פרשת ראה יום שני

ראה · שני

תורה דברים י״א: ל״ב-י״ב: ג׳

יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה:

יא (לב) וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשׂ֔וֹת אֵ֥ת כׇּל־הַֽחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

וְתִטְּרוּן לְמֶעְבַּד יָת כָּל קְיָמַיָּא וְיָת דִּינַיָּא דִּי אֲנָא יָהֵב קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין:

רש״ימצבה. שֶׁל אֶבֶן אַחַת, וְהוּא בִּימוֹס שֶׁשְּׁנוּיָה בַּמִּשְׁנָה (עבודה זרה מ"ז): אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּתָהּ לְבִימוֹס:
אֲשֶׁ֧ר. אִילָן הַנֶּעֱבָד:

יב (א) אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂוֹת֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כׇּ֨ל־הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל־הָאֲדָמָֽה׃

אִלֵּין קְיָמַיָּא וְדִינַיָּא דִּי תִטְּרוּן לְמֶעְבַּד בְּאַרְעָא דִּיהַב יְיָ אֱלָהָא דַאֲבָהָתָךְ לָךְ לְמֵירְתַהּ כָּל יוֹמַיָּא דִּי אַתּוּן קַיָּמִין עַל אַרְעָא:

(ב) אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃

אַבָּדָא תְאַבְּדוּן יָת כָּל אַתְרַיָּא דִּי פְלָחוּ תַמָּן עַמְמַיָּא דִּי אַתּוּן יָרְתִין יָתְהוֹן יָת טַעֲוָתְהוֹן עַל טוּרַיָּא רָמַיָּא וְעַל רָמָתָא וּתְחוֹת כָּל אִילַן עַבּוֹף:

רש״יאַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן. אַבֵּד וְאַחַר כָּךְ תְּאַבְּדוּן, מִכָּאן לָעוֹקֵר עֲ"זָ שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ (עבודה זרה מ"ה):
אֶֽת כׇּל הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ שָׁ֣ם וגו'. וּמַה תְּאַבְּדוּן מֵהֶם? אֶת אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר עַל הֶהָרִים:

(ג) וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבְּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא׃

וּתְתָרְעוּן יָת אֱגוֹרֵיהוֹן וּתְתַבְּרוּן יָת קָמָתְהוֹן וַאֲשֵׁרֵיהוֹן תּוֹקְדוּן בְּנוּרָא וְצַלְמֵי טַעֲוָתְהוֹן תְּקוֹצְצוּן וְתוֹבְדוּן יָת שִׁמְהוֹן מִן אַתְרָא הַהוּא:

רש״ימִזְבְּחֹתָ֗ם. שֶׁל אֲבָנִים הַרְבֵּה:
וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת שְׁמָ֔ם. לְכַנּוֹת לָהֶם שֵׁם לִגְנַאי, בֵּית גַּלְיָא — קוֹרִין לָהּ בֵּית כַּרְיָא, עֵין כֹּל — עֵין קוֹץ (שם ל"ו):

נביאים ישעיהו נ״ד: י״ז-נ״ה: ג׳

נד (יז) כׇּל־כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכׇל־לָשׁ֛וֹן תָּקוּם־אִתָּ֥ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי זֹ֡את נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְהֹוָ֧ה וְצִדְקָתָ֛ם מֵאִתִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {ס}

כָּל זַיִן דְיִתַּקַן עֲלַךְ יְרוּשְׁלֵם לָא יַצְלַח וְכָל לִישָׁן דִיקוּם עִמָךְ לְדִינָא תְּחַיְבִינֵהּ דָא אַחְסָנַת עֲבָדַיָא דַייָ וְזַכְוָתֵיהוֹן מִן קֳדָמַי אֲמַר יְיָ:

רש״יכׇּל כְּלִ֞י יוּצַ֤ר. כָּל כְּלִי זַיִן אֲשֶׁר יִלְטְשׁוּהוּ וִיחַדְּדוּהוּ בִּשְׁבִילֵךְ לְהִלָּחֵם בָּךְ:
יוּצַ֤ר. לְשׁוֹן ״חַרְבוֹת צוּרִים״ (יהושע ה: ב), ״אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ״ (תהלים פט: מד):

נה (א) ה֤וֹי כׇּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם וַאֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶאֱכֹ֔לוּ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּלוֹא־כֶ֛סֶף וּבְל֥וֹא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְחָלָֽב׃

וַי כָּל דְצָבִי לְמֵילָף יֵיתֵי וְיֵלֵף וּדְלֵית לֵיהּ כְּסַף אֱתוֹ שְׁמָעוּ וַאֲלִיפוּ וֶאֱתוֹ שְׁמָעוּ בְלָא בְדָמִין וּבְלָא בְּמָמוֹן אוּלְפַן דְטַב מַחֲמָר וּמֵחָלָב:

רש״יה֤וֹי כׇּל צָמֵא֙. הוֹי זֶה, לְשׁוֹן קְרִיאָה וְזִמּוּן וְקִבּוּץ הוּא, וְיֵשׁ הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא: ״הוֹי הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן״ (זכריה ב: י):
לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם. לַתּוֹרָה:
שִׁבְרוּ֙. לְשׁוֹן ״לִשְׁבֹּר בָּר״ (בראשית מב: ג), קְנוּ:
יַ֥יִן וְחָלָֽב. לֶקַח טוֹב מִיַּיִן וְחָלָב:

(ב) לָ֤מָּה תִשְׁקְלוּ־כֶ֙סֶף֙ בְּלוֹא־לֶ֔חֶם וִיגִֽיעֲכֶ֖ם בְּל֣וֹא לְשׇׂבְעָ֑ה שִׁמְע֨וּ שָׁמ֤וֹעַ אֵלַי֙ וְאִכְלוּ־ט֔וֹב וְתִתְעַנַּ֥ג בַּדֶּ֖שֶׁן נַפְשְׁכֶֽם׃

לְמָא תִתְקְלוּן כַּסְפְּכוֹן בְּלָא לְמֵיכַל וְלֵאוּתְכוֹן בְּלָא לְמִשְׂבַּע קַבִּילוּ קַבְּלָא לְמֵימְרִי וֶאֱכוּלוּ דְטַב וְתִתְפַּנֵק בְּדִדְהֵין נַפְשְׁכוֹן:

רש״ילָ֤מָּה תִשְׁקְלוּ כֶ֙סֶף֙. לָמָּה תִּגְרְמוּ לָכֶם לִשְׁקוֹל כֶּסֶף לְאוֹיְבֵיכֶם בְּלֹא לֶחֶם? (ויקרא רבה ל א)

(ג) הַטּ֤וּ אׇזְנְכֶם֙ וּלְכ֣וּ אֵלַ֔י שִׁמְע֖וּ וּתְחִ֣י נַפְשְׁכֶ֑ם וְאֶכְרְתָ֤ה לָכֶם֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם חַֽסְדֵ֥י דָוִ֖ד הַנֶּֽאֱמָנִֽים׃

אַרְכִינוּ אוּדְנֵיכוֹן וְקַבִּילוּ לְמֵימְרִי שְׁמָעוּ וְתִתְקַיֵם נַפְשְׁכוֹן וְאֶגְזַר לְכוֹן קְיַם עֲלָם טַבְוַת דָוִד דִמְהֵימְנָן:

רש״יחַֽסְדֵ֥י דָוִ֖ד. שֶׁאֶגְמוֹל לְדָוִד חֲסָדָיו:

כתובים תהילים מ״ה: א׳-ד׳

מה (א) לַמְנַצֵּ֣חַ עַל־שֹׁ֭שַׁנִּים לִבְנֵי־קֹ֑רַח מַ֝שְׂכִּ֗יל שִׁ֣יר יְדִידֹֽת׃

לְשַׁבָּחָא עַל יָתְבֵי סַנְהֶדְרִין דְמֹשֶׁה דְאִתְאֲמַר בִּנְבוּאָה עַל יְדֵיהוֹן דִבְנֵי קֹרַח שִׂכְלָא טָבָא וְתֻשְׁבַּחְתָּא וְאוֹדָאֲתָא:

רש״יעַל שׁוֹשַׁנִּים. לִכְבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יִסְּדוּ הַשִּׁיר הַזֶּה, שֶׁהֵם רַכִּים כְּשׁוֹשַׁנִּים וְנָאִים כְּשׁוֹשַׁנִּים, וּמַרְטִיבִים מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּשׁוֹשַׁנִּים (שיר השירים ב: ג):
מַ֝שְׂכִּ֗יל. עַל יְדֵי תּוּרְגְּמָן (פסחים קיז.):
שִׁיר יְדִידוֹת. שִׁיר אֲהוּבִים, שִׁיר שֶׁל שֶׁבַח לָהֶם, לְהַאֲהִיבָם עַל הַבְּרִיּוֹת וּלְהַאֲהִיב תּוֹרָתָם עֲלֵיהֶם:
אוֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לַמֶּלֶךְ. הַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁיִּסַּדְתִּי וְעָשִׂיתִי, אֲנִי אוֹמְרוֹ לַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח: טו) ״בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ״:

(ב) רָ֘חַ֤שׁ לִבִּ֨י ׀ דָּ֘בָ֤ר ט֗וֹב אֹמֵ֣ר אָ֭נִי מַעֲשַׂ֣י לְמֶ֑לֶךְ לְ֝שׁוֹנִ֗י עֵ֤ט ׀ סוֹפֵ֬ר מָהִֽיר׃

בָּעֵי לִבִּי מַמְלַל טָב אֵימַר אֲנִי עוֹבָדַי לְמַלְכָּא מַמְלַל לִישָׁנֵי מוֹחִי הֵיךְ קוֹלְמוֹס סַפְרָא רָגִיל:

רש״ירָ֘חַ֤שׁ לִבִּ֨י. כָּךְ הִתְחִיל הַמְשׁוֹרֵר בְּשִׁירוֹ: הִשְׁרִיץ לִבִּי בְּקִרְבִּי דָּבָר טוֹב בְּשִׁבְחֲךָ אַתָּה, תַּלְמִיד חָכָם;
רָ֘חַ֤שׁ. לְשׁוֹן נַעֲנוּעַ, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן שִׁירוּץ וְרִיחוּשׁ:
לְ֝שׁוֹנִ֗י. צַח בְּשִׁירִים כְּעֵט סוֹפֵר מָהִיר. רָאִיתִי בִּיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן: מָהִיר בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי בָּקִי:

(ג) יׇפְיָפִ֡יתָ מִבְּנֵ֬י אָדָ֗ם ה֣וּצַק חֵ֭ן בְּשִׂפְתוֹתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֤ן בֵּֽרַכְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים לְעוֹלָֽם׃

שׁוֹפְרָךְ מַלְכָּא מְשִׁיחָא עֲדִיף מִבְּנֵי נְשָׁא אִתְיְהֵיב רוּחַ נְבוּאָה בְסִפְוָתָךְ מְטוּל כֵּן בֵּרְכִנָךְ יְיָ לְעָלְמָא:

רש״ייׇפְיָפִ֡יתָ מִבְּנֵ֬י אָדָ֗ם. הָעוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת חַיֵּי שָׁעָה, לָמָּה? לְפִי שֶׁהוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ לְהוֹרוֹת כַּהֲלָכָה. הוּצַק – כְּמוֹ נִשְׁפַּךְ, כְּמוֹ ״מוּצָקוֹת״ (זכריה ד: ב), ״וַיִּצֹק עָלֶיהָ שֶׁמֶן״ (ויקרא ב: א):
עַל כֵּ֤ן בֵּֽרַכְךָ֖. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״ה׳ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן״, וּמַה שְּׂכָרָן? ״ה׳ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם״ (תהלים כט: יא):

(ד) חֲגֽוֹר־חַרְבְּךָ֣ עַל־יָרֵ֣ךְ גִּבּ֑וֹר ה֝וֹדְךָ֗ וַהֲדָרֶֽךָ׃

זָרֵז סַיְפָּךְ עַל יַרְכָךְ גִבָּרָא לְמִקְטַל מַלְכִין עִם שִׁלְטוֹנִין הוֹדָךְ וְשִׁיבְהוֹרָךְ:

רש״יחֲגֽוֹר חַרְבְּךָ֣ עַל יָרֵ֣ךְ. לְהִלָּחֵם מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְהוּא הוֹדְךָ וְהוּא הֲדָרֶךָ:

משנה משנה חגיגה ג׳

א. חֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ מִבַּתְּרוּמָה, שֶׁמַּטְבִּילִין כֵּלִים בְּתוֹךְ כֵּלִים לַתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא לַקֹּדֶשׁ. אֲחוֹרַיִם וְתוֹךְ וּבֵית הַצְּבִיטָה בַּתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא בַקֹּדֶשׁ. הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס נוֹשֵׂא אֶת הַתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא אֶת הַקֹּדֶשׁ. בִּגְדֵי אוֹכְלֵי תְרוּמָה, מִדְרָס לַקֹּדֶשׁ. לֹא כְמִדַּת הַקֹּדֶשׁ מִדַּת הַתְּרוּמָה, שֶׁבַּקֹּדֶשׁ מַתִּיר וּמְנַגֵּב וּמַטְבִּיל וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר, וּבַתְּרוּמָה קוֹשֵׁר וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּיל:

ברטנורהחֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ. שֶׁמַּטְבִּילִין כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי. כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם טְמֵאִים:
אֲבָל לֹא לַקֹּדֶשׁ. דְּאָמְרִינַן כָּבְדּוֹ שֶׁל כְּלִי הַפְּנִימִי הַמַּכְבִּיד עַל הַחִיצוֹן שֶׁהוּא מֻנָּח בְּתוֹכוֹ, חוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה (צריך לומר בפני המים, וכן הוא ברש"י בגמרא) וְאֵין טְבִילָה עוֹלָה לֹא לְזֶה וְלֹא לְזֶה:
אֲחוֹרַיִם וְתוֹךְ וּבֵית הַצְּבִיטָה לַתְּרוּמָה. כְּלִי הָרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתוֹכוֹ וּבַאֲחוֹרָיו וּבֵית צְבִיטָתוֹ, כָּל תַּשְׁמִישׁ וְתַשְׁמִישׁ שֶׁבּוֹ, חָשׁוּב כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְעִנְיַן תְּרוּמָה, שֶׁאִם נִטְמָא זֶה לֹא נִטְמָא זֶה. וּבְטֻמְאוֹת דְּרַבָּנָן קָאָמַר, שֶׁאִם נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִים טְמֵאִים לֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ וְלֹא בֵּית צְבִיטָתוֹ, וְאִם נִטְמָא בֵּית צְבִיטָתוֹ לֹא נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו וְתוֹכוֹ. וּפֵרוּשׁ בֵּית הַצְּבִיטָה, בֵּית אֲחִיזָה, לְשׁוֹן וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי (רות ב). וְאִית דְּגָרְסֵי בֵּית הַצְּבִיעָה, לְשׁוֹן אֶצְבַּע, שֶׁעוֹשִׂין לַכְּלִי בֵּית אֲחִיזָה לְהַכְנִיס אֶצְבָּעוֹ בְּתוֹכוֹ כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ הַכְּלִי:
אֲבָל לֹא לַקֹּדֶשׁ. שֶׁאִם נִטְמָא אֶחָד מֵהֶם בְּטֻמְאוֹת דְּרַבָּנָן, כֻּלּוֹ טָמֵא לַקֹּדֶשׁ:
הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס. מִנְעָל שֶׁל זָב:
נוֹשֵׂא אֶת הַתְּרוּמָה. אִם יִרְצֶה, בְּחָבִית שֶׁל חֶרֶס, שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ בָּאֲוִירָהּ:
אֲבָל לֹא אֶת הַקֹּדֶשׁ. מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא חָבִית יַיִן שֶׁל נְסָכִים וְנִפְסְקָה לוֹ רְצוּעָה שֶׁל סַנְדָּל שֶׁהָיָה מִדְרַס הַזָּב, וּנְטָלָהּ בְּיָדוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נָפְלָה לַאֲוִיר הֶחָבִית וְנִטְמָא הַקֹּדֶשׁ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס לֹא יִשָּׂא אֶת הַקֹּדֶשׁ. וּלְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בַּקֹּדֶשׁ הָיָה, לְפִיכָךְ לֹא גָּזְרוּ אֶלָּא בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא בַּתְּרוּמָה:
לֹא כְמִדַּת הַקֹּדֶשׁ. בַּחֲצִיצַת טְבִילוֹתָיו, מִדַּת הַתְּרוּמָה:
שֶׁבַּקֹּדֶשׁ. אִם יֵשׁ בֶּגֶד טָמֵא וּבָא לְהַטְבִּילוֹ, אִם קָשׁוּר הוּא מַתִּיר אֶת קִשְׁרוֹ, מִשּׁוּם דְּדָמִי לַחֲצִיצָה:
וּמְנַגֵּב. אִם לַח הוּא מְנַגְּבוֹ תְּחִלָּה, דְּשַׁמְנוּנִית שֶׁעָלָיו הֲוֵי כְּחוֹצֵץ:
וּבַתְּרוּמָה. אִם יִרְצֶה קוֹשְׁרוֹ וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּיל כְּשֶׁהוּא קָשׁוּר וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם:

עיקר תוספות יום טוב(א) לֹא כוּ'. לְפִי שֶׁמְּפָרֵשׁ בּוֹ הַרְבֵּה דִּינִים בֵּינֵיהֶם נָקַט הַאי לִישָׁנָא. תּוֹסָפוֹת:
(ב) מַתִּיר. דְּאִי מֵרֵישָׁא הֲוָה אֲמִינָא דַּוְקָא כָּבְדּוֹ שֶׁל כְּלִי כוּ'. וְאִי מִסֵּיפָא הֲוָה אֲמִינָא דַּוְקָא קֶשֶׁר דְּמַיָּא מְהַדֵּק לֵיהּ, אֲבָל רֵישָׁא מַיָּא מְקָפֵי לְמָנָא וּמַגְבִּיהִין אוֹתוֹ. גְּמָרָא:
(ג) קוֹשֵׁר. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בִּכְלִי שֶׁהוּא מְפֻצָּל וְלוּחוֹתָיו וְקִירוֹתָיו מְקֻשָּׁרוֹת כְּגוֹן מִטָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ:

ב. כֵּלִים הַנִּגְמָרִין בְּטָהֳרָה, צְרִיכִין טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. הַכְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. הָרְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל, וְהַשְּׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה. וּבַתְּרוּמָה, אִם נִטְמֵאת אַחַת מִיָּדָיו, חֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה. וּבַקֹּדֶשׁ, מַטְבִּיל שְׁתֵּיהֶן, שֶׁהַיָּד מְטַמָּא אֶת חֲבֶרְתָּהּ בַּקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא בַּתְּרוּמָה:

ברטנורהכֵּלִים הַנִּגְמָרִים בְּטָהֳרָה. שֶׁגְּמָרָן חָבֵר, וְנִזְהַר בָּהֶם מִשֶּׁבָּאוּ קָרוֹב לְגָמְרָן שֶׁהֵם רְאוּיִין לְקַבֵּל טֻמְאָה, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ, חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נִתַּז רֹק מִפִּי עַם הָאָרֶץ עַל הַכְּלִי בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הֶחָבֵר אוֹחֵז בּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן לֹא נִגְמַר הַכְּלִי וְלֹא הָיָה מְקַבֵּל טֻמְאָה, שֶׁמָּא לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר וְהָיָה רָאוּי לְקַבֵּל טֻמְאָה עֲדַיִן הָיָה הָרֹק לַח וּמְטַמֵּא, דִּתְנַן בְּמַסֶּכֶת נִדָּה הַזֹּב וְהָרֹק מְטַמְּאִין לַחִים:
הַכְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ. הָיוּ חֲתִיכוֹת הַרְבֵּה שֶׁל אֳכָלִין בִּכְלִי אֶחָד וְנָגַע טְבוּל יוֹם שֶׁהוּא פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה בְּאַחַת מֵהֶן, הַכְּלִי מְצָרְפָן לִהְיוֹת כֻּלָּן חֲשׁוּבִים כַּחֲתִיכָה אַחַת וְנִפְסְלוּ כֻּלָּן, דִּכְתִיב (במדבר ז) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, הַכָּתוּב עֲשָׂאוֹ לְכָל מַה שֶּׁבַּכַּף אַחַת:
אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. אֶלָּא אוֹתָהּ חֲתִיכָה שֶׁנָּגַע בָּהּ הִיא פְּסוּלָה, וְהַשְּׁאָר טְהוֹרוֹת:
הָרְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל. וְאֵינוֹ פּוֹסֵל:
אִם נִטְמֵאת אַחַת מִיָּדָיו. בְּטֻמְאוֹת דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן בְּאֳכָלִין וּמַשְׁקִין טְמֵאִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן, שֶׁאֵין מְטַמְּאִין אֶלָּא יָדַיִם וְלֹא אֶת הַגּוּף:
וּבַקֹּדֶשׁ מַטְבִּיל אֶת שְׁתֵּיהֶן. וְהוּא שֶׁתִּשָּׁאֵר לַחְלוּחִית בַּיָּד הַטְּמֵאָה בַּשָּׁעָה שֶׁנִּטְמְאָה. אֲבָל לֹא הָיָה לַחְלוּחִית בַּיָּד הַטְּמֵאָה, אֵין הַיָּד הָאַחֶרֶת טְמֵאָה עַד שֶׁתִּגַּע בָּהּ:

עיקר תוספות יום טוב(ד) דְּאָז נוֹתְנִין לֵב עֲלֵיהֶן לְשָׁמְרָן בְּטָהֳרָה, וּלְהָכִי לֹא תָּנֵי נַעֲשִׂים אֶלָּא נִגְמָרִים. תּוֹסָפוֹת:
(ה) טְבִילָה. וְלֹא הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ:
(ו) כֵּן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם. וְהָרַאֲבָ"ד הִשִּׂיג דִּבְלֹא נְגִיעָה מַה יַּעֲשֶׂה הַמַּשְׁקֶה. וְהַכֶּסֶף מִשְׁנֶה מְיַשֵּׁב דְּכָל הָנֵי מַעֲלוֹת דְּרַבָּנָן אָמְרִינַן דְּכֵיוָן דְּעַל יְדֵי מַשְׁקֶה מְטַמְּאָה אֶת הַיָּד טֻמְאָה גְּמוּרָה לְכָל דָּבָר, גָּזְרוּ בַּקֹּדֶשׁ לְמַעֲלָתוֹ גַּם בִּלְתִּי נְגִיעָה:
(ז) שֶׁהַיָּד כוּ'. לַאֲתוֹיֵי אִם נָגַע יָד חֲבֵרוֹ. גְּמָרָא:

ג. אוֹכְלִין אֳכָלִים נְגוּבִין בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת בַּתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא בַּקֹּדֶשׁ. הָאוֹנֵן וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים צְרִיכִין טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה:

ברטנורהאוֹכְלִין אֳכָלִים נְגוּבִים בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת בַּתְּרוּמָה. הָכִי קָאָמַר, אוֹכְלִין אֳכָלִים שֶׁל חֻלִּין נְגוּבִין בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת עִם הַתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא עִם הַקֹּדֶשׁ. מִי שֶׁתָּחַב לוֹ חֲבֵרוֹ אֳכָלִין שֶׁל קֹדֶשׁ בְּפִיו בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת, וְזֶה הָאוֹכֵל יָדָיו מְסֹאָבוֹת, אוֹ שֶׁתָּחַב הוּא עַצְמוֹ אֳכָלִין שֶׁל קֹדֶשׁ בְּפִיו עַל יְדֵי כּוּשׁ אוֹ כַּרְכַּר, וּבִקֵּשׁ לֶאֱכֹל צְנוֹן אוֹ בָּצָל שֶׁל חֻלִּין עִמָּהֶן, שֶׁאֵין יָדַיִם מְסֹאָבוֹת הַשְּׁנִיּוֹת לַטֻּמְאָה מְטַמְּאוֹת אֶת הַחֻלִּין, אֲפִלּוּ הָכִי גָּזוּר רַבָּנָן שֶׁלֹּא יֹאכְלֵם עִם הַקֹּדֶשׁ, שֶׁמָּא יִגַּע בְּיָדָיו מְסֹאָבוֹת בָּאֳכָלִין שֶׁל קֹדֶשׁ שֶׁבְּפִיו. וּלְעִנְיַן תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַיָּדַיִם הַמְסֹאָבוֹת פּוֹסְלוֹת, לֹא עָשׂוּ מַעֲלָה זוֹ, אֶלָּא אָמְרִינַן זָהִיר וְלֹא נָגַע. וּלְהָכִי נָקַט נְגוּבִים, שֶׁאִלּוּ הָיָה עַכְשָׁיו מַשְׁקִין עֲלֵיהֶם, הָיוּ הַמַּשְׁקִין נַעֲשִׂים רִאשׁוֹנִים מֵחֲמַת הַיָּדַיִם וְעוֹשִׂין אֶת הַחֻלִּין שְׁנִיִּים, וּכְשֶׁנּוֹגְעִין בַּתְּרוּמָה שֶׁבְּפִיו פּוֹסְלִים אוֹתָהּ:
הָאוֹנֵן. שֶׁלֹּא נִטְמָא בְּמֵתוֹ:
וּמְחֻסָּר כִּפּוּרִים. שֶׁטָּבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ וְלֹא הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו:
צְרִיכִין טְבִילָה. לְאַחַר שֶׁיָּבִיא קָרְבָּנוֹ, אִם רָצָה לֶאֱכֹל קֹדֶשׁ, כֵּיוָן דְּעַד הָאִידְנָא הָיוּ אֲסוּרִים בַּקֹּדֶשׁ אַצְרְכִינְהוּ רַבָּנָן טְבִילָה. וּמְחֻסָּר כִּפּוּרִים פּוֹסֵל אֶת הַקֹּדֶשׁ בִּנְגִיעָה. וְהָאוֹנֵן אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל אֵינוֹ פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה:
אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. דִּמְחֻסָּר כִּפּוּרִים וְאוֹנֵן מֻתָּרִים בַּתְּרוּמָה. וְאַף עַל גַּב דְּאוֹנֵן אָסוּר בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מֻתָּר הוּא בַּתְּרוּמָה, דִּמְרַבִּינַן לֵיהּ מִוְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ (ויקרא כב), זָרוּת אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא אֲנִינוּת:

עיקר תוספות יום טוב(ח) וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהֵן פְּשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ וְאֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, וְכֵן פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת. וְקָשֶׁה דְּלֹא מָצִינוּ שֶׁהַיָּדַיִם יְטַמְּאוּ לַכֵּלִים, אֶלָּא אוֹרְחָא דְּמִלְתָא נָקַט. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּמֶלְקָחַיִם וְדוֹמֵיהֶן:
(ט) וְהִסִּיחוּ דַּעְתָּן, וְשֶׁמָּא נִטְמְאוּ וְהֵם לֹא יָדְעוּ. הָרַמְבַּ"ם:
(י) וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם. טַעֲמָם מִדְּרֵישׁ פֶּרֶק י"ב דִּזְבָחִים תְּנַן הָאוֹנֵן נוֹגֵעַ. אֲבָל שָׁם פֵּרְשׁוּ וְהוּא שֶׁטָּבַל וְלֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ, וְאִם כֵּן שָׁוִים הֵם. וְהָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ פֵּרֵשׁ דְּבִשְׁנֵיהֶם הַנְּגִיעָה מֻתָּר, וְכֵן מַשְׁמַע שָׁם בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ד. חֹמֶר בַּתְּרוּמָה, שֶׁבִּיהוּדָה נֶאֱמָנִים עַל טָהֳרַת יַיִן וְשֶׁמֶן כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּבִשְׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים אַף עַל הַתְּרוּמָה. עָבְרוּ הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים וְהֵבִיאוּ לוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה, לֹא יְקַבְּלֶנָּה מִמֶּנּוּ, אֲבָל מַנִּיחָהּ לַגַּת הַבָּאָה. וְאִם אָמַר לוֹ, הִפְרַשְׁתִּי לְתוֹכָהּ רְבִיעִית קֹדֶשׁ, נֶאֱמָן. כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן הַמְדֻמָּעוֹת, נֶאֱמָנִין עֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים, וְקֹדֶם לַגִּתּוֹת שִׁבְעִים יוֹם:

ברטנורהשֶׁבִּיהוּדָה נֶאֱמָנִים וְכוּ'. לְהָכִי נָקַט בִּיהוּדָה, לְפִי שֶׁרְצוּעָה שֶׁל אֶרֶץ כּוּתִיִּים הָיְתָה מַפְסֶקֶת בֵּין גָּלִיל לִיהוּדָה, וִירוּשָׁלַיִם אֶרֶץ יְהוּדָה הָיְתָה, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָבִיא קֹדֶשׁ מֵאֶרֶץ הַגָּלִיל לִיהוּדָה לְפִי שֶׁגָּזְרוּ טֻמְאָה עַל אֶרֶץ הָעַמִּים, וַאֲפִלּוּ שֶׁל חֲבֵרִים שֶׁבַּגָּלִיל לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לַהֲבִיאוֹ לִנְסָכִים:
נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת יַיִן וְשֶׁמֶן כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה. עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר יַיִן זֶה טָהוֹר וְהוּא לִנְסָכִים, שֶׁמֶן זֶה טָהוֹר וְהוּא לִמְנָחוֹת, נֶאֱמָן לְעוֹלָם, דְּמִשּׁוּם חֻמְרָא דְּקֹדֶשׁ מִזְדַּהֵר וְלֹא מְשַׁקֵּר. אֲבָל אִם אָמַר יַיִן וְשֶׁמֶן אֵלּוּ טְהוֹרִים וְהֵן לִתְרוּמָה, אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁאֵין אִסּוּר טֻמְאַת תְּרוּמָה חָמוּר בְּעֵינֵי עַמֵּי הָאָרֶץ וְחָיְשִׁינַן דִּלְמָא מְשַׁקְּרֵי בָּהּ:
וּבִשְׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים. בְּעֵת הַבָּצִיר וּבְעֵת שֶׁעוֹצְרִים הַזֵּיתִים בַּבַּד, נֶאֱמָנִין אַף עַל הַתְּרוּמָה, לְפִי שֶׁכָּל בְּנֵי אָדָם מְטַהֲרִים אֶת כְּלֵיהֶם בְּעֵת עֲשִׂיַּת הַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן כְּדֵי לְהַפְרִישׁ הַתְּרוּמָה בְּטָהֳרָה:
עָבְרוּ הַגִּתּוֹת וְכוּ'. לְאַחַר שֶׁעָבַר זְמַן הַבָּצִיר אוֹ זְמַן עֲצִירַת הַזֵּיתִים בְּבֵית הַבַּד, וְהֵבִיא עַם הָאָרֶץ חָבִית שֶׁל יַיִן אוֹ שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה לְכֹהֵן חָבֵר וְאוֹמֵר שֶׁהִיא טְהוֹרָה: לֹא יְקַבְּלֶנָּה מִמֶּנּוּ. בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה, דִּלְאַחַר הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים אֵינוֹ נֶאֱמָן:
אֲבָל מַנִּיחָהּ לַגַּת הַבָּאָה. עַם הָאָרֶץ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלְּאַחַר הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים אֵינוֹ נֶאֱמָן, מַנִּיחַ חָבִית זוֹ לַגַּת הַבָּאָה וְאָז נוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן, דִּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא נֶאֱמָן עָלֶיהָ:
רְבִיעִית. הַלֹּג יַיִן לִנְסָכִים, נֶאֱמָן עַל כָּל הֶחָבִית, דְּמִגּוֹ דִּמְהֵימָן אַקֹּדֶשׁ מְהֵימָן נַמִּי אַתְּרוּמָה:
כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן הַמְדֻמָּעוֹת. הַמְטַהֵר אֶת טִבְלוֹ לִנְסָכִים, וְהַשְׁתָּא אִיכָּא חֻלִּין וּתְרוּמָה וְקֹדֶשׁ מְעֹרָבִין וּמְדֻמָּעִין זֶה בָּזֶה, וּבָא לוֹמַר גַּם עַל הַכַּדִּים שֶׁהֵן טְהוֹרִים, אַף עַל גַּב דְּעַם הָאָרֶץ אֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַכַּדִּים אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַגִּתּוֹת, הָאִידְנָא מְהֵמְנִינַן לֵיהּ עַל הַכַּדִּים אֲפִלּוּ קֹדֶם שְׁעַת הַגִּתּוֹת שִׁבְעִים יוֹם, דְּמִגּוֹ דִּמְהֵימָן אַקֹּדֶשׁ מְהֵימָן נַמִּי אַתְּרוּמָה וְאַכַּדִים, דִּגְנַאי הוּא לַקֹּדֶשׁ שֶׁיִּהְיוּ הַכַּדִּים שֶׁעֵירוּהוּ מֵהֶם בְּחֶזְקַת טֻמְאָה וְהוּא קָרֵב. וְשִׁבְעִים יוֹם דְּנָקַט, מִשּׁוּם דְּאוֹרְחָא דְּעָלְמָא הוּא לְהַזְמִין אֶת הַכֵּלִים וּלְטַהֲרָם שִׁבְעִים יוֹם קֹדֶם הַגִּתּוֹת:

עיקר תוספות יום טוב(יא) וְאִם תֹּאמַר וְיָבִיא עַל יְדֵי שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל כִּדְאָמְרִינַן פֶּרֶק ג'‏ דְּעֵרוּבִין מִשְׁנָה א', אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּהַאי תַּנָּא סָבַר אֹהֶל זָרוּק לֹא שְׁמֵיהּ אֹהֶל, שָׁמְעִינַן מֵהָכָא דִּלְמַאן דְּאָמַר שְׁמֵיהּ אֹהֶל הַיְנוּ אֲפִלּוּ בִּמְהַלֶּכֶת. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יב) נֶאֱמָנִים כוּ'. אִם הִקְדִּישׁוּ לַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁעַת הַבָּצִיר, כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה נֶאֱמָנִים בִּשְׁמִירָה. רַשִׁ"י. דְּאִי בְּלֹא הִקְדִּישׁוּ בִּשְׁעַת הַבָּצִיר הֲוָה לֵיהּ חֻלִּין וְנִטְמֵאת בְּטֻמְאַת עַם הָאָרֶץ, וְכִי מִשּׁוּם דְּאַקְדְּשֵׁהּ פָּקַע לֵיהּ טֻמְאָה מִנֵּיהּ. אִי נַמִּי מָצִינוּ לְמֵימָר אֲפִלּוּ בְּיִחֵד חֻלִּין לִנְסָכִים, וּמֵאֵימַת קֹדֶשׁ אָמְרִינַן מֵעִקָּרָא הָיָה נִזְהַר לְשָׁמְרוֹ, וְכִבְסָמוּךְ גַּבֵּי מַנִּיחָהּ לַגַּת הַבָּאָה. תּוֹסָפוֹת:
(יג) אֲבָל אַחַר כָּךְ נִשְׁתַּלְּחוּ בְּנֵי אָדָם וּפָשְׁעוּ בַּטָּהֳרָה, וּמִפְּנֵי שֶׁהֵן מְקִלִּין בַּתְּרוּמָה אֵין שׁוֹמְרִים אוֹתָהּ שִׁמּוּר גָּמוּר. הָרַמְבַּ"ם:
(יד) וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מִשֶּׁל אֶשְׁתָּקַד, שֶׁלֹּא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם טֻמְאָה בִּשְׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים. הָרַמְבַּ"ם:
(טו) דִּגְנַאי הוּא לַמִּזְבֵּחַ שֶׁתְּהֵא הַתְּרוּמָה הַמְחֻבֶּרֶת לוֹ בְּחֶזְקַת טֻמְאָה וְהַקֹּדֶשׁ יִקְרַב לַמִּזְבֵּחַ. רַשִׁ"י:
(טז) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָּזְרוּ עַל תְּרוּמָתָן בִּשְׁעַת הַגִּתּוֹת, מִפְּנֵי הֶפְסֵד כֹּהֲנִים חֲבֵרִים דְּנִמְצֵאתָ מַפְסִידָן מֵרֹב תְּרוּמוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל הַקַּנְקַנִּים לֹא הֶאֱמִינוּם, וְאֵין הַכֹּהֲנִים חֲבֵרִים מְקַבְּלִין מֵהֶן הַקַּנְקַנִּים עִם הַתְּרוּמָה, אֲבָל מְעָרִין אוֹתָן לִכְלֵיהֶן. וְדִכְוָתָה אָמְרִינַן לְקַמָּן. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי לָגִין טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין [אֹהָלוֹת פ"ה מ"ד]:
(יז) וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת וְתֵימַהּ דְּאִם כֵּן אֲפִלּוּ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה נַמִּי, דְּהָתְנַן אִם אָמַר הִפְרַשְׁתִּי לְתוֹכָהּ רְבִיעִית קֹדֶשׁ נֶאֱמָן. וְתֵרְצוּ דְּהָכָא מַיְרֵי שֶׁיִּחֲדוֹ לִנְסָכִים כְּשֶׁיִּצְטָרֵךְ מִמֶּנּוּ, אֲבָל הָתָם מַיְרֵי שֶׁכְּבָר הִקְדִּישׁוֹ לְכָךְ:

ה. מִן הַמּוֹדִיעִית וְלִפְנִים, נֶאֱמָנִין עַל כְּלֵי חֶרֶס. מִן הַמּוֹדִיעִית וְלַחוּץ, אֵין נֶאֱמָנִים. כֵּיצַד, הַקַּדָּר שֶׁהוּא מוֹכֵר הַקְּדֵרוֹת, נִכְנַס לִפְנִים מִן הַמּוֹדִיעִית, הוּא הַקַּדָּר וְהֵן הַקְּדֵרוֹת וְהֵן הַלּוֹקְחִים, נֶאֱמָן. יָצָא, אֵינוֹ נֶאֱמָן:

ברטנורהמִן הַמּוֹדִיעִית וְלִפְנִים. מוֹדִיעִית כְּרַךְ רָחוֹק מִירוּשָׁלַיִם חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מִיל. מִמֶּנּוּ וְלִפְנִים, לְצַד יְרוּשָׁלַיִם, נֶאֱמָנִים קַדָּרִים עַמֵּי הָאָרֶץ לִקַּח מֵהֶן כְּלֵי חֶרֶס הַדַּקִּים, כְּגוֹן כּוֹסוֹת קְדֵרוֹת וְקִיתוֹנוֹת. לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּלֹא הֵם. וּבִירוּשָׁלַיִם אֵין עוֹשִׂין כִּבְשׁוֹנוֹת, מִפְּנֵי הֶעָשָׁן, לֹא לְסִיד וְלֹא לִקְדֵרוֹת, לְפִיכָךְ הֶאֱמִינוּם וְלֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם, שֶׁאֵין גּוֹזְרִים גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁאֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ:
הוּא הַקַּדָּר. מִי שֶׁהֱבִיאָן מִחוּץ לַמּוֹדִיעִית לוֹ בִּלְבַד הֶאֱמִינוּ, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהַאֲמִינוֹ, אֲבָל אִם מְסָרָם לְיַד קַדָּר אַחֵר עַם הָאָרֶץ הַיּוֹשֵׁב בַּמּוֹדִיעִית אוֹ לִפְנִים, לֹא הֶאֱמִינוּהוּ:
וְהֵן הַקְּדֵרוֹת. עַל אוֹתָן קְדֵרוֹת שֶׁהֵבִיא הוּא נֶאֱמָן, וְאֵינוֹ נֶאֱמָן לְצָרֵף עִמָּהֶם קְדֵרוֹת שֶׁל קַדָּר אַחֵר שֶׁיּוֹשֵׁב בְּמוֹדִיעִית אוֹ לִפְנִים:
וְהֵן הַלּוֹקְחִין. חֲבֵרִים שֶׁרָאוּהוּ שֶׁהֱבִיאָם, נֶאֱמָן הַקַּדָּר אֶצְלָם, וְלֹא אֵצֶל לוֹקְחִים אֲחֵרִים:
יָצָא. מִן הַמּוֹדִיעִית לָשׁוּב לַאֲחוֹרָיו, אֵינוֹ נֶאֱמָן:

עיקר תוספות יום טוב(יח) וְלִפְנִים. יֵשׁ לְדַקְדֵּק דְּלֹא תְּנַן כְּמִדָּתָן לְכָל רוּחַ כְּדִתְנַן בִּשְׁאָר דּוּכְתֵי. וְנִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁכֵּן הָיוּ מוֹכְרֵי הַקְּדֵרוֹת חוֹנִים וְשׁוֹכְנִים בְּאוֹתוֹ מָחוֹז שֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁמִּמֶּנָּה לִירוּשָׁלַיִם עוֹבֵר עַל הַמּוֹדִיעִית, וְאִלּוּ לְרוּחַ אַחֶרֶת לֹא הָיוּ מְצוּיִין מוֹכְרֵי קְדֵרוֹת:
(יט) וְלִפְנִים. הָא מוֹדִיעִית עַצְמָהּ לֹא מְהֵימָן. וּמוֹקֵי בַּגְּמָרָא כְּשֶׁהַקַּדָּר וְהֶחָבֵר שְׁנֵיהֶם נִכְנָסִים אוֹ שְׁנֵיהֶם יוֹצְאִין. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שְׁנֵיהֶם נִכְנָסִין, דְּיַמְתִּין עַד שֶׁיִּהְיֶה מִן הַכְּרַךְ וְלִפְנִים. אִי נַמִּי כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם יוֹצְאִים, הוֹאִיל וּמְצָאוֹ לִפְנִים וְשָׁם לֹא לָקַח מִמֶּנּוּ, לֹא יִקַּח עוֹד. וְכָל שֶׁכֵּן קַדָּר נִכְנָס וְחָבֵר יוֹצֵא, הוֹאִיל וְסוֹף הַקַּדָּר לִכָּנֵס לִפְנִים יַחֲזֹר הֶחָבֵר הַצָּרִיךְ לִקַּח וְיִקַּח:
(כ) כְּלֵי חֶרֶס. כֻּלָּהּ מַתְנִיתִין אַחֹמֶר בַּתְּרוּמָה מִבַּקֹּדֶשׁ קָאֵי, וְהָכִי תָּנֵי בַּגְּמָרָא, נֶאֱמָנִים בִּכְלֵי חֶרֶס הַדַּקִּים לַקֹּדֶשׁ:
(כא) וְלַחוּץ. הָא מוֹדִיעִית כְּלִפְנִים. וּמוֹקֵי בַּגְּמָרָא בְּקַדָּר יוֹצֵא וְחָבֵר נִכְנָס, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהַקַּדָּר לֹא יַחְזֹר עוֹד לַאֲחוֹרָיו, וְאִם לֹא עַכְשָׁיו יִקַּח אֵימָתַי:

ו. הַגַּבָּאִין שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, וְכֵן הַגַּנָּבִים שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הַכֵּלִים, נֶאֱמָנִין לוֹמַר, לֹא נָגָעְנוּ. וּבִירוּשָׁלַיִם נֶאֱמָנִין עַל הַקֹּדֶשׁ, וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל אַף עַל הַתְּרוּמָה:

ברטנורההַגַּבָּאִים. יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן גַּבָּאִים לְמַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִגְבּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל מִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת, וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת לַעֲבֹט עֲבוֹטוֹ:
וְכֵן הַגַּנָּבִים. שֶׁגָּנְבוּ כְּלֵי חֶרֶס וְהֶחְזִירוּם:
נֶאֱמָנִים לוֹמַר לֹא נָגַעְנוּ. לְתוֹכוֹ. וְהוּא שֶׁהֶחְזִירוּם מֵחֲמַת תְּשׁוּבָה שֶׁעָשׂוּ מֵעַצְמָם, לֹא מֵחֲמַת יִרְאָה:
וּבִירוּשָׁלַיִם נֶאֱמָנִים עַל הַקֹּדֶשׁ. נֶאֱמָנִים עַל כָּל כְּלֵי חֶרֶס, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, לוֹמַר שֶׁהֵן טְהוֹרִין לַקֹּדֶשׁ, לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין כִּבְשׁוֹנוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, לְפִיכָךְ הֶאֱמִינוּם וְלֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם:
וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל אַף עַל הַתְּרוּמָה. דְּאָמַר קְרָא (שופטים כ) וַיֶּאֱסֹף כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים, הַכָּתוּב קְרָאָם בִּשְׁעַת אֲסֵפָה כֻּלָּם חֲבֵרִים, וְרֶגֶל שְׁעַת אֲסֵפָה הִיא:

עיקר תוספות יום טוב(כב) נֶאֱמָנִין. וְלַקֹּדֶשׁ נֶאֱמָנִין, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה, דְּכֻלָּהּ מַתְנִיתִין אַחֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ מִבַּתְּרוּמָה קָאֵי, וּבְהֶדְיָא שָׁנִינוּ בַּתּוֹסֶפְתָּא נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת חַטָּאת וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת תְּרוּמָה. וְהַאי חַטָּאת בְּשַׂר קֹדֶשׁ וְלֹא אֵפֶר חַטָּאת. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כג) וּמִיהוּ בְּדַקִּים הֻצְרַךְ לְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, דְּכָל יָחִיד וְיָחִיד נִסְכּוֹ בְּבֵיתוֹ, לָכֵן הוֹסִיפוּ לָהֶן טָהֳרָה לִיחִידִים מִגְּבוּל מוֹדִיעִית. אֲבָל בַּעֲלֵי הַלִּשְׁכָּה הַמְסַפְּקִים נְסָכִים לַצִּבּוּר דַּי לָהֶם בַּנִּכְנָסִים לְחוּץ הָעִיר, וּלְשָׁם בִּלְבַד הֶאֱמִינוּם עַל הֶחָבִיּוֹת. אִי נַמִּי יְחִידִים צְרִיכִין לְדַקִּים אַף לְבִשּׁוּל שַׁלְמֵיהֶם יוֹם יוֹם. רַשִׁ"י:
(כד) וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּל מְטַהֲרִין עַצְמָן וְעוֹלִין לָרֶגֶל. טַעֲמוֹ דִּפְשִׁיטָא דְּהַךְ קְרָא אֵינוֹ אֶלָּא אַסְמַכְתָּא, וְאִי לָאו דְּהַכֹּל מְטַהֲרִים לֹא הָיוּ עוֹקְרִין לִגְזֵרָתָן שֶׁגָּזְרוּ בְּעַם הָאָרֶץ, וְלֹא הָיוּ דּוֹרְשִׁים הַאי אַסְמַכְתָּא לְטַהֲרָם בָּרֶגֶל:

ז. הַפּוֹתֵחַ אֶת חָבִיתוֹ, וְהַמַּתְחִיל בְּעִסָּתוֹ עַל גַּב הָרֶגֶל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יִגְמֹר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא יִגְמֹר. מִשֶּׁעָבַר הָרֶגֶל, הָיוּ מַעֲבִירִין עַל טָהֳרַת עֲזָרָה. עָבַר הָרֶגֶל בְּיוֹם שִׁשִּׁי, לֹא הָיוּ מַעֲבִירִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף לֹא בְיוֹם חֲמִישִׁי, שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים פְּנוּיִין:

ברטנורההַפּוֹתֵחַ אֶת חָבִיתוֹ. חָבֵר שֶׁפָּתַח חָבִיתוֹ לִמְכֹּר יַיִן בִּירוּשָׁלַיִם בָּרֶגֶל, וּמִשְׁמְשׁוּ בּוֹ עַמֵּי הָאָרֶץ:
לֹא יִגְמֹר. לְאַחַר הָרֶגֶל. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁעַת הָרֶגֶל הֵן טְהוֹרִין, לֹא שֶׁטָּהֳרָתָן טָהֳרָה עוֹלָמִית, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת הָרֶגֶל הַכֹּל חֲבֵרִים, אֲבָל לְאַחַר הָרֶגֶל טָמֵא מַגָּעָן לְמַפְרֵעַ, כִּדְאָמְרִינַן בְּמַתְנִיתִין לְאַחַר הָרֶגֶל מַטְבִּילִין כְּלֵי הָעֲזָרָה, מִפְּנֵי שֶׁנָּגְעוּ בָּהֵן עַמֵּי הָאָרֶץ בָּרֶגֶל. וְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר יִגְמֹר, סָבַר אִם אַתָּה אוֹמֵר לֹא יִגְמֹר אַף הוּא לֹא יַתְחִיל, וְאֵין מָזוֹן מָצוּי לְעוֹלֵי רְגָלִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
מַעֲבִירִין עַל טָהֳרַת הָעֲזָרָה. מַעֲבִירִין אֶת הַכֵּלִים מִמְּקוֹמָן לְהַטְבִּילָן וּלְטַהֵר אֶת הָעֲזָרָה מִטֻּמְאַת עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁנָּגְעוּ בָּהֵן בָּרֶגֶל:
מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים צְרִיכִין לְהִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי שַׁבָּת אִישׁ בְּבֵיתוֹ:
אַף לֹא בְיוֹם חֲמִישִׁי. אַף אִם עָבַר הָרֶגֶל לְיוֹם חֲמִישִׁי, אֵין מַטְבִּילִין אוֹתָן עַד לְאַחַר הַשַּׁבָּת. לְפִי שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים פְּנוּיִין לְיוֹם מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לְהַטְבִּילָן, שֶׁטְּרוּדִין לְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן שֶׁעַל הַתַּפּוּחַ בְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁקָּבְצוּ שָׁם כָּל יְמוֹת הָרֶגֶל כָּל דֶּשֶׁן שֶׁל הַמַּעֲרָכָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עיקר תוספות יום טוב(כה) גְּמָרָא. וּמִשּׁוּם הָכִי בְּטָהֳרַת הָעֲזָרָה מוֹדֶה דִּמְטַהֲרִין, דְּהָא לֹא פָּלֵיג אֶלָּא בַּחֲמִישִׁי:

ח. כֵּיצַד מַעֲבִירִים עַל טָהֳרַת עֲזָרָה. מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, וְאוֹמְרִין לָהֶם, הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא תִגְּעוּ בַּשֻּׁלְחָן וּבַמְּנוֹרָה וּתְטַמְּאוּהוּ. כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, יֵשׁ לָהֶם שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים, שֶׁאִם נִטְמְאוּ הָרִאשׁוֹנִים, יָבִיאוּ שְׁנִיִּים תַּחְתֵּיהֶן. כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, טְעוּנִין טְבִילָה, חוּץ מִמִּזְבַּח הַזָּהָב וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כַּקַּרְקַע, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצֻפִּין:

ברטנורהוְאוֹמְרִין לָהֶם. לְעַמֵּי הָאָרֶץ בָּרֶגֶל: הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא תִּגְּעוּ בַּשֻּׁלְחָן. לְפִי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַטְבִּילוֹ לְאַחַר הָרֶגֶל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסַלְּקוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (שמות כח) לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד:
טְעוּנִים טְבִילָה. מִפְּנֵי טֻמְאַת הָרֶגֶל:
חוּץ מִמִּזְבַּח הַזָּהָב וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת מִפְּנֵי שֶׁהֵן כַּקַּרְקַע. מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁהַתּוֹרָה קְרָאַתּוּ (שמות כ) מִזְבַּח אֲדָמָה. וּמִזְבַּח הַזָּהָב כְּתִיב (במדבר ג) הַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת, אִיתַּקָּשׁ מִזְבְּחוֹת זֶה לְזֶה. וְשֻׁלְחָן הָא אָמְרָן דְּלֹא נָגְעוּ בּוֹ:
מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצֻפִּין. הָכִי קָאָמַר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין וְאוֹמְרִין שֶׁצְּרִיכִין טְבִילָה גַּם הֵם מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצֻפִּין, דְּאִי לֹא הֲווּ מְצֻפִּין יֵשׁ לְטַהֲרָן מִשּׁוּם כְּלֵי עֵץ הָעֲשׂוּיִין לְנַחַת. פֵּרוּשׁ אַחֵר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים דְּטַעֲמָא דְּאֵין צְרִיכִין טְבִילָה לְפִי שֶׁהֵם מְצֻפִּין זָהָב וּנְחֹשֶׁת וְצִפּוּיָן בָּטִיל לְגַבֵּיהֶן, וַהֲווּ כִּכְלֵי עֵץ הָעֲשׂוּיִין לְנַחַת שֶׁאֵינָן מְטַמְּאִין, וְלֹא פְּלִיגֵי עַל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בְּטַעֲמָא דְּמִילְתָא בִּלְבַד, כָּךְ פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת מְטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב:

עיקר תוספות יום טוב(כו) וּבַכֹּהֲנִים אַיְרֵי, הַהוֹלְכִים לַהֵיכָל לְהִשְׁתַּחֲווֹת, דְּאִלּוּ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ רְאוּיִין לֵילֵךְ אֶלָּא בְּעֶזְרַת כֹּהֲנִים לְצָרְכֵיהֶם. רַשִׁ"י:
(כז) וּבַמְּנוֹרָה. בַּגְּמָרָא מוּכָח דְּלֹא גָּרְסִינַן [מְנוֹרָה], מִשּׁוּם דְּתָמִיד הֶאָמוּר בַּמְּנוֹרָה לֹא יוֹמָם וָלַיְלָה קָאָמַר אֶלָּא מִלַּיְלָה לְלַיְלָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כח) וּתְטַמְּאוּהוּ. אַף עַל גַּב דְּצִפּוּיוֹ בָּטֵל לְגַבֵּיהּ, דְּרַחְמָנָא קַרְיֵהּ עֵץ כְּדִכְתִיב [יְחֶזְקֵאל מא] הַמִּזְבֵּחַ עֵץ וְגוֹ'‏ וַיְּדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', וּכְלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת נַמִּי לֹא הֲוֵי. דִּכְתִיב [וְיִּקְרָא כד] הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר, מִכְּלָל דְּטָמֵא. מְלַמֵּד שֶׁמַּגְבִּיהִין אוֹתוֹ וּמַרְאִין בּוֹ לְעוֹלֵי רְגָלִים לֶחֶם הַפָּנִים וְאוֹמְרִים לָהֶם רְאוּ חִבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, סִלּוּקוֹ כְּסִדּוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [שְׁמוּאֵל א כא] לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ. גְּמָרָא:
(כט) וְקַשְׁיָא לִי דִּלְמַאי צָרִיךְ לְזֶה, דְּהָא מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת לֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא מִקְשָׁה דַּאֲבָנִים וְסִיד כוּ'‏ וַהֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר חוֹמַת אֲבָנִים שֶׁלֹּא מָצָאנוּ בָּהּ טֻמְאָה אֶלָּא הַנְּגָעִים וְלֹא מַגָּעוֹת. וְאֶפְשָׁר דְּהָכִי קָאָמַר, אִלּוּ הָיָה מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת כְּמוֹ בִּימֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִי נַמִּי אִם לֶעָתִיד יַעֲשׂוּהוּ מִשֶּׁל נְחֹשֶׁת, יִהְיֶה דִּינוֹ גַּם כֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה טָעוּן טְבִילָה, מִדִּקְרָאוֹ מִזְבַּח אֲדָמָה, וְאִי לָאו הָכִי הֲוֵי טָמֵא מִפְּנֵי צִפּוּיוֹ:
(ל) דְּדוּמְיָא דְּשַׂק בָּעִינַן, דְּמִטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן, כִּדְיָלִיף בַּגְּמָרָא מִקְּרָא:
(לא) מַשְׁמַע דְּאִי לָאו מְצֻפִּין הֲוֵי טָמֵא וְכוּ', וְהָדַר קָאָמַר וַהֲוֵי כְּלִי עֵץ דְּמַשְׁמַע דְּמִשּׁוּם כָּךְ הֵם טְהוֹרִין וְלֹא מִשּׁוּם הַצִּפּוּי. וּבַגְּמָרָא רַבָּנָן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָאָמְרֵי מַאי דַּעְתָּךְ, מִשּׁוּם דִּמְצֻפִּין מִבְטָל בָּטֵל צִפּוּיָן גַּבַּיְיהוּ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י מַאי דַּעְתָּךְ, דְּיָלְפִית טַעֲמָא מִדְּקַרִינְהוּ אֲדָמָה, הָא לָאו הָכִי טְמֵאִין אַף עַל גַּב דַּעֲשׂוּיִין לְנַחַת מִפְּנֵי שֶׁהֵם מְצֻפִּין וּבָעֵי לְמֵימָר שֶׁהַצִּפּוּי מְבַטְּלָן וַהֲוָה לֵיהּ כִּכְלֵי מַתָּכוֹת, מִבְטָל בָּטֵל צִפּוּיָן לְגַבַּיְיהוּ דְּרַחְמָנָא קָרָא עֵץ לְכוּלְהוּ, וּבְלָאו הַאי קְרָא נַמִּי לֹא מְקַבְּלֵי טֻמְאָה. עַד כָּאן. וְלִדְבָרָיו הַאי מִפְּנֵי שֶׁהֵן כוּ'‏ הוּא נְתִינַת טַעַם לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאִצְטְרִיךְ לִקְרָא מִשּׁוּם דְּאִי לָאו הָכִי סְבִירָא לֵיהּ דַּהֲווּ טְמֵאִין, וְטַעְמֵיהּ מִפְּנֵי שֶׁהֵם מְצֻפִּין, וּמַאי דִּמְהַדְּרֵי רַבָּנָן אֵינוֹ אֶלָּא בְּכֹחַ הַמַּאֲמָר וּכְמַתְמִיהִין מִפְּנֵי שֶׁמְצֻפִּין קָאָמַרְתָּ אֶתְמְהָה הָא בָּטֵל גַּבַּיְיהוּ. וְזֶה שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם הַיְנוּ שֶׁהָרַמְבַּ"ם פָּסַק כְּלִישְׁנָא בַּתְרָא כוּ'. (עַיֵּן שָׁם בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשֵׁם הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה כְּמַשְׁמָעוּת תְּחִלַּת לְשׁוֹן הָרַ"ב דְּעַל יְדֵי הַצִּפּוּי הֵם טְהוֹרִין, וּמַסִּיק) וְדִבְרֵי הָרַ"ב סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה, דִּתְחִלַּת דְּבָרָיו דְּטַעֲמָא דִּטְהוֹרִין מִפְּנֵי הַצִּפּוּי, וְסוֹף דְּבָרָיו דְּטַעֲמָא שֶׁהֵן כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת:

גמרא חגיגה כ״ז א: ד׳-ח׳

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצוּפִּין. אַדְּרַבָּא כֵּיוָן דִּמְצוּפִּין נִינְהוּ מִטְּמוּ אֵימָא וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצוּפִּין. וְאִי בָּעִית אֵימָא רַבָּנָן לְרַבִּי אֶלְעָזָר קָאָמְרֵי מַאי דַּעְתִּיךְ מִשּׁוּם דִּמְצוּפִּין מִיבְטַל בָּטִיל צִיפּוּיָין גַּבַּיְהוּ. אָמַר רַבִּי אַבְהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין אוּר שֶׁל גֵּיהִנָּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן קַל וָחֹמֶר מִסָּלָמַנְדְּרָא וּמַה סָּלָמַנְדְּרָא שֶׁתּוֹלַדָת אֵשׁ הִיא הַסָּךְ מִדָּמָהּ אֵין אוּר שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁכָּל גּוּפָן אֵשׁ, דִּכְתִיב (ירמיה כג) הֲלוֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין אוּר שֶׁל גֵּיהִנָּם שׁוֹלֶטֶת בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, קַל וָחֹמֶר מִמִּזְבַּח הַזָּהָב. מַה מִּזְבַּח הַזָּהָב שֶׁאֵין עָלָיו אֶלָּא כְּעוֹבִי דִּינַר זָהָב כַּמָּה שָׁנִים אֵין הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שְׁמְּלֵאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן דִּכְתִיב (שיר ג) כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ. אַל תִּקְרֵי רַקָּתֵךְ אֶלָּא רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה:

רש״יאדרבה משום דמצופין נינהו נטמאו - דאי לאו מצופה יש להם לטהרם משום כלי עץ העשוי לנחת:
מאי דעתיך - דילפת טעמא מדקרינהו אדמה הא לאו הכי טמאין אע"ג דעשוין לנחת:
מפני שהן מצופין - ובעי למימר שהציפוי מבטלן והוי להו ככלי מתכות:
סלמנדרא - חיה הנבראת מן האור כשבוערין אש במקום אחד שבע שנים תמיד בלי הפסק:
כעובי דינר זהב - דבר מועט לא חסר זהבה דנעשה בו נס:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב שנינו במשנה שר' אליעזר נתן טעם לטהרת המזבחות מפני שהם כקרקע, וחכמים אומרים: מפני שהן מצופים. ותוהים: אדרבה (להיפך) כיון שמצופין נינהו [הם] מיטמאו [הרי הם נטמאים], שהרי ציפויים עשוי מתכת, ומתכת הלא מקבלת טומאה! ומתרצים: אימא [אמור] ותקן את הגירסה, וחכמים אומרים: אכן מטמאין הן, מפני שהן מצופין.
ואיבעית אימא [אם תרצה אמור] שהגירסה כפי שאמרנו, וכך יש להבין: רבנן [חכמים] לר' אליעזר קאמרי [אומרים]: מאי דעתיך [מה דעתך] שאתה נותן טעם זה לטהרתם, משום שמצופין הם במתכת, ולכן לולא הטעם שהם כקרקע היו נטמאים — זה אינו, כיון שציפוי המתכת אינו חשוב, אלא
כיון שהוזכר ציפויו של המזבח מביאים מה שאמר ר' אבהו אמר ר' אלעזר: תלמידי חכמים אין אור (אש) של גיהנם שולטת בהן, קל וחומר מסלמנדרא שהיא בריה שאמרו שנבראת מן האש ואין האש שולטת בה, ומה סלמנדרא שתולדת אש בלבד היא בכל זאת הסך מדמה על גופו אין אור (אש) שולטת בו, תלמידי חכמים שכל גופן אש, דכתיב [שנאמר]: "הלוא כה דברי כאש נאם ה'" (ירמיהו כג, כט), שתלמידי חכמים מתאחדים עם התורה שהם לומדים, ואם כן כולם אש — על אחת כמה וכמה שאין האש שולטת בהם.
אמר ריש לקיש: אין אור (אש) של גיהנם שולטת גם בפושעי ישראל, קל וחומר ממזבח הזהב; מה מזבח הזהב שאין עליו ציפוי אלא כעובי דינר זהב, כמה שנים שמבערים עליו קטורת ואין האור שולטת בו, שאין הזהב נפחת, פושעי ישראל שמלאין מצות כרמון, ומניין לנו — דכתיב [שנאמר]: "כפלח הרמון רקתך" (שיר השירים ד, ג), ודורשים: אל תקרי "רקתך" אלא רקנין שבך (שדורש כאילו כתוב "ריקתך"), שאף הם מלאים במצוות כרימון — על אחת כמה וכמה שאין אש הגיהנם שולטת בהם.

זוהר ספר הזהר, משפטים ג׳

תַּנֵּינָן לֵית מִלָּה בְּעָלְמָא דְּקַיְּמָא קַמֵּי תְּשׁוּבָה וּלְכֹלָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקַבֵּל וַדַּאי. וְאִי תָּב בִּתְיּוּבְתָּא הָא אִזְדַּמָּן לָקֳבְלֵיהּ אֹרַח חַיִּים וְאַף עַל גַּב דְּפָגִים מַה דְּפָגִים כֹּלָּא אִתְתַּקָּן וְכֹלָּא אִתְהַדָּר עַל תִּקּוּנֵהּ דְּהָא אֲפִלּוּ דְּמַה דְּאִית בֵּהּ אוּמָאָה (קַמֵּי קֵָדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרֵי בֵּיהּ כִּי יְיָ צְבָאוֹת יָעַץ וּמִי יָפֵר דָּא אִיהוּ רָזָא סְתִימָא. וְתוּ כַּד קֵָדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹמֵי אוּמָאָה לָא אוֹמֵי אֶלָּא אִם לָא יַעֲבֵיד תְּיּוּבְתָּא דְּהָא לֵית פִּתגָּמָא דְּקַיְּמָא קַמֵּי תְּיּוּבְתָּא וְעַל כֹּלָּא מְכַפֵּר קֵָדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד עָבְדִין תְּיוּבְתָּא שְׁלֶמְתָּא) קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקַבֵּל דִּכְתִיב (ירמיה כב) חַי אָנִי נְאֻם יְיָ כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ וְגוֹמֵר, וּכְתִיב (שם) כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי וְגוֹמֵר, וּבָתַר דְּתָב בִּתְיּוּבְתָּא כְּתִיב (דברי הימים א' ג') וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִיר בְּנוֹ שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ. מִכָּאן דִּתְשׁוּבָה מִתְבַּר כַּמָּה גְּזֵירִין וְדִינִין וְכַמָּה שַׁלְשְׁלָאִין דְּפַרְזְלָא וְלֵית מָאן דְּקַיְּמָא קַמֵּי דִּתְיּוּבְתָּא וְעַל דָּא כְּתִיב (ישעיה ס''ו) וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי. אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִּי לֹא כְּתִיב אֶלָּא הַפּוֹשְׁעִים בִּי דְּלָא בָּעָאן לַאֲתָבָא וּלְאִתְנַחֲמָא עַל מַה דַּעֲבָדוּ. אֲבָל כֵּיוָן דְּאִתְנַחֲמוּ הָא מְקַבֵּל לוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין כָּךְ בַּר נָשׁ דָּא אַף עַל גַּב דְּפָשַׁע בֵּהּ וּפָגִים בְּאַתְרָא דְּלָא אִצְטְרִיךְ וְתָב לְקַמֵּהּ מְקַבֵּל לֵהּ וְחָס עֲלֵהּ דְּהָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָלֵא רַחֲמִין אִיהוּ וְאִתְמַלֵּי רַחֲמִין עַל כָּל עוֹבָדוֹי כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (תהלים קמ''ה) וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. אֲפִלּוּ עַל בְּעִירֵי וְעוֹפֵי מָאטוּן רַחֲמוֹי. אִי עֲלַיְהוּ מָאטוּן רַחֲמוֹי כָּל שֶׁכֵּן עַל בְּנֵי נָשָׁא דְּיָדְעִין וְאִשְׁתְּמוֹדְעָאן לְשַׁבְּחָא לְמָארֵיהוֹן דְּרַחֲמוֹי מָאטוּן עֲלַיְהוּ וְשָׁרָאן עֲלַיְהוּ וְעַל דָּא אָמַר דָּוִד (שם קי''ט) רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּינִי:

תרגום הזוהרלָמַדְנוּ, אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם הָעוֹמֵד בִּפְנֵי תְּשׁוּבָה, וְאֶת כֻּלָּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַדַּאי מְקַבֵּל. וְאִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה, הֲרֵי מְזוּמֶנֶת לוֹ דֶּרֶךְ הַחַיִּים. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּגַם מַה שֶּׁפָּגַם, הַכֹּל מִתְתַּקֵּן, וְהַכֹּל חוֹזֵר עַל תִּקּוּנוֹ. כִּי אֲפִלּוּ מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁבוּעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּלוֹ, שֶׁכָּתוּב, חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ וְגוֹ'. וְכָתוּב, כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי וְגוֹ', וְאַחַר שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, כָּתוּב, וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּיר בְּנוֹ וְגוֹ'. מִכָּאן, שֶׁהַתְּשׁוּבָה מְשַׁבֶּרֶת כַּמָּה גְּזֵרוֹת וְדִינִים וְכַמָּה שַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְאֵין מִי שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה. וְעַל זֶה כָּתוּב, וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי. אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִי, אֵינוֹ כָּתוּב, אֶלָּא הַפּוֹשְׁעִים בִּי. דְּהַיְנוּ אוֹתָם שֶׁלֹּא רָצוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּלְהִתְנַחֵם עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ. אֲבָל אִם הִתְנַחֲמוּ וְעָשׂוּ תְּשׁוּבָה, מְקַבֵּל אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִשּׁוּם זֶה אָדָם זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁפָּשַׁע בּוֹ, וּפָגַם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא צָרִיךְ, וְשָׁב לְפָנָיו, הוּא מְקַבְּלוֹ וּמְרַחֵם עָלָיו. כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא מָלֵא רַחֲמִים, וּמִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. אֲפִלּוּ עַל בְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת מַגִּיעִים רַחֲמָיו, כָּל שֶׁכֵּן עַל בְּנֵי הָאָדָם הַיּוֹדְעִים וְנוֹדָעִים לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹנָם, שֶׁמַּגִּיעִים עֲלֵיהֶם רַחֲמָיו, וְשׁוֹרִים עֲלֵיהֶם. וְעַל זֶה אָמַר דָּוִד, רַחֲמֶיךְ רַבִּים ה' כְּמִשְׁפָּטֶיךְ חַיֵּינִי.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות א׳: ט״ז-י״ז

א. כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן אַחַר בִּרְכוֹתָיו הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה וְהָעוֹנֶה אַחַר בְּרָכָה שֶׁהִיא סוֹף בְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, כְּגוֹן אַחַר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וְאַחַר בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית וְכֵן בְּסוֹף כָּל בְּרָכָה שֶׁהִיא סוֹף בְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת עוֹנֶה בָּהּ אָמֵן אַחַר עַצְמוֹ:

ב. וְלָמָּה יַעֲנֶה אָמֵן אַחַר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם, וַהֲרֵי אַחֲרֶיהָ בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיבִ מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה זוֹ בִּימֵי חַכְמֵי מִשְׁנָה תִּקְּנוּ וּכְאִלּוּ הִיא תּוֹסֶפֶת, אֲבָל סוֹף עִקַּר הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִיא בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם. וְלָמָּה לֹא יַעֲנֶה אָמֵן אַחַר אַהֲבַת עוֹלָם ִ מִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹף בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהּ מִבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין אוֹתָהּ תְּחִלָּה לְדָבָר, כְּגוֹן בְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין לִפְנֵי קְרִיאַת מְגִלָּה וְהַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה. לְמַעַן לֹא יַפְסִיק בְּאָמֵן בֵּין בְּרָכָה וּבֵין הַדָּבָר שֶׁבֵּרֵךְ עָלָיו:

מוסר ספר חסידים קע״ג

שְׁלֹשָה מִינֵי יֵצֶר הָרָע הֵם הַשְּׁנַיִם בֵּין בְּזָקֵן בֵּין בְּבָחוּר וְהַשְּׁלִישִׁי נוֹהֵג רַק בְּבָחוּר אֵלּוּ הֵם אָדָם מִתְאַוֶּה לִרְאוֹת וְאַף אִם יַחְפֹּץ לַעֲצֹם עֵינָיו מֵרְאוֹת לֹא יוּכַל וְיִרְאֶה בְּעַל כָּרְחוֹ. וְהַשֵּׁנִי הָאָדָם בּוֹעֵר כְּתַנּוּר אֵשׁ אַחֲרֶיהָ וְלֹא יוּכַל לַהֲסִירָהּ מִדַּעְתּוֹ אֵלּוּ נוֹהֲגִים בֵּין בְּבָחוּר בֵּין בְּזָקֵן. וְהַשְּׁלִישִׁי נוֹהֵג רַק בְּבָחוּר שֶׁמִּתְאַוֶּה שֶׁתִּתְקַשֶּׁה מִנַּיִן לָנוּ שֶׁכָּךְ הוּא ִ שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּנִאוּף שְׁלֹשָה תַּנּוּרִים וְיֵצֶר הָרָע דּוֹמֶה לְאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר כָּל הַלַּיְלָה יָשֵׁן אוֹפֵיהֶם בֹּקֶר הוּא בּוֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה שְׁלֹשָה תַּנּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) כֻּלָּם מְנָאֲפִים כְּמוֹ תַּנּוּר כִּי קֵרְבוּ כַּתַּנּוּר לִבָּם. וְנֶאֱמַר כֻּלָּם יֵחַמּוּ כַּתַּנּוּר. שׁ' שֶׁהִיא עִקַּר תֵּבַת הָאֵשׁ שִׁי''ן בְּגִימַטְרִיָּא יֵצֶר ש' יֵשׁ לָהּ ג' פְּצוּלִים וְג' פְּעָמִים מוֹנֶה אֵשׁ בְּפָסוּק (שה''ש ח) רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָהּ. יֵצֶר הָרָע דּוֹמֶה לְחִכּוּךְ אִם יְחַכֵּךְ בְשָׂרוֹ יַעֲלֶה שְׁחִין וְאִם יַעֲצֹר וְיִסְבֹּל לֹא יַעֲלֶה:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב