פרשת תולדות יום שני

תולדות · שני

תורה בראשית כ״ה: כ״ה-כ״ח

יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה:
כה (כה) וַיֵּצֵ֤א הָרִאשׁוֹן֙ אַדְמוֹנִ֔י כֻּלּ֖וֹ כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמ֖וֹ עֵשָֽׂו׃
רש״יאַדְמוֹנִ֔י. סִימָן הוּא שֶׁיְּהֵא שׁוֹפֵךְ דָּמִים (בראשית רבה):
כֻּלּ֖וֹ כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר. מָלֵא שֵׂעָר כְּטַלִּית שֶׁל צֶמֶר הַמְלֵאָה שֵׂעָר, פלוקי"דא בלע"ז:
וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמ֖וֹ עֵשָֽׂו. הַכֹּל קָרְאוּ לוֹ כֵן, לְפִי שֶׁהָיָה נַעֲשֶׂה וְנִגְמָר בִּשְׂעָרוֹ כְבֶן שָׁנִים הַרְבֵּה:
ויגדלו … ויהי עשו. כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ קְטַנִּים, לֹא הָיוּ נִכָּרִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְאֵין אָדָם מְדַקְדֵּק בָּהֶם מַה טִּיבָם; כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְנֵי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, זֶה פֵּרֵשׁ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְזֶה פֵּרֵשׁ לַעֲ"זָ:
וּנְפַק קַדְמָאָה סִמּוֹק כֻּלֵּיהּ כִּגְלִים (נ"א כִּכְלָן) דִּשְׂעָר וּקְרוֹ שְׁמֵיהּ עֵשָׂו:
(כו) וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֙זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם׃
וּבָתַר כֵּן נְפַק אֲחוּהִי וִידֵיהּ אֲחִידָא בְּעִקְבָא דְעֵשָׂו וּקְרָא שְׁמֵיהּ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בַּר שִׁתִּין שְׁנִין כַּד יְלִידַת יָתְהוֹן:
רש״יוְאַֽחֲרֵי כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וגו'. שָׁמַעְתִּי מִ"אַ הַדּוֹרְשׁוֹ לְפִי פְּשׁוּטוֹ, בְּדִין הָיָה אוֹחֵז בּוֹ לְעַכְּבוֹ, יַעֲקֹב נוֹצַר מִטִּפָּה רִאשׁוֹנָה וְעֵשָׂו מִן הַשְּׁנִיָּה; צֵא וּלְמַד מִשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁפִּיהָ קְצָרָה, תֵּן לָהּ שְׁתֵּי אֲבָנִים זוֹ אַחַר זוֹ – הַנִּכְנֶסֶת רִאשׁוֹנָה תֵּצֵא אַחֲרוֹנָה וְהַנִּכְנֶסֶת אַחֲרוֹנָה תֵּצֵא רִאשׁוֹנָה; נִמְצָא עֵשָׂו הַנּוֹצָר בָּאַחֲרוֹנָה יָצָא רִאשׁוֹן וְיַעֲקֹב שֶׁנּוֹצַר רִאשׁוֹנָה יָצָא אַחֲרוֹן, וְיַעֲקֹב בָּא לְעַכְּבוֹ, שֶׁיְּהֵא רִאשׁוֹן לְלֵדָה כְּרִאשׁוֹן לִיצִירָה, וְיִפְטֹר אֶת רַחְמָהּ וְיִטֹּל אֶת הַבְּכוֹרָה מִן הַדִּין:
בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו. סִימָן שֶׁאֵין זֶה מַסְפִּיק לִגְמֹר מַלְכוּתוֹ עַד שֶׁזֶּה עוֹמֵד וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנּוּ:
וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַעֲקֹ֑ב. הַקָּבָּ"ה; דָּ"אַ אָבִיו קָרָא לוֹ יַעֲקֹב עַל שֵׁם אֲחִיזַת הֶעָקֵב:
בֶּן שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה. י' שָׁנִים מִשֶּׁנְּשָׂאָהּ עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית בַּת י"ג שָׁנָה וּרְאוּיָה לְהֵרָיוֹן, וְי' שָׁנִים הַלָּלוּ צָפָה וְהִִמְתִּין לָהּ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אָבִיו לְשָׂרָה; כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְעַבְּרָה, יָדַע שֶׁהִיא עֲקָרָה, וְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ (יבמות ס"ד), וְשִׁפְחָה לֹא רָצָה לִשָּׂא, לְפִי שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה לִהְיוֹת עוֹלָה תְמִימָה:
(כז) וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים׃
וּרְבִיּוּ עוּלֵמַיָּא וַהֲוָה עֵשָׂו גְּבַר נַחְשִׁירְכָן גְּבַר נָפֵק לְחַקְלָא וְיַעֲקֹב גְּבַר שְׁלִים מְשַׁמֵּשׁ בֵּית אוּלְפָנָא:
רש״ייֹדֵ֥עַ צַ֖יִד. לָצוּד וּלְרַמּוֹת אֶת אָבִיו בְּפִיו וְשׁוֹאֲלוֹ אַבָּא, הַאֵיךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַתֶּבֶן? כַּסָּבוּר אָבִיו שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת (תנחומא):
אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה. כְּמַשְׁמָעוֹ, אָדָם בָּטֵל וְצוֹדֶה בְקַשְׁתּוֹ חַיּוֹת וְעוֹפוֹת:
תָּ֔ם. אֵינוֹ בָקִי בְכָל אֵלֶּה, כְּלִבּוֹ כֵּן פִּיו, מִי שֶׁאֵינוֹ חָרִיף לְרַמּוֹת קָרוּי תָּם:
יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים. אָהֳלוֹ שֶׁל שֵׁם וְאָהֳלוֹ שֶׁל עֵבֶר:
(כח) וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־עֵשָׂ֖ו כִּי־צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־יַעֲקֹֽב׃
וּרְחֵם יִצְחָק יָת עֵשָׂו אֲרֵי מִצֵּידֵיהּ הֲוָה אָכִיל וְרִבְקָה רְחֵימַת יָת יַעֲקֹב:
רש״יבְּפִ֑יו. כְּתַרְגּוּמוֹ בְּפִיו שֶׁל יִצְחָק. וּמִדְרָשׁוֹ בְּפִיו שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהָיָה צָד אוֹתוֹ וּמְרַמֵּהוּ בִדְבָרָיו:

נביאים מלאכי א׳: ז׳-י׳

א (ז) מַגִּישִׁ֤ים עַֽל־מִזְבְּחִי֙ לֶ֣חֶם מְגֹאָ֔ל וַֽאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמֶּ֣ה גֵאַלְנ֑וּךָ בֶּאֱמׇרְכֶ֕ם שֻׁלְחַ֥ן יְהֹוָ֖ה נִבְזֶ֥ה הֽוּא׃
מְקָרְבִין אַתּוּן עַל מַדְבְּחִי קָרְבַּן מְרָחֵק וְאִם תֵּימְרוּן בְּמָא מְרָחֵק בִּדְאַתּוּן אָמְרִין פָּתוֹרָא דַייָ בְּסִיר הוּא:
רש״ימַגִּישִׁים עַל מִזְבְּחִי וְגוֹ׳: וַאֲמַרְתֶּם. כְּלוֹמַר, וְאִם תֹּאמְרוּן: ״בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ״? – גָּאַלְנוּ לְךָ אֶת לֶחֶם מִזְבְּחֶךָ. אֲנִי מֵשִׁיב לָכֶם, כִּי בְּזֹאת גֵּאַלְתֶּם אוֹתִי בְּאָמְרְכֶם: ״שֻׁלְחַן ה׳ נִבְזֶה הוּא״. בּוֹזִים הָיוּ לַחֲלֹק אִישׁ בְּאָחִיו בַּמְּנָחוֹת וּבַקֳּדָשִׁים, וְאוֹמֵר: מֵאַחַר שֶׁהוּא אָסוּר לָנוּ לַחֲלֹק מִנְחָה כְּנֶגֶד מִנְחָה וְזֶבַח כְּנֶגֶד זֶבַח, וְטֹרַח וְעָמָל הוּא לַחֲלֹק כָּל מִנְחָה וּמִנְחָה בִּשְׁבִיל כַּזַּיִת אוֹ כַּפּוֹל הַמַּגִּיעַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
(ח) וְכִֽי־תַגִּישׁ֨וּן עִוֵּ֤ר לִזְבֹּ֙חַ֙ אֵ֣ין רָ֔ע וְכִ֥י תַגִּ֛ישׁוּ פִּסֵּ֥חַ וְחֹלֶ֖ה אֵ֣ין רָ֑ע הַקְרִיבֵ֨הוּ נָ֜א לְפֶחָתֶ֗ךָ הֲיִרְצְךָ֙ א֚וֹ הֲיִשָּׂ֣א פָנֶ֔יךָ אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
וּדְאַתּוּן מְקָרְבִין דְעַוִיר לְדַבָּחָא הֲלָא בִּישׁ וּדְאַתּוּן מְקָרְבִין דַחֲגִיר וְדִמְרִיעַ הֲלָא בִּישׁ קָרֵיבוֹהִי כְּעַן לְשִׁלְטוֹנָךְ דַעֲלָךְ הֲיִתְרְעֵי בָּךְ אוֹ הֲיִסַב אַפָּךְ אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:
רש״יאֵ֣ין רָ֔ע. וְכִי אֵין דָּבָר זֶה רָע?
הֲיִשָּׂ֣א. אֶת פְּנֵיכֶם לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה מִפִּיכֶם, וְלָחֹן אֶת שׁוֹלְחֵיכֶם?
(ט) וְעַתָּ֛ה חַלּוּ־נָ֥א פְנֵי־אֵ֖ל וִֽיחׇנֵּ֑נוּ מִיֶּדְכֶם֙ הָ֣יְתָה זֹּ֔את הֲיִשָּׂ֤א מִכֶּם֙ פָּנִ֔ים אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
וּכְעַן צַלוּ כְּעַן קֳדָם אֱלָהָא וִיקַבֵּל צְלוֹתָנָא מִיֶדְכוֹן הֲוָה דָא הֲיִתְנַסְבוּן לְכוֹן אַפִּין אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:
רש״יוְעַתָּ֛ה חַלּוּ נָ֥א פְנֵי. וְעַתָּה אַתֶּם הַכֹּהֲנִים הָעוֹשִׂים הָרַע הַזֹּאת, אֵיךְ יַעֲלֶה בִּלְבַבְכֶם לִהְיוֹת שְׁלוּחֵי יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים? הֲרֵי מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹאת הָרָעָה.
(י) מִ֤י גַם־בָּכֶם֙ וְיִסְגֹּ֣ר דְּלָתַ֔יִם וְלֹא־תָאִ֥ירוּ מִזְבְּחִ֖י חִנָּ֑ם אֵֽין־לִ֨י חֵ֜פֶץ בָּכֶ֗ם אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמִנְחָ֖ה לֹא־אֶרְצֶ֥ה מִיֶּדְכֶֽם׃
מַן אַף הָכָא בְּכוֹן וִיגוּף דָשֵׁי בֵית מַקְדְשִׁי וְלָא תִקְרְבוּן עַל מַדְבְּחִי קָרְבָּן מְרָחַק לָא רַעֲוָא קֳדָמַי בְּכוֹן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת וְקוּרְבָּן לְרַעֲוָא לָא אֲקַבֵּל מִיֶדְכוֹן:
רש״ימִ֤י גַם בָּכֶם֙ וְיִסְגֹּ֣ר דְּלָתַ֔יִם. הַלְוַאי וְיָקוּם אִישׁ טוֹב בָּכֶם שֶׁיִּסְגֹּר דַּלְתֵי מִקְדָּשִׁי לְבִלְתִּי הָבִיא שָׁם קָרְבָּן מְתֹעֵבָה הַזֹּאת.
וְלֹא תָאִ֥ירוּ מִזְבְּחִ֖י חִנָּ֑ם. בָּאִישִׁים שֶׁאֵינִי מִתְרַצֶּה בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי אֵין לִי חֵפֶץ בָּכֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ״הָגֵף לִי אֶת הַדֶּלֶת הַזּוֹ״ – אֵין תוֹבֵעַ עָלֶיהָ שָׂכָר; ״הַדְלֵק לִי אֶת הַנֵּר הַזֶּה״ – אֵין שׁוֹאֵל עָלֶיהָ שָׂכָר. וְאַתֶּם – מִי בָּכֶם שֶׁסָּגַר דְּלָתַי חִנָּם? וְלֹא הֵאַרְתֶּם מִזְבְּחִי חִנָּם. קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא עֲשִׂיתֶם חִנָּם דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לַעֲשׂוֹתָן בְּשָׂכָר. לְפִיכָךְ אֵין לִי חֵפֶץ בָּכֶם.

כתובים משלי ה׳: כ׳-כ״ג

ה (כ) וְלָ֤מָּה תִשְׁגֶּ֣ה בְנִ֣י בְזָרָ֑ה וּ֝תְחַבֵּ֗ק חֵ֣ק נׇכְרִיָּֽה׃
וּלְמָה תְשַׁרְגֵג בְּרִי בְּנוּכְרֵיתָא אוֹף לָא תְחַבֵּק עוּבָא (ג"ע חוּבָא) דְאַחֲרַיְתָא:
רש״יכִּי נֹכַח עֵינֵי ה׳ דַּרְכֵי אִישׁ וְגוֹ׳ מְפַלֵּס. – שׁוֹקֵל דְּרָכָיו וְיוֹדֵעַ כַּמָּה עֲוֹנוֹת וְכַמָּה זְכֻיּוֹת בְּיָדוֹ:
עֲווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ. כְּמוֹ יִלְכְּדוּהוּ:
(כא) כִּ֤י נֹ֨כַח ׀ עֵינֵ֣י יְ֭הֹוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ וְֽכׇל־מַעְגְּלֹתָ֥יו מְפַלֵּֽס׃
מְטוּל דְקָדָם עַיְנוֹי דֶאֱלָהָא אִנוּן אָרְחָתֵיהּ דְגַבְרָא וְכוּלְהוֹן שְׁבִילוֹי גְלָן קֳדָמוֹי:
(כב) עֲֽווֹנֹתָ֗יו יִלְכְּדֻנ֥וֹ אֶת־הָרָשָׁ֑ע וּבְחַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗וֹ יִתָּמֵֽךְ׃
חוֹבוֹי דְרַשִׁיעָא קָמְטִין לֵיהּ וּבְחַבְלֵי דַחֲטוֹי נִתְפְּכֵר:
רש״יוּבְחַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗וֹ יִתָּמֵֽךְ. יִתָּלֶה, שֶׁהַתָּלוּי נִתְמָךְ בַּחֶבֶל שֶׁהוּא תָּלוּי בָּהּ:
(כג) ה֗וּא יָ֭מוּת בְּאֵ֣ין מוּסָ֑ר וּבְרֹ֖ב אִוַּלְתּ֣וֹ יִשְׁגֶּֽה׃ {פ}
הוּא יְמוּת בְּלָא מַרְדוּתָא וּבְסוּגְאֵי דְשַׁטְיוּתֵיהּ נִטְעֵי:
רש״יה֗וּא יָ֭מוּת בְּאֵ֣ין מוּסָ֑ר. בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא לָקַח מוּסָר:

משנה משנה שבת ו׳

א. בַּמֶּה אִשָּׁה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. לֹא תֵצֵא אִשָּׁה לֹא בְחוּטֵי צֶמֶר וְלֹא בְחוּטֵי פִשְׁתָּן וְלֹא בִרְצוּעוֹת שֶׁבְּרֹאשָׁהּ. וְלֹא תִטְבֹּל בָּהֶן עַד שֶׁתְּרַפֵּם. וְלֹא בְטֹטֶפֶת וְלֹא בְסַנְבּוּטִין בִּזְמַן שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין. וְלֹא בְכָבוּל לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְלֹא בְעִיר שֶׁל זָהָב, וְלֹא בְקַטְלָא, וְלֹא בִנְזָמִים, וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם, וְלֹא בְמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה. וְאִם יָצָאת, אֵינָהּ חַיֶּבֶת חַטָּאת:
ברטנורהבַּמֶּה אִשָּׁה. שֶׁבְּרֹאשָׁהּ. אַכֻּלְּהוּ קָאֵי, אַחוּטֵי צֶמֶר וּפִשְׁתָּן וּרְצוּעָה שֶׁמְּקַלַּעַת בָּהֵן שֵׂעָר שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, וּמַה טַּעַם לֹא תֵצֵא בָּהֶם בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בְּחֹל לֹא תִטְבֹּל בָּהֶם עַד שֶׁתְּרַפֵּם, לְפִיכָךְ בְּשַׁבָּת לֹא תֵצֵא בָּהֶם, דִּלְמָא מִיתְרַמְיָא לַהּ טְבִילָה שֶׁל מִצְוָה וְשָׁרְיָא לְהוּ, וְאָתְיָא לְאָתוֹיִינְהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
עַד שֶׁתְּרַפֵּם. שֶׁתַּתִּירֵם קְצָת שֶׁיִּהְיוּ רְפוּיִין וְיִכָּנְסוּ הַמַּיִם בֵּינֵיהֶם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ חוֹצְצִים בַּטְּבִילָה:
בְּטֹטֶפֶת. צִיץ שֶׁקּוֹשְׁרִין עַל הַמֵּצַח מֵאֹזֶן לְאֹזֶן:
סַנְבּוּטִין. תְּלוּיִין בַּטֹּטֶפֶת וּבָאִין עַל הַצְּדָעַיִם עַד הַלְּחָיַיִם. עֲנִיּוֹת עוֹשׂוֹת אוֹתָן שֶׁל מִינֵי צִבְעוֹנִין, עֲשִׁירוֹת עוֹשׂוֹת אוֹתָן שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב. וּמִתּוֹךְ שֶׁחֲשׁוּבִין הֵן חָיְשִׁינַן דִּלְמָא שָׁלְפָא וּמְחַוְיָא לַחֲבֶרְתָּהּ:
בִּזְמַן שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין. בַּשְּׂבָכָה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, אֲבָל תְּפוּרִים לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לַאֲתוֹיֵי, שֶׁאֵינָהּ נוֹטֶלֶת הַשְּׂבָכָה מֵרֹאשָׁהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁהֲרֵי הִיא מְגַלָּה שְׂעָרָהּ:
בְּכָבוּל. חֲתִיכָה שֶׁל בֶּגֶד כְּמוֹ מִצְנֶפֶת קְטַנָּה שֶׁקּוֹשְׁרִין אוֹתָהּ עַל הַמֶּצַח, וְנוֹתְנִין הַצִּיץ עָלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק הַצִּיץ בַּמֵּצַח, וּפְעָמִים שֶׁהָאִשָּׁה מִתְקַשֶּׁטֶת בּוֹ בְּלֹא צִיץ:
לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל לֶחָצֵר שָׁרֵי. וְכָל הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה אֲסוּרִים אַף בֶּחָצֵר, דְּגָזוּר בְּהוּ שֶׁלֹּא תִּתְקַשֵּׁט בְּשַׁבָּת כְּלָל, לֹא בֶּחָצֵר וְלֹא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבְכָבוּל הִתִּירוּ, שֶׁלֹּא לֶאֱסֹר אֶת כָּל תַּכְשִׁיטֶיהָ וְתִתְגַנֶּה עַל בַּעֲלָהּ. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ דְּלִרְשׁוּת הָרַבִּים קָאֵי אַכֻּלְּהוּ תַּכְשִׁיטִין הָאֲמוּרִין בְּמַתְנִיתִין, דְּכֻלְּהוּ לֹא אֲסִירִי אֶלָּא גְּזֵרָה שֶׁמָּא תַּעֲבִירֵם הָאִשָּׁה אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
עִיר שֶׁל זָהָב. עֲטֶרֶת זָהָב עֲשׂוּיָה כְּמִין עִיר צוּרַת יְרוּשָׁלַיִם:
וְלֹא בְקַטְלָא. תַּכְשִׁיט שֶׁנָּתוּן בַּצַּוָּאר בְּדֹחַק וְהָאִשָּׁה חוֹנֶקֶת עַצְמָהּ בּוֹ כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה בַּעֲלַת בָּשָׂר, וּבְעַרְבִי מכנק"א:
וְלֹא בִנְזָמִים. נִזְמֵי הָאַף, אֲבָל נִזְמֵי הָאֹזֶן יוֹצְאִין בָּהֶם:
חוֹתָם. צוּרָה לַחְתֹּם בָּהּ אִגְּרוֹת אוֹ כָּל דְּבַר סֵתֶר, וְאַף עַל גַּב דְּתַכְשִׁיט הוּא לָהּ אָסוּר, דִּלְמָא שָׁלְפָא וּמְחַוְיָא, אֲבָל יֵשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם, דְּלָאו תַּכְשִׁיט הוּא לָהּ, אָמְרִינַן לְקַמָּן דְּחַיֶּבֶת חַטָּאת, וְאַף עַל פִּי שֶׁמּוֹצִיאָתוֹ בְּאֶצְבָּעָהּ דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ, לְפִי שֶׁפְּעָמִים שֶׁהַבַּעַל מֵסִיר אוֹתוֹ מֵאֶצְבָּעוֹ וְנוֹתֵן אוֹתוֹ לְאִשְׁתּוֹ לְהַצְנִיעוֹ, וְהִיא נוֹתַנְתּוֹ בְּאֶצְבָּעָהּ וְהוֹלֶכֶת בּוֹ, וְנִמְצָא שֶׁדֶּרֶךְ הוֹצָאָתוֹ בְּכָךְ. וְכֵן טַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם דְּלֹא הֲוֵי תַּכְשִׁיט לָאִישׁ, חַיָּב חַטָּאת אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹצִיאוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ, שֶׁפְּעָמִים שֶׁהָאִשָּׁה נוֹתַנְתּוֹ לוֹ שֶׁיּוֹלִיכֶנּוּ לָאֻמָּן, וְהוּא מוֹצִיאוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ:
וְאִם יָצָאת. הָאִשָּׁה בְּכָל הָנָךְ דְּאָסְרִינַן עַד הָכָא בְּמַתְנִיתִין, אֵינָהּ חַיֶּבֶת חַטָּאת, דְּכֻלְּהוּ תַּכְשִׁיטִין נִינְהוּ, וְרַבָּנָן הוּא דְּגָזוּר בְּהוּ דִּלְמָא שָׁלְפָא וּמְחַוְיָא:
עיקר תוספות יום טוב(א) בַּמֶּה אִשָּׁה יוֹצְאָה. דַּהֲוֵי תַּכְשִׁיט וְלֹא מַשְּׂאוֹי וְאִיכָּא דַּהֲוֵי תַּכְשִׁיט וְגָזוּר בְּהוּ רַבָּנָן דִּלְמָא שַׁלְפָא וּמְחַוְיָא לַחֲבֶרְתָּהּ חֲשִׁיבוּתוֹ, וְדִלְמָא אָתְיָא לַאֲתוֹיֵי אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. רַשִׁ"י:
(ב) רַשִׁ"י. וְהַיְנוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, דְּאִלּוּ בְּשַׁבָּת אָסוּר, כְּדִתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק הַמַּצְנִיעַ. וְהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאִם כֵּן הָא הַסְּתִירָה גַּם כֵּן אָסוּר, וְלֹא חַיְּשִׁינַן בָּהוּ שְׁתַּתִּירֵם, אֶלָּא הָכָא מַיְרֵי שֶׁאֵינָן קְלוּעִים:
(ג) וַחֲדָא גְּזֵרָה הִיא שֶׁגָּזוּר בָּהֶן. הָרַ"ן. וּלְדַעַת הָרַמְבַּ"ם דַּוְקָא בְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת. וְהָרַמְבַּ"ן וְהָרַשְׁבָּ"א חוֹלְקִים בַּדָּבָר, דְּבֶחָצֵר שְׁאָמְרוּ לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין בַּבַּיִת:
(ד) וְלֹא בְּעִיר. הִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת דְּהָתְנַן בְּפֶרֶק ט'‏ דְּסוֹטָה דִּבְפוּלְמוּס שֶׁל טִיטוּס גָּזְרוּ עָלָיו שֶׁלֹּא יִתְקַשְּׁטוּ בּוֹ, וְאַף בְּחֹל, וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ תַּם דְּדַוְקָא לְכַלּוֹת גָּזְרוּ:
(ה) וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּהָכָא בְּרָפוּי דְּלֵיכָּא חֲצִיצָה, דְּאִם לֹא כֵן בְּרֵישָׁא הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי בַּהֲדֵי חוּטֵי צֶמֶר כוּ'. וְטַעְמָא דְּאָסוּר, דְּדָבָר שֶׁל נוֹי הוּא וְיֵשׁ לָחוּשׁ דִּלְמָא שָׁלְפָא וּמְחַוְיָא:
(ו) דִּטְרִיחָא לַהּ מִלְּתָא לְמִשְׁלַף וְאַחְווֹיֵי, מִפְּנֵי שֶׁאָזְנֶיהָ מְכֻסּוֹת בְּקִשּׁוּרִין. רַשִׁ"י:
(ז) [וְטַבַּעַת שֶׁיֵשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם אֵין דֶּרֶך אִשָּׁה שֶׁתֵּצֵא בוֹ דֶרֶך מַלְבּוּשׁ, וְאַמַּאי חַיֶּבֶת חַטָּאת], הֲרֵי לֹא הוֹצִיאָה כְּדֶרֶךְ כָּל הַמּוֹצִיאִין, וּתְנַן בְּפֶרֶק י'‏ מִשְׁנָה ג'‏ דְּפָטוּר, שֶׁכָּל הַמּוֹצִיא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תַּכְשִׁיט לוֹ מוֹצִיא אוֹתוֹ בַּיָּדַיִם וְלֹא דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ. רַשִׁ"י:
ב. לֹא יֵצֵא הָאִישׁ בְּסַנְדָּל הַמְסֻמָּר, וְלֹא בְיָחִיד בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּרַגְלוֹ מַכָּה, וְלֹא בִתְפִלִּין, וְלֹא בְקָמֵעַ בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מִן הַמֻּמְחֶה, וְלֹא בְשִׁרְיוֹן, וְלֹא בְקַסְדָּא, וְלֹא בְמַגָּפָיִם. וְאִם יָצָא, אֵינוֹ חַיָּב חַטָּאת:
ברטנורהבְּסַנְדָּל הַמְּסֻמָּר. שֶׁל עֵץ הוּא, וְתוֹחֲבִים בּוֹ מַסְמְרוֹת לְחַזְּקוֹ, וַאֲסָרוּהוּ בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיוּ נֶחְבָּאִים בַּמְּעָרָה מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה, וְשָׁמְעוּ קוֹל מֵעַל גַּבֵּי הַמְּעָרָה, כִּסְבוּרִין שֶׁעֲלֵיהֶן הֵן בָּאִים, דָּחֲקוּ זֶה אֶת זֶה וְהָרְגוּ זֶה אֶת זֶה בַּמַּסְמְרִים שֶׁבְּסַנְדְּלֵיהֶן, וּמִפְּנֵי שֶׁמַּעֲשֶׂה זֶה בְּשַׁבָּת הָיָה אֲסָרוּהוּ בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב שֶׁהוּא יוֹם שֶׁל כְּנוּפְיָא כְּמוֹ שַׁבָּת:
וְלֹא בְיָחִיד. וְלֹא בְּסַנְדָּל יָחִיד:
בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּרַגְלוֹ מַכָּה. אִית דְּאָמְרֵי טַעְמָא שֶׁמָּא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁהַסַּנְדָּל הַשֵּׁנִי טָמוּן לוֹ תַּחַת כְּנָפָיו וּמוֹצִיאוֹ בְּשַׁבָּת, וְאִית דְּאָמְרֵי דִּלְמָא מְחַיְכֵי עֲלֵיהּ וְשָׁלֵיף לֵיהּ לָזֶה שֶׁבְּרַגְלוֹ וּמַיְתֵי לֵיהּ בְּיָדֵיהּ. וּמִיהוּ בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בְּרַגְלוֹ מַכָּה שָׁרֵי לָצֵאת בְּסַנְדָּל יְחִידִי בָּרֶגֶל שֶׁאֵין בּוֹ מַכָּה, מִפְּנֵי שֶׁמַּכָּתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו:
וְלֹא בְקָמֵעַ. שֶׁתּוֹלִין לִרְפוּאָה:
שֶׁאֵינוֹ מִן הַמֻּמְחֶה. מֵאָדָם מֻמְחֶה שֶׁרִפֵּא שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם, אֲבָל קָמֵעַ הַנִּלְקָח מֵאָדָם מֻמְחֶה שֶׁרִפֵּא שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם בִּשְׁאָר קְמֵעוֹת, אַף עַל גַּב דְּלָאו אִיתְמַחֵי קְמֵעָא שָׁרֵי, דְּתַכְשִׁיט הוּא לַחוֹלֶה כְּאֶחָד מִמַּלְבּוּשָׁיו:
בְּקַסְדָּא. כּוֹבַע שֶׁל בַּרְזֶל:
מַגִּיפִין. כְּמִין בָּתֵּי שׁוֹקַיִם שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁלּוֹבְשִׁים בַּמִּלְחָמָה, וּלְפִי שֶׁאֵין לוֹבְשִׁין אוֹתָן אֶלָּא בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, אָסוּר לְלָבְשָׁן בְּשַׁבָּת:
עיקר תוספות יום טוב(ח) עִם הָעוֹר שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ. רַשִׁ"י:
(ט) וְלֹא בִּתְפִלִּין. אֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר שַׁבָּת זְמַן תְּפִלִּין הוּא לֹא יֵצֵא, דִּלְמָא אָתֵי לַאֲתוֹיֵי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּשָׁקִיל לְהוּ מֵרֵישֵׁיהּ אִם בָּא לִפָּנוֹת, וּמַמְּטֵי לְהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת:
(י) אֵינוֹ חַיָּב חַטָּאת. דְּלֹא מַשְּׂאוֹי נִינְהוּ אֶלָּא כְּמַלְבּוּשָׁיו נִינְהוּ בְּחֹל. הָרַ"ן:
ג. לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְמַחַט הַנְּקוּבָה, וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם, וְלֹא בְכוֹלְיָאר, וְלֹא בְכוֹבֶלֶת, וְלֹא בִצְלוֹחִית שֶׁל פַּלְיָטוֹן. וְאִם יָצְתָה, חַיֶּבֶת חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין בְּכוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פַּלְיָטוֹן:
ברטנורהבְּמַחַט נְקוּבָה. שֶׁתּוֹפְרִים בָּהּ, דְּלָאו תַּכְשִׁיט הוּא, וְחַיֶּבֶת חַטָּאת אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹצִיאָה אוֹתָהּ בְּמַלְבּוּשֶׁיהָ וְלֹא בְּיָדָהּ, שֶׁאֻמָּן שֶׁהוֹצִיא דֶּרֶךְ אֻמָּנוּתוֹ חַיָּב חַטָּאת:
בְּכוֹלְיָאר. כְּלִי שֶׁהָאִשָּׁה מְעַגֶּלֶת בְּרֹאשָׁהּ כְּמִין טַבַּעַת שֶׁמְּסַבֵּב הָרֹאשׁ, וְהוּא מַשְּׂאוֹי, לְפִי שֶׁאֵין רֹב הַנָּשִׁים יוֹצְאוֹת בּוֹ:
בְּכוֹבֶלֶת. קֶשֶׁר שֶׁל כֶּסֶף אוֹ שֶׁל זָהָב שֶׁקָּשׁוּר בְּתוֹכוֹ בֹּשֶׂם לְהַעֲבִיר רֵיחַ רַע שֶׁבָּאִשָּׁה:
שֶׁל פַּלְיָטוֹן. מֹר, שֶׁקּוֹרִין מוסק"ו:
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. דְּסָבְרֵי תַּכְשִׁיטִין נִינְהוּ, וּלְכַתְּחִלָּה לֹא רַשָּׁאָה דִּלְמָא שָׁלְפָא וּמְחַוְיָא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב(יא) כְּלוֹמַר וְכָל אִשָּׁה דַּרְכָּהּ וְאֻמָּנוּתָהּ לִתְפֹּר וּלְתַקֵּן בִּגְדֵי בֵּיתָהּ:
ד. לֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בְסַיִף, וְלֹא בְקֶשֶׁת, וְלֹא בִתְרִיס, וְלֹא בְאַלָּה, וְלֹא בְרֹמַח. וְאִם יָצָא, חַיָּב חַטָּאת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תַּכְשִׁיטִין הֵן לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָן אֶלָּא לִגְנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ב) וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. בִּירִית, טְהוֹרָה, וְיוֹצְאִין בָּהּ בְּשַׁבָּת. כְּבָלִים, טְמֵאִין, וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶם בְּשַׁבָּת:
ברטנורהלֹא יֵצֵא. אִם לֹא לְצֹרֶךְ מִלְחָמָה:
תְּרִיס. מָגֵן עָשׂוּי כְּתַבְנִית מְשֻׁלָּשׁ:
אַלָּה. מָגֵן עָגֹל, וּשְׁנֵיהֶם שֶׁל עֵץ. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי אַלָּה מצ"א בְּלַעַ"ז, וּבָעֲרָבִי דסו"ס:
וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים. וְאִי תַּכְשִׁיטִין נִינְהוּ לֹא יִהְיוּ בְּטֵלִים לֶעָתִיד:
בִּירִית. אֶצְעָדָה עַל הַשּׁוֹק לְהַחְזִיק בָּתֵּי שׁוֹקַיִם שֶׁלֹּא יִפְּלוּ וְיֵרָאוּ שׁוֹקֶיהָ, הִלְכָּךְ טְהוֹרָה דְּלָאו תַּכְשִׁיט לְנוֹי הוּא, וּכְלִי תַּשְׁמִישׁ נַמִּי לֹא הֲוֵי אֶלָּא כְּלִי הַמְּשַׁמֵּשׁ כְּלִי, דּוּמְיָא דְּטַבְּעוֹת הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְהוֹרִים:
יוֹצְאִין בָּהּ. דְּדֶרֶךְ לְבִישָׁה הִיא, וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ דִּלְמָא שָׁלְפָא וּמְחַוְיָא דְּלֹא מְגַלְּיָא שׁוֹקָהּ:
כְּבָלִים טְמֵאִין. מִשְׁפָּחָה אַחַת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ פְּסִיעוֹתֵיהֶן גַּסּוֹת וְהָיוּ בְּתוּלֵיהֶן נוֹשְׁרִים, וְהֵטִילוּ שַׁלְשֶׁלֶת בֵּין בִּירִית לְבִירִית שֶׁבְּשׁוֹקֶיהָ, וְנַעֲשָׂה כְּבָלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ פְּסִיעוֹתֵיהֶן גַּסּוֹת וְלֹא יִהְיוּ בְּתוּלֵיהֶן נוֹשְׁרִים, הִלְכָּךְ שַׁלְשֶׁלֶת תַּשְׁמִישׁ דְּאָדָם הוּא וְלֹא תַּשְׁמִישׁ כְּלִי, לְפִיכָךְ הִיא מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:
וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶם. דִּלְמָא שָׁלְפָא לַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁהִיא שֶׁל זָהָב וּמְחַוְיָא, דְּכִי שָׁקְלָא לַשַּׁלְשֶׁלֶת לֹא מְגַלְּיָא שׁוֹקָהּ, שֶׁהָרֵי בִּירִית בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת:
עיקר תוספות יום טוב(יב) חֲכָמִים. הַיְנוּ תַּנָּא קַמָּא, וְלֹא בָּאוּ אֶלָּא לְפָרֵשׁ הַטַּעַם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה. יוֹצְאָה אִשָּׁה בְחוּטֵי שֵׂעָר, בֵּין מִשֶּׁלָּהּ בֵּין מִשֶּׁל חֲבֶרְתָּהּ בֵּין מִשֶּׁל בְּהֵמָה, וּבְטֹטֶפֶת וּבְסַנְבּוּטִין בִּזְמַן שֶׁהֵן תְּפוּרִין. בְּכָבוּל וּבְפֵאָה נָכְרִית לֶחָצֵר. בְּמוֹךְ שֶׁבְּאָזְנָהּ וּבְמוֹךְ שֶׁבְּסַנְדָּלָהּ וּבְמוֹךְ שֶׁהִתְקִינָה לְנִדָּתָהּ. בְּפִלְפֵּל וּבְגַרְגִּיר מֶלַח וּבְכָל דָּבָר שֶׁתִּתֵּן לְתוֹךְ פִּיהָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתֵּן לְכַתְּחִלָּה בְשַׁבָּת. וְאִם נָפַל, לֹא תַחֲזִיר. שֵׁן תּוֹתֶבֶת וְשֵׁן שֶׁל זָהָב, רַבִּי מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים:
ברטנורהחוּטֵי שֵׂעָר. שֵׂעָר תָּלוּשׁ שֶׁעָשְׂתָה אוֹתוֹ כְּמִין חוּטִין וְקוֹלַעַת בָּהֶן שַׂעֲרָהּ, אוֹ אֲפִלּוּ קָשְׁרָה אוֹתָן עַל פַּדַּחְתָּהּ קֶשֶׁר מְהֻדָּק, יוֹצְאָה בָּהֶן, דְּלֹא דָּמִי לְחוּטֵי צֶמֶר וְחוּטֵי פִּשְׁתָּן דִּלְעֵיל, לְפִי שֶׁהַמַּיִם נִכְנָסִים בָּהֶם, וְאִי מִיתְרַמְיָא לַהּ טְבִילָה אֵינָהּ צְרִיכָה שֶׁתַּתִּירֵם וְלֹא אָתְיָא לְאָתוֹיִינְהוּ:
בֵּין מִשֶּׁלָּהּ בֵּין מִשֶּׁל חֲבֶרְתָּהּ בֵּין מִשֶּׁל בְּהֵמָה. צְרִיכִי, דְּאִי תָּנָא מִשֶּׁלָּהּ, מִשּׁוּם דְּלֹא מָאִיס לַהּ, אֲבָל חֲבֶרְתָּהּ דְּמָאִיס לַהּ אֵימָא נֵחוּשׁ דִּלְמָא שָׁלְפָא לְהוּ וְאָתְיָא לְאָתוֹיִינְהוּ, וְאִי תָּנָא שֶׁל חֲבֶרְתָהּ, מִשּׁוּם דְּבַת מִינַּהּ הִיא לֹא מִינְכַּר וְלֹא מְחַיְּכֵי עֲלַהּ, וּמִשּׁוּם הָכִי לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ דִּלְמָא שָׁלְפָא וְאָתְיָא לְאָתוֹיֵיהּ, אֲבָל דִּבְהֵמָה דְּלָאו בַּת מִינַּהּ הִיא וּמִינְכַּר אֵימָא נֵחוּשׁ דִּלְמָא שָׁלְפָא לַהּ וְאָתְיָא לְאָתוֹיֵיהּ, צְרִיכָא:
בִּזְמַן שֶׁהֵן תְּפוּרִין. לַשְּׂבָכָה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, דְּתוּ לֹא שָׁלְפָא לְהוּ לְאַחֲוְוּיֵי:
לֶחָצֵר. אַכָּבוּל וְאַפֵּאָה נָכְרִית קָאֵי, דַּאֲסַרוּהָ לְעֵיל לְמֵיפַק בֵּיהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהַשְׁתָּא אַשְׁמְעִינַן דְּלֶחָצֵר מֻתָּר:
פֵּאָה נָכְרִית. אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ רֹב שֵׂעָר, לוֹקַחַת שְׂעַר נָשִׁים אֲחֵרוֹת וּמְשִׂימָה בְּרֹאשָׁהּ, וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא שְׂעָרָהּ:
בְּמוֹךְ שֶׁבְּאָזְנֶיהָ. שֶׁנּוֹתֶנֶת לִבְלֹעַ לֵחָה שֶׁל צוֹאַת הָאֹזֶן:
שֶׁבְּסַנְדָּלָהּ. שֶׁלֹּא יַזִּיק הַסַּנְדָּל לְכַף רַגְלָהּ:
לְנִדָּתָהּ. בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁיִּבָּלַע בּוֹ הַדָּם וְלֹא יְטַנֵּף בְּגָדֶיהָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר, דְּאִי נָפַל לֹא אָתְיָא לַאֲתוֹיֵי מִפְּנֵי מְאִיסוּתוֹ. אֲבָל מוֹךְ שֶׁבְּאָזְנָהּ וְשֶׁבְּסַנְדָּלָהּ לֹא תֵּצֵא בּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קָשׁוּר וּמְהֻדָּק:
בְּפִלְפֵּל. שֶׁנּוֹתֶנֶת בְּפִיהָ מִפְּנֵי רֵיחַ הַפֶּה:
וּבְגַרְגִּיר מֶלַח. שֶׁנּוֹתֶנֶת לִרְפוּאַת חֹלִי הַשִּׁנַּיִם:
שֵׁן תּוֹתֶבֶת. נוֹשֶׁבֶת בַּלְּחָיַיִם בִּמְקוֹם הַשֵּׁן שֶׁנָּפַל לָהּ:
וְשֵׁן שֶׁל זָהָב. שֵׁן שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאִיתוֹ מֵחֲמַת עִפּוּשׁ, מְכַסָּה אוֹתוֹ בְּזָהָב:
רַבִּי מַתִּיר. לָצֵאת בָּהּ, דְּלֹא שָׁלְפָה וּמְחַוְיָא, שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת מוּמָהּ:
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. כֵּיוָן שֶׁהוּא מְשֻׁנֶּה מִשְּׁאָר שִׁנֶּיהָ, דִּלְמָא מְחַיְּכִי עֲלַהּ וְשָׁלְפָא לַהּ וְאָתְיָא לְאָתוֹיֵיהּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב(יג) דְּשֶׁמָּא יֵשׁ לָהּ לַחֲבֶרְתָּהּ בְּרֹאשָׁהּ חֹלִי מְרִיטַת הַשֵּׂעָר וְכַיּוֹצֵא. הָרַמְבַּ"ם:
(יד) לֶחָצֵר. מִדְנָקַט בְּכָבוּל וּבְפֵאָה נָכְרִית וְשַׁבְקִינְהוּ לְאִינָךְ דְּמִתְנוּ בְּהַדַּיְהוּ לְאִסּוּרָא בְּרֵישׁ פִּרְקִין, מִכְּלַל דְּכֻלְּהוּ אַף לֶחָצֵר אֲסִירֵי. גְּמָרָא. וְהָרַמְבַּ"ם שֶׁהֱבִיאוֹ הָרַעַ"ב שָׁם לָאו פֵּרוּשָׁא דְּמַתְנִיתִין הִיא אֶלָּא דִּינָא קָאָמַר, דְּפָסַק כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְתַנָּא הוּא וּפָלֵיג אַמַּתְנִיתִין כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טו) לְכַתְּחִלָּה. מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמַעֲרֶמֶת לְהוֹצִיא, וּלְפִי זֶה כָּל הָנָךְ דִּלְעֵיל מוֹךְ וְכוּ'‏ אֲסוּרִים לָתֵת לְכַתְּחִלָּה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טז) נָפַל. וְעַיֵּן בְּפֶרֶק י'‏ דְּעֵרוּבִין מִשְׁנָה י"ג ובַתּוֹסְפוֹת שָׁם. וְהוּא הַדִּין נַמִּי הָכָא דַּוְקָא עַל גַּבֵּי קַרְקַע, דְּמַאי שְׁנָא. תּוֹסָפוֹת:
ו. יוֹצְאָה בְסֶלַע שֶׁעַל הַצִּינִית. הַבָּנוֹת קְטַנּוֹת יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין וַאֲפִלּוּ בְקִסְמִין שֶׁבְּאָזְנֵיהֶם. עַרְבִיּוֹת יוֹצְאוֹת רְעוּלוֹת, וּמָדִיּוֹת פְּרוּפוֹת, וְכָל אָדָם, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּהֹוֶה:
ברטנורהבְּסֶלַע. מַטְבֵּעַ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו צוּרָה:
שֶׁעַל הַצִּינִית. מַכָּה שֶׁתַּחַת פַּרְסוֹת הָרֶגֶל, וְקוֹשְׁרִים בָּהּ מַטְבֵּעַ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו צוּרָה לִרְפוּאָה:
הַבָּנוֹת יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין. הַקְּטַנּוֹת מְנַקְּבוֹת אֶת אָזְנֵיהֶן וְאֵין עוֹשִׂין לָהֶן נְזָמִין עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ, וְנוֹתְנִין חוּטִין אוֹ קִסְמִים בְּאָזְנֵיהֶן שֶׁלֹּא יִסָּתְמוּ אָזְנֵיהֶן:
עַרְבִיּוֹת. בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּעַרְבִיָּא:
יוֹצְאוֹת רְעוּלוֹת. מְעֻטָּפוֹת בְּרֹאשָׁן וּפְנֵיהֶן מְכֻסּוֹת חוּץ מִן הָעֵינַיִם, כְּדֶרֶךְ הָעַרְבִיּוֹת:
מָדִיּוֹת. בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּמָדַי:
פְּרוּפוֹת. שֶׁמִּתְעַטְּפוֹת בְּטַלִּית, וְתוֹלוֹת רְצוּעָה בִּשְׂפָתָהּ אַחַת כְּנֶגֶד צַוָּארָהּ, וּבִשְׂפָתָהּ הַשֵּׁנִית כּוֹרֶכֶת אֶבֶן אוֹ אֱגוֹז, וְקוֹשֶׁרֶת הָרְצוּעָה בְּכֶרֶךְ וְאֵין הַטַּלִּית נוֹפֶלֶת מֵעָלֶיהָ:
ז. פּוֹרֶפֶת עַל הָאֶבֶן וְעַל הָאֱגוֹז וְעַל הַמַּטְבֵּעַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִפְרֹף לְכַתְּחִלָּה בְשַׁבָּת:
ברטנורהפּוֹרֶפֶת. מְחַבֶּרֶת. תַּרְגּוּם קְרָסִים, פּוּרְפִין:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִפְרֹף לְכַתְּחִלָּה. אַמַּטְבֵּעַ לְחוּדֵיהּ קָאֵי, שֶׁלֹּא תִּפְרֹף לְכַתְּחִלָּה עַל הַמַּטְבֵּעַ מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ:
עיקר תוספות יום טוב(יז) פּוֹרֶפֶת. וְאִם תֹּאמַר וְהָא נִרְאָה כְּמַעֲרֶמֶת כִּדִלְעֵיל מִשְׁנָה ה'. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכָא הַדָּבָר נִכָּר וְהַכֹּל יוֹדְעִין דִּלְכָךְ צְרִיכָה, אֲבָל בְּדָבָר שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לְתוֹךְ פִּיהָ אֵינָם יוֹדְעִים לָמָּה הִיא נוֹתֶנֶת. תּוֹסָפוֹת:
ח. הַקִּטֵּעַ יוֹצֵא בְקַב שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. וְאִם יֶשׁ לוֹ בֵית קִבּוּל כְּתוּתִים, טָמֵא. סָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ, טְמֵאִין מִדְרָס, וְיוֹצְאִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת, וְנִכְנָסִין בָּהֶן בָּעֲזָרָה. כִּסֵּא וְסָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ, טְמֵאִין מִדְרָס, וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת, וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶן בָּעֲזָרָה. אַנְקַטְמִין טְהוֹרִין, וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן:
ברטנורההַקִּטֵּעַ. שֶׁנִּקְטְעָה רַגְלוֹ:
יוֹצֵא בְקַב שֶׁלּוֹ. עוֹשִׂים לוֹ כְּמִין דְּפוּס רֶגֶל וְחוֹקֵק בּוֹ מְעַט לָשׂוּם רֹאשׁ שׁוֹקוֹ בְּתוֹכוֹ, וְאֵינוֹ נִסְמָךְ עָלָיו. וּמֻתָּר לָצֵאת בּוֹ, דְּמִנְעָל דִּידֵיהּ הֲוֵי. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר, דְּלָאו תַּכְשִׁיט הוּא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
וְאִם יֶשׁ לוֹ בֵית קִבּוּל כְּתִיתִין. שֶׁנֶּחְקַק בּוֹ כְּדֵי קִבּוּל שֶׁל כְּתִיתִין דַּקִּין וּמוֹכִין לְהָנִיחַ רֹאשׁ שׁוֹקוֹ עֲלֵיהֶן, מְקַבֵּל טֻמְאַת מַגָּע. אֲבָל אִם אֵין לוֹ אֶלָּא בֵּית קִבּוּל שׁוֹקוֹ בִּלְבַד בְּלֹא כְּתִיתִין, לָאו בֵּית קִבּוּל הוּא לְטֻמְאָה וַהֲוָה לֵיהּ כִּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ, דְּדוּמְיָא דְּשַׂק בָּעִינַן, דְּקִבּוּל שֶׁלּוֹ עָשׂוּי לְטַלְטֵל עַל יָדוֹ מַה שֶׁנּוֹתְנִין בּוֹ, אֲבָל שׁוֹקוֹ אֵינוֹ מִטַּלְטֵל עַל גַּבֵּי הַכְּלִי:
סָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ. יֵשׁ קִטֵּעַ שְׁתֵּי רַגְלָיו וְהוֹלֵךְ עַל שׁוֹקָיו וְעַל אַרְכֻּבּוֹתָיו, וְעוֹשֶׂה סָמוֹכוֹת שֶׁל עוֹר בְּשׁוֹקָיו:
טְמֵאִים מִדְרָס. אִם זָב הוּא, דְּהָא לִסְמִיכוּת גּוּפוֹ עֲבִידֵי וּמִדְרָס הֵן וְנַעֲשׂוּ אַב הַטֻּמְאָה:
וְנִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה. וְאַף עַל גַּב דִּתְנַן לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמִנְעָלוֹ, הָנֵי לָאו מִנְעָל נִינְהוּ, דְּלָאו בְּרֹאשׁ רַגְלָיו הֵן:
כִּסֵּא. יֵשׁ קִטֵּעַ שֶׁיָּבְשׁוּ וְנִכְוְצוּ גִּידֵי שׁוֹקָיו וְאַף עַל אַרְכֻּבּוֹתָיו אֵינוֹ יָכֹל לֵילֵךְ, וְעוֹשֶׂה כְּמִין כִּסֵּא נָמוּךְ וְיוֹשֵׁב עָלָיו, וּכְשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ נִסְמָךְ עַל יָדָיו בְּסַפְסָלִים קְטַנִּים וְעוֹקֵר גּוּפוֹ מִן הָאָרֶץ וְנִדְחָף לְפָנָיו וְחוֹזֵר וְנָח עַל אֲחוֹרָיו, וְהַכִּסֵּא קָשׁוּר לַאֲחוֹרָיו:
סָמוֹכוֹת. שֶׁל אוֹתוֹ קִטֵּעַ, עוֹשֶׂה לוֹ סָמוֹכוֹת שֶׁל עוֹר אוֹ שֶׁל עֵץ לְרָאשֵׁי שׁוֹקָיו אוֹ רַגְלָיו הַתְּלוּיִין, וּכְשֶׁהוּא נִשְׁעָן עַל יָדָיו וְהוּא עוֹקֵר עַצְמוֹ נִשְׁעָן גַּם עַל רַגְלָיו קְצָת:
וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶם בְּשַׁבָּת. דְּאַיְדֵי דְּתָלוּ וְלֹא מֵאֲרְגֵי, זִמְנִין דְּמִשְׁתַּלְפֵי וְאָתֵי לְאָתוֹיִינְהוּ. וְאִית דְּאָמְרֵי מִפְּנֵי שֶׁאֵין צְרִיכִין לוֹ כָּל כָּךְ וַהֲווּ מַשְּׂאוֹי:
וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה. דְּמִנְעָל נִינְהוּ:
אַנְקַטְמִין. כְּמִין פַּרְצוּף אָדָם מְשֻׁנֶּה שֶׁמְּשִׂימִין עַל הַפָּנִים לְהַבְעִית בּוֹ הַתִּינוֹקוֹת. פֵּרוּשׁ אַחֵר, חֲמוֹר שֶׁהַלֵּיצָנִים עוֹשִׂין וְנוֹשְׂאִין אוֹתוֹ עַל כִּתְפֵיהֶן:
טְהוֹרִים. מִלְּקַבֵּל טֻמְאָה, דְּלֹא כְּלִי תַּשְׁמִישׁ וְלֹא תַּכְשִׁיט הוּא:
עיקר תוספות יום טוב(יח) כְּלוֹמַר וְאֵינוֹ מִנְעָל וְהָוֵי מַשְּׂאוֹי, וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם כָּתַב שֶׁכֵּיוָן שֶׁעַל כָּל פָּנִים הוּא צָרִיךְ לַמַּקְלוֹת וּמֻתָּר לָצֵאת בָּהֶם שֶׁצֹּרֶךְ הִלּוּכוֹ הֵם, אֲבָל כַּוָּנַת עֲשִׂיַּת קַב זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה חֲסַר רֶגֶל אֶלָּא נְכֵה רֶגֶל, הִלְכָּךְ כֵּיוָן דְּאֵין צֹרֶךְ הִלּוּכוֹ בָּהֶם אָסוּר:
(יט) כְּלוֹמַר וְלֹא טֻמְאַת מִדְרָס, כְּדְכָתַב לְעֵיל שֶׁאֵינוֹ נִסְמָךְ עָלָיו, וְהוּא בַּגְּמָרָא, דְּלָאו לִסְמִיכָא עֲבִידֵי אֶלָּא לְתַכְשִׁיט, וְאוֹמְרִים לוֹ עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ. רַשִׁ"י. וּכְדִתְנַן בְּפֶרֶק כ'‏ דְּכֵלִים מִשְׁנָה ג':
(כ) הָנָךְ תְּרֵי טַעֲמֵי נִרְאֶה דְּלֹא קַיְּמֵי אֶלָּא אַסָּמוֹכוֹת, אֲבָל בְּכִסֵּא וְסַפְסָלִים הַקְּטַנִּים שֶׁבְּיָדָיו יָכֹל לָצֵאת, דַּהֲוָה לֵיהּ כְּמוֹ מַקֵּל דְּשָׁרֵי. וְאַף עַל גַּב דִּתְנַן כִּסֵּא וְסָמוֹכוֹת כוּ'‏ יֵשׁ לוֹמַר דְּכִסֵּא לְאַשְׁמְעִינַן טְמֵאִין מִדְרָס, אֲבָל וְאֵין יוֹצְאִין כוּ'‏ לֹא קָאֵי אֶלָּא אַסָּמוֹכוֹת. רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כא) וְנִרְאֶה דְּהָא נַמִּי לֹא קָאֵי אֶלָּא אַסָּמוֹכוֹת, אֲבָל כִּסֵּא וְסַפְסָלִים וַדַּאי דְּלָאו מִנְעָלִים נִינְהוּ, דְּמִי גְּרִיעֵי מִסָּמוֹכוֹת דְּקִטֵּעַ שֶׁאֵינָן מִנְעָל מִשׁוּם דְּלַאו בְּרֹאשׁ רַגְלוֹ הֵן:
(כב) בָּעֲזָרָה. הוּא הַדִּין לְהַר הַבַּיִת נַמִּי לֹא כֵּיוָן דְּמִנְעָל הוּא, וּתְנַן לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמִנְעָלוֹ כוּ', וְנָקַט עֲזָרָה לִרְבוּתָא דְּרֵישָׁא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט. הַבָּנִים יוֹצְאִין בִּקְשָׁרִים, וּבְנֵי מְלָכִים בְּזוֹגִין. וְכָל אָדָם, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּהֹוֶה:
ברטנורהבִּקְשָׁרִים. בֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִים עַל אָבִיו, נוֹטֵל הָאָב רְצוּעָה שֶׁל מִנְעַל יָמִין וְקוֹשְׁרָהּ לוֹ לַבֵּן בִּשְׂמֹאלוֹ, וְכָל זְמַן שֶׁאוֹתוֹ קֶשֶׁר עָלָיו סָרִים הַגַּעְגּוּעִים מֵעָלָיו, בִּסְגֻלָּה. וּלְהָכִי תָּנֵי הַבָּנִים, שֶׁאֵין לַבָּנוֹת גַּעְגּוּעִים עַל אֲבִיהֶן כְּמוֹ הַבָּנִים:
בְּזוֹגִין. כְּמִין פַּעֲמוֹנִים קְטַנִּים. תַּרְגּוּם פַּעֲמוֹן זָהָב, זַגָּא דְּדַהֲבָא:
עיקר תוספות יום טוב(כג) וְכָל אָדָם. כָּתַב הָרַמְבַּ"ם חוֹזֵר [לְהֶתֵּר] בְּנֵי מְלָכִים שֶׁיֵּצְאוּ בְּזוֹגִין. דְּאִלּוּ בִּקְשָׁרִים לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא מִשּׁוּם רְפוּאָה לְמִי שֶׁצָּרִיךְ לָהּ, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא דַּף ס"א. וַהֲוֵי יוֹדֵעַ דִּלְמַאי דְּפַסְקִינַן בְּסוֹף פֶּרֶק י"ד דְּלֹא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָאוֹמֵר כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם, מוֹקִים בַּגְּמָרָא דְּמַתְנִיתִין בְּאָרִיג בִּכְסוּתוֹ:
י. יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל, וּבְשֵׁן שׁוּעָל, וּבְמַסְמֵר מִן הַצָּלוּב, מִשּׁוּם רְפוּאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף בְּחֹל אָסוּר, מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי:
ברטנורההַחַרְגּוֹל. מִין חָגָב, כְּדִכְתִיב (ויקרא יא) אֶת הַחַרְגּוֹל לְמִינֵהוּ, וְתוֹלִין אוֹתוֹ בָּאֹזֶן וּמְרַפְּאִים בּוֹ כְּאֵב הָאֹזֶן:
וּבְשֵׁן שֶׁל שׁוּעָל. דְּעָבְדֵי לְשֵׁינְתָּא. לְמַאן דְּנָיֵים לְהָקִיצוֹ, תּוֹלִין עָלָיו שֵׁן שֶׁל שׁוּעָל חַי. וּלְמַאן דְּלֹא נָיֵים כְּדֵי שֶׁיִּישַׁן, תּוֹלִין עָלָיו שֵׁן שֶׁל שׁוּעָל מֵת:
וּבְמַסְמֵר הַצָּלוּב. מַסְמֵר שֶׁבְּעֵץ הַתָּלוּי, אִם יְנִיחוּהוּ עַל נֶפַח שֶׁבַּמַּכָּה יָסִיר הַנֶּפַח. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ שֶׁמְּשִׂימִין אוֹתוֹ בְּצַוָּאר מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַדַּחַת שְׁלִישִׁית וִירַפְּאֶנּוּ:
וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף בְּחֹל אָסוּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּקַיְמָא לָן כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם רְפוּאָה אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, וְלֹא קָרִינַן בְּהוּ וּבְחֻקּוֹתֵיהֶם לֹא תֵּלֵכוּ:

גמרא שבת ס״ב ב: ו׳-י״ז

רֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ (עמוס ו') אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל זֶה פַּלְיִיטוֹן. מְתִיב רַב יוֹסֵף אַף עַל פַּלְיִיטוֹן גָּזַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא וְלֹא הוֹדוּ לוֹ וְאִי אֲמַרְתְּ מִשּׁוּם תַּעֲנוּג אֲמָאי לֹא הוֹדוּ לוֹ אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי וּלְטַעְמֵיךְ הָא דִכְתִיב (שם) הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן רִבִּי אָמֵי וְרִבִּי אָסֵי חַד אָמַר קְנִישְׁקְנִין. וְחַד אָמַר שֶׁמְּזַרְקִין כּוֹסוֹתֵיהֶן זֶה לָזֶה הָכִי נָמֵי דְאָסוּר וְהָא רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אִקְלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא וְשָׁתָא בִּקְנִישְׁקְנִין וְלֹא אָמַר לֵיהּ וְלֹא מִידִי. אֶלָּא כָּל מִידִי דְאִית בֵּיהּ תַּעֲנוּג וְאִית בֵּיהּ שִׂמְחָה גָזְרוּ רַבָּנָן אֲבָל מִידִי דְאִית בֵּיהּ תַּעֲנוּג וְלֵית בֵּיהּ שִׂמְחָה לֹא גָזְרוּ רַבָּנָן. (שם) הַשּׁוֹכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרוּחִים עַל עַרְסוֹתָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר רִבִּי חֲנִינָא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַשְׁתִּינִים מַיִם בִּפְנֵי מִטּוֹתֵיהֶם עֲרוּמִים. מְגַדֵּף בָּהּ רַבִּי אַבָּהוּ אִי הָכִי הַיְינוּ דִכְתִיב (שם) לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים. מִשּׁוּם דְּמַשְׁתִּינִין מַיִם בִּפְנֵי מִטּוֹתֵיהֶן עֲרוּמִים יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים אֶלָּא אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אֵלּוּ בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים זֶה עִם זֶה וְדוֹבְקִין מִטּוֹתֵיהֶן זוּ בְּזוּ וּמַחֲלִיפִין נְשׁוֹתֵיהֶן זֶה עִם זֶה וּמַסְרִיחִין עַרְסוֹתָם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ וְאַמְרֶי לָהּ בְּמַתְנִיתָּא תָּנָא שְׁלשָׁה דְבָרִים מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי עֲנִיּוּת וְאֵלּוּ הֵם. הַמַּשְׁתִּין מַיִם בִפְנֵי מִטָּתוֹ עָרוּם. וְהַמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם. וְשֶׁאִשְׁתּוֹ מְקַלְלָתוֹ בְּפָנָיו. הַמַּשְׁתִּין מַיִם בִּפְנֵי מִטָּתוֹ עָרוּם אָמַר רָבָא לָא אֲמָרָן אֶלָּא דִמְהַדֵּר אַפֵּיהּ לְפוּרְיָא אֲבָל לְבַרָאי לֵית לָן בָּהּ. וּמְהַדֵּר אַפֵּיהּ לְפוּרְיָא נָמֵי לָא אֲמָרָן אֶלָּא בְּאַרְעָא אֲבָל בְּמָנָא לֵית לָן בָּהּ. וּמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם אָמַר רָבָא לָא אֲמָרָן אֶלָּא דְלָא מָשָׁא יָדֵיהּ כְּלָל אֲבָל מָשָׁא וְלֹא מָשָׁא לֵית לָן בָּהּ. וְלָאו מִילְתָא הִיא דְאָמַר רַב חַסְדָּא אֲנָא מַשָּׁאי מְלֹא חָפְנָאי מַיָּא וְיָהֲבוּ לִי מְלֹא חָפְנָאי טִיבוּתָא:
רש״יגזר - משום צער חורבן:
ואי אמרת - זה פלייטון והאי קרא בתענוג משתעי שלא היו נותנים לב לדברי הנביאים הניבאים על הפורענות ועסוקים בתענוגים:
ולטעמיך הא דכתיב - בהאי ענינא השותים במזרקי יין ורבי אמי ורבי אסי פירשו זהו קנישקנין כלי זכוכית ארוך ולו שני פיות ויין נזרק מזה לזה:
שמזרקין - על ידי אומנות כדאמר בהחליל (סוכה דף נג.) מטייל בתמני כסי:
הכי נמי דאסור - למשתי השתא בקנישקנין:
משתינין - דדייק מסרוחים:
לידי עניות - דאמרינן בע"פ (פסחים דף קיא:) שרא דעניותא נביל שמיה ונביל קרי ליה ואוהב מקום מיאוס ומשתין מים לפני מטתו היינו מיאוס:
ערום - אורחא דמילתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין דטורח הוא לו ללבוש ולצאת:
אבל לבראי לית לן בה - שהקילוח ארוך וניתז למרחוק:
משא ולא משא - שאינו רוחץ ומשפשף יפה אלא מעט מים כגון רביעית מצומצם:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץמתיב [מקשה] רב יוסף ממה ששנינו בתוספתא: אף על פלייטון גזר ר' יהודה בן בבא שלא ישתמשו בו משום אבילות החורבן, ולא הודו לו חכמים. ואי אמרת [ואם אמרת] שפלייטון הוא הכתוב בפסוק זה, ושיש בו משום תענוג, אמאי [מדוע] לא הודו לו? והרי בפסוק זה מגנים את אלה שאינם סובלים את כאבה של האומה!
אמר ליה [לו] אביי: ולטעמיך [ולטעמך, לשיטתך] הא דכתיב [זה שנאמר] באותו פסוק "השתים במזרקי יין", ונחלקו ר' אמי ור' אסי מה הם מזרקי יין אלה, חד [אחד מהם] אמר שהם קנישקנין (כלי יין שיש לו כמה פיות ואפשר לשתות מאחדים מהם יחד), וחד [ואחד מהם] אמר שמזרקין (זורקים) כוסותיהן זה לזה בשמחה ובדיחות דעת. אם כן הכי נמי דאסיר [כך גם כן תאמר שאסור]? והא [והרי] רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא [הזדמן לבית ראש הגולה] וראה ששתה ראש הגולה בקנישקנין, ולא אמר ליה [לו] רבה בר רב הונא ולא מידי [דבר]!
אלא יש לומר כי הכלל בזה הוא: כל מידי דאית ביה [דבר שיש בו] תענוג ואית ביה [ויש בו] שמחה — גזרו בו רבנן [חכמים] שלא לעשותו מפני אבל החורבן, אבל מידי דאית ביה [שיש בו] תענוג ולית ביה [ואין בו] שמחה — לא גזרו בו רבנן [חכמים], והפלייטון, כיון שאין בו משום שמחה, אף שהוא דבר יקר ומענג — לא אסרוהו. כיון שהוזכרו פסוקים אלה בגנות גדולי שומרון באים עתה לפרש מקצתם.
נאמר: "השכבים על מטות שן וסרחים על ערשתם ואוכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק" (עמוס ו, ד). אמר ר' יוסי בר' חנינא: פסוק זה מלמד שחטאם שהיו משתינין מים בפני מטותיהן ערומים.
מגדף בה [לועג, דוחה זאת] ר' אבהו: אי הכי אם כך שלשון "סרוחים" מלמד על כך, אם כן היינו דכתיב [זהו לכאורה גם פירוש מה שנאמר] "לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים" (עמוס ו, ז), והדבר תמוה, שכן משום שמשתינין מים בפ ני מטותיהם כשהם ערומים יגלו בראש גולים?! שאף שהוא מנהג מגונה, מכל מקום עונש חמור זה ודאי אינו מגיע בשל כך!
אלא אמר ר' אבהו: פסוק זה עוסק בחטא חמור, ויש לומר שאלו בני אדם שהיו אוכלים ושותים זה עם זה ודובקין (מצמידים) מטותיהן זו בזו ומחליפין נשותיהן זה עם זה ומסריחין ערסותם (מיטותיהם) בשכבת זרע שאינו שלהן, והוא שנאמר: "וסרוחים על ערשותם", ובשל עבירות חמורות אלו נענשו ש"יגלו בראש גולים".
ב אגב הדברים שהוזכרו קודם אמר ר' אבהו, ואמרי לה במתניתא תנא [ויש אומרים כי בברייתא היא שנויה]: שלושה דברים מביאין את האדם לידי עניות, שנענשים עליהן משמים, ואלו הן: המשתין מים בפני מטתו ערום, וזה שמזלזל בנטילת ידים, ושאשתו מקללתו בפניו.
ומבארים: "המשתין מים בפני מטתו ערום", אמר רבא: לא אמרן [אמרנו] איסור זה אלא בכגון דמהדר אפיה לפורייה [שמיסב פניו למטתו] ומטיל מימיו לעברה, אבל אם מיסב פניו ומטיל מימיו לבראי [לחוץ] — לית לן [אין לנו] בה איסור חמור כל כך.
וכן גם כאשר הוא מהדר אפיה לפורייה [מיסב פניו למיטתו] לא אמרן [אמרנו] איסור זה אלא כאשר מטיל מימיו לארעא [לארץ], אבל כאשר מטיל מימו במנא [בכלי] — לית לן [אין לנו] בה איסור, שאין הדבר מגונה כל כך.
ולענין המזלזל בנטילת ידים, אמר רבא: לא אמרן [אמרנו] דבר זה אלא בכגון שהוא לא משא ידיה [רוחץ ידיו] כלל, אבל אם משא [רוחץ] ולא משא [רוחץ] — לית לן [אין לנו] בה חשש זה.
ומעירים בגמרא: ולאו מלתא היא [ואין זה דבר נכון], שכן אמר רב חסדא: אנא משאי [אני רחצתי] מלא חפני מיא [מים] ויהבו [ונתנו] לי מלא חפני טיבותא [טובה], ומכאן נלמד שלענין הסגולה שבדבר ראוי להרבות במים.

זוהר ספר הזהר, תולדות י״א

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן וְגוֹ', רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר (תהלים י''א) יְיָ צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאוֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ, כַּמָּה עוֹבָדוֹי דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתְתַּקְּנָן וְכָל מַה דְּאִיהוּ עָבִיד כֹּלָּא עַל דִּינָא וּקְשׁוֹט כְּמָה דִּכְתִיב (דברים ל''ב) הַצוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, תָּא חֲזֵי לָא דָּן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאָדָם קַדְּמָאָה עַד דְּפָקִיד לֵיהּ לְתוֹעַלְתֵּיהּ דְּלָא יִסְטֵי לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ לְאֹרַח אָחֳרָא בְּגִין דְּלָא יִסְתָּאָב וְאִיהוּ לָא אִסְתַּמָּר וְעָבַר עַל פִּקּוֹדֵי דְּמָארֵיהּ וּלְבָתַר כֵּן דָּן לֵיהּ דִּינָא וְעִם כָּל דָּא לָא דָּן לֵיהּ כִּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ וְאוֹרִיךְ עִמֵּיהּ רוּגְזֵיהּ וְאִתְקַיֵּם יוֹמָא חַד דְּאִיהוּ אֶלֶף שְׁנִין בַּר אִנּוּן שִׁבְעִים שָׁנִים דְּמָסַר לֵיהּ לְדָוִד מַלְכָּא דְּלָא הַוָּה לֵיהּ מִגַּרְמֵיהּ כְּלוּם, כְּגַוְנָא דָּא לָא דָּן לֵיהּ לְבַר נַשׁ כְּעוֹבָדוֹי בִּישִׁין דְּאִיהוּ עָבִיד תָּדִיר דְּאִי הָכִי לָא יָכִיל עָלְמָא לְאִתְקַיְּמָא אֶלָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָרִיךְ רוּגְזֵיהּ עִם צַדִּיקַיָּא וְעִם רְשִׁיעַיָּא יַתִּיר מִצַדִּיקַיָּא, עִם רְשִׁיעַיָּא בְּגִין דִּיתוּבוּן בְּתִיּוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא דְּיִתְקַיְּמוּן בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתִי כְּמָה דִּכְתִיב (יחזקאל ל''ג) חַי אָנִי נְאֻם יְיָ וְגוֹ' אִם אֶחְפּוֹץ וְגוֹ' כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וָחָיָה, וָחָיָה בְּעָלְמָא דֵּין וָחָיָה בְּעָלְמָא דְּאָתִי וְעַל דָּא אוֹרִיךְ רוּגְזֵיהּ לוֹן תָּדִיר, אוֹ בְּגִין דְּיִפּוֹק מִנְּהוֹן גִּזְעָא טָבָא בְּעָלְמָא כְּמָה דְּאַפִּיק אַבְרָהָם מִתֶּרַח דְּאִיהוּ גִּזְעָא טָבָא וְשָׁרָשָׁא וְחוּלָקָא טָבָא לְעָלְמָא אֲבָל קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם צַדִּיקַיָּא תָּדִיר בְּכָל עוֹבָדִין דְּאִנּוּן עָבְדִין בְּגִין דְּיָדַע דְּלָא יִסְטוּן לִימִינָא וּשְׂמָאלָא וּבְגִין כָּךְ אַבְחִין לוֹן לָאו בְּגִנֵּיהּ דְּהָא אִיהוּ יָדַע יִצְרָא וְתוּקְפָּא דִּמְהֵימָנוּתָא דִּלְהוֹן אֶלָּא בְּגִין לַאֲרָמָא רֵישֵׁיהוֹן בְּגִנַּיְהוּ כְּגַוְנָא דָּא עָבַד לֵיהּ לְאַבְרָהָם דִּכְתִיב (בראשית כ''ב) וְהָאֱלֹהִים נִסָה אֶת אַבְרָהָם מַאי נִסָה הֲרָמַת נֵס כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (ישעיה ס''ב) הָרִימוּ נֵס שְׂאוּ נֵס אָרִים דִּגְלָא דִּילֵיהּ בְּכָל עָלְמָא וְאַף עַל גַּב דְּהָא אִתְמָר בְּגִין דָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָרִים דִּגְלָא דְּאַבְרָהָם בְּעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא הֲדָא הוּא דִּכְתִיב נִסָה אֶת אַבְרָהָם אוֹף הָכִי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין לַאֲרָמָא דִּגְלָא דְּצַדִּיקַיָּא אִיהוּ בָּחִין לוֹן לַאֲרָמָא רֵישַׁיְהוּ בְּכָל עָלְמָא:
תרגום הזוהרוַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבָד וְגוֹ': רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר. יְיָ צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאוֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. כַּמָּה הֵם מְתוּקָנִים וִישָׁרִים מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל הוּא בְּדִין וּבֶאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל''ב) הַצוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ וְגוֹ'. בֹּא וּרְאֵה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא דָּן אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, מִטֶּרֶם שֶׁצִוָּה אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל טוֹבָתוֹ, שֶׁלֹּא יַטֶּה לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְדֶרֶךְ אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יֹאכַל מֵעֵץ הַדַּעַת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְמָא, וְהוּא לֹא נִשְׁמָר, וְעָבַר עַל מִצְוֹת רִבּוֹנוֹ, שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת, וּלְאַחַר זֶה דָּן אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּדִּין. וְעִם כָּל זֶה, לֹא דָּן אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּרָאוּי לוֹ, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹם אֲכָלְךְ מוֹת תָּמוּת, אֶלָּא שֶׁהֱאֶרִיךְ לוֹ אַפּוֹ, וְנִשְׁאָר בַּחַיִּים יוֹם אֶחָד, דְּהַיְנוּ יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אֶלֶף שָׁנִים פָּחוֹת שִׁבְעִים שָׁנִים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר נָתַן אוֹתָם לְדָוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁמֵּעַצְמוֹ לֹא הָיָה לוֹ חַיִּים כְּלָל. כְּעֵין זֶה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ דָּן אֶת הָאָדָם כְּפִי מַעֲשָׂיו הָרָעִים, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה תָּמִיד, כִּי אִם הָיָה עוֹשֶׂה כֵּן, לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם. אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ עִם הַצַדִּיקִים, וְעִם הָרְשָׁעִים מַאֲרִיךְ אַפּוֹ עוֹד יוֹתֵר מִצַדִּיקִים, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁיִּתְקַיְּמוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ל''ג) חַי אָנִי וְגוֹ' כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה. דְּהַיְנוּ וְחָיָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְחָיָה בָּעוֹלָם הַבָּא. מִשּׁוּם זֶה, מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לָהֶם תָּמִיד. אוֹ מִטַּעַם שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם בָּעוֹלָם גֶּזַע טוֹב, כְּמוֹ שֶׁיָּצָא אַבְרָהָם מִתֶּרַח, שֶׁהוּא הוֹצִיא גֶּזַע וְשֹׁרֶשׁ טוֹב וְחֵלֶק טוֹב בָּעוֹלָם. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מְדַקְדֵּק תָּמִיד עִם הַצַדִּיקִים בְּכָל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁעוֹשִׂים, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יַטּוּ לִימִין אוֹ לִשְׂמֹאל. וְעַל כֵּן הוּא מְנַסֶּה אוֹתָם. וְלֹא בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אוֹתָם, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ יִצְרָם וְתוֹקֶף אֱמוּנָתָם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְנַסּוֹתָם. אֶלָּא שֶׁמְּנַסֶּה אוֹתָם כְּדֵי לְהָרִים רֹאשָׁם בִּזְכוּת הַנִּסְיוֹנוֹת. כְּעֵין זֶה, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם שֶׁכָּתוּב, וְהָאֱלֹקִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם. מַהוּ נִסָּה, הוּא הֲרָמַת נֵס, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, הָרִימוּ נֵס. שְׂאוּ נֵס. הֵרִים הַדֶּגֶל שֶׁלּוֹ בְּכָל הָעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַנִּסָּיוֹן בְּמַעֲשֵׂה הָעֲקֵדָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵרִים דִּגְלוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לְעֵינֵי כֹּל, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, אַף כָּךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֵי לְהָרִים דֶּגֶל הַצַדִּיקִים הוּא בּוֹחֵן אוֹתָם, כְּדֵי לְהָרִים רֹאשָׁם בְּכָל הָעוֹלָם.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות יסודי התורה ו׳: ו׳-ח׳

א. כְּלִי שֶׁהָיָה שֵׁם כָּתוּב עָלָיו קוֹצֵץ אֶת מְקוֹם הַשֵּׁם וְגוֹנְזוֹ וַאֲפִלּוּ הָיָה הַשֵּׁם חָקוּק בִּכְלִי מַתָּכוֹת אוֹ בִּכְלִי זְכוּכִית וְהִתִּיךְ הַכְּלִי הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אֶלָּא חוֹתֵךְ אֶת מְקוֹמוֹ וְגוֹנְזוֹ. וְכֵן אִם הָיָה שֵׁם כָּתוּב עַל בְּשָׂרוֹ הֲרֵי זֶה לֹא יִרְחַץ וְלֹא יָסוּךְ וְלֹא יַעֲמוֹד בְּמָקוֹם הַטִנּוֹפֶת. נִזְדַמְּנָה לוֹ טְבִילָה שֶׁל מִצְוָה כּוֹרֵךְ עָלָיו גֶמִי וְטוֹבֵל. וְאִם לֹא מָצָא גֶמִי מְסַבֵּב בִּבְגָדָיו וְלֹא יְהַדֵּק כְּדֵי שֶׁלֹּא יָחוּץ שֶׁלֹא אָמְרוּ לִכְרוֹךְ עָלָיו אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הַשֵׁם כְּשֶׁהוּא עָרוּם:
ב. הַסּוֹתֵר אֲפִלּוּ אֶבֶן אַחַת דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִן הַהֵיכָל אוֹ מִשְׁאַר הָעֲזָרָה לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה כִּי אֶת מִזְבְּחוֹתָם תִּתּוֹצוּן וּכְתִיב (דברים יב) לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם. וְכֵן הַשּׂוֹרֵף עֲצֵי הַקֹּדֶשׁ דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּכְתִיב לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם:
ג. כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ כֻּלָּן וּפִירוּשֵׁיהֶן וּבִיאוּרֵיהֶן אָסוּר לְשׂוֹרְפָם אוֹ לְאַבְּדָם בְיָד וְהַמְאַבְּדָן בְּיָד מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּכִתְבֵי הַקּדֶשׁ שֶׁכְּתָבָם יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָׁה אֲבָל אֶפִּיקוֹרוֹס יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתַב סֵפֶר תּוֹרָה שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ עִם הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בִּקְדושַׁת הַשֵּׁם וְלֹא כְּתָבוֹ לִשְׁמוֹ אֶלָּא שֶׁהוּא מַעֲלֶה בְדַעְתּוֹ שֶׁזֶּה כִּשְׁאַר הַדְּבָרִים וְהוֹאִיל וְדַעְתּוֹ כֵּן לֹא נִתְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם וּמִצְוָה לְשׂוֹרְפוֹ כְּדֵי שֶׁלֹא לְהָנִיחַ שֵׁם לַאֲפִּיקוֹרוֹסִים וְלֹא לְמַעֲשֵׂיהֶם אֲבָל גּוֹי שֶׁכָּתַב אֶת הַשֵׁם גּוֹנְזִין אוֹתוֹ. וְכֵן כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּלוּ. אוֹ שֶׁכְּתָבָן גּוֹי יִגָּנְזוּ:

מוסר

ספר צידה לדרך דף רי"א ע"ב
מִי יִתְפַּלֵּל אוֹ יִתְעַנֶּה אוֹ יְרַצֶה בּוֹרַאֲךָ עַל עֲוֹנֶךָ אַחֲרֵי מוֹתָךְ וְהַמָּוֶת רוֹדֵף אַחֲרֶיךָ וְהוֹלֵךְ עַל רַגְלֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע. וְיִהְיֶה הַקֶּבֶר וְהֶעָפָר מִטָּתָךְ וְהַתּוֹלַעַת וְהָרִמָּה רֵעֶיךָ וּמְשַׁמְּשֶׁיךָ וְצַוְּתָךְ. וְהִנֵּה הַמֵּתִים בְּשַׁעַר הָעִיר מְיַחֲלִים בּוֹאֶךָ וְלֹא יֵלְכוּ מִשָׁם עַד שֶׁתָּבֹא אֲלֵיהֶם. הֲלֹא יָדַעְתָּ שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים לָשׁוּב הֵנָּה לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנָם וְאֵיךְ תִּכָּלֵם מִן הַיְצוּרִים וְלֹא תִכָּלֵם מִיּוֹצְרֶיךָ הָכֵן עַצְמְךָ אִם אַתָּה אוֹהֵב נֶאֱמָן בְּיָמֶיךָ הַקְּצָרִים לְיָמִים הָאֲרוּכִים וּמִבֵּית הַהֶפְסֵד וְהַנְסִיעָה לְבֵית הַקַּיָּם וְהַנִּשְׁאָר וּמִבֵּית הָאֲבֵילוּת וְהַיָּגוֹן לְבֵית הַשִׂמְחָה וְהַתַּעֲנוּג וְלָצֵאת מֵעַבְדּוּת לְחֵירוּת טֶרֶם תֵּצֵא כְּצֵאת הַיּוֹצֵא לַהַרִיגָה. ה' יָסִיר מַסְוֶה הָעִוָּרוֹן מֵעַל פָּנֵינוּ לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֵינוּ תָּמִיד אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב