פרשת משפטים יום ראשון

משפטים · ראשון

תורה שמות כ״א: א׳-ו׳

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
כא (א) וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃
וְאִלֵין דִינַיָא דִי תַסְדַר קֳדָמֵיהוֹן:
רש״יוְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "אֵלֶּה" פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, "וְאֵלֶּה" מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, מָה הָרִאשׁוֹנִים מִסִּינַי, אַף אֵלּוּ מִסִּינַי; וְלָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת דִּינִין לְפָרָשַׁת מִזְבֵּחַ? לוֹמַר לְךָ, שֶׁתָּשִׂים סַנְהֶדְרִין אֵצֶל הַמִּקְדָּשׁ (מכילתא):
אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם. אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה לְמֹשֶׁה: לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר, אֶשְׁנֶה לָהֶם הַפֶּרֶק וְהַהֲלָכָה ב' אוֹ ג' פְּעָמִים, עַד שֶׁתְּהֵא סְדוּרָה בְּפִיהֶם כְּמִשְׁנָתָהּ, וְאֵינִי מַטְרִיחַ עַצְמִי לַהֲבִינָם טַעֲמֵי הַדָּבָר וּפֵרוּשׁוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם – כְּשֻׁלְחָן הֶעָרוּךְ וּמוּכָן לֶאֱכֹל לִפְנֵי הָאָדָם (שם):
לִפְנֵיהֶֽם. וְלֹא לִפְנֵי גוֹיִם, וַאֲפִלּוּ יָדַעְתָּ בְדִין אֶחָד שֶׁהֵם דָּנִין אוֹתוֹ כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל, אַל תְּבִיאֵהוּ בְעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהַמֵּבִיא דִּינֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי גוֹיִם, מְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם וּמְיַקֵּר שֵׁם עֲ"זָ לְהַשְׁבִּיחָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים (דברים ל"ב) – כְּשֶׁאוֹיְבֵינוּ פְּלִילִים זֶהוּ עֵדוּת לְעִלּוּי יִרְאָתָם (תנחומא):
(ב) כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחׇפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃
אֲרֵי תִזְבַּן עַבְדָא בַר יִשְׂרָאֵל שִׁתְּ שְׁנִין יִפְלָח וּבַשְׁבִיעֵתָא יִפּוֹק לְבַר חוֹרִין מַגָן:
רש״יכִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י. עֶבֶד שֶׁהוּא עִבְרִי; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַבְדּוֹ שֶׁל עִבְרִי – עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁלְּקַחְתּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל – וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד? וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם (ויקרא כ"ה), בְּלָקוּחַ מִן הַגּוֹי, אֲבָל בְּלָקוּחַ מִיִּשְׂרָאֵל יֵצֵא בְּשֵׁשׁ? תַּ"לֹ כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי (דברים ט"ו), לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְאָחִיךָ:
כִּ֤י תִקְנֶה֙. מִיַּד בֵּית דִּין שֶׁמְּכָרוּהוּ בִגְנֵבָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּמוֹכֵר עַצְמוֹ מִפְּנֵי דָּחְקוֹ, אֲבָל מְכָרוּהוּ בֵית דִּין לֹא יֵצֵא בְשֵׁשׁ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ (ויקרא כ"ה), הֲרֵי מוֹכֵר עַצְמוֹ מִפְּנֵי דָּחְקוֹ אָמוּר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם כִּי תִקְנֶה? בְּנִמְכַּר בְּבֵית דִּין:
לַֽחׇפְשִׁ֖י. לְחֵרוּת:
(ג) אִם־בְּגַפּ֥וֹ יָבֹ֖א בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א אִם־בַּ֤עַל אִשָּׁה֙ ה֔וּא וְיָצְאָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ עִמּֽוֹ׃
אִם בִּלְחוֹדוֹהִי יֵיעוֹל בִּלְחוֹדוֹהִי יִפּוֹק אִם בְּעֵל אִתְּתָא הוּא וְתִפּוֹק אִתְּתֵהּ עִמֵהּ:
רש״יאִם בְּגַפּ֥וֹ יָבֹ֖א. שֶׁלֹּא הָיָה נָשׂוּי אִשָּׁה, כְּתַרְגּוּמוֹ אִם בִּלְחוֹדוֹהִי, וּלְשׁוֹן בְּגַפּוֹ – בִּכְנָפוֹ, שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא כְּמוֹת שֶׁהוּא, יְחִידִי, בְּתוֹךְ לְבוּשׁוֹ – בִּכְנַף בִּגְדוֹ:
בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א. מַגִּיד שֶׁאִם לֹא הָיָה נָשׂוּי מִתְּחִלָּה, אֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְנַעֲנִית לְהוֹלִיד מִמֶּנָּה עֲבָדִים (קידושין כ'):
אִם בַּ֤עַל אִשָּׁה֙ ה֔וּא. יִשְׂרְאֵלִית:
וְיָצְאָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ עִמּֽוֹ. וְכִי מִי הִכְנִיסָהּ שֶׁתֵּצֵא? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו (שם כ"ב):
(ד) אִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃
אִם רִבּוֹנֵהּ יִתֶּן לֵהּ אִתְּתָא וּתְלִיד לֵהּ בְּנִין אוֹ בְנָן אִתְּתָא וּבְנָהָא תְּהֵי לְרִבּוֹנָהָא וְהוּא יִפּוֹק בִּלְחוֹדוֹהִי:
רש״יאִם אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה. מִכָּאן שֶׁהָרְשׁוּת בְּיַד רַבּוֹ לִמְסֹר לוֹ שִׁפְחָה כְנַעֲנִית לְהוֹלִיד מִמֶּנָּה עֲבָדִים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְיִשְׂרְאֵלִית? תַּ"לֹ הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּכְנַעֲנִית, שֶׁהֲרֵי הָעִבְרִיָּה אַף הִיא יוֹצְאָה בְשֵׁשׁ – וַאֲפִלּוּ לִפְנֵי שֵׁשׁ אִם הֵבִיאָה סִימָנִין יוֹצְאָה – שֶׁנֶּאֱמַר אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה (דברים ט"ו), מְלַמֵּד שֶׁאַף הָעִבְרִיָּה יוֹצְאָה בְשֵׁשׁ (מכילתא):
(ה) וְאִם־אָמֹ֤ר יֹאמַר֙ הָעֶ֔בֶד אָהַ֙בְתִּי֙ אֶת־אֲדֹנִ֔י אֶת־אִשְׁתִּ֖י וְאֶת־בָּנָ֑י לֹ֥א אֵצֵ֖א חׇפְשִֽׁי׃
וְאִם מֵימַר יֵימַר עַבְדָא רָחֵימְנָא יָת רִבּוֹנִי יָת אִתְּתִי וְיָת בְּנָי לָא אֶפּוֹק לְבַר חוֹרִין:
רש״יאֶת אִשְׁתִּ֖י. הַשִּׁפְחָה:
(ו) וְהִגִּישׁ֤וֹ אֲדֹנָיו֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְהִגִּישׁוֹ֙ אֶל־הַדֶּ֔לֶת א֖וֹ אֶל־הַמְּזוּזָ֑ה וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת־אׇזְנוֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ וַעֲבָד֖וֹ לְעֹלָֽם׃ {ס}
וִיקָרְבִנֵהּ רִבּוֹנֵהּ לִקֳדָם דַיָנַיָא וִיקָרְבִנֵהּ לְוָת דָשָׁא אוֹ לְוָת (נ"א דִילְוָת) מְזֻזְתָּא וְיַרְצַע רִבּוֹנֵהּ יָת אוּדְנֵהּ בְּמַרְצְעָא וִיהֵי לֵהּ עֲבַד פָּלַח לְעָלָם:
רש״יאֶל הָ֣אֱלֹהִ֔ים. לְבֵית דִּין; צָרִיךְ שֶׁיִּמָּלֵךְ בְּמוֹכְרָיו שֶׁמְּכָרוּהוּ לוֹ (שם):
אֶל הַדֶּ֔לֶת א֖וֹ אֶל הַמְּזוּזָ֑ה. יָכוֹל שֶׁתְּהֵא הַמְּזוּזָה כְשֵׁרָה לִרְצֹעַ עָלֶיהָ, תַּ"לֹ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת, בַּדֶּלֶת וְלֹא בַמְּזוּזָה, הָא מַה תַּ"לֹ אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה? הִקִּישׁ דֶּלֶת לִמְזוּזָה, מַה מְּזוּזָה מֵעוֹמֵד אַף דֶּלֶת מֵעוֹמֵד (שם):
וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת אׇזְנוֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ. הַיְמָנִית, אוֹ אֵינוֹ, אֶלָּא שֶׁל שְׂמֹאל? תַּ"לֹ אֹזֶן אֹזֶן לִגְזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כָּאן וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ, וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית (ויקרא י"ד), מַה לְּהַלָּן הַיְמָנִית, אַף כָּאן הַיְמָנִית; וּמָה רָאָה אֹזֶן לֵרָצַע מִכָּל שְׁאָר אֵבָרִים שֶׁבַּגּוּף? אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: אֹזֶן זֹאת שֶׁשָּׁמְעָה עַל הַר סִינַי לֹא תִגְנֹב, וְהָלַךְ וְגָנַב, תֵּרָצַע. וְאִם מוֹכֵר עַצְמוֹ, אֹזֶן שֶׁשָּׁמְעָה עַל הַר סִינַי כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, וְהָלַךְ וְקָנָה אָדוֹן לְעַצְמוֹ, תֵּרָצַע. רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה דּוֹרֵשׁ מִקְרָא זֶה כְּמִין חֹמֶר: מַה נִּשְׁתַּנּוּ דֶּלֶת וּמְזוּזָה מִכָּל כֵּלִים שֶׁבַּבַּיִת? אָמַר הַקָּבָּ"ה דֶּלֶת וּמְזוּזָה שֶׁהָיוּ עֵדִים בְּמִצְרַיִם כְּשֶׁפָּסַחְתִּי עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וְאָמַרְתִּי כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים – עֲבָדַי הֵם וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים – וְהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדוֹן לְעַצְמוֹ, יֵרָצַע בִּפְנֵיהֶם (קידושין כ"ב):
וַעֲבָד֖וֹ לְעֹלָֽם. עַד הַיּוֹבֵל; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְעוֹלָם כְמַשְׁמָעוֹ? תַּ"לֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשׁוּבוּ (ויקרא כ"ה), מַגִּיד שֶׁחֲמִשִּׁים שָׁנָה קְרוּיִים עוֹלָם; וְלֹא שֶׁיְּהֵא עוֹבְדוֹ כָּל חֲמִשִּׁים שָׁנָה, אֶלָּא עוֹבְדוֹ עַד הַיּוֹבֵל, בֵּין סָמוּךְ בֵּין מֻפְלָג (קידושין ט"ו):

נביאים ירמיהו ל״ד: ח׳-י״ג

לד (ח) הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה אַחֲרֵ֡י כְּרֹת֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ בְּרִ֗ית אֶת־כׇּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלַ֔͏ִם לִקְרֹ֥א לָהֶ֖ם דְּרֽוֹר׃
פִּתְגַם נְבוּאָה דַהֲוָה עִם יִרְמְיָה מִן קֳדָם יְיָ בָּתַר דִגְזַר מַלְכָּא צִדְקִיָה קְיָם עִם כָּל עַמָא דְבִירוּשְׁלֵם לְמִקְרֵי לְהוֹן חֵרוּ:
רש״יאַחֲרֵי כְּרוֹת הַמֶּלֶךְ. בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְמָלְכוֹ. כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כו): ״וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית… בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יְהוּדָה לִדְרֹשׁ אֶת ה׳״ (יחזקאל כ: א). אָמְרוּ לִיחֶזְקֵאל: עֶבֶד כֹּהֵן שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ, מַהוּ שֶׁיֹּאכַל בִּתְרוּמָה? כְּלוֹמַר, לְפִי שֶׁהָיוּ רוֹצִין לוֹמַר: לֹא נֵעָנֵשׁ עַל הַמִּצְוֹת, עַל שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הָעֲבָדִים:
(ט) לְ֠שַׁלַּ֠ח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדּ֞וֹ וְאִ֧ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֛וֹ הָעִבְרִ֥י וְהָעִבְרִיָּ֖ה חׇפְשִׁ֑ים לְבִלְתִּ֧י עֲבׇד־בָּ֛ם בִּיהוּדִ֥י אָחִ֖יהוּ אִֽישׁ׃
לְשַׁלְחָא גְבַר יַת עֲבָדֵיהּ וּגְבַר יַת אַמְתֵיהּ בַּר יִשְׂרָאֵל וּבַת יִשְׂרָאֵל בְּנֵי חוֹרִין בְּדִיל דְלָא יִפְלְחוּן בְּהוֹן גְבַר בַּאֲחוּהִי יְהוּדָאָה:
(י) וַיִּשְׁמְעוּ֩ כׇל־הַשָּׂרִ֨ים וְכׇל־הָעָ֜ם אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ בַבְּרִ֗ית לְ֠שַׁלַּ֠ח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדּ֞וֹ וְאִ֤ישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ֙ חׇפְשִׁ֔ים לְבִלְתִּ֥י עֲבׇד־בָּ֖ם ע֑וֹד וַֽיִּשְׁמְע֖וּ וַיְשַׁלֵּֽחוּ׃
וּשְׁמָעוּ כָל רַבְרְבַיָא וְכָל עַמָא דְעָלוּ בִּקְיָמָא לְשַׁלָחָא גְבַר יַת עַבְדֵיהּ וּגְבַר יַת אַמְתֵיהּ בְּנֵי חוֹרִין בְּדִיל דְלָא יִפְלְחוּן בְּהוֹן עוֹד וְקַבִּילוּ וּשְׁלָחוּ:
(יא) וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיָּשִׁ֗בוּ אֶת־הָֽעֲבָדִים֙ וְאֶת־הַשְּׁפָח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר שִׁלְּח֖וּ חׇפְשִׁ֑ים (ויכבישום) [וַֽיִּכְבְּשׁ֔וּם] לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃ {פ}
וְתָבוּ בָּתַר כֵּן וְאָתִיבוּ יַת עַבְדִין וְיַת אַמְהָתָא דִפְטָרוּ בְּנֵי חוֹרִין וּכְבִישׁוּנוּן לְעַבְדִין וּלְאַמְהָן:
(יב) וַיְהִ֤י דְבַר־יְהֹוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
וַהֲוָה פִּתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִם יִרְמְיָה מִן קֳדָם יְיָ לְמֵימָר:
(יג) כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָנֹכִ֗י כָּרַ֤תִּֽי בְרִית֙ אֶת־אֲב֣וֹתֵיכֶ֔ם בְּי֨וֹם הוֹצִאִ֤י אוֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים לֵאמֹֽר׃
כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל אֲנָא גְזָרֵית קְיָם עִם אֲבָהַתְכוֹן בְּיוֹמָא דְאַפְקֵית יַתְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִבֵּית עַבְדוּתָא לְמֵימָר:

כתובים משלי ט״ז: ג׳-ח׳

טז (ג) גֹּ֣ל אֶל־יְהֹוָ֣ה מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝יִכֹּ֗נוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃
גְלִי לֶאֱלָהָא עוֹבְדָךְ וּמְתַקְנָן מַחְשְׁבָתָךְ:
רש״יגֹּל אֶל ה׳ מַעֲשֶׂיךָ. גַּלְגֵּל וְהַשְׁלֵךְ עָלָיו צְרָכֶיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ. דָּבָר אַחֵר: גֹּל אֶל ה׳ מַעֲשֶׂיךָ, הִתְפַּלֵּל לְפָנָיו עַל כָּל צְרָכֶיךָ:
וְ֝יִכֹּ֗נוּ. יִתְבַּסְּסוּ וְיִתְקַיְּמוּ:
כֹּל פָּעַל ה׳ לְמַעֲנֵהוּ. הַכֹּל עָשָׂה בִּשְׁבִיל קִלּוּסוֹ, כְּמוֹ ״עֱנוּ לַה׳ בְּתוֹדָה״ (תהלים קמז: ז). דָּבָר אַחֵר: לְהָעִיד עָלָיו, כְּלוֹמַר: פָּעֳלוֹ מֵעִיד עָלָיו עַל גְּבוּרוֹתָיו. שְׁנֵיהֶם בְּהַגָּדַת תְּהִלִּים:
וּבְיִרְאַת ה׳ סוּר מֵרָע. עַל יְדֵי יִרְאַת ה׳ סוּר מֵרָע:
בִּרְצוֹת ה׳ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ. יֵרָצֶה לוֹ שֶׁיִּהְיוּ שְׁלֵמִים עִמּוֹ:
(ד) כֹּ֤ל פָּעַ֣ל יְ֭הֹוָה לַֽמַּעֲנֵ֑הוּ וְגַם־רָ֝שָׁ֗ע לְי֣וֹם רָעָֽה׃
כֻּלְהוֹן עוֹבָדִין דֵאלָהָא לְאִלֵין דְמִשְׁתַּמְעִין לֵיהּ וְרַשִׁיעָא לְיוֹמָא בִישָׁא:
רש״יוְגַם רָ֝שָׁ֗ע. עָשָׂה לְהַנִּיחוֹ לְיוֹם רָעָה, וְכָל זֶה לְקִלּוּסוֹ:
(ה) תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הֹוָה כׇּל־גְּבַהּ־לֵ֑ב יָ֥ד לְ֝יָ֗ד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃
מְרַחַקְתֵּיהּ דֵאלָהָא כָּל דְרַם בְּלִבֵּיהּ מִן בִּישְׁתָּא לָא נִדְכֵּי:
רש״ייָ֥ד לְ֝יָ֗ד לֹ֣א יִנָּקֶֽה. מִיָּד לְיָד בָּא לוֹ גְּמוּל גֹּבַהּ לִבּוֹ:
(ו) בְּחֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יְכֻפַּ֣ר עָוֺ֑ן וּבְיִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה ס֣וּר מֵרָֽע׃
בְּטֵיבוּתָא וְקוּשְׁטָא מִתְכַּפֵּר סוּרְחָנָא וּדְחַלְתֵּיהּ דֵאלָהָא מִסְטֵי מִן בִּישְׁתָּא:
(ז) בִּרְצ֣וֹת יְ֭הֹוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ גַּם־א֝וֹיְבָ֗יו יַשְׁלִ֥ם אִתּֽוֹ׃
כַּד אִתְרְעֵי אֱלָהָא בְּאָרְחָתֵיהּ דְגַבְרָא אַף לְבַעֲלֵי דְבָבוֹי נַשְׁלִים לֵיהּ:
(ח) טוֹב־מְ֭עַט בִּצְדָקָ֑ה מֵרֹ֥ב תְּ֝בוּא֗וֹת בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃
טָב קָלִיל בְּצִדְקְתָא מִן סַגִיעָא דַעֲלַלְתָּא דְלָא בְדִינָא:

משנה משנה דמאי א׳

א. הַקַּלִּין שֶׁבַּדְּמַאי, הַשִּׁיתִין, וְהָרִימִין וְהָעֻזְרָדִין, וּבְנוֹת שׁוּחַ, וּבְנוֹת שִׁקְמָה, וְנוֹבְלוֹת הַתְּמָרָה, וְהַגֻּפְנִין, וְהַנִּצְפָּה. וּבִיהוּדָה, הָאוֹג, וְהַחֹמֶץ שֶׁבִּיהוּדָה, וְהַכֻּסְבָּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַשִּׁיתִין פְּטוּרִין, חוּץ מִשֶּׁל דּוּפְרָה. כָּל הָרִימִין פְּטוּרִין, חוּץ מֵרִימֵי שִׁקְמוֹנָה. כָּל בְּנוֹת שִׁקְמָה פְּטוּרוֹת, חוּץ מִן הַמֻּסְטָפוֹס:
ברטנורההַקַּלִּין שֶׁבַּדְּמַאי. שֶׁהֵקֵלּוּ חֲכָמִים עַל הַפֵּרוֹת הַלָּלוּ הַנִּזְכָּרִים בְּמַתְנִיתִין שֶׁלֹּא לְעַשְּׂרָן דְּמַאי, לְפִי שֶׁחֶזְקָתָן בָּאִים מִן הַהֶפְקֵר, מִשּׁוּם דְּלֹא חֲשִׁיבֵי, וְאִית בְּהוּ תְּרֵי סְפֵקֵי, סָפֵק בָּאִים מִן הַהֶפְקֵר וּפְטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר, וַאֲפִלּוּ אִם תִּמְצָא לוֹמַר שֶׁבָּאִים מִן הַשָּׁמוּר וְחַיָּבִים בְּמַעֲשֵׂר, שֶׁמָּא נִתְעַשְּׂרוּ. וּדְמַאי הֵם הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת הַנִּלְקָחִים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁהֵם חֲשׁוּדִים עַל הַמַּעַשְׂרוֹת. וְהֶחָבֵר הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מֵהֶם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּלְבָד אִם הִיא שְׁנַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֲבָל תְּרוּמָה גְדוֹלָה לֹא נֶחְשְׁדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ עָלֶיהָ לְפִי שֶׁהִיא בְּמִיתָה, וְאֵין לָהּ שִׁעוּר שֶׁחִטָּה אַחַת פּוֹטֶרֶת כָּל הַכְּרִי, וְהַכֹּל נִזְהָרִים בָּהּ. וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשַׂר עָנִי אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹצִיא מִן הַדְּמַאי אַף עַל פִּי שֶׁעַמֵּי הָאָרֶץ חֲשׁוּדִים עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁיָּכוֹל בַּעַל הַפֵּרוֹת לוֹמַר לַלֵּוִי אוֹ לֶעָנִי הַבָּאִים לִטֹּל הַמַּעַשְׂרוֹת, הָבֵא רְאָיָה שֶׁאֵין פֵּרוֹת הַלָּלוּ מְעֻשָּׂרִים וְטֹּל, דְּקַיְמָא לָן בְּכָל דּוּכְתָּא הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. אֲבָל בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לֵיכָּא לְמֵימַר הָכִי, שֶׁהָאוֹכֵל טֶבֶל שֶׁלֹּא הוּרְמוּ מִמֶּנּוּ מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה חַיָּב מִיתָה וּמִשּׁוּם אִסּוּרָא מַפְרִישִׁינַן לַהּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי נַמִּי כְּדֵי שֶׁלֹּא לְאָכְלוֹ בְּטֻמְאָה אוֹ שֶׁלֹּא לְאָכְלוֹ חוּץ לִירוּשָׁלַיִם:
הַשִּׁיתִין. תְּאֵנִים מִדְבָּרִיּוֹת:
וְהָרִימִין. פֵּרֵשׁ הֶעָרוּךְ פולצרא"קי בְּלַעַ"ז:
וְעֻזְרָדִין. בַּעֲרָבִי זערו"ד וּבְלַעַ"ז סורבי"ש:
וּבְנוֹת שׁוּחַ. תְּאֵנִים לְבָנוֹת הַמִּתְגַּדְּלוֹת מִשָּׁלֹשׁ שָׁנִים לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים, וּמִתְגַּדְּלִים בַּיְעָרִים:
וּבְנוֹת שִׁקְמָה. תְּאֵנָה הַמֻּרְכֶּבֶת בְּעַרְמוֹן:
וְנוֹבְלוֹת תְּמָרָה. תְּמָרִים שֶׁאֵינָם מִתְבַּשְּׁלִין בָּאִילָן וְתוֹלְשִׁין אוֹתָן וּמַנִּיחִים אוֹתָם זֶה עַל זֶה עַד שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים נוֹבְלוֹת תְּמָרָה תְּמָרִים שֶׁהִפִּילָתָן הָרוּחַ קֹדֶם בִּשּׁוּלָן:
גֻּפְנִים. עֲנָבִים שֶׁמַּנִּיחִים אוֹתָן בַּגֶּפֶן בְּסוֹף הַבָּצִיר וּבְקֹשִׁי מִתְבַּשְּׁלִים:
הַנִּצְפָּה. צָלָף שֶׁקּוֹרִין קאיפר"י בְּלַעַ"ז:
הָאוֹג. פְּרִי אָדֹם שֶׁקּוֹרִין לוֹ בְּלַעַ"ז קורניאול"י. וְרַמְבַּ"ם אוֹמֵר שֶׁהוּא אִילָן שֶׁעוֹשֶׂה כְּמִין אֶשְׁכּוֹלוֹת אֲדֻמּוֹת אֲדֻמּוֹת וְקוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי סומא"ק. וְלֹא הָיָה זֶה הַפְּרִי חָשׁוּב בִּיהוּדָה:
וְהַחֹמֶץ. בִּתְחִלָּה לֹא הָיָה הַיַּיִן שֶׁבִּיהוּדָה מַחְמִיץ לְפִי שֶׁהָיוּ מְבִיאִים מִמֶּנּוּ נְסָכִים, וְכָל הַחֹמֶץ שֶׁבִּיהוּדָה לֹא הָיָה בָּא אֶלָּא מִן הַתֶּמֶד, לְפִיכָךְ הַחֹמֶץ שֶׁבִּיהוּדָה פָּטוּר. אֲבָל לְאַחַר שֶׁבָּטְלוּ נְסָכִים וְהַחֹמֶץ בָּא מִן הַיַּיִן, הַחֹמֶץ חַיָּב בִּדְמַאי אַף בִּיהוּדָה כְּמוֹ בִשְׁאָר מְקוֹמוֹת:
וְהַכֻּסְבָּר. כִּזְרַע גַּד (שמות טז) תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי כֻּסְבָּר, כוליאנדר"ו בְּלַעַ"ז:
דְּיוּפְרָא. שֶׁטּוֹעֵן פֵּרוֹתָיו שְׁנֵי פְעָמִים בַּשָּׁנָה. דְּיוּ בִּלְשׁוֹן יָוָן שְׁנַיִם:
שִׁקְמוֹנָה. שֵׁם מָקוֹם:
הַמֻּסְטָפוֹס. שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ בָּאִילָן עַד שֶׁנִּתְבַּקְּעוּ מֵאֲלֵיהֶן. שֶׁכָּל אֵלּוּ חֲשׁוּבִים הֵן וְחֶזְקָתָן שֶׁאֵין בָּאִין מִן הַהֶפְקֵר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב(א) מַסְקָנָא דִּלְכֻלֵּי עַלְמָא רֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִין הֵן הִלְכָּךְ לֹא גָזְרוּ בְּלָאו. וַאֲפִלּוּ הָכִי חָשׁוּ לְמִעוּט הָכָא דִּשְׁכִיחֵי טוּבָא וְהָיוּ הַרְבֵּה נִכְשָׁלִים. תּוֹסָפוֹת. וּדְמַאי, דָּא מַאי:
(ב) וְלֹא פֵרֵשׁ מַה יַּעֲשֶׂה בָהּ, אִם יִתְּנֶנָּה לַכֹּהֵן אוֹ יִמְכְּרֶנָּה לוֹ. וְדַעַת הָרַמְבַּ"ם דְּנוֹתְנָן לַכֹּהֵן, אֲבָל הָרַ"שׁ כָּתַב אוֹ נוֹתֵן לוֹ אוֹ מוֹכֵר לוֹ הַיֶּתֶר לְפִי חֶשְׁבּוֹן:
(ג) וְהַכֻּסְבָּר. מִדְּאִפְסִיק שֶׁבִּיהוּדָה בֵּין חֹמֶץ לְכֻסְבָּר שְׁמַע מִנָּהּ דְּכֻסְבָּר לָאו בִּיהוּדָה הוּא אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם. וְכֵן הוּא בָּרַ"מ וּבָרַ"שׁ בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי דְּגַם כֻּסְבָּר בִּיהוּדָה:
ב. הַדְּמַאי אֵין לוֹ חֹמֶשׁ, וְאֵין לוֹ בִעוּר, וְנֶאֱכָל לְאוֹנֵן, וְנִכְנָס לִירוּשָׁלַיִם וְיוֹצֵא, וּמְאַבְּדִין אֶת מִעוּטוֹ בַּדְּרָכִים, וְנוֹתְנוֹ לְעַם הָאָרֶץ, וְיֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ. וּמְחַלְּלִים אוֹתוֹ כֶּסֶף עַל כֶּסֶף, נְחֹשֶׁת עַל נְחשֶׁת, כֶּסֶף עַל נְחֹשֶׁת, וּנְחֹשֶׁת עַל הַפֵּרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיִפְדֶּה אֶת הַפֵּרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַעֲלֶה הַפֵּרוֹת וְיֵאָכְלוּ בִירוּשָׁלָיִם:
ברטנורההַדְּמַאי אֵין לוֹ חֹמֶשׁ. הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי אֵינוֹ נוֹתֵן אֶת הַחֹמֶשׁ, מִשּׁוּם דְּרֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִין הֵם. הִלְכָּךְ קֶרֶן דִּמְעַכֵּב בִּדְאוֹרַיְתָא אִיתָא בִּדְרַבָּנָן, חֹמֶשׁ דְּלֹא מְעַכֵּב בִּדְאוֹרַיְתָא יֵאָכֵל:
וְאֵין לוֹ בִּעוּר. בְּסוֹף שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁחַיָּב לְבַעֵר כָּל מַעַשְׂרוֹתָיו כְּדִכְתִיב (דברים כו) בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת, וְלֹא תִקְּנוּהוּ רַבָּנָן בִּדְמַאי:
וְנֶאֱכָל לְאוֹנֵן. דְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל וַדַּאי אָסוּר לָאוֹנֵן כְּדִכְתִיב (שם) לֹא אָכַלְתִּי בְאוֹנִי מִמֶּנּוּ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי לֹא גָזְרוּ בוֹ:
וְנִכְנָס לִירוּשָׁלַיִם וְיוֹצֵא. נִפְדֶּה וְנֶאֱכָל חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁהַמְּחִצּוֹת קוֹלְטוֹת וְאֵין יְכוֹלִין לִפְדּוֹתוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַחוֹמָה לְאַחַר שֶׁנִכְנַס, וּבִדְמַאי לֹא גָזְרוּ:
וּמְאַבְּדִים מִעוּטוֹ בַּדְּרָכִים. אִם הָיָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי בַּדְּרָכִים בִּמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים, אֲפִלּוּ הָיָה דָּבָר מֻעָט וְיָכוֹל לַהֲבִיאוֹ בְּלֹא טֹרַח וּבְלֹא הֶפְסֵד, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לוֹ וּמַנִּיחַ אוֹתוֹ לֵאָבֵד בַּדֶּרֶךְ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ שֶׁאִם בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹלִיךְ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי בִּירוּשָׁלַיִם נֶאֱבַד מִמֶּנּוּ מְעַט בַּדֶּרֶךְ אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעֲלֵהוּ כֻּלּוֹ אוֹ דָמָיו וְלֹא יִפָּסֵד מִמֶּנּוּ כְּלוּם בַּדְּרָכִים:
וְנוֹתְנִים אוֹתוֹ לְעַם הָאָרֶץ. לְאָכְלוֹ בִּירוּשָׁלַיִם וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָשׁוּד לְאָכְלוֹ בְּטֻמְאָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁאֵין מוֹסְרִים אוֹתוֹ לְעַם הָאָרֶץ לְפִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר לְאָכְלוֹ בְּטָהֳרָה:
וְיֹאכַל כְּנֶגְדוֹ. כְּנֶגֶד מַה שֶּׁנָּתַן לְעַם הָאָרֶץ לוֹקֵחַ מִנְּכָסָיו וְאוֹכֵל בְּטָהֳרַת מַעֲשֵׂר בִּירוּשָׁלַיִם:
וּמְחַלְּלִים אוֹתוֹ כֶּסֶף עַל כֶּסֶף. אִם יֵשׁ לוֹ כֶּסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי וְהוּא צָרִיךְ לוֹ יָכוֹל לְחַלְּלוֹ עַל כֶּסֶף חֻלִּין, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּוַדַּאי, שֶׁאֵין מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל כֶּסֶף אֶלָּא בִּסְלָעִים שֶׁל שְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיָּכוֹל לְחַלֵּל זֶה עַל זֶה אִם הַשֵּׁנִי חָרִיף, אֲבָל שֶׁל מֶלֶךְ אֶחָד לֹא דְּלָאו דֶּרֶךְ חִלּוּל הוּא, וּבִדְמַאי שָׁרֵי:
כֶּסֶף עַל נְחֹשֶׁת. אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מִדֹּחַק. אֲבָל שֶׁל וַדַּאי מִדֹּחַק אִין, שֶׁלֹּא מִדֹּחַק לֹא:
וְיַחֲזֹר וְיִפְדֶּה אֶת הַפֵּרוֹת. גָּרְסִינַן, וְלֹא גָרְסִינַן וּבִלְבָד שֶׁיַּחֲזֹר וְיִפְדֶּה. וְהָכִי קָאָמַר וְיָכוֹל לַחֲזֹר וְלִפְדּוֹת אֶת הַפֵּרוֹת אִם יִרְצֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וְלִפְדּוֹתָם אֶלָּא מַעֲלֶה הַפֵּרוֹת לִירוּשָׁלַיִם. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב(ד) הַיְנוּ הַבְּעָלִים:
(ה) אֲבָל הַתּוֹסָפוֹת קִיְּמוּ הַגִּירְסָא וּפֵרְשׁוּ דְּיֵשׁ לוֹמַר כָּךְ, מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל כֶּסֶף אֲפִלּוּ לַחֲזֹר וְלִפְדּוֹת אוֹתוֹ הַכֶּסֶף עַל דָּבָר אַחֵר, וְכֵן נְחֹשֶׁת עַל הַפֵּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ כֶּסֶף עַל כֶּסֶף, וּבִלְבָד שֶׁיִּפְדֶּה, פֵּרוּשׁ בִּלְבָד שֶׁיְּהֵא דַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה כְּשֶׁיְּחַלֵּל נְחֹשֶׁת עַל הַפֵּרוֹת לַחֲזֹר וְלִפְדּוֹת הַפֵּרוֹת, אָז מֻתָּר, אֲבָל אִם הָיָה אָז דַּעְתּוֹ לְהַעֲלוֹתָן וְנִמְלַךְ לִפְדּוֹתָן צָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָן:
ג. הַלּוֹקֵחַ לְזֶרַע וְלִבְהֵמָה, קֶמַח לְעוֹרוֹת, שֶׁמֶן לְנֵר, שֶׁמֶן לָסוּךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים, פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. מִכְּזִיב וּלְהַלָּן, פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. חַלַּת עַם הָאָרֶץ, וְהַמְדֻמָּע, וְהַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וּשְׁיָרֵי הַמְּנָחוֹת, פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. שֶׁמֶן עָרֵב, בֵּית שַׁמַּאי מְחַיְּבִין, וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין:
ברטנורההַלּוֹקֵחַ לְזֶרַע. לָקַח תְּבוּאָה לְזָרְעָהּ פָּטוּר בִּדְמַאי, דְּאִלּוּ טֶבֶל וַדַּאי אָסוּר לִזְרֹעַ:
וְלִבְהֵמָה. לָקַח מִתְּחִלָּה לְהַאֲכִיל לִבְהֵמָה פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. אֲבָל לָקַח מִתְּחִלָּה לְאָדָם וְנִמְלַךְ עָלֶיהָ לִבְהֵמָה חַיָּב לְעַשֵּׂר בִּדְמַאי:
וְקֶמַח לְעוֹרוֹת. לְעַבֵּד בּוֹ עוֹרוֹת:
מִכְּזִיב וּלְהַלָּן. כְּזִיב הוּא סוֹף הַמָּקוֹם שֶׁכָּבְשׁוּ עוֹלֵי בָּבֶל, וּמִשָּׁם וּלְהַלָּן כָּבְשׁוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם וְלֹא כָּבְשׁוּ עוֹלֵי בָּבֶל, וְלֹא נִתְחַיְּבוּ בִּדְמַאי אֶלָּא הָאֲרָצוֹת שֶׁכָּבְשׁוּ עוֹלֵי בָּבֶל בִּלְבָד, הִלְכָּךְ מִכְּזִיב וּלְהַלָּן פָּטוּר מִן הַדְּמַאי וְלֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ שֶׁכָּבְשׁוּ עוֹלֵי בָּבֶל הוֹלִיכוּ לְשָׁם, שֶׁחֶזְקַת חוּצָה לָאָרֶץ פָּטוּר עַד שֶׁיִּוָּדַע לְךָ שֶׁהוּא חַיָּב וְחֶזְקַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חַיָּב, עַד שֶׁיִּוָּדַע לְךָ שֶׁהוּא פָּטוּר:
חַלַּת עַם הָאָרֶץ. שֶׁתִּקֵּן לוֹ גַּבָּל חָבֵר וְרוֹצֶה לִתְּנָהּ לְכֹהֵן חָבֵר, פָּטוּר מִלְּעַשֵּׂר:
וְהַמְדֻמָּע. עַם הָאָרֶץ שֶׁנָּפְלָה לוֹ סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה סְאִין שֶׁל חֻלִּין, שֶׁנַּעֲשָׂה הַכֹּל מְדֻמָּע כְּלוֹמַר עֵרוּב תְּרוּמָה, וְנוֹתֵן הַכֹּל לַכֹּהֵן, פָּטוּר מִלְּעַשֵּׂר דְּמַאי:
וְהַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. שֶׁלָּקַח דְּמַאי בְּמָעוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בֵּין בִּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי בֵּין בִּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל וַדַּאי, פָּטוּר מִלְּעַשֵּׂר:
וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת. שֶׁהַקֹּמֶץ לַמִּזְבֵּחַ וְהַשְּׁיָרִים נֶאֱכָלִים לַכֹּהֲנִים, וְלֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא הֵבִיא עַם הָאָרֶץ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן:
שֶׁמֶן עָרֵב. שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁמֶן זַיִת מְעֹרָב עִם מוֹר וַאֲהָלוֹת וּבְשָׂמִים:
עיקר תוספות יום טוב(ו) וּבַיְרוּשַׁלְמִי פְּלִיגֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא וְרַבִּי יוֹחָנָן. דְּרַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר בְּשָׁעָה שֶׁגָּזְרוּ עַל הַדְּמַאי לֹא גָזְרוּ עַל דְּבָרִים הַלָּלוּ, וּלְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אֵימַת קָדָשִׁים עָלָיו וְאֵינוֹ נוֹתֵן לַכֹּהֵן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן:
(ז) וְהַמְדֻמָּע. הַתְּרוּמָה שְׁמָהּ דִּמְעָה מִלְּשׁוֹן הַפָּסוּק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ:
(ח) הַיְנוּ אַלִּיבָּא דְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא. אֲבָל לְרַבִּי יוֹחָנָן לֹא גָזְרוּ וְאֵין צָרִיךְ לְטַעַם לֹא חַיְשִׁינַן וְכוּ', וְטַעֲמָא דְרַבִּי יוֹחָנָן דְּכֹל לַכֹּהֵן לֹא גָזְרוּ, וּכְעֵין דְּאִיתָא סוֹף פֶּרֶק ה'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ט) שֶׁמֶן עָרֵב. וּלְשׁוֹן הָרַ"שׁ דְּעִקָּרוֹ לִמְשִׁיחָה וְלֹא לַאֲכִילָה דַּחֲמִירָא, כְּלוֹמַר אַף עַל גַּב דְּסִיכָה נַמִּי כִּשְׁתִיָּה כְּדִלְקַמָּן מִכָּל מָקוֹם לֹא חָמוּר כְּמוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה עַצְמָהּ:
ד. הַדְּמַאי, מְעָרְבִין בּוֹ, וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ, וּמְבָרְכִין עָלָיו, וּמְזַמְּנִין עָלָיו, וּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ עָרוֹם, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. הָא אִם הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. שֶׁמֶן שֶׁהַגַּרְדִּי סָךְ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, חַיָּב בִּדְּמַאי. וְשֶׁהַסּוֹרֵק נוֹתֵן בַּצֶּמֶר, פָּטוּר מִן הַדְּמָאי:
ברטנורהמְעָרְבִין בּוֹ. עֵרוּבֵי תְּחוּמִין וַחֲצֵרוֹת:
וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ. שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא חָזֵי לֵיהּ, מִגּוֹ דְּאִי בָּעֵי מַפְקִיר לְנִכְסֵיהּ הֲוֵי עָנִי וְחָזֵי לֵיהּ, דְּהָא תְּנַן מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי, הַשְׁתָּא נַמִּי חָזֵי לֵיהּ:
וּמְבָרְכִין עָלָיו. בִּרְכַּת הַמָּזוֹן:
וּמְזַמְּנִין עָלָיו. וְאַף עַל גַּב דְּאָכַל בַּעֲבֵרָה, דְּלָאו עָנִי הוּא, מִגּוֹ דְּאִי בָּעֵי מַפְקִיר לְנִכְסֵיהּ וַהֲוֵי עָנִי וְחָזֵי לֵיהּ:
וּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ עָרוֹם. כְּשֶׁבָּא לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי יָכוֹל לְהַפְרִישׁ וְהוּא עָרוֹם, דְּלֹא בָּעֵי בְּרוּכֵי, דְּאִלּוּ בָּעֵי בְּרוּכֵי הָא בָּעִינַן וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ (דברים כג) וְלֵיכָּא:
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, דְּסָפֵק חֲשֵׁכָה מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וְאֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי:
וְאִם הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן. שֶׁהִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי קֹדֶם שֶׁהִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן כְּדֵי לִטֹּל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּוַדַּאי, דִּתְנַן כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי (שם כו), הָא אִם הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת:
הַגַּרְדִּי. הָאוֹרֵג:
חַיָּב בִּדְמָאי. שֶׁעַל גּוּפוֹ הוּא נוֹתְנוֹ, וְסִיכָה כִּשְׁתִיָּה:
וְשֶׁהַסּוֹרֵק. הַצֶּמֶר בַּמַּסְרֵק נוֹתֵן עַל הַצֶּמֶר הֲוֵי כְּשֶׁמֶן לָסוּךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים וּפָטוּר מִן הַדְּמַאי:
עיקר תוספות יום טוב(י) וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ. נָקַט שִׁתּוּף לִגְלוּיֵי אַמְּעָרְבִין, דְּבֵין בַּחֲצֵרוֹת וּבֵין בִּתְחוּמִין. דַּהֲוָה אֲמֵינָא דַּוְקָא בַּחֲצֵרוֹת שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא תַּקָּנַת שְׁלֹמֹה אֲבָל תְּחוּמִין דְּאַף לְמַאן דְּאָמַר דְּרַבָּנָן סְמָכוּהוּ אַקְּרָאֵי חָמִיר, קָא מַשְׁמַע לָן שִׁתּוּף דְּגַם כֵּן תַּקָּנַת שְׁלֹמֹה הוּא:
(יא) דִּטְעוּנָה כּוֹס (וְכָל שֶׁכֵּן בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין דְּמֻתָּר בִּדְמַאי, וְעַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ז'‏ דִּבְרָכוֹת). תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא ברכות ח׳ א: ל׳-ח׳ ב: י׳

אָמַר רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר רַב אָמֵי לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם וַאֲפִלּוּ עֲטָרוֹת וְדִיבוֹן שֶׁכָּל הַמַּשְׁלִים פַּרְשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו רַב בִּיבִּי בַּר אַבַּיֵי סָבַר לְאַשְׁלוּמִינְהוּ לְפָרֵשִׁיּוֹתָא דְּכֻלָּא שַׁתָּא בְּמַעֲלֵי יוֹמָא דְכִפּוּרֵי תָּנָא לֵיהּ חִיָּיא בַּר רַב מִדִּפְתִּי כְּתִיב (ויקרא כ''ג) וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב וְכִי בְּתִשְׁעָה מִתְעַנִּין וַהֲלֹא בַּעֲשָׂרָה מִתְעַנִּין אֶלָּא לוֹמַר לָךְ כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְעַנֶה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי סָבַר לְאַקְדּוּמִינְהוּ אָמַר לֵיהּ הַהוּא סָבָא תְּנֵינָא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַקְדִּים וְשֶׁלֹּא יְאַחֵר כִּדְאָמַר לְהוּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְבָנֵיהּ אַשְׁלִימוּ פָּרָשִׁיּוֹתַיְיכוּ עִם הַצִבּוּר שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם וְהִזָהֲרוּ בַּוְּרִידִין כְּרִבִּי יְהוּדָה דִּתְנַן רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט אֶת הַוְּרִידִין וְהִזָּהֲרוּ בְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מַחֲמַת אוֹנְסוֹ דְּאַמְרֵינָן לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מוּנָחִים בָּאָרוֹן אָמַר לְהוּ רָבָא לְבָנֵיהּ כְּשֶׁאַתֶּם חוֹתְכִין בָּשָׂר אַל תְּחַתְּכוּ עַל גַּב הַיַּד אִיכָּא דְאַמְרֵי מִשּׁוּם סַכָּנָה וְאִיכָּא דְאַמְרֵי מִשּׁוּם קִלְקוּל סְעוּדָה וְאַל תֵּשְׁבוּ עַל מִטַּת אֲרַמִית וְאַל תַּעַבְרוּ אֲחוֹרֵי בֵית הַכְּנֶסֶת בְּשָׁעָה שֶׁהַצִבּוּר מִתְפַּלְּלִין אַל תֵּשְׁבוּ עַל מִטַּת אֲרַמִית אִיכָּא דְאַמְרֵי לָא תִגְנוּ בְּלֹא קְרִיאַת שְׁמַע וְאִיכָּא דְאַמְרֵי דְלָא תְנַסְּבוּ גִיּוֹרְתָּא וְאִיכָּא דְאַמְרֵי אֲרַמִית מַמָּשׁ וּמִשּׁוּם מַעֲשֵׂה דְרַב פַּפָּא דְרַב פַּפָּא אָזַל לְגַבֵּי אֲרַמִית הוֹצִיאָה לּוֹ מִטָּה אָמְרָה לּוֹ שֵׁב. אָמַר לָהּ אֵינִי יוֹשֵׁב עַד שֶׁתַּגְבִּיהִי אֶת הַמִּטָּה הִגְבִיהָה אֶת הַמִּטָּה וּמָצְאוּ שָׁם תִּינוֹק מֵת מִכַּאן אָמְרוּ חֲכָמִים אָסוּר לֵישֵׁב עַל מִטַּת אֲרָמִּית:
רש״יואפ' עטרות ודיבון – שאין בו תרגום:
מעלה עליו הכתוב כו' – והכי קאמר קרא הכינו עצמכם בתשעה לחדש לענוי המחרת והרי הוא בעיני כענוי היום:
לאקדומינהו – לסדר כל הפרשיות בשבת אחת או בשתי שבתות:
עד שישחוט את הורידין – כדי שיצא כל הדם ולא אמר כן אלא בעוף הואיל וצולהו כולו כאחד:
מחמת אונסו – שחלה או שנטרד בדוחק מזונות הזהרו בו לכבדו:
שברי לוחות מונחות בארון – דכתיב (דברים י׳: ב׳) אשר שברת ושמתם בארון אף השברים תשים בארון:
משום סכנה – שלא יקוץ ידו:
משום קלקול סעודה – אף בחבורה קטנה יצא דם וילכלך את המאכל וימאיס את המסובין:
בלא ק"ש – שתהא מטתך דומה למטת ארמית:
ארמית ממש – על מטת ארמית:
מעשה דרב פפא – שאמרה לו שב על המטה והיה בנה מת מוטל עליה והיתה רוצה להעליל עליו ולומר שישב עליו והרגו:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץאמר רב הונא בר יהודה, אמר ר' מנחם, אמר ר' אמי: מאי דכתיב [מהו שנאמר], כיצד מתפרש הלכה למעשה הכתוב "ועוזבי ה' יכלו" (ישעיהו א, כח) — זה המניח ספר תורה בשעה שהוציאוהו לקרוא בתפילה, ויוצא מבית הכנסת, שהרי הוא נראה כבורח מדבר ה'.
וצריך לחזור כך כל פסוק ופסוק בתורה. ואפילו פסוק כגון "עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובעון" (במדבר לב, ג) שכל הנאמר בו הוא שמות מקומות, ואין בו איפוא כל שינוי תרגום לשפה הארמית, יש לקרוא את הפסוק ואת תרגומו. שכן גדול הוא שכרה של קריאה שלימה של התורה ותרגומה, שכך אמרו: כל המשלים פרשיותיו עם הצבור זוכה שמאריכין לו בשכר זה ימיו ושנותיו.
מאחר שהיה טרוד ביותר, רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכפורי [חשב להשלים את פרשיות התורה של כל השנה, שלא הספיק לקרותן בזמנן, בערב יום הכפורים] בו היה פנוי יותר תנא ליה [שנה לו] רב חייא מדפתי דבר זה: כתיב [נאמר] בענין יום הכיפורים: "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם" (ויקרא כג, לב),
ותמהים: וכי בתשעה בחודש תשרי מתענין?! והלא בעשרה בחודש מתענין (כנאמר בתחילת הפרשיה "אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכפורים הוא מקרא קודש יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם". שם, כז)! אלא רמז הכתוב לומר לך כי כל האוכל ושותה בתשיעי ומכין עצמו לצום שלמחרת, מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי רצופים. וצריך איפוא להקדיש את ערב יום הכיפורים לאכילה ושתיה, ולא לקריאתן של הפרשיות.
כששמע זאת רב ביבי סבר לאקדומינהו [חשב להקדימן], את קריאת הפרשיות לפני השבתות שקוראים בהן בציבור, אמר ליה [לו] ההוא סבא [אותו זקן] שלא נתפרש שמו, תנינא [שנינו]: ובלבד שלא יקדים ולא יאחר קריאת הפרשיות מהזמן הקבוע להן, אלא יקראן עם הציבור.
וכפי שאמר ר' יהושע בן לוי לבניה [לבניו]: אשלימו פרשיותייכו [השלימו פרשיותיכם] עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום.
ועוד יעץ להם:הזהרו בורידין כשיטת ר' יהודה, דתנן [שכן שנינו במשנה] בהלכות שחיטה: ר' יהודה אומר: אין שחיטת עוף כשרה עד שישחוט את הורידין, שהעוף אינו מותר בשחיטת הקנה והושט בו, אלא רק לאחר שחיטת הורידים בהם זורם הדם. ואף שאין הדבר מחוייב מעיקר ההלכה, מכל מקום ראוי לנהוג כך, כדי שיימנע מלבוא לידי מכשולים, כשיישאר הדם בתוך העוף ולא יצא כולו בשחיטה.
ועוד יעץ ר' יהושע בן לוי: הזהרו בכבודו של זקן ששכח תלמודו מחמת אונסו (במחלות, או בטרדות החיים), שאף שאינו כעת תלמיד חכם, יש לכבדו על התורה שהיתה בו. דאמרינן [שכן אמרנו]: לוחות ושברי לוחות מונחות בארון הברית במקדש, שהיו בו לוחות הברית השלמים השניים, וגם שברי הלוחות הראשונים, שאף ששבורים הם כעת — אין לזלזל בקדושתם, ואף כן הזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו דינו כשברי לוחות העדות.
א אמר להו [להם] רבא לבניה [לבניו] שלוש עצות: כשאתם חותכין בשר, אל תחתכו על גב היד. ושני הסברים ניתנו בטעמו של דבר, איכא דאמרי [יש שאומרים]: משום סכנה, שעשוי הוא לחתוך בשגגה את ידו ולהסתכן. ואיכא דאמרי [ויש שאומרים]: משום קלקול סעודה, שאף אם לא יסתכן בכך, אפילו במעט דם שיצא ממנו יזהם את הבשר וימאיסנו מאכילה.
ועוד יעץ: אל תשבו על מטת ארמית, ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין. וביאורם של הדברים: אל תשבו על מטת ארמית, איכא דאמרי [יש שאומרים] שהיתה כוונתו שלא תגנו [תשכבו לישון] בלא קריאת שמע, והעושה כן נחשב כ"יושב על מיטת גוי" כי הוא מתנהג שלא כראוי לאדם מישראל. ואיכא דאמרי [ויש שאומרים] שרמז שלא תנסבו גיורתא [תישאו גיורת], שמוטב לשאת אשה מבנות ישראל. ואיכא דאמרי [ויש שאומרים] כפשוטו, שלא ישב על מיטת ארמית (גויה) ממש.
ומשום מעשה שהיה ברב פפא. שפעם אחת רב פפא אזל [הלך] לענין מסויים לגבי [אצל] ארמית (גויה אחת), והוציאה לו מטה לישיבה עליה. ואמרה לו: שב! אמר לה: איני יושב, עד שתגביהי את המטה (כלומר, את המצעים המכסים את המטה). עשתה כן ומצאו שם תינוק מת. ונמצא שאם היה רב פפא יושב על המטה היו מעלילים עליו שהוא זה שהמית את התינוק. מכאן (על כן) אמרו חכמים: אסור לישב על מטת ארמית.

זוהר ספר הזהר, משפטים כ׳

תָּאנָא יִשְׂרָאֵל אִקְרוּן קֹדֶשׁ וּבְגִין דְּאִינוּן קֹדֶשׁ אַסִיר לֵיהּ לֶאֱנִישׁ לְמִקְרֵי לְחַבְרַיָּא בִשְׁמָא דִגְנַאי וְלָא לְכַנָאָה שְׁמָא לְחַבְרֵיהּ וְעוֹנְשֵׁיהּ סַגִּי וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִלִּין אַחֲרָנִין. תָּאנָא כְתִיב (תהלים ל''ד) נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וְגוֹמֵר מָהוּ מֵרָע דִּבְגִין לִישָׁנָא בִישָׁא מַרְעִין נַחְתִין לְעַלְמָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כָל מָאן דְּקָרֵי לְחַבְרֵיהּ בִּשְׁמָא דְלֵית בֵּיהּ וְגָנֵי לֵיהּ אִתְפַּס בְּמָה דְלֵית בֵּיהּ. דְּאָמַר רִבִּי חִיָּיא אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה כָל מָאן דְּקָרֵי לְחַבְרֵיהּ רָשָׁע נַחְתִין לֵיהּ לַגֵּיהִנָּם וְנַחְתִין לֵיהּ לְעִלְעוֹי בַּר אִינוּן חֲצִיפִין דְּאוֹרַיְיתָא דְשָׁרֵי לֵיהּ לֶאֱנִישׁ לְמִקְרֵי לְהוּ רָשָׁע. הַהוּא גַבְרָא דְלַיִיט לְחַבְרֵיהּ אַעְבַּר רִבִּי יֵיסָא אָמַר לֵיהּ כְּרָשָׁע עַבְדַּת. אַתְיֵיהּ לְקָמֵי דְרִבִּי יְהוּדָה אָמַר לֵיהּ רָשָׁע לָא קָאֲמֵינָא לֵיהּ אֶלָּא כְרָשָׁע דְּאִתְחֲזֵי מִלּוֹי כְרָשָׁע וְלָא אֲמֵינָא דְאִיהוּ רָשָׁע אָתָא רִבִּי יְהוּדָה וְשָׁאִיל לְעוֹבָדָא קָמֵיהּ דְרִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לֵיהּ וַדָּאי לָא אִתְחַיָּיב. מְנָלָן. דִכְתִיב (איכה ב') הָיָה יְיָ כְּאוֹיֵב וְלָא אוֹיֵב. דְּאִי לָאו הָכִי לָא אִשְׁתְּאַר מִיִּשְׂרָאֵל גִּזְעִין בְּעַלְמָא. כְּגוֹוָנָא דָא (שם א') הָיְתָה כְּאַלְמָנָה וְלָא אַלְמָנָה כְּאַלְמָנָה דְאָזִיל בַּעְלָהּ לְעִבְרָא דְיַמָּא וּמְחַכָּת לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא וּמֵהָכָא מַשְׁמַע מֵהָתָם מַשְׁמַע דְּהוּא עִיקְרָא דְכֹלָּא דִכְתִיב (יחזקאל א') וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵא דְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם. כְּמַרְאֵה אָדָם וְלָא מַרְאֵה אָדָם. אָמַר רִבִּי יִצְחָק כְּתִיב (שיר ב') כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר וְגוֹמֵר כְּתַפּוּחַ וְלָא תַפּוּחַ. כְּתַפּוּחַ דְּמִתְפָּרְשָׁא בְגוֹוָנוֹי וּבְגוֹוָנִין אִתְאַחֲדָא מִלָּה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אִילוּ לָא אֲתֵינָא הָכָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין דַּי:
תרגום הזוהרלָמַדְנוּ יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים קֹדֶשׁ, וּמִשּׁוּם שֶׁהֵם קֹדֶשׁ, אָסוּר לָאָדָם לִקְרוֹת לַחֲבֵרוֹ בְּשֵׁם שֶׁל בִּזָּיוֹן, וְלֹא לְכַנּוֹת שֵׁם לַחֲבֵרוֹ, וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל. וְכָל שֶׁכֵּן בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. לָמַדְנוּ, כָּתוּב, נְצוֹר לְשׁוֹנְךְ מֵרָע, מַהוּ מֵרָע. הוּא כִּי בִּשְׁבִיל לָשׁוֹן הָרַע, מַחֲלוֹת יוֹרְדוֹת לָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ, בְּשֵׁם שֶׁאֵין בּוֹ, וּמְבַזֶּה אוֹתוֹ, הוּא נִתְפָּשׂ עַל מַה שֶּׁאֵין בּוֹ. שֶׁאָמַר רַבִּי חִיָּא אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, כָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ רָשָׁע, מוֹרִידִים אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם, וְיוֹרְדִים לוֹ לְחַיָּיו, חוּץ מֵאֵלּוּ עַזֵּי הַפָּנִים שֶׁעַל הַתּוֹרָה, שֶׁמֻּתָּר לָאָדָם לְקָרְאָם רָשָׁע. אִישׁ אֶחָד קִלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ. עָבַר שָׁם רַבִּי יֵיסָא, וְאָמַר לוֹ, כְּרָשָׁע עָשִׂיתָ. בָּא לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה, לַדִּין. אָמַר לוֹ, לֹא אָמַרְתִּי לוֹ רָשָׁע, אֶלָּא כְּרָשָׁע, שֶׁהֶרְאָה מַעֲשָׂיו כָּרָשָׁע, וְלֹא אָמַרְתִּי שֶׁהוּא רָשָׁע. בָּא רַבִּי יְהוּדָה וְשָׁאַל עַל הַמַּעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר לוֹ, וַדַּאי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב, מֵאַיִן לָנוּ, כִּי כָּתוּב, הָיָה ה' כְּאוֹיֵב, וְלֹא אוֹיֵב, שֶׁאִם לֹא כֵּן לֹא הָיָה נִשְׁאָר גֶּזַע מִיִּשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם. כְּעֵין זֶה הָיְתָה כְּאַלְמָנָה. וְלֹא אַלְמָנָה, דְּהַיְנוּ כְּאַלְמָנָה, שֶׁבַּעֲלָהּ הָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְהִיא מְחַכַּה לוֹ. אָמַר רַבִּי חִיָּא מִכָּאן מַשְׁמָע זֶה, הֲלֹא מִשָּׁם נִשְׁמָע, שֶׁהוּא עִקָּר הַכֹּל, שֶׁכָּתוּב, וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֶה אָדָם. שֶׁבְּהֶכְרֵחַ, כְּמַרְאֶה אָדָם וְלֹא מַרְאֶה אָדָם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּתוּב, כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר וְגוֹ'. הַיְנוּ כְּתַפּוּחַ וְלֹא תַּפּוּחַ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, כְּתַפּוּחַ הַנִּכָּר בִּצְבָעָיו, וּבִצְבָעִים מִתְאַחֵד הַדָּבָר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִלּוּ לֹא בָּאתִי כָּאן אֶלָּא לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים אֵלּוּ הָיָה דַּי לִי.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות קריאת שמע א׳: י״א-י״ג

א. אֵיזֶה הוּא זְמַנָּהּ בַּיּוֹם מִצְוָתָהּ שֶׁיַּתְחִיל לִקְרוֹת קדֶם הֶנֵץ הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּגְמוֹר לִקְרוֹת וּלְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עִם הֶנֵץ הַחַמָּה וְשִׁיעוּר זֶה כְּמוֹ עִישׂוּר שָׁעָה קוֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ וְאִם אִיחֵר וְקָרָא קְרִיאַת שְׁמַע אַחַר שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁעוֹנָתָהּ עַד סוֹף שָׁלשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם לְמִי שֶׁעָבַר וְאִיחֵר:
ב. מִי שֶׁהִקְדִּים וְקָרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית אַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁלִים קוֹדֶם הֶנֵץ הַחַמָּה יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ וּבִשְׁעַת הַדְחַק כְּגוֹן שֶׁהָיָה מַשְׁכִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ קוֹרֵא לְכַתְּחִלָּה מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר:
ג. הַקּוֹרֵא אַחַר שָׁלש שָׁעוֹת בַּיּוֹם אֲפִלּוּ הָיָה אָנוּס לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ אֶלָּא הֲרֵי הוּא כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה. וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ כָּל הַיּוֹם אֲפִלּוּ אִיחֵר וְקָרָא אַחַר שָׁלשׁ שָׁעוֹת:

מוסר

מלוקט ספרי מוסר
אִם זָכָה וּבִימֵי הַשּׁוֹבָבִי''ם נָתַן דַּעְתּוֹ לָשׁוּב וְהִתְחִיל לְתַקֵּן כְּפִי מַה שֶׁנִּרְאֶה לוֹ שֶׁיָּכוֹל לְהִתְעַנּוֹת. עֵת לְחֶנְנָהּ לִתֵּן אֶל לִבּוֹ לִזָּהֵר מִכָּל הַדְּבָרִים הַגּוֹרְמִים לָבֹא לִידֵי קֶרִי. וְהַצָרִי הַגָּדוֹל הוּא לִלְמוֹד קוֹדֶם שֶׁיִּשָׁן כִּי כָּל הַמַּשְׂבִּיעַ עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלָן אֵין מְבַשְּׂרִין אוֹתוֹ בְּשׂוּרוֹת רָעוֹת דִּכְתִיב (משלי י''ט) וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֵד רָע וְיָדַעְתָּ כִּי רַע הוּא הַמַּשְׁחִית זַרְעוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית ל''ח) וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְיָ הָא לָמַדְתָּ כִּי הַתּוֹרָה סַם חַיִּים לְעוֹשֶׂיהָ אֲגוּנֵי מַגְנָא וַאֲצוּלֵי מַצְלָא. וְאִם יוּכַל לִלְמוֹד אֵיזֶה פְרָקִים מִמִּשְׁנָיוֹת עַל הַסֵּדֶר וּלְפָחוֹת יָבִין מַה שֶּׁמּוֹצִיא מִפִּיו. וְאִם יִקְרָא הַמִּשְׁנָיוֹת בִּנְעִימָה יוֹסִף הֶאָרָה עַל נַפְשׁוֹ וְיִשְׁכַּב וְעָרְבָה שְׁנָתוֹ וְהַלּוֹמֵד חַ''י פְּרָקִים בְּכָל יוֹם הוּא תִּיקוּן לִיסוֹד הַנִקְרָא חַ''י וָחַ''י בָּהֶם וְנִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר בְּסִטְרָא אַחֲרָא בֵּין הַמֵּתִים חָיוֹ יִחְיוּ וְיַעֲלוּ לִמְקוֹם קְדוּשָׁה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב