פרשת משפטים יום שני

ברטנורהמְפַנִּין. אִם צָרִיךְ לִמְקוֹמָן לְהוֹשִׁיב שָׁם אוֹרְחִין לְהָסֵב בַּסְּעוּדָה אוֹ תַּלְמִידִים לִשְׁמֹעַ הַדְּרָשָׁה, וְדַוְקָא לִדְבַר מִצְוָה שָׁרֵי וְלֹא חָיְשִׁינַן לְטִירְחָא דְּשַׁבָּת:
אַרְבַּע וְחָמֵשׁ. לָאו דַּוְקָא, דְּאִי בָּעֵי אֲפִלּוּ טוּבָא נַמִּי:
אֲבָל לֹא אֶת הָאוֹצָר. כְּלוֹמַר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגְמֹר אֶת הָאוֹצָר כֻּלּוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְקַרְקָעִיתוֹ, דִּלְמָא אָתֵי לְאַשְׁווֹיֵי גֻּמּוֹת:
מְפַנִּין תְּרוּמָה טְהוֹרָה. וַאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל דְּלֹא חַזְיָא לֵיהּ יוּכַל לְטַלְטְלָהּ וּלְפַנּוֹתָהּ, כֵּיוָן דְּחַזְיָא לְכֹהֵן:
וּדְמַאי. דְּחָזֵי לַעֲנִיִּים, כְּדִתְנָן מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי, וְאִי בָּעֵי הֲוָה מַפְקִיר לְנִכְסֵיהּ וַהֲוֵי עָנִי וְחָזֵי לֵיהּ, הַשְׁתָּא נַמִּי חָזֵי לֵיהּ:
וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ. שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְלֹא נִטְּלָה מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּים בֶּן לֵוִי וְלָקַח הַמַּעֲשֵׂר בְּשִׁבֳּלִין דַּעֲדַיִן לֹא חָלָה עָלֶיהָ חוֹבַת תְּרוּמָה, שֶׁאֵין הַדָּגָן חַיָּב בִּתְרוּמָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁיִּתְמָרֵחַ בַּכְּרִי, וְזֶה שֶׁהִקְדִּים וְלָקַח הַמַּעֲשֵׂר בְּשִׁבֳּלִין אֵינוֹ מַפְרִישׁ אֶלָּא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בִּלְבַד, וּמֻתָּר בַּאֲכִילָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִפְרִישׁוּ מִמֶּנָּה תְּרוּמָה גְּדוֹלָה:
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ. שֶׁפָּדוּ אוֹתָן הַבְּעָלִים וְנָתְנוּ אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתְנוּ אֶת הַחֹמֶשׁ, וְשָׁמְעִינַן מֵהָכָא שֶׁהֵם פְּדוּיִין וְהַחֹמֶשׁ הֲוֵי מִלְוֶה גַּבֵּי בְּעָלִים:
אֲבָל לֹא אֶת הַטֶּבֶל. וַאֲפִלּוּ טֶבֶל דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן הַזָּרוּעַ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב:
וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ. אִם הִקְדִּים בֶּן לֵוִי וְלָקַח הַמַּעֲשֵׂר אַחַר שֶׁנִּתְמָרְחָה הַתְּבוּאָה בַּכְּרִי קֹדֶם שֶׁהִפְרִישׁוּ מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, וְהִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְלֹא הִפְרִישׁ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, זֶהוּ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ הָאָמוּר כָּאן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְמָרְחָה בַּכְּרִי וְנִתְחַיְּבָה בִּתְרוּמָה, כְּשֶׁלּוֹקֵחַ הַמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אַף עַל פִּי שֶׁמַּפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה טֶבֶל הֲוֵי וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת:
וְלֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ. כְּגוֹן שֶׁנִּפְדּוּ אֲבָל לֹא נִפְדּוּ כַּהֲלָכָה, כְּגוֹן שֶׁפָּדָה הַמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי עַל גְּרוּטָאוֹת שֶׁל כֶּסֶף, וְאֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי נִפְדֶּה אֶלָּא בְּמָעוֹת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם צוּרָה דִּכְתִיב (דברים יד) וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ. וְהֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ נִפְדֶּה בְּקַרְקַע דִּכְתִיב (ויקרא כז) וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא, דָּבָר הַנִּתָּן מִיָּד לְיָד:
לוּף. מִין קִטְנִית שֶׁאֵינוֹ רָאוּי חַי אֲפִלּוּ לִבְהֵמָה. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ מִין מִמִּינֵי הַבְּצָלִים:
לְעוֹרְבִין. כְּגוֹן עֲשִׁירִים שֶׁמְּגַדְּלִים עוֹרְבִים לִגְדֻלָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

ברטנורהחֲבִילֵי. אֲגֻדּוֹת:
זְרָדִים. עַנְפֵי הָאִילָן לַחִים שֶׁמְּזָרְדִין אוֹתָם לְמַאֲכַל בְּהֵמוֹת:
כּוֹפִין אֶת הַסַּל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים. וּמְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ לֹא הֲוֵי, שֶׁאֵין הָאֶפְרוֹחִים עוֹמְדִים עָלָיו. וְהָאוֹמֵר אֵין כְּלִי נִטָּל אֶלָּא לְצֹרֶךְ דָּבָר הַנִּטָּל, מוֹקֵי לְמַתְנִיתִין בְּצָרִיךְ לִמְקוֹמוֹ שֶׁל כְּלִי:
שֶׁבָּרְחָה. מִן הַבַּיִת:
דּוֹחִין אוֹתָהּ. בַּיָּדַיִם:
עַד שֶׁתִּכָּנֵס. וְדַוְקָא דּוֹחִין, אֲבָל לֹא מְדַדִּין, לְפִי שֶׁהַתַּרְנְגֹלֶת מַגְבַּהַת עַצְמָהּ מִן הָאָרֶץ וְנִמְצָא שֶׁהוּא מְטַלְטְלָהּ. אֲבָל אַוָּזִין וּשְׁאָר עוֹפוֹת מְדַדִּין:
מְדַדִּין עֲגָלִים. אוֹחֵז בְּצַוָּארוֹ וּבִצְדָדָיו וְגוֹרְרוֹ וּמַסִּיעוֹ וּמְנַעֲנֵעַ לוֹ רַגְלָיו:
וְהָאִשָּׁה מְדַדָּה אֶת בְּנָהּ. אוֹחַזְתּוֹ בִּזְרוֹעָיו מֵאֲחוֹרָיו וְהוּא מֵנִיעַ רַגְלָיו וְהוֹלֵךְ:
שֶׁנּוֹטֵל אַחַת וּמֵנִיחַ אַחַת. כְּשֶׁהַתִּינוֹק מֵנִיעַ אֶת רַגְלָיו מֵנִיחַ אַחַת וּמַגְבִּיהַּ אַחַת:
אֲבָל גּוֹרֵר אָסוּר. שֶׁנּוֹשָׂאתוֹ. וְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בַּמִּשְׁנָה לֹא בָּא לַחֲלֹק אֶלָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי חֲכָמִים, הִלְכָּךְ הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ:

ברטנורהאֵין מְיַלְּדִין. אֵין מוֹשְׁכִין הַוָּלָד מִן הָרֶחֶם בְּיוֹם טוֹב, דְּאִיכָּא טִרְחָא יְתֵירָא:
אֲבָל מְסַעֲדִין. אוֹחֵז אֶת הַוָּלָד שֶׁלֹּא יִפֹּל לָאָרֶץ:
חֲכָמָה. מְיַלֶּדֶת בְּקִיאָה:
מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְאִסּוּר תְּחוּמִים:
וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. מִשָּׁעָה שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וּמַתְחִיל הַדָּם לִהְיוֹת שׁוֹתֵת עַד כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים אַחַר שֶׁיָּלְדָה, בֵּין אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי בֵּין לֹא אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי מְחַלְּלִין. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד שִׁבְעָה, אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי מְחַלְּלִין, לֹא אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי אֵין מְחַלְּלִין. מִשִּׁבְעָה וְעַד שְׁלֹשִׁים, אֲפִלּוּ אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי אֵין מְחַלְּלִין, אֲבָל עוֹשִׂים צְרָכֶיהָ עַל יְדֵי נָכְרִי מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, וְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה עוֹשִׂין צְרָכָיו עַל יְדֵי נָכְרִי:
וְקוֹשְׁרִים הַטַּבּוּר. שֶׁל וָלָד שֶׁהוּא אָרֹךְ, וְאִם לֹא יִקְשְׁרוּהוּ וְיִכְרְכוּהוּ יֵצְאוּ מֵעָיו. אֲבָל אֵין כּוֹרְתִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת לְדִבְרֵי תָּנָא קַמָּא:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף חוֹתְכִין. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי שֶׁחוֹתְכִין אוֹתוֹ וּמְנַקִּים אוֹתוֹ וְנוֹתְנִין עָלָיו אֲבַק הֲדַס וְכַיּוֹצֵא בּוֹ:
וְכָל צָרְכֵי מִילָה עוֹשִׂין בְּשַׁבָּת. וּלְקַמָּן בְּאִידָךְ פִּרְקָא מְפָרֵשׁ לְצָרְכֵי מִילָה מַאי נִיהוּ: