חק לישראל - פרשת אמור יום ראשון

רש״יאֱמֹ֥ר אֶל הַכֹּהֲנִ֖ים. אמר ואמרת, לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים (יבמות קי"ד):
בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן. יָכוֹל חֲלָלִים תַּ"ל הַכֹּהֲנִים:
בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן. אַף בַּעֲלֵי מוּמִין בְּמַשְׁמָע:
בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן. וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן (ספרא):
לֹֽא יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו. בְּעוֹד שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ עַמָּיו, יָצָא מֵת מִצְוָה (שם):
לא יקרחה קרחה. עַל מֵת וַהֲלֹא אַף יִשְׂרָאֵל הֻזְהֲרוּ עַל כָּךְ? אֶלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל בֵּין עֵינֵיכֶם (דברים י"ד), יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַל כָּל הָרֹאשׁ, תַּ"ל בְּרֹאשָׁם, וְיִלָּמְדוּ יִשְׂרָאֵל מִכֹּהֲנִים בִּגְזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כָּאן קָרְחָה וְנֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל קָרְחָה, מַה כָּאן כָּל הָרֹאשׁ אַף לְהַלָּן כָּל הָרֹאשׁ בְּמַשְׁמָע — כָּל מָקוֹם שֶׁיִּקְרַח בָּרֹאשׁ, וּמַה לְּהַלָּן עַל מֵת, אַף כָּאן עַל מֵת (מכות כ'):

רש״יוּפְאַ֥ת זְקָנָ֖ם לֹ֣א יְגַלֵּ֑חוּ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְֹרָאֵל לֹא תַשְׁחִית, יָכוֹל לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּרְהִיטְנִי יְהֵא חַיָּב, לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא יְגַלֵּחוּ. שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל דָּבָר הַקָּרוּי גִּלּוּחַ וְיֵשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה, וְזֶהוּ תַעַר (שם):
וּבִ֨בְשָׂרָ֔ם לֹ֥א יִשְׂרְט֖וּ שָׂרָֽטֶת. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ (ויקרא י"ט), יָכוֹל שָׂרַט חָמֵשׁ שְׂרִיטוֹת לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא אַחַת, תַּ"ל לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת, לְחַיֵּב עַל כָּל שְׂרִיטָה וּשְׂרִיטָה, שֶׁתֵּבָה זוֹ יְתֵרָה הִיא לִדְרֹשׁ, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב לֹא יִשְׂרְטוּ וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא שָׂרֶטֶת (ספרא; מב' כ'):

נביאים יחזקאל מ״ד: ט״ו-כ׳

כתובים משלי כ״ז: י״ב-י״ז

משנה משנה כלאים ז׳

ברטנורההַמַּבְרִיךְ אֶת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ. וְעוֹבֶרֶת הַהַבְרָכָה חוּץ לְשִׁשָּׁה טְפָחִים, דִּבְתוֹךְ שִׁשָּׁה טְפָחִים אֲפִלּוּ יֵשׁ עָפָר עַל גַּבָּהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אָסוּר, מִשּׁוּם עֲבוֹדַת גֶּפֶן יְחִידִית:
לֹא יָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ. אֲבָל מִן הַצַּד מֻתָּר, דִּזְרָעִים לַצְּדָדִים לֹא מִשְׁתָּרְשֵׁי, אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין הֶעָפָר תִּחוֹחַ וּמַלְקִין יְסוֹדוֹת הַכֹּתֶל כְּשֶׁנִּזְרָעִים אֶצְלוֹ, אֲבָל אֵין הַשָּׁרָשִׁים שֶׁלָּהֶן מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. וְטַעֲמָא דְּלֹא יָבִיא זֶרַע עַל הַגֶּפֶן הַמֻּבְרֶכֶת אֲפִלּוּ חוּץ לַעֲבוֹדָתָהּ, לְפִי שֶׁהַגֶּפֶן רַךְ וְנִכְנָסִים שָׁרְשֵׁי הַזְּרָעִים בַּגֶּפֶן וַהֲוֵי הַרְכָּבַת יָרָק בְּאִילָן. אֲבָל שְׁאָר אִילָנוֹת שֶׁאֵינָן רַכִּין שָׁרֵי:
אֲפִלּוּ הִבְרִיכָהּ בִּדְלַעַת אוֹ בְסִילוֹן. שֶׁתָּחַב הַגֶּפֶן בְּתוֹךְ הַדְּלַעַת אוֹ בְּתוֹךְ הַסִּילוֹן אָסוּר, מִשּׁוּם דְּשָׁרְשֵׁי הַזְּרָעִים נוֹקְבִים וּמְפַלְּשִׁין עַד הַגֶּפֶן כְּשֶׁאֵין עַל גַּבָּהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים עָפָר. וּמִשּׁוּם זְרָעִים בַּדְּלַעַת לֹא מִתְּסָר, כְּגוֹן שֶׁהַדְּלַעַת יְבֵשָׁה:
סִילוֹן. צִנּוֹר וּמַרְזֵב וְסִילוֹן אֶחָד הוּא. וּבְסִילוֹן שֶׁל חֶרֶס דַּוְקָא מַיְרֵי, דִּבְסִילוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת אֵין צָרִיךְ עָפָר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:
הִבְרִיכָהּ בְּסֶלַע. קָשֶׁה. דְּסֶלַע רַךְ [מִתְפַּלֵּשׁ] וְנִפְתָּח מִן הַשָּׁרָשִׁים:
הָאַרְכֻּבָּה שֶׁבַּגֶּפֶן. גֶּפֶן עֲקוּמָה וְנִכְפֶּפֶת עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְחוֹזֶרֶת וְנִזְקֶפֶת כְּמִין אַרְכֻּבָּה עֲקוּמָה, כְּשֶׁבָּאִים לִמְדּוֹד שִׁשָּׁה טְפָחִים שֶׁהֵן עֲבוֹדַת גֶּפֶן יְחִידִית מוֹדְדִין מִן הָעִקָּר הַשֵּׁנִי, מִמָּקוֹם שֶׁהוּא חוֹזֵר וְזוֹקֵף. וְהַנֵּי מִילֵי כְּשֶׁאֵין הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן נִרְאֶה אֶלָּא דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִיא נְטוּעָה בִּמְקוֹם כְּפִיפָתָהּ, אֲבָל אִם הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן נִרְאֶה וְנִכָּר שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַגֶּפֶן הָעֲקוּמָה אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן:

ברטנורההַמַּבְרִיךְ שָׁלֹשׁ גְּפָנִים. דֶּרֶךְ הַמַּבְרִיךְ כְּשֶׁיּוֹצְאִין שְׁתֵּי זְמוֹרוֹת מִגֶּפֶן אַחַת חוֹפֵר בָּאָרֶץ וּמַשְׁכִּיב הַזְּמוֹרָה תַּחַת הַקַּרְקַע בְּאוֹתָהּ גֻּמָּא וּמוֹצִיא רֹאשָׁהּ מִצַּד אַחֵר וְנַעֲשֵׂית גֶּפֶן, נִמְצָא מִשָּׁלֹשׁ גְּפָנִים עוֹשִׂים שִׁשָּׁה. וְהוּא הַדִּין דַּהֲוֵי מָצֵי לְמִתְנֵי (המרכיב) [הַמַּבְרִיךְ] שְׁתֵּי גְפָנִים מִשָּׁלֹשׁ, דִּבְהָכִי הֲווּ כֶּרֶם דְּהָא אִיכָּא שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵאת זָנָב:
וְעִקָּרֵיהֶן נִרְאִין. שֶׁלֹּא הִשְׁכִּיב כָּל הַגֶּפֶן בַּקַּרְקַע (דאם כן) [דְּאִם לֹא כֵן] לֹא הָיוּ שָׁלֹשׁ עוֹשִׂים שֵׁשׁ גְּפָנִים, אֶלָּא שֶׁהִנִּיחַ הָעִקָּר וְעָשָׂה מִגֶּפֶן אַחַת שְׁתֵּי גְפָנִים:
אִם יֵשׁ. בֵּין גֶּפֶן לְגֶפֶן לֹא פָחוֹת מֵאַרְבַּע וְלֹא יוֹתֵר מִשְּׁמֹנֶה, מִצְטָרְפִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁתַּיִם יוֹנְקוֹת מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד חָשְׁבִינַן כִּשְׁתֵּי גְפָנִים:
גֶּפֶן שֶׁיָּבְשָׁה אֲסוּרָה. אָסוּר לִזְרֹעַ בְּתוֹךְ עֲבוֹדָתָהּ מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן, וְאִם זָרַע אֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת. וְלֹא מִבַּעְיָא בַּחֹרֶף שֶׁאָסוּר לִזְרֹעַ תַּחְתֶּיהָ דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ לְמַרְאִית הָעַיִן, שֶׁכָּל הַגְּפָנִים נִרְאִים כִּיבֵשִׁים, אֶלָּא אֲפִלּוּ בַּקַּיִץ דְּנִכָּר שֶׁהִיא יְבֵשָׁה אָסוּר, מִשּׁוּם דְּגַם בַּקַּיִץ אִיכָּא גְּפָנִים שֶׁנּוֹשְׁרִין עֲלֵיהֶן וְנִרְאִין כִּיבֵשִׁים וְהֵן אֵינָן יְבֵשִׁים:
צֶמֶר גֶּפֶן. מוֹךְ שֶׁקּוֹרִין קוּטוֹ"ן וְאִילָן שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְגֶפֶן, אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִין זְרָעִים:
אַף עַל גַּבֵּי הַגֶּפֶן. אִם זְרָעוֹ עַל גַּבֵּי גֶפֶן הַמֻּבְרֶכֶת בַּקַּרְקַע וְאֵין עַל גַּבָּהּ עָפָר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר וְלֹא כְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק שֶׁאָמַר מִשְּׁמוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(ב) בִּדְלַעַת. שֶׁיָּבְשָׁה. וְהָרַ"ב שֶׁכָּתַב מִשּׁוּם זְרָעִים בַּדְּלַעַת כוּ'‏ שֶׁהַדְּלַעַת יְבֵשָׁה, וַהֲוֵי לֵיהּ לְפָרֵשׁ כֵּן מִשּׁוּם הַבְרָכַת הַגֶּפֶן עַצְמוֹ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ג) מִצְטָרְפוֹת. לִהְיוֹת כֶּרֶם, וְאִם לָאו אֵינָן מִצְטָרְפוֹת וְדִינָן כְּגֶפֶן יְחִידִית שֶׁעֲבוֹדָתוֹ שִׁשָּׁה טְפָחִים. הָרַ"שׁ:
(ד) כְּלוֹמַר וּבֶאֱמֶת יֵשׁ בָּהֶן עֲדַיִן לַחוּת שֶׁהֲרֵי בִּימֵי הַקַּיִץ יַחְזְרוּ לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ בַּקַּיִץ דְּנִכָּר שֶׁהִיא יְבֵשָׁה שֶׁהֲרֵי כָּל שְׁאָר הַגְּפָנִים לַחִים הֵם וְאִלּוּ הָיָה בְּזֶה הַגֶּפֶן לֵחָה הָיְתָה נִרְאֵית לַחָה כִּשְׁאָר הַגְּפָנִים, אֲפִלּוּ הָכִי גָּזְרִינַן מִשּׁוּם דְּגַם בַּקַּיִץ אִיכָּא גְּפָנִים כוּ'. וְגָזְרִינַן בְּכָל גֶּפֶן יְבֵשָׁה מִשּׁוּם מַרְאִית עַיִן. כָּךְ פֵּרוּשׁ דִּבְרֵי הָרַ"ב. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ה) כְּלוֹמַר כְּשֶׁיִּזְרַע צֶמֶר גֶּפֶן בַּכֶּרֶם אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ לְפִי כוּ'. הָרַמְבַּ"ם:

ברטנורהאֵלּוּ אוֹסְרִים. הַמָּקוֹם לִזְרֹעַ בּוֹ:
וְלֹא מְקַדְּשִׁים. שֶׁאִם זָרַע אֵין הַזֶּרַע טָעוּן שְׂרֵפָה:
מוֹתַר חָרְבַּן הַכֶּרֶם. כְּגוֹן הָא דִתְנַן לְעֵיל קָרַחַת הַכֶּרֶם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, אִם לֹא הָיוּ שָׁם אֶלָּא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וְזָרַע שֶׁבַע אַמּוֹת לֹא קִדֵּשׁ. וְכֵן מוֹתַר מְחוֹל הַכֶּרֶם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, אִם לֹא הָיוּ שָׁם אֶלָּא אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה וְהִרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַכֶּרֶם וְזָרַע אֶת הַמּוֹתָר לֹא קִדֵּשׁ:
מוֹתַר פִּסְקֵי עָרִיס. דִּתְנַן בְּפִרְקִין דִּלְעֵיל אִם יֵשׁ שָׁם [שְׁמֹנֶה] אַמּוֹת לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, וְאִם הִרְחִיק שִׁשָּׁה טְפָחִים מִכָּאן וְשִׁשָּׁה טְפָחִים מִכָּאן וְזָרַע אֶת הַמּוֹתָר לֹא קִדֵּשׁ. וּפִסְקֵי עָרִיס דְּנָקַט לִרְבוּתָא, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עָרִיס מִכָּאן וְעָרִיס מִכָּאן, וְכָל שֶׁכֵּן בְּעָרִיס אֶחָד:
מוֹתַר אַפִּיפְיָרוֹת. דִּתְנַן בַּפִּרְקִין דִּלְעֵיל לֹא יָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר, אִם הֵבִיא לֹא קִדֵּשׁ:
אֲבָל תַּחַת הַגֶּפֶן. כְּגוֹן זְמוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁכָה חוּץ לַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן וְזָרַע תַּחְתֶּיהָ:
וַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן. שִׁשָּׁה טְפָחִים שֶׁהֵם עֲבוֹדַת הַגֶּפֶן יְחִידִית:
וַעֲבוֹדַת הַכֶּרֶם. אַרְבַּע אַמּוֹת:

ברטנורהוְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. לְשַׁלֵּם לוֹ אֶת תְּבוּאָתוֹ, וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּלֹא דָאִין דִּינָא דְגַרְמֵי, שָׁאנֵי הָכָא דְּקָא עֲבִיד מַעֲשֶׂה בְּיָדַיִם:
אֵין אָדָם מְקַדֵּשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְלֹא דוֹמֶה לִשְׁאָר אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה כְּגוֹן הַנּוֹתֵן חֵלֶב וְדָם בִּקְדֵרַת חֲבֵרוֹ אוֹ בִּשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁל חֲבֵרוֹ דְּאוֹסְרָן, דְּשָׁאנֵי כִּלְאַיִם דִּכְתִיב בְּהוּ (דברים כב) לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם דְּמַשְׁמַע כַּרְמְךָ וְלֹא כֶרֶם אַחֵר. וְרַבָּנָן אָמְרֵי לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ, אֵין לִי אֶלָּא כַּרְמְךָ כֶּרֶם אַחֵר מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּלְאָיִם מִכָּל מָקוֹם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי [וְלֹא כְרַבִּי שִׁמְעוֹן] וְלֹא כְרַבִּי עֲקִיבָא:

ברטנורההָאַנָּס. שֶׁגָּזַל כֶּרֶם וּזְרָעוֹ:
וְיָצָא מִלְּפָנָיו. שֶׁחָזַר הַכֶּרֶם לִבְעָלָיו כְּשֶׁהוּא זָרוּעַ:
קוֹצְרוֹ אֲפִלּוּ בַּמּוֹעֵד. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ דָבָר הָאָבֵד, שֶׁאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן הִתִּירוּ לִקְצֹר בַּמּוֹעֵד שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כִּמְקַיֵּם כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם. אִי נַמִּי אִם הוּא יָרֵא שֶׁמָּא יוֹסִיף מָאתַיִם בַּמּוֹעֵד אָז הֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד, דְּאַף עַל גַּב דְּהָאַנָּס לֹא אֲסָרָן דְּאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, מִכָּל מָקוֹם אִם הוֹסִיפוּ מָאתַיִם לְאַחַר שֶׁחָזְרָה לַבְּעָלִים קִדֵּשׁ, דְּלֹא גָרַע מִלִּכְשֶׁאֶחֱזֹר אֲלַקְּטֶנּוּ אוֹ סִעֲרַתּוּ הָרוּחַ לְפָנָיו דִּתְנַן לְעֵיל שֶׁקִּדֵּשׁ:
עַד שְׁלִישׁ. אִית דִּמְפָרְשֵׁי עַד שְׁלִישׁ בִּשְׂכַר הַפּוֹעֲלִים, שֶׁאִם לֹא מָצָא פּוֹעֲלִים אֶלָּא בִּשְׁלִישׁ יוֹתֵר עַל שְׂכָרָן הָרָאוּי יִתֵּן כְּדֵי שֶׁיַּעֲקֹר הַכִּלְאַיִם מִיָּד, יוֹתֵר עַל זֶה לֹא יִתֵּן אֶלָּא קוֹצֵר כְּדַרְכָּן אַף עַל פִּי שֶׁהַכִּלְאַיִם מִשְׁתַּהִין בַּכֶּרֶם. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי עַד שְׁלִישׁ מִמַּה שֶׁשָּׁוִין פֵּרוֹת הַכֶּרֶם וּתְבוּאַת הַשָּׂדֶה יִתֵּן לַפּוֹעֲלִים כְּדֵי לַעֲקֹר הַכִּלְאַיִם מִיָּד, יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ שׁוֹוִי פֵּרוֹת הַכֶּרֶם וּתְבוּאַת הַזֶּרַע לֹא יִתֵּן, אֶלָּא יַמְתִּין עַד שֶׁיִּקְצוֹר כְּדַרְכּוֹ:
מֵאֵימָתַי נִקְרָא אַנָּס. כְּלוֹמַר מֵאֵימָתַי נִקְרָא הַכֶּרֶם עַל שֵׁם הָאַנָּס לְהֵחָשֵׁב כְּשֶׁלּוֹ לְאָסְרוֹ בִּזְרִיעָה:
מִשֶּׁיִּשְׁקָע. שֵׁם הַבְּעָלִים מִן הַכֶּרֶם וְיִקָּרֵא עַל שֵׁם הַגַּזְלָן, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה תִּהְיֶה הַכֶּרֶם חֲשׁוּבָה כְּשֶׁלּוֹ וִיקַדֵּשׁ כָּל מַה שֶּׁיִּזְרַע בָּהּ:

ברטנורההָרוּחַ שֶׁעִלְעֲלָה. שֶׁסִּעֲרָה. רוּחַ סְעָרָה מְתַרְגְּמִינַן רוּחַ עַלְעוֹלָא:
יִגְדֹּר. כְּמוֹ גּוֹדֵר בִּתְמָרִים, כְּלוֹמַר יַחְתֹּךְ וְיִלְקֹט:
וְכֵן בַּיָּרָק. [הַנּוֹטֶה] תַּחַת הַגֶּפֶן:
יַחֲזִיר. הַתְּבוּאָה וְהַיָּרָק לִמְקוֹמָן:
וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. אִם לֹא הֶחֱזִיר אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ, דְּהָא דִתְנַן לְעֵיל תַּחַת הַגֶּפֶן אוֹסֵר וּמְקַדֵּשׁ הַיְנוּ כְּשֶׁעִקַּר הַתְּבוּאָה תַּחַת הַגֶּפֶן, אֲבָל כְּשֶׁעִקַּר הַתְּבוּאָה עוֹמֶדֶת חוּץ לַגֶּפֶן וְנוֹטָה תַּחַת הַגֶּפֶן אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ:
מִשֶּׁתַּשְׁרִישׁ. מִשָּׁעָה שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ שָׁרָשִׁים בַּקַּרְקַע. וְאִית דְּגָרְסֵי מִשֶּׁתַּשְׁלִישׁ כְּלוֹמַר מִשֶּׁתָּבִיא שְׁלִישׁ, דְּרַחֲמָנָא אָמַר (דברים כב) וּתְבוּאַת הַכֶּרֶם, וּפָחוֹת מִשְּׁלִישׁ לֹא מִקְרֵי תְּבוּאָה:
וַעֲנָבִים מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ כְּפוֹל הַלָּבָן. שֶׁאִם זָרַע תְּבוּאָה אוֹ יָרָק בְּכֶרֶם שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ עֲנָבָיו לִהְיוֹת כְּפוֹל הַלָּבָן וְעָקַר הַזֶּרַע קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ הָעֲנָבִים לִהְיוֹת כְּפוֹל הַלָּבָן, הֲרֵי זֶה לֹא קִדֵּשׁ. וְכֵן עֲנָבִים שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּפוֹל הַלָּבָן וְזָרַע בְּצִדָּן תְּבוּאָה אוֹ יָרָק וְלִקֵּט הַזֶּרַע קֹדֶם שֶׁיַּשְׁרִישׁ, אוֹ קֹדֶם שֶׁיָּבִיא שְׁלִישׁ לְמַאן דְּגָרֵיס מִשֶּׁתַּשְׁלִישׁ, הֲרֵי זֶה לֹא קִדֵּשׁ:
תְּבוּאָה שֶׁיָּבְשָׁה כָּל צָרְכָּהּ וַעֲנָבִים שֶׁבָּשְׁלוּ כָּל צָרְכָּן. וְנָטַע גֶּפֶן בְּצַד הַתְּבוּאָה שֶׁיָּבְשָׁה כָּל צָרְכָּהּ אוֹ זָרַע בְּצַד [הָעֲנָבִים שֶׁבָּשְׁלוּ] כָּל צָרְכָּן, אֵינָן מְקַדְּשׁוֹת, דְּאָמַר קְרָא (דברים כב) פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְּלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרַע וּתְבוּאַת הַכֶּרֶם, אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מְלֵאַת זֶרַע וּתְבוּאַת כֶּרֶם, וּתְבוּאָה וְיָרָק שֶׁלֹּא הִשְׁרִישׁוּ אוֹ שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ לֹא הִגִּיעוּ לִכְלַל מְלֵאַת זֶרַע, וְכֵן לְאַחַר שֶׁיָּבְשׁוּ שׁוּב אֵינָן קְרוּיִן מְלֵאַת זֶרַע, וַעֲנָבִים קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ לִהְיוֹת כְּפוֹל הַלָּבָן אוֹ לְאַחַר שֶׁבָּשְׁלוּ כָּל צָרְכָּן אֵינָן קְרוּיִין תְּבוּאַת כֶּרֶם:

עיקר תוספות יום טוב(ח) כֵּן פֵּרֵשׁ הָרַ"שׁ גַּם לַגִּרְסָא דְּיִגְרֹר בִּשְׁנֵי רֵישִׁי"ן. וְגִרְסַת הָרַמְבַּ"ם יִגְדֹּד בִּשְׁנֵי דְּלָתִי"ן מִלְּשׁוֹן (דָּנִיֵּאל ד) גֹּדּוּ אִילָנָא. וְקָשֶׁה דְּהָכָא תָּנָא יַחְתֹּךְ וּבְסֵיפָא יַחֲזִיר. וְנִרְאֶה דְּהַיְנוּ טַעֲמָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁוֹ שֶׁהָעֲנָפִים נִשְׁבְּרוּ וְנֶעֶקְרוּ, וּכְלוֹמַר דְּלֹא נֶעֶקְרוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶן מִן הָאִילָן דְּאִם כֵּן אֵין כָּאן עוֹד קִדּוּשׁ כְּלָל, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִשְׁבְּרוּ וְלֹא נֶעֶקְרוּ לְגַמְרֵי, אֲבָל אֵין לָהֶם תַּקָּנָה לְהַעֲמִידָם בִּנְטִיָּה שֶׁיַּטֶּה אוֹתָם מֵעַל גַּבֵּי הַתְּבוּאָה, וְחוֹתְכִין אוֹתָן מִמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְנֶעֶקְרוּ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב וִילַקֵּט, דְּשַׁיָּךְ בִּגְפָנִים הַמֻּנָּחִים עַל הַתְּבוּאָה וְלֹא שַׁיָּךְ זֶה בַּתְּבוּאָה:
(ט) אֶלָּא עֲנָבִים וְחִטִּים. הָרַמְבַּ"ם:

עיקר תוספות יום טוב(י) הַיְנוּ לַגִּרְסָא מִשֶּׁתַּשְׁלִישׁ, וְלַגִּרְסָא מִשֶּׁתַּשְׁרִישׁ הָכִי נַמִּי דִּכְוָתָהּ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּבוּאָה שֶׁהִשְׁרִישָׁה:
(יא) אָסוּר. בִּפְסָחִים דַּף כ"ה אָמַר רָבָא תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבֵי, כְּתִיב הַזֶּרַע וּכְתִיב הַמְּלֵאָה, הָא כֵּיצַד, זָרוּעַ מֵעִקָּרָא בְּהַשְׁרָשָׁה, זָרוּעַ וּבָא הוֹסִיף אִין לֹא הוֹסִיף לֹא:
(יב) הָכִי מַשְׁמַע בַּיְרוּשַׁלְמִי דִּלְכֻלֵּי עַלְמָא הַזְּרָעִים נֶאֱסָרִים אַף עַל גַּב דְּהַגְּפָנִים לֹא נֶאֶסְרוּ. וְלִישְׁנָא דְמַתְנִיתִין נַמִּי מוֹכְחָא דְּלֹא קָדְשׁוּ הַגְּפָנִים, דְּהָא תְּנַן אָסוּר וְלֹא תָנֵי קִדֵּשׁ. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשִׁיטַת הָרַמְבַּ"ם זַ"ל:

גמרא ברכות ל״א א: ד׳-י״ג

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּמַלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכ''ז) אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה. אֵימָתַי בִּזְמָן שֶׁיֹּאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. אָמְרוּ עָלָיו עַל רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁמִּיָּמָיו לֹא מִלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכִּי שָׁמְעָהּ מֵרִבִּי יוֹחָנָן רַבֵּיהּ. תָּנוּ רַבָּנָן אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל לֹא מִתּוֹךְ דִּין וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה אֶלָּא מִתּוֹךְ הֲלָכָה פְּסוּקָה. וְהֵיכִי דָמֵי הֲלָכָה פְּסוּקָה אָמַר אַבַּיֵּי כִּי הָא דְרִבִּי זֵירָא דְּאָמַר רִבִּי זֵירָא בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶחֱמִירוּ עַל עַצְמָן דַּאֲפִילוּ רוֹאוֹת טִיפַּת דַּם כְּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעָה נְקִיִּים. תָּנוּ רַבָּנָן אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. וְכֵן לֹא יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵירוֹ לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּנְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁסִיְּימוּ דִבְרֵיהֶם בְּדִבְרֵי שֶׁבַח וְתַנְחוּמִין. וְכֵן תָּנָא מָרִי בַּר בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אַל יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵירוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה שֶׁמִּתּוֹךְ כַּךְ זוֹכְרֵהוּ:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץומעין דברים אלה אמר ר' יוחנן משום (בשם) ר' שמעון בן יוחאי: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, בעת הגלות (גאונים), שכן נאמר: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" (תהלים קכו, א). ורק "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה" (שם, ב). שכן אימתי הוא זמן השמחה, בזמן ש"יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה" (שם). ונמסר שאמרו עליו על ריש לקיש שמימיו לא מלא שחוק פיו בעולם הזה, מכי [מאז] ששמעה לאמירה זו מפי ר' יוחנן רביה [רבו].
א שנינו במשנה שראוי לעמוד ולהתפלל מתוך כובד ראש, ובענין זה תנו רבנן [שנו חכמים]: אין עומדין להתפלל לא מתוך העיסוק בדין, ולא מתוך דבר הלכה, לפי שהמחשבה על מסקנת הדין וההלכה תטריד אותו בתוך תפילתו, אלא ראוי להתפלל מתוך (לאחר ששנה) הלכה פסוקה המקובלת על הכל, ואין בה מקום למחלוקת או להרהורים נוספים.
ושואלים: היכי דמי [כיצד דומה, מהי בדיוק] הלכה פסוקה? ומובאות דוגמאות שונות.
אמר אביי: כי הא [כמו הלכה זו] של ר' זירא, שכך אמר ר' זירא: בנות ישראל החמירו על עצמן, שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבת עליה שבעה נקיים. שכן לפי דין תורה אשה הרואה דם בתוך אחד עשר יום לאחר תקופת וסתה הקבועה אין דינה כנידה, אלא היא טובלת ונטהרת למחרת ("שומרת יום כנגד יום"). אולם בנות ישראל החמירו על עצמן, שגם אם רואות הן דם כלשהו הרי הן נוהגות כאילו היה זה דם זיבה, המחייב להפסיק אחריו ולמנות שבעה ימים טהורים (נקיים) עד שתיטהר (עיין ויקרא טו, כה).
ב ועוד בעניין ההכנה הראויה לתפילה תנו רבנן [שנו חכמים ]: אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות. ואף לא מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים (שיחה חסרת משמעות), אלא מתוך שמחה של מצוה.
וכן הראוי הוא שלא יפטר (יפרד) אדם מחברו לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר הלכה. וראיה לדבר ששמחה של מצוה חביבה היא, שכן מצינו (מצאנו) בנביאים הראשונים (כלומר, בספרי הנביאים במקרא) שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומים.
וכן תנא [שנה] ברייתא מרי בר בריה [בן בנו] של רב הונא בריה [בנו] של ר' ירמיה בר אבא: אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו, שתמיד כשהוא נזכר בחבריו זוכר הוא אותו לטובה על הלכה זו שחידש לו (אל"ז).

זוהר ספר הזהר, אמור ג׳

תָּא חֲזֵי בְשַׁעְתָּא דְבַר נָשׁ קָאִים לְמֵיהַךְ לְהַהוּא עַלְמָא וְהוּא בְּבֵי מַרְעֵיהּ אַתְיָין עָלֵיהּ תְּלַת שְׁלוּחִין וְחָמֵי תַּמָּן מָה דְלָא יְכִיל בַּר נָשׁ לְמֶחֱמֵי כַד אִיהוּ בְהָאי עַלְמָא. וְהַהוּא יוֹמָא יוֹמָא דְדִינָא עִלָּאָה. הוּא דְמַלְכָּא בָעֵי פִקְדוֹנָא דִילֵיהּ. זַכָּאָה הַהוּא בַר נָשׁ דְּפִקְדוֹנֵיהּ אָתִיב לְמַלְכָּא כְמָה דְאִתְיְהִיב לֵיהּ בְּגַוֵּיהּ. אִי הַהוּא פִקְדוֹנָא אִתְטְנַף בְּטִנּוּפֵי גוּפָא מַה יֵימָא לְמָארֵי פִקְדוֹנָא. זָקַף עֵינוֹי וְחָמֵי לְמַלְאָךְ הַמָּוֶת קָאִים קָמֵיהּ וְסַיְיפֵיהּ שְׁלִיפָא בִידֵיהּ קַסְטַר בְּקִטְרִין בְּקוּמְטָא דְהַהוּא בַר נָשׁ וְלֵית לָהּ לְנַפְשָׁא קַשְׁיוּ בְכֹלָא כִפְרִישׁוּ דִּילָהּ מִן גּוּפָא וּבַר נָשׁ לָא מִית עַד דְּחָמֵי לִשְׁכִינְתָּא וּמִגּוֹ סְגִיאוּת תִּיאוּבְתָּא דִשְׁכִינְתָּא נַפְשָׁא נַפְקַת לְקַבְּלָא לִשְׁכִינְתָּא. בָּתָר דְּנַפְקָה מָאן אִיהִי נַפְשָׁא דְאִתְדְּבַק בָּהּ וְתִתְקַבֵּל בְּגוּפָא (ס''א בְּגַוֵּוהּ) וְהָא אוּקְמוּהָ לְהָנֵי מִילֵי. בָּתָר דְּנַפְקָה נַפְשָׁא מִן גּוּפָא וְאִשְׁתָּאֵר גּוּפָא בְלָא רוּחָא אָסִיר לְמִשְׁבַּק לֵיהּ בְלָא קְבוּרְתָּא דִכְתִיב (דברים כ''א) לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבֹר תִּקְבְּרֶנוּ בַיּוֹם הַהוּא. בְגִין דְּמִיתָא דְיִשְׁתָּהֵי אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת דְּאִינוּן יוֹמָם וָלַיְלָה בְלָא קְבוּרְתָּא יָהִיב חֲלִישׁוּתָא בְּשַׁיְיפוֹ דִרְתִּיכָא וּמְעַכֵּב עֲבִידְתָּא דְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא מִלְּמֶעְבַּד. דְּאֶפְשַׁר דְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא גָזַר עֲלֵיהּ בְּגִין לְמֵיתֵיהּ בְּגִלְגּוּלָא אַחֲרָא מִיַּד בְּהַהוּא יוֹמָא דְאִתְפְּטַר לְאוֹטָבָא לֵיהּ. וְכָל זִמְנָא דְלָא אִתְקְבַר גּוּפָא נִשְׁמָתָא לָאו עָאלַת קָמֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וְלָא יַכְלָא לְמֵהֱוֵי בְגוּפָא אַחֲרָא בְגִלְגּוּלָא תִנְיָינָא דְלָא יָהֲבִין לְנִשְׁמָתָא גוּפָא אַחֲרָא עַד דְּיִתְקְבַּר קַדְמָאָה וְדָא דָמֵי לְבַר נָשׁ דְמִיתָה אִתְּתֵיהּ לָא אִתְחֲזֵי לֵיהּ לְמֵיסַב אִתְּתָא אַחֲרָא עַד דְּקָבִיר לְקָדְמָתָא וּבְגִין דָּא אָמְרָה אוֹרַיְתָא לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ. דָּבָר אַחֵר כַּד אִתְפָּרְשָׁא נִשְׁמָתָא מִן גּוּפָא וּבַעְיָא לְמֵיזַל לְהַהוּא עַלְמָא לָא תֵיעוּל לְהַהוּא עַלְמָא עַד דְיַהֲבִין לָהּ גּוּפָא אַחֲרָא מִנְּהוֹרָא וּלְבָתָר יַכְלָא לְמֵיעַל. וּמֵאֵלִיָהוּ תִנְדַּע דַּהֲווּ לֵיהּ תְּרֵין גּוּפִין חַד דְּבֵיהּ אִתְחֲזֵי לְתַתָּא לִבְנֵי נָשָׁא וְחָד דְּבֵיהּ אִתְחֲזֵי לְעֵילָא בֵּין מַלְאֲכִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין. וְכָל כְּמָה דְגוּפָא לָא אִתְקְבַר צַעֲרָא הוּא לְנִשְׁמָתָא וְרוּחַ מִסְאֲבָא אִזְדְּמַן לְשַׁרְיָיא עֲלוֹי וּלְסָאֲבָא לְהֲהוּא גוּפָא. וּבְגִין דְּהַהוּא רוּחַ מִסְאֲבָא אִזְדְּמַן לָא לִבְעֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְמֵיבַת הַהוּא גּוּפָא לֵילְיָא חַד בְּגִין דְּרוּחַ מְסָאֲבָא אִשְׁתְּכַח בְּלֵילְיָא וְאִשְׁתַּטַּח בְּכָל אַרְעָא לְאַשְׁכְּחָא גוּפָא בְלָא נַפְשָׁא לְסָאֲבָא לֵיהּ וְאִסְתְּאַב יַתִּיר. וְעַל דָּא אַזְהַר לְכַהֲנֵי וְאָמַר לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. בְּגִין דְּאִינוּן קַדִּישִׁין וְלָא יִשְׁרֵי עָלַיְיהוּ רוּחַ מְסָאֲבָא וְלָא יִסְתַּאֲבוּן:

תרגום הזוהרבֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹמֵד לָלֶכֶת לָעוֹלָם הַהוּא, וְהוּא בְּבֵית חָלְיוֹ, בָּאִים עָלָיו שָׁלֹשׁ שְׁלִיחִים. וְרוֹאֶה שָׁם מַה שֶּׁאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת כְּשֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְיוֹם הַהוּא הוּא יוֹם הַדִּין הָעֶלְיוֹן, שֶׁהַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ בַּחֲזָרָה אֶת הַפִּקָּדוֹן שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ הַנְּשָׁמָה. אַשְׁרֵי הוּא הָאָדָם, שֶׁמֵּשִׁיב הַפִּקָּדוֹן אֶל הַמֶּלֶךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתָּן לוֹ, דְּהַיְנוּ בְּלִי קִלְקוּל. וְאִם פִּקָּדוֹן הַהוּא נִתְלַכְלֵךְ בְּטִנּוּפֵי הַגּוּף, מַה יֹּאמַר לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן. נוֹשֵׂא עֵינָיו, וְרוֹאֶה אֶת מַלְאָךְ הַמָּוֶת עוֹמֵד לְפָנָיו, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, הַמְּחַבֵּל וְהַשַּׁלִּיט בִּשְׁבִירַת אָדָם הַהוּא. וְאֵין דָּבָר קָשֶׁה לַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ הַפְּרֵידָה שֶׁלָּהּ מִן הַגּוּף. וְהָאָדָם אֵינוֹ מֵת עַד שֶׁרוֹאֶה אֶת הַשְּׁכִינָה, וּמֵרֹב הַתְּשׁוּקָה אֶל הַשְּׁכִינָה, יוֹצֵאת הַנֶּפֶשׁ מִן הַגּוּף, לְקַבֵּל הַשְּׁכִינָה. אַחַר שֶׁהַנֶּפֶשׁ יָצְאָה מִן הַגּוּף, מִי הִיא הַנֶּפֶשׁ הַיְכוֹלָה לְהִתְדַבֵּק הַשְּׁכִינָה, וּלְהִתְקַבֵּל בְּתוֹכָהּ, וּכְבָר הֶעֱמִידוּ דְּבָרִים הָאֵלּוּ. אַחַר שֶׁהַנֶּפֶשׁ יָצְאָה מִן הַגּוּף, וְהַגּוּף נִשְׁאָר בְּלִי רוּחַ, אָסוּר לְעָזְבוֹ בְּלִי קְבוּרָה. שֶׁכָּתוּב, לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא. מִשּׁוּם שֶׁהַמֵּת הַשּׁוֹהֶה בְּלִי קְבוּרָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, שֶׁהֵם יוֹם וָלַיְלָה, גּוֹרֵם חֻלְּשָׁה בְּאֵבָרֵי הַמֶּרְכָּבָה שֶׁהָאָדָם רוֹמֵז לָהּ, וּמְעַכֵּב מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלְּהֵעָשׂוֹת. כִּי אֶפְשָׁר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּזַר עָלָיו מִיָּד בְּגִלְגוּל אַחֵר, בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנִּפְטָר, כְּדֵי לְהֵטִיב לוֹ, וְכָל זְמָן שֶׁלֹּא נִקְבָּר הַגּוּף, אֵין הַנְּשָׁמָה בָּאָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּגוּף אַחֵר בְּגִלְגוּל שֵׁנִי, כִּי אֵינָם נוֹתְנִים גּוּף אַחֵר אֶל הַנְּשָׁמָה עַד שֶׁיִּקָּבֵר הָרִאשׁוֹן. וְזֶה דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת עַד שֶׁמְּקַבֵּר הָרִאשׁוֹנָה. וּמִשּׁוּם זֶה אָמְרָה הַתּוֹרָה, לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ. פֵּרוּשׁ אַחֵר. כְּשֶׁנִּפְרְדָה הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, וְרוֹצֶה לָלֶכֶת לָעוֹלָם הַהוּא, לֹא תִּכָּנֵס לָעוֹלָם הַהוּא עַד שֶׁנּוֹתְנִים לָהּ גּוּף אַחֵר מִן אוֹר, וְאַחַר יְכוֹלָה לִכָּנֵס. וּמִן אֵלִיָּהוּ תֵּדַע זֹאת. שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵי גּוּפִים, אֶחָד שֶׁבּוֹ נִרְאֶה לְמַטָּה לִבְנֵי אָדָם, וְאֶחָד שֶׁבּוֹ נִרְאֶה לְמַעְלָה בֵּין מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל כַּמָּה שֶׁהַגּוּף לֹא נִקְבָּר צַעַר הוּא לַנְּשָׁמָה, וְרוּחַ הַטּוּמְאָה מוּכָן לִשְׁרוֹת עָלָיו וּלְטַמֵּא הַגּוּף הַהוּא. וּמִשּׁוּם שֶׁרוּחַ הַטּוּמְאָה הַהוּא מוּכָן, לְטַמֵּא הַגּוּף, לֹא צָרִיךְ אָדָם לְהָלִין גּוּף הַהוּא לַיְלָה אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁרוּחַ הַטּוּמְאָה נִמְצָא בַּלַּיְלָה, וּמִשְׁתַּטֵּחַ, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּשׁוֹטֵט, בְּכָל הָאָרֶץ, לִמְצֹא גּוּף בְּלִי נֶפֶשׁ, לְטַמֵּא אוֹתוֹ, וְעַל כֵּן בַּלַּיְלָה, נִטְמָא יוֹתֵר. וְעַל כֵּן הִזְהִיר לַכֹּהֲנִים וְאָמַר, לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו, מִשּׁוּם שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים, לֹא יִשְׁרֶה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַטּוּמְאָה וְלֹא יִטְמְּאוּ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ג׳: א׳-ב׳

א. תְּפִלַת הַשַּׁחַר מִצְוָתָהּ שֶׁיַּתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל עִם הָנֵץ הַחַמָּה וּזְמַנָּהּ עַד סוֹף שָׁעָה רְבִיעִית שֶׁהִיא שְׁלִישִׁית הַיּוֹם. וְאִם עָבַר אוֹ טָעָה וְהִתְפַּלֵּל אַחַר אַרְבַּע שָׁעוֹת עַד חֲצוֹת הַיּוֹם יָצָא יְדֵי חוֹבַת תְּפִלָּה. אֲבָל לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת תְּפִלָּה בִּזְמַנָּהּ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַתְּפִלָּה מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה כַּךְ מִצְוָה מִדִּבְרֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בִּזְמַנָהּ כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ חֲכָמִים וּנְבִיאִים:

ב. כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁתְּפִלַּת הַמִּנְחָה כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם תִּקְּנוּ זְמַנָּהּ. וּלְפִי שֶׁהָיָה הַתָּמִיד קָרֵב בְּכָל יוֹם בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה תִּקְּנוּ זְמַנָּהּ מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וְהִיא הַנִּקְרֵאת מִנְחָה קְטַנָּה. וּלְפִי שֶׁבְּעֶרֶב הַפֶּסַח שֶׁחַל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת הָיוּ שׁוֹחֲטִין אֶת הַתָּמִיד בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה אָמְרוּ שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל לְאַחַר שֵׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה יָצָא. וּמִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַן זֶה הִגִּיעַ זְמַן חִיּוּבָהּ וְזוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת מִנְחָה גְדוֹלָה:

מוסר שערי תשובה א׳: נ״ב

צָרִיךְ לְהָשִׁיב רַבִּים מֵעָוֹן כַּאֲשֶׁר תַּשִׂיג יָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יח) שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מֵעַל כָּל פִּשְׁעֵיכֶם לָמַדְנוּ כִּי זֶה מֵעִיקְרֵי הַתְּשׁוּבָה וְנֶאֱמַר (ויקרא יט) הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא לָמַדְנוּ כִּי אִם לֹא יוֹכִיחֶנּוּ יֵעָנֵשׁ עַל חֲטָאָיו. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר בְּמִזְמוֹר הַתְּשׁוּבָה (תהלים נא) אֲלַמְּדָה פּוֹשְׁעִים דְרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ הִנֵּה הִשְׁלַמְנוּ בִּיאוּר עִיקְרֵי הַתְּשׁוּבָה. וְעַתָּה שִׂים עַל לְבָבְךָ לְהִתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים הַמְּעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה רְצוֹנִי לוֹמַר כִּי מִי שֶׁפּוֹרֵק עֻלוֹ וְנִכְשַׁל בְּאֶחָד מֵהֶם תָּמִיד תְּשׁוּבָתוֹ קָשָׁה אִם כָּשַּׁלְתָּ בְּאֶחָד מֵהֶם תָּמִיד יְאַמֵּץ לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחַ וְהַרְבֵּה תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן וֶאֱזוֹר חַיִל לְקַּיֵּים כָּל דְּבַר עִיקְרֵי הַתְּשׁוּבָה וְתוֹסִיף לֶקַח בָּהֶם יוֹם יוֹם בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְתִמְצָא חֲנִינָה וְתִנָּתֵן לְרַחֲמִים. אֶזְכּוֹר לָךְ מֵאֲשֶׁר דִּבְּרוּ רַבּוֹתֵינוּ בָּזֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כ''ד דְּבָרִים מְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה וְאֵלּוּ הֵן רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע וּבַעַל חֵימָה וּבַעַל מַחֲשָׁבָה רָעָה וְהַמִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע וְהָרָגִיל בִּסְעוּדָה שֶׁאֵינָה מַסְפֶּקֶת לִבְעָלֶיהָ וְהַמִּסְתַּכֵּל בָּעֲרָיוֹת וְהַחוֹלֵק עִם גַּנָּב וְהָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב. וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. וְהַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵירוֹ וְהַפּוֹרֵשׁ מִן הַצִבּוּר וְהַמְּבַזֶּה אֲבוֹתָיו וְהַמְּבַזֶּה רַבּוֹתָיו וְהַמְּקַלֵּל אֶת הָרַבִּים וְהַמְּעַכֵּב אֶת הָרַבִּים מֵעֲשׂוֹת דְּבַר מִצְוָה. וְהַמַּטֶּה אֶת חֲבֵירוֹ מִדֶּרֶךְ טוֹבָה לְדֶרֶךְ רָעָה וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲבוֹטוֹ שֶׁל עָנִי וְהַמְּקַבֵּל שׂחַד עַל מְנַת לְהַטּוֹת אֲחֵרִים בַּדִּין וְהַמּוֹצֵא אֲבֵידָה וְאֵינוֹ מַחֲזִירָהּ לִבְעָלֶיהָ וְהָרוֹאֶה אֶת בְּנוֹ בְּתַרְבּוּת רָעָה וְאֵינוֹ מוֹחֶה בְּיָדוֹ וְהָאוֹכֵל שׁוֹד עֲנִיִּים יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְהַחוֹלֵק עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים וְהַחוֹשֵׁד בַּכְּשֵׁרִים וְהַשּׂנֵא אֶת הַתּוֹכָחוֹת וְהַמַּלְעִיג עַל הַמִּצְוֹת:

תורה ויקרא כ״א: א׳-ו׳