פרשת ויגש יום שני

ויגש · שני

תורה בראשית מ״ד: כ״ד-כ״ז

יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה:
מד (כד) וַיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי׃
וַהֲוָה כַּד סְלֵיקְנָא לְעַבְדָךְ אַבָּא וְחַוֵּינָא לֵיהּ יָת פִּתְגָּמֵי רִבּוֹנִי:
(כה) וַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃
וַאֲמַר אָבוּנָא תּוּבוּ זְבוּנוּ לָנָא זְעֵיר עִיבוּרָא:
(כו) וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֙נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי־לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאוֹת֙ פְּנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ׃
וַאֲמַרְנָא לָא נִכּוּל לְמֵיחָת אִם אִית אָחוּנָא זְעֵירָא עִמָּנָא וְנֵחוֹת אֲרֵי לָא נִכּוּל לְמֶחֱזֵי אַפֵּי גַבְרָא וְאָחוּנָא זְעֵירָא לֵיתוֹהִי עִמָּנָא:
(כז) וַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה־לִּ֥י אִשְׁתִּֽי׃
וַאֲמַר עַבְדָךְ אַבָּא לָנָא אַתּוּן יְדַעְתּוּן אֲרֵי תְרֵין יְלִידַת לִי אִתְּתִי:

נביאים יחזקאל ל״ז: כ״א-כ״ד

לז (כא) וְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּ֨ה אֲנִ֤י לֹקֵ֙חַ֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ין הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר הָֽלְכוּ־שָׁ֑ם וְקִבַּצְתִּ֤י אֹתָם֙ מִסָּבִ֔יב וְהֵבֵאתִ֥י אוֹתָ֖ם אֶל־אַדְמָתָֽם׃
וְאִתְנַבֵּי לְהוֹן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָא אֲנָא מְקָרֵיב יַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּינֵי עַמְמַיָא דְאִתְגְלִיאוּ לְתַמָן וְאֶכְנוֹשׁ יַתְהוֹן מִסְחוֹר סְחוֹר וְאָעֵיל יַתְהוֹן לְאַרְעֲהוֹן:
(כב) וְעָשִׂ֣יתִי אֹ֠תָ֠ם לְג֨וֹי אֶחָ֤ד בָּאָ֙רֶץ֙ בְּהָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמֶ֧לֶךְ אֶחָ֛ד יִהְיֶ֥ה לְכֻלָּ֖ם לְמֶ֑לֶךְ וְלֹ֤א (יהיה) [יִֽהְיוּ־]עוֹד֙ לִשְׁנֵ֣י גוֹיִ֔ם וְלֹ֨א יֵחָ֥צוּ ע֛וֹד לִשְׁתֵּ֥י מַמְלָכ֖וֹת עֽוֹד׃
וְאַעְבֵּיד יַתְהוֹן לְעַמָא חָד בְּאַרְעָא בְּטוּר קוּדְשָׁא דְיִשְׂרָאֵל דְיִשְׂרָאֵל וּמַלְכָּא חַד יְהֵי לְכוּלְהוֹן לְמֶהֱוֵי מַלְכָּא וְלָא יְהוֹן עוֹד לִתְרֵין עַמְמִין וְלָא יִתְפַּלְגוּן עוֹד לְתַרְתֵּין מַלְכְּוָן עוֹד:
(כג) וְלֹ֧א יִֽטַּמְּא֣וּ ע֗וֹד בְּגִלּֽוּלֵיהֶם֙ וּבְשִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וּבְכֹ֖ל פִּשְׁעֵיהֶ֑ם וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֹתָ֗ם מִכֹּ֤ל מוֹשְׁבֹֽתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטְא֣וּ בָהֶ֔ם וְטִהַרְתִּ֤י אוֹתָם֙ וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וַאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃
וְלָא יִסְתָּאֲבוּן עוֹד בְּמַעֲוָתְהוֹן וּבְשִׁקוּצֵיהוֹן וּבְכָל מֵירְדֵיהוֹן וְאֶפְרוֹק יַתְהוֹן מִכָּל מוֹתְבָנֵיהוֹן דְחָבוּ קֳדָמַי בְּהוֹן וְאַדְכֵּי יַתְהוֹן וִיהוֹן קֳדָמַי לְעַם וַאֲנָא אֶהֱוֵי לְהוֹן לֵאלָהָא:
(כד) וְעַבְדִּ֤י דָוִד֙ מֶ֣לֶךְ עֲלֵיהֶ֔ם וְרוֹעֶ֥ה אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לְכֻלָּ֑ם וּבְמִשְׁפָּטַ֣י יֵלֵ֔כוּ וְחֻקּוֹתַ֥י יִשְׁמְר֖וּ וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם׃
וְעַבְדִי דָוִד מַלְכָּא עֲלֵיהוֹן וּפַרְנָס חַד יְהֵי לְכוּלְהוֹן וּבְדִינַי יְהָכוּן וּקְיָמַי יִטְרוּן וְיַעְבְּדוּן יַתְהוֹן:

כתובים משלי י׳: י״א-י״ד

י (יא) מְק֣וֹר חַ֭יִּים פִּ֣י צַדִּ֑יק וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְכַסֶּ֥ה חָמָֽס׃
מַבּוּעָא דְחַיֵּי פּוּמָא דְצַדִיקֵי וּפוּמְהוֹן דְרַשִׁיעֵי נְכַסָא חֲטוֹפָא:
רש״ימְק֣וֹר חַ֭יִּים פִּ֣י צַדִּ֑יק וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים וְגוֹ׳. פִּיהֶם יְכַסֶּה חָמָס שֶׁבְּלִבָּם, שֶׁמַּחֲלִיקִין אֶת שִׂפְתֵיהֶם וְשִׂנְאָה טְמוּנָה בְּלִבָּם. וְאֵין פִּתְרוֹן מִקְרָא זֶה דּוֹמֶה לְפִתְרוֹן הָעֶלְיוֹן (משלי י: ו), וְהָעִנְיָן יוֹרֶה עֲלֵיהֶם:
שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים. אֲפִלּוּ עֲבֵרָה שֶׁנִּתְּנָה לְשִׁכְחָה נִזְכֶּרֶת עַל יְדֵי מַרְבִּית עֲוֹנוֹת; בָּאָה שִׂנְאָה אַחֲרוֹנָה וּמְעוֹרֶרְתָּן. שֶׁכֵּן יְחֶזְקֵאל הוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל עֲבֵרוֹת מִצְרַיִם: ״וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וְגוֹ׳״ (יחזקאל כ: ז) – כַּמָּה שָׁנִים הָיְתָה שִׂנְאָה זוֹ כְּבוּשָׁה וְלֹא הִזְכִּירָהּ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד עַכְשָׁו, שֶׁהִרְבּוּ עֲבֵרוֹת עַל פִּשְׁעֵיהֶם (ויקרא רבה ז: א):
(יב) שִׂ֭נְאָה תְּעֹרֵ֣ר מְדָנִ֑ים וְעַ֥ל כׇּל־פְּ֝שָׁעִ֗ים תְּכַסֶּ֥ה אַהֲבָֽה׃
סְנִיאֲתָא תְּגָרַג תִּגְרֵי וְעַל כֻּלְהוֹן סוּרְחָנֵי מְכַסָא רַחֲמוּתָא:
רש״יוְעַ֥ל כׇּל פְּ֝שָׁעִ֗ים תְּכַסֶּ֥ה אַהֲבָֽה. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מֵטִיבִים מַעֲשֵׂיהֶם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַסֶּה עַל פְּשָׁעֵיהֶם:
(יג) בְּשִׂפְתֵ֣י נָ֭בוֹן תִּמָּצֵ֣א חׇכְמָ֑ה וְ֝שֵׁ֗בֶט לְגֵ֣ו חֲסַר־לֵֽב׃
בְּשִׂפְוָתֵי דְסוּכְלְתָנָא תִּשְׁכַּח חָכְמְתָא וְשִׁבְטָא לְפִגְרָא דַחֲסַר רַעֲיָנָא:
רש״יבְּשִׂפְתֵ֣י נָ֭בוֹן תִּמָּצֵ֣א חׇכְמָ֑ה. כְּשֶׁאָדָם מוֹכִיחַ לְנָבוֹן, מֵשִׁיב לוֹ: חָטָאתִי! כְּגוֹן דָּוִד שֶׁאָמַר לְנָתָן: ״חָטָאתִי״ (שמואל ב יב: יג):
וְ֝שֵׁ֗בֶט לְגֵ֣ו חֲסַר לֵֽב. אֲבָל חֲסַר לֵב אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ עַד שֶׁיִּלְקֶה, כְּמוֹ פַּרְעֹה (שמות ז: יד-יא: י):
(יד) חֲכָמִ֥ים יִצְפְּנוּ־דָ֑עַת וּפִֽי־אֱ֝וִ֗יל מְחִתָּ֥ה קְרֹבָֽה׃
חַכִּימֵי נִטְשׁוּן יְדִיעֲתָא וּפוּמֵיהּ דְשַׁטְיָא שֵׁצְיָא קָרִיב:
רש״יחֲכָמִ֥ים יִצְפְּנוּ דָ֑עַת. יִשְׁמְרוּהוּ בְּלִבָּם, שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחוּהוּ:

משנה משנה שבת י״א

א. הַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, חַיָּב. מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וּרְשׁוּת הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
ברטנורההַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים. רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא מָקוֹם שֶׁהֻקַּף אַרְבַּע מְחִצּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים וּבֵינֵיהֶן אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר, עַל כֵּן אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה מִילִין, אִם הֻקַּף לְדִירָה, כְּגוֹן מְדִינָה שֶׁמֻּקֶּפֶת חוֹמָה וְדַלְתוֹתֶיהָ נְעוּלוֹת בַּלַּיְלָה, וּמְבוֹאוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שָׁלֹשׁ כְּתָלִין וְלֶחִי בְּרוּחַ רְבִיעִית, וְכֵן תֵּל גָּבֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, אוֹ חָרִיץ שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, וַאֲפִלּוּ כֵּלִים, כְּגוֹן סְפִינָה וּמִגְדָּל שֶׁל עֵץ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אִם יֵשׁ בָּהֶם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה בְּגֹבַהּ עֲשָׂרָה, כָּל אֵלּוּ רְשׁוּת הַיָּחִיד הֵן. וַאֲוִיר רְשׁוּת הַיָּחִיד כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד עַד לָרָקִיעַ. וָעֳבִי הַכְּתָלִים שֶׁל רְשׁוּת הַיָּחִיד נִדּוֹן כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וּרְשׁוּת הָרַבִּים הוּא כְּגוֹן הַשְּׁוָקִים וְהָרְחוֹבוֹת, הַמִּדְבָּרוֹת וְהַדְּרָכִים הַמְפֻלָּשִׁים לָהֶם, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רֹחַב הַדֶּרֶךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וְלֹא יִהְיֶה עָלָיו תִּקְרָה, וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁצָּרִיךְ נַמִּי שֶׁיִּהְיוּ בּוֹקְעִים בָּהֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּכָל יוֹם כְּדִגְלֵי מִדְבָּר. וַאֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּים אֵינוֹ כִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּלְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מְקוֹם פְּטוֹר הוּא. וּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְגָבֹהַּ מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים וּלְמַעְלָה הוּא מְקוֹם פְּטוֹר, אֲפִלּוּ קוֹצִים וּבַרְקָנִים וּגְלָלִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּבוֹהִים מִשְּׁלֹשָׁה וּלְמַעְלָה וְאֵין בָּהֶם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה הֲרֵי הֵן מְקוֹם פְּטוֹר, וְכֵן מָקוֹם הַמֻּקָּף מְחִצּוֹת וְאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, אוֹ חָרִיץ שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְעָמְקוֹ מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד הַתְּהוֹם הֲרֵי זֶה מְקוֹם פְּטוֹר. וּמָקוֹם שֶׁהֻקַּף אַרְבַּע מְחִצּוֹת גָּבְהָן מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה וְיֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה אוֹ יוֹתֵר, אוֹ תֵּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה אוֹ יוֹתֵר, גָּבֹהַּ מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה, אוֹ חָרִיץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, עָמֹק מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה, וּמָבוֹי סָתוּם מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו שֶׁאֵין לוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה בְּרוּחַ רְבִיעִית, וְהַיָּם, וְהַבִּקְעָה, כָּל אֵלּוּ כַּרְמְלִית הֵן. וּפֵרוּשׁ כַּרְמְלִית, כְּאַרְמְלִית, כְּלוֹמַר כְּמוֹ אַלְמָנָה שֶׁאֵינָהּ בְּתוּלָה וְלֹא נְשׂוּאָה לְבַעַל, כָּךְ רְשׁוּת זוֹ אֵינָהּ לֹא רְשׁוּת הַיָּחִיד וְלֹא רְשׁוּת הָרַבִּים. וַאֲוִיר כַּרְמְלִית כְּכַרְמְלִית עַד עֲשָׂרָה, וּמֵעֲשָׂרָה וּלְמַעְלָה בְּכַרְמְלִית הֲוֵי מְקוֹם פְּטוֹר. וְהַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ הַמַּכְנִיס מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, חַיָּב חַטָּאת. מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַרְמְלִית, אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְכַרְמְלִית, וּמִכַּרְמְלִית לִשְׁתֵּיהֶן, פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִמְקוֹם פְּטוֹר אוֹ מִמְּקוֹם פְּטוֹר לִשְׁנֵיהֶן, מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִכַּרְמְלִית לִמְקוֹם פְּטוֹר, אוֹ מִמְּקוֹם פְּטוֹר לְכַרְמְלִית, שֶׁהוּא מֻתָּר. וְהַמַּעֲבִיר מִתְּחִלַּת אַרְבַּע אַמּוֹת לְסוֹף אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּב חַטָּאת. בְּכַרְמְלִית, פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּבִמְקוֹם פְּטוֹר, מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה לְטַלְטֵל וּלְהַעֲבִיר בְּכָל הָרְשׁוּת כֻּלּוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא כַּמָּה מִילִין:
רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב. דִּסְבִירָא לֵיהּ מִכִּי עָבַר הַחֵפֶץ בַּאֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּים בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ נָח. וְרַבָּנָן סָבְרֵי קְלוּטָה בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה בַּאֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּים לָאו כְּמִי שֶׁהֻנְחָה דָּמְיָא. אֲבָל לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה שֶׁהוּא מְקוֹם פְּטוֹר כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְּפָטוּר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב(א) מִשּׁוּם דְּאִי לָאו הָכִי, אִם יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם אַף עַל גַּב דְּהַזּוֹרֵק לְתוֹכוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב, מִכָּל מָקוֹם אָסְרוּ חֲכָמִים לְטַלְטֵל בְּתוֹכוֹ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. וּלְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לְהַתְנוֹת בְּיֵשׁ בּוֹ כַּמָּה מִילִין שֶׁיִּהְיֶה מֻקָּף לְדִירָה. בֵּית יוֹסֵף:
(ב) לִרְבוּתָא נָקַט דֶּרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה רֹחַב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, אַמָּה וְכָל שֶׁכֵּן כָּל הָנֵי דְּנָקַט. [וּכְשֶׁאֵין בּוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה הוּא כַרְמְלִית. הָרַ"מ]:
(ג) שֶׁאִם יֵשׁ עָלָיו תִּקְרָה הֲרֵי הוּא כְּכַרְמְלִית כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:
(ד) מִשּׁוּם דְּכָל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְּלָבוּד דָּמִי וְהָוֵי רְשׁוּת הָרַבִּים, וַעֲקִירָה וַהֲנָחָה בִּמְקוֹם אַרְבָּעָה אָיְרֵי בְּעַמּוּד תִּשְׁעָה וְרַבִּים מְכַתְּפִין עָלָיו, דַּהֲוֵי כִּרְשׁוּת הָרַבִּים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב. כֵּיצַד. שְׁתֵּי גְזֻזְטְרָאוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ בִרְשׁוּת הָרַבִּים, הַמּוֹשִׁיט וְהַזּוֹרֵק מִזּוֹ לָזוֹ, פָּטוּר. הָיוּ שְׁתֵּיהֶן בִּדְיוֹטָא אַחַת, הַמּוֹשִׁיט חַיָּב, וְהַזּוֹרֵק פָּטוּר, שֶׁכָּךְ הָיְתָה עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם, שְׁתֵּי עֲגָלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מוֹשִׁיטִין הַקְּרָשִׁים מִזּוֹ לָזוֹ, אֲבָל לֹא זוֹרְקִין. חֻלְיַת הַבּוֹר וְהַסֶּלַע שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וְרָחְבָּן אַרְבָּעָה, הַנּוֹטֵל מֵהֶן וְהַנּוֹתֵן עַל גַּבָּן, חַיָּב, פָּחוֹת מִכֵּן, פָּטוּר:
ברטנורהכֵּיצַד. רַבָּנָן קָאָמְרֵי לֵיהּ:
שְׁתֵּי גְּזֻזְטְרָאוֹת. וְהֵן נְסָרִים יוֹצְאִים מִכֹּתֶל הָעֲלִיָּה וְלַחוּץ עַל רְשׁוּת הָרַבִּים, וְהַגְּזוּזְטְרָאוֹת עַצְמָן הֵן רְשׁוּת הַיָּחִיד, וּכְשֶׁהֵן זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ בִּשְׁנֵי צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים הַמּוֹשִׁיט וְהַזּוֹרֵק מִזּוֹ לְזוֹ פָטוּר, שֶׁלֹּא מָצִינוּ זְרִיקָה וְהוֹשָׁטָה בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְרֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן:
הָיוּ שְׁתֵּיהֶן בִּדְיוֹטָא אַחַת. כְּלוֹמַר בָּעֲלִיָּה אַחַת בְּאֹרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, וְיֵשׁ הֶפְסֵק רְשׁוּת הָרַבִּים בֵּינֵיהֶן:
הַזּוֹרֵק פָּטוּר. הוֹאִיל וּלְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה הוּא, וְלֹא מָצִינוּ זְרִיקָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים בַּמִּשְׁכָּן, וְהַמּוֹשִׁיט חַיָּב, וְאַף עַל פִּי שֶׁמּוֹשִׁיט לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, שֶׁמָּצִינוּ הוֹשָׁטָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ בַּמִּשְׁכָּן מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְאֹרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן:
שֶׁכֵּן הָיְתָה עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם. מוֹשִׁיטִים מִזֶּה לָזֶה לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה וְאֹרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, כֵּיצַד, [שְׁתֵּי] עֲגָלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּפוֹרְקֵי הַמִּשְׁכָּן הָיוּ מוֹשִׁיטִין לְאוֹתָם שֶׁעַל הָעֲגָלוֹת שֶׁאֶצְלָן הֵן סְמוּכוֹת וּקְרוֹבוֹת, וְהֵן מוֹשִׁיטִין לְאֵלּוּ שֶׁלִּפְנֵיהֶם, וְכָל אַחַת מֵהָעֲגָלוֹת רְשׁוּת הַיָּחִיד הֵן:
אֲבָל לֹא זוֹרְקִים. שֶׁאֵין הַקְּרָשִׁים נִזְרָקִין מִפְּנֵי כָּבְדָּן:
חֻלְיַת הַבּוֹר. עָפָר שֶׁמּוֹצִיאִין מֵחֲפִירַת הַבּוֹר רְגִילִין לִתֵּן סְבִיבוֹת פִּי הַבּוֹר כְּמִין חוֹמָה לְהֶקֵּף, וְאַשְׁמְעִינַן דְּבוֹר וְחֻלְיָתוֹ מִצְטָרְפִין לַעֲשָׂרָה, וְתָנֵי בּוֹר לְעָמְקוֹ וְתָנֵי סֶלַע לְגָבְהוֹ:
הַנּוֹטֵל מֵהֶן. וּמֵנִיחַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ הַנּוֹטֵל מֵרְשׁוּת הָרַבִּים וְנוֹתֵן עַל גַּבָּן, חַיָּב:
עיקר תוספות יום טוב(ה) וְהָכִי נַמִּי גְּזֻזְטְרָאוֹת דּוּמְיָא דַּעֲגָלוֹת, וְהֵן הָיוּ גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה שֶׁהָרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד הֵן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ו) עֲבוֹדַת הַלְּוִיִּם. וְהוֹצָאָה מְלָאכָה גְּרוּעָה הִיא, וּלְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לִמְצֹא הוֹשָׁטָה [אַף עַל גַּב] דְּתוֹלָדָה הִיא שֶׁהָיְתָה בַּמִּשְׁכָּן. תּוֹסָפוֹת:
ג. הַזּוֹרֵק אַרְבַּע אַמּוֹת בַּכֹּתֶל, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּזוֹרֵק בָּאֲוִיר, לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ. הַזּוֹרֵק בָּאָרֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב. זָרַק לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְנִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, פָּטוּר. חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, וְנִתְגַּלְגֵּל לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב:
ברטנורההַזּוֹרֵק אַרְבַּע אַמּוֹת בַּכֹּתֶל. מִתְּחִלַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע וְנָח בַּכֹּתֶל הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה דְּבֵלָה שְׁמֵנָה וְנִדְבְּקָה בַּכֹּתֶל לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה בַּאֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּים, פָּטוּר, דְּכָל לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מְקוֹם פְּטוֹר הוּא:
לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ. מִתְּחִלַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְחַיָּב אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִמְּקוֹם עֲקִירַת הַחֵפֶץ לַכֹּתֶל אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת מְצֻמְצָמוֹת, לֹא אָמְרִינַן דְּעֹבִי הַדְּבֵלָה מְמַעֵט בְּאַרְבַּע אַמּוֹת וְאֵין כָּאן מִתְּחִלַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ מְבַטֵּל אֶת הַדְּבֵלָה בַּכֹּתֶל אֵין עָבְיָהּ מְמַעֵט כְּלוּם:
וְנִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר. שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְכַּוֵּן לִזְרִיקָה שֶׁל חִיּוּב:
וְנִתְגַּלְגֵּל לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָּב. וְהוּא דְּנָח מַשֶּׁהוּ חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל לִפְנִים:
עיקר תוספות יום טוב(ז) בַּכֹּתֶל. פֵּרוּשׁ בִּפְנֵי הַכֹּתֶל [וְנִדְבַּק בּוֹ]. רַשִׁ"י:
(ח) אַרְבַּע אַמּוֹת. מַסְקִינַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין דְּכָל אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמָרָא גְּמִירֵי לַהּ:
ד. הַזּוֹרֵק בַּיָּם אַרְבַּע אַמּוֹת, פָּטוּר. אִם הָיָה רְקָק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ, הַזּוֹרֵק לְתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב. וְכַמָּה הוּא רְקָק מַיִם, פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. רְקָק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ, הַזּוֹרֵק בְּתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב:
ברטנורההַזּוֹרֵק בַּיָּם. מִתְּחִלַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע פָּטוּר, דְּכַרְמְלִית הוּא:
רְקָק מַיִם. שֶׁאֵינָם גְּבוֹהִים מִן הָאָרֶץ וְיֵשׁ בָּהֶם רֶפֶשׁ וָטִיט נִקְרָאִים רְקָק:
וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ. שֶׁרַבִּים מְהַלְּכִים בּוֹ:
וְכַמָּה הוּא רְקָק. כַּמָּה הוּא עָמְקוֹ דְּנֵימָא אַכַּתִּי רְשׁוּת הָרַבִּים הוּא וְלֹא נַעֲשָׂה כַּרְמְלִית:
וּרְקָק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ. הַאי דְּכַפְלֵיהּ תַּנָּא לְמִלְּתֵיהּ לְאַשְׁמוֹעִינַן דַּאֲפִלּוּ רְקָק רָחָב אַרְבָּעָה הוֹאִיל וְהוּא פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה נִדּוֹן כִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְכָפַל נַמִּי וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ, לְאַשְׁמְעִינַן דְּאַף עַל גַּב דְּאֵין מְהַלְּכִים בּוֹ רַבִּים אֶלָּא עַל יְדֵי הַדְּחַק, הִלּוּךְ עַל יְדֵי הַדְּחַק שְׁמֵיהּ הִלּוּךְ:
עיקר תוספות יום טוב(ט) וְהַמְכֻוָּן שֶׁאֵינָם עֲמֻקִּים:
(י) דְּאַף עַל גַּב דְּעַד עֲשָׂרָה כַּרְמְלִית וּלְמַעְלָה מְקוֹם פְּטוֹר כִּדְכָתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה א', הָא קַיְמָא לָן כְּמַאן דְּאָמַר בְּסוּגְיָא אַמַּתְנִיתִין דִּלְקַמָּן דְּמַיָּא אַרְעָא סְמִיכְתָּא הִיא וּמִשְּׂפַת מַיָּא מָשְׁחִינַן לַהּ:
(יא) אוֹקִימְתָּא דְּאַבַּיֵּי. וְצָרִיךְ עִיּוּן דּבְמִשְׁנָה א'‏ כָּתַב הָרַ"ב דְּחָרִיץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה שֶׁהוּא כַּרְמְלִית, וְהָכָא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם עִם רֶפֶשׁ וְטִיט הֲוָה רְשׁוּת הָרַבִּים, וְאַף עַל גַּב דְּהָכָא תְּנַן וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ הָא לְעֵיל סְתָמָא קָאָמַר. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר דִּרְקָק מַיִם מִן הַסְּתָם יֵשׁ בְּמִדְרוֹנוֹ מִכָּל צַד שִׁפּוּעַ וְנוֹחַ לְהַלֵּךְ בְּתוֹכוֹ, אֲבָל חָרִיץ מִן הַסְּתָם אֵין לוֹ שִׁפּוּעַ כָּל כָּךְ וּלְפִיכָךְ אֵין רְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ:
ה. הַזּוֹרֵק מִן הַיָּם לַיַּבָּשָׁה וּמִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם, וּמִן הַיָּם לַסְּפִינָה וּמִן הַסְּפִינָה לַיָּם, וּמִן הַסְּפִינָה לַחֲבֶרְתָּהּ, פָּטוּר. סְפִינוֹת קְשׁוּרוֹת זוֹ בָזוֹ, מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ. אִם אֵינָן קְשׁוּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּקָּפוֹת, אֵין מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ:
ברטנורהמִן הַיָּם לַיַּבָּשָׁה. מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הָרַבִּים:
מִן הַיָּם לַסְּפִינָה. מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד:
מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ. אִם הֵן שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם מְטַלְטְלִים עַל יְדֵי עֵרוּב דַּהֲוֵי לְהוּ כִּשְׁתֵּי חֲצֵרוֹת:
מֻקָּפוֹת. סְמוּכוֹת זוֹ לְזוֹ, כְּמוֹ אֵין מַקִּיפִין בְּבוּעֵי (חלין מ"ו ע"ב):
אֵין מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ. דְּכִי מַפְרְשִׁי מֵהֲדָדֵי, כַּרְמְלִית מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן וּבָטֵל הָעֵרוּב:
עיקר תוספות יום טוב(יב) דְּסַלְקָא דַּעְתָּךְ כֵּיוָן שֶׁאֵין עֲתִידוֹת לִהְיוֹת קְבוּעוֹת שָׁם לֹא יְהַנֵּי עֵרוּב, קָא מַשְׁמַע לָן דִּמְהַנֵּי. תּוֹסָפוֹת:
ו. הַזּוֹרֵק וְנִזְכַּר לְאַחַר שֶׁיָּצְתָה מִיָּדוֹ, קְלָטָהּ אַחֵר, קְלָטָהּ כֶּלֶב, אוֹ שֶׁנִּשְׂרְפָה, פָּטוּר. זָרַק לַעֲשׂוֹת חַבּוּרָה, בֵּין בְּאָדָם בֵּין בִּבְהֵמָה, וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה חַבּוּרָה, פָּטוּר. זֶה הַכְּלָל, כָּל חַיָּבֵי חַטָּאוֹת אֵינָן חַיָּבִין עַד שֶׁתְּהֵא תְחִלָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה. תְּחִלָּתָן שְׁגָגָה וְסוֹפָן זָדוֹן, תְּחִלָּתָן זָדוֹן וְסוֹפָן שְׁגָגָה, פְּטוּרִין, עַד שֶׁתְּהֵא תְחִלָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה:
ברטנורההַזּוֹרֵק. בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג, וְנִזְכָּר שֶׁהוּא שַׁבָּת לְאַחַר שֶׁיָּצָאת הָאֶבֶן מִתַּחַת יָדוֹ קֹדֶם שֶׁתָּנוּחַ, אֲפִלּוּ לֹא קְלָטָהּ אַחֵר אֶלָּא שֶׁנָּחָה כְּדַרְכָּהּ פָּטוּר, דְּהָכִי תְּנַן לְקַמָּן עַד שֶׁתְּהֵא תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן בִּשְׁגָגָה, וְהַאי תְּחִלָּתוֹ בִּשְׁגָגָה וְסוֹפוֹ מֵזִיד, הוֹאִיל וְנִזְכַּר שֶׁהוּא שַׁבָּת קֹדֶם שֶׁתָּנוּחַ. וּמַתְנִיתִין הָכִי מִפָרְשָׁא, הַזּוֹרֵק וְנִזְכַּר לְאַחַר שֶׁיָּצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ, אִי נַמִּי לֹא נִזְכַּר אֶלָּא שֶׁקְּלָטָהּ אַחֵר וְכוּ'‏ פָּטוּר, דַּהֲוָה לֵיהּ שְׁנַיִם שֶׁעֲשָׂאוּהָ פְּטוּרִים, הָא נָחָה חַיָּב חַטָּאת, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁחָזַר וְשָׁכַח, אֲבָל לֹא חָזַר וְשָׁכַח פָּטוּר, שֶׁכָּל חַיָּבֵי וְכוּ':
זֶה הַכְּלָל. לַאֲתוֹיֵי נַמִּי מַעֲבִיר חֵפֶץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, שֶׁאִם עָקַר בִּשְׁגָגָה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא שַׁבָּת קֹדֶם שֶׁיָּנִיחַ, פָּטוּר:
עיקר תוספות יום טוב(יג) קְלָטָהּ אַחֵר. וּכְגוֹן שֶׁנֶּעֱקַר מִמְּקוֹמוֹ וְקִבְּלָהּ. רַשִׁ"י:
(יד) קְלָטָהּ כֶּלֶב. בְּפִיו, דְּלֹא הָוֵי הֲנָחָה, דִּבְעִינַן מְקוֹם אַרְבָּעָה. רַשִׁ"י. [וְאִיתָא בַּגְּמָרָא דְאִי מְכַוֵּן לַהּ בִּתְחִלַּת זְרִיקָתוֹ לְפִי הַכֶּלֶב, כֵּיוָן דְּאֲחַשְּׁבֵיה מַחְשַׁבְתּוֹ מְשַׁוִּי לֵיהּ מָקוֹם וְחַיָּב]:
(טו) שֶׁהֲרֵי קָשֶׁה בַּמִּשְׁנָה דְּמִדִּתְנַן וְנִזְכַּר כוּ'‏ קְלָטָהּ כוּ'‏ מַשְׁמַע הָא לֹא קְלָטָהּ אַחֵר אֶלָּא נָחָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּזְכַּר חַיָּב, וְהָא תָּנֵי סֵיפָא אֵינָן חַיָּבִין עַד שֶׁתְּהֵא תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה, וּלְפִיכָךְ שִׁעוּר הַמִּשְׁנָה כְּדִמְפָרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם. אֲבָל נִרְאֶה דְּקִצְּרוּ דִּבְרֵיהֶם וְכָלְלוּ שְׁתֵּי תֵּרוּצִים יַחַד, דְּרָבָא מְתָרֵץ דְּאוֹ קְלָטָהּ קָתָנֵי וְרַב אַשִּׁי מְתָרֵץ לַהּ בְּבַמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁחָזַר וְשָׁכַח. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ:

גמרא שבת קי״ג ב: י״ד-קי״ד א: ח׳

אָמַר רִבִּי אַחָא בַר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מְנַיִן לְשִׁנּוּי בְּגָדִים מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו') וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְתָנָא דְבֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לִמְּדָךְ תּוֹרָה דֶרֶךְ אֶרֶץ בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם קְדֵרָה לְרַבּוֹ אַל יִמְזוֹג בָּהֶם כּוֹס לְרַבּוֹ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא בַר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן גְּנַאי הוּא לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁיֵּצֵא בְּמַנְעָלִין הַמְטֻלָּאִין לַשּׁוּק. וְהָא רִבִּי אַחָא בַר חֲנִינָא נָפִיק. אָמַר רִבִּי אַחָא בּרֵיהּ דְרַב נַחְמָן בִּטְלָאי עַל גַּבֵּי טְלָאי. וְאָמַר רִבִּי חִיָּיא בַר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנִּמְצָא רְבַב עַל בִּגְדּוֹ חַיָּיב מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח') כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת אַל תִּקְרֵי מְשַׂנְאַי אֶלָּא מַשְׂנִיאַי. רְבִינָא אָמַר רְבַד אִתְמָר וְלָא פְלִיגֵי הָא בִּגְלִימָא הָא בִלְבוּשָׁא. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמְּמַנִּין אוֹתוֹ פַּרְנָס עַל הַצִבּוּר זֶה שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ דְבַר הֲלָכָה בְּכָל מָקוֹם וְאוֹמֵר וַאֲפִילוּ בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֵיזֶהוּ תַלְמִיד חָכָם שֶׁבְּנֵי עִירוֹ מְצֻוִּים לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלַאכְתּוֹ זֶה שֶׁמַּנִּיחַ חֲפָצָיו וְעוֹסֵק בְּחֶפְצֵי שָׁמַיִם. וְהַנֵּי מִילֵי לְמִטְרַח בְּרִפְתֵּיהּ. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם כָּל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ הֲלָכָה בְּכָל מָקוֹם וְאוֹמְרָהּ לְמָאי נַפְקָא מִינָהּ לִמַנּוּיֵיהּ פַּרְנָס עַל הַצִיבּוּר אִי בְּחָדָא מַסֶּכְתָּא בְּאַתְרֵיהּ וְאִי בְּכֻלֵּיהּ תַנּוּיָא בְּרֵישׁ מְתִיבְתָּא:
רש״ימניין לשינוי בגדים - שהוא דרך כבוד לפני המקום:
ולבש בגדים אחרים - והוציא את הדשן הזקיקו הכתוב ללבוש בגדים פחותים בשעת הוצאת הדשן שאינה עבודה חשובה כדי שלא ימאסו בגדיו החשובים שעובד בהן עבודת אכילה ושתיה כגון קיטור וניסוך:
ותנא דבי ר' ישמעאל - בדרשא דהאי קרא:
בגדים שבישל בהם קדירה לרבו - דומיא דהוצאת הדשן:
אל ימזוג בהם כוס לרבו - לפיכך הוזקק ללבוש בגדים פחותים:
רבב - שומן וחלב:
חייב מיתה - שצריך להיות חשוב והגון לכבוד תורתו:
משניאי - שממאסין עצמן בעיני הבריות והבריות אומרים אוי להם ללומדי התורה שהם מאוסים ומגונים נמצא זה משניא את התורה:
רבד איתמר - שכבת זרע לשון מרבדים רבדתי ערשי (משלי ז׳: ט״ז) ריפדתיו וקישטתיו בבשמים מינים המכניסים תאוה ותזקק לי:
בגלימא - שהוא עליון אפי' רבב:
בלבוש - שהוא תחתון רבד אין רבב לא:
שמחזירים לו אבדה בטביעת עין - כיון שאמר אני מכירה אע"פ שאינו נותן בה סימן כדאמר באלו מציאות (ב"מ כג:):
המקפיד על חלוקו להופכו - לובשו כשהוא הפוך מקפיד עליו והופכו שמקפיד עליו שלא יראו התפירות המגונות ואימרי החלוק:
בכל מקום - בכל הש"ס ואפי' במסכת כלה דלא רגילי בה אינשי וזה נתן לבו וגרסה מסכת כלה ברייתא היא כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה:
ת"ח שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו - כדאמר בפרק ז' דיומא (דף עב:) כתוב א' אומר ועשית לך ארון עץ וכתוב אחד אומר ועשו ארון עצי שטים וגו':
למיטרח בריפתיה - דבר שאינו יכול לטרוח בו וחייו תלויין בו:
אם יודע להשיב במסכת שהוא עוסק בה ממנים אותו פרנס באתריה:
ואם בכוליה תנויה - דקאי בהא מסכת ומהדר במסכת אחריתי:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץאמר ר' אחא בר אבא שכך אמר ר' יוחנן:
מניין לשנוי בגדים, שנחשב לדרך כבוד, מן התורה, שכן נאמר: "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור" (ויקרא ו, ד). ותנא דבי [ושנה החכם מבית מדרשו] של ר' ישמעאל, לימדך תורה דרך ארץ: בגדים שבישל בהן קדירה לרבו, מאחר ובישול היא עבודה המביאה ללכלוך בגדים — אל ימזוג בהן כוס לרבו כשהוא משמשו שימוש של כבוד.
אמר ר' חייא בר אבא שכך אמר ר' יוחנן: גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים לשוק. ושואלים: והא [והרי] ר' אחא בר חנינא נפיק [יצא] במנעלים מטולאים! אמר ר' אחא בריה [בנו] של רב נחמן: אסרו רק בנעליים המטולאות בטלאי על גב טלאי.
ואמר ר' חייא בר אבא שכך אמר ר' יוחנן: כל תלמיד חכם שנמצא רבב (כתם שומן) על בגדו — נחשב כחייב מיתה, שכן נאמר: "כל משנאי אהבו מות" (משלי ח, לו), ואמרו חכמים: אל תקרי [תקרא] משנאי אלא "משניאי", כלומר, אלה הגורמים להשניא את התורה על הבריות הרי זה כאילו "אהבו מות" — שחייבים מיתה. רבינא אמר: לא רבב נאמר אלא רבד (כתם דם) (ר"ח) איתמר [נאמר], שיש בכך גנאי גדול יותר. ומוסיפים: ולא פליגי [נחלקו] להלכה, אלא הא [זה] ששנינו שצריך להזהר בכל כתם — הרי זה בגלימא, שהיא בגד עליון, והא [זה] ששנינו שיש להזהר בכתם דם — הרי זה בלבושא [בלבוש תחתון], שיש להיזהר בכתם דם, שיש בו גנאי אבל בשאר כתמים אין להקפיד בו כל כך.
ומעירים: מאי [מה הם] "בנאין" המוזכרים כאן? אמר ר' יוחנן: אלו תלמידי חכמים שעוסקין בבנינו של עולם כל ימיהן. ובהקשר לכך אמר ר' יוחנן: איזהו תלמיד חכם שאמרו שמחזירין לו אבידה בטביעות העין, כלומר, שאם אמר שהוא מכיר במציאה שהיא שלו שמחזירים לו את החפץ גם אם אין בו סימנים — זה המקפיד על חלוקו (בגדו הפנימי) להופכו, כדי שלא ייראו התפירות הגסות, שנוהג בכל דרכיו כתלמיד חכם אף בהקפדה על נקיון וסדר (מהרש"א). ואגב כך מוסיפים מה שאמר ר' יוחנן: איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור — זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר, ובקיאות זו שאמרו — בכל המסכתות, ואפילו במסכת כלה שהיא המסכת הנלמדת ברבים באותה עת, ואין אנשים רגילים בה.
ואמר ר' יוחנן: איזהו תלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו — זה שמניח חפצו ועוסק בחפצי שמים, וראוי לציבור לסייע בידו. והני מילי [ודברים אלה] אמורים דווקא לענין למיטרח בריפתיה [לטרוח ולעסוק בלחמו], שראוי לסייע לו בצרכיו החיוניים. ואמר ר' יוחנן: איזהו הנכלל בגדר "תלמיד חכם" — כל ששואלין אותו הלכה בכל מקום, ואומרה. ואומרים: למאי נפקא מינה [מה יוצא מזה למעשה] — למנוייה [לענין מינויו] כפרנס על הציבור; אי בחדא מסכתא [אם בקי כך במסכת אחת] — ימנוהו באתריה [במקומו], אי בכוליה תנויה [אם בכל לימודו] — יעמידוהו בריש מתיבתא [בראש הישיבה].

זוהר ספר הזהר, ויגש ו׳

פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר (שם פ''ח) יְיָ אֱלֹקֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדְּךָ תָּא חֲזֵי דָּוִד מַלְכָּא הַוָּה קָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא וְאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן לְחֶדְוָה דְּמַלְכָּא וּמַטְרוּנִיתָא וְדָא הַוָּה חֶדְוָה דִּמְהֵימָנוּתָא בְּאַרְעָא בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ שִׁבְחָא דִּמְהֵימָנוּתָא דְּאִתְחֲזֵי בְּאַרְעָא דְּהָא לְעֵילָא פָּתְחֵי בְּחֶדְוָה שִׁירָתָא כַּמָּה מַלְאָכין עִלָּאִין בְּכַמָּה זִינִין דְּקָא מְשַׁבְּחָן בְּלֵילְיָא בְּכָל סִטְרִין כְּהַאי גַּוְנָא לְתַתָּא בְּאַרְעָא מַאן דִּמְשַׁבַּח לֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא בְּלֵילְיָא רָעֵי בֵּיהּ (בָּעֵי) קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל אִנּוּן מַלְאָכִין קַדִּישִׁין דְּקָא מְשַׁבְּחָן לֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֻּלְּהוּ צַיְּתִין לְהַהוּא דְּקָא מְשַׁבַּח לֵיהּ בְּלֵילְיָא בְּאַרְעָא דְּהַאי תּוּשְׁבַּחְתָּא אִיהוּ בִּשְׁלִימוּ לְסַלָּקָא יְקָרֵי דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתַּתָּא וּלְזַמְּרָא בְּחֶדְוָה דְּיִחוּדָא, תָּא חֲזֵי דָּוִד מַלְכָּא כָּתַב יְיָ אֱלוֹקֵי יְשׁוּעָתִי וְגוֹ' יְיָ אֱלֹקֵי יְשׁוּעָתִי אֵימָתַי אִיהוּ יְשׁוּעָתִי בְּהַהוּא יוֹמָא דְּאַקְדָּמִית תּוּשְׁבַּחְתָּא בְּלֵילְיָא לְגַבָּךְ כְּדֵין אִיהוּ יְשׁוּעָתִי בִּימָמָא, וְתָא חֲזֵי דְּהָא בְּלֵילְיָא מַאן דִּמְשַׁבַּח לְמָארֵיהּ בְּתוּשְׁבַּחְתָּא דְּאוֹרַיְתָא כְּדֵין אִתַּקַּף בְּתַקִּיפוּ בִּימָמָא בְּסִטְרָא דִּימִינָא דְּהָא חוּטָא חַד נַפְקָא מִסִטְרָא דִּימִינָא וּכְדֵין אִתְמַשַּׁךְ עֲלֵיהּ וְאִתְתַּקַּף בֵּיהּ וְעַל דָּא אָמַר יְיָ אֱלֹקֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם צָעַקְתִּי וְגוֹ' וּבְגִין כָּךְ אָמַר (שם קט''ו) לֹא הַמֵּתִים יְהַלְּלוּ יָהּ, לֹא הַמֵּתִים בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ לְשַׁבְּחָא חַי לְחַי, וּמֵת לְחַי לָאו הָכִי דִּכְתִיב לֹא הַמֵּתִים יְהַלְּלוּ יָהּ וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ דְּהָא אַנָּן חַיִּין וְלֵית לָן חוּלָקָא בְּסִטְרָא דְּמוֹתָא כְּלָל, חִזְקִיָּהוּ אָמַר (ישעיה ל''ח) חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי בְּגִין דְּחַי אִתְקְּרָב לְחַי, דָּוִד מַלְכָּא אִיהוּ חַי וְקוּרְבָא דִּילֵיהּ לְחַי הָעוֹלָמִים, וּמַאן דְּאִתְקָרִיב לְגַבֵּיהּ אִיהוּ חַי דִּכְתִיב (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם וּכְתִיב (שמואל ב כ''ג) וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי רַב פָּעֳלִים מְקַבְּצִאֵל:
תרגום הזוהרפָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (תהלים פ''ח) ה' אֱלֹקֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם וְגוֹ'. בֹּא וּרְאֵה, דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְעָסַק בַּתּוֹרָה בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְשִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה. וְזֶה הוּא שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה בָּאָרֶץ, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הוּא שִׁבְחָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, הַנִּרְאֵית בָּאָרֶץ. כִּי לְמַעְלָה פּוֹתְחִים בְּשִׂמְחָה, שִׁירָה, כַּמָּה מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים בְּכַמָּה אוֹפַנִּים, שֶׁהֵם מְשַׁבְּחִים בַּלַּיְלָה בְּכָל הַצְדָדִים, כְּעֵין זֶה לְמַטָּה בָּאָרֶץ, מִי שֶׁמְּשַׁבֵּחַ בָּאָרֶץ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּלַּיְלָה, חָפֵץ בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים הַמְּשַׁבְּחִים אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים לְאוֹתוֹ הַמְּשַׁבֵּחַ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּלַּיְלָה בָּאָרֶץ. כִּי שִׁירָה זוֹ הִיא בִּשְׁלֵמוּת, לְהַגְדִּיל כָּבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלְּמַטָּה, וּלְזַמֵּר בְּשִׂמְחַת הַיִּחוּד. בֹּא וּרְאֵה דָוִד הַמֶּלֶךְ כָּתַב, ה' אֱלֹקֵי יְשׁוּעָתִי, הוּא יְשׁוּעָתִי בַּיּוֹם הַהוּא שֶׁהִקְדַּמְתִּי שִׁירָה בַּלַּיְלָה אֵלֶיךְ, כִּי אָז הוּא יְשׁוּעָתִי בַּיּוֹם. וּבֹא וּרְאֵה, כִּי בַּלַּיְלָה מִי שֶׁמְּשַׁבֵּחַ לְרִבּוֹנוֹ בְּרִנָּה שֶׁל תּוֹרָה, מִתְחַזֵּק אָז בַּגְּבוּרָה בַּיּוֹם בְּצַד יָמִין, כִּי חוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶד, יוֹצֵא מִצַד יָמִין, וְאָז הוּא נִמְשָׁךְ עָלָיו, וּמִתְחַזֵּק בּוֹ. וְעַל כֵּן אָמַר דָוִד, ה' אֱלֹקֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם צָעַקְתִּי וְגוֹ'. וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר, (תהלים קט''ו) לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ. לֹא הַמֵּתִים, הוּא מִשּׁוּם שֶׁחַי לְחַי צָרִיךְ לְשַׁבֵּחַ. וּמֵת לְחַי אֵינוֹ כֵּן, שֶׁכָּתוּב, לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ. וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, כִּי אֲנַחְנוּ חַיִּים, וְאֵין לָנוּ חֵלֶק בְּצַד הַמָּוֶת כְּלוּם. חִזְקִיָּה אָמַר, (ישעיה ל''ח) חַי חַי הוּא יוֹדוּךְ כָּמוֹנִי, מִשּׁוּם שֶׁחַי נִקְרָב לְחָי. וְכֵן דָוִד הַמֶּלֶךְ הוּא חַי, וְנִקְרָב לְחַי הָעוֹלָמִים, וּמִי שֶׁנִּקְרָב אֵלָיו, לְחַי הָעוֹלָמִים, הוּא חַי, שֶׁכָּתוּב, (דברים ד') וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. וְכָתוּב, (שמואל ב' כ''ג) וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חָי רַב פָּעֳלִים מְקַבְּצִאֵל.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תשובה א׳: ב׳-ג׳

א. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לְפִי שֶׁהוּא כַפָּרָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְוַדֶּה עָלָיו עַל לָשׁוֹן כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
ב. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל כָּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת בֵּין שֶׁעָבַר בְּזָדוֹן בֵּין שֶׁעָבַר בִּשְׁגָגָה בֵּין שֶׁהוֹדַע לוֹ בֵּין שֶׁלֹּא הוֹדַע לוֹ הַכֹּל מִתְכַּפֵּר בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְהוּא שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה. אֲבָל אִם לֹא עָשָׂה תְשׁוּבָה אֵין הַשָּׂעִיר מְכַפֵּר לוֹ אֶלָּא עַל הַקַּלּוֹת. וּמַה הֵן הַקַּלּוֹת וּמַה הֵן הַחֲמוּרוֹת. הַחֲמוּרוֹת הֵן שֶׁחַיָּיבִין עֲלֵיהֶם מִיתַת בֵּית דִּין אוֹ כָרֵת ושְׁבוּעַת שָׁוְא וְשֶׁקֶר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם כָּרֵת הֲרֵי הֵן מִן הַחֲמוּרוֹת. וּשְׁאָר מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין בָּהֶם כָּרֵת הֵם הַקַּלּוֹת:
ג. בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים וְאֵין לָנוּ מִזְבֵּחַ כַּפָּרָה אֵין שָׁם אֶלָּא תְשׁוּבָה. הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל כָּל הָעֲבֵירוֹת אֲפִילוּ רָשָׁע כָּל יָמָיו וְעָשָׂה תְשׁוּבָה בָּאַחֲרוֹנָה אֵין מַזְכִּירִין לוֹ שׁוּם דָּבָר מֵרִשְׁעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ל''ג) וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ עֲצוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר לַשָּׁבִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט''ז) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם:

מוסר

ספר חרדים דף ס"ט ע"ב
בֶּן אָדָם הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי ה' מוֹדֵד מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה הֲטוֹב בְּעֵינֶיךָ כְּשֶׁתִּקְרָאֵהוּ בְּצָרָתְךָ שֶׁיִּפְנֶה לִבּוֹ מִמָּךְ כַּבְיָכוֹל גַּם אַתָּה כְּשֶׁתִּתְפַּלֵּל תְּפַנֶּה לִבָּךְ מֶעִסְקֶיךָ וְהַיְינוּ קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת עַל דֶּרֶךְ (שופטים י''א) וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם אוֹקִיר לְאַסְיָא עַד לֹא תִּצְטְרִיךְ לֵיהּ. בֶּן אָדָם בְּרַח מֵהָעוֹלָם כִּי יָדַעְתָּ כִּי פִּתְאוֹם אָדָם יִשָּׁבֵר וְאִשָּׁה לֹא תִשְׁמוֹר אַהֲבַת אַלּוּף נְעוּרִים לָכֵן רְאֵה הָעוֹלָם הַקַּיָּים וְהָבֵן לוֹ בֶּן אָדָם כַּמָּה בְנֵי אָדָם רוֹדְפֵי כָבוֹד גַּם אַתָּה תִּרְדּוֹף כָּבוֹד כִּי מָחָר יוֹשִׁיבוּךָ בֵּין קְטַנֵי אֶרֶץ זֶה תָּשִׁיב לְיִצְרָךְ בְּרוֹדְפוֹ הַכָּבוֹד וְכֵן בְרוֹדְפוֹ הָעוֹשֶׂר תֹּאמַר לוֹ כִּי הַצְדָקָה הַלְוָאָה בְּרִבִּית לַבּוֹרֵא כִּי הוּא נָתַן רְשׁוּת שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יט) מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל וְגוֹ' וּלְפִי הָאֶמֶת הַכֹּל לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרָךְ יִתְבָּרַךְ. הֵעִירוּנִי (שם כז) מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ כְּלוֹמַר לְפִי כַוָּונָתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ דְהַיְינוּ מַהֲלָלוֹ שֶׁאִם בָּאִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת מֵהָעוֹלָם נִרְאֶה כִּי הוּא כֶסֶף מָלֵא סִיגִים לֹא יִטְהַר לְבָבוֹ וְרָחוֹק הוּא לָכֵן יִשְׁתַּדֵּל בְּאוֹמֶץ לְהִתְרַחֵק מֵהַקְלִיפּוֹת וּלְהִטָּהֵר וּלְהִדָּבֵק בְּיוֹצְרוֹ יִתְבָּרַךְ:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב