חק לישראל - פרשת פקודי יום שני

ברטנורהפַּרְפְּרוֹתָיו. מִינֵי מַעֲדַנִּים:
אֲבָל לֹא מִן הַכְּתָב. אִם כָּתַב מֵעֶרֶב שַׁבָּת כָּךְ וְכָךְ אוֹרְחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחֵם, לֹא יִקְרָא בְּאוֹתוֹ כְּתָב בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְחֹק. אִי נַמִּי שֶׁמָּא יִקְרָא בְּשִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת, וְאֵין מֻתָּר לִקְרוֹת בְּשַׁבָּת אֶלָּא בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּבַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְאַחַר שֶׁכְּתָבוּהָ, וּבְפֵרוּשֵׁיהֶן, אֲבָל בִּשְׁאָר דְּבָרִים אוֹ בְּסִפְרֵי חָכְמוֹת שֶׁאֵינוֹ מִדִּבְרֵי נְבוּאָה אוֹ מִפֵּרוּשֵׁיהֶן, אֲסוּרִים:
מֵפִיס. מֵטִיל גּוֹרָל לְחַלֵּק לְמִי יַגִּיעַ כָּל מָנָה וּמָנָה:
עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ. שֶׁהֵן סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, שֶׁאֵין כָּאן קְפֵדָא. אֲבָל עִם אַחֵר לֹא, דִּבְנֵי חֲבוּרָה הַמַּקְפִּידִים זֶה עַל זֶה שֶׁאֵינָן מוֹחֲלִין וְאֵינָן מְוַתְּרִים זֶה לָזֶה עוֹבְרִים מִשּׁוּם מִדָּה וּמִשּׁוּם מִשְׁקָל וּמִשּׁוּם מִנְיָן וּמִשּׁוּם לֹוִין וּפוֹרְעִין דְּגָזְרוּ בְּהוּ רַבָּנָן שֶׁמָּא יִכְתְּבוּ:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן וְכוּ'. מַתְנִיתִין חֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, מֵפִיס אָדָם עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, וַאֲפִלּוּ מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה, וְדַוְקָא עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ אֲבָל עִם אַחֵר לֹא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה, וְאָז הוּא דִּבְיוֹם טוֹב אָסוּר וּבְחֹל שָׁרֵי, אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה אֲפִלּוּ בְּחֹל אָסוּר, מִשּׁוּם קֻבְיָא, דְּגֶזֶל הוּא וְאַסְמַכְתָּא לֹא קַנְיָא, וְהַאי אַסְמַכְתָּא הִיא, דְּסָמִיךְ עַל הַגּוֹרָל אִם יִפֹּל לוֹ הַגּוֹרָל עַל הַמָּנָה הַגְּדוֹלָה יִזְכֶּה בָּהּ, וּלְפִיכָךְ תָּלָה עַצְמוֹ אַף לְגוֹרַל הַקְּטַנָּה עַל הַסָּפֵק, וְאִלּוּ יָדַע מִתְּחִלָּה שֶׁכֵּן, לֹא הָיָה מִתְרַצֶּה:
חֲלָשִׁים. גּוֹרָלוֹת, כְּמוֹ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם (ישעיה יד):
אֲבָל לֹא עַל הַמָּנוֹת. שֶׁל קָדָשִׁים שֶׁל אֶתְמוֹל:

עיקר תוספות יום טוב(ד) מִן הָאוֹרְחִים, שֶׁיִּרְאֶה שֶׁלֹּא הֵכִין כָּל צָרְכָּן וְיִתְחָרֵט וִיצַוֶּה לַשַּׁמָּשׁ שֶׁלֹּא לִקְרוֹתָם. רַשִׁ"י:
(ה) שֶׁכֵּן הוּא בַּתַּרְגּוּם, גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ [מִשְׁלֵי א], פַּיְסָךְ אַרְמֵי בֵּינָתָנָא. וְנִרְאֶה לִי שֶׁעִנְיָנוֹ כִּלְשׁוֹן לְהִתְחַנֵּן לוֹ [אֶסְתֵּר ד] שֶׁתִּרְגֵּם לְפַיְסָא לֵיהּ, שֶׁעַל יְדֵי גּוֹרָל מִתְפַּיְּסִין וּמִתְרַצִּין זֶה לָזֶה, לְפִי שֶׁהֻשְׁווּ הַמִּדּוֹת וְאֵין קִנְאָה וּמַחֲלֹקֶת:
(ו) כְּלוֹמַר קְרוֹבִים לָבֹא לִידֵי כָּךְ שֶׁיַּעַבְרוּ מִשּׁוּם מִדָּה, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמַּקְפִּידִים זֶה לָזֶה וּרְגִילִים לִקַּח בְּמִדָּה זֶה מִזֶּה גַּם בְּיוֹם טוֹב יַעֲשׂוּ כָּךְ כוּ'‏ וְכֵן בְּמִשְׁקָל וּמִנְיָן יָבֹאוּ לִידֵי מִשְׁקָל וּמִנְיָן מִפְּנֵי קְפִידָתָן, וּמִשּׁוּם לֹוִין וּפוֹרְעִין, דִּלְשׁוֹן הַלְוָאָה אָסוּר כְּדִלְעֵיל, וְהֵם שֶׁמַּקְפִּידִים יַזְכִּירוּ לְשׁוֹן הַלְוָאָה לְפִי שֶׁיֹּאמַר הַשּׁוֹאֵל אִם אַזְכִּיר לְשׁוֹן שְׁאֵלָה מַשְׁמַע דַּהֲדַרָה בְּעֵינֵיהּ, לְכָךְ אֹמַר לְשׁוֹן הַלְוָאָה. תּוֹסָפוֹת:
(ז) מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּהַכֹּל שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת לֵיכָּא קְפֵדָא כְּלָל:
(ח) סִירְכָא דְּלִישָׁנָא דִּגְמָרָא לְעֵיל בִּבְנֵי חֲבוּרָה כוּ'‏ וּמִשּׁוּם לֹוִין וּפוֹרְעִין בְּיוֹם טוֹב (דִּבְבֵיצָה הֵם שְׁנוּיִין), אֲבָל הָכָא בְּשַׁבָּת הִיא:
(ט) קֻבְיָא. שֵׁם נוֹפֵל עַל כָּל מִינֵי שְׂחוֹק שֶׁיִּקַּח אָדָם מְמוֹן חֲבֵרוֹ בְּהַסְכָּמַת אוֹתוֹ הַשְּׂחוֹק:
(י) חֲלָשִׁים. מִין מִן הַגּוֹרָלוֹת:
(יא) בְּיוֹם טוֹב. הָרַ"ן בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם כָּתַב שֶׁהַטַּעַם כְּדֵי לְחַבֵּב אֶת הַמִּצְוָה. וּבַסֵּיפָא כָּתַב אֲבָל לֹא עַל הַמָּנוֹת, שֶׁל חֹל, קָדָשִׁים שֶׁל אֶתְמוֹל, כֵּיוָן דְּהָיָה אֶפְשָׁר לְמֶעְבַּד מֵאֶתְמוֹל. אֲבָל הָרַאֲבַ"ד וְהַמַּגִּיד מִשְׁנֶה פֵּרְשׁוּ דִּבְכָל קָדָשִׁים אֲפִלּוּ דְּאֶתְמוֹל מַתִּיר בְּיוֹם טוֹב מִשּׁוּם חִבּוּב מִצְוָה, דְּהוֹאִיל וּמִצְוָה יֵשׁ מַה לִּי דְּאֶתְמוֹל מַה לִּי דְּהַיּוֹם. וּמָנוֹת רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁל חֻלִּין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהלֹא יִשְׂכֹּר אָדָם פּוֹעֲלִים. דִּכְתִיב (ישעיה נח) מִמְצֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר:
וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ כוּ'. לְדִיּוּקָא נָקְטֵיהּ, לֹא יֹאמַר לַחֲבֵרוֹ שְׂכֹר לָנוּ פּוֹעֲלִים, אֲבָל אוֹמֵר לוֹ הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמֹד עִמִּי לָעֶרֶב, כְּלוֹמַר עַכְשָׁיו נִרְאֶה אִם תָּבֹא אֵלַי לִכְשֶׁתֶּחְשַׁךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם יוֹדְעִים שֶׁעַל מְנָת לְשָׂכְרוֹ לִפְעֻלָּתוֹ הוּא מַזְהִירוֹ, כֵּיוָן דְּלֹא מְפָרֵשׁ לֵיהּ שְׂכִירוּת בְּהֶדְיָא שָׁרֵי, דְּקַיְמָא לָן דִּבּוּר אָסוּר הִרְהוּר מֻתָּר:
אֵין מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם. לְקָרֵב עַצְמוֹ בְּשַׁבָּת עַד סוֹף הַתְּחוּם וּלְהַחְשִׁיךְ שָׁם שֶׁיְּהֵא קָרוֹב לִמְקוֹם הַפּוֹעֲלִים אוֹ לַפַּרְדֵּס לְהָבִיא פֵּרוֹת, דְּכָל דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת אָסוּר לְהַחְשִׁיךְ עָלָיו, אֲבָל מַחְשִׁיךְ הוּא לִהְיוֹת קָרוֹב לָצֵאת וְלִשְׁמֹר פֵּרוֹתָיו, דְּזֶה דָּבָר הַמֻּתָּר בְּשַׁבָּת לִשְׁמֹר פֵּרוֹתָיו:
וּמֵבִיא פֵרוֹת בְּיָדוֹ. הוֹאִיל וְעִקַּר מַחְשַׁבְתּוֹ לֹא הָיְתָה לְכָךְ:
כְּלָל אָמַר אַבָּא שָׁאוּל. אַתַּנָּא קַמָּא פָּלֵיג, דְּאָסַר כָּל הַחְשָׁכָה וְלֹא מַפְלִיג בֵּין הַחְשָׁכָה שֶׁל מִצְוָה לְהַחְשָׁכָה שֶׁל רְשׁוּת, וַאֲתָא אִיהוּ וְאָמַר דְּהַחְשָׁכָה שֶׁל מִצְוָה שַׁרְיָא, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמֻּתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת תִּהְיֶה מְזֻמָּן לֵילֵךְ לְאַחַר חֲשֵׁכָה לְהָבִיא אָרוֹן וְתַכְרִיכִים לַמֵּת, כָּךְ מֻתָּר לְהַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מְזֻמָּן לְאַחַר חֲשֵׁכָה לְהָבִיא אָרוֹן וְתַכְרִיכִים. וְסֵיפָא דִּתְנַן מַחְשִׁיכִים עַל הַתְּחוּם [לְפַקֵּחַ] עַל עִסְקֵי כַּלָּה וְעַל עִסְקֵי הַמֵּת, אַבָּא שָׁאוּל הִיא. וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(יב) וּכְתִיב לְעֵיל מִנֵּיהּ אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ וְגוֹ'‏ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצֹא וְגוֹ':
(יג) דְּאִי לְגוּפֵיהּ פְּשִׁיטָא, מַאי שְׁנָא הוּא וּמַאי שְׁנָא חֲבֵרוֹ. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְּהָא יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ הוּא וְלֹא מָצֵי לְאוֹגְרִינְהוּ, וְהַשּׁוֹלְחוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם וְלִפְנֵי עִוֵּר כוּ'. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת וְנֵימָא אַלְּמָחָר קָאֵי, וְתֵרְצוּ דְּאִם כֵּן מַאי אַרְיָא חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הוּא נַמִּי לֹא מָצֵי לְמֵימַר אֶשְׂכֹּר לְמָחָר:
(יד) אֵין מַחְשִׁיכִין. שֶׁהֲרֵי נִמְצָא הִלּוּכוֹ בְּשַׁבָּת לַעֲשׂוֹת חֲפָצָיו. הָרַמְבַּ"ם:
(טו) כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא מְשַׁדְּכִין עַל הַתִּינוֹקוֹת כוּ', אָמַר קְרָא מִמְּצֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר, חֲפָצֶיךָ אָסוּר, חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּר:

עיקר תוספות יום טוב(טז) דְּאֵין דֶּרֶךְ לְהָבִיא חֲלִילִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל מֵת. רַשִׁ"י. וְהָרַ"ב לֹא פֵּרֵשׁ עַד אֵימָתַי לֹא יִסְפֹּד בָּהֶן, נִרְאָה שֶׁדַּעְתּוֹ דְּבִכְדֵי שֶׁיָּבֹאוּ, וְהַיְנוּ דִּתְנַן אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב, וּמִסְּתָמָא כִּי בָּאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב יֵשׁ בּוֹ שִׁעוּר זֶה קֹדֶם שֶׁיִּסְפֹּד, שֶׁאֵין מַסְפִּידִין מִיָּד מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. וְכֵן כָּתַב הָרַ"ן דְּהַחִלּוּק בֵּין חֲלִילִין לְאָרוֹן וְקֶבֶר, דְּאָרוֹן וְקֶבֶר בִּמְקוֹם פַרְהֶסְיָא הֵן מִן הַסְּתָם וְאָוְשָׁא מִלְּתָא טוּבָא וּגְנַאי הוּא לַמֵּת, אֲבָל חֲלִילִין מִסְּתָמָא בְּצִנְעָא מוּבָאִים, וְאֵין הָכִי נַמִּי דְּאָרוֹן וְקֶבֶר שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּצִנְעָא דְּשָׁרֵי בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ, וַחֲלִילִין שֶׁהוּבְאוּ בְּפַרְהֶסְיָא אֲסוּרִין עוֹלָמִית, אֶלָּא דְּמִשְׁנָתֵנוּ דִּבְּרָה בַּהֹוֶה לְהָא כִּדְאִיתָא וּלְהָא כִּדְאִיתָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יז) רַשִׁ"י. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסְפוֹת דַּהֲלֹא עִם כָּל זֶה הֱבִיאָם דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים וּמַה לִּי אָרוֹן וְקֶבֶר שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשַׁבָּת וּמַה לִּי חֲלִילִין שֶׁהוּבְאוּ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהֵבִיא מִמָּקוֹם קָרוֹב לֹא מְהַנֵּי כָּל כָּךְ הֲבָאָתוֹ. וּלְשִׁיטַת הָרַ"ן צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד כְּדֵי שֶׁיְּבִיאוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים, מִמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ:
(יח) יִקָּבֵר כוּ'. מִיָּד, וְאֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה. וּלְרַשִׁ"י טַעְמָא כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא דְּמוֹקִים לַהּ בְּעוֹמֵד בְּאַסְרַטְיָא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁאֵין דֶּרֶךְ יִשְׂרָאֵל לִקָּבֵר שָׁם, דְּוַדַּאי לֹא נַעֲשָׂה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְאָרוֹן מוֹקֵי בְּמֻטָּל עַל קִבְרוֹ שֶׁל נָכְרִי בְּאַסְרַטְיָא, וּלְהָרַ"ן מַיְרֵי דְּהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁעָשָׂה לוֹ לְעַצְמוֹ, וְאֵין צָרִיךְ הוֹכָחָה מִתּוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא נוֹדָע שֶׁעֲשָׂאוֹ לְעַצְמוֹ:

ברטנורהסָכִין. בְּשֶׁמֶן:
וּמְדִיחִין. בְּמַיִם. וּפוֹקְקִין נְקָבָיו, סוֹתְמִין נְקָבָיו הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים בְּבֶגֶד אוֹ בְּשׁוּם דָּבָר כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס בָּהֶם הָרוּחַ וְיִתְפַּח:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִיז בּוֹ אֵבֶר. שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל וְיַגְבִּיהַּ לֹא יָדוֹ וְלֹא רַגְלוֹ וְלֹא רִיסֵי עֵינָיו, שֶׁאָסוּר לְטַלְטֵל הַמֵּת אוֹ אֵבֶר מֵאֲבָרָיו, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִגַּע בּוֹ. וְכֵן כָּל מֻקְצֶה מֻתָּר בִּנְגִיעָה וְאָסוּר בְּטִלְטוּל. וּבֵיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב אֲסוּרָה אֲפִלּוּ בִּנְגִיעָה, שֶׁמִּפְּנֵי כַּדּוּרִיתָהּ נְגִיעָתָהּ זֶהוּ טִלְטוּלָהּ:
וְשׁוֹמְטִים אֶת הַכַּר מִתַּחְתָּיו. וְנִמְצָא מֻטָּל עַל הַחֹל, אֲבָל לֹא מְטַלְטְלִין לְהָנִיחוֹ עַל הַחֹל, דְּהָא תָּנָא רֵישָׁא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִיז בּוֹ אֵבֶר:
בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּין. שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ מֵחֲמַת חֹם הַסְּדִינִים וְהַכָּרִים:
קוֹשְׁרִים אֶת הַלֶּחִי. שֶׁל מֵת שֶׁהָיָה פִּיו הוֹלֵךְ וְנִפְתַּח:
וְלֹא שֶׁיַּעֲלֶה. לְהִסָּגֵר מַה שֶּׁנִּפְתַּח, דְּהַיְנוּ מֵזִיז אֵבֶר, אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְהִפָּתַח:
סוֹמְכִים אוֹתָהּ בְּסַפְסָל. שֶׁהֲרֵי תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו:
וְלֹא שֶׁתַּעֲלֶה. דַּהֲוָה לֵיהּ בּוֹנֶה:
אֵין מְעַמְּצִין. אֶת עֵינָיו בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ לְאַחַר יְצִיאַת נֶפֶשׁ, דַּהֲוָה לֵיהּ מֵזִיז אֵבֶר:
שׁוֹפֵךְ דָּמִים. שֶׁבְּדָבָר מֻעָט מְקָרֵב מִיתָתוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(יט) לִישְׁנָא דִּבְרַיְתָא בַּגְּמָרָא הוּא:
(כ) וְאִם תֹּאמַר דִּבְפֶרֶק י"ח מִשְׁנָה ב'‏ דְּדוֹחִין לְתַרְנְגֹלֶת אֲבָל לֹא מְטַלְטְלִין, וְאַמַּאי דּוֹחִין שֶׁנִּמְצָא שֶׁמְּטַלְטֵל מִקְצָתוֹ, וְהָכָא אָסְרִינַן אֲפִלּוּ לָזוּז מִקְצָתוֹ. וְנִרְאָה דִּלְעֵיל מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים נָגְעוּ, וְדַוְקָא בְּשֶׁצְּרִיכִין לְכָךְ, אֲבָל בְּשֶׁאֵין צְרִיכִין לְכָךְ לֹא. הָרַ"ן:
(כא) וְעִנְיָנוֹ כָּאן שֶׁיִּתְלַחְלֵחַ. כְּמוֹ בְּרֵישׁ פֶּרֶק לֹא יַחְפֹּר [בָּבָא בַּתְרָא דַּף יח], מְתוּנָא קָשָׁה לַכֹּתֶל:
(כב) בַּאֲרֻכּוֹת. בְּכָ"ף גָּרְסִינַן בְּמִשְׁנָה ח'‏ פֶּרֶק קַמָּא דְּסֻכָּה. וְהֵם הַלּוּחוֹת שֶׁבִּצְדָדֵי הַמִּטָּה שֶׁהֵם אַרֻכִּין:
(כג) אֵין מְעַמְּצִין. כְּמוֹ עוֹצֵם עֵינָיו [יְשַעְיָה לג]. וְהַלָּשׁוֹן מְהֻפָּךְ כְּמוֹ כֶּבֶשׂ כֶּשֶׂב:

גמרא שבת קנ״ג א: ה׳-ט׳

תְּנַן הָתָם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתָךְ שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְכִי אָדָם יוֹדֵעַ אֵיזֶה יוֹם יָמוּת אָמַר לְהוּ וְכָל שֶׁכֵּן יָשׁוּב הַיּוֹם שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר וְנִמְצָא כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ (קהלת ט') בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁזִּימַן אֶת עֲבָדָיו לִסְעוּדָה וְלֹא קָבַע לָהֶם זְמָן. פִּקְחִין שֶׁבָּהֶן קִשְּׁטוּ אֶת עַצְמָן וְיָשְׁבוּ עַל פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אָמְרוּ כְּלוּם חָסֵר לְבֵית הַמֶּלֶךְ. טִפְּשִׁים שֶׁבָּהֶן הָלְכוּ לִמְלַאכְתָּם אָמְרוּ כְּלוּם יֵשׁ סְעוּדָה בְּלֹא טוֹרַח. פִּתְאוֹם בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲבָדָיו פִּקְחִין שֶׁבָּהֵן נִכְנְסוּ לְפָנָיו כְּשֶׁהֵן מְקוּשָׁטִין וְהַטִּפְּשִׁין נִכְנְסוּ לְפָנָיו כְּשֶׁהֵן מְלוּכְלָכִין. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לִקְרַאת פִּקְחִין וְכָעַס לִקְרַאת טִפְּשִׁין אָמַר הַלָּלוּ שֶׁקִּשְּׁטוּ אֶת עַצְמָן לִסְעוּדָה יֵשְׁבוּ וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ הַלָּלוּ שֶׁלֹּא קִשְּׁטוּ עַצְמָן לִסְעוּדָה יַעַמְדוּ וְיִרְאוּ. חַתְנוֹ שֶׁל רִבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר אָמַר אַף הֵן נִרְאִין כִּמְשַׁמְּשִׁין אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ יוֹשְׁבִין הַלָּלוּ אוֹכְלִין וְהַלָּלוּ רְעֵבִין הַלָּלוּ שׁוֹתִים וְהַלָּלוּ צְמֵאִים שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס''ה) כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב. דָּבָר אַחֵר בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים אֵלּוּ צִיצִית, וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר אֵלּוּ תְפִילִין:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב תנן התם [שנינו במשנה שם], ר' אליעזר אומר: שוב יום אחד לפני מיתתך. שאלו תלמידיו את ר' אליעזר: וכי אדם יודע איזהו יום ימות? אמר להן: וכל שכן, שעצה זו טובה היא, ישוב כבר היום, שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה. ואף שלמה אמר בחכמתו: "בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר" (קהלת ט, ח), הרי שצריך אדם להיות מוכן תמיד.
ובדומה לזה אמר רבן יוחנן בן זכאי: משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה, ולא קבע להם זמן. פיקחין שבהן קישטו את עצמן וישבו על פתח בית המלך, אמרו: כלום חסר דבר לבית המלך לצרכי סעודה? ובוודאי יכול המלך לזמנם מיד לסעודה. טיפשין שבהן הלכו למלאכתן, אמרו: כלום יש סעודה בלא טורח? ובינתיים עד שיטרחו בסעודה יעסקו הם בענין אחר.
פתאום ביקש המלך את עבדיו שיבואו לסעודה. פיקחין שבהן נכנסו לפניו כשהן מקושטין, והטיפשים נכנסו לפניו כשהן מלוכלכין. שמח המלך לקראת הפיקחים וכעס לקראת הטיפשים. אמר המלך: הללו הפקחים שקישטו את עצמן לסעודה — ישבו ויאכלו וישתו, ואילו הללו הטפשים שלא קישטו עצמן לסעודה — יעמדו ויראו. וכן הוא לגבי אנשים הסבורים שיום המות והדין רחוק מהם ואינם מכינים עצמם לקראתו.
חתנו של ר' מאיר משום (בשם) חמיו ר' מאיר אמר: אילו היה עונשם של אלה שלא הכינו עצמם רק בזה שהם עומדים ורואים לא היה זה מספיק, שכן אף הן נראין כמשמשין בסעודה, ואין בכך בזיון ועונש כל כך. אלא אלו ואלו יושבין, הללו הפקחים, הצדיקים — אוכלין. והללו הטפשים, הרשעים — רעבין, הללו, הצדיקים — שותין, והללו הרשעים — צמאים, שכן נאמר: "לכן כה אמר ה' אלהים הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב" (ישעיה סה, יג-יד).
דבר אחר: דרשו על הפסוק "בכל עת יהיו בגדיך לבנים" — אלו הבגדים שיש בהם ציצית, שהציציות לבנות הן, "ושמן על ראשך אל יחסר" — אלו התפילין של ראש, שבלשון זה רימז עליהם.

זוהר ספר הזהר, פקודי מ״ח

בְּאֶמְצָעִיתָא דְהֵיכְלָא דָא אִית אַתְרָא דְקַיְימָא לְעֵילָא לְעֵילָא בְאַרְבַּע פִּתְחִין לְאַרְבַּע סִטְרֵי עַלְמָא וְעֶשֶׂר מְמָנָן לְכָל פִּתְחָא וּפִתְחָא וְחָד מְמָנָא עָלַיְיהוּ. וְהָאי כָלִיל בִּנְהוֹרָא דְאִקְרֵי אַהֲדִ''אֵל וְהָאי אִיהוּ אוֹפָן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן מְשֻׁלָּבָן דָּא בְדָא. אִלֵּין אַרְבְּעִין נַטְלֵי דִינָא מִבֵּי זְכוּתָא לְאַלְקָאָה לְהָאי נִשְׁמָתָא דְחָבָאת לְאַלְקָאָה וְאִלֵּין קַיְימֵי בְשַׁלְהוֹבֵי נוּרָא לְגַבֵּי אִינוּן נִשְׁמָתִין וְטָאסִין לְבַר מֵיהֵיכָלָא דָא וְאַלְקָאן לְנִשְׁמָתָא דָא וְקַיְימָא נְזִיפָא לְבַר כָּל אִינוּן יוֹמִין דְּאִתְגְּזָרַת עֲלָה וְלָא עָאלַת לְפַרְגּוּדָא. וְאִלֵּין אַרְבְּעִין אִינוּן דְּקַיְמִין וּמְנַזְפִין וּמְנַדִּין לְכָל אִינוּן דְּאַפִּיקוּ מִפּוּמַיְיהוּ מִלָּה דְלָא אִצְטְרִיכָא וּבָתָר דָּא אַפִּיק מִפּוּמַיְיהוּ מִלָּה קַדִּישָׁא מִלָּה דְאוֹרַיְיתָא וּמְטַנְּפֵי פוּמַיְיהוּ בָהּ וְאִלֵּין קַיְימֵי וּמְנַדִּין לוֹן וְקַיְימֵי בְהָאי נִדּוּיָיא אַרְבְּעִין יוֹמִין דְּלָא אִשְׁתְּמַע צְלוֹתְהוֹן וְכֵן לְכָל אִינוּן דְּחָאבוּ אִינוּן חוֹבִין דְּבַעְיָין לְנַזְפָא עֲשָׂרָה כְרוֹזִין נַפְקֵי בְכָל יוֹמָא וּמַכְרְזֵי בְכָל אִינוּן רְקִיעִין וּבְכָל אִינוּן חֵילִין וּמַשִּׁירְיָין אִזְדְּהָרוּ בִפְלַנְיָיא דְאִיהוּ נְזִיפָא נְזִיפָא אִיהוּ עַל חוֹבָא פְלוֹנִי דְעָבַד עַד דְּתָב קָמֵיהּ מָארֵיהּ רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. כַּד תָּב מֵהַהוּא חוֹבָא מִתְכַּנְפֵי אִלֵּין אַרְבְּעִין וְשָׁרָאן לֵיהּ וּכְדֵין אַכְרִיזוּ עֲלֵיהּ פְּלַנְיָיא שָׁרָא נְזִיפָא מִכָּאן וּלְהָלְאָה צְלוֹתֵיהּ עָאלַת וְעַד לָא תָב נָזִיף אִיהוּ לְעֵילָא וְתַתָּא וּנְטִירוּ דְמָארֵיה אִתְעֲדֵי מִנֵּיהּ וַאֲפִלּוּ בְלֵילְיָא נִשְׁמָתֵיהּ נְזִיפָא דְסַתְמִין לָהּ כָּל תַּרְעֵי שְׁמַיָּא וְלָא סַלְקָא וְדַחְיָין לָהּ לְבַר. הָאי אוֹפָן דְּקַיְימָא עַל אִלֵּין אַרְבְּעִין כַּד נָטִיל מָטָא לְהַהוּא אָתָר דְּאִקְרֵי תָא הָרָצִים וְכַד עָאל עָאלוּ עִמֵּיהּ אִינוּן אַרְבְּעִין דִּי מְמָנָן בְּאַרְבַּע פִּתְחִין וְסַלְקִין כָּל אִינוּן מָגִינִין דִּי דַהֲבָא וְאִלֵּין אִינוּן מַלְאֲכִין דְּאִקְרוּן חַשְׁמַלִּים וְאִינוּן מָגִינִין וְסַיְיפִין וְרוּמְחִין דְרַהֲטֵי לְאַגָּנָא עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל מִשְּׁאָר עַמִּין וּלְאַגָּחָא קְרָבָא בְהוּ וּלְנַקְּמָה לוֹן כְּפוּם שַׁעְתָּא בְלָא אֲרִיכוּ וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי תָא הָרָצִים אָתָר דְּאִינוּן רָצִים רַהֲטֵי וְאוֹחֵי לְאַגָּחָא וּלְנַקְמָא נוּקְמִין לָקֳבֵל רָצִים אַחֲרָנִין דְרַהֲטֵי לְאַבְאַשָׁא וּלְאַתְרְעָא מַזָּלִין לְשַׁלְטָאָה עֲלַיְיהוּ וְרָזָא דָא (אסתר ג') הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים רָצִים מִסִטְרָא דָא וְרָצִים מִסִטְרָא דָא וּבְגִינֵיהוֹן (שם ח') וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה אוֹ נָבוֹכָה. אִי מְקַדְמֵי אִלֵּין דְּהָכָא הָעִיר שׁוּשָׁן שָׂמֵחָה וְאִי מְקַדְמֵי אִלֵּין דְּסִטְרָא אַחֲרָא הָעִיר שׁוּשַׁן נָבוֹכָה. וְהָא אוֹקִימְנָא דִבְכֹלָּא קַיְימִין אִלֵּין לָקָבֵל אִלֵּין סִטְרָא דָא לָקֳבֵל סִטְרָא דָא וּבֵין כַּךְ אִלֵּין מָגִינִין לְכֹלָּא כַּד סַלְקִין אִלֵּין בְּאִלֵּין נָפַק חָד אֲוִירָא דִלְעֵילָא וְאִתְעֲבִידוּ כֻלְּהוּ מָגֵן חָד וְסִימָנֵיךְ (בראשית ט''ו) אָנֹכִי מָגֵן לָךְ:

תרגום הזוהרבְּאֶמְצַע הֵיכָל הַזֶּה, יֵשׁ מָקוֹם אֶחָד הָעוֹמֵד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, בְּאַרְבָּעָה פְּתָחִים לְאַרְבָּעָה רוּחוֹת הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה מְמוּנִים עַל כָּל פֶּתַח וּפֶתַח, וּמְמוּנֶה אֶחָד עֲלֵיהֶם. וּמְמוּנֶה הַזֶּה כָּלוּל בְּהָאוֹר הַנִּקְרָא אַהֲדִיאֵל, וְאֵלּוּ הֵם אוֹפָן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן, מְשׁוּלָבִים זֶה בָּזֶה. אֵלּוּ אַרְבָּעִים, מְמוּנִים, מְקַבְּלִים הַדִּין מֵהֵיכָל הַזְּכוּת, לְהַכּוֹת לַנְּשָׁמָה הַזּוֹ שֶׁחָטְאָה, וּצְרִיכִים לְהַכּוֹתָהּ. וְאֵלּוּ עוֹמְדִים בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ אֶל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת. וּפוֹרְחִים לַחוּץ מִן הָהֵיכָל הַזֶּה, וּמַכִּים נְשָׁמָה הַזּוֹ. וְהַנְּשָׁמָה עוֹמֶדֶת בִּנְזִיפָה בַּחוּץ כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁנִּגְזְרוּ עָלֶיהָ, וְאֵינָהּ נִכְנֶסֶת אֶל הַפַּרְגוֹד. וְאֵלּוּ אַרְבָּעִים, הַמְּמוּנִים, הֵם הָעוֹמְדִים וּמְנַזְּפִים וּמַטִּילִים חֵרֶם עַל כָּל אֵלּוּ שֶׁהוֹצִיאוּ מִפִּיהֶם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, וְאַחַר זֶה תֵּיכֶף הוֹצִיאוּ מִפִּיהֶם מִלָה קְדֻשָּׁה מִלָּה שֶׁל תּוֹרָה. וּמְטַנְּפִים פִּיהֶם בָּהּ. וְאֵלּוּ עוֹמְדִים וּמַחֲרִימִים אוֹתָם, וְעוֹמְדִים בַּחֵרֶם הַזֶּה אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁתְּפִלָּתָם אֵינָהּ מְקוּבֶּלֶת. וְכֵן לְכָל אֵלּוּ שֶׁחָטְאוּ חַטָּאִים כָּאֵלּוּ שֶׁצְרִיכִים לִנְזוֹף בָּהֶם, יוֹצְאִים עֲשָׂרָה כָּרוֹזִים בְּכָל יוֹם, וּמַכְרִיזִים בְּכָל אֵלּוּ הָרְקִיעִים וּבְכָל אֵלּוּ הַצְבָאוֹת וְהַמַּחֲנוֹת מַלְאָכִים, הִזָּהֲרוּ מִפְּלוֹנִי שֶׁהוּא נָזוּף. נָזוּף הוּא עַל חֵטְא פְּלוֹנִי שֶׁעָשָׂה. עַד שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ. הָרַחֲמָן יַצִילֵנוּ. כְּשֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה עַל אוֹתוֹ חֵטְא, מִתְאַסְּפִים אֵלּוּ אַרְבָּעִים וּמַתִּירִים אוֹתוֹ מִן הַנְּזִיפָה. וְאָז מַכְרִיזִים עָלָיו, הֻתַּר הַנְּזִיפָה מִפְּלוֹנִי. מִכָּאן וּלְהָלְאָה הַתְּפִלָּה נִכְנֶסֶת. וְכָל עוֹד לֹא שָׁב, הוּא נָזוּף לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְהַשְּׁמִירָה מֵאֲדוֹנוֹ הֻסְרָה מִמֶּנּוּ. וַאֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה, נִשְׁמָתוֹ נְזוּפָה, שֶׁסּוֹתְמִים מִפָּנֶיהָ כָּל שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם, וְאֵינָהּ עוֹלָה, וְדוֹחִים אוֹתָהּ לַחוּץ. אוֹפָן זֶה הַמְּמוּנֶה עַל אֵלּוּ אַרְבָּעִים כְּשֶׁהוּא נוֹסֵעַ, מַגִּיעַ לַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁנִּקְרָא תָּא הָרָצִים, וּכְשֶׁנִּכְנָס, נִכְנָסִים עִמּוֹ אֵלּוּ אַרְבָּעִים הַמְּמוּנִים שֶׁעַל אַרְבָּעָה פְּתָחִים, וּמַעֲלִים כָּל אֵלּוּ מָגִינֵי הַזָּהָב. וְאֵלּוּ הֵם מַלְאָכִים הַנִּקְרָאִים חַשְׁמַלִּים, וְהֵם מָגִינִים וַחֲרָבוֹת וּרְמָחִים, הָרָצִים לְהָגֵן עַל יִשְׂרָאֵל מִשְּׁאָר הָאוּמוֹת, וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִלְחָמָה, וּלְהִנָּקֵם מֵהֶם לְפִי שָׁעָה, בְּלִי אֲרִיכוּת זְמָן. וּמִשּׁוּם זֶה נִקְרָא, תָּא הָרָצִים. שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, מָקוֹם שֶׁהֵם רָצִים. כִּי רָצִים וּמְמַהֲרִים לִלְחוֹם וְלִנְקֹם נְקָמוֹת. וְהֵם כְּנֶגֶד רָצִים אֲחֵרִים, הָרָצִים לְהָרַע וּלְהַחֲלִישׁ הַמַּזָּלוֹת שֶׁל הָאָדָם, כְּדֵי לִשְׁלוֹט עֲלֵיהֶם. וְזֶה סוֹד, הָרָצִים יָצְאוּ דְּחוּפִים. כִּי יֵשׁ רָצִים מִצַד זֶה דִּקְדֻשָּׁה, וְיֵשׁ רָצִים מִצַד זֶה דְּסִטְרָא אַחֲרָא. וּבִשְׁבִילָם, אוֹ וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה, אוֹ נָבוֹכָה. אִם מַקְדִּימִים אֵלּוּ הָרָצִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָאן, הָעִיר שׁוּשָׁן שָׂמֵחָה. וְאִם מַקְדִּימִים אֵלּוּ הָרָצִים דְּסִטְרָא אַחֲרָא, הָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה. וּכְבָר הֶעֱמַדְנוּ, שֶׁבָּהֵיכָל, עוֹמְדִים אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, צַד זֶה דִּקְדֻשָּׁה, כְּנֶגֶד צַד זֶה דְּסִטְרָא אַחֲרָא. וּמִשּׁוּם זֶה, אֵלּוּ הָרָצִים שֶׁבְּכָאן, מָגִינִים עַל הַכֹּל. כְּשֶׁעוֹלִים וְנִכְלָלִים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, יוֹצֵא אֲוִיר אֶחָד מִלְּמַעְלָה, וְנַעֲשׂוּ כֻּלָּם, מָגֵן אֶחָד. וְסִימָנָךְ, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ:

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳: ו׳-ז׳

א. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחוֹל הַמּוֹעֵד מִתְפַּלֵּל עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה תֵּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת כִּשְׁאַר הַיָּמִים וְאוֹמֵר אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא בְּמוּסַף בְּחוֹל הַמּוֹעֵד מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמּוּסָף כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּיוֹם טוֹב וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע בְּרָכוֹת שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלש אַחֲרוֹנוֹת וְאֶמְצָעִיוֹת מֵעֵין קָרְבָּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחוֹתֵם בָּהּ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חָדָשִׁים:

ב. שַׁבָּת שֶׁחָל בְּחוֹל הַמּוֹעֵד וְכֵן רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה שֶׁבַע בְּרָכוֹת כִּשְׁאַר הַשַּׁבָּתוֹת וְאוֹמֵר יַעֲלֶה וְיָבֹא בַּעֲבוֹדָה בְּמוּסָף מַתְחִיל בִּבְרָכָה אֶמְצָעִית מֵעִנְיַן שַׁבָּת וּמַשְׁלִים בְּעִנְיַן שַׁבָּת וְאוֹמֵר קְדוּשַׁת הַיּוֹם בְּאֶמְצַע בְּרָכָה וְחוֹתֵם בָּהּ בְּרָאשֵׁי חָדָשִׁים מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחוֹל הַמּוֹעֵד חוֹתֵם בָּהּ כְּמוֹ שֶׁהוּא חוֹתֵם בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת:

מוסר שערי קדושה, חלק ב ה׳: ד׳-ז׳

הַלְבָּנַת פָּנִים וּמְכַנֶה שֵׁם רַע לַחֲבֵירוֹ וְהַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵירוֹ יוֹרְדִין לְגֵיהִנָּם וְאֵינָן עוֹלִּים וְאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְהֵם בִּכְלַל לֹא תִרְצַח כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֶרֶק הַזָהָב בְּמַעֲרָבָא בְּמַאי זְהִירֵי טַפֵי בֶּאָזִיל סוּמָקָא וְאָתֵי חִוָּרָא. לֵיצָנוּת הִיא אֶחָד מֵאַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁאֵינָן מְקַבְּלוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ נוֹפֵל בְּגִיהִנָּם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֲפִלּוּ יָשַׁב בָּטֵל הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אַשְׁרֵי הָאִישׁ וְגוֹ' וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב וְסָמִיךְ לֵיהּ כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וְגוֹ' מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָים וְגוֹ' לֹא כֵן הָרְשָׁעִים וְגוֹ' וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכָל יוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף רְצוֹנָם לוֹמַר מְנוּדֶה לַשָּׁמַיִם ה' יַצִילֵנוּ:

פרשת פקודי יום שני

תורה שמות ל״ח: כ״ז-ל׳

נביאים מלכים א ז׳: מ״ו-מ״ט

כתובים משלי כ׳: כ״ה-כ״ח

משנה משנה שבת כ״ג

גמרא שבת קנ״ג א: ה׳-ט׳

זוהר ספר הזהר, פקודי מ״ח

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳: ו׳-ז׳

מוסר שערי קדושה, חלק ב ה׳: ד׳-ז׳