חק לישראל - פרשת בחוקותי יום ראשון

רש״יה׳ עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי. אַנְטִיפוֹיְימַאנְ״ט בְּלַעַ״ז, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן פֶּלֶא, כְּמוֹ ״נָתַתָּ לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס״ (תהלים ס: ו), וְכֵן ״ה׳ נִסִּי״ (שמות יז: טו). וְדוֹנָשׁ פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן מָנוֹס מַמָּשׁ:
אֵלֶ֗יךָ גּוֹיִ֤ם יָבֹ֙אוּ֙. סוֹף הָאֻמּוֹת לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְעָבְדְּךָ שְׁכֶם אֶחָד (צפניה ג: ט); וְעַמְּךָ, אֵיךְ עָשׂוּ לָהֶם אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים?!
מֵֽאַפְסֵי. כְּמוֹ ״מִקְּצֵה״ (ירמיה יב: יב):
נָחֲל֣וּ. לְשׁוֹן נַחֲלָה:
מוֹעִֽיל. לְשׁוֹן תּוֹעֶלֶת:
כִּי שְׁמִי ה׳. כְּמַשְׁמָעוֹ: מוֹשֵׁל וְשַׁלִּיט לְקַיֵּם גְּזֵרָתִי (ויקרא רבה כד, א):
בָּמוֹתֶיךָ בְּחַטָּאת. בָּמוֹתֶיךָ עֲשׂוּיוֹת בְּחֵטְא לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה בְּכָל גְּבוּלֶיךָ:

כתובים משלי כ״ט: ט׳-י״ד

רש״יאִֽישׁ חָכָ֗ם נִ֭שְׁפָּט. מִתְוַכֵּחַ עִם הָאֱוִיל:
וְאֵ֣ין נָֽחַת. בֵּין מַרְאֶה לוֹ פָּנִים זְעוּפוֹת בֵּין שֶׁמַּרְאֵהוּ פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, אֵין נַחַת לֹא בָזוֹ וְלֹא בָזוֹ, אֵינוֹ מוֹצֵא קוֹרַת רוּחַ. מָצִינוּ בַאֲמַצְיָה, שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת וּמָסַר בְּיָדוֹ אֱדוֹם, וּבְשׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת (דברי הימים ב כה: יד) וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְלָהֶם הִשְׁתַּחֲוָה. לְאָחָז הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים זוֹעֲפוֹת וּמְסָרוֹ בְּיַד מַלְכֵי אֲרָם, וַיִּזְבַּח לֵאלֹהֵי דַמֶּשֶׂק כִּי אָמַר אֱלֹהֵי אֲרָם מְעַזְּרִים לָהֶם (דברי הימים ב כח: כג):

משנה משנה כלאים ט׳

ברטנורהאֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. דִּכְתִיב (דברים כב) לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. שַׁעַטְנֵז כְּלָל, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים אִין, מִידֵי אַחֲרִינָא לֹא. וְצֶמֶר הוּא צֶמֶר רְחֵלִים וְאֵילִים בִּלְבָד, דִּכְתִיב (מלכים ב ג) וּמֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב הָיָה נֹקֵד וְהֵשִׁיב לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף כָּרִים וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים צָמֶר, אֵין לְךָ קָרוּי צֶמֶר סְתָם אֶלָּא צֶמֶר אֵילִים, אֲבָל שְׁאָר צֶמֶר צָרִיךְ לִתֵּן שֵׁם לְוַי, צֶמֶר גְּמַלִּים צֶמֶר אַרְנָבִים צֶמֶר עִזִּים:
וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בִנְגָעִים אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. דִּכְתִיב (ויקרא יג) וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים:
אֵין הַכֹּהֲנִים לוֹבְשִׁים לְשַׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. דִּבְבִגְדֵי כֹהֲנִים כְּתִיב שֵׁשׁ וּבָד, וְהוּא פִּשְׁתָּן שֶׁעוֹלֶה בַּד בְּבַד, כְּלוֹמַר קָנֶה יְחִידִי מִכָּל גַּרְעִין וְאֵין שְׁנֵי קָנִים עוֹלִים מִגַּרְעִין אֶחָד. וּבָאַבְנֵט כְּתִיב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי. וּתְכֵלֶת, צֶמֶר צָבוּעַ בְּדַם חִלָּזוֹן. וְאַרְגָּמָן, צֶמֶר צָבוּעַ בְּצֶבַע אָדֹם שֶׁשְּׁמוֹ אַרְגָּמָן וְהוּא לאכ"א בְּלַעַ"ז. וְתוֹלַעַת שָׁנִי, הוּא צֶמֶר צָבוּעַ בְּצֶבַע אָדֹם שֶׁקּוֹרִין כרמז"י:
מֻתָּר. לְעָרֵב עִמָּהֶן פִּשְׁתָּן לְפִי שֶׁצֶּמֶר רְחֵלִים נִתְבַּטֵּל בְּרֹב שֶׁל גְּמַלִּים:
וְכֵן פִּשְׁתָּן וְקַנְבּוֹס. שֶׁנִּתְעָרְבוּ וְהָרֹב מִן הַקַּנְבּוֹס מֻתָּר לְהָבִיא צֶמֶר וּלְעָרֵב עִמָּהֶם:

עיקר תוספות יום טוב(א) יְרוּשַׁלְמִי כְּלוֹמַר אֵילִים וְכָרִים, וְצֶמֶר מוּסָב עַל שְׁנֵיהֶם. וּשְׁנֵיהֶם מִין אֶחָד, אֶלָּא שֶׁאֵילִים זְכָרִים וְכָרִים נְקֵבוֹת:
(ב) צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. בְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק י"א דִּנְגָעִים תְּנַן דִּבְגָדִים צְבוּעִים אֵינָן מְטַמְּאִין בִּנְגָעִים, וּלְעִנְיַן כִּלְאַיִם בֵּין לְבָנִים בֵּין צְבוּעִים, וְכֵן בִּגְדֵי כֹּהֲנִים לְבָנִים וּצְבוּעִים. וּבְהָא לֹא דַמְיָן הָנֵי כְלָלֵי לַהֲדָדֵי:
(ג) רְצוֹנוֹ לוֹמַר כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטִים, וּלְהָכִי נָקַט בָּתַר הָכִי אַבְנֵט, דְּאִלּוּ בְּבִגְדֵי כֹהֵן גָּדוֹל אִיכָּא נַמִּי מְעִיל אֵפוֹד וְחֹשֶׁן:
(ד) וְיָלְפִינַן לֵיהּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְחֻלִּין דַּף י"א מֵאַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת דְּכָל הָאִסּוּרִים בְּטֵלִים בְּרֻבָּא דְּאִיתָא קַמָּן, וּבְמִידֵי דְיָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ מִין בְּמִינוֹ אֲפִלּוּ מִדְּרַבָּנָן אֵין צָרִיךְ יוֹתֵר. וּבָתַר שְׁמָא אָזְלִינַן בְּמִין בְּמִינוֹ, וַאֲפִלּוּ אִית לְחַד שֵׁם לְוַי, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק בַּתְרָא דַעֲבוֹדָה זָרָה:

ברטנורההַשִּׁירָיִים וְהַכָּלָךְ. מִינִים שֶׁל מֶשִׁי הֵן, וְהַכָּלָךְ גָּדֵל בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְתַבְנִיתוֹ כְּתַבְנִית הַזָּהָב, וְהוּא רַךְ בְּיוֹתֵר וְדוֹמֶה לְצֶמֶר:
אֲבָל אֲסוּרִים. דְּאָתֵי לְאַחְלוֹפֵי בְּצֶמֶר וּפִשְׁתִּים. וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְצוּיִין בֵּינֵיהֶם לֹא הָיוּ מַכִּירִים בָּהֶן וְאָתֵי לְאַחְלוֹפֵי, הִלְכָּךְ אֲסוּרִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אֲבָל הָאִידְנָא שֶׁהַמֶּשִׁי מָצוּי בֵּינֵינוּ וְהַכֹּל יוֹדְעִים וּמַכִּירִים בּוֹ אֵין אָסוּר שׁוּם מִין שֶׁל מֶשִׁי בְּצֶמֶר אוֹ בְּפִשְׁתִּים, וְכֵן הַקַּנְבּוֹס שָׁרֵי בֵּין בְּצֶמֶר בֵּין בְּפִשְׁתִּים, שֶׁהַכֹּל מַכִּירִים בּוֹ:
הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. לְפִי שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין לִשְׁכִיבָה, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה (ויקרא יט) לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ, אֲבָל אַתָּה מֻתָּר לְהַצִּיעוֹ תַּחְתֶּיךָ. וְהַנֵּי מִילֵי כְּשֶׁהֵן קָשִׁים וְרֵקָנִים וּנְתוּנִים עַל גַּבֵּי אִצְטַבָּא, אָז הֵן מֻתָּרִין כְּשֶׁאֵין בְּשָׂרוֹ [נוֹגֵעַ] בָּהֶם, אֲבָל אִם הֵם רַכִּים אוֹ מְלֵאִים אוֹ אֲפִלּוּ רֵקָנִים וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי מִטָּה, אֲפִלּוּ עֶשֶׂר מַצָּעוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְכִלְאַיִם תַּחְתֵּיהֶם אָסוּר לִישֹׁן עָלֶיהָ, לְפִי שֶׁנִּכְפָּפִים תַּחְתָּיו וְנִכְרָכִים עַל בְּשָׂרוֹ:
אֵין עֲרַאי לְכִלְאַיִם. דִּלְבִישַׁת עֲרַאי לְבִישָׁה הִיא:
אֶת הַמֶּכֶס. רָאִיתִי לִקְצָת מֵרַבּוֹתַי שֶׁפֵּרְשׁוּ כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁהַיְּהוּדִים פּוֹרְעִים מֶכֶס לַמּוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו, וְלוֹבֵשׁ כִּלְאַיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּיר שֶׁהוּא יְהוּדִי. וְלִי נִרְאֶה לִגְנֹב אֶת הַמֶּכֶס לְפִי שֶׁאֵין אָדָם נוֹתֵן מֶכֶס מִבְּגָדִים שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ. וּסְתָם מִשְׁנָה זוֹ [סָבְרָה] דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן אָסוּר, וּפְלִיגָא אַאִידָךְ סְתָמָא דִתְנַן (לקמן משנה ה) מוֹכְרֵי כְסוּת מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן:

עיקר תוספות יום טוב(ה) וְיִדְמוּ כְּאִלּוּ הֵם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים מִפְּנֵי שֶׁהָאֶחָד מֵהַמִּינִים הָהֵם חָלָק כְּמוֹ פִּשְׁתָּן וְהַשֵּׁנִי יֵשׁ בּוֹ יְבֵשׁוּת וְהוּא שָׂעִיר כְּמוֹ הַצֶּמֶר:
(ו) הוּא לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם. וּבְפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין כָּתַב פֵּרוּשׁ אַחֵר:
(ז) אֵינוֹ מוּסָב עַל וְהָאִידְנָא אֶלָּא בָּא לוֹמַר דְּהַקַּנְבּוֹס שָׁרֵי לְעוֹלָם שֶׁהַכֹּל מַכִּירִין בּוֹ:
(ח) יְרוּשַׁלְמִי. וּפֵרֵשׁ הָרַ"שׁ מִטָּה שֶׁל חֲבָלִים שֶׁנִּשְׁקַע תַּחְתָּיו וְצִדֵּי הַכַּר עוֹלִים עָלָיו, אֲבָל נְסָרִים שֶׁל עֵץ קָשֶׁה וְאֵינוֹ נִשְׁקָע:
(ט) נוֹגֵעַ בָּהֶן. דְּאָז חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא תִכָּרֵךְ כוּ'‏ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב מִשְׁנָה ד':
(י) וּבְרֵישׁ הַתְּכֵלֶת מַיְתֵי לַהּ, וּמַשְׁמַע דְּאַיְרֵי בְּטַלִּית קְטַנָּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַגָּדוֹל יוֹצֵא בָהּ עֲרַאי. הָרַ"שׁ:
(יא) וְהָרַמְבַּ"ם לֹא פֵּרֵשׁ דִּפְלִיגֵי, וְכֵן בְּחִבּוּרוֹ פָּסַק לְתַרְוַיְהוּ. וְכָתַב בַּכֶּסֶף מִשְׁנֶה שֶׁטַּעֲמוֹ דְּהָכָא שָׁאנֵי דְּכֵיוָן שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ מַמָּשׁ הֲרֵי עָבַר עַל לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, אֲבָל מוֹכְרֵי כְסוּת שֶׁאֵינָם לוֹבְשִׁים מַמָּשׁ אֶלָּא מַעֲלִים עֲלֵיהֶם מֻתָּר אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן:

ברטנורהמִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם. שֶׁמְּנַגְּבִים בָּהֶם כְּשֶׁנּוֹטְלִים אֶת הַיָּדַיִם:
מִטְפְּחוֹת הַסְּפָרִים. שֶׁנּוֹתְנִים עַל גַּבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה:
וּמִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג. שֶׁמְּנַגֵּב בָּהֶם כָּל גּוּפוֹ אַחַר שֶׁרָחַץ:
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר. מִטְפְּחוֹת יָדַיִם לְפִי שֶׁפְּעָמִים מְחַמֵּם בָּהּ יָדָיו, וּמִטְפְּחוֹת סְפָרִים פְּעָמִים שֶׁמְּשִׂימָהּ בְּחֵיקוֹ וּמִתְחַמֵּם, וּמִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג פְּעָמִים שֶׁרוֹאֶה אֶת רַבּוֹ וּמִתְעַטֵּף בָּהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר:
מִטְפְּחוֹת סַפָּרִים. הַמְגַלְּחִים בְּנֵי אָדָם, וּפוֹרְסִים עֲלֵיהֶם מִטְפַּחַת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ בִגְדֵיהֶם:

ברטנורהתַּכְרִיכֵי הַמֵּת. שֶׁהַמֵּת נִקְבָּר בָּהֶם, אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, דִּכְתִיב (תהלים פח) בַּמֵּתִים חָפְשִׁי, כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי מִן הַמִּצְוֹת:
וּמַרְדַּעַת חֲמוֹר. הִיא קָשָׁה יוֹתֵר מִכָּרִים וּכְסָתוֹת, הִלְכָּךְ אֲפִלּוּ בְּשָׂרוֹ נוֹגֵעַ לֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא תִּכָּרֵךְ נִימָא עַל בְּשָׂרוֹ. וְדַוְקָא כְּשֶׁהַכִּלְאַיִם נִכָּרִים וְנִרְאִים בָּהּ, אֲבָל בֶּגֶד שֶׁאָבַד בּוֹ כִּלְאַיִם לֹא יַעֲשֶׂנּוּ מַרְדַּעַת לַחֲמוֹר, דְּחַיְשִׁינַן שֶׁמָּא יִקַּח מִמֶּנּוּ טְלַאי לְבִגְדּוֹ, הוֹאִיל וְאֵין הַכִּלְאַיִם נִכָּרִים:

ברטנורההַבַּרְסִין וְהַבַּרְדְּסִין. שְׁנֵיהֶם עֲשׂוּיִין מִצֶּמֶר וּמְכַסִּים בָּהּ אֶת הַמִּטּוֹת אֶלָּא שֶׁאֵלּוּ דַּקִּין וְאֵלּוּ עָבִין:
דַּלְמְטִיקְיוֹן. בָּתֵּי שׁוֹקַיִם, קאלצי"ש בְּלַעַ"ז:
מִנְעַל הַפִּנּוֹן. מִנְעָל שֶׁעוֹשׂוֹת מִפְּסֹלֶת הַצֶּמֶר:
עַד שֶׁיִּבְדֹּק. שֶׁמָּא יֵשׁ פִּשְׁתָּן מְעֹרָב בָּהֶן:
הַבָּאִים מֵחוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם. מֵחוֹף הַיָּם שֶׁהוּא מִמְּדִינַת הַיָּם:
שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַקַּנְבּוֹס. מִשְׁנָה זוֹ נִשְׁנֵית בָּרִאשׁוֹנָה בִּזְמַן שֶׁלֹּא הָיָה הַפִּשְׁתָּן מָצוּי בְּכָל מָקוֹם, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהַפִּשְׁתָּן מָצוּי בְּכָל מָקוֹם כֻּלָּם צְרִיכִים בְּדִיקָה, הִלְכָּךְ הַלּוֹקֵחַ בְּגָדִים תְּפוּרִים מִן הַנָּכְרִי בַּזְּמַן הַזֶּה לֹא יִלְבַּשׁ עַד שֶׁיִּבְדֹּק יָפֶה:
וּמִנְעָל שֶׁל זֶרֶב. מִנְעָלִים שֶׁל עוֹר וּמְחֻפִּים בִּפְנִים בִּלְבָדִים אוֹ בְצֶמֶר עָב וּמַגִּיעִין עַד הַיָּרֵךְ, כְּעֵין אוֹתָן שֶׁקּוֹרִין בורזקי"ש בְּלַעַ"ז וּבַעֲרָבִי כופ"ש. וּלְפִי שֶׁעֲשׂוּיִן לְחַמֵּם הָרֶגֶל קְרוּיִין שֶׁל זֶרֶב, לְשׁוֹן יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ (איוב ו):
אֵין בּוֹ מִשּׁוּם כִּלְאָיִם. אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא פִּשְׁתִּים מְעֹרָב בָּהֶם:

עיקר תוספות יום טוב(טו) וְלֹא יָדַעְנוּ טַעֲמָא מַאי דְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁיִּהְיוּ עוֹשֵׂי הַמִּנְעָל הַהוּא נִזְהָרִים לִמְנֹעַ אֲפִלּוּ חוּט אֶחָד שֶׁל פִּשְׁתָּן. וְהָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ כָּתַב מִנְעָל שֶׁהוּא כִּלְאַיִם וְאֵין לוֹ עָקֵב וּמֻתָּר לְפִי שֶׁעוֹר הָרֶגֶל קָשֶׁה הוּא וְאֵינוֹ נֶהֱנֶה כִּשְׁאָר עוֹר הַגּוּף, וּמְפָרֵשׁ הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה דְּפֵרוּשׁ זֶרֶב הַיְנוּ שֶׁבִּימוֹת הַחַמָּה לוֹבְשִׁים אוֹתוֹ וְיֵשׁ בּוֹ פִּשְׁתָּן וְלִפְעָמִים מְשִׂימִים בּוֹ גַּם כֵּן צֶמֶר כְּדֵי לְלָבְשׁוֹ בִּימוֹת הַקֹּר, וּמַה שֶּׁכָּתַב אֵין לוֹ עָקֵב הוּא דְּצוּרָתוֹ כָּךְ הוּא:

ברטנורהשׁוּעַ טָווּי וָנוּז. שׁוּעַ סָרוּק בַּמַּסְרֵק וְשׁוּעַ חָלָק. אִישׁ חָלָק מְתַרְגְּמִינַן גְּבַר שְׁעִיעַ:
נוּז. שָׁזוּר, דְּהַיְנוּ שְׁנֵי חוּטִין שְׁזוּרִין יַחַד. וְעִקַּר כִּלְאַיִם מִן הַתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה הַצֶּמֶר סָרוּק וְטָווּי וְשָׁזוּר לְבַדּוֹ, וְכֵן הַפִּשְׁתָּן סָרוּק וְטָווּי וְשָׁזוּר לְבַדּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יִהְיוּ אֲרוּגִים יַחְדָּו אוֹ מְחֻבָּרִים יַחַד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת, דַּהֲווּ כְּאָרִיג. וּמִשּׁוּם הָכִי אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמִשְׁרֵי כִּלְאַיִם בְּצִיצִית, לְפִי שֶׁחוּטֵי תְכֵלֶת שְׁזוּרִים הֵם דִּכְתִיב פְּתִיל תְּכֵלֶת, טָווּי וְשָׁזוּר, וְכֵן חוּט לָבָן, וּכְשֶׁמְּחַבְּרָן יַחַד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת הֲווּ כִּלְאַיִם גְּמוּרִים דְּאוֹרַיְתָא. וְהָא דִתְנַן הָכָא אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא טָווּי וְאָרוּג שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב) לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, לָאו לְמִדְרָשׁ אָרִיג מִשַּׁעַטְנֵז, דְּאָרִיג מִיַּחְדָּו נַפְקָא, דְּדָרְשִׁינַן מִנֵּיהּ דְּאַף שְׁתֵּי תְכִיפוֹת הֲוֵי חִבּוּר, וְלֹא מַיְתֵי שַׁעַטְנֵז אֶלָּא מִשּׁוּם טָווּי. וְרָאִיתִי לְאֶחָד מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁפֵּרֵשׁ שׁוּעַ טָווּי הַצֶּמֶר לְבַד וְהַפִּשְׁתִּים לְבַד, וָנוּז כְּלוֹמַר וְאַחַר כָּךְ נוּז דְּהַיְנוּ שְׁנֵיהֶם אֲרוּגִים יַחַד, וְהָכִי מִתְיַשֵּׁב לִישְׁנָא דְמַתְנִיתִין שַׁפִּיר טְפֵי, וְהָכִי מַשְׁמַע בַּיְרוּשַׁלְמִי. וּפֵרוּשִׁים הַרְבֵּה מָצָאתִי לְרַבּוֹתַי בְּפֵרוּשׁ שׁוּעַ טָווּי וָנוּז, וְכוּלְהוּ אִית לְהוּ פִּרְכָא לְבַד מֵהַאי דְּלֵית לֵיהּ פִּרְכָא:
נָלוֹז וּמֵלִּיז. עָקֹם וּמְעַקֵּם דַּרְכֵי אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָלָיו. לְשׁוֹן אַל יָלִיזוּ מֵעֵינֶיךָ (משלי ג):

עיקר תוספות יום טוב(טז) שׁוּעַ טָווּי וָנוּז. תֵּימַהּ דְּפָתַח בְּטָווּי וְאָרוּג וְסִיֵּם בְּשׁוּעַ טָווּי וָנוּז. וּבְתוֹסָפוֹת הִקְשָׁה גַם כֵּן לַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּדִבְרֵי הָרַ"ב דְּמַתְנִיתִין מַשְׁמַע דְּאָרוּג הַיְנוּ נוּז כְּדִתְנַן שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ'. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ תַּם דְּעַל כָּרְחֲךָ לָאו לְמִידְרָשׁ כָּל שַׁעַטְנֵז קָאָתֵי וְכוּ'. וְאִם תֹּאמַר אַמַּאי תָּנֵי אָרוּג, יֵשׁ לוֹמַר דִּכְמוֹ דְתָנֵי טָווּי דְּמִנּוֹטְרִיקוֹן נַפְקָא, הָכִי נַמִּי תָּנֵי אָרוּג דְּמִדְּרָשָׁא דְיַחְדָּו נַפְקָא. וְשׁוּעַ וָנוּז דִּכְתִיבֵי בְּהֶדְיָא לֹא הֻצְרַךְ לְהַתְנוֹת בָּהֶם בְּרֵישָׁא. וְעַיֵּן בַּאֲרִיכוּת בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורההַלְּבָדִים. צֶמֶר טָרוּף בְּלֹא טְוִיָּה וַאֲרִיגָה וְעוֹשִׂין מִמֶּנּוּ בֶּגֶד. וְאִם טָרַף צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחַד וְעָשָׂה מֵהֶן בֶּגֶד אֲסוּרִים מִדְּרַבָּנָן, דְּדַוְקָא מִן הַתּוֹרָה הוּא מַצְרִיךְ שְׁלָשְׁתָּן שׁוּעַ טָווּי וָנוּז, אֲבָל מִדְּרַבָּנָן בְּחַד מִנַּיְהוּ סַגִּי אוֹ שׁוּעַ אוֹ טָווּי אוֹ נוּז, וְהָנָךְ כֵּיוָן שֶׁהֵם שׁוּעִין אֲסוּרִים מִדִּבְרֵיהֶם:
פִּיו שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן. הָאוֹרְגִים אַחַר שֶׁמַּשְׁלִימִים הַבֶּגֶד רְגִילִים לַעֲשׂוֹת עַל שְׂפָתוֹ [שְׁלֹשָׁה] וְאַרְבָּעָה חוּטִין עָב כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַבֶּגֶד, וְהוּא קָרוּי פִּיו, וְאִם הַבֶּגֶד שֶׁל פִּשְׁתָּן אָסוּר לַעֲשׂוֹת פִּיו שֶׁל צֶמֶר:
מִפְּנֵי שֶׁחוֹזְרִין לָאָרִיג. מְסַבְּבִין אֶת הָאָרִיג. פֵּרוּשׁ אַחֵר דּוֹמִין לָאָרִיג:
מְשִׁיחוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן. יְתָרִים וַחֲבָלִים שֶׁל צֶמֶר צָבוּעַ אַרְגָּמָן:
אֲסוּרוֹת. לַחְגֹּר עַל גַּבֵּי חָלוּק שֶׁל פִּשְׁתָּן:
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹלֵל עַד שֶׁלֹּא קוֹשֵׁר. שֶׁדַּרְכָּן לְחַבֵּר בִּמְלִילָה הַחֲגוֹר שֶׁל צֶמֶר עִם הֶחָלוּק שֶׁל פִּשְׁתָּן קֹדֶם שֶׁיִּקְשֹׁר בָּהּ מָתְנָיו:
לֹא יִקְשֹׁר סֶרֶט שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן. שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם חֲגוֹרוֹת שֶׁל צֶמֶר וַחֲגוֹרוֹת שֶׁל פִּשְׁתָּן וְיִקְשְׁרֵם זֶה בָזֶה:
אַף עַל פִּי שֶׁהָרְצוּעָה בָאֶמְצַע. כְּגוֹן רְצוּעָה שֶׁל עוֹר שֶׁמְּשִׁיחוֹת שֶׁל פִּשְׁתָּן בְּרֹאשָׁהּ אֶחָד וּמְשִׁיחוֹת שֶׁל צֶמֶר בְּרֹאשָׁהּ הָאַחֵר, וּכְשֶׁהוּא חוֹגֵר בָּהּ קוֹשֵׁר שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל פִּשְׁתָּן זֶה בָזֶה. דְּאִי לָאו הָכִי פְּשִׁיטָא דְשָׁרֵי, שֶׁהֲרֵי מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם דִּבְגָדִים שֶׁל צֶמֶר מְשִׂימִים תַּחְתֵּיהֶם עוֹרוֹת טְלָאִים שֶׁהֵם תְּפוּרִים בְּפִשְׁתָּן:

ברטנורהאוֹתוֹת הַגַּרְדִּיִּים. דֶּרֶךְ הָאוֹרְגִים וְהַכּוֹבְסִים לִרְשֹׁם שֵׁם הַבְּעָלִים עַל הַבֶּגֶד בְּמַעֲשֵׂה רוֹקֵם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְחַלְּפוּ שֶׁל אֶחָד בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ. וְאִם הַבֶּגֶד שֶׁל צֶמֶר וְאוֹתוֹת שֶׁל פִּשְׁתָּן אוֹ אִפְּכָא, אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם:
תְּכִיפָה אַחַת. תְּחִיבָה אַחַת שֶׁתָּחַב הַמַּחַט בַּבֶּגֶד פַּעַם אַחַת בִּלְבָד:
אֵינוֹ חִבּוּר. לְטֻמְאָה וּלְטָהֳרָה, וְאִם נִטְמָא אֶחָד מֵהֶם לֹא נִטְמָא חֲבֵרוֹ, וְאִם הִזָּה עַל אֶחָד מֵהֶם לֹא הִזָּה עַל חֲבֵרוֹ:
וְאֵין בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. אִם אֶחָד שֶׁל צֶמֶר וְאֶחָד פִּשְׁתִּים וְחִבְּרָם בִּתְכִיפָה אַחַת:
וְהַשּׁוֹמְטָהּ בְּשַׁבָּת. עַל מְנָת לַחֲזֹר וְלִתְפֹּר פָּטוּר, וְלֹא הֲוֵי כְּקוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת דְּחַיָּב:
עָשָׂה שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ לְצַד אֶחָד. כְּגוֹן שֶׁהֶעֱבִיר הַמַּחַט פַּעַם אַחַת וְלֹא הֶעֱבִיר כָּל הַחוּט, וְהֶעֱבִיר הַמַּחַט פַּעַם שֵׁנִית וְנִמְצְאוּ שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ לְצַד אֶחָד וּקְשָׁרָן, דְּאִם לֹא קָשַׁר שְׁנֵי רָאשֵׁי הַחוּט יַחַד אֵינוֹ מִתְקַיֵּם:
עַד שֶׁיְּשַׁלֵּשׁ. שֶׁיַּכְנִיס וְיוֹצִיא וְיַחֲזֹר וְיַכְנִיס שְׁלֹשָׁה פְעָמִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
הַשַּׂק וְהַקֻּפָּה מִצְטָרְפִין לְכִלְאָיִם. אִם חֲתִיכַת בֶּגֶד צֶמֶר מְחֻבֶּרֶת לַשָּׂק וַחֲתִיכַת בֶּגֶד פִּשְׁתִּים מְחֻבֶּרֶת לַקֻּפָּה, וְחִבְּרָן יַחַד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת, מִצְטָרְפוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְחֻבָּרוֹת לִשְׁנֵי כֵלִים, וְלֹא אָמְרִינַן הַאי לְחוּדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוּדֵיהּ קָאֵי וְאֵינָן חִבּוּר. וְהוּא הַדִּין אִם מְחֻבָּרִים לִשְׁאָר כֵּלִים דַּהֲוֵי דִּינָן כְּמוֹ שַׂק וְקֻפָּה:

גמרא ברכות ל״ב ב: י״א-כ״ה

תָּנוּ רַבָּנָן אַרְבָּעָה צְרִיכִין חִזּוּק וְאֵלּוּ הֵן תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. תְּפִלָּה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מְנַיִּן שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א') רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה חֲזַק בַּתּוֹרָה וֶאֱמַץ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. תְּפִלָּה מְנַיִּן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כ''ז) קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה' דֶרֶךְ אֶרֶץ מְנַיִּן שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב' י') חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וְגוֹמֵר. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין וְכוּ' מְנָא הָנֵי מִילֵי אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר קְרָא (תהלים פ''ד) אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ לִשְׁהוֹת שָׁעָה אַחַת אַחַר תְּפִלָּתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם ק''מ) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁהֶא שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם תְּפִלָּתוֹ וְשָׁעָה אַחַת אַחַר תְּפִלָּתוֹ. קוֹדֶם תְּפִלָּתוֹ מְנַיִּן שֶׁנֶּאֱמַר אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ מְנַיִּן דִּכְתִיב אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ. תָּנוּ רַבָּנָן חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִין שָׁעָה אַחַת וְחוֹזְרִין וְשׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת. וְכִי מֵאַחַר שֶׁשּׁוֹהִין תֵּשַׁע שָׁעוֹת בַּיּוֹם בִּתְפִלָּה תּוֹרָתָן הֵיאַךְ מִשְׁתַּמֶּרֶת וּמְלַאכְתָּן הֵיאַךְ נַעֲשִׂית. אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁחֲסִידִים הֵם. תּוֹרָתָן מִשְׁתַּמֶּרֶת וּמְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץמתוך הדגשת הנחיצות להתחזק בתפילה, מובא עוד מה שתנו רבנן [שנו חכמים בברייתא]: ארבעה דברים צריכין תמיד חזוק, שיתמיד בהם האדם ברוב כוח, ואלו הן: תורה, ומעשים טובים, תפלה, ודרך ארץ (העבודה היום יומית). ולכל דבר ראיה מן הכתוב.
תורה ומעשים טובים, מנין? — שכן נאמר בהוראה ליהושע: "רק חזק ואמץ מאד לשמר ולעשות ככל התורה אשר צווך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאל למען תשכיל בכל אשר תלך" (יהושע א, ז). "לשמור" — הוא לימוד התורה, "לעשות" - מעשים טובים (מהרש"א), ועל כן הכפילות. ולמדים: "חזק" — בתורה, "ואמץ" — במעשים טובים.
ה שנינו במשנה כי חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם תפילתם, ושואלים:
ועוד בענין זה תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת, ומתפללין שעה אחת, וחוזרין ושוהין שעה אחת. ומעתה יש לשאול: וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה ובהכנות הסמוכות לה (שלוש שעות לכל אחת משלוש התפילות), תורתם היאך משתמרת אם אין להם זמן לחזור עליה, ומלאכתם היאך נעשית?

זוהר ספר הזהר, בחקותי ו׳

ונָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְגוֹמֵר. כָּל חָד וְחָד יִתֵּן חֵילָא דִילֵיהּ עָלַיְיכוּ מָאן אִינוּן הַהוּא תִקּוּנָא דְעָבַדְתּוּן דְּהַהוּא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְגוֹוָנָא דָא כְתִיב (בראשית י''ח) וְשָׁמְרוּ דֶרֶךְ יְיָ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. וְכִי כֵיוַן דִכְתִיב וְשָׁמְרוּ דֶרֶךְ יְיָ אֲמָאי לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. אֶלָּא מָאן דְנָטִיר אוֹרְחוֹי דְאוֹרַיְיתָא כַבְיָכוֹל הוּא עוֹשֶׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט וּמָאי צְדָקָה וּמִשְׁפָּט דָּא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. בָכָה רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא דְלָא יַדְעִין וְלָא מַשְׁגִּיחִין בִּיקָרָא דְמָארֵיהוֹן מָאן עָבִיד שְׁמָא קַדִישָׁא בְכָל יוֹמָא הֲוֵי אִימָא מָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לְמִסְכְּנֵי. תָּא חֲזֵי הָא אוּקְמוּהָ הָכִי הוּא דְמִסְכְּנָא אָחִיד בֵּיהּ בְּדִינָא וְכָל מֵיכְלַיְיהוּ בְדִינָא הוּא אָתָר דְּאִקְרֵי צֶדֶק כְמָה דְאַתְּ אָמַר תְּפִלָה לֶעָנִי כִּי יַעֲטֹף תְּפִלָּה דָא תְפִלָּה שֶׁל יַּד וְאוֹקִימְנָא. וּמָאן דְּיָהִיב לֵיהּ צְדָקָה לְמִסְכְּנָא הוּא עָבִיד לְעֵילָא שְׁמָא קַדִּישָׁא שְׁלִים כַּדְקָא יֵאוֹת בְּגִין דִּצְדָקָה דָא אִילָנָא דְחַיֵי וּצְדָקָה יָהִיב לַצֶדֶק וְכַּד יָהִיב לַצֶדֶק כְּדֵין אִתְחַבָּר דָּא בְדָא וּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּכַח שְׁלִים מָאן עָבִיד דָּא אַתְעָרוּתָא (ד''א דְעָבִיד אַתְעָרוּתָא דָא) דִלְתַּתָּא וַדָּאי כְאִילוּ עָבִיד שְׁמָא קַדִּישָׁא בִשְׁלִימוּ. כְגוֹוָנָא דְאִיהוּ עָבִיד לְתַתָּא הָכִי אַתְעַר לְעֵילָא וְעַל דָּא כְתִיב (שם ק''ו) אַשְׁרֵי שׁוֹמְרֵי מִשְׁפָּט עוֹשֵׂה צְדָקָה בְּכָל עֵת. עוֹשֶׂה צְדָקָה דָא קֻדְּשָׁא בְרִיךְ הוּא כַבְיָכוֹל הוּא עָבִיד לֵיהּ. תָּא חֲזֵי מַסְכְּנָא הָא אִתְמַר מָאן הוּא אַתְרֵיהּ. מָאי טַעְמָא בְגִין דְּמִסְכְּנָא לָא אִית לֵיהּ מִדִּילֵיהּ כְּלוּם אֶלָא מַה דְּיָהֲיבִין לֵיהּ וְסִיהֲרָא לָא אִית לָהּ נְהוֹרָא מִדִּילָהּ אֶלָּא מַה דְיָהִיב לָהּ שִׁמְשָׁא. תָא חֲזֵי אֲמָאי עָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת מָאי טַעְמָא בְגִין דְּהַהוּא אָתָר גָּרִים לֵיהּ דְּהָא בְאָתָר דְמוֹתָא הוּא שְׁכִיחַ וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי מֵת. הַהוּא דְחָיִיס עָלֵיהּ הוּא יָהִיב לֵיהּ צְדָקָה אִילָנָא דְחַיֵּי שַׁרְיָיא עֲלוֹי כְמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי י') וּצְדָקָה תַּצִיל מִמָּוֶת. וּכְגוֹוָנָא דְעָבִיד בַּר נָשׁ לְתַתָּא הָכִי נָמֵי עָבִיד לְעֵילָא מַמָּשׁ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְזָכֵי לְמֶעְבַּד שְׁמָא קַדִּישָׁא לְעֵילָא בְגִין כַּךְ צְדָקָה סָלִיק עַל כֹּלָא:

תרגום הזוהרוְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְגוֹ': הַיְנוּ שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יִתֵּן הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ עֲלֵיכֶם. מִי הֵם. הַיְנוּ אוֹתוֹ הַתִּקּוּן שֶׁעֲשִׂיתֶם שֶׁל יִחוּד שֵׁם הַקָּדוֹשׁ הַהוּא. כְּעֵין זֶה כָּתוּב, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. וְכִי כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה', לָמָּה צָרִיךְ לִכְתֹּב, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא מִי שֶׁשּׁוֹמֵר דַּרְכֵי הַתּוֹרָה, כִּבְיָכוֹל הוּא עוֹשֶׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. וּמַהוּ צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, זֶהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר, אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים וְאֵינָם מַשְׁגִּיחִים בִּכְבוֹד אֲדוֹנָם. כִּי מִי עוֹשֶׂה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם. הֱוֵי אוֹמֵר, מִי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים. בֹּא וּרְאֵה, הֲרֵי הֶעֱמִידוּהוּ שֶׁכָּךְ הוּא. כִּי הֶעָנִי אָחוּז בַּדִּין, וְכָל מַאֲכָלוֹ הוּא בַּדִּין, הוּא הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא צֶדֶק שֶׁהִיא מַלְכוּת. כְּדִכְתִיב תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטוֹף. תְּפִלָּה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁל יָד, וְהֶעֱמִידוּהוּ. וּמִי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לָעָנִי, הוּא עוֹשֶׂה לְמַעְלָה אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שָׁלֵם כָּרָאוּי, מִשּׁוּם שֶׁצְדָקָה הִיא עֵץ הַחַיִּים, וּצְדָקָה נוֹתֶנֶת וּמַשְׁפַּעַת לְצֶדֶק וּכְשֶׁנּוֹתֶנֶת לְצֶדֶק, אָז מִתְחַבֵּר זֶה בָּזֶה, ז''א בַּמַּלְכוּת, וְהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִמְצָא שָׁלֵם. מִי שֶׁעוֹשֶׂה הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַטָּה זוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה, הוּא וַדַּאי כְּאִלּוּ עָשָׂה אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בִּשְׁלֵמוּת. כְּעֵין שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לְמַטָּה כָּךְ מִתְעוֹרֵר לְמַעְלָה. וְעַל כֵּן כָּתוּב, אַשְׁרֵי שׁוֹמְרֵי מִשְׁפָּט עוֹשֶׂה צְדָקָה בְכָל עֵת. עוֹשֶׂה צְדָקָה, זֶהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל הוּא עָשָׂה אוֹתוֹ. בֹּא וּרְאֵה, עָנִי הֲרֵי לָמַדְנוּ מִי הוּא מְקוֹמוֹ, מַהוּ הַטַּעַם. מִשּׁוּם שֶׁהֶעָנִי אֵין לוֹ מִשֶׁלּוֹ כְּלוּם, אֶלָּא מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ, וְכֵן הַלְּבָנָה, אֵין לָהּ אוֹר מִשֶּׁלָּהּ, אֶלָּא מַה שֶּׁנּוֹתֵן לָהּ הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא ז''א. בֹּא וּרְאֵה, לָמָּה עָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת. מַהוּ הַטַּעַם. הוּא מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם גָּרַם לוֹ, כִּי בְּמָקוֹם מִיתָה הוּא מָצוּי. וּמִשּׁוּם זֶה הוּא נִקְרָא מֵת. וְאוֹתוֹ שֶׁמְּרַחֵם עָלָיו, הוּא נוֹתֵן לוֹ צְדָקָה, וְגוֹרֵם שֶׁעֵץ הַחַיִּים שֶׁנִּקְרָא צְדָקָה, [שׁוֹרֶה עַל עֵץ הַדַּעַת שֶׁהוּא אִילָנָא דְּמוֹתָא,] כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּצְדָקָה תַּצִיל מִמָּוֶת. וְנִמְצָא כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה לְמַטָּה, שֶׁמְּחַיֶּה אֶת הֶעָנִי שֶׁנִּקְרָא מֵת, כֵּן הוּא עוֹשֶׂה לְמַעְלָה מַמָּשׁ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ לְמַעְלָה. מִשּׁוּם זֶה עוֹלָה צְדָקָה עַל הַכֹּל.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ה׳: א׳-ג׳

א. שְׁמוֹנָה דְבָרִים צָרִיךְ הַמִּתְפַּלֵּל לְהִזָּהֵר בָּהֵן וְלַעֲשׂוֹתָן. וְאִם הָיָה דָּחוּק אוֹ נֶאֱנַס אוֹ שֶׁעָבַר וְלֹא עָשָׂה אוֹתָן אֵינָן מְעַכְּבִין. וְאֵלּוּ הֵן. עֲמִידָה. וְנוֹכַח הַמִּקְדָּשׁ. וְתִקּוּן הַגּוּף. וְתִקּוּן הַמַּלְבּוּשִׁין. וְתִקּוּן הַמָּקוֹם. וְהַשְׁוָיַית הַקּוֹל. וְהַכְּרִיעָה. וְהִשְׁתַּחֲוָיָה:

ב. עֲמִידָה כֵּיצַד. אֵין מִתְפַּלֵּל אֶלָּא מְעוֹמֶד. הָיָה יוֹשֵׁב בַּסְּפִינָה אוֹ בַּעֲגָלָה אִם יָכוֹל לַעֲמוֹד יַעֲמוֹד. וְאִם לָאו יֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְיִתְפַּלֵּל. חוֹלֶה מִתְפַּלֵּל אֲפִילוּ שׁוֹכֵב עַל צִדּוֹ וְהוּא שֶׁיָּכוֹל לְכַוֵּין אֶת דַּעְתּוֹ. וְכֵן הַצָמֵא וְהָרָעֵב הֲרֵי הֵן בִּכְלַל חוֹלִים. אִם יֵשׁ בּוֹ יְכוֹלֶת לְכַוֵּין אֶת דַּעְתּוֹ יִתְפַּלֵּל וִאם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה. הָיָה רוֹכֵב עַל הַבְּהֵמָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיֹּאחֵז בְּהֶמְתּוֹ לֹא יֵרֵד אֶלָּא יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְיִתְפַּלֵּל כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַעְתּוֹ מְיוּשֶׁבֶת עָלָיו:

ג. נֹכַח הַמִּקְדָּשׁ כֵּיצַד. הָיָה עוֹמֵד בְּחוּצָה לָאָרֶץ מַחֲזִיר פָּנָיו נֹכַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִתְפַּלֵּל. הָיָה עוֹמֵד בָּאֶרֶץ מְכַוֵּין אֶת פָּנָיו כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלָיִם. הָיָה עוֹמֵד בִּירוּשָׁלָיִם מְכַוֵּין פָּנָיו כְּנֶגֶד הַמִּקְדָּשׁ. הָיָה עוֹמֵד בַּמִּקְדָּשׁ מְכַוֵּין פָּנָיו כְּנֶגֶד קדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. סוּמָא וּמִי שֶׁלֹּא יָכֹל לְכַוֵּין אֶת הָרוּחוֹת וְהַמְּהַלֵּךְ בַּסְּפִינָה יְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד הַשְּׁכִינָה וְיִתְפַּלֵּל:

מוסר ספר חסידים ל״ט

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר. כְּשֶׁמְּחַרְפִים וּמְקַלְלִים אוֹתוֹ וּכְשֶׁמְּדַבְּרִים דִּבְרֵי הֶדְיוֹטוֹת אֵין לְהָשִׁיב. וְעֵת לְדַבֵּר כְּשֶׁמְּדַבְּרִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה לֹא עֵת לַחֲשׁוֹת. גַּם עֵת לַחֲשׁוֹת שֶׁלֹּא לְהוֹכִיחַ עַל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי בְּשׁוּם דָּבָר לֹא יְקַבְּלוּ תּוֹכָחָה. כִּי מוּטַב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִים וְאַל יִהְיוּ מְזִידִים וְעֵת לְדַבֵּר כְּשֶׁבְּיָדְךָ לִמְחוֹת וּדְבָרֶיךָ נִשְׁמָעִים: כִּי עָלֶיךָ הוֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּקַבְּלִים בּוֹשֶׁת וְהַלְבָּנַת פָּנִים עַל הַמִּצְוֹת כִּי כְּשֶׁאוֹמְרִים לָאָדָם סִכְלוּת הוּא לְקַיֵּים מִצְוַת צִיצִית וּתְפִלִּין וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן נִשְׁפָּךְ דָּמוֹ כַּמַּיִּם מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נֶהֱרַג עָלָיו. וְעַל הַמַּלְבִּין פָּנָיו מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ הֲרָגוֹ וּמוֹנְעוֹ מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה כט) מַחֲטִיאֵי אָדָם בְּדָבָר וְאוֹמֵר (תהלים סט) כִּי עָלֶיךָ נָשָׂאתִי חֶרְפָּה. וּגְדוֹלָה חֶרְפָּה מִזּוֹ אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הָעוֹשֶׂה עֲבֵירָה וּמִתְבַּיֵּישׁ בָּהּ מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז) לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבוֹשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתְ נְאֻם ה' צְבָאוֹת:

פרשת בחוקותי יום ראשון

תורה ויקרא כ״ו: ג׳-ח׳