוּ'. וּבַגְּמָרָא מוּכָח דְּהָכָא לָאו בַּעֲלִיָּתוֹ שְׂכוּרָה כוּ'‏ אֶלָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ דְּהַתַּקָּנָה לֹא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמּוֹכֵר, אֲבָל הַלּוֹקֵחַ אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ (דְּהַיְנוּ בְּתַקָּנָה זוֹ), אֲבָל בַּעֲלִיָּה מֻשְׂכֶּרֶת כֻּלֵּי עָלְמָא סְבִירָא לְהוּ דִּשְׁנֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לַחֲזֹר בָּהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ג. הָאוֹנָאָה, אַרְבָּעָה כֶסֶף מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֶסֶף לַסֶּלַע, שְׁתוּת לַמִּקָּח. עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר. עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לְתַגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ. הוֹרָה רַבִּי טַרְפוֹן בְּלוֹד, הָאוֹנָאָה שְׁמֹנָה כֶסֶף לַסֶּלַע, שְׁלִישׁ לַמִּקָּח, וְשָׂמְחוּ תַגָּרֵי לוֹד. אָמַר לָהֶם, כָּל הַיּוֹם מֻתָּר לְהַחֲזִיר. אָמְרוּ לוֹ, יַנִּיחַ לָנוּ רַבִּי טַרְפוֹן בִּמְקוֹמֵנוּ, וְחָזְרוּ לְדִבְרֵי חֲכָמִים:

ברטנורההָאוֹנָאָה אַרְבָּעָה כֶסֶף. אַרְבָּעָה מָעוֹת כֶּסֶף שֶׁהֵם שֵׁשׁ מָעוֹת בְּדִינָר, וְהַסֶּלַע אַרְבַּע דִּינָרִין:
מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע כֶּסֶף לַסֶּלַע. אִם הָיָה הַמִּקָּח בִּדְמֵי הַסֶּלַע שֶׁהוּא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מָעוֹת, דְּהַשְׁתָּא הַוְיָא אוֹנָאָה שְׁתוּת לַמִּקָּח, חַיָּב לְהָשִׁיב לוֹ כָּל אוֹנָאָתוֹ אַרְבָּעָה כֶסֶף:
עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר. מִי שֶׁנִּתְאַנָּה. וְהָא דְּנָקַט לְשׁוֹן מֻתָּר, לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּלֵיכָּא אֲפִלּוּ מִי שֶׁפָּרַע לְהַחֲזִיר הַמִּקָּח אוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ אוֹנָאָתוֹ:
עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה. הַמִּקָּח לְתַגָּר אוֹ לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו. וְאִם שָׁהָה יוֹתֵר, מָחַל עַל אוֹנָאָתוֹ. וְהַמּוֹכֵר לְעוֹלָם חוֹזֵר, שֶׁהֲרֵי אֵין הַמִּקָּח בְּיָדוֹ שֶׁיּוּכַל לְהַרְאוֹת לְתַגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ אִם נִתְאַנָּה. וְאִם נוֹדָע שֶׁבָּא לְיָדוֹ דָּבָר כַּיּוֹצֵא בְּמִמְכָּרוֹ וְיָדַע שֶׁטָּעָה וְשָׁתַק וְלֹא תָבַע, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וְלִתְבֹּעַ, שֶׁהֲרֵי מָחַל:
וְשָׂמְחוּ תַגָּרֵי לוֹד. שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בִּסְחוֹרָה וּמוֹכְרִין בְּיֹקֶר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן:

עיקר תוספות יום טוב(יז) אַרְבָּעָה כוּ'. הָוֵי מָצֵי לְמִתְנֵי כֶּסֶף מִשֵּׁשׁ כֶּסֶף לַדִּינָר. וְיֵשׁ לוֹמַר מִשּׁוּם מַתְנִיתִין ז'‏ דְּפוֹחֵת וְהוֹלֵךְ עַיֵּן שָׁם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יח) כְּלוֹמַר שֶׁהוּא שָׁוֶה סֶלַע. וְלֵיכָּא לְפֵרוּשֵׁי דְּזַבְּנֵיהּ בְּעֶשְׂרִים, דִּלְפִי זֶה נִתְאַנָּה הַמּוֹכֵר, וּבַסֵּיפָא תְּנַן עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר וּמְפָרְשִׁים לָהּ בְּלוֹקֵחַ, דְּמוֹכֵר לְעוֹלָם חוֹזֵר, אֶלָּא דְּזַבְּנֵיהּ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה. דְּבִכְלָל שְׁתוּת לַמִּקָּח בֵּין שֶׁנִּתְאַנָּה מוֹכֵר דְּזַבֵּין שָׁוֶה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּעֶשְׂרִים, וּבֵין דְּנִתְאַנָּה לוֹקֵחַ דְּזָבִין שָׁוֶה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה. הָכִי מַסְּקִינַן בַּגְּמָרָא אַלִּיבָּא דְּרַב דְּסָבַר שְׁתוּת מִקָּח דַּוְקָא. אֲבָל שְׁמוּאֵל סָבַר שְׁתוּת מָעוֹת נַמִּי שָׁנִינוּ. וּלְפִי דְּלִישְׁנָא דַּיֵּק טְפֵי אַלִּיבָּא דְרַב, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י וְהָרַ"ב אַלִּיבֵּיהּ אַף עַל גַּב דַּהֲלָכָה כִּשְׁמוּאֵל בְּדִינֵי:
(יט) שְׁתוּת. דְּאִלּוּ פָּחוֹת מִשְּׁתוּת הָוֵי מְחִילָה, לְפִי שֶׁכֵּן הוּא דֶּרֶךְ מִקָּח וּמִמְכָּר, שֶׁאֵין הַלּוֹקֵחַ וְהַמּוֹכֵר יְכוֹלִים לְכַוֵּן דְּמֵי הַמִּקָּח בְּצִמְצוּם. וְדֶרֶךְ הָעוֹלָם לִמְחֹל טָעוּת עַד שְׁתוּת. טוּר:

ד. אֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַמּוֹכֵר, יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה. כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה לְהֶדְיוֹט, כָּךְ אוֹנָאָה לְתַגָּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין אוֹנָאָה לְתַגָּר. מִי שֶׁהֻטַּל עָלָיו, יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, רָצָה, אוֹמֵר תֶּן לִי מְעוֹתַי, אוֹ תֶן לִי מַה שֶּׁאוֹנִיתַנִי:

ברטנורהאֵין אוֹנָאָה לְתַגָּר. מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּקִי וּמִסְּתָמָא אַחוֹלֵי אַחִיל גַּבֵּיהּ, וְהַאי דְּזַבְּנָא הָכִי, מִשּׁוּם דְּאִתְרַמֵּי לֵיהּ זְבִינָא אַחֲרִיתִי, וְהַשְׁתָּא הוּא דְּקָבָעֵי לְמִהֲדַר בֵּיהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
מִי שֶׁהֻטַּל עָלָיו יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. מִי שֶׁנִּתְאַנָּה:
תֶּן לִי מְעוֹתַי. אִם נִתְאַנָּה לוֹקֵחַ. וּמַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הִיא. וְלֵית הִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ, אֶלָּא אִם הָאוֹנָאָה שְׁתוּת, קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה. יוֹתֵר מִשְּׁתוּת, בָּטֵל מִקָּח:

עיקר תוספות יום טוב(כ) מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא דְּהַיְנוּ תַּגָּר סַפְסָר (שֶׁהוּא קוֹנֶה וּמוֹכֵר מִיָּד תָּמִיד), דְּמֵידַע זְבִינְתֵּיהּ כַּמָּה שָׁוֶה (שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁהָה בֵּין קְנִיָּתָהּ לִמְכִירָתָהּ. רַשִׁ"י) וְאַחוּלֵי אַחִיל כוּ':
(כא) וְהוּא הַדִּין לַמּוֹכֵר, וְשִׁיּוּרֵי שַׁיְּרֵיהּ. גְּמָרָא:

ה. כַּמָּה תְהֵא הַסֶּלַע חֲסֵרָה וְלֹא יְהֵא בָהּ אוֹנָאָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַרְבָּעָה אִסָּרִין, אִסָּר לְדִינָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַרְבָּעָה פֻנְדְּיוֹנוֹת, פֻּנְדְּיוֹן לְדִינָר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁמֹנָה פֻנְדְּיוֹנוֹת, שְׁנֵי פֻנְדְּיוֹנוֹת לְדִינָר:

ברטנורהכַּמָּה תְהֵא סֶלַע חֲסֵרָה. מַטְבֵּעַ הַיּוֹצֵא וְתָמִיד הוּא שׁוֹחֵק וְחָסֵר, כַּמָּה תֶחְסַר וְאִם הוֹצִיאָהּ לֹא תְהֵא אוֹנָאָה:
אַרְבַּע אִסָּרִין. לְסֶלַע:
אִסָּר לְדִינָר. וְהוּא אֶחָד מִן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בּוֹ. דְּשֵׁשׁ מָעָה כֶסֶף הוּא דִּינָר, מָעָה שְׁנֵי פֻנְדְּיוֹנִים, פֻּנְדְּיוֹן שְׁנֵי אִסָּרִין:
אַרְבָּעָה פֻנְדְּיוֹנִים. אֶחָד מִשְׁנֵים עָשָׂר:

עיקר תוספות יום טוב(כב) הַסֶּלַע. דְּלֹא דָּמֵי לְטַלִּית, דְּסֶלַע דְּכֵיוָן דְּלֹא סַגִּי לֹא מָחַל. גְּמָרָא:
(כג) שְׁנֵי כוּ'. וְהָא דְּלֹא אָמַר מָעָה לְדִינָר, מִשּׁוּם דְּרַבִּי יְהוּדָה נָקַט פֻּנְדְּיוֹן קָאָמַר אִיהוּ שְׁתֵּי פֻנְדְּיוֹן:

ו. עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר, בַּכְּרַכִּים, עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לְשֻׁלְחָנִי, וּבַכְּפָרִים, עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. אִם הָיָה מַכִּירָהּ, אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מְקַבְּלָהּ הֵימֶנּוּ, וְאֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַרְעֹמֶת. וְנוֹתְנָהּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא נֶפֶשׁ רָעָה:

ברטנורהבַּכְּרַכִּים. שֶׁיֵּשׁ שָׁם שֻׁלְחָנִי, עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַשֻּׁלְחָנִי:
בַּכְּפָרִים. שֶׁאֵין שָׁם שֻׁלְחָנִי:
עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. שֶׁבָּא לְהוֹצִיא בְּעֶרֶב שַׁבָּת לִסְעוּדַת שַׁבָּת, אָז יֵדַע אִם יוּכַל לְהוֹצִיאָהּ וִיקַבְּלוּהָ מִמֶּנּוּ:
וְאִם הָיָה מַכִּירָהּ. הָכִי קָאָמַר, וְאִם חָסִיד הוּא וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, אִם מַכִּיר שֶׁהִיא הַסֶּלַע שֶׁנָּתַן לוֹ, יְקַבְּלֶנָּה מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ:
וְאֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַרְעֹמֶת. הָכִי קָאָמַר, וְאַחֵר שֶׁאֵינוֹ חָסִיד וְלֹא רָצָה לְקַבְּלָהּ מִמֶּנּוּ, אֵין לָזֶה עָלָיו אֶלָּא תַרְעֹמֶת. דְּאִיהוּ הוּא דְּאַפְסֵיד אַנַּפְשֵׁיהּ שֶׁלֹּא הֶחְזִירוֹ בִּזְמַנּוֹ:
וְנוֹתְנָהּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. אַחֲסֵרָה כְּדֵי אוֹנָאָה קָאֵי. וְנוֹתְנָהּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּשָׁוְיָהּ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם אֲסִימוֹן שֶׁאֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתְחַלֵּל אֶלָּא בְּמַטְבֵּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צוּרָה, דְּשֵׁם מַטְבֵּעַ יֵשׁ עָלָיו, דְּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקְחָהּ בְּשָׁוְיָהּ בְּתוֹרַת מַטְבֵּעַ אֶלָּא כְּמוֹ נִסְכָּא שֶׁל כֶּסֶף, אֵינוֹ אֶלָּא נֶפֶשׁ רָעָה:

עיקר תוספות יום טוב(כד) עַד כוּ'. דְּלֹא דָּמֵי לְטַלִּית דְּכָל אֱינַשׁ קִים לֵיהּ בְּגַוֵּיהּ. גְּמָרָא:

ז. הָאוֹנָאָה אַרְבָּעָה כֶסֶף, וְהַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף, וְהַהוֹדָאָה שָׁוֶה פְרוּטָה. חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת הֵן. הַהוֹדָאָה שָׁוֶה פְרוּטָה, וְהָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בְּשָׁוֶה פְרוּטָה, וְהַנֶּהֱנֶה בְשָׁוֶה פְרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ מָעַל, וְהַמּוֹצֵא שָׁוֶה פְרוּטָה חַיָּב לְהַכְרִיז, וְהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה וְנִשְׁבַּע לוֹ, יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדָי:

ברטנורההָאוֹנָאָה אַרְבָּעָה כֶסֶף. לְמִקָּח סֶלַע שֶׁהוּא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מָעוֹת כֶּסֶף. נִמְצָא הָאוֹנָאָה שְׁתוּת כִּדְאָמְרָן. וְחָזַר וּשְׁנָאָה מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף:
וְהַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף. שֶׁאֵין שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִים עַל טַעֲנָה שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִשְּׁתֵּי כֶסֶף, שֶׁטָּעֲנוֹ שָׁוֶה שְׁתֵּי מָעוֹת כֶּסֶף יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ, וְזֶה יוֹדֶה לוֹ מֵהֶם שָׁוֶה פְרוּטָה וְיִכְפֹּר הַשְּׁאָר, אוֹ יוֹדֶה לוֹ הַכֹּל וְיִכְפֹּר פְּרוּטָה:
וְהַהוֹדָאָה שָׁוֶה פְרוּטָה. לִהְיוֹת הוֹדָאָה בְּמִקְצָת וְיִתְחַיֵּב שְׁבוּעָה:
הַמּוֹצֵא שָׁוֶה פְרוּטָה. אֲבָל בָּצִיר מֵהָכִי אֵינוֹ חַיָּב לְהַכְרִיז, דִּכְתִיב (דברים כב) אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, פְּרָט לַאֲבֵדָה שֶׁאֵין בָּהּ שָׁוֶה פְרוּטָה:
יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו. אִם הוֹדָה שֶׁנִּשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר, דְּאָז אֵין לוֹ כַּפָּרָה עַד שֶׁיַּחְזִירֶנּוּ לְיָדוֹ מַמָּשׁ וְלֹא לְיַד שְׁלוּחוֹ, דִּכְתִיב (במדבר ה) וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(כה) אֲבָל בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ הָא נַמִּי תָנִינָא כוּ'. וּמְשָׁנֵי חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת אִצְטְרִיךְ לֵיהּ, וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר דִּמְצִיאָה, דְּאִינָךְ כֻּלְּהוּ תָנִינָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כו) כְּלוֹמַר יוֹדֶה לוֹ כָּל הַשְּׁאָר:

ח. חֲמִשָּׁה חֻמְשִׁין הֵן. הָאוֹכֵל תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, וְהַחַלָּה, וְהַבִּכּוּרִים מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְהַפּוֹדֶה נֶטַע רְבָעִי וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ. הַפּוֹדֶה אֶת הֶקְדֵּשׁוֹ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ. הַנֶּהֱנֶה בְשָׁוֶה פְרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה וְנִשְׁבַּע לוֹ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ:

ברטנורההָאוֹכֵל תְּרוּמָה. גְּדוֹלָה. זָר שֶׁאָכַל תְּרוּמָה גְּדוֹלָה בְשׁוֹגֵג:
וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר:
וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי. הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מֵעַם הָאָרֶץ, צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, אֲבָל לֹא תְרוּמָה גְדוֹלָה, שֶׁהָיוּ הַכֹּל זְהִירִים בָּהּ:
וְהַחַלָּה וְהַבִּכּוּרִים. כָּל הָנֵי חֲמִשָּׁה חַד נִינְהוּ, דְּכֻלְּהוּ אִקְּרוּ תְּרוּמָה, וּמִשֵּׁם אֶחָד הֵם בָּאִין:
נֶטַע רְבָעִי. גָּמַר קֹדֶשׁ קֹדֶשׁ מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי דְּמוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְתַרְוַיְהוּ נַמִּי חַד חָשֵׁיב לְהוּ, דְּמֵחַד קְרָא נַפְקֵי כֵּיוָן דְּמִמַּעֲשֵׂר יָלֵיף:
וּמַעֲשַׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ. דַּוְקָא. מוֹסִיף חֹמֶשׁ, דְּאִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ כְּתִיב:
הֶקְדֵּשׁוֹ. וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִים, הַמַּקְדִּישׁ כְּתִיב:
הַנֶּהֱנֶה. בְּשׁוֹגֵג, חַיָּב קָרְבַּן מְעִילָה וְחֹמֶשׁ:

עיקר תוספות יום טוב(כז) חֲמִשָּׁה כוּ'. כֻּלְּהוּ מַתְנְיָין בְּדוּכְתַּיְהוּ אֶלָּא לְאַשְׁמְעִינַן דְּתוּ לֹא:
(כח) שֶׁל דְּמַאי. בַּגְּמָרָא אָמְרִינַן טַעֲמָא דְּמַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר עָשׂוּ חִזּוּק לְדִבְרֵיהֶם כְּשֶׁל תּוֹרָה אֲבָל הָרַמְבַּ"ם וְהָרַ"ב דְּלֹא כָּתְבוּ שֶׁאֵין הֲלָכָה כֵן (דְּהָא בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב'‏ דְּעָרְלָה הִשְׁמִיט הָרַמְבַּ"ם וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי) נִרְאֶה דִסְבִירָא לֵיהּ דְּכֻלֵּי עָלְמָא הִיא. וְטַעְמָא כִּדְפֵרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בָּהּ בִּקְדֻשָּׁה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כט) לֹא יָדַעְתִּי אַמַּאי הֻצְרְכוּ לְפָרֵשׁ שֶׁחַיָּב קָרְבָּן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ל) וְהַגּוֹזֵל כוּ'. וְכֵן כּוֹפֵר בַּפִּקָּדוֹן כִּדִתְנִינַן לְהוּ בְּמִשְׁנָה ז'‏ פֶּרֶק ט'‏ דְּבָבָא קַמָּא. וְהוֹאִיל וּבְחַד קְרָא כְּתִיבֵי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי לֹא הֻצְרַךְ לִשְּׁנוֹתָן כְּלָל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ט. אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם אוֹנָאָה. הָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַקַּרְקָעוֹת, וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת. אֵין לָהֶן לֹא תַשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְלֹא תַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, שׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ נִשְׁבָּע, וְנוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, קָדָשִׁים שֶׁהוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה, וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, אֵין לָהֶן אוֹנָאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמּוֹכֵר סֵפֶר תּוֹרָה, בְּהֵמָה וּמַרְגָּלִית, אֵין לָהֶם אוֹנָאָה. אָמְרוּ לוֹ, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא אֶת אֵלּוּ:

ברטנורהאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם אוֹנָאָה וְכוּ'. דְּאָמַר קְרָא (ויקרא כה) וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ, דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד, יָצְאוּ קַרְקָעוֹת שֶׁאֵינָן מִטַּלְטְלִין, יָצְאוּ עֲבָדִים שֶׁהֻקְשׁוּ לַקַּרְקָעוֹת. יָצְאוּ שְׁטָרוֹת, דִּכְתִיב וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר, דָּבָר שֶׁגּוּפוֹ מָכוּר וְגוּפוֹ קָנוּי, יָצְאוּ שְׁטָרוֹת שֶׁאֵינָם עוֹמְדִים אֶלָּא לָרְאָיָה שֶׁבָּהֶן. הֶקְדֵּשׁוֹת, אָמַר קְרָא אָחִיו, אָחִיו וְלֹא הֶקְדֵּשׁ:
לֹא תַשְׁלוּמֵי כֶפֶל. דִּכְתִיב בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב (שמות כב) עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, כְּלָל. עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר וְכוּ', פְּרָט. עַל כָּל אֲבֵדָה, חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. מָה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כָּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת שֶׁאֵינָן מִטַּלְטְלִין. יָצְאוּ עֲבָדִים שֶׁהֻקְשׁוּ לַקַּרְקָעוֹת. יָצְאוּ שְׁטָרוֹת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם מִטַּלְטְלִין אֵין גּוּפָן מָמוֹן. הֶקְדֵּשׁוֹת, אָמַר קְרָא רֵעֵהוּ, רֵעֵהוּ וְלֹא הֶקְדֵּשׁ:
וְלֹא תַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. אִם גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר שׁוֹר אוֹ שֶׂה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. דְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא תַשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה לְשֶׂה וְאַרְבָּעָה לְשׁוֹר, דְּכֵיוָן דְּאַמְעִיט מִכֶּפֶל, בָּצִיר לְהוּ חֲדָא, שֶׁהַכֶּפֶל בְּטוֹבֵחַ וּמוֹכֵר בִּכְלַל תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה הֵן:
נוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. דִּכְתִיב (שם) כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, כְּלָל. חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה, פְּרָט. וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר, חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. מָה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְכוּ'. הֶקְדֵּשׁוֹת, אָמַר קְרָא רֵעֵהוּ, וְלֹא הֶקְדֵּשׁ:
קָדָשִׁים שֶׁחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. אָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה וְהִפְרִישָׁהּ, וְהוּמְמָהּ וּמְכָרָהּ:
יֵשׁ לָהֶם אוֹנָאָה. דְּכֵיוָן דְּאִם מֵתָה אוֹ נִגְנְבָה חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ, דִּילֵיהּ הִיא, וְאַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו קָרִינָא בֵּיהּ:
וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. כְּגוֹן דְּאָמַר הֲרֵי זוֹ:
אַף הַמּוֹכֵר סֵפֶר תּוֹרָה. לְפִי שֶׁאֵין קֵץ לְדָמֶיהָ:
מַרְגָּלִית וּבְהֵמָה. מִפְּנֵי שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְזַוְּגָן. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוֹר יָפֶה לַחֲרִישָׁה מְחַזֵּר עַל אַחֵר שֶׁכְּמוֹתוֹ [לְצָמְדוֹ עִמּוֹ בָּעוֹל], שֶׁאִם בָּא לְהַצְמִיד תַּחַת הָעֹל שׁוֹר חַלָּשׁ עִם הַבָּרִיא מְקַלְקֵל אֶת הַבָּרִיא, וְכֵן מַרְגָּלִית נָאָה לְמַלְּאוֹת עִם חֲבֶרְתָּהּ בְּזָהָב מִן הַיְחִידִית. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְּרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא כְרַבִּי שִׁמְעוֹן:

עיקר תוספות יום טוב(לא) וְהַשְּׁטָרוֹת. הַמּוֹכֵר שְׁטָרוֹת לִגְבוֹת חוֹב שֶׁבְּתוֹכָן. רַשִׁ"י:
(לב) וְהַקַּרְקָעוֹת. בְּמַשִּׂיג גְּבוּל. אִי נַמִּי שֶׁגָּנַב גְּפָנִים טְעוּנוֹת. תּוֹסָפוֹת:
(לג) וּבְרֵישׁ מְרֻבָּה מְמַעֵט מִוְּגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ. וְיֵשׁ לוֹמַר כוּ'. אִי נַמִּי הָתָם בְּגַנָּב עַצְמוֹ וְהָכָא אִצְטְרִיךְ לְטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לד) אֵינוֹ נִשְׁבָּע. הוּא הַדִּין נַמִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם כוּ'‏ אִם פָּשַׁע בָּהּ. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּבַכָּתוּב לֹא נֶאֶמְרוּ תַּשְׁלוּמִין כְּלָל בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, מִשּׁוּם הָכִי לֹא הִזְכִּירוּ בַּמִּשְׁנָה אֶלָּא אֵינוֹ נִשְׁבָּע. פּוֹסְקִים:
(לה) אוֹנָאָה. וְכֵן חוֹלֵק בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה בְּמִשְׁנָה ד'‏ פֶּרֶק ז'‏ דְּבָבָא קַמָּא. וּמִמֵּילָא דְּחוֹלֵק נַמִּי בְּכֶפֶל, דְּאִי לֵיכָּא כְּפֵלָא לֵיכָּא אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה:

י. כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה בְמִקָּח וּמִמְכָּר, כָּךְ אוֹנָאָה בִדְבָרִים. לֹא יֹאמַר לוֹ בְּכַמָּה חֵפֶץ זֶה, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח. אִם הָיָה בַעַל תְּשׁוּבָה, לֹא יֹאמַר לוֹ זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. אִם הוּא בֶן גֵּרִים, לֹא יֹאמַר לוֹ זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב) וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ:

ברטנורהכָּךְ אוֹנָאָה בִדְבָרִים. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה) וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ, זֶה נֶאֱמַר בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים שֶׁאֵין טוֹבָתָן וְרָעָתָן מְסוּרָה לְהַכִּיר אֶלָּא לְלִבּוֹ שֶׁל מְדַבֵּר שֶׁיּוֹדֵעַ אִם לָרָעָה מִתְכַּוֵּן אִם לְטוֹבָה:

עיקר תוספות יום טוב(לו) שֶׁיָּכוֹל הוּא לוֹמַר לֹא עָשִׂיתִי כִּי אִם לְטוֹבָה, שֶׁהָיִיתִי חָפֵץ לִקְנוֹת מִקָּח זֶה. וְאֵין דַּיָּנֵי בְּנֵי אָדָם יְכוֹלִין לָדוּן עָלָיו. לְפִיכָךְ נֶאֱמַר וְיָרֵאת מֵאֱלֹהֶיךָ, הֱוֵי יָרֵא מִן הַיּוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת אִם לְטוֹבָה אִם לְאוֹנָאָה:
(לז) מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ. הַיְנוּ זוֹ אַף זוֹ, דַּאֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו אֵין לוֹ לְהַזְכִּיר. תּוֹסָפוֹת:

יא. אֵין מְעָרְבִין פֵּרוֹת בְּפֵרוֹת, אֲפִלּוּ חֲדָשִׁים בַּחֲדָשִׁים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חֲדָשִׁים בִּישָׁנִים. בֶּאֱמֶת, בְּיַיִן הִתִּירוּ לְעָרֵב קָשֶׁה בְרַךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשְׁבִּיחוֹ. אֵין מְעָרְבִין שִׁמְרֵי יַיִן בְּיַיִן, אֲבָל נוֹתֵן לוֹ אֶת שְׁמָרָיו. מִי שֶׁנִּתְעָרֵב מַיִם בְּיֵינוֹ, לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בַחֲנוּת אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדִיעוֹ, וְלֹא לְתַגָּר אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדִיעוֹ, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְרַמּוֹת בּוֹ. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַטִּיל מַיִם בַּיַּיִן, יַטִּילוּ:

ברטנורהאֵין מְעָרְבִין פֵּרוֹת בְּפֵרוֹת. בַּעַל הַבַּיִת הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ פֵּרוֹת שְׂדֵה פְלוֹנִי אֲנִי מוֹכֵר לְךָ, לֹא יְעָרְבֵם בְּפֵרוֹת שָׂדֶה אַחֵר:
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חֲדָשִׁים בִּישָׁנִים. פָּסַק לִמְכֹּר לוֹ יְשָׁנִים, לֹא יְעָרֵב עִמָּהֶם חֲדָשִׁים. שֶׁהַיְשָׁנִים יְבֵשִׁים וְעוֹשִׂים קֶמַח יוֹתֵר מִן הַחֲדָשִׁים:
מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחוֹ. קָשֶׁה מַשְׁבִּיחַ אֶת הָרַךְ, לְפִיכָךְ פָּסַק עִמּוֹ רַךְ מְעָרֵב בּוֹ קָשֶׁה, אֲבָל פָּסַק עִמּוֹ קָשֶׁה לֹא יְעָרֵב בּוֹ אֶת הָרַךְ:
אֵין מְעָרְבִין שִׁמְרֵי יַיִן. שֶׁל חָבִית זוֹ בְּיַיִן שֶׁל חָבִית אַחֶרֶת:
אֲבָל נוֹתֵן לוֹ אֶת שְׁמָרָיו. שֶׁל יַיִן עַצְמוֹ:
לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בַחֲנוּת. פְּרוּטָה פְּרוּטָה:
אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדִיעוֹ. לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן, מַיִם מְעֹרָבִין בּוֹ:
וְלֹא לְתַגָּר. לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בְּיַחַד וְאַף עַל פִּי שֶׁהוֹדִיעוֹ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקְחוֹ אֶלָּא לְרַמּוֹת וּלְמָכְרוֹ בַּחֲנוּת:
מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַטִּיל מַיִם בַּיַּיִן. דַּוְקָא בֵּין הַגִּתּוֹת יַטִּיל. דְּכֵיוָן שֶׁנָּהֲגוּ אֵין כָּאן טָעוּת, שֶׁכָּל הַיֵּינוֹת בְּחֶזְקַת כֵּן:

עיקר תוספות יום טוב(לח) שֶׁמִּתְקַיֵּם יוֹתֵר. הָרֹא"שׁ. וּבַגְּמָרָא, דְּבֵין הַגִּתּוֹת שָׁנוּ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁתּוֹסְסִין זֶה עִם זֶה וְנַעֲשִׂין טַעַם אֶחָד. אֲבָל לְאַחַר הַגִּתּוֹת שֶׁכְּבָר כָּל אֶחָד קָלַט רֵיחוֹ וְטַעֲמוֹ, אֵין מַשְׁבִּיחוֹ אֶלָּא פּוֹגְמוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דִּמְקוֹם שֶׁהַכֹּל טוֹעֲמִים קֹדֶם שֶׁיִּקְנוּ שָׁרֵי, שֶׁהֲרֵי יִטְעֲמֶנּוּ תְּחִלָּה:
(לט) לְפִי שֶׁשִּׁמְרֵי חָבִית זֶה מְקַלְקְלִין חָבִית אַחֵר. טוּר:
(מ) שֶׁאָז קוֹלְטִים הַמַּיִם טַעַם הַיַּיִן, אֲבָל שֶׁלֹּא בֵּין הַגִּתּוֹת הוּא נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא מָזוּג:

יב. הַתַּגָּר נוֹטֵל מֵחָמֵשׁ גְּרָנוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ מְגוּרָה אַחַת. מֵחָמֵשׁ גִּתּוֹת, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּטָּם אֶחָד. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מִתְכַּוֵּן לְעָרֵב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יְחַלֵּק הַחֶנְוָנִי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִין לַתִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּילָן לָבֹא אֶצְלוֹ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וְלֹא יִפְחֹת אֶת הַשָּׁעַר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זָכוּר לָטוֹב. לֹא יָבֹר אֶת הַגְּרִיסִין, דִּבְרֵי אַבָּא שָׁאוּל. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וּמוֹדִים שֶׁלֹּא יָבֹר מֵעַל פִּי מְגוּרָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְגוֹנֵב אֶת הָעָיִן. אֵין מְפַרְכְּסִין לֹא אֶת הָאָדָם וְלֹא אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא אֶת הַכֵּלִים:

ברטנורההַתַּגָּר נוֹטֵל מֵחָמֵשׁ גְּרָנוֹת. שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים בּוֹ שֶׁלֹּא גָּדְלוּ בִּשְׂדוֹתָיו וּמִבְּנֵי אָדָם הַרְבֵּה לוֹקֵחַ, וּבְחֶזְקַת כֵּן לוֹקְחִים מִמֶּנּוּ:
מְגוּרָה. אוֹצָר שֶׁאוֹגְרִין בּוֹ תְּבוּאָה. גֹּרֶן, הוּא שֶׁדָּשִׁים בּוֹ אֶת הַתְּבוּאָה. וְדֶרֶךְ הַתַּגָּר לִקְנוֹת מִבַּעֲלֵי בָתִּים בִּשְׁעַת הַגֹּרֶן וּלְהַכְנִיס לַמְּגוּרָה שֶׁלּוֹ:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְעָרְבָן. לְהוֹצִיא קוֹל לִקְנוֹת הָרֹב מִמָּקוֹם מְשֻׁבָּח וּלְעָרֵב בּוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר, וּשְׁכֵנָיו סְבוּרִים שֶׁכָּל הַפֵּרוֹת מֵאוֹתוֹ מָקוֹם:
וְלֹא יִפְחֹת אֶת הַשָּׁעַר. לִמְכֹּר בְּזוֹל. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּיל לָבֹא אֶצְלוֹ וּמְקַפֵּחַ מְזוֹנוֹת חֲבֵרָיו:
זָכוּר לָטוֹב. שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אוֹצְרֵי פֵרוֹת מוֹכְרִין בְּזוֹל. וְכֵן הֲלָכָה:
גְּרִיסִין. פּוֹלִין גְּרוּסוֹת בָּרֵחַיִם, אַחַת לִשְׁתַּיִם:
לֹא יָבֹר. אֶת הַפְּסֹלֶת. לְפִי שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁנִּרְאוֹת יָפוֹת הוּא מַעֲלֶה אֶת דְּמֵיהֶן הַרְבֵּה מִדְּמֵי הַפְּסֹלֶת שֶׁנָּטַל מֵהֶן:
וַחֲכָמִים מַתִּירִין. שֶׁיָּכוֹל הַלּוֹקֵחַ לִרְאוֹת וּלְהַבְחִין כַּמָּה דְמֵי הַפְּסֹלֶת שֶׁנִּבְרַר, מֵאֵלּוּ שֶׁיֶּשְׁנָן בָּאֲחֵרִים. וְטוֹב לוֹ לְהַעֲלוֹת בִּדְמֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ שֶׁהֵן מְבֹרָרִים, מִפְּנֵי הַטֹּרַח. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
שֶׁלֹּא יָבֹר מֵעַל פִּי הַמְּגוּרָה. לְמַעְלָה לְהַרְאוֹת יָפוֹת, וְאֶת הַפְּסֹלֶת שֶׁבְּתוֹכוֹ לֹא בָּרַר:
לְפִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְגוֹנֵב אֶת הָעָיִן. בִּבְרֵרָתוֹ:
מְפַרְכְּסִין. מְתַקְּנִין וּמְיַפִּין:
לֹא אֶת הָאָדָם. עֶבֶד כְּנַעֲנִי הָעוֹמֵד לִמָּכֵר:

עיקר תוספות יום טוב(מא) מַתִּירִין. דְּאָמַר לֵיהּ אֲנָא מְפָלֵגְנָא אַמְגּוּזֵי, וְאַתְּ פָּלֵיג שִׁיסְקֵי. גְּמָרָא:
(מב) כְּגוֹנֵב. אֶפְשָׁר דִּלְהָכִי לֹא קָרֵי לֵיהּ גּוֹנֵב הָעַיִן מַמָּשׁ לוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדִיעוֹ שֶׁלֹּא בֵרֵר אֶלָּא מֵעַל פִּי הַמְּגוּרָה דַּאֲפִלּוּ הָכִי אָסוּר לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁעַל יְדֵי שֶׁרוֹאֶה בִּשְׁעַת הַמְּכִירָה עַל פִּי הַמְּגוּרָה שֶׁכֻּלָּן יָפוֹת וְאֵין בָּהֶן פְּסֹלֶת מִתּוֹךְ כָּךְ לֹא יַעֲלֶה עַל לִבּוֹ תָּמִיד שֶׁיֵּשׁ פְּסֹלֶת בּוֹ וּלְפִיכָךְ לֹא קוֹרְאוֹ אֶלָּא כְּגוֹנֵב כוּ':

גמרא בבא מציעא נ״ח ב: ז׳-י״ג

תָּנוּ רַבָּנָן (ויקרא כ''ה) לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַתָּה אוֹמֵר בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאוֹנָאַת מָמוֹן כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שם) וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ הֲרֵי אוֹנָאַת מָמוֹן אָמוּר הָא מַה אֲנִי מְקַיֵּים לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים. הָא כֵּיצַד אִם הָיָה בַּעַל תְּשׁוּבָה לֹא יֹאמַר לוֹ זְכוֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. אִם הָיָה בֶּן גֵּרִים לֹא יֹאמַר לוֹ זְכוֹר מעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ. אִם הָיָה גֵּר וּבָא לִלְמוֹד תּוֹרָה לֹא יֹאמַר לוֹ פֶּה שֶׁאָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בָּא לִלְמוֹד תּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה. אִם הָיוּ יִסוּרִין בָּאִין עָלָיו. אִם הָיוּ חֳלָאִים בָּאִין עָלָיו. אוֹ שֶׁהָיָה מְקַבֵּר אֶת בָּנָיו. אַל יֹאמַר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו לְאִיּוֹב (איוב ד') הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתוֹם דְרָכֶךָ זְכָר נָא. מִי הוּא נָקִי אָבָד. אִם הָיוּ חֲמָרִים מְבַקְשִׁים תְּבוּאָה מִמֶּנּוּ לֹא יֹאמַר לָהֶם לְכוּ אֵצֶל פְּלוֹנִי שֶׁהוּא מוֹכֵר תְּבוּאָה וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁלֹּא מָכַר מֵעוֹלָם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף לֹא יִתְלֶה עֵינָיו עַל הַמֶּקַח בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לוֹ דָמִים שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב וְכָל דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ (שם) וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי גָּדוֹל אוֹנָאַת דְּבָרִים מֵאוֹנָאַת מָמוֹן שֶׁזֶּה נֶאֱמַר בּוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ. וְרִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר זֶה בְגוּפוֹ וְזֶה בְמָמוֹנוֹ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר זֶה נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן וְזֶה לֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן. תָּנֵי תַּנָּא קָמֵיהּ דְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק כָּל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵירוֹ בָּרַבִּים כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. אָמַר לֵיה שַׁפִּיר קָאֲמַרְתָּ דַּחֲזֵינָא לֵיהּ דְּאָזִיל סוּמְקָא וְאָתֵי חִיוְרָא. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי לְרַב דִּימִי בְּמַעֲרָבָא בְּמָאי זְהִירֵי. אָמַר לֵיהּ בְּאַחֲווּרֵי אַפֵּי. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָא הַכֹּל יוֹרְדִים לְגֵיהִנָּם חוּץ מִשְּׁלשָה. הַכֹּל סַלְקָא דַעְתָּךְ. אֶלָּא אִימָא כָּל הַיּוֹרְדִים לְגֵיהִנָּם עוֹלִים חוּץ מִשְּׁלשָה שֶׁיּוֹרְדִין וְאֵין עוֹלִים. וְאֵלּוּ הֵם. הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ. וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵירוֹ בָּרַבִּים. וְהַמְכַנֶּה שֵׁם רַע לַחֲבֵירוֹ מְכַנֶה הַיְינוּ מַלְבִּין אַף עַל גַּב דְּדָשׁ בֵּיהּ בִּשְׁמֵיהּ:

רש״ישהרי דבר המסור ללב - ולפיכך נאמר בו ויראת מאלהיך האי שהרי ליתן טעם למה נאמר בו יראה נקט ליה והכי קאמר שהרי כל הדברים הללו אין טובתן ורעתן מסורה להכיר אלא ללבו של עושה הוא יודע אם לעקל אם לעקלקלות ויכול הוא לומר לא עשיתי כי אם לטובה הייתי סבור שיש לך תבואה למכור או הייתי חפץ לקנות מקח זה:
וכל דבר המסור ללב - של אדם נאמר בו הוי ירא מן היודע מחשבות אם לטובה אם לאונאה:
הכל ס"ד - וכי הכל יורדין:
ה"ג כל היורדין לגיהנם עולין:
דדש ביה - כבר הורגל בכך שמכנים אותו כן ואין פניו מתלבנות ומכל מקום זה להכלימו מתכוין:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב משנה כשם שיש איסור אונאה במקח וממכר, כך יש איסור אונאה (מרמה וצער) בדברים בלבד שאין בהם קנין ומכירה. כגון: לא יאמר לו למוכר "בכמה חפץ זה"? והוא אינו רוצה ליקח (לקנות) ונמצא המוכר סבור שעומד לקנות ממנו, ולבסוף מצטער שלא קנה. וסוג אחר של אונאה — אם היה אדם בעל תשובה, לא יאמר לו "זכור מעשיך הראשונים". אם הוא בן גרים, לא יאמר לו "זכור מעשה אבותיך", שנאמר: "וגר לא תונה, ולא תלחצנו" (שמות כב, כ).
הא [הרי] כיצד? — אם היה בעל תשובה אל יזכיר לו מעשיו הרעים, אל יאמר לו "זכור מעשיך הראשונים". אם היה בן גרים אל יאמר לו "זכור מעשה אבותיך". אם היה גר ובא ללמוד תורה, אל יאמר לו "פה שאכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים, בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה"?
ועוד: אם היו חמרים מבקשין תבואה ממנו ואין לו, לא יאמר להם "לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה", ויודע בו שלא מכר מעולם, ונמצא מצער את החמרים ואותו האיש לחינם. ר' יהודה אומר: אף לא יתלה עיניו על המקח ויתבונן בו כקונה בשעה שאין לו דמים לקנותו. וכל ענייני אונאת דברים הרי אינם גלויים, ולא תמיד אפשר להוכיח שעשה אדם בזדון, שהרי הדבר מסור ללב פעמים רבות, ואי אפשר לדעת אם נתכוון לכך, וכל דבר המסור ללב נאמר בו, כפי שנאמר בכתוב שהובא למעלה "ויראת מאלהיך", שהרי ה' בוודאי יודע מה היה בלבו של אדם.
אמר ר' יוחנן משום [בשם] ר' שמעון בן יוחאי: גדול עוון אונאת דברים, מאונאת ממון, שזה נאמר בו "ויראת מאלהיך", וזה לא נאמר בו "ויראת מאלהיך". ור' אלעזר אומר טעם אחר: זה שבדברים, הרי הוא חוטא ופוגע בגופו, וזה רק בממונו. ר' שמואל בר' נחמני אמר: זה, אונאת ממון, ניתן להישבון, שהרי יכול להחזיר לו את הממון שנטל שלא כדין, וזה לא ניתן להישבון.
תני תנא קמיה [שנה חוזר המשניות לפני] רב נחמן בר יצחק: כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים. אמר ליה [לו] רב נחמן בר יצחק: שפיר קא אמרת [יפה אמרת], דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורא [שהרי אנו רואים אותו את המתבייש שלאחר שהוא מאדים מבושה, שהולך האודם מפניו, ובא החיורון] והרי זה כשופך את דמו. אמר ליה [לו] אביי לרב דימי: במערבא במאי זהירי [בארץ ישראל, במה, באיזו מצוה, נזהרים] ביותר? אמר ליה [לו]: באחוורי אפי [בהלבנת פנים], שאמר ר' חנינא: הכל יורדין לגיהנם חוץ משלשה.
ולפני שנגמר הדבר שואלים: הכל סלקא דעתך [עולה על דעתך] לומר, וכי אין אנשים שאינם יורדים לגיהנם? אלא אימא [אמור] כך: כל היורדין לגיהנם עולים, חוץ משלשה שיורדין ואין עולין מפני רוע מעשיהם. ואלו הן: הבא על אשת איש, שחוטא גם לשמים וגם לבריות חטא חמור מאד, והמלבין פני חבירו ברבים, והמכנה שם רע לחבירו. ושואלים: מכנה היינו [הריהו] מלבין, ומה ההבדל ביניהם, שהרי גם הוא ממלביני הפנים! ומשיבים: אף על גב דדש ביה בשמיה [אף על פי שהוא רגיל בו בשמו] והכל רגילים לקרוא לו כך, מכל מקום כיון שמתכון לכנותו בשם רע, עונשו גדול מאד.

זוהר ספר הזהר, וארא כ׳

פָּתַח וְאָמַר הָאי קְרָא בִּתְרֵין גּוֹוָנִין אִיהוּ וּבִתְרֵין סִטְרִין. קָרֵי בֵיהּ דְּרָכִים וְקָרֵי בֵיהּ נְתִיבוֹת קָרֵי בֵיהּ נֹעַם וְקָרֵי בֵיהּ שָׁלוֹם מָאן דְּרָכִים וּמָאן נְתִיבוֹת מָאן נֹעַם וּמָאן שָׁלוֹם. אֶלָּא דְרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם הַיְינוּ דִכְתִיב (ישעיה מ''ג) הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ דְּהָא כָל אֲתַר דְּאִקְרֵי בְאוֹרַיְיתָא דֶרֶךְ הוּא אוֹרְחָא פְּתִיחָא לְכֹלָא. כְּהָאי אוֹרְחָא דְהוּא פָתִיחַ לְכָל בַּר נַשׁ. כָּךְ דְּרָכֶיהָ אִלֵּין דְּרָכִים דְּאִינוּן פְּתִיחָן מֵאֲבָהָן דְּכָרָאן בְּיַמָּא רַבָּא וְעָאלִין בְּגַוֵּיהּ. וְאִינוּן אוֹרְחִין מִתְפַּתְּחִין לְכָל עִיבַר וּלְכָל סִטְרֵי עָלְמָא. וְהָא נֹעַם הוּא נְעִימוּ דְנָפִיק מֵעָלְמָא דְאָתֵי (נ''א וּמֵעַלְמָא דְאָתֵי נַהֲרִין כָּל בּוֹצִינִין) וְנָהִיר לְכָל בּוֹצִינִין וּמִתְפָּרְשִׁין נְהוֹרִין לְכָל עִיבַר וְהַהוּא טִיבוּ וּנְהוֹרָא דְעָלְמָא דְאָתֵי דְיַנְקִין אֲבָהָן אִקְרֵי נֹעַם. דָּבָר אַחֵר עָלְמָא דְאָתֵי אִקְרֵי נֹעַם. וְכַד אִתְעַר עָלְמָא דְאָתֵי כָל טִיבוּ וְכָל חֵידוּ וְכָל נְהוֹרִין וְכָל חֵידוּ דְעָלְמָא אִתְעַר. וּבְגִינֵי כָךְ אִקְרֵי נֹעַם וְעַל דָּא תָנֵינָן חַיָּיבִין דְּגֵיהִנָּם בְּשַׁעְתָּא דְעָאל שַׁבְּתָא כֻלְּהוּ נַיְיחִין וְאִית לְהוּ חֵידוּ וְנַיְיחָא בְשַׁבְּתָא. כֵּיוַן דְּנָפִיק שַׁבְתָא אִית לָן לְאַתְעָרָא חֵידוּ עִלָּאָה עָלָנָא דְנִשְׁתֵּזִיב מֵהַהוּא עוֹנְשָׁא דְחַיָּיבַיָּא דְאִתְדָּנוּ מֵהַהִיא שַׁעְתָּא וּלְהָלְאָה. וְאִית לָן לְאַתְעָרָא וְלֵימָא. (תהלים צ') וִיהִי נֹעַם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. דָא הוּא נֹעַם עִלָּאָה חֵידוּ דְכֹלָא וְעַל דָּא דְרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. מָאן נְתִיבוֹתֶיהָ אִלֵּין אִינוּן נְתִיבוֹת וּשְׁבִילִין דְּנַפְקוּ מִלְּעֵילָא וְכֻלְּהוּ נָקִיט לוֹן בְּרִית יְחִידָאי דְּאִיהוּ אִקְרֵי שָׁלוֹם שְׁלָמָא דְבֵיתָא וְאָעִיל לוֹן לְיַמָּא רַבָּא כַד אִיהוּ בְתוּקְפֵיהּ. וּכְדֵין יָהִיב לֵיהּ שְׁלָם הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם:

תרגום הזוהרפָּתַח וְאָמַר, מִקְרָא זֶה, הוּא בִּשְׁנֵי אֳפָנִים וּבִשְׁתֵּי בְּחִינוֹת. כִּי אַתָּה קוֹרֵא בּוֹ דְּרָכִים, וְקוֹרֵא בּוֹ נְתִיבוֹת. וְאַתָּה קוֹרֵא בּוֹ נֹעַם, וְקוֹרֵא בּוֹ שָׁלוֹם. מַה דְּרָכִים וּמַה נְּתִיבוֹת, מַה נֹּעַם וּמַה שָּׁלוֹם. אֶלָּא דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם, הוּא שֶׁכָּתוּב. הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא בַּתּוֹרָה דֶּרֶךְ, הוּא אֹרַח פָּתוּחַ לַכֹּל, כַּדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁהוּא פָּתוּחַ לְכָל אָדָם, כָּךְ דְּרָכֶיהָ, אֵלּוּ הֵם דְּרָכִים, שֶׁהֵם פְּתוּחִים מִכֹּחַ הָאָבוֹת, שֶׁהֵם חג''ת, שֶׁכָּרוּ בַּיָּם הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא מַלְכוּת, וְנִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ, וְהֵם אוֹרְחוֹת הַמִּתְפַּתְּחִים לְכָל צַד, וּלְכָל רוּחוֹת הָעוֹלָם. וְנֹעַם הַזֶּה, הוּא נְעִימוּת הַיּוֹצֵא מֵעוֹלָם הַבָּא, וּמֵאִיר לְכָל הַמְּאוֹרוֹת, וּמִתְפַּשְּׁטִים לְכָל צַד, וְטוֹב הַהוּא וְהָאוֹר שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהָאָבוֹת שֶׁהֵם חג''ת דּז''א, יוֹנְקִים, נִקְרָא נֹעַם, דָּבָר אַחֵר עוֹלָם הַבָּא נִקְרָא נֹעַם מִשּׁוּם שֶׁבָּעֵת שֶׁנִּתְעוֹרֵר עוֹלָם הַבָּא לְהַשְׁפִּיעַ, כָּל טוּב, וְכָל שִׂמְחָה, וְכָל הָאוֹרוֹת, וְכָל חֵירוּת הָעוֹלָם מִתְעוֹרֵר. וּמִשּׁוּם זֶה נִקְרָא עוֹלָם הַבָּא, נֹעַם. וְעַל כֵּן לָמַדְנוּ, הָרְשָׁעִים אֲשֶׁר בַּגֵּיהִנֹּם, בְּשָׁעָה שֶׁהַשַּׁבָּת נִכְנָס, כֻּלָּם נָחִים, וְיֵשׁ לָהֶם שִׂמְחָה וּמְנוּחָה בַּשַּׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁיּוֹצֵא הַשַּׁבָּת, יֵשׁ לָנוּ לְהָעִיר עָלֵינוּ הַשִּׂמְחָה הָעֶלְיוֹנָה כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵעֹנֶשׁ הַגֵּיהִנֹּם, שֶׁמִּשָּׁעָה הַהִיא וּלְהָלְאָה הֵם נִדּוֹנִים. וְיֵשׁ לָנוּ לְהָעִיר וְלוֹמָר, וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ וְגוֹ', שֶׁזֶּה הוּא לַחֲזוֹר וּלְהַמְּשִׁיךְ נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא שִׂמְחַת הַכֹּל. וְעַל כֵּן דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תשובה ד׳: ג׳

חֲמִשָּׁה דְבָרִים הָעוֹשֶׂה אוֹתָן אֵי אֶפְשַׁר לוֹ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה גְמוּרָה לְפִי שֶׁהֵם עֲוֹנוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ חֲבֵירוֹ שֶׁחָטָא לוֹ כְּדֵי שֶׁיַּחֲזוֹר לוֹ אוֹ יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ לִמְחוֹל לוֹ וְאֵלּוּ הֵן:

א. הַמְּקַלֵּל אֶת הָרַבִּים וְלֹא קִלֵּל אָדָם יָדוּעַ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ כַפָּרָה:

ב. הַחוֹלֵק עִם גַּנָּב לְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ גְּנֵבָה זוּ שֶׁל מִי הוּא אֶלָּא הַגַּנָּב גּוֹנֵב לָרַבִּים וּמֵבִיא לוֹ וְהוּא לוֹקֵחַ וְעוֹד שֶׁהוּא מַחֲזִיק יַד הַגַּנָּב וּמַחֲטִיאוֹ:

ג. הַמּוֹצֵא אֲבֵדָה וְאֵינוֹ מַכְרִיז עָלֶיהָ עַד שֶׁיַּחֲזִירָהּ לִבְעָלֶיהָ לְאַחַר זְמָן כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי יַחֲזִיר:

ד. הָאוֹכֵל שׁוֹד עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת אֵלּוּ בְנֵי אָדָם אֻמְלָלִין הֵם וְאֵינָם יְדוּעִים וּמְפֻרְסָמִין וְגוֹלִים מֵעִיר לָעִיר וְאֵין לָהֶם מַכִּיר כְּדֵי שֶׁיֵּדַע שׁוֹר זֶה שֶׁל מִי הוּא וְיַחֲזִירֶנוּ לוֹ:

ה. הַמְּקַבֵּל שׁוֹחַד לְהַטּוֹת דִּין אֵינוֹ יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן הִגִּיעַ הַטָּיָה זוּ וְכַמָּה הִיא כֹחָה כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיר שֶׁהַדָּבָר יֵשׁ לוֹ רַגְלַיִם. וְעוֹד שֶׁהוּא מַחֲזִיק יַד זֶה וּמַחֲטִיאוֹ:

מוסר

ספר סדר היום דף ל"ז ב'

כְּתִיב (תהלים ה') לֹא יְגוּרְךָ רָע. וְאֵין רָע אֶלָּא הַפּוֹגֵם בְּרִית שֶׁהוּא רַע סְתָם לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת מַשְׁחִית לְמַעְלָה וּמַשְׁחִית לְמַטָּה. פּוֹגֵם לְמַעְלָה וּפוֹגֵם לְמַטָּה. אוֹי לוֹ אוֹי לְנַפְשׁוֹ. אוֹי לְרוֹעַ מַזָלוֹ. דְּנוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. נוֹחַ לוֹ שֶׁנֶהֶפְכָה שִׁלְיָיתוֹ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לַאֲוֵיר הָעוֹלָם. נוֹחַ לוֹ שֶׁיִכָּרְתוּ יָדָיו וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה הָרָע הַזֶּה. מַה כַּפָּרָה יֵשׁ לוֹ מַה תְּשׁוּבָה יֵשׁ לוֹ כִּמְעַט שֶׁנִּנְעֲלוּ מִמֶּנּוּ שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה וְכַפָּרָה. אָמְנָם גָּבְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וִימִינוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים בְּלֵב שָׁלֵם:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב