פרשת וזאת הברכה יום ראשון

וּבַחֲמִשָׁה עָשָׂר יוֹם רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח (במדבר כא) וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךָ עֲרָד תָּנֵינָן תְּלָת מַתָּנָן עִלָּאִין אִזְדַּמְּנוּ לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דִּתְלָת אַחִין מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. מָן בִּזְכוּת מֹשֶׁה. עֲנָנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן. בְּאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם. וְכֻלְּהוּ אֲחִידָן לְעֵילָא. מָן בִּזְכוּת מֹשֶׁה דִּכְתִיב (שמות טז) הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם (דַּיְקָא) דָּא מֹשֶׁה. עֲנָנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן. דִּכְתִיב (במדבר יד) אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וְגוֹ' וּכְתִיב (ויקרא טז) וְכִסָה עֲנַן הַקְּטֹרֶת. מַה לְּהַלָן שִׁבְעָה אַף כָּאן נַמֵּי שִׁבְעָה דְּהָא בִּקְטֹרֶת שִׁבְעָה עֲנָנִין מִתְקַשְּׁרָן כַּחֲדָא (וְעוֹד) וְאַהֲרֹן רֵישָׁא לְכָל שִׁבְעָה עֲנָנִין הוּא וְהוּא קָשִׁיר לְשִׁית אָחֳרָנִין בֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא. בְּאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם דְּהָא הִיא וַדַּאי בְּאֵר אִתְקְּרִי וּבְסִפְרָא דְּאַגְּדְתָא תָּנֵינָן (שמות ב) וַתֵּתַצַב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק לְדֵעָה וְגוֹ'. דָּא הוּא בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְכֹלָּא קִשּׁוּרָא חָד. מֵתָה מִרְיָם אִסְתַּלַּק בְּאֵר דִּכְתִיב (במדבר כ) וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וּבְהַהִיא שַׁעְתָּא בָּעָאת בְּאֵר אָחֳרָא לְאִסְתַּלָּקָא דַּהֲוָה שָׁכִיחַ עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. כַּד חֲמָאַת שִׁתָּא עֲנָנִין דַּהֲווּ קְשִׁירִין עֲלָהּ אִתְקַשְּׁרָת הִיא בְּהוּ. מִית אַהֲרֹן. אִסְתַּלָּקוּ אִנּוּן עֲנָנִין וְאִסְתַּלָּק עֲנָנָא דְּבֵירָא עִמְּהוֹן אָתָא מֹשֶׁה אַהֲדַר לְהוּ הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים סח) עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם. לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת וַדַּאי. אִנּוּן מַתָּנוֹת דַּהֲווּ בְּקַדְמֵיתָא. בְּאֵר וַעֲנָנִין. בְּאֵר דָּא בְּאֵר יִצְחָק. עֲנָנִים אִלֵּין עֲנָנִים דְּאַהֲרֹן. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִפְּנֵי מַה זָּכָה אַהֲרֹן לְדָא בְּגִין דְּאִיהוּ קָשִׁיר בַּעֲנָנִים. (נ''א רֵישָׁא לַעֲנָנִים) וְהוּא אִקְשִׁיר כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא לְכֻלְּהוּ כַּחֲדָא וּמִתְבָּרְכָאן כֻּלְּהוּ עַל יְדוֹי. תָּא חֲזֵי עַל כָּל חֶסֶד דְּעָבַד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל קָשִׁיר עִמְּהוֹן שִׁבְעָה עֲנָנֵי יַקִּירָן וְקָשִׁיר לְהוּ בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּהָא עֲנָנָא דִּילָהּ אִתְקַשַּׁר בְּשִׁתָּא אָחֳרָנִין וּבְכֻלְּהוּ שִׁבְעָה אָזְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְבְּרָא מַאי טַעֲמָא בְּגִין דְּכֻלְּהוּ קִשְׁרָא דִּמְהֵימָנוּתָא נִינְהוּ וְעַל דָּא בַּסֻכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. מַאי קָא מַיְרִי בְּגִין דִּכְתִיב (שיר השירים ב) בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק וּבָעֵי בַּר נַשׁ לְאַחֲזָאָה גַּרְמֵיהּ דְּיָתִיב תְּחוֹת צִלָּא דִּמְהֵימָנוּתָא:

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע כְּאִלּוּ כָּפַר בָּעִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב) אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. וְעַל כֵּן חֲשָׁבוּהוּ כְּאִלּוּ כָּפַר בָּעִקָּר, כִּי הוּא מְסַבֵּב וְגוֹרֵם נֶזֶק גָּדוֹל וְרָעָה רַבָּה לַחֲבֵרָיו בְּהַבְאִישׁוֹ אֶת רֵיחָם בְּעֵינֵי הָעָם אוֹ בִּשְׁאָר דַרְכֵי הֶפְסֵד וְלֹא יִתָּכֵן אֲשֶׁר יָכִין אָדָם לַחֲבֵרָיו כְּלֵי מַשְׁחִית וְנֶזֶק מַר מִמָּוֶת מִבְּלִי שֶׁיּוֹעִיל לְעַצְמוֹ בָּזֶה תּוֹחֶלֶת וְרֶוַח מָמוֹן בִּלְתִּי אִם לָכַד יִצְרוֹ אֶת נַפְשׁוֹ וּפָרַק עֹל שָׁמַיִם מֵעָלָיו וְנִתְּקָה מוֹסֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים זֵדִים קָמוּ עָלַי וְגוֹ' וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם. וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם, כִּי נִתְכַּוְּנוּ שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתָם שָׁאוּל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם (ש''א כג) בְּרוּכִים אַתֶּם לַה' כִּי חֲמַלְתֶּם עַל אֲדוֹנֵיכֶם. וְלֹא שָׂמוּ אֱלֹהִים לְנֶגְדָּם שֶׁכָּתַב בְּתוֹרָתוֹ (דברים כז) אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַסֵּתֶר, וְנֶאֱמַר (קהלת י): וּמַה יִּתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן. וְנֶאֱמַר עַל דּוֹאֵג (תהלים נב) הַוּוֹת תַּחְשׁוֹב לְשׁוֹנֶךָ וְגוֹ'. אָהַבְתָּ רָע מִטּוֹב שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה. וּפֵרְשׁוּ בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים מַה יִּתְרוֹן לָךְ וּמַה בֶּצַע כִּי סִפַּרְתָּ לָשׁוֹן הָרָע הֲלֹא לְמָמוֹן לֹא הָיִיתָ אַתָּה צָרִיךְ אַךְ עָשַׂרְתָּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (ש''א כא) אַבִּיר הָרוֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל. אֵין זֶה כִּי אִם אַהֲבָתְךָ אֶת הָרָע מִן הַטּוֹב וְשֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק כִּי פָּרַקְתָּ עֹל. וְנֶאֱמַר (משלי ו) לֹא יָבוֹזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב וְגוֹ'. וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו: נוֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב וְגוֹ'. רְצוֹנִי לוֹמַר כִּי הוּא רָע מִן הַגַּנָּב שֶׁהוּא צָרִיךְ לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעַב. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הוּא רָע מִן הָרָע רָע מִשְּׁנֵיהֶם כִּי יֶחֱטָא חֲטָאָה גְּדוֹלָה מִבְּלִי הֲנָאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב) מַה יִּתֵּן וּמַה יּוֹסִיף לְךָ לְשׁוֹן רְמִיָּה. וְהַשֵּׁנִית שֶׁעַל כֵּן נֶחְשָׁב הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע כְּאִלּוּ כָּפַר בָּעִקָּר לְפִי שֶׁאוֹמֵר בִּלְבָבוֹ כִּי שְׂפָתָיו בִּרְשׁוּתוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶם מַעֲשֵׂה וְכִי הוּא הַשַּׁלִּיט עַל לְשׁוֹנוֹ וְגָמַר בְּדַעְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ לִכְלֹא אֶת רוּחַ שְׂפָתָיו מִדַּבֵּר הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ וְכִי הָאֵיבָרִים הֵמָּה לְבַדָּם אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ לַחֲטֹא בָּהֶן כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (שם יב) לְלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ וְלֹא יֹאמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשַׂי אֲשֶׁר כָּל תְּנוּעוֹת יְצִירוֹתָיו נְתוּנוֹת נְתוּנוֹת הֵמָּה לוֹ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה כֻּלָּם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ מְשֻׁעְבְּדוֹת רַק אֵין דָּבָר וַאֲרֶשֶׁת שָׂפָה בִּרְשׁוּתֵנוּ לֹא כֵן הָרְשָׁעִים הַחוֹטְאִים בִּשְׁאָר עֲבֵרוֹת כִּי יוֹדְעִים הֵם כִּי רַע וָמַר עָזְבָם אֶת הַשֵּׁם אַךְ נִמְשָׁכִים אַחַר תַּאֲוָתָם וְיִצְרָם הַמִּתְגַּבֵּר וְצָר לָהֶם עַל זֶה: