פרשת יתרו יום חמישי

יתרו · חמישי

תורה שמות י״ח: כ״ב-כ״ו

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:

יח (כב) וְשָׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֮ בְּכׇל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כׇּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכׇל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ׃

וִידוּנוּן יָת עַמָא בְּכָל עִדַן וִיהֵי כָּל פִּתְגַם רַב יַיְתוּן לְוָתָךְ וְכָל פִּתְגַם זְעֵיר יְדוּנוּן אִנוּן וְיִקְלוּן מִנָךְ וִיסוֹבְרוּן עִמָךְ:

רש״יוְשָׁפְט֣וּ. וִידוּנוּן, לְשׁוֹן צִוּוּי:
וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ. דָּבָר זֶה לְהָקֵל מֵעָלֶיךָ: והקל. כְּמוֹ "וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" (שמות ח'), "וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב" (מלכים ב ג'), לְשׁוֹן הֹוֶה:
וְשָׁפְט֣וּ. וְדָיְנִין יָת עַמָּא:
יָבִ֣יאוּ. מָיְתִין:

(כג) אִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכׇלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם׃

אִם יָת פִּתְגָמָא הָדֵין תַּעְבֵּד וִיפַקְדִנָךְ יְיָ וְתִכּוֹל לְמֵיקָם וְאַף כָּל עַמָא הָדֵין עַל אַתְרֵהּ יְהַךְ בִּשְׁלָם:

רש״יוְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכׇלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד. הִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה, אִם מְצַוֶּה אוֹתְךָ לַעֲשׂוֹת כֵּן, תּוּכַל עֲמֹד, וְאִם יְעַכֵּב עַל יָדְךָ לֹא תוּכַל לַעֲמֹד (מכילתא):
וְגַם֙ כׇּל הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה. אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים זְקֵנִים הַנִּלְוִים עַתָּה עִמְּךָ (שם):

(כד) וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃

וְקַבִּיל משֶׁה לְמֵימְרָא דַחֲמוּהִי וַעֲבַד כֹּל דִי אֲמָר:

(כה) וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙ מִכׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃

וּבְחַר משֶׁה גֻבְרִין דְחֵילָא מִכָּל יִשְׂרָאֵל וּמַנִי יָתְהוֹן רֵישִׁין עַל עַמָא רַבָּנֵי אַלְפִין רַבָּנֵי מָאוָתָא רַבָּנֵי חַמְשִׁין וְרַבָּנֵי עִשׂוֹרְיָתָא:

(כו) וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּכׇל־עֵ֑ת אֶת־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְכׇל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם׃

וְדַיְנִין יָת עַמָא בְּכָל עִדָן יָת פִּתְגַם קָשֵׁי מַיְתִין לְוָת משֶׁה וְכָל פִּתְגַם זְעֵיר דָיְנִין אִנוּן:

רש״ייִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם. כְּמוֹ יִשְׁפְּטוּ, וְכֵן "לֹא תַעֲבוּרִי" (רות ב'), כְּמוֹ לֹא תַעַבְרִי, וְתַרְגּוּמוֹ דָּיְנִין אִינּוּן; מִקְרָאוֹת הָעֶלְיוֹנִים הֵם לְשׁוֹן צִוּוּי, לְכָךְ מְתֻרְגָּמִין וִידוּנוּן, יַיְתוּן, יְדוּנוּן, וּמִקְרָאוֹת הַלָּלוּ לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה:

נביאים ישעיהו ז׳: ט׳-י״ג

ז (ט) וְרֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ שֹׁמְר֔וֹן וְרֹ֥אשׁ שֹׁמְר֖וֹן בֶּן־רְמַלְיָ֑הוּ אִ֚ם לֹ֣א תַאֲמִ֔ינוּ כִּ֖י לֹ֥א תֵאָמֵֽנוּ׃ {פ}

וְרֵישׁ אֶפְרַיִם שֹׁמְרוֹן וְרֵישׁ שֹׁמְרוֹן בַּר רְמַלְיָה אִם לָא תְהֵימְנוּן בְּמִלֵי נְבִיָא אֲרֵי לָא תִתְקַיְמוּן:

רש״יאִ֚ם לֹ֣א תַאֲמִ֔ינוּ. לִנְבוּאָתִי, אַתֶּם אָחָז וְעַמּוֹ, אֲשֶׁר יָדַעְתִּי כִּי רְשָׁעִים אַתֶּם:
לֹ֥א תֵאָמֵֽנוּ. לֹא אֵמוּן בָּכֶם:
וַיּוֹסֶף ה׳. ״וְאוֹסִיף נְבִיָּא דַה׳״ (תרגום יונתן):
שְׁאַל לְךָ אוֹת לַדָּבָר הַזֶּה, כִּי יְדַעְתִּיךָ שֶׁאֵין אַתָּה מַאֲמִין לְדִבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
לֹא אֲנַסֶּה. אֵין רְצוֹנִי שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ עַל יָדִי (תנחומא בובר, ויצא יד):

(י) וַיּ֣וֹסֶף יְהֹוָ֔ה דַּבֵּ֥ר אֶל־אָחָ֖ז לֵאמֹֽר׃

וְאוֹסִיף נְבִיָא דַייָ לְמַלָלָא עִם אָחָז לְמֵימָר:

(יא) שְׁאַל־לְךָ֣ א֔וֹת מֵעִ֖ם יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ הַעְמֵ֣ק שְׁאָ֔לָה א֖וֹ הַגְבֵּ֥הַּ לְמָֽעְלָה׃

שְׁאַל לָךְ אָתָא מִן קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ שְׁאַל דִי יִתְעֲבֵיד לָךְ נֵס עַל אַרְעָא אוֹ תִתְחֲזֵי לָךְ אָת בִּשְׁמַיָא:

רש״יהַעְמֵ֣ק שְׁאָ֔לָה. הַעֲמֵק וּשְׁאַל שְׁאָלָה, כְּמוֹ ״שְׁמָעָה סְלָחָה״ (דניאל ט: יט). שְׁאַל אוֹת בְּעִמְקֵי תְהוֹם לְהַחֲיוֹת לְךָ מֵת, אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמַעְלָה לִשְׁאוֹל אוֹת בַּשָּׁמַיִם:

(יב) וַיֹּ֖אמֶר אָחָ֑ז לֹא־אֶשְׁאַ֥ל וְלֹֽא־אֲנַסֶּ֖ה אֶת־יְהֹוָֽה׃

וַאֲמַר אָחָז לָא אֶשְׁאַל וְלָא אֲנַסֵי קֳדָם יְיָ:

(יג) וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֖א בֵּ֣ית דָּוִ֑ד הַמְעַ֤ט מִכֶּם֙ הַלְא֣וֹת אֲנָשִׁ֔ים כִּ֥י תַלְא֖וּ גַּ֥ם אֶת־אֱלֹהָֽי׃

וַאֲמַר שְׁמָעוּ כְעַן בֵּית דָוִד הַזְעֵר לְכוֹן דְאַתּוּן מְהַלָן יַת נְבִייָא אֲרֵי תְהַלוּן אַף יַת פִּתְגָמֵי אֱלָהָי:

רש״יהַלְא֣וֹת אֲנָשִׁ֔ים. נְבִיאֵי ה׳:
כִּ֥י תַלְא֖וּ וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם אֵין מַאֲמִינִים בּוֹ, וְהוֹגַעְתֶּם לְפָנָיו בְּרִשְׁעֲכֶם:

כתובים משלי ט״ו: ל״א-ט״ז: ב׳

טו (לא) אֹ֗זֶן שֹׁ֭מַעַת תּוֹכַ֣חַת חַיִּ֑ים בְּקֶ֖רֶב חֲכָמִ֣ים תָּלִֽין׃

אוּדְנָא דְשָׁמְעָא מַכְסְנוּתָא דְחַיֵי בֵּינָת דְחַכִּימֵי תְבוּת:

רש״יוּמֵה׳ מַעֲנֵה לָשׁוֹן. כְּשֶׁבָּא לְהָשִׁיב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׂכִּילוֹ בִּדְבָרָיו, אוֹ אִם זָכָה מְזַמֵּן לוֹ מַעֲנֶה טוֹב:
וְתֹכֵן רוּחוֹת ה׳. וּמוֹנֶה הַלְּבָבוֹת, מִי הַטּוֹב וּמִי הָרָע:

(לב) פּוֹרֵ֣עַ מ֭וּסָר מוֹאֵ֣ס נַפְשׁ֑וֹ וְשׁוֹמֵ֥עַ תּ֝וֹכַ֗חַת ק֣וֹנֶה לֵּֽב׃

מָרֵישׁ מַרְדוּתָא מַסְלֵי נַפְשֵׁיהּ וְדִשְׁמִיעַ מַכְסְנוּתָא דְחַיֵי קָנֵי חוּכְמְתָא:

(לג) יִרְאַ֣ת יְ֭הֹוָה מוּסַ֣ר חׇכְמָ֑ה וְלִפְנֵ֖י כָב֣וֹד עֲנָוָֽה׃

דְחַלְתֵּיהּ דַייָ מַרְדוּתָא דְחוּכְמְתָא וּמַן דְמִתְיַקֵר יֶהֱוֵי עֶנְוָן:

רש״יוְלִפְנֵ֖י כָב֣וֹד עֲנָוָֽה. הָעֲנָוָה גּוֹרֶמֶת שֶׁהַכָּבוֹד בָּא:

טז (א) לְאָדָ֥ם מַעַרְכֵי־לֵ֑ב וּ֝מֵיְהֹוָ֗ה מַעֲנֵ֥ה לָשֽׁוֹן׃

מִן בַּר נָשׁ תַּרְעִיתָא דְלִבָּא וּמִן יְיָ מַמְלָלָא דְלִישָׁנָא:

רש״ילְאָדָ֥ם מַעַרְכֵי לֵ֑ב. הוּא סוֹדֵר עֲצָתוֹ וּדְבָרָיו בְּלִבּוֹ:

(ב) כׇּֽל־דַּרְכֵי־אִ֭ישׁ זַ֣ךְ בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן רוּח֣וֹת יְהֹוָֽה׃

כֻּלְהוֹן אָרְחָתֵיהּ דְגַבְרָא דַכְיָן אִנוּן בְּעַיְנוֹי וֵאלָהָא מַתְקֵן אָרְחָתֵיהּ:

משנה משנה מנחות ג׳

א. הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, לְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר, כָּשֵׁר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, לְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר, פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, כָּשֵׁר. לֶאֱכֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת, כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין:

ברטנורההַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה לֶאֱכֹל. חוּץ לִזְמַנּוֹ:
דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל. כְּגוֹן הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה:
וּלְהַקְטִיר. חוּץ לִזְמַנּוֹ:
דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר. הַשִּׁירַיִם שֶׁדַּרְכָּן לֶאֱכֹל וְאֵין דַּרְכָּן לְהַקְטִיר:
כָּשֵׁר. דְּאֵין זוֹ חֲשׁוּבָה מַחֲשָׁבָה, דִּבְטֵלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. דִּכְתִיב (ויקרא ז) וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו, בִּשְׁתֵּי אֲכִילוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַחַת אֲכִילַת אָדָם וְאַחַת אֲכִילַת מִזְבֵּחַ, לוֹמַר לָךְ כְּשֵׁם שֶׁפּוֹסֶלֶת אֲכִילַת אָדָם לְאָדָם כְּגוֹן שִׁירַיִם אִם חָשַׁב עֲלֵיהֶם לְאָדָם לְאָכְלָם חוּץ לִזְמַנּוֹ, וַאֲכִילַת מִזְבֵּחַ לַמִּזְבֵּחַ כְּגוֹן קֹמֶץ אִם חָשַׁב עָלָיו לְהַקְטִירוֹ שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, כָּךְ פּוֹסֶלֶת מַחֲשֶׁבֶת אֲכִילַת אָדָם כְּגוֹן שִׁירַיִם אִם חָשַׁב עֲלֵיהֶם לַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִירָן חוּץ לִזְמַנָּן, מִדְּאַפְּקִינְהוּ רַחֲמָנָא לְתַרְוַיְהוּ בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה שְׁמַע מִנַּהּ כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ, וּמְחַשְּׁבִים מִזּוֹ לְזוֹ. וְרַבָּנָן סָבְרֵי, לְהָכִי אַפְּקַהּ רַחֲמָנָא לְהַקְטָרָה בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה, לוֹמַר לָךְ מָה אֲכִילָה בְּכַזַּיִת אַף מַחֲשֶׁבֶת הַקְטָרָה בְּכַזַּיִת. וּלְעוֹלָם אֲכִילָה כְּאוֹרְחֵיהּ מַשְׁמַע, קֹמֶץ לַמִּזְבֵּחַ וְשִׁירַיִם לָאָדָם. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עיקר תוספות יום טוב(א) וְאִם כֵּן מִדְּאוֹרַיְתָא קָאָמַר, וַאֲפִלּוּ כָּרֵת חַיָּב. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, תֵּימַהּ, דְּלֹא הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל, אֶלָּא מְפַגֵּל מִבָּעֵי לֵיהּ. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּאַיְרֵי נַמִּי בְּחוּץ לִמְקוֹמוֹ:
(ב) וּמֵאֲכִילַת מִזְבֵּחַ לְאָדָם. גְּמָרָא:
(ג) תֵּימַהּ, תִּנַּח דַּאֲכִילַת מִזְבֵּחַ לָאָדָם. אֲבָל אֲכִילַת אָדָם לַאֲכִילַת מִזְבֵּחַ מְנָלָן. וְיֵשׁ לוֹמַר דִּפְשָׁטֵיהּ דִּקְרָא קַיְמֵי שְׁתֵּי הָאֲכִילוֹת אַבְּשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו. תּוֹסָפוֹת:
(ד) לֶאֱכֹל. הָא מִשְׁנָה יְתֵרָה, דְּהָא תְּנַן בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא אֶלָּא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אִצְטְרִיךְ, דְּאַף עַל גַּב דְּפָסַל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּמַחֲשָׁבָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ אַטּוּ כְּדַרְכּוֹ וּפָסַל מִדְּרַבָּנָן, הָכָא לֹא גָּזַר פָּחוֹת מִכַּזַּיִת אַטּוּ כַּזַּיִת. רַשִׁ"י. וְזֶה לֹא יִתָּכֵן אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִדְּרַבָּנָן פָּסַל כוּ'. אֲבָל לְמַאי דְּפֵרֵשׁ הָרַ"ב דְּמִקְּרָא דָּרֵישׁ לַהּ, מִדְּאוֹרַיְתָא קָא פָּסַל. וּמִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה לִי לְיַשֵּׁב, דְּהִיא גּוּפֵיהּ קָא מַשְׁמַע לָן, דְּלֹא תֵימָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִדְּרַבָּנָן פָּסַל מִטַּעַם גְּזֵרָה, קָא מַשְׁמַע לָן דְּבַחֲצִי זַיִת מַכְשִׁיר, וְאִם אִיתָא דְּמִדְּרַבָּנָן, אִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לִגְזֹר, אֶלָּא טַעֲמֵיהּ בְּרֵישָׁא דְּמִדְּאוֹרַיְתָא הוּא:

ב. לֹא יָצַק, לֹא בָלַל, לֹא פָתַת, לֹא מָלַח, לֹא הֵנִיף, לֹא הִגִּישׁ, אוֹ שֶׁפְּתָתָן פִּתִּים מְרֻבּוֹת, וְלֹא מְשָׁחָן, כְּשֵׁרוֹת. נִתְעָרֵב קֻמְצָהּ בְּקֹמֶץ חֲבֶרְתָּהּ, בְּמִנְחַת כֹּהֲנִים, בְּמִנְחַת כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, בְּמִנְחַת נְסָכִין, כְּשֵׁרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּמִנְחַת כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ וּבְמִנְחַת נְסָכִין, פְּסוּלָה, שֶׁזּוֹ בְּלִילָתָהּ עָבָה, וְזוֹ בְּלִילָתָהּ רַכָּה, וְהֵן בּוֹלְעוֹת זוֹ מִזּוֹ:

ברטנורהלֹא יָצַק. סֵדֶר הַמִּנְחָה, בִּתְחִלָּה נוֹתֵן שֶׁמֶן בַּכְּלִי, וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן אֶת הַסֹּלֶת, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר וְיוֹצֵק שֶׁמֶן וּבוֹלֵל, וְהָכִי מְפָרֵשׁ בְּפֶרֶק אֵלּוּ הַמְּנָחוֹת נִקְמָצוֹת [דַּף עה]:
לֹא יָצַק לֹא בָלַל כָּשֵׁר. כְּגוֹן שֶׁנָּתַן כָּל הַשֶּׁמֶן שֶׁבַּלֹּג בְּמַתָּן רִאשׁוֹן שֶׁהוּא קוֹדֵם לַעֲשִׂיָּתָהּ. דְּאִי חִסַּר שַׁמְנָהּ אָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא [דַּף י"א] שֶׁהִיא פְּסוּלָה. וּבַגְּמָרָא בְּפִרְקִין מוּכָח דִּיצִיקָה מְעַכֶּבֶת, וּמְפָרֵשׁ לֹא יָצַק, לֹא יָצַק כֹּהֵן אֶלָּא זָר, דְּמִקְּמִיצָה וָאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה, אֲבָל יְצִיקָה וּבְלִילָה כְּשֵׁרִים בְּזָר. וְלֹא בָּלַל דְּקָתָנֵי, עַל כָּרְחָךְ לֹא בָּלַל כְּלָל, דִּבְלִילָה וַדַּאי אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. וּמַתְנִיתִין הָכִי קָאָמַר, לֹא יָצַק כֹּהֵן אֶלָּא זָר, אוֹ לֹא בָּלַל כְּלָל, כָּשֵׁר:
לֹא פָתַת. [כְּדִכְתִיב] (ויקרא ב) פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים. אַף עַל גַּב דִּבְמִנְחַת מַחֲבַת בִּלְבַד כְּתִיב, הוּא הַדִּין לְכָל הַמְּנָחוֹת הַנֶּאֱפוֹת תְּחִלָּה, כְּגוֹן מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת וּמַאֲפֶה, מִצְוָה לְפוֹתְתָן כֻּלָּן וְאַחַר כָּךְ קוֹמֵץ. וְזֶה אִם לֹא פָּתַת אֶלָּא כְּדֵי קְמִיצָה, כָּשֵׁר:
לֹא מָלַח. כָּל הַמִּנְחָה כֻּלָּהּ, אֶלָּא הַקֹּמֶץ. דְּאִלּוּ מְלִיחַת הַקֹּמֶץ מְעַכֶּבֶת הִיא:
לֹא הֵנִיף. בְּמִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת דִּטְעוּנוֹת תְּנוּפָה:
לֹא הִגִּישׁ. כְּדִכְתִיב (שם) וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁהַכֹּהֵן מוֹלִיכָהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ וּמַגִּישָׁהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית כְּנֶגֶד חֻדָּהּ שֶׁל קֶרֶן:
פִּתִּים מְרֻבּוֹת. גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר מֵהַדִּין שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּהֶן מִנְחַת יִשְׂרָאֵל כּוֹפֵל אַחַת לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבַּע וּמַבְדִּיל. וְאִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן פְּתִיתִים גְּדוֹלוֹת וְאַף עַל גַּב דְּאַשְׁמוֹעִינַן דְּאִי לֹא פָּתַת כְּשֵׁרָה. דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא דְּהָתָם הוּא דְּאִיכָּא תּוֹרַת חַלּוֹת עֲלֵיהֶן, אֲבָל הָכָא דְּלָאו תּוֹרַת חַלּוֹת אִיכָּא וְלֹא פְּתִיתִים אִיכָּא אֵימָא לֹא, קָא מַשְׁמַע לָן:
וְלֹא מְשָׁחָן. הָרְקִיקִים הַטְּעוּנִים מְשִׁיחָה, כְּדִכְתִיב (שמות כט) וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, אַחַר אֲפִיָּתָן מוֹשְׁחָן וְחוֹזֵר וּמוֹשְׁחָן עַד שֶׁיִּכְלֶה כָּל הַשֶּׁמֶן שֶׁבַּלֹּג:
בְּמִנְחַת כֹּהֲנִים כְּשֵׁרָה. שֶׁכֻּלָּן כָּלִיל כָּמוֹהוּ:
בְּמִנְחַת כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ וּבְמִנְחַת נְסָכִים פְּסוּלָה. לְפִי שֶׁהַקֹּמֶץ דְּמִנְחַת יִשְׂרָאֵל בְּלִילָתוֹ עָבָה, לֹג אֶחָד שֶׁמֶן לְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת, וּמִנְחַת נְסָכִים וְשֶׁל כֹּהֵן מָשִׁיחַ בְּלִילָתָן רַכָּה, שְׁלֹשָׁה לֻגִּים לְעִשָּׂרוֹן, כְּדִכְתִיב בְּמִנְחַת נְסָכִים (במדבר טו) עִשָּׂרוֹן בָּלוּל בִּרְבִעִית הַהִין שָׁמֶן, וּבְמִנְחַת כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ הוּא אוֹמֵר (ויקרא ו) סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד, הֲרֵי הִיא לְךָ כְּמִנְחַת הַתָּמִיד שֶׁהִיא עִשָּׂרוֹן סֹלֶת בָּלוּל בִּרְבִיעִית הַהִין:
וְהֵן בּוֹלְעוֹת זוֹ מִזּוֹ. הַקֹּמֶץ בּוֹלֵעַ מִמִּנְחַת נְסָכִים וּמִמִּנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וְרַבֶּה שַׁמְנָן שֶׁל מְנָחוֹת הַלָּלוּ עַל הַקֹּמֶץ וּמְבַטְּלוֹת לֵיהּ, וְהָוֵי מִנְחָה שֶׁלֹּא הֻקְטַר קֻמְצָהּ וּפְסוּלָה הַנִּקְמֶצֶת. אֲבָל מִנְחַת נְסָכִים כְּשֵׁרָה וְלֹא הָוֵי כְּרַבֶּה שַׁמְנָהּ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא מִדַּעַת עֵרְבוּ הַשֶּׁמֶן שֶׁבּוֹלַעְתּוֹ בָּטֵל לְגַבָּהּ וּכְמַאן דְּלֵיתֵיהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עיקר תוספות יום טוב(ה) דְּהָא נֶאֱמַר יְצִיקָה בְּמִנְחַת הַסֹּלֶת וְנִשְׁנֵית בְּמִנְחַת מַחֲבַת, וְאָמְרִינַן כָּל מָקוֹם שֶׁהֶחֱזִיר וְשָׁנָה הַכָּתוּב בְּתוֹרַת מִנְחָה אֵינוֹ אֶלָּא לְעַכֵּב. רַשִׁ"י:
(ו) דְּאָמַר קְרָא וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ. גְּמָרָא:
(ז) דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא, כָּל הָרָאוּי לְבִילָה אֵין בִּילָה מְעַכַּבְתּוֹ כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ח) וּמַשְׁמַע בִּכְדֵי קְמִיצָה מִיהוּ מְעַכְּבֵי. וְלֹא יָדַעְנָא אַמַּאי, דְּהָא לֹא שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ט) כִּדְיָלֵיף לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא:
(י) נִתְעָרֵב כוּ'‏ כְּשֵׁרָה. לְרַבָּנָן, דְּעוֹלִין אֵין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה. וּלְרַבִּי יְהוּדָה, דְּמִין בְּמִינוֹ לֹא בָּטֵל:
(יא) וְהוּא לַכֶּבֶשׂ. וְזֶה נִזְכָּר רִאשׁוֹנָה בַּכָּתוּב. וְעוֹד כְּתִיב נִסְכֵּי אַיִל שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים בִּשְׁלִישִׁית הַהִין שֶׁהֵן אַרְבָּעָה לֻגִּין. וְנִסְכֵּי פַּר וְעֵגֶל שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים בַּחֲצִי הַהִין שֶׁהוּא שִׁשָּׁה לֻגִּין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יב) דְּמִשּׁוּם רִבָּה שַׁמְנָהּ דְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק קַמָּא לֹא מִפַּסְּלָא, כְּדִכְתִיבְנָא הָתָם דְּשִׁיטַת הָרַ"ב דְּלֹא הֲווּ אֶלָּא בְּלֹג. וְהָכָא אַף עַל גַּב דְּבָלַע, מִכָּל מָקוֹם וַדַּאי דְּנִשְׁאַר גַּם כֵּן בְּשֶׁל נְסָכִים. וְעוֹד דְּקֹמֶץ לֹא בָּלַע לֹג כוּ'. וְהִלְכָּךְ לֵיכָּא לְמִפְסַל הָכָא אֶלָּא מִטַּעַם בִּטּוּל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יג) צָרִיךְ עִיּוּן דְּהָא כֵּיוָן דְּמִשּׁוּם בִּטּוּל נָגְעוּ בָּהּ וּמְפָרֵשׁ הָרַ"ב שֶׁהַשֶּׁמֶן מְבַטֵּל הַסֹּלֶת, הֵיכִי שַׁיָּךְ הָכָא לְמֵימַר דְּשֶׁמֶן שֶׁל הַקֹּמֶץ אַף אִם יִבָּלַע כֻּלּוֹ בְּמִנְחַת נְסָכִים שֶׁיְּבַטְּלֶנּוּ, וְאִם כֵּן אֲפִלּוּ עֵרְבוּ מִדַּעַת נַמִּי, דְּהָא אָמְרִינַן דְּלֹא פָּסְלִינַן אֶלָּא בְּרִבָּה לֹג. וּלְהָכִי נַמִּי פֵּרְשׁוּ רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת, דְּמִנְחַת נְסָכִים הָוֵי חָסֵר שַׁמְנָהּ, וְכָתְבוּ דְּאִין הָכִי נַמִּי דִּפְסוּלָה. וּמִיהוּ יֵשׁ לוֹמַר דְּדַעַת הָרַ"ב כְּרַשִׁ"י דְּרַבֶּה שַׁמְנָהּ, בְּכָל שֶׁהוּא. וְהָא דְּלֹא מְפָרֵשׁ פַּסְלוּת דְּקֹמֶץ מִשּׁוּם רַבֶּה שַׁמְנָהּ, הַיְנוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּאֵינוֹ פָּסוּל אֶלָּא מִדַּעַת. וּדְקַשְׁיָא לָן מַאי רִבּוּי שַׁיָּךְ בַּנְּסָכִים, לֹא קַשְׁיָא, דְּכֵיוָן דְּהַקֹּמֶץ מִתְבַּטֵּל, הֲוָה סָלְתּוֹ כְּמַאן דְּלֵיתָא, וְכָל הַשֶּׁמֶן דְּקֹמֶץ וְדִנְסָכִים קַיָּם עִם סֹלֶת הַנְּסָכִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ג. שְׁתֵּי מְנָחוֹת שֶׁלֹּא נִקְמְצוּ, וְנִתְעָרְבוּ זוֹ בָזוֹ, אִם יָכוֹל לִקְמֹץ מִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּשֵׁרוֹת. וְאִם לָאו, פְּסוּלוֹת. הַקֹּמֶץ שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה, לֹא יַקְטִיר. וְאִם הִקְטִיר, זוֹ שֶׁנִּקְמְצָה, עָלְתָה לַבְּעָלִים, וְזוֹ שֶׁלֹּא נִקְמְצָה, לֹא עָלְתָה לַבְּעָלִים. נִתְעָרֵב קֻמְצָהּ בִּשְׁיָרֶיהָ אוֹ בִשְׁיָרֶיהָ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, לֹא יַקְטִיר. וְאִם הִקְטִיר, עָלְתָה לַבְּעָלִים. נִטְמָא הַקֹּמֶץ וְהִקְרִיבוֹ, הַצִּיץ מְרַצֶּה. יָצָא וְהִקְרִיבוֹ, אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה, שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא, וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא:

ברטנורהאִם יָכוֹל לִקְמֹץ מִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ. שֶׁנָּפְלָה זוֹ בְּצַד זֶה שֶׁל כְּלִי וְזוֹ בְּצַד זֶה וְנִשְׁאַר מֵהֶן כְּדֵי קֹמֶץ שֶׁלֹּא נִתְעָרֵב, כְּשֵׁרוֹת, וְאִם לָאו, פְּסוּלוֹת. דְּאָמַר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים מִסָּלְתָּהּ וְלֹא מִסֹּלֶת חֲבֶרְתָּהּ:
לֹא יַקְטִיר. וַאֲפִלּוּ כָּל הַמְעֹרֶבֶת, דְּאֵין הַקְטָרָה מִצְוָה אֶלָּא בְּקֹמֶץ, וּמִקֹּמֶץ נַמִּי לֹא קָמֵיץ שְׁנֵי קֳמָצִים דִּלְמָא בְּכָל קֹמֶץ יֵשׁ מִזֶּה שֶׁנִּתְעָרֵב וְלֵיכָּא קֹמֶץ שָׁלֵם מֵחַד מִנְחָה:
וְאִם הִקְטִיר. כָּל הַמְעֹרֶבֶת, הִיא לֹא עָלְתָה לַבְּעָלִים, דְּהָא לֹא נִקְמְצָה וְאֵין מִנְחַת נְדָבָה נִתֶּרֶת בְּלֹא קְמִיצָה:
נִתְעָרֵב קֻמְצָהּ בִּשְׁיָרֶיהָ. לֹא יַקְטִיר אֶת כֻּלָּהּ, מִשּׁוּם דְּהַשִּׁירַיִם אֲסוּרִים לְהַקְטִיר, דִּכְתִיב (ויקרא ב) לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה', כָּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לְאִשִּׁים הֲרֵי הוּא בְּבַל תַּקְטִירוּ:
נִטְמָא הַקֹּמֶץ וְהִקְרִיבוֹ, הַצִּיץ מְרַצֶּה. דִּכְתִיב (שמות כח) וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים, אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶלָּא עֲוֹן טֻמְאָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צַד קַל שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ בַּצִּבּוּר, דִּכְתִיב בַּתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וַאֲפִלּוּ בְּטֻמְאָה:
וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא. וְאַף עַל גַּב דְּיֵשׁ בּוֹ נַמִּי צַד קַל שֶׁהֻתַּר מִכְּלָלוֹ בְּבָמָה, שֶׁנֶּאֱסַר יוֹצֵא בַּמִּשְׁכָּן וְהֻתַּר בַּבָּמָה שֶׁבְּנֹב וְגִבְעוֹן שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם קְלָעִים, אַף עַל פִּי כֵן אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה בְּיוֹצֵא, דִּכְתִיב (שם) לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה', עָוֹן דְּלִפְנֵי ה'‏ אִין, עָוֹן דְּיוֹצֵא לֹא:

עיקר תוספות יום טוב(יד) כְּשֵׁרוֹת. גְּמָרָא. וְהָא לְרַבָּנָן עוֹלִין אֵין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה, הָא מִין בְּמִינוֹ בָּטֵל. וּמְשָׁנֵי כִּדְרַבִּי זֵירָא כוּ', נֶאֶמְרָה הַקְטָרָה בַּקֹּמֶץ וְנֶאֶמְרָה הַקְטָרָה בַּשִּׁירַיִם, מַה כוּ'‏ בַּקֹּמֶץ אֵין הַקֹּמֶץ מְבַטֵּל אֶת חֲבֵרוֹ, אַף כוּ'‏ אֵין שִׁירַיִם מְבַטְּלִים אֶת הַקֹּמֶץ:
(טו) דִּכְתִיב לְרָצוֹן לָהֶם, מַשְׁמַע דָּבָר שֶׁהוּא לְרָצוֹן בְּמָקוֹם אַחֵר. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טז) וּתְמֵהַנִי דִּבְפֶרֶק י"ד דִּזְבָחִים מִשְׁנָה ז'‏ תְּנַן, בְּנֹב וְגִבְעוֹן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. וּבַגְּמָרָא לֵיתָא אֶלָּא שֶׁהֻתַּר מִכְּלָלוֹ בְּבָמָה. וְנִרְאֶה דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁנֶּאֱכָלִין שָׁם בְּכָל מָקוֹם. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ד. נִטְמְאוּ שְׁיָרֶיהָ, נִשְׂרְפוּ שְׁיָרֶיהָ, אָבְדוּ שְׁיָרֶיהָ, כְּמִדַּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כְּשֵׁרָה. וּכְמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, פְּסוּלָה. שֶׁלֹּא בִכְלִי שָׁרֵת, פְּסוּלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. הִקְטִיר קֻמְצָהּ פַּעֲמַיִם, כְּשֵׁרָה:

ברטנורהכְּמִדַּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֵׁרָה. עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר בְּפֶרֶק כֵּיצַד צוֹלִין, דָּם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר, הָכִי נַמִּי קֹמֶץ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שִׁירַיִם, כָּשֵׁר לְהַקְטִיר קֹמֶץ:
כְּמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. דְּאָמַר אִם אֵין בָּשָׂר אֵין דָּם, הָכִי נַמִּי פָּסוּל לְהַקְרִיב הַקֹּמֶץ. וְהוּא שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר דָּבָר מִן הַשִּׁירַיִם שֶׁלֹּא נִטְמָא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
שֶׁלֹּא בִכְלִי שָׁרֵת. שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ הַקֹּמֶץ בִּכְלִי שָׁרֵת. אֲבָל בִּתְחִלַּת הַמִּנְחָה כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְּבָעֵי כְּלִי, כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שְׁתֵּי הַלֶּחֶם:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. טַעֲמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא, מִשּׁוּם דְּאָמַר קְרָא (ויקרא ו) קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִיא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם, וּמִדְּאַקִּישׁ רַחֲמָנָא מִנְחָה לַחַטָּאת דַּעֲבוֹדָתוֹ בְּמַתָּנָה בָּאֶצְבַּע מַמָּשׁ, שְׁמַע מִנַּהּ דְּקוֹמֵץ הַמִּנְחָה נַמִּי אִם רָצָה עוֹבְדָהּ בְּיָדוֹ בְּלֹא כְּלִי. וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבֹד בְּיָדוֹ הַיְמָנִית, דּוּמְיָא דְּחַטָּאת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אֶצְבַּע דִּכְתִיב בֵּיהּ (שם ד) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע וּכְהֻנָּה אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
הִקְטִיר קֻמְצָהּ פַּעֲמַיִם. חֲצִי קֹמֶץ בְּפַעַם אַחַת וַחֲצִי קֹמֶץ בְּפַעַם אַחֶרֶת. וְדַוְקָא נָקַט פַּעֲמַיִם וְתוּ לֹא, דְּאֵין קֹמֶץ פָּחוּת מִשְּׁנֵי זֵיתִים, וְכִי פָּלֵיג לֵיהּ לִשְׁתֵּי פְּעָמִים נִמְצָא שֶׁאֵין הַקְטָרָה בְּפָחוֹת מִכַּזַּיִת וּלְפִיכָךְ כְּשֵׁרָה, אֲבָל אִם חִלְּקָה לְשָׁלֹשׁ אוֹ לְאַרְבַּע פְּעָמִים, דְּעָבֵיד לְהוּ הַקְטָרָה פְּחוּתָה מִכַּזַּיִת, פְּסוּלָה:

עיקר תוספות יום טוב(יז) בַּגְּמָרָא. וְאַסִּיקְנָא דְּהוּא הַדִּין לְשָׂרוּף וְאָבוּד. וְהַאי דְּקָאָמַר נִטְמָא, רֵישַׁיְהוּ נָקַט:
(יח) דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא סַגִּי לֵיהּ בִּכְהֻנָּה לְחוּד, אֶלָּא בָּעֵי אֶצְבַּע בַּהֲדֵי כְּהֻנָּה. דְּלֹא כְּדִכְתִיבְנָא בְּמִשְׁנָה ה'‏ פֶּרֶק ז'‏ דִּזְבָחִים דְּאוֹ אֶצְבַּע אוֹ כְּהֻנָּה, דְּהָתָם אַלִּיבָּא דְּרַבָּנָן:

ה. הַקֹּמֶץ, מִעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רֻבּוֹ. הָעִשָּׂרוֹן, מִעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רֻבּוֹ. הַיַּיִן, מִעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רֻבּוֹ. הַשֶּׁמֶן, מִעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רֻבּוֹ. הַסֹּלֶת וְהַשֶּׁמֶן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה:

ברטנורהמִעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רֻבּוֹ. שֶׁאִם חָסֵר כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל, דְּאָמַר רַחֲמָנָא מְלֹא קֻמְצוֹ:
הָעִשָּׂרוֹן. מִנְחָה שֶׁהִיא פְּחוּתָה מֵעִשָּׂרוֹן אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, פְּסוּלָה:
הַיַּיִן. חֲצִי הַהִין לַפָּר, וּשְׁלִישִׁית הַהִין לָאַיִל, וּרְבִיעִית הַהִין לַכֶּבֶשׂ. וְכֵן הַשֶּׁמֶן בֵּין לְמִנְחַת נְסָכִים שֶׁהוּא כְּשִׁעוּר הַיַּיִן, בֵּין לְמִנְחַת נְדָבָה שֶׁהוּא לֹג אֶחָד שֶׁמֶן:
הַסֹּלֶת וְהַשֶּׁמֶן. שֶׁל מִנְחָה:
מְעַכְּבִים זֶה אֶת זֶה. דִּכְתִיב (שם ב) מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ:
הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה מְעַכְּבִים זֶה אֶת זֶה. דִּכְתִיב (שם ו) וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ וְגוֹ'‏ עַל כָּל לְבוֹנָתָהּ:

עיקר תוספות יום טוב(יט) הָרַמְבַּ"ם. אֲבָל בַּגְּמָרָא, אָמַר קְרָא מְלֹא קֻמְצוֹ תְּרֵי זִמְנֵי כוּ', חַד לְמִצְוָה וְחַד לְעַכֵּב:
(כ) הָעִשָּׂרוֹן כוּ'. הַיַּיִן כוּ'. הַשֶּׁמֶן כוּ'. כֻּלְּהוּ יָלֵיף לְהוּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָאֵי:
(כא) הָרַמְבַּ"ם. וְלֹא יָדַעְתִּי הֵיאַךְ שָׁמְעִינַן עִכּוּבָא. וּבַגְּמָרָא, מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ [בִּשְׁאָר מְנָחוֹת], מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ [בְּמִנְחַת הָעֹמֶר]. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לְעַכֵּב:
(כב) וְקָשֶׁה, מְנָלָן לְעַכֵּב. וּבַגְּמָרָא, עַל כָּל לְבוֹנָתָהּ, וְאֶת כָּל הַלְּבוֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁנָה כוּ':

ו. שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. שְׁנֵי כִבְשֵׂי עֲצֶרֶת מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. שְׁתֵּי חַלּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. שְׁנֵי סְדָרִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. שְׁנֵי בְזִיכִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. הַסְּדָרִים וְהַבְּזִיכִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. שְׁנֵי מִינִים שֶׁבַּנָּזִיר, שְׁלשָׁה שֶׁבַּפָּרָה, אַרְבָּעָה שֶׁבַּתּוֹדָה, אַרְבָּעָה שֶׁבַּלּוּלָב, אַרְבָּעָה שֶׁבַּמְּצֹרָע, מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. שֶׁבַע הַזָּיוֹת שֶׁבַּפָּרָה מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. שֶׁבַע הַזָּיוֹת שֶׁל בֵּין הַבַּדִּים, וְשֶׁעַל הַפָּרֹכֶת, וְשֶׁעַל מִזְבַּח הַזָּהָב, מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ:

ברטנורהשְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים. הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה'‏ וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל:
שְׁנֵי כִבְשֵׂי עֲצֶרֶת. שְׁנֵי כִּבְשֵׂי שְׁלָמִים שֶׁבָּאִים חוֹבָה עַל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם:
שְׁתֵּי חַלּוֹת. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת:
וּשְׁנֵי סְדָרִים. שְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים, שֵׁשׁ חַלּוֹת לְכָל מַעֲרֶכֶת:
שְׁנֵי בְזִיכִין. שְׁתֵּי כַּפּוֹת שֶׁבָּהֶן הַלְּבוֹנָה, וּנְתוּנִים עַל שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת:
הַסְּדָרִים וְהַבְּזִיכִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. שֶׁאִם אֵין מַעֲרָכוֹת שֶׁל לֶחֶם עַל הַשֻּׁלְחָן לֹא יִתֵּן בּוֹ אֶת הַבְּזִיכִין שֶׁל לְבוֹנָה. וְאִם אֵין בְּזִיכִין לֹא יִתֵּן אֶת הַלֶּחֶם:
שְׁנֵי מִינִים שֶׁבַּנָּזִיר. חַלּוֹת מַצּוֹת וּרְקִיקֵי מַצּוֹת:
וּשְׁלֹשָׁה שֶׁבַּפָּרָה אֲדֻמָּה. עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת:
אַרְבָּעָה שֶׁבַּתּוֹדָה. אַרְבָּעָה מִינִים שֶׁל לֶחֶם שֶׁמְּבִיאִים עַל שַׁלְמֵי תּוֹדָה, חַלּוֹת מַצּוֹת, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת, וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת, וְחַלּוֹת לֶחֶם חָמֵץ:
אַרְבָּעָה שֶׁבַּלּוּלָב. לוּלָב וְאֶתְרוֹג הֲדַס וַעֲרָבָה. אִם נוֹטֵל אַרְבַּעְתָּן בְּכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹטֵל אֶחָד מֵהֶן בְּשַׁחֲרִית וְאֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם יָצָא, דְּקַיְמָא לָן לוּלָב אֵין צָרִיךְ אֶגֶד. אֲבָל אִם חָסֵר אֶחָד מִן הַמִּינִים וְנָטַל כָּל הַשְּׁלֹשָׁה, לֹא קִיֵּם מִצְוָה כְּלָל:
אַרְבָּעָה שֶׁבַּמְצֹרָע. עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְהַצִּפּוֹר הַחַיָּה:
שֶׁבַע הַזָּיוֹת שֶׁבַּפָּרָה. אֲדֻמָּה. דִּכְתִיב (במדבר יט) וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים:
שֶׁבַע הַזָּיוֹת שֶׁל בֵּין הַבַּדִּים. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. דִּכְתִיב (ויקרא יז) וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים:
וְשֶׁעַל הַפָּרֹכֶת וְשֶׁעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבְפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּבְפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁכָּל אֵלּוּ טְעוּנִים הַזָּיָה עַל הַפָּרֹכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא וּבְאַחֲרֵי מוֹת. וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְרַבִּינַן לְהוּ מִקְּרָא דִּכְתִיב (שם ד) וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת. לַפָּר, זֶה פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ. הַחַטָּאת, אֵלּוּ שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת שֶׁעַל אַרְבַּע קְרָנוֹת שֶׁעַל מִזְבַּח הַזָּהָב נַמִּי מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֻזְכְּרוּ בַּמִּשְׁנָה:

עיקר תוספות יום טוב(כג) שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים כוּ'. כֻּלְּהוּ יָלְפִינַן לַהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָאֵי:
(כד) אֲבָל מַיִם חַיִּים לֹא חֲשִׁיב, לְפִי שֶׁהָיָה מְעָרֵב בָּהֶם הַדָּם, כְּדִכְתִיב וְטָבַל אוֹתָם וְגוֹ'. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כה) וְשִׁיֵּר עוֹד שֶׁבַע הַזָּיוֹת דִּמְצֹרָע וּדְפָרִים וְאֵילִים דְּחָג. תּוֹסָפוֹת:

ז. שִׁבְעָה קְנֵי מְנוֹרָה מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. שִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. שְׁתֵּי פָרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וַאֲפִלּוּ כְתָב אֶחָד מְעַכְּבָן. אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתְּפִלִּין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וַאֲפִלּוּ כְתָב אֶחָד מְעַכְּבָן. אַרְבַּע צִיצִיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אֶחָת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְוֹת:

ברטנורהשִׁבְעָה קְנֵי מְנוֹרָה. כְּדִכְתִיב (שמות כה) וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ, וְהַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, הֲרֵי שִׁבְעָה קְנֵי מְנוֹרָה:
שְׁתֵּי פָרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה. שְׁמַע וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ:
וַאֲפִלּוּ כְתָב אֶחָד מְעַכְּבָן. אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת שֶׁהִיא דְּבוּקָה לַחֲבֶרְתָּהּ וְאֵינָהּ מֻקֶּפֶת גְּוִיל כְּהִלְכָתָהּ, פָּסוּל בִּמְזוּזָה וּבִתְפִלִּין וּבְסֵפֶר תּוֹרָה:
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתְּפִלִּין. קַדֶּשׁ וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ שְׁמַע וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ:
מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. בֵּין בִּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ שֶׁכּוֹתְבִין כָּל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה בִּקְלָף בִּפְנֵי עַצְמוֹ, בֵּין בִּתְפִלָּה שֶׁל יָד שֶׁכָּל אַרְבַּעְתָּן כְּתוּבִים בִּקְלָף אֶחָד:
אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְוֹת. וְאֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל:

עיקר תוספות יום טוב(כו) קְנֵי כוּ'. וְלֹא חֲשִׁיב נַמִּי גְּבִיעֶיהָ כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ דִּמְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, מִשּׁוּם דְּלֵיתַנְהוּ בִּמְנוֹרָה שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא. תּוֹסָפוֹת:
(כז) שִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ. בְּרֹאשׁ כָּל קָנֶה וְקָנֶה הֲוָה נֵר אֶחָד כְּעֵין בָּזָךְ, וְשָׁם נוֹתְנִין הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילוֹת. רַשִׁ"י:
(כח) דִּכְתִיב וּכְתַבְתָּם, כְּתִיבָה תַּמָּה וּשְׁלֵמָה. וּבַתְּפִלִּין כְּתִיב הֲוַיָה, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת. וּמִוּכְתַבְתָּם לָמְדוּ גַּם לְסֵפֶר תּוֹרָה. בֵּית יוֹסֵף:
(כט) אַרְבַּע צִיצִיּוֹת כוּ'. לֹא אִתְּמַר בַּגְּמָרָא מְנָלָן. וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ בַּמִּשְׁנָה דִּלְעֵיל, וְכֻלָּן סָמְכוּ אוֹתָן לִרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בַּפְּסוּקִים שֶׁהֵן רְאָיָה עַל שֶׁיִּהְיוּ מְעַכְּבוֹת, אֲבָל הָעִנְיָן קַבָּלָה בְּיָדֵינוּ:
(ל) אַרְבַּע מִצְוֹת. וְנַפְקָא מִנַּהּ לְעִנְיַן סָדִין בַּצִּיצִית, וְטַלִּית בַּעֲלַת חָמֵשׁ, וְלָצֵאת בְּשַׁבָּת בְּטַלִּית שֶׁאֵינָהּ מְצֻיֶּצֶת כְּהִלְכָתָהּ, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:

גמרא מנחות ל״ה ב: ט׳-ל״ו א: ו׳

אָמַר רַב יְהוּדָה קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא לְמַעְלָה כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא כְּלַפֵּי פָנִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְפָנִים וְלֹא לְאָחוֹר. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר בִּידְרִי אָמַר רַב וְאַמְרֵי לָהּ אָמַר רִבִּי אַחָא אֲרִיכָא אָמַר רַב הוּנָא וְאַמְרֵי לָהּ אָמַר רַב מְנַשְׁיָא אָמַר שְׁמוּאֵל תְּפִלִּין מֵאֵימָתַי מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן מִשְּׁעַת הַנָחָתָן. אֵינִי וְהָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן. אַבַּיֵי וְרָבָא דְּאַמְרֵי תַרְוַיְיהוּ מִשְּׁעַת הַנָּחָה וְעַד שְׁעַת קְשִׁירָה. אָמַר רַב חַסְדָּא סָח בֵּין תְּפִלָּה לִתְפִלָּה חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ סָח אִין לֹא סָח לָא וְהָא שָׁלַח רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן עַל תְּפִלָּה שֶׁל יַד אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. עַל תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. אַבַּיֵּי וְרָבָא דְּאַמְרֵי תַרְוַיְיהוּ לֹא סָח מְבָרֵךְ אֶחָת סָח מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם. תָּנָא סָח בֵּין תְּפִלָּה לִתְפִלָּה עֲבֵירָה הִיא בְיָדוֹ וְחוֹזֵר עָלֶיהָ מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה. תָּנָא כְּשֶׁהוּא מַנִּיחַ מַנִּיחַ שֶׁל יַד וְאַחַר כַּךְ מַנִּיחַ שֶׁל רֹאשׁ וּכְשֶׁהוּא חוֹלֵץ חוֹלֵץ שֶׁל רֹאשׁ וְאַחַר כָּךְ חוֹלֵץ שֶׁל יַד בִּשְׁלָמָא כְּשֶׁהוּא מַנִּיחַ מַנִּיחַ שֶׁל יַד וְאַחַר כַּךְ מַנִּיחַ שֶׁל רֹאשׁ דִּכְתִיב (דברים ו) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָדַר וְהָיוּ לְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא חוֹלֵץ חוֹלֵץ שֶׁל רֹאשׁ וְאַחַר כָּךְ חוֹלֵץ שֶׁל יַד מְנָא לָן אָמַר רַבָּה רַב הוּנָא אַסְבְּרָא לִי אָמַר קְרָא (שם) וְהָיוּ לְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ כָּל זְמַן שֶׁבֵּין עֵינֶיךָ יִהְיוּ שְׁתַּיִם:

רש״ילמעלה - בגובה הראש ולא למטה בצואר:
כלפי פנים - ממול עורף ולא בצידי הראש ל"א כלפי פנים שיהא הקשר מבפנים והנוי של דל"ת מבחוץ כדאמרן ונוייהן לבר:
בידרי - שם:
מאימתי מברך עליהן משעת הנחתן - משמע לאחר שהניחן:
אביי ורבא דאמרי תרוייהו - מאי משעת הנחתן דקאמר משעת הנחה ועד שעת קשירה דכיון דעדיין לא קשרן עובר לעשייתן הוא:
בין תפילה לתפילה - בין של יד לשל ראש דסיפר קודם שיניח אותן על הראש:
להניח - דבשל יד מתחיל להניח:
מצות תפילין - דעכשיו גומר את המצוה:
לא סח - אין מברך אלא על של יד בלבד:
סח מברך שתים - כדשלח רב חייא:
סח בין תפילה לתפילה - ולא בירך על של ראש אלא סמך על ברכה ראשונה:
עבירה היא בידו וחוזר עליה מערכי המלחמה - כדאמרינן בפרק משוח מלחמה (סוטה מד:) הירא ורך הלבב מעבירות שבידו:
והיו - משמע שתים כל זמן שיהו בין עיניך יהו שתים כל זמן שאותן של ראש מונחים אותן של יד נמי מונחין אלמא דראש חליץ ברישא:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץאמר רב יהודה: קשר של תפילין צריך שיהא למעלה, בגובה הראש ולא בצואר, כדי שיהו ישראל למעלה ולא למטה, וכן צריך שיהא מונח כלפי פנים, כלומר, בעורף ולא בצדדים, כדי שיהו ישראל לפנים ולא לאחור.
אמר רב שמואל בר בידרי, אמר רב, ואמרי לה [ויש אומרים] שאמר ר' אחא אריכא, אמר רב הונא, ואמרי לה [ויש אומרים] שמועה זו שאמר רב מנשיא אמר שמואל: תפילין מאימתי מברך עליהן? משעת הנחתן על היד ואילך. ומקשים: איני [כך הוא]? והא [והרי] אמר רב יהודה, אמר שמואל: כל המצו‍ת כולן מברך עליהן עובר (קודם) לעשייתן, וכיצד מברך עליהן לאחר הנחתן! אביי ורבא דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם] ותירצו את הסתירה: מברך עליהם משעת הנחה ועד שעת קשירה, שקשירתן היא עשייתן.
א אמר רב חסדא: מי שסח, דיבר, והפסיק על ידי כך בין הנחת תפילה של יד לתפילה של ראש — חוזר ומברך על תפילה של ראש.
ותמהים: אם סח — אין [כן], חוזר ומברך על של ראש, לא סח — לא? והא [והרי] שלח רב חייא בריה [בנו] של רב הונא משמיה [משמו] של ר' יוחנן שאמר: על תפילה של יד אומר בברכה: "ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין", על תפילין של ראש אומר: "ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין", משמע שתמיד מברך על תפילין של ראש!
אביי ורבא דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם] בתירוץ הדברים: אם לא סח — מברך ברכה אחת, אם סח — מברך שתים, גם על תפילין של ראש.
ובענין זה מביאים, תנא [שנה החכם]: מי שסח בין תפילה של יד לתפילה של ראש עבירה היא בידו, והמתיירא מעונשה חוזר עליה מערכי המלחמה, כאשר נערכים למלחמה והשוטרים מכריזים: "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" (דברים כ, ח), ופירשו חכמים כי הכוונה למי שמתיירא מעבירות שבידו.
ועוד תנא [שנה החכם]: כשהוא מניח את התפילין — מניח תפילין של יד ואחר כך מניח של ראש, וכשהוא חולץ אותן — חולץ של ראש תחילה ואחר כך חולץ של יד. ושואלים: בשלמא [נניח] מה שאמרנו כשהוא מניח, מניח של יד ואחר כך מניח של ראש — דכתיב [שנאמר] בתורה: "וקשרתם לאות על ידך" (שם ו, ט) והדר [ואחר כך] "והיו לטוטפת בין עיניך" (שם),
אלא כשהוא חולץ, חולץ של ראש ואחר כך חולץ של יד, מנלן [מנין לנו] דבר זה? אמר רבה: רב הונא אסברא [הסביר] לי את הדבר, שאמר קרא [המקרא]: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפת בין עיניך" (שם), לומר: כל זמן שהתפילין בין עיניך בראש — יהו שתים.

זוהר ספר הזהר, יתרו כ״ח

אָמַר לֵיהּ רִבִּי הָאי קְרָא בָעֵי לְאִתְיַשְּׁבָא בְאָרְחוֹי. כְּתִיב וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֵּן לוֹ. אֶתֵּן לָהֶם מִיבְּעֵי לֵיהּ. מַהוּ אֶתֵּן לוֹ. אָמַר לֵיהּ תָּא חֲזֵי וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי. מַהוּ בְּבֵיתִי. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא (שְׁמָא דְקב''ה אִקְרֵי בַיִת). וּבְחוֹמוֹתַי כְּמָה דְאַתְּ אָמַר עַל חוֹמוֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַםִ הִפְקַדְתִּי שׁוֹמְרִים. יָד וָשֵׁם כְּלוֹמַר דְּיִשְׁלְפוּן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין מִדּוּכְתָּא דָא וְהַהוּא יַד חוּלָק בְּאַשְׁלֵמוּתָא טָב מִלָיָיא מִבְנִין וּמִבָּנְתָן. שֵׁם עוֹלָם אֶתֵן לוֹ לְהַהוּא חוּלָק שְׁלִים אֲשֶׁר לֹא יִכָרֵת לְדָרֵי דָרִין. דָבָר אַחֵר אֶתֵּן לוֹ לְהַהוּא דְיָדַע רָזָא דְמִלָּה וְיִתְכַּוַון בְּמָה דְבָעֵי לְכַוְונָא. תוּ אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּתִיב (שמות ל''ה) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיּוֹם הַשַּׁבָּת. מָאי טַעְמָא. בְּגִין דְּלָא אִתְחֲזֵי דִינָא בְהָאי יוֹמָא. וְאִי תֵימָא הָא לַגָּבוֹהַּ סַלְקָא. בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם קָאָמַר וְלָא לַגָּבוֹהַּ וְהַהוּא דְסַלְקָא לַגָּבוֹהַּ לְאַכְפְּיָא לְדִינָא אַחֲרָא סַלְקָא דְתָנֵינָן אִית אֶשָּׁא אַכְלָא אֶשָּׁא. וְאֶשָּׁא דְמַדְבְּחָא אַכְלָא אֶשָּׁא אַחֲרָא. וּבְגִינֵי כַךְ אִתְגַּלְיָיא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא בְּהָאי יוֹמָא מִכָּל שְׁאַר יוֹמִין. וּבְזִמְנָא דְאִתְגַלְיָיא עַתִּיקָא לָא אִתְחֲזֵי דִינָא כְלָל. וְכָל עִלָּאִין וְתַתָּאִין מִשְׁתַּכְּחִין בְּחֶדְוָותָא שְׁלֵימָתָא וְדִינָא לָא שַׁלְטָא. תָּאנָא כְתִיב כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. שֵׁשֶׁת יָמִים וַדַּאי וְלָא בְשֵׁשֶׁת. וְהָני יוֹמִין קַדִּישִׁין עִלָּאִין אִקְרוּן יוֹמֵי דִשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְכְּלִיל בְּהוּ וְאִינוּן אִתְכְלִילָן בֵּיהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל מִכָּל עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה עֲלַיְיהוּ כְתִיב (דברים ד') וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיָי אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם:

תרגום הזוהראָמַר לוֹ רַבִּי, מִקְרָא זֶה צְרִיכִים לְיַשְּׁבוֹ בִּדְרָכָיו. כָּתוּב, וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֵּן לוֹ. אֶתֵּן לָהֶם הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, מַהוּ אֶתֵּן לוֹ. אָמַר לוֹ בֹּא וּרְאֵה, וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי. מַהוּ בֵּיתִי. הוּא כְּדִכְתִיב, בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. וּבְחוֹמוֹתַי, הוּא כְּדִכְתִיב, עַל חוֹמוֹתַיִךְ יְרוּשָׁלָםִ הִפְקַדְתִּי שׁוֹמְרִים. יָד וָשֵׁם, כְּלוֹמָר שֶׁיּוֹצִיאוּ נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת מִמָּקוֹם הַזֶּה, וְיָד הַהִיא, חֵלֶק הַשְּׁלֵמוּת. טוֹב, מָלֵא מִבָּנִים וּבָנוֹת. שֵׁם עוֹלָם אֶתֵּן לוֹ הַיְנוּ לְחֵלֶק הַשְּׁלֵמוּת, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת. פֵּרוּשׁ אַחֵר, אֶתֵּן לוֹ, לְאוֹתוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ סוֹד הַדָּבָר, וִיכַוֵּן מַה שֶּׁצָרִיךְ לְכַוֵּן. עוֹד אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּתוּב, לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. מַהוּ הַטַּעַם. הוּא מִשּׁוּם שֶׁאֵין דִּין נִרְאֶה בַּיּוֹם הַהוּא. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי עוֹלֶה לְגָבוֹהַּ, בְּמוֹשְׁבוֹתֵיכֶם כָּתוּב, וְלֹא לְגָבוֹהַּ. הַהוּא הָעוֹלֶה לְגָבוֹהַּ, עוֹלֶה לְהַכְנִיעַ דִּין אַחֵר, שֶׁלָּמַדְנוּ, יֵשׁ אֵשׁ אוֹכְלָה אֵשׁ. וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ אוֹכֶלֶת אֵשׁ אַחֶרֶת. וּבִשְׁבִיל זֶה. נִתְגַלֶּה עַתִּיקָא קַדִּישָׁא בַּיּוֹם הַהוּא יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הַיָּמִים. וּבַזְּמָן שֶׁמִּתְגַלֶּה עַתִּיקָא אֵינוֹ נִרְאֶה דִּין כְּלָל, וְכָל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נִמְצָאִים בְּשִׂמְחָה שְׁלֵמָה וְהַדִּין אֵינוֹ שׁוֹלֵט. לָמַדְנוּ, כָּתוּב, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. שֵׁשֶׁת יָמִים וַדַּאי, וְלֹא כָּתוּב בְּשֵׁשֶׁת. וְאֵלּוּ יָמִים הַקְּדוֹשִׁים הָעֶלְיוֹנִים נִקְרָאִים יָמִים, שֶׁהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, נִכְלָל בָּהֶם, וְהֵם נִכְלְלוּ בּוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָעַמִּים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, עֲלֵיהֶם כָּתוּב, וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות קריאת שמע א׳: ט׳-י׳

א. אֵיזֶהוּ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה מִצְוָתָהּ מִשְּׁעַת יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים עַד חֲצִי הַלַּיְלָה וְאִם עָבַר וְאִחֵר וְקָרָא עַד שֶׁלֹּא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁלֹּא אָמְרוּ עַד חֲצוֹת אֶלָּא כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִן הַפְּשִׁיעָה:

ב. הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית אַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר קוֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה לֹא יָצָא יָדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אָנוּס כְּגוֹן שִׁכּוֹר אוֹ חוֹלֶה אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהֵן וְאָנוּס שֶׁקָרָא בְּעֵת זֶה אֵינוֹ אוֹמֵר הַשְׁכִּיבֵנוּ:

מוסר

מלוקט

כְּתִיב (ויקרא י''ח) וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב שׁוּם קוּרְבָה שֶׁבָּעוֹלָם (משלי י''א) יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע לֹא יִנָקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם וְאִיסוּר נִדָּה הוּא בְּכָל אִשָּׁה בֵּין פְּנוּיָה בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ סְתַם אִשָּׁה בֵּין אִשְׁתּוֹ בֵּין פְּנוּיָה בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ בֵּין קְרוֹבָה בֵּין רְחוֹקָה עַל כֵּן יִזָּהֵר מְאֹד לִשְׁמוֹר עַצְמוֹ מִלִּיגַע בְּבִגְדֵי אִשְׁתּוֹ וְכָל שֶׁכֵּן לָתֵת מִיַּד לְיָד. וְתַלְמִיד אֶחָד שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה נִזְהַר בִּימֵי לִבּוּנָהּ וְהָיָה שׁוֹכֵב אֶצְלָהּ מֵת בַּחֲצִי יָמָיו וְאָמַר עָלָיו אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֲרָגוֹ. וְאִם בַּעַל נֶפֶשׁ אַתָּה דְּרוֹשׁ נָא כַּיּוֹם הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים בִּזְמַן פְּרִישׁוּתָהּ מִפִּי סוֹפְרִים אוֹ מִפִּי סְפָרִים וְתִלְמַד לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּים מִצְוֹת ה' וְגַם ה' יִתֵּן הַטּוֹב לֹא יִמְנַע טוֹב לַהוֹלְכִים בְּתָמִים:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב