תורה בראשית ל״ז: כ״ב-כ״ו
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
לז (כב) וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם ׀ רְאוּבֵן֮ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹת֗וֹ אֶל־הַבּ֤וֹר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל־תִּשְׁלְחוּ־ב֑וֹ לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתוֹ֙ מִיָּדָ֔ם לַהֲשִׁיב֖וֹ אֶל־אָבִֽיו׃
וַאֲמַר לְהוֹן רְאוּבֵן לָא תוֹשְׁדוּן דְּמָא רְמוֹ יָתֵיהּ לְגֻבָּא הָדֵין דִּי בְּמַדְבְּרָא וִידָא לָא תוֹשְׁטוּן בֵּיהּ בְּדִיל לְשֵׁיזָבָא יָתֵיהּ מִידֵיהוֹן לַאֲתָבוּתֵיהּ לְוַת אֲבוּהִי:
רש״י לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתוֹ֙. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְעִידָה עַל רְאוּבֵן שֶׁלֹּא אָמַר זֹאת אֶלָּא לְהַצִּיל אוֹתוֹ שֶׁיָּבֹא הוּא וְיַעֲלֶנּוּ מִשָּׁם, אָמַר אֲנִי בְכוֹר וְגָדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן, לֹא יִתָּלֶה הַסֵּרָחוֹן אֶלָּא בִי:צרי. שָׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף, וְהוּא נָטָף הַנִּמְנֶה עִם סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת:
(כג) וַֽיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֥א יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָ֑יו וַיַּפְשִׁ֤יטוּ אֶת־יוֹסֵף֙ אֶת־כֻּתׇּנְתּ֔וֹ אֶת־כְּתֹ֥נֶת הַפַּסִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָלָֽיו׃
וַהֲוָה כַּד עַל יוֹסֵף לְוַת אֲחוּהִי וְאַשְׁלָחוּ יָת יוֹסֵף יָת כִּתּוּנֵיהּ יָת כִּתּוּנָא דְפַסֵּי דִּי עֲלוֹהִי:
רש״י אֶת כֻּתׇּנְתּ֔וֹ. זֶה חָלוּק:אֶת כְּתֹ֥נֶת הַפַּסִּ֖ים. הוּא שֶׁהוֹסִיף לוֹ אָבִיו יוֹתֵר עַל אֶחָיו:
(כד) וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹת֖וֹ הַבֹּ֑רָה וְהַבּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖וֹ מָֽיִם׃
וְנָסְבוּהִי וּרְמוֹ יָתֵיהּ לְגֻבָּא וְגֻבָּא רֵיקָא לֵית בֵּיהּ מַיָּא:
רש״י וְהַבּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖וֹ מָֽיִם. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְהַבּוֹר רֵק, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֵין בּוֹ מָיִם? מַיִם אֵין בּוֹ, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ (בראשית רבה, שבת כ"ב):
(כה) וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכׇל־לֶ֒חֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃
וְאַסְחָרוּ לְמֵיכַל לַחְמָא וּזְקָפוּ עֵינֵיהוֹן וַחֲזוֹ וְהָא שְׁיָרַת עֲרָבָאֵי אָתְיָא מִגִּלְעָד וְגַמְלֵיהוֹן טְעִינִין שְׁעַף וּקְטַף וּלְטוֹם אָזְלִין לַאֲחָתָא לְמִצְרָיִם:
רש״י אֹרְחַ֣ת. כְּתַרְגּוּמוֹ שְׁיָרַת, עַל שֵׁם הוֹלְכֵי אֹרַח:וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים וגו'. לָמָּה פִרְסֵם הַכָּתוּב אֶת מַשָּׂאָם? לְהוֹדִיעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל עַרְבִיִּים לָשֵׂאת אֶלָּא נֵפְטְ וְעִטְרָן, שֶׁרֵיחָן רַע, וְלָזֶה נִזְדַּמְּנוּ בְשָׂמִים, שֶׁלֹּא יִזּוֹק מֵרֵיחַ רַע:נְכֹאת֙. כָּל כִּנּוּסֵי בְשָׂמִים הַרְבֵּה קָרוּי נְכֹאת, וְכֵן וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה (מלכים ב כ') – מִרְקַחַת בְּשָׂמָיו. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן שַׁעֲוָה:וָלֹ֔ט. לוֹטִיתָא שְׁמוֹ בִלְשׁוֹן מִשְׁנָה. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ שֹׁרֶשׁ עֵשֶׂב, וּשְׁמוֹ אשטרולוזיאה בְּמַסֶּכֶת נִדָּה:
(כו) וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־אֶחָ֑יו מַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת־דָּמֽוֹ׃
וַאֲמַר יְהוּדָה לַאֲחוֹהִי מָה מָמוֹן נִתְהֲנֵי לָנָא אֲרֵי נִקְטוֹל יָת אָחוּנָא וּנְכַסֵּי עַל דְּמֵיהּ:
רש״י מַה בֶּ֗צַע. מַה מָּמוֹן, כְּתַרְגּוּמוֹ:וְכִסִּ֖ינוּ אֶת דָּמֽוֹ. וְנַעֲלִים אֶת מִיתָתוֹ:
נביאים עמוס ג׳: י״א-ט״ו
ג (יא) לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה צַ֖ר וּסְבִ֣יב הָאָ֑רֶץ וְהוֹרִ֤יד מִמֵּךְ֙ עֻזֵּ֔ךְ וְנָבֹ֖זּוּ אַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃
בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים עָקָא תַּקִיפָא לְאַרְעָא וְיִבָּטֵיל מִנִיךְ תּוֹקְפֵיךְ וְיִתְבַּזוּן בִּרְנְיָתָיִךְ:
רש״י צַ֖ר וּסְבִ֣יב הָאָ֑רֶץ. הַצַּר מוּכָן לָבֹא וּסְבִיב לָאָרֶץ הַזֹּאת יָבֹא:
(יב) כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהֹוָה֒ כַּאֲשֶׁר֩ יַצִּ֨יל הָרֹעֶ֜ה מִפִּ֧י הָאֲרִ֛י שְׁתֵּ֥י כְרָעַ֖יִם א֣וֹ בְדַל־אֹ֑זֶן כֵּ֣ן יִנָּצְל֞וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּפְאַ֥ת מִטָּ֖ה וּבִדְמֶ֥שֶׁק עָֽרֶשׂ׃
כִּדְנַן אֲמַר יְיָ כְּמָא דִמְשֵׁיזֵיב רַעֲיָא מִפּוּמָא דְאַרְיָא תַּרְתֵּין כַּרְעִין אוֹ חַסְחוֹס דְאוֹדָן כֵּן יִשְׁתֵּיזְבוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְיָתְבִין בְּשֹׁמְרוֹן בִּתְקוֹף שׁוּלְטַן וְעַל דַמֶשֶׂק רְחִיצִין:
רש״י כַּאֲשֶׁר֩ יַצִּ֨יל הָרֹעֶ֜ה. דָּבָר מוּעָט:בְדַל אֹ֑זֶן. חַסְחוּס דְּאוּדָן:כֵּ֣ן יִנָּצְל֞וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל. מְתֵי מְעַט:בִּפְאַ֥ת מִטָּ֖ה וּבִדְמֶ֥שֶׁק עָֽרֶשׂ. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: בִּתְקוֹף שֻׁלְטָן וְעַל דַּמֶּשֶׂק רְחִיצָן. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁפִּתְרוֹן הַתַּרְגּוּם: לְפִי שֶׁבִּימֵי יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא כְּתִיב ״כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם״ (מלכים ב יג: ז), וְיָרָבְעָם בֶּן בְּנוֹ הוֹשִׁיעָם בְּמִקְצָת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְלֹא דִבֶּר ה׳ לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל וַיּוֹשִׁיעֵם בְּיַד יָרָבְעָם וְגוֹ׳״ (מלכים ב יד: כז), ״הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל״, וְזֶהוּ ״בִּפְאַת מִטָּה״ פִּנַּת הַבַּיִת הִיא חָזְקוֹ שֶׁל בַּיִת, לָכֵן תִּרְגֵּם ״בִּתְקוֹף שֻׁלְטָן״ שֶׁל יָרָבְעָם, וְעָמוֹס נִתְנַבֵּא בִּימֵי יָרָבְעָם, וְעוֹד נִבָּא שֶׁסּוֹפָן לְהִסָּמֵךְ עַל מַלְכֵי אֲרָם, וְכֵן עָשׂוּ בִּימֵי פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ שֶׁנִּתְחַבֵּר עִם רְצִין, וְזֶהוּ ״וּבְדַמֶּשֶׂק עָרֶשׂ״ עִקַּר מְנוּחָתָם וּמִבְטָחָם תְּהִי עַל דַּמֶּשֶׂק. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם: רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁנִּסְמְכוּ עַל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַל יְהוּדָה וּפָלְטוּ עִמָּהֶם:בִּפְאַ֥ת מִטָּ֖ה. מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם אֶלָּא אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה שֶׁבָּהֶם, וּשְׁאָר עֶרֶשׂ הֵיכָן הוּא? בְּדַמֶּשֶׂק, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְדַמָּשֶׂק״ (לקמן ה: כז). וְשָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מְנַחֵם זַצַ״ל שֶׁהָיָה מְפָרֵשׁ: זוֹ אַחַת מִשְּׁמוֹנָה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר ״פְּאַת״ אֶלָּא ״בִּפְאַת מִטָּה״ בְּמִקְצָתָהּ בְּאַחַת מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁל פֵּאָה וְהִיא שְׁמִינִית שֶׁל מִטָּה, שֶׁהֲרֵי אַרְבַּע פֵּאוֹת יֵשׁ וּשְׁתֵּי רוּחוֹת לַפֵּאָה. דָּבָר אַחֵר: מָצָאתִי בְּדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר זַצַ״ל, בִּפְאַת מִטָּה בַּעֲוֹן אֲחַזְיָה בֶן אַחְאָב שֶׁשָּׁלַח לִדְרשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן ״הַאֶחְיֶה מֵחָלִי זֶה״ (מלכים ב א: ב). וּבְדַמֶּשֶׂק עָרֶשׂ, בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם שֶׁשָּׁלַח לִדְרשׁ בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (מלכים ב ח):
(יג) שִׁמְע֥וּ וְהָעִ֖ידוּ בְּבֵ֣ית יַעֲקֹ֑ב נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה אֱלֹהֵ֥י הַצְּבָאֽוֹת׃
קַבִּילוּ וְאַסְהִידוּ בְּבֵית יַעֲקֹב אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי צְבָאוֹת:
(יד) כִּ֗י בְּי֛וֹם פׇּקְדִ֥י פִשְׁעֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עָלָ֑יו וּפָֽקַדְתִּי֙ עַל־מִזְבְּח֣וֹת בֵּֽית־אֵ֔ל וְנִגְדְּעוּ֙ קַרְנ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָפְל֖וּ לָאָֽרֶץ׃
אֲרֵי בְּיוֹם אַסְעֲרוּתִי חוֹבֵי יִשְׂרָאֵל עֲלוֹהִי וְאַסְעַר עַל דְפָלְחִין לֶאֱגוֹרַיָא בְּבֵית אֵל וְיִתְקַטְפָן קַרְנַת אֱגוֹרָא וְיִפְּלוּן לְאַרְעָא:
(טו) וְהִכֵּיתִ֥י בֵית־הַחֹ֖רֶף עַל־בֵּ֣ית הַקָּ֑יִץ וְאָבְד֞וּ בָּתֵּ֣י הַשֵּׁ֗ן וְסָפ֛וּ בָּתִּ֥ים רַבִּ֖ים נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {ס}
וְאֶמְחֵי בֵּית סִתְוָא עַל בֵּית קַיְטָא וְיֵיבְדוּן בָּתִּין דִמְכַבְּשִׁין בְּשֵׁן דְפִיל וִיסוּפוּן בָּתִּין סַגִיאִין אֲמַר יְיָ:
רש״י בֵית הַחֹ֖רֶף עַל בֵּ֣ית הַקָּ֑יִץ. מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ מְעֻנָּגִים הָיוּ בּוֹנִים לָהֶם הָעֲשִׁירִים שְׁתֵּי בָתִּים, אֶחָד לְחֹרֶף וְאֶחָד לְקַיִץ:בָּתֵּ֣י הַשֵּׁ֗ן. דִּמְכַבְּשִׁין בְּשֵׁן דְּפִילָא:
כתובים משלי ח׳: כ״ח-ל״ב
ח (כח) בְּאַמְּצ֣וֹ שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל בַּ֝עֲז֗וֹז עִינ֥וֹת תְּהֽוֹם׃
וְכַד אַגְרִים עֲנָנֵי מִלְעֵיל וְכַד אַעְשִׁין מַעְיְנֵי תְהוּמָא:
רש״י בַּ֝עֲז֗וֹז. כְּשֶׁהִגְבִּיר מַעְיְנוֹת תְּהוֹם:בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ. וְגָזַר עַל יַם סוּף כְּשֶׁבְּרָאוֹ, עַל מְנָת לְהִבָּקַע לִפְנֵי מֹשֶׁה (שמות יד: כא):בְּחֻקּוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ. בְּחִקָּתוֹ, מִלְּשׁוֹן חֻקּוֹ; כְּמוֹ ״עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ״ (ישעיה מט: טז); וְכֵן ״וּמֵחֵיק הָאָרֶץ״ (יחזקאל מג: יד):יוֹם יוֹם. אַלְפַּיִם שָׁנָה (תהלים צ: ד; ויקרא רבה יט: א):
(כט) בְּשׂ֘וּמ֤וֹ לַיָּ֨ם ׀ חֻקּ֗וֹ וּ֭מַיִם לֹ֣א יַֽעַבְרוּ־פִ֑יו בְּ֝חוּק֗וֹ מ֣וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃
וְכַד שָׂם לְיַמָא תְּחוּמֵיהּ וּמַיָא לָא עָבְרִין לֵיהּ (וְכַד) שָׂם שַׁתְאַסַיָא דְאַרְעָא:
(ל) וָאֶהְיֶ֥ה אֶצְל֗וֹ אָ֫מ֥וֹן וָאֶהְיֶ֣ה שַׁ֭עֲשׁוּעִים י֤וֹם ׀ י֑וֹם מְשַׂחֶ֖קֶת לְפָנָ֣יו בְּכׇל־עֵֽת׃
וַהֲוֵית בְּצִדוֹי מְהֵימַנְתָּא וְכִדְשִׁבּוּחִין הֲוֵית כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא חָדְיָא אֲנָא קֳדָמוֹי בְּכָל זְמַן:
רש״י אָ֫מ֥וֹן. גְּדֵלָה אֶצְלוֹ, לְשׁוֹן ״הָאֲמוּנִים עֲלֵי תוֹלָע״ (איכה ד: ה):
(לא) מְ֭שַׂחֶקֶת בְּתֵבֵ֣ל אַרְצ֑וֹ וְ֝שַׁעֲשֻׁעַ֗י אֶת־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ {פ}
חָדְיָא הֲוֵית בְּתֵבֵל אַרְעֵיהּ וְשִׁבּוּחֵי בִּבְנֵי נָשָׁא:
רש״י מְ֭שַׂחֶקֶת בְּתֵבֵ֣ל אַרְצ֑וֹ. כָּל דּוֹרוֹת הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ מֵאָדָם וְעַד נֹחַ וּמִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם הָיִיתִי מְשַׂחֶקֶת עֲלֵיהֶם:וְ֝שַׁעֲשֻׁעַ֗י. צָפִיתִי עַד בֹּא דּוֹר הַמִּדְבָּר וִיקַבְּלוּנִי:
(לב) וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י וְ֝אַשְׁרֵ֗י דְּרָכַ֥י יִשְׁמֹֽרוּ׃
וְהַשְׁתָּא בְנַיָא שְׁמַעוּן לִי וְטוּבוֹי לְמַן דְנָטַר אוֹרְחָתַי:
משנה משנה זבחים ט׳
א. הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶת הָרָאוּי לוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כָּל הָרָאוּי לָאִשִּׁים, אִם עָלָה לֹא יֵרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו), הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ. מָה עוֹלָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לָאִשִּׁים, אִם עָלְתָה לֹא תֵרֵד, אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לָאִשִּׁים, אִם עָלָה לֹא יֵרֵד. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ, אִם עָלָה לֹא יֵרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ. מַה עוֹלָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לַמִּזְבֵּחַ אִם עָלְתָה לֹא תֵרֵד, אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לַמִּזְבֵּחַ אִם עָלָה לֹא יֵרֵד. אֵין בֵּין דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא הַדָּם וְהַנְּסָכִים, שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא יֵרְדוּ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר יֵרֵדוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַזֶּבַח כָּשֵׁר וְהַנְּסָכִים פְּסוּלִים, הַנְּסָכִים כְּשֵׁרִין וְהַזֶּבַח פָּסוּל, אֲפִלּוּ זֶה וָזֶה פְּסוּלִין, הַזֶּבַח לֹא יֵרֵד, וְהַנְּסָכִים יֵרֵדוּ:
ברטנורה הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶת הָרָאוּי לוֹ. וּפְלִיגֵי תַנָּאֵי בְּפֵרוּשָׁא דְּמַתְנִיתִין מַאי נִיהוּ הָרָאוּי לוֹ:רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כָּל הָרָאוּי לָאִשִּׁים. לְהִשָּׂרֵף עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסַל, אִם עָלָה לַמִּזְבֵּחַ קִדְּשׁוֹ הַמִּזְבֵּחַ וְנַעֲשָׂה לַחְמוֹ, וְאִם עָלָה לֹא יֵרֵד. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין רָאוּי לָאֵשׁ, כְּגוֹן דָּם פָּסוּל וּנְסָכִים פְּסוּלִים, אֲפִלּוּ אִם עָלוּ יֵרְדוּ:הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה. דָּבָר שֶׁהוּא לַמּוֹקֵד וְעָלָה, הֲרֵי הוּא בַּהֲוָיָתוֹ וְלֹא יֵרֵד. הִיא, מַשְׁמַע בַּהֲוָיָתָהּ תְּהֵא:רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ. וַאֲפִלּוּ דָּם וּנְסָכִים שֶׁנִּפְסְלוּ, אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. וְאֵין לְךָ לְמַעֵט אֶלָּא דָבָר שֶׁלֹּא הוּבְרַר לְחֶלְקוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ מֵעוֹלָם, כְּגוֹן קְמָצִים שֶׁלֹּא קָדְשׁוּ בִּכְלִי אַחַר קְמִיצָה, דְּאַף עַל גַּב דְּהַמִּנְחָה כֻלָּהּ קָדְשָׁה בִּכְלִי אֵין זֶה חֵלֶק גָּבוֹהַּ בָּרוּר, שֶׁאֵין הַמִּנְחָה קְרֵבָה כֻלָּהּ. וּבִקְמִיצָה בְלֹא מַתַּן כְּלִי, אֵין זֶה מְבֹרָר לַמִּזְבֵּחַ, וְאֵינוֹ מִתְקַדֵּשׁ אֲפִלּוּ עָלָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:אֶלָּא הַדָּם וְהַנְּסָכִים. שֶׁהֵם רְאוּיִים לַמִּזְבֵּחַ וְאֵינָם רְאוּיִם לָאִשִּׁים:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַזֶּבַח כָּשֵׁר וְהַנְּסָכִים פְּסוּלִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ בִּנְסָכִים שֶׁל זֶבַח כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּבְדָם וּבִנְסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְלֹא מִמּוֹקְדָה יָלֵיף, אֶלָּא מִקְּרָא דִּכְתִיב (שמות כט) כָּל הַנּוֹגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִים שְׁנַיִם לַיּוֹם עוֹלָה, אֵין הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא דוּמְיָא דְּעוֹלָה, מָה עוֹלָה הַבָּאָה בִּגְלַל עַצְמָהּ, אַף כָּל הַבָּאִים בִּגְלַל עַצְמָן, יָצְאוּ נְסָכִים הַבָּאִים בִּגְלַל הַזֶּבַח. הִלְכָּךְ בֵּין שֶׁהַזֶּבַח כָּשֵׁר וְהַנְּסָכִים פְּסוּלִים כְּגוֹן שֶׁיָּצְאוּ אוֹ נִטְמְאוּ, בֵּין שֶׁהַזֶּבַח פָּסוּל וְהַנְּסָכִים כְּשֵׁרִים, דְּהוֹאִיל וְהֵן בָּאִים בִּגְלָלוֹ נִפְסָלִים עִמּוֹ וּבְטֵלָה תּוֹרַת הֶקְדֵּשׁ מֵהֶן:וְהַנְּסָכִים יֵרֵדוּ. כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּאִים בִּגְלַל עַצְמָן אֵינָן דּוּמְיָא דְעוֹלָה וְאֵין מִזְבֵּחַ מְקַדְּשָׁן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
עיקר תוספות יום טוב (א) לַמִּזְבֵּחַ. דְּמוֹקְדָה לְאַהֲדוֹרֵי פוֹקְעִין הוּא דַּאֲתָא [כְּשֵׁרִים שֶׁפָּקְעוּ. דְּמוֹקְדָה מַשְׁמַע מוֹקֵד שֶׁהָיָה לוֹ כְבָר]. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נַפְקָא לֵיהּ מֵאֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מִבָּעֵי לֵיהּ לְעִכּוּלֵי עוֹלָה אַתָּה מַחֲזִיר וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִכּוּלֵי חַטָּאת. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לָאו מִמֵּילָא שְׁמַע מִנַּהּ דְּעִכּוּלֵי עוֹלָה מְהַדְּרִינַן. גְּמָרָא: (ב) הַמִּזְבֵּחַ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ טַעֲמָא קָאָמַר, דְּהָא דְרָאוּי עַל מוֹקְדָה לֹא יֵרֵד, מִשּׁוּם קְדֻשַּׁת מִזְבֵּחַ הוּא. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מִזְבֵּחַ אַחֲרִינָא כְּתִיב, וְאִידָךְ כוּ'. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (ג) כְּשֵׁרִין. אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת לַנְּסָכִים כְּשֵׁרִים גְּמוּרִין כֵּיוָן שֶׁהַזֶּבַח פָּסוּל. אֶלָּא כְּלוֹמַר כְּשֵׁרִים מִפְּסוּל עַצְמָן. תּוֹסָפוֹת:
ב. וְאֵלּוּ אִם עָלוּ, לֹא יֵרְדוּ. הַלָּן, וְהַטָּמֵא, וְהַיּוֹצֵא, וְהַנִּשְׁחָט חוּץ לִזְמַנּוֹ, וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְסוּלִים, וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַלַּיְלָה, וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים, אִם עָלְתָה, תֵּרֵד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא תֵרֵד, שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֹּל שֶׁפְּסוּלוֹ בַקֹּדֶשׁ, הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ. לֹא הָיָה פְסוּלוֹ בַקֹּדֶשׁ, אֵין הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ:
ברטנורה הַלָּן. בֵּין דָּם בֵּין אֵמוּרִים שֶׁלָּנוּ לַיְלָה חוּץ לַמִּזְבֵּחַ:רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַלַּיְלָה כוּ' אִם עָלְתָה תֵּרֵד. דִּכְתִיב זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה הִיא הָעוֹלָה, זֹאת הִיא הָעוֹלָה, הֲרֵי כָאן שְׁלשָׁה מִעוּטִים , מִעֵט נִשְׁחֲטָה בַלַּיְלָה וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים, שֶׁאִם עָלְתָה תֵּרֵד:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא תֵרֵד. דְּדָרִישׁ זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה, תּוֹרָה אַחַת לְכָל הָעוֹלִים, שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב (ד) חוּץ כוּ'. וּפֶסַח וְחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִים כוּ' וְהַנִּתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה כוּ' כִּדְתַנְיָא בַּבְּרַיְתָא. וְאַף עַל גַּב דְּתָנֵי אֵלּוּ, תָּנָא וְשִׁיֵּר וְשֶׁמָּא מִשּׁוּם דְּכָל שֶׁכֵּן הַנְהוּ. תּוֹסָפוֹת: (ה) וְזָרְקוּ כוּ'. תְּחִלַּת עֲבוֹדָה שֶׁבַּדָּם וְסוֹפָהּ נָקַט. וְלֹא אִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי הָלַךְ: (ו) זֹאת מִעוּטָא, וְהִיא מִעוּטָא, וְה' דְהָעוֹלָה מִעוּט, דְּמַשְׁמַע הָעוֹלָה הַמְיֻחֶדֶת כְּשֵׁרָה וְלֹא פְסוּלָה. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (ז) בַּקֹּדֶשׁ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י מִשֶּׁבָּאת לָעֲזָרָה נִפְסְלָה. וְהַתּוֹסָפוֹת פֵּרְשׁוּ שֶׁאֵירַע פְּסוּל לְאַחַר שְׁחִיטָה וְנִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת כְּלִי, מִשּׁוּם דְּרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע בָּעֲזָרָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר: (ח) אֵין כוּ'. דִלְהָכִי אָתֵי זֹאת, לְמַעוֹטֵי, כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא:
ג. אֵלּוּ לֹא הָיָה פְסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ, הָרוֹבֵעַ, וְהַנִּרְבָּע, וְהַמֻּקְצֶה, וְהַנֶּעֱבָד, וְהָאֶתְנָן, וְהַמְּחִיר, וְהַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵפָה, וְהַיּוֹצֵא דֹפֶן, וּבַעֲלֵי מוּמִין. רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין. רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, דּוֹחֶה הָיָה אַבָּא אֶת בַּעֲלֵי מוּמִין מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
ברטנורה מַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין. דְּאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. וְדַוְקָא בְדוֹקִין שֶׁבָּעַיִן וְכַיּוֹצֵא בָהֶן הִכְשִׁיר רַבִּי עֲקִיבָא, הוֹאִיל וְהֵן כְּשֵׁרִים לְכַתְּחִלָּה בְּעוֹפוֹת. אֲבָל בִּמְחֻסָּר אֵבָר דְּפָסוּל בְּעוֹפוֹת, לֹא:דּוֹחֶה הָיָה אַבָּא אֶת בַּעֲלֵי מוּמִין. שֶׁאִם עָלוּ דּוֹחֶה הָיָה אוֹתָן כִּלְאַחַר יָד וְלֹא הָיָה מוֹרִידָן דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן בְּפַרְהֶסְיָא, וּבְהָא פָלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא דְּאָמַר יֵרְדוּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנוֹס :
עיקר תוספות יום טוב (ט) הָרוֹבֵעַ כוּ'. מְפֹרָשִׁים בְּרֵישׁ פֶּרֶק ו' דִּתְמוּרָה. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בִּשְׁתֵּיהֶן וְכֵן לְקַמָּן פֶּרֶק י"ד מִשְׁנָה ב' דְּלֹא תְנַן שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם: (י) וְאֵינֶנּוּ סְגַן הַכֹּהֲנִים. וּמִכָּל מָקוֹם הָיָה כֹהֵן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד. כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, כָּךְ אִם יָרְדוּ לֹא יַעֲלוּ. וְכֻלָּן שֶׁעָלוּ חַיִּים לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, יֵרֵדוּ. עוֹלָה שֶׁעָלְתָה חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, תֵּרֵד. שְׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, יַפְשִׁיט וִינַתַּח בִּמְקוֹמָהּ:
ברטנורה כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. אַכָּל הָנָךְ פְּסוּלִין דִּתְנַן בְּהוּ לֹא יֵרְדוּ קָאֵי:כָּךְ אִם יָרְדוּ. לְאַחַר שֶׁעָלוּ, לֹא יַעֲלוּ עוֹד:וְכֻלָּן שֶׁעָלוּ חַיִּים בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי עֲקִיבָא קָאָמַר לַהּ, דְּמַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין. וּמוֹדֶה שֶׁאִם עָלוּ חַיִּים בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יֵרְדוּ, שֶׁאֵין הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ בַּעֲלֵי מוּמִין חַיִּים:עוֹלָה שֶׁעָלְתָה חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ תֵּרֵד. בְּעוֹלָה כְשֵׁרָה מַיְרֵי, וְדִבְרֵי הַכֹּל. וְלֹא נָקַט לַהּ אֶלָּא מִשּׁוּם סֵיפָא, לְלַמֶּדְךָ שֶׁרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ מָקוֹם רָאוּי לְהֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ הֵיכָא דְּעָבַר וּשְׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ:
ה. וְאֵלּוּ אִם עָלוּ יֵרְדוּ, בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּבְשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים, וּמוֹתַר הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, וְהַקְּטֹרֶת. הַצֶּמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְבָשִׂים, וְהַשֵּׂעָר שֶׁבִּזְקַן תְּיָשִׁים, וְהָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִים, וְהַקַּרְנַיִם, וְהַטְּלָפַיִם, בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין, יַעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א), וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה. פָּרְשׁוּ, לֹא יַעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב), וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם:
ברטנורה וְאֵלּוּ אִם עָלוּ יֵרְדוּ. וַאֲפִלּוּ הֵן כְּשֵׁרִים וּטְהוֹרִים. מִשּׁוּם דְּלֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ מִזְבֵּחַ כְּלָל:בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים כוּ'. דְּלַאֲכִילָה קָיְמֵי וְלֹא לְמִזְבֵּחַ:וְהַקְּטֹרֶת. לֹא רְאוּיָה הִיא לַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן:הַצֶּמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְבָשִׂים. גָּרְסִינַן. וְרֵישָׁא דְבָבָא אַחֲרִיתָא הִיא, וּבַהֲדֵי עֲצָמוֹת וְגִידִין קָתָנֵי לַהּ וּמִשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם. הַצֶּמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְבָשִׂים, שֶׁל עוֹלָה. שֶׁהָרֹאשׁ אֵינוֹ בִכְלַל הֶפְשֵׁט וְקָרֵב עִם עוֹרוֹ, וְהָכִי אָמְרִינַן בִּשְׁחִיטַת חֻלִּין [דַּף כז:], מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָרֹאשׁ שֶׁכְּבָר הֻתַּז בִּשְׁחִיטָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל הֶפְשֵׁט יֶשְׁנוֹ בִכְלַל הַקְטָרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת הָרֹאשׁ. וְיֵשׁ צֶמֶר בְּגֹבַהּ רֹאשׁוֹ שֶׁל כֶּבֶשׂ אֵצֶל עָרְפּוֹ, וְכֵן הַשֵּׂעָר שֶׁבִּזְקַן הַתְּיָשִׁים בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִים, כֻּלָּן עוֹלִים:
ו. וְכֻלָּם שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, לֹא יַחֲזִיר. וְכֵן גַּחֶלֶת שֶׁפָּקְעָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. אֵבָרִים שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, קֹדֶם לַחֲצוֹת, יַחֲזִיר, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. לְאַחַר חֲצוֹת, לֹא יַחֲזִיר, וְאֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן:
ברטנורה וְכֻלָּם. בֵּין פְּסוּלִים שֶׁעָלוּ דִּתְנַן בְּהוּ לֹא יֵרְדוּ, בֵּין עֲצָמוֹת וְגִידִין שֶׁהֶעֱלָן מְחֻבָּרִים וַאֲכָלָתָם הָאֵשׁ:וּפָקְעוּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. לָאָרֶץ. אסקלטי"ר בְּלַעַ"ז:לֹא יַחֲזִיר. אֵין צָרִיךְ לְהַחֲזִיר :וְכֵן גַּחֶלֶת שֶׁפָּקְעָה. אֵין צָרִיךְ לְהַחֲזִיר:אֵבָרִים שֶׁפָּקְעוּ כוּ'. אִי דְאִית בְּהוּ מַמָּשׁ, שֶׁבְּשָׂרָם נִכָּר, אֲפִלּוּ לְאַחַר חֲצוֹת נַמִּי יַחֲזִיר, דְּלֹא הָוֵי עִכּוּל. וְאִי דְלֵית בְּהוּ מַמָּשׁ, שֶׁנִּשְׂרְפוּ כֻלָּן וְנַעֲשׂוּ גַּחֶלֶת, אֲפִלּוּ קֹדֶם חֲצוֹת לֹא יַחֲזִיר. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁנִּתְקַשּׁוּ מֵחֲמַת הָאֵשׁ שֶׁשָּׁלְטָה בְכֻלָּן וְנִשְׂרְפוּ וְלֹא נַעֲשׂוּ פֶּחָם אֲבָל כְּעֵצִים יְבֵשִׁים הֵם מִתּוֹכָם:קֹדֶם לַחֲצוֹת וּלְאַחַר חֲצוֹת. יָלְפִינַן מִקְּרָא דִכְתִיב כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר כָּל הַלַּיְלָה אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁעַד הַבֹּקֶר, אֶלָּא תֵּן בֹּקֶר לְבָקְרוֹ שֶׁל לַיְלָה, שֶׁאֵין צְרִיכִין לִהְיוֹת עוֹד עַל הַמּוֹקֵד, וְאֵיזֶה בֹקֶר נוֹסַף עַל בָּקְרוֹ שֶׁל לַיְלָה שֶׁאֵין צְרִיכִין לִהְיוֹת עוֹד עַל הַמּוֹקֵד, זֶה חֲצוֹת. דְּבֹקֶר שֶׁל לַיְלָה הוּא עַמּוּד הַשַּׁחַר:וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּאַכַּתִּי בְּנֵי מִזְבֵּחַ נִינְהוּ:וְאֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּכֵיוָן דַּהֲווּ מְעֻכָּלִים הֲווּ לְהוּ דָבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ וְאֵין מוֹעֲלִים בּוֹ:
עיקר תוספות יום טוב (יא) וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וְטַעֲמַיְהוּ, דְּאִלּוּ בִּזְמַן שֶׁפָּרְשׁוּ, אֲפִלּוּ עָלוּ יֵרְדוּ, כְּרַבִּי דְבָרַיְתָּא. וְאַף עַל גַּב דִּתְנַן פָּרְשׁוּ לֹא יַעֲלוּ, הוּא הַדִּין דְּאִם עָלוּ יֵרְדוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יב) שֶׁפָּקְעוּ. עָפוּ. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּמוֹקֵד הָאֵשׁ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַחוּת הוּא עָף מִן הָאֵשׁ כְּשֶׁמַּתְחִיל אוֹתוֹ לַחוּת לְהִתְנוֹעֵעַ וְלָצֵאת. הָרַמְבַּ"ם: (יג) וְהָא דְמִשְׁנָה ד' אִם יָרְדוּ לֹא יַעֲלוּ דְּמַשְׁמַע דְּאָסוּר לְהַעֲלוֹתָם וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם, הָתָם כְּשֶׁלֹּא אֲכָלָתָן הָאֵשׁ כְּלָל, וְכֵן מַשְׁמַע בַּגְּמָרָא:
ז. כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶת הָרָאוּי לוֹ כָּךְ הַכֶּבֶשׁ מְקַדֵּשׁ. כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ וְהַכֶּבֶשׁ מְקַדְּשִׁין אֶת הָרָאוּי לָהֶן, כָּךְ הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁים. כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַלַּח, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַיָּבֵשׁ. אֵין כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁים אֶת הַיָּבֵשׁ, וְלֹא מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַלָּח. כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּקְּבוּ, אִם עוֹשִׂים הֵם מֵעֵין מְלַאכְתָּן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין וְהֵם שְׁלֵמִים, מְקַדְּשִׁין. וְאִם לָאו, אֵין מְקַדְּשִׁים. וְכֻלָּן אֵין מְקַדְּשִׁים אֶלָּא בַקֹּדֶשׁ:
ברטנורה הַכֶּבֶשׁ מְקַדֵּשׁ. דִּכְתִיב (שמות מ) וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹ', אֶת, לְרַבּוֹת אֶת הַכֶּבֶשׁ:הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁים. דִּבְכֵלִים נַמִּי כְתִיב (שם ל) כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ:כְּלֵי הַלַּח. קְעָרוֹת וּמִזְרָקוֹת לְדָם וּלְיַיִן וּלְשֶׁמֶן:מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ. שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל יָבֵשׁ הָיוּ שָׁם, עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן :שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין וְהֵן שְׁלֵמִים. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים כְּשֶׁהֵן שְׁלֵמִים. וּמִיהוּ כָּל כְּלֵי שָׁרֵת שֶׁנִּקְּבוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ אֵין מְתַקְּנִין שִׁבְרֵיהֶן אֶלָּא עוֹשִׂים אוֹתָן חֲדָשִׁים. וְכֵן סַכִּין שֶׁנִּפְגַּם אֵין מַשְׁחִיזִין אוֹתוֹ לְהָסִיר הַפְּגָם. וּבִגְדֵי כְהֻנָּה שֶׁנִּתְלַכְלְכוּ אֵין מְכַבְּסִין אוֹתָן אֶלָּא עוֹשִׂים חֲדָשִׁים וּמַנִּיחִין אֵלּוּ לְצֹרֶךְ פְּתִילוֹת שֶׁל מְנוֹרָה וְשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. וְכָל כָּךְ לָמָּה, לְפִי שֶׁאֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת. וּמִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם פָּסוּל. וְכָל פְּגִימָה הַפּוֹסֶלֶת בְּסַכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה, פּוֹסֶלֶת בַּמִּזְבֵּחַ. וְכָל זְמַן שֶׁהַמִּזְבֵּחַ פָּגוּם כָּל קָדָשִׁים הַנִּשְׁחָטִין בָּעֲזָרָה כֻּלָּם פְּסוּלִין, דִּכְתִיב (שם כ) וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עוֹלוֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מִקְרָא כְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁהֲרֵי שְׁחִיטַת קָדָשִׁים בָּעֲזָרָה הִיא וְלֹא עַל הַמִּזְבֵּחַ, אֶלָּא עָלָיו, כְּלוֹמַר כָּל זְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם אַתָּה זוֹבֵחַ, וְאֵין אַתָּה זוֹבֵחַ כְּשֶׁהוּא פָגוּם. וְכָל קָדָשִׁים הַנִּמְצָאִים בָּעֲזָרָה בְּשָׁעָה שֶׁהַמִּזְבֵּחַ פָּגוּם אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בְכַשְׁרוּת , כֻּלָּם פְּסוּלִים. וַאֲפִלּוּ שְׁיָרֵי מְנָחוֹת אֵינָם נֶאֱכָלִים, דִּכְתִיב (ויקרא י) וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ בִּזְמַן שֶׁהַמִּזְבֵּחַ שָׁלֵם וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא פָגוּם:
עיקר תוספות יום טוב (יד) הַכֵּלִים כוּ'. וְעַל מְנָת שֶׁיִּהְיֶה אוֹתוֹ דָבָר רָאוּי לְאוֹתוֹ כְּלִי. הָרַמְבַּ"ם: (טו) וְהוּקְשָׁה לְהַתּוֹסָפוֹת, דְּאַמַּאי לֹא יְקַדְּשׁוּ מַחְתָּה דִקְטֹרֶת וְהַכַּף, וְכֵן בְּזִיכִין וְשֻׁלְחָן. וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ תָם דְּמִדָּה לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא לְהָכִי קָרֵי לְיָבֵשׁ מִדָּה וְלֹא כְלִי, לְפִי שֶׁיָּבֵשׁ יְכוֹלִין לִמְדֹּד מָחוּק אוֹ גָדוּשׁ בְּכָל עִנְיָן שֶׁיִּרְצֶה, אֲבָל דָּבָר לַח לֹא שַׁיָּךְ מִדָּה גַבֵּיהּ, שֶׁהֲרֵי מִדַּת לַח אֵינָהּ שָׁוָה, דְּדָבָר לַח אֵינָהּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת גָּדוּשׁ, וּפְעָמִים שֶׁמִּדַּת לַח זֶה יְתֵרָה מִזֶּה כְּמוֹ מִדַּת יַיִן יְתֵרָה מִמִּדַּת מַיִם לְפִי שֶׁיַּיִן עָב יוֹתֵר וְכֵן שֶׁמֶן מִיַּיִן, לְהָכִי לֹא קָרֵי לֵיהּ מִדָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (טז) דְּהַאי עָלָיו בְּגִינוֹ וּבִשְׁבִילוֹ קָאָמַר. רַשִׁ"י. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם מִזְבֵּחַ לִזְרֹק עָלָיו: (יז) לִכְאוֹרָה וְכָל שֶׁכֵּן אִם לֹא נִשְׁחֲטוּ כְלָל. וּכְרַבִּי יוֹחָנָן בַּגְּמָרָא דַּף נ"ט. אֶלָּא כֵּיוָן דְּאִם כֵּן בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִים, וּבְרֵישׁ פֶּרֶק ו' דְּיוֹמָא מַשְׁמַע דְּקַיְמָא לָן אֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין כוּ', צָרִיךְ לְפָרֵשׁ דְּלֹא אֲתָא לְמֵימַר אֶלָּא דִּשְׁחִיטַת כַּשְׁרוּת לֹא מַהֲנֵי לַהּ, אֲבָל אִי לֹא נִשְׁחֲטָה כְלָל אֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין, וּכְרַב דְּפָלֵיג אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן: (יח) בַּקֹּדֶשׁ. בָּעֲזָרָה. רַשִׁ"י:
גמרא זבחים פ״ה ב: י״ז-פ״ו א: ז׳
תָּנוּ רַבָּנָן (ויקרא י''ט) וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה לְרַבּוֹת הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם יָכוֹל אֲפִילוּ פֵּרְשׁוּ תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים י''ב) וְעָשִׂיתָ עוֹלוֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם. אִי בָשָׂר וָדָם יָכוֹל יַחֲלוֹץ גִּידִין וַעֲצָמוֹת וְיַעֲלֵה בָשָׂר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ תַּלְמוּד לוֹמַר וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל. הָא כֵּיצַד מְחֻבָּרִים יַעֲלוּ פֵּרְשׁוּ אֲפִילוּ הֵם בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יֵרְדוּ. מָאן תַּנָּא דְשַׁמְעָת לֵיהּ דְּאָמַר פֵּרְשׁוּ יֵרְדוּ. רִבִּי הִיא דְתַנְיָא וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה לְרַבּוֹת הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין וְהַקָּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם אֲפִילוּ פֵּרְשׁוּ וְאֶלָּא מַה אֲנִי מְקַיֵּים וְעָשִׂיתָ עוֹלוֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם לוֹמַר לָךְ עִכּוּלֵי עוֹלָה אַתָּה מַחֲזִיר וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִכּוּלֵי גִידִין וַעֲצָמוֹת. רִבִּי אוֹמֵר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְעָשִׂיתָ עוֹלוֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם מִיעֵט. הָא כֵיצַד מְחֻבָּרִים יַעֲלוּ. פֵּרְשׁוּ אֲפִילוּ הֵם בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יֵרְדוּ. פֵּרְשׁוּ לֹא יַעֲלוּ. אָמַר רִבִּי זֵירָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁפֵּרְשׁוּ כְּלַפֵּי מַטָּה. אֲבָל כְּלַפֵּי מַעְלָה קְרוּבֵי הוּא דְאַקְרִיבוּ לְעִכּוּל. וַאֲפִילוּ פֵּרְשׁוּ אָמַר רַבָּה הָכִי קָאָמַר לָא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁפֵּרְשׁוּ לְאַחַר זְרִיקָה אֲבָל פֵּרְשׁוּ קוֹדֶם זְרִיקָה אֲתָאי זְרִיקָה וְשַׁרְתִינְהוּ אֲפִילוּ לְמֶעְבַּד מִנַּיְיהוּ קַתָּא דְסַכִּינָא. סָבַר לָהּ כִּי הָא דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל נֶאֱמַר לוֹ יִהְיֶה בְעוֹלָה וְנֶאֱמַר לוֹ יִהְיֶה בְּאָשָׁם מָה אָשָׁם עַצְמוֹתָיו מֻתָּרִים אַף עוֹלָה עַצְמוֹתֶיהָ מֻתָּרִים:
רש״י גמ' יכול יחלוץ - מצוה מוטלת עליו: מאן שמעת ליה כו' - ומתני' אליביה אתיא: כלפי מטה - דרך ירידה ומתרחקי מן המערכה: כלפי מעלה - לצד המערכה אין זו פרישות אלא קריבה אצל העיכול של אש: ואפי' פירשו - נראה בעיני שחסר מן הגירסא ולמאי דגרס ה"פ ואפי' פירשו בתמיה והא מחוברין יעלו הוא דקאמר: לא שנו - דקאמר פירשו ירדו ומיהו איתנהו בכלל קדשים אלא שפירשו לאחר זריקה דכיון דבשעת זריקה מחוברים הוו קובעתן זריקה למזבח וכי פירשו הוו להו קדשים פסולין: אבל פירשו לפני זריקה - דבשעת זריקה לאו בני מזבח היו אתאי זריקה ושריתינהו להדיוט: למיעבד קתא דסכיני - כי היכי דשריא בשר לגבי מזבח דלהכי קאי קשריא נמי עצמות למאי דקיימי והיינו הנאת כהנים כרבי ישמעאל: לו יהיה בעולה - עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה ונאמר לו יהיה באשם כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן [וגו'] לו יהיה: מה אשם עצמותיו מותרין - שהרי אף בשרו מותר ואי משום נותר דבשריפה לא שייך נותר אלא במידי דבר אכילה כדכתיב (ויקרא ז׳: י״ז) והנותר מבשר הזבח וגו': לו יהיה - יתירא הוא דמצי למיכתב עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה למה לי:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ ה גמרא תנו רבנן [שנו חכמים]: "והקטיר הכהן את הכל המזבחה" (ויקרא א, ט) — הרי לשון זו ("הכל") באה לרבות בכלל ההקרבה גם את העצמות והגידים, והקרנים והטלפים. יכול אפילו פרשו מן העולה יוקרבו? תלמוד לומר: "ועשית עלתיך הבשר והדם" (דברים יב, כז).יכול אתה לפרש שיחלוץ (יוציא) הכהן תחילה את הגידין ועצמות מן הקרבן, ו רק אחר כך יעלה את הבשר בלבד לגבי (אצל) המזבח? תלמוד לומר: "והקטיר הכהן את הכל המזבחה" (ויקרא א, ט), ואף את הגידים והעצמות. הא [הרי] כיצד יעשה איפוא בגידים ובעצמות? אם היו מחוברין — יעלו, ואם פירשו, אפילו הן בראש המזבח — ירדו. ומעירים: מאן תנא דשמעת ליה דאמר [מיהו התנא ששמעת אותו שהוא אומר]: פירשו ירדו? דעת רבי היא. דתניא [ש כן שנויה ברייתא]: "והקטיר הכהן את הכל המזבחה" (ויקרא א, ט) — הרי לשון זו ("הכל") באה לרבות להקרבה אף את העצמות והגידין והקרנים והטלפים, ואפילו פירשו מגוף הקרבן.ואלא מה אני מקיים "ועשית עלתיך הבשר והדם" (דברים יב, כז), שמשמעו דווקא בשר ודם ולא עצמות וגידים? כתוב זה בא לומר לך הלכה אחרת: עיכולי עולה חתיכות בשר שאחזה בהם האש, ופקעו משם, אתה מחזיר לאש, ואי אתה מחזיר עיכולי גידין ועצמות. ואילו רבי אומר, כתוב אחד אומר: "והקטיר הכהן את הכל המזבחה" — הרי זה ריבה אף גידים ועצמות, וכתוב אחד אומר: "ועשית עלתיך הבשר והדם" — הרי זה מיעט כל דבר חוץ מבשר ודם, הא [הרי] כיצד יעשה איפוא בגידים ועצמות? אם היו מחוברין לזבח — יעלו, פירשו ממנו, אפילו הן בראש המזבח — ירדו. א שנינו במשנה שדברים שאינם עומדים כלל להקרבה, כגון עצמות וגידים, בזמן שהם מחוברים לקרבן יעלו, ואם פירשו לא יעלו [וכו']. אמר ר' זירא: לא שנו אלא שפירשו מן הזבח כלפי מטה כלומר, חוץ למזבח, שנתרחקו בכך מן המערכה. אבל אם פירשו מן הזבח כלפי מעלה שנתקרבו אל המערכה — קרובי הוא דאקריבו [התקרבו] יותר לעיכול (להקרבה), ויעלו. ותמהים: ואפילו פירשו יקרבו?! והרי אמרנו כי רק כשהם מחוברים יעלו!אמר רבה, הכי קאמר [כך הוא אומר], זו כוונת הדברים: לא שנו, כלומר, לא הוצרכנו לומר שעצמות וגידים שפירשו לא יעלו אלא במקרה שפירשו לאחר זריקה של הדם, כיון שבשעה שנזרק הדם והותר הקרבן בהקרבה היו מחוברים לבשר, וראויים ליקרב עמו. אבל אם פירשו מן הזבח קודם זריקה, אין צורך לומר שלא יעלו, אלא כיון שאינם ראויים באותה שעה להקרבה, אתאי [באה] הזריקה ושריתינהו [והתירה אותם] כפי שהתירה את עור העולה לכהנים, והריהם מותרים לכל שימוש שהוא, ואפילו למעבד מינייהו קתא דסכיני [לעשות מהן מן העצמות והקרנים קתות של סכינים]. ומסבירים: סבר לה כי הא [סבור הוא כמו שיטה זו] שאמר ר' יוחנן משום (בשם) ר' ישמעאל: נאמר "לו יהיה" בעולה ("עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה", ויקרא ז, ח), ונאמר "הכהן אשר יכפר בו לו יהיה" (ויקרא ז, ז) באשם, ללמד בגזירה שווה: מה אשם — לאחר זריקת הדם עצמותיו מותרין לכהן לכל שימוש, שהרי רק אימוריו קרבים, וכל שאר הזבח ניתן לכהנים, אף עולה — עצמות (שאינן מחוברות) מותרין.
זוהר ספר הזהר, וישב כ״ג
וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ בְּגִין לְאִשְׁתַּדָּלָא בְּאוֹרַיְתָא וּלְמֶעְבָּד פִּקּוֹדֵי דְּאוֹרַיְתָא דְּאִיהוּ מְלַאכְתּוֹ דְּבַר נַשׁ בְּהַאי עָלְמָא, וְכֵיוָן דַּעֲבִידְתָּא דְּבַר נַשׁ בְּהַאי עָלְמָא הוּא עֲבִידְתָּא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בָּעֵי לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְמֶהֱוֵי תַּקִּיפָא כָּאַרְיֵא בְּכָל סִטְרוֹי בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט עֲלוֹי סִטְרָא אָחֲרָא וְלָא יָכִיל לְמִפְתֵּי לֵיהּ, מַה כְּתִיב וְאֵין אִישׁ לֵית גְּבָר דְּיֵקוּם לְקִבְלֵיהּ דְּיֵצֶר הָרַע וְיַגַּח בֵּיהּ קְרָבָא כִּדְקָא יָאוּת, מַאי אוֹרְחֵיהּ דְּיֵצֶר הָרַע, כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלֵית בַּר נַשׁ קָאִים לְקִבְלֵיהּ וּלְאַגָּחָא בֵּיהּ קְרָבָא מִיָּד וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי, וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדּוֹ בְּגִין דְּכַד שַׁלִּיט יֵצֶר הָרָע עֲלֵיהּ דְּבַר נַשׁ אַתְקִּין לֵיהּ וְקָשִׁיט לֵיהּ לְבוּשׁוֹי מְסַלְסֵל בְּשַׂעֲרֵיהּ הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי, אִתְדַבַּק עִמִּי, מַאן דְּאִיהוּ זַכָּאָה אִתְתַּקַּף לְקִבְלֵיהּ וְאַגַּח בֵּיהּ קְרָבָא מַה כְּתִיב וַיַּעֲזוֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה יִשְׁבּוֹק לֵיהּ וְיִתְתַּקַּף לְקִבְלֵיהּ (ס''א וְאַגַּח בֵּיהּ קְרָבָא) וְיַעֲרוֹק מִנֵּיהּ בְּגִין לְאִשְׁתֵּזָבָא מִנֵּיהּ וְלָא יִשְׁלוֹט עֲלוֹי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק זַמִּינִין אִנּוּן צַדִּיקַיָּא לְמֶחֱמֵי לְיֵצֶר הָרַע כְּחַד טוּרָא רַבְרְבָא וְיִתְמְהוּן וְיֵימְרוּן אֵיךְ יָכִילְנָא לְאַכַּפְיָא לֵיהּ לְטוּרָא רַבְרְבָא הָדֵין עִלָּאָה, וְזַמִּינִין רְשִׁיעַיָּא לְמֶחֱמֵי לֵיהּ לְיֵצֶר הָרַע דָּקִיק כְּחוּטָא דְּשַׂעֲרָא וְיֵימְרוּן הֵיךְ לָא יָכִילְנָא לְאַכַּפְיָא לְחוּטָא דְּשַׂעֲרָא כְּדָא דָּקִיק, אִלֵּין יִבְכּוּן וְאִלֵּין יִבְכּוּן וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְבַעֵר לֵיהּ מֵעָלְמָא וְיִכּוֹס לֵיהּ לְעֵינַיְהוּ וְלָא יִשְׁלוֹט עוֹד בְּעָלְמָא וְיֶחֱמוּן צַדִּיקַיָּא וְיִחֲדוּן כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (תהלים ק''מ) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ:
תרגום הזוהר וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ: כְּדֵי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא מְלַאכְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְכֵיוָן שֶׁמְּלַאכְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְלַאכְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּהַיְנוּ הָעֵסֶק בַּתּוֹרָה וּמִצְווֹת, צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת גִּבּוֹר כָּאֲרִי בְּכָל צְדָדָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עָלָיו הַסִטְרָא אַחֲרָא, וְלֹא יוּכַל לְפַתּוֹתוֹ. מַה כְּתִיב, וְאֵין אִישׁ: הַיְנוּ, אֵין אִישׁ שֶׁיָּקוּם לִפְנֵי הַיֵּצֶר הָרַע, וְיַעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה כָּרָאוּי. מַהוּ דַּרְכּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין אִישׁ עוֹמֵד לְנֶגְדוֹ, וְלַעֲרֹךְ עִמּוֹ מִלְחָמָה, מִיָד, וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי. וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ, כִּי כְּשֶׁהַיֵּצֶר הָרַע שׁוֹלֵט עַל הָאָדָם, רֵאשִׁית מַעֲשָׂיו, הוּא מְתַקֵּן וּמְפָאֵר אֶת בְּגָדָיו, מְסַלְסֵּל בְּשַׂעֲרוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי, הִתְדַבֵּק עִמִּי. מִי שֶׁהוּא צַדִּיק, מִתְגַבֵּר כְּנֶגְדוֹ וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה, מַה כָּתוּב, וַיֲּעֹזב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֶא הַחוּצָה, יַעֲזֹב אוֹתוֹ וְיִתְגַבֵּר לְנֶגְדוֹ, וְיָנוּס מִפָּנָיו, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עָלָיו. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, עֲתִידִים הַצַדִּיקִים לִרְאוֹת לְעָתִיד לָבוֹא אֶת יֵצֶר הָרַע כְּהַר גָּבוֹהַּ, וְיִתְמְהוּ וְיֹאמְרוּ, אֵיךְ יָכוֹלְנוּ לִכְבֹּש הַר גָּבוֹהַּ עֶלְיוֹן הַזֶּה. וַעֲתִידִים הָרְשָׁעִים לִרְאוֹת לְעָתִיד לָבֹא, אֶת יֵצֶר הָרַע, דָּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְיִתְמְהוּ וְיֹאמְרוּ, אֵיךְ לֹא יָכוֹלְנוּ לִכְבֹּשׁ אֶת חוּט הַשַּׂעֲרָה הַדַּק כָּזֶה, הַלָּלוּ בּוֹכִים וְהַלָּלוּ בּוֹכִים. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְבָעֵר אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם, וְיִשְׁחַט אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם, וְלֹא יִשְׁלוֹט עוֹד בָּעוֹלָם, וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמָחוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, (תהלים ק''מ) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךְ וְגוֹ'.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ו׳: ח׳-י׳
א. תַּלְמִיד שֶׁהוּא יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ תָמִיד אֵינוֹ רַשָּׁאי לַעֲמוֹד מִפָּנָיו אֶלָּא שַׁחֲרִית וְעַרְבִית בִּלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא כְבוֹדוֹ מְרֻבֶּה מִכְּבוֹד שָׁמַיִם:
ב. מִי שֶׁהוּא זָקֵן מוּפְלָג בְּזִקְנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָכָם עוֹמְדִין לְפָנָיו וַאֲפִילוּ הֶחָכָם שֶׁהוּא יֶלֶד עוֹמֵד בִּפְנֵי הַזָּקֵן הַמּוּפְלָג בְּזִקְנָה וְאֵינוֹ חַיָּיב לַעֲמוֹד מְלֹא קוֹמָתוֹ אֶלָּא כְּדֵי לְהַדְּרוֹ וַאֲפִילוּ זָקֵן גּוֹי מְהַדְּרִין אוֹתוֹ בִּדְבָרִים וְנוֹתְנִים לוֹ יָד לְסוֹמְכוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י''ט) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם כָּל שֵׂיבָה בְמַשְׁמַע:
ג. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵינָן יוֹצְאִין בְעַצְמָן לַעֲשׂוֹת עִם כָּל הַקָהָל בְּבִנְיָן וַחֲפִירָה שֶׁל מְדִינָה וְכַיּוֹצֵא בָהֵן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַזּוּ בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ וְאֵין גּוֹבִין מֵהֶן לְבִנְיַן הַחוֹמָה וְתִקוּן הַשְּׁעָרִים וּשְׂכַר הַשּׁוֹמְרִים וְכַיּוֹצֵא בָהֵן וְלֹא לִתְשׁוּרַת הַמֶּלֶךְ וְאֵין מְחַיְיבִין אוֹתָן לִתֵּן הַמַּס בֵּין מַס שֶׁהוּא קָצוּב עַל בְּנֵי הָעִיר בֵּין מַס שֶׁהוּא קָצוּב עַל כָּל אִישׁ וָאִישׁ שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ח') גַּם כִּי יִתְנוּ בַגוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם וַיָּחֵלּוּ מְעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים וְכֵן אִם הָיְתָה סְחוֹרָה מִתַּלְמִיד חָכָם מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִמְכּוֹר תְּחִלָּה וְאֵין מַנִּיחִין אֶחָד מִבְּנֵי הַשּׁוּק לִמְכּוֹר עַד שֶׁיִּמְכוֹר הוּא וְכֵן אִם הָיָה לוֹ דִין וְהָיָה עוֹמֵד בִּכְלַל בַּעֲלֵי דִינִין הַרְבֵּה מַקְדִּימִין אוֹתוֹ וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ:
מוסר
ספר חרדים דף ס"ז ע"ב
אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים שׁוֹרֶה עַל רֹאשְׁךָ שְׁתוֹק מֵאֵימָתוֹ וְכִי תְדַבֵּר וְהַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע נִמְצֵאת תָּמִיד דָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְתָמִיד הִתְבַּיֵּישׁ מִמֶּנּוּ בְּמַחֲשָׁבָה בְּדִבּוּר וּבְמַעֲשֵׂה וְעַל פִּיו תֵּצֵא וְתָבֹא תִּישַׁן וְתִשְׁכַּב וְתָעִיר וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם חֲשׁוֹב כָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם כְּאִלּוּ אַתָּה מְמַשֵּׁשׁ בַּחוֹל כְּשֶׁתִּמְצָא מַרְגָּלִית תִּקָּחֶנָּה הִיא עֲשִׂיַּית רְצוֹן הַבּוֹרֵא וְכֵן אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר וּמַה לִּי מִזְּמַן אִם לֹא רְצוֹנְךָ וְאִם אֵינְךָ מָנָתִי מַה מָנָתִי. אַל יְהִי בְעֵינֶיךָ כְּבוֹדָךְ וּקְלוֹנָךְ וְעָשְׁרָךְ וְעָנְיָךְ לִמְאוּמָה כִּי תִמְצָא הַמַּרְגָּלִית אָז תַּעֲלוֹז כִּי זֶה הַמְּכֻוָּן וְנִשְׁלָם. וְיִהְיוּ רמ''ח אֵבָרֶיךָ וְשס''ה גִּידֶיךָ צִבּוּר בְּעֵינֶיךָ וְהַלֵּב וְהַלָּשׁוֹן שְׁלִיחַ צִבּוּר וּבְקוֹל גָּדוֹל שֶׁיִּשְׁמְעוּ כֻּלָּן תְּבָרֵךְ וְתִתְפַּלֵּל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ אַךְ לֹא יִשְׁמְעוּ תְּפִלַּת לַחַשׁ אֲחֵרִים. אֵיךְ תִּכְעוֹס וּבְכַעֲסָךְ תּוֹצִיא נִשְׁמָתָךְ הַיְקָרָה וְתַשְׁכִּין בִּמְקוֹמוֹ רוּחַ רָעָה דוֹמֶה אַתָּה לְמִי שֶׁנּוֹעֵץ סַכִּין בְּכַעְסוֹ בְלִבּוֹ וְאִם יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵירוֹ הֲרֵי שָׁפַךְ דָּמִים. צַעַר אֶלֶף פְּרָחִים מְבַטֵּל צַעַר חַתִּיכַת כֶּסֶף קְטַנָּה כֵּן בְּיוֹתֵר צַעַר מְנִיעַת הָעֲבוֹדָה לְצַעַר אֲבֵידַת מָעוֹת וּשְׁאָר הַיִּסּוּרִין וְצַעַר הָעֲבוֹדָה הֵן הֵן יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה וְהַמְּצָעֵר יוֹתֵר עַל מָמוֹנוֹ וּכְבוֹדוֹ מוֹרֶה שֶׁאוֹהֲבָם יוֹתֵר מִמֶּנּוּ חָלִילָה לָכֵן הִתְבַּיֵּישׁ וְשׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ וְשֵׁב בָּדָד וּבְכֵה לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר רָאִיתָ שֶׁנִּתְכַּעַסְתָּ וְנִצְטַעַרְתָּ עַל עִסְקֵי מָמוֹן אוֹ קְלוֹן כְּבוֹדָךְ:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה