חק לישראל - פרשת ויגש יום שלישי

ברטנורהנוֹשְׂאִין עַל הָאֲנוּסָה. לְאַחַר שֶׁאָנַס אוֹ פִּתָּה אִשָּׁה מֻתָּר לִשָּׂא בִּתָּהּ אוֹ אִמָּהּ אוֹ אֲחוֹתָהּ, דִּכְתִיב (ויקרא כ) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ, בְּכֻלָּן נֶאֱמַר שְׁכִיבָה וְכָאן נֶאֶמְרָה לְקִיחָה, לוֹמַר לָךְ דֶּרֶךְ לְקִיחָה אָסְרָה תּוֹרָה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. דִּכְתִיב (דברים כג) לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו, כָּנָף שֶׁרָאָה אָבִיו לֹא יְגַלֶּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ לְנִטְעָן מִן הָאִשָּׁה לִשָּׂא בִּתָּהּ אוֹ אֲחוֹתָהּ אוֹ אִמָּהּ אוֹ אַחַת מִקְּרוֹבוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְצוּיָה אֶצְלָם תָּמִיד וְאָתוּ לִידֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה. וְאִם עָבַר וְנָשָׂא אַחַת מִקְּרוֹבוֹת אֲנוּסָתוֹ וּמְפֻתָּתוֹ אוֹ מִקְּרוֹבוֹת הָאִשָּׁה שֶׁנֶּחְשַׁד עָלֶיהָ אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ. וּמַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי נוֹשְׂאִין עַל הָאֲנוּסָה דְּמַשְׁמַע אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה, מַיְרֵי לְאַחַר מִיתַת הָאֲנוּסָה וְהַמְּפֻתָּה, דְּהַשְׁתָּא לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא לְאַחַר שֶׁיִּשָּׂא בִּתָּהּ יִזְנֶה עִם הָרִאשׁוֹנָה:

עיקר תוספות יום טוב(א) וְהוּא הַדִּין וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁאָר קְרוֹבוֹת דְּשָׁרֵי:
(ב) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה לָקוּחָתוֹ חַיָּב עַל הַשְּׁנִיָּה כְּשֶׁבָּא עָלֶיהָ, דְּבַשְּׁנִיָּה לֵיכָּא לְמֵימַר לִקּוּחִין דְּהָא לֹא תַּפְסֵי בָּהּ קִדּוּשִׁין. וְכָתַב נִמּוּקֵי יוֹסֵף וּמִיהוּ קָשֶׁה דִּלְמָא כָּל הֵיכָא דְּאִית בָּהּ לִקּוּחִין אָסְרָה תּוֹרָה, וּבֵין בַּשְּׁנִיָּה בֵּין בָּרִאשׁוֹנָה. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּמַשְׁמָעוּת קְרָא הָכִי הוּא שֶׁהַקִּיחָה הִיא בָּרִאשׁוֹנָה, דְּהָכִי אָסְרָה תּוֹרָה לִשְׁכַּב בָּאַחַת אַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ הָאַחֶרֶת. וְאִם הָרִאשׁוֹנָה אֲנוּסָה לְבַד בִּשְׁבִיל זֶה אֵינָהּ שֶׁלּוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ג) וּמְנָלָן דְּבַאֲנוּסָה. דִּכְתִיב מֵעִלָּוֵיה דִּקְרָא וְנָתַן הָאִישׁ כוּ'‏ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה כוּ'. וְרַבָּנָן הָא לֹא סָמִיךְ לֵיהּ, אֶלָּא כִּי אָתָא קְרָא לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו וְכָנָף הָרָאוּי לְאָבִיו הוּא אַף עַל גַּב דַּהֲוָה לֵיהּ דּוֹדָתוֹ וִיבָמָה לַשּׁוּק וְלַעֲבֹר עָלֶיהָ בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין כוּ'. גְּמָרָא:
(ד) קָאֵי אַרֵישָׁא דְּמַתְנִיתִין נוֹשְׂאִין עַל הָאֲנוּסָה כוּ'. וְהָא דְּאָסְרֵי לְנִטְעָן וְלֹא אָסְרוּ לִבְנֵיהֶן שֶׁל הַמַּתִּירִין דְּסוֹף פֶּרֶק ב', נַשֵׁי לְגַבֵּי נַשֵׁי שְׁכִיחִין, גַּבְרֵי לְגַבֵּי גַּבְרֵי לֹא שְׁכִיחִין. אִי נַמִּי נַשֵׁי דְּלֹא מִתְּסְרָא מִשְּׁכִיבַת הַמְזַנֶּה בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ לֹא קַפְּדֵי אַהֲדָדֵי, גַּבְרָא דְּמִתְּסְרָא עָלָיו אִשְׁתּוֹ הַמְזַנָּה קַפְּדִי אַהֲדָדֵי. גְּמָרָא:
(ה) שֶׁנֶּאֶסְרָה הַבִּיאָה עִמָּהֶם אִם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
(ו) וַהֲוֵי אוֹנֵס וּמְפַתֶּה עַל הַנְּשׂוּאָה. רַשִׁ"י:

עיקר תוספות יום טוב(ז) וְהָא דִּתְנַן הַגִּיּוֹרֶת, מִשּׁוּם סֵיפָא דְּלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה. וְהָא דִּתְנַן לֹא חוֹלְצִין וְאִינְהוּ לָאו אַחִין נִינְהוּ כְּלָל, אֶלָּא קָא מַשְׁמַע לָן אֲפִלּוּ מִדְּרַבָּנָן אֵינָן בְּתוֹרַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה, וְאִי בָּעֵי לְמִנְסָב נַשֵׁי דַּהֲדָדֵי לְאַחַר מִיתָה אֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶם בָּנִים נַסְבֵי, וּבַגְּמָרָא שָׁקְלֵי וְטָרוּ בָּהּ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וּמַסְקָנַת הַפּוֹסְקִים דִּכְשֶׁנְּשָׂאוּם לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ, דְּאִסּוּרָא מִדְּרַבָּנָן לְמִנְסָב כוּ':
(ח) אֲפִלּוּ כוּ'. דְּאַף עַל גַּב דְּהוֹרָתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְכִשְׁתֵּי אִמָּהוֹת דַּמְיָא, וְאִיכָּא לְמֵימַר דְּתֶהֱוֵי עֲלֵיהּ כְּנָכְרִית וְאִי בָּעֵי לְיִבּוּמֵי מְיַבֵּם, אֲפִלּוּ הָכִי אֲסִירִי וְקַיְּמִי עֲלֵיהּ בְּאֵשֶׁת אָח. גְּמָרָא. וְאִי גַּם לֵדָתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה, יָכוֹל לִהְיוֹת דְּשָׁרֵי. תּוֹסָפוֹת:

ברטנורהשֶׁנִּתְעָרְבוּ וַלְדוֹתֵיהֶן. וְיֵשׁ לְכָל אַחַת מֵהֶן בֵּן וַדַּאי, שֶׁלֹּא נִתְעָרֵב:
אַרְבָּעָה חוֹלְצִין לְאַחַת. בֵּן וַדַּאי שֶׁל כָּל אַחַת מִן הָאַרְבַּע חוֹלֵץ לְאַחַת מֵהֶן, דְּכָל אַחַת מְסַפֵּק לָהּ לְאֵשֶׁת אָח. וּבֶן הַחֲמִישִׁית יִשָּׂאֶנָּה מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִם אֵשֶׁת אָחִיו הִיא הֲרֵי מְיַבֵּם לָהּ, וְאִם לָאו הֲרֵי חָלַץ לָהּ יְבָמָהּ:
הוּא וּשְׁלֹשָׁה. זֶה שֶׁיִּבֵּם חוֹלֵץ לָאַחֶרֶת וּשְׁלֹשָׁה עִמּוֹ. וְהַחֲמִישִׁי מְיַבֵּם מִמַּה נַּפְשָׁךְ. וְחוֹזְרִין הַשְּׁנַיִם הַלָּלוּ וְחוֹלְצִין לַשְּׁלִישִׁית וּשְׁנַיִם עִמָּהֶם וְהַחֲמִישִׁי מְיַבֵּם, וְכֵן כֻּלָּם:
אַרְבַּע חֲלִיצוֹת. תְּחִלָּה, לְפִי שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם רַשַּׁאי לְיַבֵּם עַד שֶׁיַּחְלְצוּ לָהּ הָאַרְבָּעָה, כִּי הֵיכִי דְּלֹא לִפְגַּע בִּיבָמָה לַשּׁוּק. וְהוּא הַדִּין דְּמָצוּ הָאַרְבָּעָה לְמֶחְלַץ לְכֻלְּהוּ וְהָאֶחָד כּוֹנֵס אֶת כֻּלָּן, אֶלָּא דְּהָכִי שַׁפִּיר טְפֵי, דִּלְמָא לְכָל חַד וְחַד מִתְרַמִּי דִּילֵיהּ וּמִתְקַיְּמָא מִצְוַת יִבּוּם:

ה. כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרֵב וְלָדָּהּ בִּוְלַד שִׁפְחָתָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִים בַּתְּרוּמָה, וְחוֹלְקִים חֵלֶק אֶחָד בַּגֹּרֶן, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לְמֵתִים, וְאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים, בֵּין כְּשֵׁרוֹת בֵּין פְּסוּלוֹת. הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרֹבוֹת, וְשִׁחְרְרוּ זֶה אֶת זֶה, נוֹשְׂאִין נָשִׁים רְאוּיוֹת לַכְּהֻנָּה, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לְמֵתִים. וְאִם נִטְמְאוּ, אֵינָן סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים. וְאֵינָן אוֹכְלִים בַּתְּרוּמָה. וְאִם אָכְלוּ, אֵינָן מְשַׁלְּמִין קֶרֶן וָחֹמֶשׁ. וְאֵינָן חוֹלְקִין עַל הַגֹּרֶן. וּמוֹכְרִין אֶת הַתְּרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶם. וְאֵינָן חוֹלְקִים בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, וְאֵין נוֹתְנִין לָהֶם קָדָשִׁים, וְאֵין מוֹצִיאִין שֶׁלָּהֶם מִיָּדָם, וּפְטוּרִין מִן הַזְּרֹעַ וּמִן הַלְּחָיַיִם וּמִן הַקֵּבָה, וּבְכוֹרוֹ יְהֵא רוֹעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְנוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי כֹהֲנִים וְחֻמְרֵי יִשְׂרְאֵלִים:

ברטנורהאוֹכְלִים בַּתְּרוּמָה. דְּאֶחָד כֹּהֵן וְאֶחָד עֶבֶד כֹּהֵן אוֹכְלִין בַּתְּרוּמָה:
וְחוֹלְקִים חֵלֶק אֶחָד. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּהָכִי קָאָמַר, וְחוֹלְקִים חֵלֶק כְּאֶחָד, אִם בָּאוּ שְׁנֵיהֶם עַל הַגֹּרֶן כְּאֶחָד נוֹתְנִים לָהֶם, אֲבָל זֶה בְּלֹא זֶה אֵין חוֹלְקִין לָהֶם, דְּקָסָבַר הַאי תַּנָּא אֵין חוֹלְקִים תְּרוּמָה לָעֶבֶד אֶלָּא אִם כֵּן רַבּוֹ עִמּוֹ:
בֵּין כְּשֵׁרוֹת בֵּין פְּסוּלוֹת. דְּכָל אֶחָד מֵהֶם סְפֵק כֹּהֵן סְפֵק עֶבֶד, כְּשֵׁרוֹת אֲסוּרוֹת לָעֶבֶד וּפְסוּלוֹת אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן, וּסְפֵק אִסּוּרָא לְחֻמְרָא:
אֵין סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים. דְּכָל חַד אָמַר אֲנָא לָאו כֹּהֵן אֲנָא:
אֵין מְשַׁלְּמִין. דְּכָל חַד אָמַר כֹּהֵן אֲנָא, וְלֹא מַפְקִינַן מָמוֹנָא מִסְּפֵיקָא:
וּמוֹכְרִין הַתְּרוּמָה. תְּרוּמַת תְּבוּאָתָן אֵין נוֹתְנִין אוֹתָהּ לַכֹּהֵן כְּשֶׁמַּפְרִישִׁין אוֹתָהּ, דְּכָל חַד אָמַר אַיְתִי רְאָיָה דְּלָאו כֹּהֵן אֲנָא, וּמִכָּל מָקוֹם אִי אֶפְשָׁר לָהֶן לְאָכְלָהּ, אֶלָּא מוֹכְרִין אוֹתָהּ לַכֹּהֵן וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶן:
וְאֵין חוֹלְקִים בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ. כְּגוֹן עוֹרוֹת קָדָשִׁים, דִּלְכָל חַד מִנַּיְהוּ אָמְרִינַן אַיְתִי רְאָיָה דְּכֹהֵן אַתְּ וּשְׁקֹל:
וְאֵין נוֹתְנִין לָהֶם קָדָשִׁים. לְהַקְרִיב:
וְאֵין מוֹצִיאִין שֶׁלָּהֶם. כְּגוֹן אִם נוֹלַד לָהֶם בְּכוֹר אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדָן, וְיִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב:
חֻמְרֵי יִשְׂרָאֵל וְחֻמְרֵי כֹהֲנִים. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא שֶׁמִּנְחָתָן נִקְמֶצֶת כְּמִנְחַת יִשְׂרָאֵל וְקָרֵב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵין שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין כְּמִנְחַת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא נִשְׂרֶפֶת כְּמִנְחַת כֹּהֲנִים שֶׁהִיא כָּלִיל:

עיקר תוספות יום טוב(יא) כְּלוֹמַר וְלֹא קַיְמָא לָן כְּוָתֵיהּ, דְּהַאי תַּנָּא רַבִּי יְהוּדָה הוּא וּלְטַעֲמֵיהּ דִּסְבִירָא לֵיהּ מַעֲלִין מִתְּרוּמָה לְיוֹחֲסִין, וְלֹא קַיְמָא לָן הָכִי כְּמוֹ שֶׁתְּנַן מִשְׁנָה ח'‏ פֶּרֶק ב'‏ דִּכְתֻבּוֹת:
(יב) וְשִׁחְרְרוּ. בַּגְּמָרָא, אֵימָא, כּוֹפִין אוֹתָם וּמְשַׁחְרְרִין זֶה אֶת זֶה, דְּלִשָּׂא שִׁפְחָה אֵינוֹ יָכוֹל בַּת חוֹרִין אֵינוֹ יָכוֹל:
(יג) אֵינָן מְשַׁלְּמִין כוּ'. אֲבָל צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ מִשּׁוּם כַּפָּרָה. תּוֹסָפוֹת:
(יד) וְאֵינָן חוֹלְקִים כוּ'. שֶׁהַמְשֻׁחְרָר יִשְׂרָאֵל הוּא. רַשִׁ"י. וַאֲפִלּוּ יָבֹאוּ שְׁנֵיהֶם עַל הַגֹּרֶן וְיִהְיוּ מַתְנִין אִם כֹּהֵן אֲנִי תְּנוּ לִי בִּשְׁבִילִי וְאִם חֲבֵרִי כֹּהֵן תְּנוּ לוֹ בִּשְׁבִילוֹ, אֲפִלּוּ הָכִי אֵין חוֹלְקִין כֵּיוָן דְּאֵין אוֹכְלִין, דִּלְמָא אָתֵי לִידֵי תַּקָּלָה. תּוֹסָפוֹת:
(טו) וּמִלְּתָא דִּפְשִׁיטָא הִיא שֶׁאֲסוּרִים לְהַקְרִיב. אֶלָּא צָרִיךְ לוֹמַר דְּהָכִי קָאָמַר, שֶׁאֵין נוֹתְנִים כוּ'‏ וְשֶׁהֵם יִתְּנוּ אַחַר כָּךְ לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצוּ אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ בַּמִּשְׁמָר:
(טז) כֵּן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּלָשׁוֹן אַחֵר. וּלְאוֹתוֹ פֵּרוּשׁ מְפָרֵשׁ נַמִּי וְאֵין נוֹתְנִים לָהֶם בַּבְּכוֹר. אֲבָל לְפֵרוּשׁ קַמָּא שֶׁפֵּרֵשׁ הָרַ"ב לְהַקְרִיב, מְפָרֵשׁ וְאֵין מוֹצִיאִין כוּ'‏ אִם הָיוּ חַיָּבִים חַטָּאת כוּ'‏ אֵין כּוֹפִין אוֹתָם לְתִתָּם לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְלִהְיוֹת עֲבוֹדָתָם וְעוֹרָם לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, דְּכָל חַד אָמַר אֲנָא כֹּהֵן, וְכֹהֵן מַקְרִיב בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה וַאֲפִלּוּ בְּמִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא אוֹ יַקְרִיבוּ לָהֶם קָרְבְּנוֹתֵיהֶן וְיַחְזִירוּ לָהֶם הַבָּשָׂר וְהָעוֹר וְיִתְּנוּם לְכָל מִי שֶׁיִּרְצוּ, אוֹ אֵלּוּ יַעֲשׂוּ שָׁלִיחַ לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצוּ לְהַקְרִיב כוּ'. וְהָכִי הֲוָה לֵיהּ לְהָרַ"ב לְפָרֵשׁ (וְעַיֵּן בַּתּוֹסָפוֹת) רֵישָׁא וְסֵיפָא בַּחֲדָא מַחֲתָא:
(יז) וּבְכוֹרוֹ כוּ'. הַשְׁתָּא אוֹרֵי לָהּ מַאי עָבֵיד בִּבְכוֹר שֶׁלּוֹ. רַשִׁ"י:
(יח) יְהֵא רוֹעֶה. אֲפִלּוּ בִּזְמַן הַבַּיִת, דְּהָא לֹא מָצֵי לְמִכְפִּינְהוּ לִתֵּן לַכֹּהֲנִים לְאַקְרוּבֵי וְלֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרוֹ, וְאִינְהוּ נַמִּי לֹא מָצֵי לְמִתְבֵיהּ לַכֹּהֵן וּלְהַחְזִיר לָהֶן הַבָּשָׂר, דִּבְכוֹר תַּם אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לַכֹּהֲנִים, הִלְכָּךְ יִרְעֶה [עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב], וּמֻתָּר לְשָׁחֲטוֹ בַּמְּדִינָה וְיֹאכְלוּהוּ הֵם, דִּבְכוֹר בַּעַל מוּם אֵין בּוֹ מִשּׁוּם זָרוּת אֶלָּא מִשּׁוּם גֶּזֶל דְּמַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, וְהָכָא גֶּזֶל לֵיכָּא דְּהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. רַשִׁ"י:
(יט) וַאֲפִלּוּ הָכִי צָרִיךְ קְמִיצָה, דְּמִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה פְּסוּלָה כְּזֶבַח שֶׁלֹּא נִשְׁחַט. רַשִׁ"י:

ברטנורההֵן חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל סָפֵק. וְאֶחָד מִבְּנֵי הָרִאשׁוֹן חוֹלֵץ שֶׁמָּא בֶּן אֲבִיהֶם הָיָה. וְלֹא מְיַבְּמִין, שֶׁמָּא בֶּן הָאַחֲרוֹן הוּא וַהֲרֵי הוּא אֲחִיהֶן מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב וְאִשְׁתּוֹ עֲלֵיהֶן בְּכָרֵת. וְכֵן בְּנֵי הָאַחֲרוֹן. וְכֵן הוּא חוֹלֵץ לִנְשׁוֹתֵיהֶן וְלֹא מְיַבֵּם:
הָיוּ לוֹ אַחִים מִן הָרִאשׁוֹן וּמִן הָאַחֲרוֹן. שֶׁלֹּא מֵאוֹתָהּ הָאֵם:
הוּא אוֹ חוֹלֵץ אוֹ מְיַבֵּם. לְאֵשֶׁת בֶּן הָרִאשׁוֹן, אִם אָחִיו הוּא הֲרֵי טוֹב, וְאִם לָאו, נָכְרִית הִיא אֶצְלוֹ, וּכְגוֹן שֶׁאֵין שָׁם אָח אֶלָּא הוּא, דְּלֵיכָּא לְסַפּוּקֵי בִּיבָמָה לַשּׁוּק. וְכֵן לְאֵשֶׁת בֶּן הָאַחֲרוֹן:
הֵם אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַבֵּם. אוֹ בֶּן הָרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן הָאַחֲרוֹן חוֹלֵץ לָהּ וַחֲבֵרוֹ מְיַבֵּם. אִם יְבִמְתּוֹ הִיא הֲרֵי טוֹב, וְאִם לָאו, נָכְרִית הִיא. וּמִשּׁוּם יְבָמָה לַשּׁוּק לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁהֲרֵי חָלַץ לָהּ יְבָמָהּ:

ז. הָיָה אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֵן, נוֹשֵׂא אִשָּׁה רְאוּיָה לְכֹהֵן, וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לְמֵתִים, וְאִם נִטְמָא, אֵינוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. וְאֵינוֹ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה, וְאִם אָכַל, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ. וְאֵינוֹ חוֹלֵק עַל הַגֹּרֶן. וּמוֹכֵר הַתְּרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלּוֹ. וְאֵינוֹ חוֹלֵק בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, וְאֵין נוֹתְנִים לוֹ אֶת הַקָּדָשִׁים, וְאֵין מוֹצִיאִין אֶת שֶׁלּוֹ מִיָּדוֹ. וּפָטוּר מִן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. וּבְכוֹרוֹ יְהֵא רוֹעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב. וְנוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי כֹהֲנִים וְחֻמְרֵי יִשְׂרְאֵלִים. הָיוּ שְׁנֵיהֶם כֹּהֲנִים, הוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶם, וְהֵם אוֹנְנִים עָלָיו. הוּא אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶם, וְהֵם אֵינָן מִטַּמְּאִין לוֹ. הוּא אֵינוֹ יוֹרֵשׁ אוֹתָן, אֲבָל הֵם יוֹרְשִׁין אוֹתוֹ. וּפָטוּר עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה, וְעוֹלֶה בְמִשְׁמָרוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה, וְאֵינוֹ חוֹלֵק. אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמִשְׁמָר אֶחָד, נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד:

ברטנורההָיָה אֶחָד יִשְׂרָאֵל. אֶחָד מִן הַבְּעָלִים יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֵן:
וְהֵם אוֹנְנִים עָלָיו. וּבְיוֹם מוֹתוֹ אֲסוּרִים שְׁנֵיהֶם בְּקָדָשִׁים. וּמַשְׁכַּחַת לָהּ דְּרוֹאֶה בְּמִיתַת שְׁנֵיהֶן וְכֹהֵן כָּשֵׁר הוּא דְּהָא אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶן, כְּגוֹן שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה קִדּוּשֵׁי טָעוּת עַל תְּנַאי וְלֹא נִתְקַיֵּם, דְּנָפְקָא מִנֵּיהּ בְּלֹא גִּטָּא, וְנִשֵּׂאת תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה, וּבִכְהַאי גַּוְנָא מַשְׁכַּחַת לֵהּ דְּרוֹאֶה בְּמִיתַת שְׁנֵיהֶם וְכֹהֵן כָּשֵׁר הוּא, לְפִיכָךְ אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶן:
הוּא לֹא יוֹרֵשׁ אוֹתָן. דְּיוֹרְשִׁין מַדְחִין אוֹתוֹ אֵלּוּ אֵצֶל אֵלּוּ:
וְהֵן יוֹרְשִׁין אוֹתוֹ. דְּמִי מְעַכֵּב עַל יָדָן, וְחוֹלְקִים הַמָּמוֹן בֵּין שְׁנֵיהֶן:
וְעוֹלֶה בְמִשְׁמָרוֹ. לַעֲבֹד, וְאֵין בְּנֵי מִשְׁמָר מְעַכְּבִין עָלָיו. אֲבָל אֵינוֹ חוֹלֵק, דְּכָל בְּנֵי מִשְׁמָר דָּחוּ לֵיהּ גַּבֵּי חַבְרֵיהּ:

עיקר תוספות יום טוב(כ) וְכֵן אָסוּר בַּעֲבוֹדָה, כִּדְאִיתָא רֵישׁ פֶּרֶק ב'‏ דִּזְבָחִים:
(כא) דְּאִלּוּ חָלָל אֵינוֹ מֻזְהָר עַל הַטֻּמְאָה. וּמִהוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶם לֹא מָצִינַן לְמֵידָק, דְּמָצִינוּ לְמֵימַר בְּמִיתָתוֹ דְּשֵׁנִי וְלִקּוּט עֲצָמוֹת דְּקַמָּא. עַיֵּן סוֹף פֶּרֶק ח'‏ דִּפְסָחִים. וְלֹא מוֹקִים לָהּ שֶׁבָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנֵיהֶם בִּזְנוּת דְּלֹא נַעֲשָׂה זַרְעָהּ חָלָל בְּכָךְ, מִשּׁוּם דַּחֲכָמִים גָּזְרוּ שֶׁמְּשַׁתְּקִין אוֹתוֹ מִדִּין כְּהֻנָּה הוֹאִיל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אָבִיו הַוַּדָּאִי, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, עַד שֶׁיִּהְיֶה זַרְעוֹ מְיֻחָס אַחֲרָיו. גְּמָרָא:
(כב) יוֹרְשִׁין אוֹתוֹ. בְּשֶׁלֹּא הִנִּיחַ זֶרַע. הָרַמְבַּ"ם:
(כג) וּפָטוּר כוּ'. כְּשֶׁהִכָּה זֶה בִּזְמַן אֶחָד וְזֶה בִּזְמַן אַחֵר, דְּאִיכָּא שְׁתֵּי הַתְרָאוֹת וְכָל חֲדָא הִיא הַתְרָאַת סָפֵק, אֲבָל שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד אוֹ שֶׁקִּלֵּל אוֹתָם בְּדִבּוּר אֶחָד, חַיָּב. הָרַמְבַּ"ם:
(כד) וְתֵימַהּ לָמָּה לֹא יוּכְלוּ לְעַכֵּב וְלִדְחֹתוֹ מִן הָעֲבוֹדָה כְּמוֹ מִן הַחֲלֻקָּה. וּבַגְּמָרָא דַּיְקִינַן עוֹלֶה בְּעַל כָּרְחוֹ וְלֹא בְּעַל כָּרְחָם, דְּאַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ חוֹלֵק עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת כָּיְיפִין לֵיהּ לַעֲבֹד מִשּׁוּם פְּגָמָם כוּ':
(כה) בְּמִשְׁמָר אֶחָד. וּבֵית אָב אֶחָד. גְּמָרָא. וְעַיֵּן מִשְׁנָה ז'‏ פֶּרֶק ב'‏ דְּתַעֲנִית:

גמרא יבמות ס״ג א: ז׳-י׳

וְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר עֲתִידִין כָּל בַּעֲלֵי אוּמְנִיּוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ עַל הַקַּרְקַע שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כז) וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תּוֹפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חוֹבְלֵי הַיָּם עַל הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ. וְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אֵין לָךְ אוּמְנוּת פְּחוּתָה מִן הַקַּרְקַע שֶׁנֶּאֱמַר וְיָרְדוּ. רִבִּי אֶלְעָזָר חַזְיָא לְהַהִיא אַרְעָא דְשָׁדֵי בֵיהּ כְּרַבָּא לְפוּתְיָא אָמַר לָהּ אִי תְשַׁדְיֵיהּ לְאוּרְכִּיךְ הֲפוּכֵי בְּעִיסְקָא טַב מִינָךְ. רַב עָל לְבֵינֵי שִׁבָּלֵי חֲזַנְהוּ דְקָא נַיְיפָן אָמַר לְהוּ אִי נַיְיפָת אִתְנוּפֵי הֲפוּכֵי בְעִסְקָא טַב מִינָךְ. אָמַר רָבָא מֵאָה זוּזֵי בְּעִסְקָא כָּל יוֹמָא בִּשְׂרָא וְחַמְרָא. מֵאָה זוּזֵי בְאַרְעָא מִילְחָא וַחֲפוּרָה וְלֹא עוֹד אֶלָּא מְגַנְיָא לֵיהּ אַאַרְעָא וּמְרַמְיָא לֵיהּ תִּיגְרֵי. אָמַר רַב פַּפָּא זְרַע וְלָא תֵזְבִין אַף עַל גַּב דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ הָנֵי מְבָרְכָן. זְבִין וְלָא תִיזוּל הַנֵי מִילֵי בִּיסְתַּרְקִי אֲבָל גְּלִימָא לָא מִיתְרַמְיָא לֵיהּ. טוּם וְלָא תַשְׁפִּיץ שְׁפִיץ וְלָא תִיבְנֵי שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן. קְפוֹץ זְבִין אַרְעָא מָתוֹן נְסִיב אִתְּתָא. נְחִית דַּרְגָּא נְסִיב אִתְּתָא. סַק דַּרְגָּא בְּחַר שׁוּשְׁבִינָא:

רש״ישיעמדו על הקרקע - יניחו אומנותם לעסוק בחריש ובקציר:
וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט אל הארץ יעמדו:
וירדו - לשון ירידת עניות:
דשדי בה כרבא - זרע כרוב. לישנא אחרינא כרבא חרישה כמו כרוב ותני (ב"ב דף יב.) כמה דמסיק תעלא מבי כרבא (נדה דף סה:):
לפותיא - לרוחב הערוגה:
אי תשדייה לאורכיך - כלומר אפילו תחזור ותחרשנה לא יועיל כלום לפי עסקא:
דהפוכי בעסקא טוב - להרויח יותר:
דקא נייפן - הרוח מנשבת זו בזו:
אי תניפנו - כמה שתרצו תנופפו אין תועלת בהן לפי פרקמטיא. תניפנו לשון הניפי לי במניפה (ב"מ דף פו.):
חפורה - שחת ששכרה מועט ואוכל עשבים וחזיז במלח:
חפורה - ירק מן התבואה עד שלא הביאה שליש:
מגניא ליה אארעא - [משכבת אותו על הארץ] לשמור כל הלילה:
[ומרמיא ליה תיגרי - בשבילה מתקוטט עם בני אדם]:
זרע - תבואה לאכילת ביתך:
ולא תזבון - לא תקנה תבואה מן השוק:
ואע"ג דכי הדדי נינהו - אפילו חיטין בזול וקרקעך אינו חשוב ואין לך שכר לפי השעה אפ"ה הני מתברכין. ברכה מצויה בדבר שאין לוקח בדמים ואין כלה מהר:
ברכה - פוישו"ן בלע"ז:
זבן ולא תיזול - מכור כלי תשמישך והשתמש בדמים בפרקמטיא קודם שתבא לידי עניות:
ביסתרקי - כלי הבית טאפי"ט (טפי"ד: שטיח (ראה בספר זיהויים שונים. אני בחרתי את התעתיק הזה, הקרוב יותר לדף הגמרא שלנו. ד.ג.)) בלע"ז:
אבל גלימא - שהיא להתכבד בלבישתה לא ימכור דלמא כי הדר בעי לה לא מתרמיא ליה הגונה כמותה:
טום - תרגום של סתום כמו סתמום פלשתים (בראשית כ״ו: ט״ו) טומינון פלשתאי. טום ולא תשפוץ אם יש לך חור קטן בכותל רעוע סתום אותו מיד ולא תרחיב בנקב לשפץ בו טיט ולבנים הרבה ליפותו:
שפוץ - פלשטי"ר (פלשטי"ר: לטייח) בלע"ז. ואם בעל נפש אתה להנאות בנייניך הרחב הנקב ושפציהו להיות יפה:
ולא תיבני - לא תפיל את כל הכותל ותבנהו:
מתון נסיב איתתא - המתן עד שתבדוק מעשיה שלא תהא רעה וקנטרנית:
נחית דרגא ונסיב איתתא - לא תקח אשה חשובה ממך שמא לא תתקבל עליה:
שושבינא - אוהב טוב. בחר לך אדם חשוב להדבק אחריו:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץואמר ר' אלעזר: עתידים כל בעלי אומניות שונות שיעמדו על הקרקע ויעסקו בעיבודה, שנאמר: "וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו" (יחזקאל כז, כט). ואמר ר' אלעזר: אין לך אומנות פחותה מן אומנות הקרקע, מעבודת האדמה, שנאמר: "וירדו", משמע שגם עבור המלחים עבודת האדמה היא ירידה. וכעין זה מסופר: ר' אלעזר חזיא לההיא ארעא דשדי ביה כרבא לפותיא [ראה אדמה, קרקע, שהיה זרוע כרוב לרוחב הערוגה], שהיתה השדה חרושה לרוחב, אמר ליה [לו] לקרקע: אי תשדייה לאורכיך [גם אם יחרשו אותך פעם נוספת לאורכך] לטייב אותך יותר — עדיין הפוכי בעיסקא טב מינך [לעסוק בעסק טוב ממך] כי ריווחי המסחר גדולים הרבה מהרווחים שבעבודת האדמה.
כיוצא בו מסופר: רב על לביני שיבלי [נכנס בין השבלים], חזנהו דקא נייפן [ראה אותן שהן מתנפנפות ברוח], אמר להו [להן]: אי נייפת איתנופי [אם תתנפנפו תתנפנפו], אך הפוכי בעיסקא טב מינך [לעסוק בעסק טוב מכם]. וכיוצא בו אמר רבא: מי שיש לו מאה זוזי [דינרים] בעיסקא [בעסק] כל יומא [יום] יש לו בשרא וחמרא [בשר ויין], ומי שיש לו שווה מאה זוזי [דינרים] בארעא [בקרקע] — יש לו מילחא וחפורה [מלח וירקות]. ולא עוד אלא שעבודת האדמה מגניא ליה אארעא, ומרמיא ליה תיגרי [משכיבה אותו לארץ לשמור, ומטילה עליו קטטות] עם שכניו ועם אחרים.
אמר רב פפא: אם יש בידך — זרע את התבואה למאכל בני ביתך, ולא תזבין [תקנה אותה] מן השוק, שאף על גב דכי הדדי נינהו, הני מברכן [שאף על פי שהן זו כמו זו בשוויין, אלה שאתה זורע מבורכות]. זבין [קנה] בגדים לעצמך ולא תיזול [תארוג] בגדים לעצמך. ומעירים, הני מילי ביסתרקי [דברים אלה אמורים דווקא במצעות], אבל גלימא [גלימה] שהוא לובש אותה שמא לא מיתרמיא ליה [תזדמן לו] בדיוק כחפצו, ומוטב שיכין אותה בדיוק לפי מידותיו.
ועוד יעץ רב פפא: אם יש חור קטן בקיר ביתך, טום [סתום] אותו מיד ולא תשפיץ [תשפץ, תתקן] אותו על ידי הרחבת החור כדי למלאותו בטיט ולבנים כדי שיהיה התיקון יפה יותר. ואם מכל מקום רוצה אתה לתקנו בצורה יפה יותר — שפוץ [שפץ] על ידי הרחבת החור ומילויו בלבנים וטיט, ולא תיבני [תבנה] את כל הקיר מחדש, שכל העוסק בבנין מתמסכן (נעשה עני). קפוץ זבין ארעא [מהר קנה קרקע] שלא יקדימוך אחרים, מתון נסיב איתתא [המתן ושא אשה] עד שתמצא את הראויה לך. נחית דרגא נסיב איתתא [רד דרגה אחת ממעמדך ושא אשה] ממעמד נמוך יותר, שאם תישא אשה ממעמד גבוה יותר, יתכן ולא תתקבל עליה. סק דרגא [עלה דרגה] ובחר לך שושבינא [ידיד].

זוהר ספר הזהר, ויגש ז׳

וְלֹא יָכוֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכָל הַנִּצָבִים עָלָיו וְגוֹ' רַבִּי חִיָּא פָּתַח וְאָמַר (תהלים קי''ב) פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד, תָּא חֲזֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא עָלְמָא וְאַשְׁלִיט עֲלֵיהּ לָאָדָם דִּיהֵא מַלְכָּא עַל כֹּלָּא וְהַאי בַּר נַשׁ מִתְפָּרְשָׁן מִנֵּיהּ בְּעָלְמָא כַּמָּה זִינִין מִנְּהוֹן צַדִּיקַיָּא וּמִנְּהוֹן רְשִׁיעַיָּא מִנְּהוֹן טִפְּשִׁין וּמִנְהוֹן חַכִּימִין וְכֻלְּהוּ אִתְקַיְּמוּ בְּעָלְמָא עֲתִירִין וּמַסְכְּנִין וְכֻלְּהוּ בְּגִין לְמִזְכֵּי אִלֵּין בְּאִלֵּין לְמִזְכֵּי צַדִּיקַיָּא עִם רְשִׁיעַיָּא לְמִזְכֵּי חַכִּימִין עִם טִפְּשִׁין לְמִזְכֵּי עֲתִירִין עִם מַסְכְּנִין דְּהָא בְּגִין כָּךְ זָכִי בַּר נַשׁ לְחַיֵּי עָלְמָא וְאִתְקְּשָׁר בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּהָא צְדָקָה דְּאִיהוּ עָבִיד קָאִים לְעָלְמִין דִּכְתִיב וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד, פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כַּד בָּרָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא קָאִים לֵיהּ עַל סָמְכָא חַד וְצַדִּיק שְׁמֵיהּ וְהַאי צַדִּיק אִיהוּ קִיּוּמָא דְּעָלְמָא וְדָא אִיהוּ דְּאַשְׁקֵי וְזָן לְכֹלָּא דִּכְתִיב (בראשית ב) וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְּׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד מַהוּ יִפָּרֵד אֶלָּא הַהוּא מְזוֹנָא וּמְשַׁקְיָא דְּהַהוּא נָהָר נָטִיל גִּנְתָא וּלְבָתַר אִתְבַּדָּר הוּא מִשַּׁקְיָא לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא וְכַמָּה אִנּוּן דִּמְצַפָּאָן לְאִתְשַׁקְּיָא וּלְאִתְזָנָא מִתַּמָּן כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (תהלים קמ''ה) עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, וּבְגִין כָּךְ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים דָּא צַדִּיק צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דִּבְגִין כָּךְ אִיהִי קַיְּמָא בְּרָזָא דְּשָׁלֵם בְּקִיּוּמָא שְׁלִים, רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעַס דָּא מַלְכוּת עכו''ם, תָּא חֲזֵי מַלְכוּת שָׁמַיִם אִיהִי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְקַיְּמָא כָּל מַסְכְּנֵי בְּגוֹ צִלָּא דְּשֵׁרוּתָא דִּשְׁכִינְתָּא וְצַדִּיק דָּא אִיהוּ אִקְּרֵי גַּבַּאי צְדָקָה לְמֵיחָן וּלְמֵזָן לְכֹלָּא דִּכְתִיב פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים בְּגִין כָּךְ גַּבָּאי צְדָקָה נָטְלֵי אַגְרָא לָקֳבֵל כֻּלְּהוּ דְּיָהֲבֵי צְדָקָה תָּא חֲזֵי וְלֹא יָכוֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכָל הַנִּצָבִים אִלֵּין אִנּוּן כָּל דְּקַיְּמֵי לְאִתְזָנָא וּלְאִתְשַׁקְּיָא מִנֵּיהּ, וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו, אִתּוֹ דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֶחָיו אִלֵּין שְׁאָר רְתִיכִין חֵילִין דִּכְתִיב בְּהוּ (תהלים קכ''ב) לְמַעַן אֲחַי וְרֵעָי, דּ''א וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּזִמְנָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְאִזְדַוָּגָא בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו בְּזִמְנָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַוָּה מִתְחַבַּר בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל בְּגִין דְּאִנּוּן נָטְלֵי בִּלְחוֹדַיְהוּ וְלָא חֲבוּרָא דְּעַמִּין עכו''ם בַּהֲדַיְהוּ בְּגִין כָּךְ (במדבר כ''ט) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם דְּהָא בְּזִמְנָא דָּא אִיהוּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי בַּחֲבוּרָא חָדָא עִם יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב בְּהוּ אֲחַי וְרֵעָי כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ, רַבִּי יֵיסָא פָּתַח קְרָא בְּזִמְנָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יוֹקִים לָהּ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא וְיִבְעֵי לְאַנְקָמָא נִקְמָתָא מֵעַמָּמַיָּא עכו''ם כְּדֵין כְּתִיב (ישעיה ס''ג) וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וּכְתִיב הָכָא וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שם) וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם:

תרגום הזוהרוְלֹא יָכוֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק וְגוֹ': רַבִּי חִיָּא פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קי''ג) פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים וְגוֹ'. בֹּא וּרְאֵה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא הָעוֹלָם, וְהִמְשִׁיל אֶת הָאָדָם עָלָיו. שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ עַל הַכֹּל. וְאָדָם הַזֶּה, נִפְרָדִים מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם כַּמָּה מִינִים, מֵהֶם צַדִּיקִים מֵהֶם רְשָׁעִים, מֵהֶם טִפְּשִׁים מֵהֶם חֲכָמִים, וְכֻלָּם כָּל אַרְבַּע מִינִים הַלָּלוּ, מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם עֲשִׁירִים וַעֲנִיִּים וְכֻלָּם הוּא, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ וְיֵטִיבוּ אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, שֶׁיֵּטִיבוּ הַצַדִּיקִים עִם הָרְשָׁעִים לְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, וְיֵטִיבוּ הַחֲכָמִים עִם הַטִּפְּשִׁים, לְלַמְּדָם שֵׂכֶל. וְיֵטִיבוּ הָעֲשִׁירִים עִם הָעֲנִיִּים, לְמַלְּאוֹת מַחֲסוֹרָם. כִּי עַל יְדֵי זֶה, זוֹכֶה הָאָדָם לְחַיֵּי עוֹלָם, וּמִתְקַשֵּׁר בְּעֵץ הַחַיִּים. וְעַל זֶה אוֹמֵר הַכָּתוּב, פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא צְדָקָה זוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, עוֹמֶדֶת לָעַד, שֶׁכָּתוּב. וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד. פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים: רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כַּאֲשֶׁר בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, הֶעֱמִיד אוֹתוֹ עַל עַמּוּד אֶחָד, וְצַדִּיק שְׁמוֹ. וְצַדִּיק זֶה הוּא קִיּוּם הָעוֹלָם, וְזֶה הוּא שֶׁמַּשְׁקֶה, וְזָן לַכֹּל. שֶׁכָּתוּב, (בראשית ג') וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְגוֹ'. וּמִשָּׁם יִפָּרֵד. מַהוּ יִפָּרֵד, שֶׁאוֹמֵר הַכָּתוּב, אֶלָּא, אוֹתוֹ מָזוֹן וּמַשְׁקֶה שֶׁל נָהָר הַהוּא, מְקַבֵּל הַכֹּל הַגָּן, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּזֵּר הַמַשְׁקֶה לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְכַמָּה הֵם הַמְּצַפִּים לְהִשָּׁתוֹת וּלְהִזּוֹן מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קס''ה) עֵינֵי כֹל אֵלֶיךְ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. וְעַל כֵּן, פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, זֶהוּ הַצַדִּיק, צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד, זוֹהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה, הִיא עוֹמֶדֶת בְּסוֹד הַשָּׁלוֹם, בְּקִיּוּם שָׁלֵם. רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעַס, זֶה הִיא מַלְכוּת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, בֹּא וּרְאֵה, מַלְכוּת שָׁמַיִם, הִיא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַמְקַיֶּמֶת כָּל הָעֲנִיִּים בְּצֵל מִשְׁכָּנָהּ שֶׁל הַשְּׁכִינָה, וְצַדִּיק זֶה, הוּא נִקְרָא גַּבַּאי צְדָקָה, לְחוֹנֵן וְלָזוּן אֶת הַכֹּל, דִכְתִיב פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, מִשּׁוּם זֶה גַּבָּאֵי צְדָקָה מְקַבְּלִים שָׂכָר, נֶגֶד כֻּלָּם שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם הַצְדָקָה, בֹּא וּרְאֵה, וְלֹא יָכוֹל וְגוֹ' לְכָל הַנִּצָבִים עָלָיו: אֵלּוּ הֵם, כָּל הָעוֹמְדִים לְהִזּוֹן וְלִשְׁתוֹת מִמֶּנּוּ. וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו. זוֹהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא עָמַד אִישׁ אִתָּהּ, בְּהִתְוַדַּע וְגוֹ', דְּהַיְנוּ בְּעֵת הַזִּוּוּג, כִּי זִוּוּג מְכוּנֶה יְדִיעָה. אֶחָיו, אֵלּוּ הֵם שְׁאָר הַמֶּרְכָּבוֹת וְהַצְבָאוֹת, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם לְמַעַן אֲחַי וְרֵעָי. דָּבָר אַחֵר וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ: פֵּרוּשׁוֹ, בִּזְמָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מִתְחַבֵּר בְּיִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהֵם בִּלְבַדָּם מְקַבְּלִים אָז מֵהֶאָרַת הַזִּוּוּג, וְאֵין חִבּוּר מֵהָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה עִמָּהֶם, מִשּׁוּם זֶה אוֹמֵר הַכָּתוּב, (במדבר כ''ט) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כִּי בַּזְּמָן הַהוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא בְּחִבּוּר אֶחָד עִם יִשְׂרָאֵל בִּלְבַדָּם, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם אַחַי וְרֵעָי. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ. רַבִּי יֵיסָא פָּתַח הַכָּתוּב, בִּזְמָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָקִים אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָפָר, וְיִרְצֶה לִנְקֹם נִקְמָתוֹ מֵעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אָז כָּתוּב, (ישעיה ס''ג) וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב כָּאן, וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, וַיְּנַטְלֵם וַיְּנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תשובה א׳: ד׳

א. אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּל וְעִצוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר יֵשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁהֵן מִתְכַּפְּרִין בְּשַׁעְתָּן וְיֵשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁאֵין מִתְכַּפְּרִין אֶלָּא לְאַחַר זְמָן. כֵּיצַד עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין בָּה כָּרֵת וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר (ירמי' ג') שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם וְגו':

ב. עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּה כָּרֵת וְלֹא מִיתַת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְשׁוּבָה תְּשׁוּבָה תּוֹלָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר (ויקרא טז) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם עָבַר עַל כְּרִיתוּת וּמִיתַת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְשׁוּבָה תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין וְיִסּוּרִין הַבָּאִים עָלָיו גּוֹמְרִין לוֹ הַכַּפָּרָה וּלְעוֹלָם אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ כַּפָּרָה גְמוּרָה עַד שֶׁיָּבֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִין וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר (תהלים פט) וּפָּקַדְתִּי בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם:

ג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁלֹּא חִלֵּל אֶת הַשֵׁם אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה וְהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים וְהוּא עוֹמֵד בִּתְשׁוּבָתוֹ וּבָאוּ עָלָיו יִסּוּרִין אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ כַּפָּרָה גְמוּרָה עַד שֶׁיָּמוּת אֶלָּא תְשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְיִסּוּרִין שְׁלָשְׁתָּן תּוֹלִין וּמִיתָה מְכַפֶּרֶת שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' כב) וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם וְגוֹ':

מוסר

ספר חרדים דף ע"א ע"א

אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעֵת הַתְּפִלָּה לֹא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַקִּיר וְהָרֶמֶז לִשְׁכִינָה שֶׁיָּסִיר כָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה אוֹ אֲפִילוּ בִּלְתִּי רָעָה מִלְּבָבוֹ וְלֹא יְכַוֵּין אֶלָּא לְפִירוּשׁ מַה שֶׁמּוֹצִיא בִשְׂפָתָיו. יְדַּמֶּה הָאָדָם זֶה הָעוֹלָם לְקַיִץ יָפֶה וְאַחֲרֵי מָוֶת לְחוֹרֶף קָשֶׁה וְאִם לֹא יָכִין בַּקַיִץ יָמוּת בַּחוֹרֶף וְהַיְינוּ דִּכְתִיב (משלי ו) לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל וְגוֹ' עוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ לֹא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ הַיְינוּ הַגּוּף אֶלָּא כְּאִלּוּ אֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם וְיִדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּנַפְשׁוֹ כְּאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת בְּבַרְזֶל. הַצַדִּיק הַיּוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְיַיחֵד הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּבְרָא בְּיוּ''ד וּמֵהָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁהוּא רֶמֶז לְהֵ''א רִאשׁוֹנָה שֶׁל שֵׁם. הָאָדָם שֶׁבָּאָרֶץ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו רֶמֶז לְוי''ו הָאָרֶץ אֲשֶׁר יוֹשֵׁב עָלֶיהָ רֶמֶז לְהֵ''א אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵׁם וּבְצֵאתוֹ חוּץ לָאָרֶץ מַפְרִיד. וְהָאָבוֹת לֹא יָצְאוּ אֶלָּא עַל פִּי הַדִּבּוּר. עוֹד כֵּיוָן שֶׁגוֹלֶה הָאָדָם מִן הָאָרֶץ גוֹרֵם גָלוּת לַשְּׁכִינָה עִמּוֹ וְאִם אָדָם בְּצָרָה בָּאָרֶץ דַיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ עִמוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. הַמּוּבְחַר שֶׁבָּאָדָם הוּא הַלֵּב רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַשֵּׂכֶל וְכֵן אָמְרוּ דַּעַת חָסַרְתָּ מַה קָנִיתָ דַעַת קָנִיתָ מַה חָסַרְתָּ וְהַמַכְעִיס לְיוֹצְרוֹ בְּמִבְחַר הַטּוֹבוֹת שֶׁהֵטִיבוֹ כַּמָּה עָנְשׁוֹ גָּדוֹל:

פרשת ויגש יום שלישי

תורה בראשית מ״ד: כ״ח-ל״ב

נביאים יחזקאל ל״ז: כ״ה-ל״ח: א׳

כתובים משלי י׳: ט״ו-י״ט

משנה משנה יבמות י״א

גמרא יבמות ס״ג א: ז׳-י׳

זוהר ספר הזהר, ויגש ז׳

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תשובה א׳: ד׳

מוסר