פרשת אמור יום שני

אמור · שני

תורה ויקרא כ״א: ז׳-י׳

יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה:

כא (ז) אִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵאִישָׁ֖הּ לֹ֣א יִקָּ֑חוּ כִּֽי־קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לֵאלֹהָֽיו׃

אִתְּתָא מַטְעֲיָא וּמְחַלְּלָא לָא יִסְּבוּן וְאִתְּתָא דִּמְתָרְכָא מִבַּעְלַהּ לָא יִסְּבוּן אֲרֵי קַדִּישׁ הוּא קֳדָם אֱלָהֵיהּ:

רש״יזֹנָ֤ה. שֶׁנִּבְעֲלָה בְעִילַת יִשְׂרָאֵל הָאָסוּר לָהּ, כְּגוֹן חַיָּבֵי כָּרֵתוֹת אוֹ נָתִין אוֹ מַמְזֵר (ספרא; יבמות ס"א):
חללה. שֶׁנּוֹלְדָה מִן הַפְּסוּלִים שֶׁבַּכְּהֻנָּה, כְּגוֹן בַּת אַלְמָנָה מִכֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ בַת גְּרוּשָׁה (וַחֲלוּצָה) מִכֹּהֵן הֶדְיוֹט, וְכֵן שֶׁנִּתְחַלְּלָה מִן הַכְּהֻנָּה עַל יְדֵי בִיאַת אֶחָד מִן הַפְּסוּלִים לִכְהֻנָּה (עי' ספרא, קידושין ע"ז):

(ח) וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃

וּתְקַדְּשִׁנֵּיהּ אֲרֵי יָת קֻרְבַּן אֱלָהָךְ הוּא מְקָרֵב קַדִּישׁ יְהֵי לָךְ אֲרֵי קַדִּישׁ אֲנָא יְיָ מְקַדִּשְׁכוֹן:

רש״יוְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ. עַל כָּרְחוֹ, שֶׁאִם לֹא רָצָה לְגָרֵשׁ הַלְקֵהוּ וְיַסְּרֵהוּ עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ (ספרא; יבמות פ"ח):
קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה לָּ֔ךְ. נְהֹג בּוֹ קְדֻשָּׁה, לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן בְּכָל דָּבָר וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן בַּסְּעוּדָה (הוריות י"ב):

(ט) וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת־אָבִ֙יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃ {ס}

וּבַת גְּבַר כָּהֵן אֲרֵי תִתְחַל לְמִטְעֵי מִקְּדֻשַּׁת אֲבוּהָ הִיא מִתַּחֲלָא בְּנוּרָא תִּתּוֹקָד:

רש״יכִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת. כְּשֶׁתִּתְחַלֵּל עַ"יְ זְנוּת, שֶׁהָיְתָה בָהּ זִקַּת בַּעַל וְזָנְתָה, אוֹ מִן הָאֵרוּסִין אוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין; וְרַבּוֹתֵינוּ נֶחְלְקוּ בַדָּבָר וְהַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹּא דִּבֵּר הַכָּתוּב בִּפְנוּיָה (עי' סנהדרין נ"א):
אֶת אָבִ֙יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת. חִלְּלָה וּבִזְּתָה אֶת כְּבוֹדוֹ, שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו אָרוּר שֶׁזּוֹ יָלַד, אָרוּר שֶׁזּוֹ גִּדֵּל (שם):

(י) וְהַכֹּהֵן֩ הַגָּד֨וֹל מֵאֶחָ֜יו אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ וּמִלֵּ֣א אֶת־יָד֔וֹ לִלְבֹּ֖שׁ אֶת־הַבְּגָדִ֑ים אֶת־רֹאשׁוֹ֙ לֹ֣א יִפְרָ֔ע וּבְגָדָ֖יו לֹ֥א יִפְרֹֽם׃

וְכַהֲנָא דְאִתְרַבָּא מֵאֲחוֹהִי דְּ יִתָּרִיק עַל רֵישֵׁיהּ מִשְׁחָא דִרְבוּתָא וְדִי קָרִיב יָת קֻרְבָּנֵיהּ לְמִלְבַּשׁ יָת לְבוּשַׁיָּא יָת רֵישֵׁיהּ לָא יְרַבֵּי פֵרוּעַ וּלְבוּשׁוֹהִי לָא יִבְזַע:

רש״ילֹ֣א יִפְרָ֔ע. לֹא יְגַדֵּל פֶּרַע עַל אֵבֶל, וְאֵיזֶהוּ גִּדּוּל פֶּרַע? יוֹתֵר מִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם (שם):

נביאים יחזקאל מ״ד: כ״א-כ״ד

מד (כא) וְיַ֥יִן לֹא־יִשְׁתּ֖וּ כׇּל־כֹּהֵ֑ן בְּבוֹאָ֖ם אֶל־הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית׃

וַחֲמַר לָא יִשְׁתּוּן כָּל כְּהַן בְּמֵיעַלְהוֹן לְדַרְתָּא גַוַיְתָא:

רש״יבְּבוֹאָ֖ם אֶל הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית. אֶל הַהֵיכָל:
כִּי אִם בְּתוּלוֹת. יִקְּחוּ הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים, אֲבָל יֵשׁ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר יִקְּחוּ אֶת הָאַלְמָנָה, כְּגוֹן הֶדְיוֹטִין, וְזֶהוּ מִכֹּהֵן יִקָּחוּ – יֵשׁ מִן הַכֹּהֵן שֶׁמּוּתָּרִין בְּאַלְמָנָה, מָצָאתִי:

(כב) וְאַלְמָנָה֙ וּגְרוּשָׁ֔ה לֹא־יִקְח֥וּ לָהֶ֖ם לְנָשִׁ֑ים כִּ֣י אִם־בְּתוּלֹ֗ת מִזֶּ֙רַע֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר תִּֽהְיֶ֣ה אַלְמָנָ֔ה מִכֹּהֵ֖ן יִקָּֽחוּ׃

וְאַרְמִלָא וּמְתָרְכָא לָא יִסְבוּן לְהוֹן לִנְשִׁין אֱלָהֵין בְּתוּלְתָּא מִזַרְעָא דְבֵית יִשְׂרָאֵל וְאַרְמַלְתָּא דִי תְהֵי אַרְמַלְתָּא שְׁאַר כַּהֲנַיָא יִסְבוּן:

רש״יאֲשֶׁ֣ר תִּֽהְיֶ֣ה אַלְמָנָ֔ה. גְּמוּרָה, פְּרָט לִגְרוּשָׁה וַחֲלוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁפְּנוּיָה הִיא, אֲסוּרָה אַף לְהֶדְיוֹט (קדושין עח.):

(כג) וְאֶת־עַמִּ֣י יוֹר֔וּ בֵּ֥ין קֹ֖דֶשׁ לְחֹ֑ל וּבֵין־טָמֵ֥א לְטָה֖וֹר יֽוֹדִעֻֽם׃

וְיַת עַמִי יֵלְפוּן בֵּין קוּדְשָׁא לְחוֹלָא וּבֵין מְסָאֲבָא לְדַכְיָא יְהוֹדְעוּנוּן:

(כד) וְעַל־רִ֗יב הֵ֚מָּה יַעַמְד֣וּ (לשפט) [לְמִשְׁפָּ֔ט] בְּמִשְׁפָּטַ֖י (ושפטהו) [יִשְׁפְּטֻ֑הוּ] וְאֶת־תּוֹרֹתַ֤י וְאֶת־חֻקֹּתַי֙ בְּכׇל־מוֹעֲדַ֣י יִשְׁמֹ֔רוּ וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י יְקַדֵּֽשׁוּ׃

וְעַל פַלְגוּת דִינָא אִינוּן יְקוּמוּן לְמִידַן בְּדִינֵי רְעוּתִי יְדוּנוּן וְיַת אוֹרַיְתִי וְיַת קְיָמִי בְּכָל מוֹעֲדֵי יִשְׁרוּן וְיַת יוֹמֵי שַׁבַּיָא דִילִי יְקַדְשׁוּן:

כתובים משלי כ״ז: י״ח-כ״א

כז (יח) נֹצֵ֣ר תְּ֭אֵנָה יֹאכַ֣ל פִּרְיָ֑הּ וְשֹׁמֵ֖ר אֲדֹנָ֣יו יְכֻבָּֽד׃

דְנָטֵר תֵּינְתָא אָכֵיל פִּרְיָהָא וּדְזָהֵיר בְּמָרֵיהּ נִתְיַקָר:

רש״ייֹאכַ֣ל פִּרְיָ֑הּ. וְכֵן שׁוֹמֵר אֲדוֹנָיו יְכֻבָּד, וְיֹאכַל פְּרִי מַעֲלָלָיו:

(יט) כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם׃

הֵיךְ מַיָא וְהֵיךְ פַּרְצוּפֵי דְלָא דָמְיָן חַד לְחָד הֵיכְנָא לִבֵּיהוֹן דִבְנֵי נָשָׁא לָא דָמְיָן חַד לְחָד:

רש״יכַּ֭מַּיִם. הַלָּלוּ הַפָּנִים שֶׁאַתָּה מַרְאֶה לְתוֹכָן, הֵן מַרְאוֹת לְךָ:
כֵּ֤ן לֵֽב הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם. חֲבֵרוֹ, לְפִי מַה שֶּׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁחֲבֵרוֹ אוֹהֲבוֹ, כֵּן הוּא מַרְאֶה לוֹ פָּנִים:

(כ) שְׁא֣וֹל וַ֭אֲבַדֹּה לֹ֣א תִשְׂבַּ֑עְנָה וְעֵינֵ֥י הָ֝אָדָ֗ם לֹ֣א תִשְׂבַּֽעְנָה׃

שְׁיוֹל וְאָבְדָנָא לָא סָבְעָן וְעַיְנֵי דְגַבְרָא לָא סָבְעָן:

רש״ישְׁא֣וֹל וַ֭אֲבַדֹּה. לֹא תִשְׂבַּעְנָה מִלְּקַבֵּל אֶת הָרְשָׁעִים לְתוֹכָם, כְּשֵׁם שֶׁעֵינֵי הָאָדָם רָשָׁע לֹא תִשְׂבַּעְנָה מִלָּשׁוּט אַחַר יֵצֶר הָרָע, מִלְּמַלְּאוֹת תַּאֲוָתוֹ:

(כא) מַצְרֵ֣ף לַ֭כֶּסֶף וְכ֣וּר לַזָּהָ֑ב וְ֝אִ֗ישׁ לְפִ֣י מַהֲלָלֽוֹ׃

צָרָפָא לְכַסְפָּא וְכוּרָא לְדַהֲבָא וְגַבְרָא מִן פּוּמָא דִמְשַׁבְּחָנוֹי:

רש״ימַצְרֵ֣ף. כְּלִי עָשׂוּי לְצָרֵף כֶּסֶף וְהַכּוּר עָשׂוּי לִבְחוֹן זָהָב, וְאִישׁ נִצְרָף וּמִתְחַשֵּׁב לְפִי מַהֲלָלוֹ. עַל יְדֵי שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְהַלְּלוֹת אוֹתוֹ בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, נִבְחָן לָרַבִּים, אִם טוֹב אִם רַע:

משנה משנה עירובין ז׳

א. חַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה, מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ, מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, אוֹ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד:

ברטנורהחַלּוֹן בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה. שֶׁיְּהֵא קְצָת מִמֶּנּוּ וַאֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה סָמוּךְ לַקַּרְקַע:
מְעָרְבִין שְׁנַיִם. שְׁנֵי עֵרוּבִין, אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן וַאֲסוּרִים זוֹ עִם זוֹ:
וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד. עֵרוּב אֶחָד, שֶׁיִּתְּנוּ אֵלּוּ עֵרוּבָן בָּאַחֶרֶת וִיְעָרְבוּ עִמָּהֶן וְיִהְיוּ אֶחָד:
פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה. לָאו פֶּתַח הוּא וְאֵין רָאוּי לַעֲבֹר מִזּוֹ לְזוֹ, וּלְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה נַמִּי לֹא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ, הִלְכָּךְ אֵין מְעָרְבִין אֶחָד. וְדַוְקָא בֶּחָצֵר שֶׁאֵינוֹ מְקוֹרֶה אֲבָל בַּבַּיִת הַמְּקוֹרֶה אֲפִלּוּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה מְעָרְבִין אֶחָד, שֶׁדֶּרֶךְ לָשׂוּם סַפְסָלִים וְתֵבוֹת סְבִיבוֹת הַבַּיִת וְנִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ:

עיקר תוספות יום טוב(א) דְּמִשּׁוּם הָכִי הֲדַר תָּנֵי פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה כוּ', וְהָא מֵרֵישָׁא שָׁמְעִינַן לַהּ, אֶלָּא לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ קְצָת כוּ'. גְּמָרָא:
(ב) גְּמָרָא. וְנִרְאֶה מִזֶּה דִּשְׁנֵי בָּתִּים בְּלֹא חָצֵר נַמִּי צְרִיכִין עֵרוּב, וְכֵן מוּכָח רֵישׁ פֶּרֶק ט'‏ דִּלְכֻלֵּי עָלְמָא אֲפִלּוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּמֵקֵל בַּגַּגּוֹת כוּ'‏ שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לְעָרֵב מַשְׁמַע דְּדִיּוּרִין שֶׁתַּחַת הַגַּגּוֹת דְּהַיְנוּ הַבָּתִּים שֶׁצְּרִיכִין עֵרוּב. וְקָשֶׁה לְהָרַמְבַּ"ם שֶׁהֲבֵאתִיו רֵישׁ פֶּרֶק דִּלְעֵיל דְּמוּכָח שֶׁלֹּא תִּקְנוּ שְׁלֹמֹה וּבֵית דִּינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ דִּיּוּרִין חֲלוּקִין אֵצֶל מָקוֹם שֶׁיַּד כֻּלָּן שָׁווֹת בּוֹ כוּ'. וְאוּלַי שֶׁזֶּה [שֶׁכָּתַב לָעֵיל הָיְנוּ] גְּזֵרַת שְׁלֹמֹה וּבֵית דִּינוֹ, וְהַךְ דְּהָכָא מִגְּזֵרַת חֲכָמִים:

ב. כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. הָיוּ בְרֹאשׁוֹ פֵרוֹת, אֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין, וְאֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לְמַטָּה. נִפְרְצָה הַכֹּתֶל עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת, מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְפֶתַח. יוֹתֵר מִכָּאן, מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנָיִם:

ברטנורהכֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת. הַאי דְּנָקַט רֹחַב אַרְבָּעָה לָאו מִשּׁוּם דְּצָרִיךְ רֹחַב אַרְבָּעָה לְמֵהֲוֵי סְתִימָה, דִּמְחִצָּה בְּרֹחַב כָּל דְּהוּ הַוְיָא סְתִימָה. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא הָיוּ [בְּרֹאשׁוֹ] פֵּרוֹת אֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לְמַטָּה, דְּחָשִׁיב רְשׁוּת בְּאַנְפֵּי נַפְשַׁהּ, וּלְהַאי דִּינָא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה רֹחַב אַרְבָּעָה, דְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעָה הָוֵי מָקוֹם פְּטוֹר וּמֻתָּרִין אֵלּוּ וָאֵלּוּ לְהוֹרִיד לְמַטָּה:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לְמַטָּה. לַדִּיּוּרִין בַּבָּתִּים, אֲבָל בֶּחָצֵר שָׁרֵי:
יוֹתֵר מִכָּאן. הָוֵי פִּרְצָה, וְהַוְיָא כֻּלָּהּ כְּחָצֵר אַחַת, וְאִם עֵרְבָה כָּל אַחַת לְעַצְמָהּ הָוֵי כְּאִלּוּ חוֹלְקִין אֶת עֵרוּבָן וְאוֹסְרִין אֵלּוּ עַל אֵלּוּ:

עיקר תוספות יום טוב(ג) וּלְפִי זֶה בְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעָה דְּמֻתָּרִין לְהוֹרִיד הַיְנוּ אֲפִלּוּ לַבָּתִּים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם:
(ד) עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת. וְנִשְׁאָר מִן הַכֹּתֶל מַשֶּׁהוּ מִכָּאן וּמַשֶּׁהוּ מִכָּאן, אוֹ מִצַּד אֶחָד לְבַדּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִפְרְצָה בִּמְלֹאָהּ, וְאוֹתָהּ פִּרְצָה אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת אֶלָּא כְּפֶתַח. הָרִי"כ:

ג. חָרִיץ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבַּע, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד, אֲפִלּוּ מָלֵא קַשׁ אוֹ תֶבֶן. מָלֵא עָפָר, אוֹ צְרוֹרוֹת, מְעָרְבִין אֶחָד, וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנָיִם:

ברטנורהחָרִיץ. אָרֹךְ הוּא וּמַפְסִיק עַל פְּנֵי כָּל הֶחָצֵר כֻּלָּהּ:
וְרָחָב אַרְבַּע. דְּפָחוֹת מִכָּאן נוֹחַ לְפָסְעוֹ מִשְּׂפָתוֹ לִשְׂפָתוֹ:
וַאֲפִלּוּ מָלֵא תֶבֶן וְקַשׁ. לָאו סְתִימָה הִיא, דְּלֹא מְבַטֵּל לֵיהּ לְהָתָם, דְּסוֹפוֹ לִטְּלוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(ה) אַרְבָּעָה. גָּרְסִינַן, וּפֵרוּשׁ טְפָחִים:
(ו) בְּנִטָּלִין בְּשַׁבָּת אָיְרֵי. תּוֹסָפוֹת. לַאֲפוֹקֵי שֶׁהִקְצוּהוּ לְלַבֵּן בּוֹ לְבֵנִים אוֹ לְגַבֵּל בּוֹ טִיט, דְּאֵין נִטָּלִין בְּשַׁבָּת:
(ז) עָפָר כוּ'. שֶׁסְּתָם עָפָר וּצְרוֹרוֹת בֶּחָרִיץ מְבֻטָּלִין הֵן. גְּמָרָא. וְהַךְ מָלֵא סַגִּי בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים לָרֹחַב, בְּמִכָּל שֶׁכֵּן דְּנֶסֶר דִּבְסָמוּךְ. בֵּית יוֹסֵף:

ד. נָתַן עָלָיו נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְכֵן שְׁתֵּי גְזֻזְטְרָאוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ, מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ, מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוֹת מִכָּאן, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד:

ברטנורהנָתַן עָלָיו נֶסֶר. מִשְּׂפָתוֹ לִשְׂפָתוֹ כְּעֵין גֶּשֶׁר, הָוֵי כְּמוֹ פֶּתַח:
שְׁתֵּי גְזֻזְטְרָאוֹת. כְּמִין תִּקְרָה בּוֹלֶטֶת מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד עַל רְשׁוּת הָרַבִּים, וְנָתַן נֶסֶר רָחָב אַרְבָּעָה מִזּוֹ לְזוֹ, הָוֵי נַמִּי פֶּתַח:
פָּחוֹת מִכָּאן. שֶׁאֵין הַנֶּסֶר רָחָב אַרְבָּעָה, אָדָם יָרֵא לַעֲבֹר עָלָיו וְלֹא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ:

עיקר תוספות יום טוב(ח) מְעָרְבִין שְׁנַיִם. שֶׁמִּשְּׁנֵי צִדֵּי הַנֶּסֶר הוּא חָרִיץ. רִי"כ:

ה. מַתְבֵּן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. אֵלּוּ מַאֲכִילִין מִכָּאן וְאֵלּוּ מַאֲכִילִין מִכָּאן. נִתְמַעֵט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנָיִם:

ברטנורהמַתְבֵּן. גָּדִישׁ שֶׁל תֶּבֶן, וּמַפְסִיק עַל פְּנֵי כָּל רֹחַב הַחֲצֵרוֹת:
אֵלּוּ מַאֲכִילִין. מַנִּיחִין בְּהֶמְתָּן לֶאֱכֹל מִן הַתֶּבֶן, וְלֹא חָיְשִׁינַן דִּלְמָא מִמְעִיט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה וַהֲוָה לֵיהּ חֲדָא רְשׁוּתָא וְאָסְרֵי אַהֲדָדֵי, וּמְטַלְטְלֵי בֶּחָצֵר וְלֹא מַסְקֵי אַדַּעְתַּיְהוּ, לְהָא לֹא חָיְשִׁינַן, דְּהָא אֲפִלּוּ אִמְּעִיט אִי לֹא הָוֵי הַמִּעוּט עַל פְּנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְיוֹתֵר לֹא אָסְרֵי, דְּהָא עֶשֶׂר אַמּוֹת פִּתְחָא הָוֵי וְאֵין בְּהֵמָה מְמַעֶטֶת כָּל כָּךְ בַּאֲכִילָתָהּ [בְּשַׁבָּת אֶחָד]:
נִתְמַעֵט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. עַל פְּנֵי כָּל אֹרֶךְ הֶחָצֵר אוֹ בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת [וְעוֹד]:
מְעָרְבִין אֶחָד. אִם נִתְמַעֵט בְּחֹל לִפְנֵי הַשַּׁבָּת:

עיקר תוספות יום טוב(ט) אֲבָל בְּיָדַיִם לֹא. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְּחַיְשִׁינַן דְּשָׁקֵיל טוּבָא וּמְמַעֵט, אֲבָל בְּהֵמָה כוּ'. וְקָשֶׁה דִּלְקַמָּן פֶּרֶק ט'‏ מִשְׁנָה ג'‏ מְפָרֵשׁ דִּמְחִצָּה שֶׁנִּפְרְצָה בְּשַׁבָּת לֹא בָּטֵיל עֵרוּב. וְהָרֹא"שׁ מְפָרֵשׁ דִּבְחֹל קָאָמַר, וְאָסוּר בַּיָּדַיִם דִּלְמָא מְמַעֵט לְהוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ, וּמְטַלְטֵל בְּשַׁבָּת בֶּחָצֵר הָאֲסוּרָה, וְכֵן מוּכָח לִישְׁנָא דְּמַתְנִיתִין דְּנִתְמַעֵט [דְּמַיְרֵי בְּחֹל] כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ו. כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בַּמָּבוֹי. מֵנִיחַ אֶת הֶחָבִית וְאוֹמֵר, הֲרֵי זוֹ לְכָל בְּנֵי מָבוֹי, וּמְזַכֶּה לָהֶן עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, אֲבָל אֵינוֹ מְזַכֶּה לֹא עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, מִפְּנֵי שֶׁיָּדָן כְּיָדוֹ:

ברטנורהמֵנִיחַ אֶת הֶחָבִית. מִשֶּׁלּוֹ, אִם יִרְצֶה, וְאָז צָרִיךְ לְזַכּוֹת, דְּאִלּוּ מִשֶּׁלָּהֶם אֵין צָרִיךְ לְזַכּוֹת:
וּמְזַכֶּה לָהֶם עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ. אוֹמֵר לָהֶם קַבְּלוּ חָבִית זוֹ וּזְכוּ בָּהּ לְשֵׁם כָּל בְּנֵי הַמָּבוֹי. וְהַזּוֹכֶה מַגְבִּיהַּ הָעֵרוּב בְּיָדוֹ טֶפַח מִן הַקַּרְקַע, דְּכָל הֵיכָא דְּמַנְחָא בִּרְשׁוּתֵיהּ לֹא הַוְיָא זְכִיָּה, וְאוֹמֵר זִכִּיתִי לָהֶם:
שֶׁיָּדָן כְּיָדוֹ. וְלָאו זְכִיָּה הִיא:

עיקר תוספות יום טוב(י) הַגְּדוֹלִים. וַאֲפִלּוּ סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, דְּכֵיוָן דְּרוֹצֶה לְזַכּוֹת לַאֲחֵרִים זוֹכִים הֵם לַאֲחֵרִים כֶּאֱינַשׁ דְּעָלְמָא, וְהוּא הַדִּין בְּקָטָן דְּלֹא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ:
(יא) הָעִבְרִים. בְּפֶרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין מִשְׁנָה ב'‏ תְּנַן דְּאָמָה הָעִבְרִיָּה קוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בְּסִימָנִין, וְהַשְׁתָּא לֹא מַשְׁכַּחַת לַהּ שִׁפְחָה עִבְרִיָּה אֶלָּא קְטַנָּה, וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא, וּבְשִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת דְּרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁתְּזַכֶּה אֲפִלּוּ לַאֲחֵרִים, וְשָׁאנֵי שִׁפְחָה מִבִּתּוֹ הַקְּטַנָּה, דְּיָדָהּ כְּיַד אָבִיהָ אֲבָל לֹא כְּיַד רַבָּהּ, שֶׁאֵין קִנְיָנוֹ בָּהּ קִנְיָן גָּמוּר. וְהָכִי נַמִּי מַסִּיק בַּגְּמָרָא בָּבָא מְצִיעָא דַּף י"ב:
(יב) אִשְׁתּוֹ. בְּפֶרֶק י"א דִּנְדָרִים מִשְׁנָה ח'‏ תְּנַן סְתָמָא כְּרַבִּי מֵאִיר דְּיַד הָאִשָּׁה כְּיַד בַּעֲלָהּ. וּמִשּׁוּם הָכִי מַסִּיק הָרֹא"שׁ דְּהָכָא כְּשֶׁאֵינוֹ זָנָהּ, וּלְפִיכָךְ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ וְאֵין יָדָהּ כְּיָדוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יג) שֶׁיָּדָן כוּ'. וּבְרֵישׁ פֶּרֶק ח'‏ אִיתָא בַּגְּמָרָא מְעָרֵב עַל יְדֵי עַבְדּוֹ כוּ', פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל, וְעַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁיָּדָן כוּ', וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת אַעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ קָאֵי, כִּדְאָמְרִינַן בְּגִטִּין דְּיַד עֶבֶד קָנֵי לֵיהּ רַבֵּיהּ. וְנִרְאֶה דְּהָכִי נַמִּי לֹא קָאֵי אֶלָּא אַעַבְדּוֹ כוּ', וְטַעֲמָא דִּבְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים אַף עַל גַּב דְּיֵשׁ לָהֶן יַד לִזְכּוֹת כְּשֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל אֱגוֹז וְנוֹטְלוֹ כוּ', הָכָא לְעִנְיַן עֵרוּב כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לְעָרֵב בִּשְׁבִילָם שֶׁהֵם סְמוּכִים עָלָיו כִּדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא, הִלְכָּךְ אָמְרוּ שֶׁאֵין יָכוֹל לְזַכּוֹת עַל יְדֵיהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ז. נִתְמַעֵט הָאֹכֶל, מוֹסִיף וּמְזַכֶּה, וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ. נִתּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם, מוֹסִיף וּמְזַכֶּה, וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ:

ברטנורהנִתְמַעֵט הָאֹכֶל. מִשִּׁעוּרוֹ הַמְפֹרָשׁ לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין:
מוֹסִיף וּמְזַכֶּה. אִם בָּא לְהוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ אֲפִלּוּ מִמִּין אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מִמִּין הַשִּׁתּוּף הָרִאשׁוֹן, מוֹסִיף וּמְזַכֶּה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעָן, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאַר קְצָת מִן הַמִּין הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ נִרְאֶה כִּמְעָרֵב בַּתְּחִלָּה. אֲבָל אִם נוֹתֵן מִמִּין הַשִּׁתּוּף הָרִאשׁוֹן, אֲפִלּוּ כָּלָה לְגַמְרֵי מֵבִיא מֵאוֹתוֹ הַמִּין וּמְזַכֶּה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעָן:
נִתּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם דִּיּוּרִים מוֹסִיף וּמְזַכֶּה וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ. וְדַוְקָא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לֶחָצֵר שְׁנֵי פְּתָחִים לִשְׁתֵּי מְבוֹאוֹת, שֶׁכְּשֶׁעוֹשֶׂה עֵרוּב עִם אַנְשֵׁי מָבוֹי זֶה אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָבוֹי אַחֵר, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ, דִּלְמָא לֹא נִיחָא לְהוּ לִקְנוֹת בְּרוּחַ זוֹ וּלְהַנִּיחַ יָד בָּרוּחַ שֶׁכְּנֶגְדָהּ. אֲבָל אִם אֵין לוֹ פֶּתַח אֶלָּא לְמָבוֹי זֶה שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ תְּחִלָּה אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ, דְּזָכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאֵין חָבִין לָאָדָם אֶלָּא בְּפָנָיו:

עיקר תוספות יום טוב(יד) נִתְמַעֵט. מֵעֶרֶב שַׁבָּת הַשֵּׁנִי. רִי"כ:
(טו) דְּכָל הַמְעָרֵב לַאֲחֵרִים בִּתְחִלָּה צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ, מִשּׁוּם דִּלְמָא חוֹבָה הִיא לוֹ כְּדִמְפָרֵשׁ בַּסֵּיפָא:
(טז) כֵּן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְהִשִּׂיגוֹ הָרַאֲבַ"ד שֶׁהֲרֵי יוּכַל לְהִשְׁתַּתֵּף גַּם עִם הָאַחֶרֶת לְמַאי דְּפַסְקִינַן הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁבְּפֶרֶק ד'‏ מִשְׁנָה ו', וְתֵרֵץ הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה דְּאֵין הָכִי נַמִּי דְּלֹא מִשּׁוּם שֶׁיְּהֵא אָסוּר בָּאַחֶרֶת נָגְעוּ בָּהּ אֶלָּא דְּחוֹבָה לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִשְׁתַּתֵּף בִּשְׁתֵּיהֶן:

ח. כַּמָּה הוּא שִׁעוּרוֹ. בִּזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּין, מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְכֻלָּם. בִּזְמַן שֶׁהֵן מֻעָטִין, כִּגְרוֹגֶרֶת לְהוֹצָאַת שַׁבָּת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד:

ברטנורהמְרֻבִּין. שְׁמֹנָה עָשָׂר בְּנֵי אָדָם וּלְמַעְלָה:
מֻעָטִין. פָּחוֹת מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר:
מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. הֵן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה גְּרוֹגָרוֹת:
לְהוֹצָאַת שַׁבָּת. שִׁעוּר שֶׁל הוֹצָאַת שַׁבָּת. כִּי הַמּוֹצִיא אֳכָלִים בְּשַׁבָּת אֵינוֹ חַיָּב בְּפָחוֹת מִכִּגְרוֹגֶרֶת:

עיקר תוספות יום טוב(יז) כַּמָּה כוּ'. לִכְאוֹרָה קָאֵי אַשִּׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת, מִיהוּ קָאֵי נַמִּי לְעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת. רִי"כ:
(יח) לִישְׁנָא דִּגְמָרָא נָקַט, וּפֵרֵשׁ הָרִי"כ שְׁמֹנָה עָשָׂר בַּעֲלֵי חֲצֵרוֹת לְמָבוֹי אוֹ בַּעֲלֵי בָּתִּים לְחָצֵר, וְלֹא קָפְדִינַן אַגּוּלְגָּלְתָּא דְּכָל בְּנֵי בַּיִת שֶׁל כָּל אֶחָד, כְּלוֹמַר אֶלָּא לַמִּתְחַיְּבִים לָתֵת חֵלֶק לָעֵרוּב. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יט) שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. כֵּיוָן דְּדָבָר חָשׁוּב הוּא (שֶׁכֵּן עִקְּרֵי סְעוּדַת שַׁבָּת שְׁתַּיִם הֵם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּמִשְׁנָה ב'‏ פֶּרֶק דִּלְקַמָּן) סַגִּי לְהוּ בְּהָכִי:

ט. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּתְחִלַּת עֵרוּב. אֲבָל בִּשְׁיָרֵי עֵרוּב, כָּל שֶׁהוּא. וְלֹא אָמְרוּ לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת אֶלָּא כְדֵי שֶׁלֹּא לְשַׁכֵּחַ אֶת הַתִּינוֹקוֹת:

ברטנורהבִּשְׁיָרֵי הָעֵרוּב. שֶׁנִּתְמַעֵט מִשִּׁעוּרוֹ:
וְלֹא אָמְרוּ לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת. אַחַר שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי, אֶלָּא שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת מִתִּינוֹקוֹת שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי, הִלְכָּךְ מְקִילִינַן בֵּיהּ. וְאַף עַל גַּב דְּטַעֲמָא דִּמְעָרְבִין עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת לְאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי הָוֵי כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת עֵרוּב מִן הַתִּינוֹקוֹת, מִכָּל מָקוֹם אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בִּשְׁיָרֵי עֵרוּב, דְּלֹא מְקִילִינַן בֵּיהּ כֻּלֵּי הַאי:

עיקר תוספות יום טוב(כ) וְהַיְנוּ דְּשִׁעוּרוֹ דִּתְנַן קָאֵי אַתַּרְוַיְהוּ, אַמְּבוֹאוֹת וְאַחֲצֵרוֹת, אֲבָל הַבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים דְּרַבִּי יוֹסֵי דַּוְקָא בַּחֲצֵרוֹת וְלֹא בְּשִׁתּוּף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

י. בַּכֹּל מְעָרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין, חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כִּכָּר הוּא עֵרוּב. אֲפִלּוּ מַאֲפֵה סְאָה וְהִיא פְרוּסָה, אֵין מְעָרְבִין בָּהּ. כִּכָּר בְּאִסָּר וְהוּא שָׁלֵם, מְעָרְבִין בּוֹ:

ברטנורהבַּכֹּל מְעָרְבִין. עֵרוּבֵי תְּחוּמִין, דְּאִלּוּ עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת אֵין מְעָרְבִין אֶלָּא בְּפַת. וּמִיהוּ בַּכֹּל מְעָרְבִין דְּאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָכָא, לַאֲתוֹיֵי עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת שֶׁמְּעָרְבִין בְּפַת פְּרוּסָה וְאֵין צָרִיךְ כִּכָּר שְׁלֵמָה, וּפָלֵיג עֲלֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר דַּוְקָא כִּכָּר שָׁלֵם הוּא עֵרוּב. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
אֵין מְעָרְבִין בָּהּ. וְטַעֲמָא מִשּׁוּם אֵיבָה, שֶׁבָּאִים בְּנֵי הֶחָצֵר לִידֵי מַחֲלֹקֶת לוֹמַר אֲנִי נוֹתֵן שְׁלֵמָה וְהוּא נוֹתֵן פְּרוּסָה:
כִּכָּר בְּאִסָּר וְהוּא שָׁלֵם מְעָרְבִין בּוֹ. נוֹתְנִין אוֹתוֹ בָּעֵרוּב עִם שְׁאָר כִּכָּרוֹת שֶׁל בְּנֵי חָצֵר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּין כֻּלָּם כִּגְרוֹגֶרֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ דְּכִכָּר שָׁלֵם כְּאִסָּר מְעָרְבִין בּוֹ לְבַדּוֹ לְכָל בְּנֵי הֶחָצֵר וְאֵין צָרִיךְ שִׁעוּר:

עיקר תוספות יום טוב(כא) כֵּן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וְהַיְנוּ דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּשִׁעוּר דְּמִשְׁנָה ח'‏ קָאֵי גַּם אַעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יא. נוֹתֵן אָדָם מָעָה לְחֶנְוָנִי וּלְנַחְתּוֹם כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ עֵרוּב, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא זָכוּ לוֹ מְעוֹתָיו. וּמוֹדִים בִּשְׁאָר כָּל אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ מְעוֹתָיו, שֶׁאֵין מְעָרְבִין לְאָדָם אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּעֵרוּבֵי תְחוּמִין, אֲבָל בְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת, מְעָרְבִין לְדַעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, לְפִי שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין חָבִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו:

ברטנורהנוֹתֵן אָדָם מָעָה לְחֶנְוָנִי. הַמּוֹכֵר יַיִן, וְדָר עִמּוֹ בַּמָּבוֹי:
אוֹ לְנַחְתּוֹם. הַמּוֹכֵר כִּכָּרוֹת וְדָר עִמּוֹ בֶּחָצֵר, שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ בָּעֵרוּב עִם חֲבֵרָיו, אִם יָבֹאוּ בְּנֵי מָבוֹי לִקְנוֹת מִמְּךָ יַיִן לַשִּׁתּוּף, אוֹ בְּנֵי חָצֵר לִקְנוֹת כִּכָּר לָעֵרוּב, שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵלֶק בּוֹ:
לֹא זָכוּ לוֹ מְעוֹתָיו. שֶׁאֵין מָעוֹת קוֹנוֹת עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ. וַאֲפִלּוּ עֵרֵב זֶה הַחֶנְוָנִי לְכָל הָאֲחֵרִים וְזִכָּה גַּם לָזֶה, אֵינוֹ עֵרוּב, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְכַּוֵּן לְזַכּוֹת לוֹ בְּמַתְּנַת חִנָּם כִּשְׁאָר הַמְזַכִּין בָּעֵרוּב אֶלָּא שֶׁיִּקְנֶה בְּמָעָה, וַהֲרֵי אֵינָהּ קוֹנָה לוֹ, דְּמָעוֹת אֵינָן קוֹנוֹת, וְנִמְצָא מְעָרֵב לוֹ בִּמְעוֹתָיו:
וּמוֹדִים בִּשְׁאָר כָּל אָדָם. בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ הֵילָךְ מָעָה זוֹ וְזַכֵּה לִי בָּעֵרוּב וְהָלַךְ וְזִכָּה לוֹ, שֶׁקָּנָה עֵרוּב, דְּהוֹאִיל וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רָגִיל לִמְכֹּר כִּכָּרוֹת לֹא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לַעֲשׂוֹתוֹ שָׁלִיחַ וְנַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לוֹ עָרֵב לִי:
שֶׁאֵין מְעָרְבִין לְאָדָם. כְּשֶׁמְּעָרְבִין לוֹ מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. הִלְכָּךְ גַּבֵּי חֶנְוָנִי כִּי אָמַר לוֹ זַכֵּה לִי לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ וְלֹא סָמַךְ עָלָיו שֶׁיֵּעָשֶׂה שְׁלוּחוֹ, וּמָעוֹת אֵינָן קוֹנוֹת וְלֹא סָמְכֵיהּ דַּעְתֵּיהּ, נִמְצָא מְעָרֵב לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ:
עֵרוּבֵי תְחוּמִין. חוֹב הוּא, שֶׁמַּפְסִיד לַצַּד הָאַחֵר, וְשֶׁמָּא אֵין נוֹחַ לוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עיקר תוספות יום טוב(כב) דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא לֹא מָשִׁיךְ, וּמְשָׁנֵי עֲשָׂאוֹ כְּאַרְבָּעָה פְרָקִים בְּשָׁנָה שֶׁהֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶם עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁמָּעוֹת קוֹנוֹת, הָכָא נַמִּי מִפְּנֵי תִּקּוּן שַׁבָּת הֶעֱמִידוּ עַל דִּין תּוֹרָה:
(כג) בְּדִבְרֵי רַשִׁ"י וְזִיכָּה בְּיוּ"ד, וּמַשְׁמַע דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁזִּכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר כוּ', וַאֲפִלּוּ הָכִי לֹא מְהַנֵּי לֵיהּ לְפִי שֶׁזֶּה שֶׁזִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר לֹא כִּוֵּן לְזַכּוֹתוֹ בְמַתְּנַת חִנָּם כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּזַכִּין אֶלָּא שֶׁיִּקְנֶה בְמָעוֹת וּמָעוֹת אֵינָן קוֹנוֹת, וּמַה שֶּׁזִּכָּה עַל יְדֵי אַחֵר הָיָה זֶה בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים שֶׁאֲלֵיהֶם נִתְכַּוֵּן בְּחִנָּם כְּדֶרֶךְ הַמְזַכִּין. וּלְפִי זֶה כִּי לֹא עֵרֵב הַחֶנְוָנִי לַאֲחֵרִים אֶלָּא לָזֶה לְבַדּוֹ וְזִכָּה עַל יְדֵי אַחֵר מְהַנֵּי, וּמַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב וַאֲפִלּוּ כֻּלּוֹ אַזִּכָּה קָאֵי כוּ'‏ עַד דְּמַסִּיק דִּבְכַוָּנַת הַנּוֹתֵן תָּלוּי, דְּאִם הָיָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי הָאַחֵר וְשֶׁהָאַחֵר יְזַכֶּה לוֹ מְהַנֵּי, דַּהֲוֵי כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ הוּא שָׁלִיחַ לְקַבָּלָה כְּלוֹמַר לִמְשֹׁךְ. וְכֵן אִם נִתְכַּוֵּן הַחֶנְוָנִי כְּכָל חֻקַּת הָעֵרוּב וּכְמִשְׁפָּטוֹ גַּם לָזֶה לָמָּה יִגָּרַע, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנּוֹתֵן מָעוֹת לֹא בִּקֵּשׁ לְמַתְּנַת חִנָּם כַּאֲחֵרִים אֶלָּא נָתַן לוֹ מָעָה, מִכָּל מָקוֹם לֹא מִפְּנֵי כֵן נֹאמַר שֶׁהוּא מַתָּנָה בְּעַל כָּרְחוֹ וְשֶׁלֹּא רָצָה לְקַבֵּל בְּמַתָּנָה וּמִפְּנֵי כֵן לֹא יִזְכֶּה בָּעֵרוּב. וְתַרְוַיְהוּ בָּעִינַן, שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן הַחֶנְוָנִי וְגַם הַנּוֹתֵן, דְּאִלּוּ נִתְכַּוֵּן הַחֶנְוָנִי זָכָה זֶה בִּשְׁאָר הַזּוֹכִים וְלֹא גָּרַע מָעָה שֶׁנָּתַן, וְאִלּוּ נִתְכַּוֵּן הַנּוֹתֵן מָעָה לִזְכּוֹת כְּכָל חֻקַּת הָעֵרוּב אַף עַל פִּי שֶׁהַחֶנְוָנִי לֹא נִתְכַּוֵּן מִכָּל מָקוֹם הָיָה קוֹנֶה בִּמְשִׁיכַת שְׁלוּחוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כד) רַשִׁ"י. וּמְסַיֵּם, וְגַבֵּי חֶנְוָנִי גּוּפֵיהּ אִי אָמַר לֵיהּ עָרֵב עָלַי אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּקָנֵי. וְזֶה לְשׁוֹן הַטּוּר, שֶׁהֲרֵי עֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ לְעָרֵב בְּעִנְיָן שֶׁיּוֹעִיל, וְכֵיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עֵרוּב אֶלָּא אִם כֵּן יְזַכֶּה לוֹ כְּמוֹ לַאֲחֵרִים הָוֵי כְּאִלּוּ אוֹמֵר שֶׁיְּזַכֶּה לוֹ כְּמוֹ לַאֲחֵרִים:
(כה) וְקַשְׁיָא דְּהָכָא שֶׁבִּקֵּשׁ מִיָּדוֹ זֹאת לְעָרֵב בַּעֲבוּרוֹ הָאֵיךְ שַׁיָּךְ לוֹמַר [שֶׁהוּא] שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, דְּבִשְׁלָמָא טַעֲמָא דְּמָעוֹת אֵינָן קוֹנוֹת כוּ', וְכִדְפֵרֵשׁ לְעֵיל נִיחָא, עַל כֵּן נִרְאֶה כְּפֵרוּשׁ הָרֹא"שׁ דְּהָא דְּקָתָנֵי שֶׁאֵין מְעָרְבִין מִלְּתָא בְּאַפֵּיהּ נַפְשַׁהּ הִיא וְלֹא קָאֵי אַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֶנְוָנִי, וְהָכִי קָאָמַר וְאֵין מְעָרְבִין, וּכְהַאי גַוְנָא בְּפֶרֶק ג'‏ דְּבֵיצָה שֶׁאֵפֶר כִּירָה מוּכָן הוּא. תֵּדַע דְּאִי קָאֵי אַנּוֹתֵן כוּ'‏ הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵיהּ קֹדֶם הַךְ דְּתָנֵי וּמוֹדִים חֲכָמִים:
(כו) בְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת. וְהָא דִּתְנַן בְּמִשְׁנָה ז'‏ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ הוּא בְּשִׁתּוּף מְבוֹאוֹת וְכִדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב בְּחָצֵר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי מְבוֹאוֹת, וְהַטַּעַם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל (אוֹת טז) בְּשֵׁם הַמַּגִּיד דְּחוֹב הוּא, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִשְׁתַּתֵּף בִּשְׁתֵּיהֶן. וְהָכִי נַמִּי בְּחָצֵר אַחַת בְּעַצְמוֹ אֶפְשָׁר דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ שֶׁיִּתְעָרְבוּ בְּנֵי הֶחָצֵר מִשּׁוּם אָוְשִׁי דִּבְנֵי הֶחָצֵר עַצְמוֹ, שֶׁאִם לֹא יוּכְלוּ לְטַלְטֵל כְּלֵיהֶם לֶחָצֵר יִשְׁבְּתוּ אִישׁ אִישׁ בְּבֵיתוֹ וְלֹא יִהְיֶה אָוְשִׁי דֶּאֱינָשֵׁי בֶּחָצֵר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא עירובין פ״ב א: ב׳-ח׳

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה וְכוּ'. גוּפָא אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַר רִבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי וּבַמֶּה בְּמִשְׁנָתֵנוּ אֵינוֹ אֶלָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי חֲכָמִים. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵימָתַי לְפָרֵשׁ וּבַמֶה לַחֲלוֹק. וְאֵימָתַי לְפָרֵשׁ הוּא וְהָא תְּנַן וְאֵלוּ הֵן הַפְּסוּלִין הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא וּמַלְוֶה בְּרִיבִּית וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בִּזְמָן שֶׁאֵין לוֹ אוּמָנוּת אֶלָּא הוּא אֲבָל יֵשׁ לוֹ אוּמָנוּת שֶׁלֹּא הוּא הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר וְתָנִי עֲלָהּ בִּבְרַיְיתָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין שֶׁאֵין לוֹ אוּמְנוֹת אֶלָּא הוּא וּבֵין שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוּמָנוֹת שֶׁלֹּא הוּא הֲרֵי זֶה פָּסוּל. הַהִיא דְרִבִּי יְהוּדָה אָמַר רִבִּי טַרְפוֹן הִיא דְּתַנְיָא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם רִבִּי טַרְפוֹן לְעוֹלָם אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר לְפִי שֶׁאֵין נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה. אַלְמָא כֵּיוַן דִמְסַפְּקָא לֵיהּ אִי נָזִיר אִי לֹא נָזִיר הוּא לֹא מְשַׁעְבִּיד נַפְשֵׁיהּ הָכָא נָמֵי כֵּיוַן דְּלָא יָדַע אִי קָנִי אִי לֹא קָנִי לֹא גָמַר וּמַקְנֶה:

רש״יהפסולין - לעדות דכולן גזלנין מדבריהן הן דאסמכתא לא קנייא ומגזל גזיל ליה:
בקוביא - בעירבון:
מפריחי יונים - אי תיקדמה יונך ליוני:
סוחרי שביעית - דרחמנא אמר לאכלה ולא לסחורה וזה שחומד ממון לעבור עבירה על הממון רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד (שמות כג):
בזמן שאין להם אומנות אלא היא - דקסבר ר' יהודה אסמכתא שהוא נסמך על דעתו שהוא ינצחנו ועל אותה אסמכתא הוא מתנה קניא ולאו גזלנין נינהו ופסולייהו לפי שאין עסוקין בישובו של עולם דכיון דאין מכירין ובקיאין בטורח וצער בני אדם אינן חסין על חבריהן מלהפסידן ממון:
וח"א כו' - קא ס"ד היינו ת"ק דמתניתין אלמא אימתי לחלוק:
ההיא - ברייתא משום ר"ט היא דאמר אסמכתא לא קניא אבל במתניתין לא פליג רבי יהודה אדתנא קמא אלא מפרש לטעמיה:
אין אחד מהן נזיר - שנים שיושבין וראו אחד בא ואמר אחד מהן הריני נזיר שזה נזיר ואמר חבירו הריני נזיר שאין זה נזיר:
להפלאה - שיהא נדרו מפורש על הודאי ולא בתורת ספק אי נזיר אותו הבא כנגדו:
אי קני - אי נצח:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא גופא [לגופו של דבר] שהובא אגב נושא אחר, שבים לדון בו: אמר ר' יהושע בן לוי: כל מקום שאמר ר' יהודה "אימתי" ו"במה דברים אמורים " במשנתינו — אינו אלא לפרש דברי חכמים. ור' יוחנן אמר "אימתי" — לפרש הוא, ואולם "במה" — ענינו לחלוק. על כך מקשים.
ו"אימתי" לפרש הוא בכל מקרה? והא תנן [והרי שנינו במשנה]: ואלו הם הפסולים לעדות מדברי חכמים משום שהחשיבום חכמים כגזלנים וחומסים: המשחק בקוביא לשם רווח כסף, ומלוה בריבית, ומפריחי יונים העושים תחרויות ביונים ומהמרים עליהן. וטעם פסולם משום שבכל משחק מזל וכיוצא בו אין המשתתף מקנה בכל לב את הממון שהוא מהמר עליו, שהוא סבור שירויח ולא יפסיד, ונמצא הלוקח ממון כגון זה לוקח כסף שהנותן לא הקנהו לו, והריהו כגזלן מדברי חכמים. וסוחרי פירות שביעית שמותר לאוכלם, אך לא לסחור בהם.
אמר ר' יהודה: אימתי פסלו חכמים את כל אלה — בזמן שאין לו אומנות אלא היא עיסוק זה בלבד, אבל יש לו אומנות כשרה שלא היא, אף על פי שמרויח כסף גם בדברים אלה — הרי זה כשר. כי לדעתו, המרויח כסף במשחקי מזל אינו עבריין וגזלן, אלא טעם פסולם של כל אלה לעדות הוא משום שאינם עוסקים ביישובו של עולם, וכיון שממונם בא להם בלא יגיעה אינם מתחשבים בהפסד ממונם של אחרים. ולכן אם יש להם אומנות אחרת — כשרים. ולפי הכלל צריך היה לומר שדברי ר' יהודה הם לפרש בלבד.
אך תני עלה [שנינו עליה, על כך] בברייתא, וחכמים אומרים: בין שאין לו אומנות אלא היא, ובין שיש לו אומנות שלא היא — הרי זה פסול. הרי שדברי ר' יהודה, אף שאמרם בלשון "אימתי", לא לפרש באו אלא לחלוק!
ומתרצים: ההיא [אותה הלכה] בברייתא לענין פסולי העדות לא דעת חכמים שבמשנה היא אלא שיטת ר' יהודה שאמר בשם ר' טרפון היא, אבל חכמים במשנה סבורים כר' יהודה בענין זה. ולא באו דבריו אלא לפרש.
דתניא [שהרי שנינו בברייתא] בדיני נזירות, אמר ר' יהודה משום [בשם] ר' טרפון: במקרה שאנשים התערבו על דבר, שאם יהא באופן מסוים יהא אחד מהם נזיר, ונוצר ספק דברי מי התקיימו — לעולם אין אחד מהם נזיר, לפי שאין נזירות אלא להפלאה. שאין נדר נזירות חל אלא אם כן יהיה הנזר מופלא, כלומר מבורר ומובהר מראש שאותו אדם מתכוון בודאות להיות נזיר.
אלמא [מכאן נסיק] כיון דמספקא ליה [שמסופק הוא] במקרה זה אי [אם] נזיר אי [אם] לא נזיר הוא — לא משעביד נפשיה [משעבד עצמו] ואינו מקבל עליו בשלמות את נדר הנזירות. הכא נמי [כאן גם כן] יכולים אנו לומר שר' יהודה ראה את המשחקים במשחקי תחרות כפסולים לעדות משום גזלנות כי כיון שלא ידע המשחק אי קני אי לא קני [אם יקנה ויזכה או לא יקנה] לא גמר ומקנה את הממון שהוא משחק בו, ונמצא שהמרויח במשחקים אלה לוקח ממון על סמך הקנאה שאינה גמורה, והריהו כגזלן מדברי סופרים, ופסול לעדות.

זוהר ספר הזהר, אמור י״ג

וְלֹא יְחַלֵל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי יְיָ מְקַדְּשׁוֹ. תָּא חֲזֵי כָל מָאן דְּאַפִּיק זֶרַע לְבַטָּלָה לָא זָכֵי לְמֶחֱמֵי אַפֵּי שְׁכִינְתָּא וְאִקְרֵי רָע דִּכְתִיב (תהלים ה') כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה לֹא יְגוּרְךָ רָע הָאי מָאן דְּאַפֵּיק לֵיהּ בִּידֵיהּ אוֹ בְאִנְתּוּ אַחֲרָא דְלָא כַשְׁרָא. וְאִי תֵימָא דְאַפִּיק לֵיהּ בְּאִנְתּוּ דְלָא מִתְעַבְּרָא הָכִי נָמֵי לָא. אֶלָּא כְמָה דְאָמְרָן וְעַל דָּא יִבְעֵי בַר נָשׁ מִקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְיַזְמִין לֵיהּ מָאנָא דְכַשְׁרָא דְלָא יַפְגִּים זַרְעֵיהּ. מָאן דְּאַפִּיק זַרְעָא בְמָאנָא דְלָא כַשְׁרָא פָגִים לֵיהּ לְזַרְעֵיהּ וַוי לְמָאן דְפָגִים זַרְעֵיהּ. וּמָה בִשְׁאַר בְּנֵי נָשָׁא כַךְ בְּכַהֲנָא דְקָאִים לְתַתָּא כְּגוֹוָנָא דִלְעֵילָא בִקְדוּשָׁה עִלָּאָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. בְּעַמָּיו מָהוּ בְעַמָּיו דְהָא כְתִיב לְעֵילָא אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זוֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקַּח וּכְתִיב וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו. בָּהֶם מִבְעֵי לֵיהּ מַהוּ בְעַמָּיו אֶלָּא מִלָּה דָא קְלָנָא בְעַמָּיו פְּגִימוּ בְעַמָּיו וְעַל דָּא כְתִיב כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה מֵעָמַּיו וַדָּאי כֹלָא כְגוֹוָנָא דִלְעֵילָא. כִּי אֲנִי יְיָ מְקַדְּשׁוֹ מָהוּ מְקַדְּשׁוֹ אֶלָּא אֲנָא הוּא הַהוּא דְאִיהוּ מְקַדֵּשׁ לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא וּבְגִין כַּךְ לָא יַפְגִּים זַרְעֵיהּ וְלָא יִשְׁתְּכַח בֵּיהּ פְּגִימוּ. וּבְגִין דָּא אֲנִי יְיָ מְקַדְּשׁוֹ דַאֲנָא בָעֵינָא לְקַדְּשָׁא לֵיהּ וְיִשְׁתְּכַח קַדִּישָׁא בְכֹלָא דְקַדִישָׁא יִשְׁתַּמֵּשׁ עַל יְדָא דְקַדִּישָׁא. תָּא חֲזֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא (ד''צ ע''ב) יִשְׁתַּמֵּשׁ עַל יְדָא דְכַהֲנָא וְיִשְׁתְּכַח קַדִּישָׁא כַד אָתֵי לְשַׁמָּשָׁא וּבְגִין דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִשְׁתַּמֵּשׁ עַל יְדָא דְכַהֲנָא דְאִיהוּ קַדִּישָׁא כַהֲנָא יִשְׁתַּמֵּשׁ עַל יְדָא דְדַכְיָא דְּאִתְקְדַשׁ בְּדַכְיוּתֵיהּ וּמָאי אִיהוּ לֵיוָאֵי בַר נָשׁ (ס''א כַהֲנָא) אַחֲרָא יִשְׁתַּמֵשׁ עַל יְדָא דְקַדִּישָׁא אַחֲרָא בְגִין דְּיִשְׁתַּכְּחוּן כֹּלָא בִּקְדוּשָׁה לְשַׁמָּשָּׁא לְקֻדְשָּׁא בְּרִיךְ הוּא זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל בְּעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי דְעָלַיְיהוּ כְתִיב (ויקרא כ') וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי כַמָּה פְרִישָׁן יִשְׂרָאֵל מִכֹּלָא בִקְדוּשָׁה לְשַׁמְּשָׁא לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא הָדָא הוּא דִכְתִיב (שם) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי אֲנִי יְיָ. תּוּ פָּתַח וְאָמַר (תהלים ג) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ סֶלָה לַייָ הַיְשׁוּעָה הָכִי תָנֵינָן זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דִּבְכָל אָתָר דְּאִתְגָּלוּ שְׁכִינְתָּא אִתְגַּלְיָא בַהֲדַיְיהוּ כַד יִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא פּוּרְקָנָא לְמָאן. לְיִשְׂרָאֵל אוֹ לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. אֶלָא הָא אוּקְמוּהָ בְכַמָּה קְרָאֵי וְהָכָא לַייָ הַיְשׁוּעָה וַדָּאי אֵימָתַי עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶלָה. בְּשַׁעְתָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִשְׁגַּח בְּבִרְכָּאן עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל לְאַפָּקָא לוֹן מִן גָּלוּתָא וּלְאוֹטָבָא לְהוּ כְדֵין לַייָ הַיְשׁוּעָה וַדָּאי. וְעַל דָא תָנֵינָן דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא יֵיתוּב עִמְּהוֹן דְיִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא הָדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ל) וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ:

תרגום הזוהרוְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשׁוֹ. בֹּא וּרְאֵה, כָּל מִי שֶׁמּוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, אֵינוֹ זוֹכֶה לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וְנִקְרָא רָע. שֶׁכָּתוּב, כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה לֹא יְגוּרְךְ רָע. דְּהַיְנוּ מִי שֶׁמּוֹצִיאוֹ בְּיָדוֹ, אוֹ בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁאֵינָהּ כְּשֵׁרָה. וְאִם תֹּאמַר, הַמּוֹצִיאוֹ בְּאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ מִתְעַבֶּרֶת, נֶחֱשָׁב גַּם כֵּן לְמוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה. אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְעַל כֵּן יִתְפַּלֵּל הָאָדָם מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיַּזְמִין לוֹ כְּלִי כָּשֵׁר, דְּהַיְנוּ אִשָּׁה כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹּא יִפְגֹּם זַרְעוֹ. מִי שֶׁמּוֹצִיא זַרְעוֹ בִּכְלֵי שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר, פּוֹגֵם אֶת זַרְעוֹ. אוֹי לְמִי שֶׁפּוֹגֵם זַרְעוֹ. וּמַה בִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם כָּךְ, הַכֹּהֵן הָעוֹמֵד לְמַטָּה וּמְכַוֵּן כְּעֵין שֶׁל מַעְלָה בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְעַל כֵּן כָּתוּב לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו. שׁוֹאֵל, כָּתוּב בְּעַמָּיו, מַהוּ בְּעַמָּיו, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב לְמַעְלָה אַלְמָנָה גְּרוּשָׁה וַחֲלָלָה זוֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח, וְכָתוּב, וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו, הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, בָּהֶם, מַהוּ בְּעַמָּיו. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, דָּבָר זֶה חֶרְפָּה הוּא בְּעַמָּיו, פְּגָם הוּא בְּעַמָּיו. וְעַל כֵּן כָּתוּב, כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה. מֵעַמָּיו וַדַּאי. הַכֹּל כְּעֵין שֶׁל מַעְלָה. כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשׁוֹ. מַהוּ מְקַדְּשׁוֹ. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא אֲנִי הוּא אוֹתוֹ שֶׁמְּקַדְּשׁוֹ בְּכָל יוֹם, וְעַל כֵּן לֹא יִפְגוֹם זַרְעוֹ, וְלֹא יִמָּצֵא בּוֹ פְּגָם, כִּי אֲנִי מְקַדְּשׁוֹ, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ, וְיִמָּצֵא קָדוֹשׁ בַּכֹּל, וְהַקָּדוֹשׁ יִשְׁתַּמֵּשׁ עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ. בֹּא וּרְאֵה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁתַּמֵּשׁ עַל יְדֵי הַכֹּהֵן, שֶׁיִּמָּצֵא קָדוֹשׁ כְּשֶׁבָּא לְשַׁמֵּשׁ. וּמִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁתַּמֵּשׁ עַל יְדֵי הַכֹּהֵן שֶׁהוּא קָדוֹשׁ, יִשְׁתַּמֵּשׁ הַכֹּהֵן עַל יְדֵי טָהוֹר, הַמִּתְקַדֵּשׁ בְּטָהֳרָתוֹ וּמִי הֵם, הֵם הַלְּוִיִם. וְאָדָם אַחֵר, דְּהַיְנוּ הַכֹּהֵן, יִשְׁתַּמֵּשׁ עַל יְדֵי קָדוֹשׁ אַחֵר, שֶׁהוּא הַלֵּוִי, כְּדֵי שֶׁיִּמָּצְאוּ כֻּלָּם בִּקְדֻשָּׁה לְשַׁמֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁעֲלֵיהֶם כָּתוּב, וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. כַּמָּה נִבְדָּלִים הֵם יִשְׂרָאֵל בַּקְּדֻשָּׁה, מִכֹּל, לְשַׁמֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי אֲנִי ה' וְגוֹ'. עוֹד פָּתַח וְאָמַר: לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךְ בִרְכָתֶךְ סֶלָה. לַה' הַיְשׁוּעָה, כָּךְ לָמַדְנוּ, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ, הַשְּׁכִינָה גָּלָה עִמָּהֶם. כְּשֶׁיֵּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת, לְמִי תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה, לְיִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּי גַּם הַשְּׁכִינָה תֵּצֵא מִן הַגָּלוּת. אֶלָּא הֲרֵי הֶעֱמַדְנוּ בְּכַמָּה מִקְרָאוֹת, וְכָאן, לַה' הַיְשׁוּעָה וַדַּאי, מָתַי הִיא. בָּעֵת שֶׁעַל עַמְּךְ בִּרְכָתֶךְ סֶלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ בִּבְרָכוֹת עַל יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאָם מִן הַגָּלוּת וּלְהֵטִיב לָהֶם, אָז לַה' הַיְשׁוּעָה וַדַּאי. כִּי הַשְּׁכִינָה תֵּצֵא מִן הַגָּלוּת. וְעַל כֵּן לָמַדְנוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָשׁוּב עִם יִשְׂרָאֵל מִן ' אֱלֹקֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ וְרִחֲמֶךְ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ג׳: ג׳-ה׳

א. נָהֲגוּ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה גְדוֹלָה וּקְטַנָּה וְהָאַחַת רְשׁוּת וְהוֹרוּ מִקְצַת הַגְּאוֹנִים שֶׁאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל רְשׁוּת אֶלָּא הַגְּדוֹלָה. וְכֵן הַדִּין נוֹתֵן מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּנֶגֶד דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָּדִיר בְּכָל יוֹם. וְאִם הִתְפַּלֵּל הַגְּדוֹלָה חוֹבָה לֹא יִתְפַּלֵּל קְטַנָּה אֶלָּא רְשׁוּת:

ב. הָא לָמַדְתָּ שֶׁזְּמַן מִנְחָה גְדוֹלָה מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וּזְמַן מִנְחָה קְטַנָּה מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה עַד שֶׁיִשָּׁאֵר מִן הַיּוֹם שָׁעָה וּרְבִיעַ וְיֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה:

ג. תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין זְמַנָּהּ אַחַר תְּפִלַּת הַשַּׁחַר עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת בַּיּוֹם וְהַמִּתְפַּלֵּל אוֹתָהּ אַחַר שֶׁבַע שָׁעוֹת אַף עַל פִּי שֶׁפָּשַׁע יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ מִפְּנֵי שֶׁזְּמַנָהּ כָּל הַיּוֹם:

מוסר שערי תשובה ג׳: קס״ז

בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים (קהלת ט) לְעוֹלָם יִרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ נוֹטֶה לָמוּת וְאִם יָמוּת בְּשַׁעְתּוֹ נִמְצָא מֵת בְּחֶטְאוֹ לְפִיכָךְ יָשׁוּב מֵחֲטָאָיו מִיַּד. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שׁוּב יוֹם אֶחָד וכו' לְפִיכָךְ יָשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתוֹ וְיָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה: אַל תֹּאמַר שֶׁאֵין לְחַפֵּשׂ בִּדְרָכָיו וְלָשׁוּב כִּי אִם מֵעֲבֵירוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֵן מַעֲשֵׂה כְּגוֹן גֶּזֶל זְנוּת וּגְנֵבָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁצָרִיךְ אָדָם לִפְרוֹשׁ וְלָשׁוּב מֵהֶם כַּךְ הוּא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ בְּדֵעוֹת הָרָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָשׁוּב מֵהֶן מִן הַכַּעַס וּמִן הָאֵיבָה אוֹ מִן הַקִּנְאָה אוֹ מִן הַגֶּזֶל וּמֵרְדִיפַת הַמַּאֲכָלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָהֵן מֵהַכֹּל צָרִיךְ לָשׁוּב. וְאֵלּוּ קָשִׁים יוֹתֵר מִן הָעֲוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֵן מַעֲשֵׂה שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם רָגִיל בָּאֵלּוּ קָשֶׁה לִפְרוֹשׁ מֵהֶן אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִשְׁתַּקַּע וְדָשׁ לַעֲשׂוֹת וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ישעי' נ''ה) יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְגוֹ':

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב