פרשת ראה יום שלישי

ראה · שלישי

תורה דברים י״ב: ד׳-ח׳

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:
יב (ד) לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
לָא תַעְבְּדוּן כֵּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן:
רש״ילֹֽא תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן. לְהַקְטִיר לַשָּׁמַיִם בְּכָל מָקוֹם, כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר. דָּ"אַ — ונתצתם את מזבחתם, ואבדתם את שמם, לא תעשון כן. אַזְהָרָה לַמּוֹחֵק אֶת הַשֵּׁם וְלַנּוֹתֵץ אֶבֶן מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִן הָעֲזָרָה (מכות כ"ב). אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתְצִין אֶת הַמִּזְבְּחוֹת? אֶלָּא שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ כְמַעֲשֵׂיהֶם וְיִגְרְמוּ עֲוֹנוֹתֵיכֶם לְמִקְדַּשׁ אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁיִּתְחָרֵב (ספרי):
אשר ברכך ה'. לְפִי הַבְּרָכָה הָבֵא (ספרי):
(ה) כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מִכׇּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָּֽׁמָּה׃
אֶלָּהֵן לְאַתְרָא דִּי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהֲכוֹן מִכָּל שִׁבְטֵיכוֹן לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּיהּ תַּמָּן לְבֵית שְׁכִנְתֵּיהּ תִּתְבְּעוּן וְתֵיתוּן לְתַמָּן:
רש״ילְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ. זֶה מִשְׁכַּן שִׁילֹה:
(ו) וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃
וְתַיְתוּן לְתַמָּן עֲלָוָתֵיכוֹן וְנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן וְיָת מַעְשְׂרָתֵיכוֹן וְיָת אַפְרָשׁוּת יֶדְכוֹן וְנִדְרֵיכוֹן וְנִדְבָתֵיכוֹן וּבְכוֹרֵי תוֹרְכוֹן וְעָנְכוֹן:
רש״יוְזִבְחֵיכֶ֔ם. שְׁלָמִים שֶׁל חוֹבָה:
מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם. מַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לֶאֱכֹל לִפְנִים מִן הַחוֹמָה:
תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם. אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כ"ו) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ (עי' ספרי):
וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם. לְתִתָּם לַכֹּהֵן וְיַקְרִיבֵם שָׁם:
(ז) וַאֲכַלְתֶּם־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּשְׂמַחְתֶּ֗ם בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יֶדְכֶ֔ם אַתֶּ֖ם וּבָתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרַכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
וְתֵיכְלוּן תַּמָּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן וְתֶחֱדוּן בְּכֹל אוֹשָׁטוּת יֶדְכוֹן אַתּוּן וֶאֱנַשׁ בָּתֵּיכוֹן דִּי בָרְכָךְ יְיָ אֱלָהָךְ:
(ח) לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּן כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֧חְנוּ עֹשִׂ֛ים פֹּ֖ה הַיּ֑וֹם אִ֖ישׁ כׇּל־הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָֽיו׃
לָא תַעְבְּדוּן כְּכֹל דִּי אֲנַחְנָא עָבְדִין הָכָא יוֹמָא דֵין גְּבַר כָּל מָן דְּכָשָׁר קֳדָמוֹהִי:
רש״ילֹ֣א תַעֲשׂ֔וּן כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֧חְנוּ עֹשִׂ֛ים וגו'. מוּסָב לְמַעְלָה עַל כי אתם עברים את הירדן וגו', כְּשֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן מִיָּד אַתֶּם מֻתָּרִים לְהַקְרִיב בְּבָמָה כָּל י"ד שָׁנָה שֶׁל כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק, וּבַבָּמָה לֹא תַקְרִיבוּ כָּל מַה שֶּׁאַתֶּם מַקְרִיבִים פה היום בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא עִמָּכֶם וְנִמְשַׁח וְהוּא כָשֵׁר לְהַקְרִיב בּוֹ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת נְדָרִים וּנְדָבוֹת, אֲבָל בְּבָמָה אֵין קָרֵב אֶלָּא הַנִּדָּר וְהַנִּדָּב, וְזֶהוּ איש כל הישר בעיניו, נְדָרִים וּנְדָבוֹת, שֶׁאַתֶּם מִתְנַדְּבִים עַ"יְ שֶׁיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם לַהֲבִיאָם וְלֹא עַ"יְ חוֹבָה, אוֹתָם תַּקְרִיבוּ בַּבָּמָה (שם; זבחים קי"ז):

נביאים ישעיהו נ״ה: ד׳-ח׳

נה (ד) הֵ֛ן עֵ֥ד לְאוּמִּ֖ים נְתַתִּ֑יו נָגִ֥יד וּמְצַוֵּ֖ה לְאֻמִּֽים׃
הָא רַב לְעַמְמַיָא מַנִיתֵהּ מְלַךְ וְשַׁלִיט עַל כָּל מַלְכְּוָתָא:
רש״ילְאוּמִּ֖ים. שַׂר וְגָדוֹל עֲלֵיהֶם, וּמוֹכִיחַ וּמֵעִיד דַּרְכֵיהֶם עַל פְּנֵיהֶם:
וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיִתְפֹּשׂ אֶת מַחְשְׁבוֹתַי לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינַי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא בובר וישב יא): כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי וְגוֹ׳ אֵין דִּינִי כְּדִינֵי בָּשָׂר וָדָם: אַתֶּם, מִי שֶׁמּוֹדֶה בַּדִּין מִתְחַיֵּב, אֲבָל אֲנִי ״מוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם״ (משלי כח: יג):
(ה) הֵ֣ן גּ֤וֹי לֹֽא־תֵדַע֙ תִּקְרָ֔א וְג֥וֹי לֹֽא־יְדָע֖וּךָ אֵלֶ֣יךָ יָר֑וּצוּ לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃ {ס}
הָא עַם דְלָא תֵידַע יִפְלְחִינָךְ וְעַם דְלָא יֵדְעוּךְ יִרְהֲטוּן לְאַסָקָא לָךְ מִסִין בְּדִיל יְיָ אֱלָהָךְ וּלְקַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל אֲרֵי שַׁבְּחָךְ:
רש״יהֵ֣ן גּ֤וֹי לֹֽא תֵדַע֙ תִּקְרָ֔א. לְשִׁמּוּשָׁךְ, אִם אֵלַי תִּשְׁמְעוּ, לְשֵׁם ה׳ הַנִּקְרָא עָלֶיךָ:
(ו) דִּרְשׁ֥וּ יְהֹוָ֖ה בְּהִמָּֽצְא֑וֹ קְרָאֻ֖הוּ בִּֽהְיוֹת֥וֹ קָרֽוֹב׃
תְּבָעוּ דְחַלְתָּא דַייָ עַד דְאַתּוּן חַיִין בְּעוֹ מִן קֳדָמוֹהִי עַד דְאַתּוּן קַיָמִין:
רש״יבְּהִמָּֽצְא֑וֹ. קֹדֶם גְּזַר דִּין, בְּעוֹד שֶׁהוּא אוֹמֵר לָכֶם ״דִּרְשׁוּנִי״:
(ז) יַעֲזֹ֤ב רָשָׁע֙ דַּרְכּ֔וֹ וְאִ֥ישׁ אָ֖וֶן מַחְשְׁבֹתָ֑יו וְיָשֹׁ֤ב אֶל־יְהֹוָה֙ וִֽירַחֲמֵ֔הוּ וְאֶל־אֱלֹהֵ֖ינוּ כִּֽי־יַרְבֶּ֥ה לִסְלֽוֹחַ׃
יַשְׁבִּיק רַשִׁיעָה אוֹרְחֵהּ דְרִשְׁעָא וּגְבַר אָנֵיס עֶשְׁתּוֹנוֹהִי וִיתוּב לְפוּלְחָנָא דַייָ וִירַחֵם עֲלוֹהִי וְלִדְחַלְתָּא דֶאֱלָהָנָא אֲרֵי מַסְגֵי לְסַלָחָא:
(ח) כִּ֣י לֹ֤א מַחְשְׁבוֹתַי֙ מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם דְּרָכָ֑י נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃
אֲרֵי לָא מַחְשְׁבָתַי מַחְשָׁבָתְכוֹן וְלָא אוֹרְחָתְכוֹן תַּקָנָן כְּאוֹרְחַת טוּבִי אֲמַר יְיָ:
רש״יכִּ֣י לֹ֤א מַחְשְׁבוֹתַי֙ מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם. אֵין שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שָׁווֹת, לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְיִתְפֹּשׂ אֶת דַּרְכִּי:

כתובים תהילים ע״ה: ה׳-ט׳

עה (ה) אָמַ֣רְתִּי לַ֭הוֹלְלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן׃
אֲמַרֵית לִמְתַלְעֲבוּן לָא תִתְלַעֲבוּן וְרַשִׁיעַיָא לָא תְרִימוּן אַיְקָר:
רש״ילַ֭הוֹלְלִים. לָרְשָׁעִים הַמְעַרְבְּבִים אֶת יִשְׂרָאֵל:
כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט. עַל כָּל הָרָעָה שֶׁעֲשִׂיתֶם:
(ו) אַל־תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק׃
לָא תְרִימוּן לִמְרוֹמָא אַיְקָרְכוֹן אַתּוּן דִי מְמַלְלִין בְּתוּקְפָא וּבְגִדוּפִין:
(ז) כִּ֤י לֹ֣א מִ֭מּוֹצָא וּמִֽמַּעֲרָ֑ב וְ֝לֹ֗א מִמִּדְבַּ֥ר הָרִֽים׃
אֲרוּם לֵית בַּר מִנִי מִמַדִנְחָא וְעַד מַעַרְבָא וְלָא מִן צִפּוּנָא דְמַדְבְּרַיָא וּמִן דְרוֹמָא אֲתַר טוּרַיָא:
רש״יכִּ֤י לֹ֣א מִ֭מּוֹצָא. הַשֶּׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבוֹ, וְלֹא מִן הַמִּדְבָּרוֹת שֶׁאַתֶּם מְפָרְשִׂים בְּשַׁיָּרָא לְהַרְבּוֹת מָמוֹן, לֹא בְכָל אֵלֶּה לְהָרִים קֶרֶן:
(ח) כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַ֝שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים׃
אֲרוּם אֱלָהָא דַיָן זַכַּי דְנָן יַמְאֵיךְ וּדְנָן יְרוֹמֵם:
רש״יזֶ֥ה יַ֝שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים. הַגְּבוֹהִים יַשְׁפִּיל וְהַנְּמוּכִים יָרִים (תנחומא, מטות ט):
(ט) כִּ֤י כ֪וֹס בְּֽיַד־יְהֹוָ֡ה וְיַ֤יִן חָמַ֨ר ׀ מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮ וַיַּגֵּ֢ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֝֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ׃
אֲרוּם כָּס דִלְוָט בְּיַד יְיָ וַחֲמַר עֲשִׁין מְלֵי מְזִיגַת מְרֵרְתָּא לְטַלְטְלָא מֵעֲרַת דִי רַשִׁיעַיָא וּמָה דִשְׁרֵי מִנֵיהּ קָשֵׁי מִן דֵין קַדְמָאִין בְּרַם דוּרְדְיָהָא וּפִקָטְיָהָא יְמַצְצוּן יִשְׁתּוּן כֹּל רַשִׁיעֵי אַרְעָא:
רש״יכִּ֤י כ֪וֹס. הַתַּרְעֵלָה בְּיָדוֹ:
וְיַ֤יִן חָמַ֨ר. חָזָק, וִינוֹ״שׁ בְּלַעַ״ז:
מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮. הַכּוֹס מָלֵא מֶזֶג, לִמְזֹג וּלְהַשְׁקוֹת אֶת כָּל הַגּוֹיִם:
וַיַּגֵּ֢ר מִ֫זֶּ֥ה. מִזֶּה הַכּוֹס יָפִיץ וְיִקְלַח אֶת מִשְׁתֵּיהֶם, לְשׁוֹן ״כְּמַיִם מֻגָּרִים״ (מיכה א: ד):

משנה משנה סוטה ה׳

א. כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, כָּךְ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה) וּבָאוּ, וּבָאוּ. כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לַבַּעַל, כָּךְ אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) נִטְמְאָה, וְנִטְמָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כָּךְ הָיָה דוֹרֵשׁ זְכַרְיָה בֶן הַקַּצָּב. רַבִּי אוֹמֵר, שְׁנֵי פְעָמִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה אִם נִטְמְאָה נִטְמָאָה, אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל:
ברטנורהכָּךְ בּוֹדְקִים אוֹתוֹ. אֶת הַבּוֹעֵל:
וּבָאוּ וּבָאוּ. שְׁנֵיהֶם בְּוָי"ו יְתֵרָא לִדְרָשָׁא:
נִטְמְאָה וְנִטְמָאָה. וָי"ו יְתֵרָא דִּבְוְנִטְמְאָה שְׁנִיָּה לִדְרָשָׁא:
רַבִּי אוֹמֵר שְׁנֵי פְעָמִים וְכוּ'. רַבִּי לֹא דָרֵישׁ וָי"ו יְתֵרָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא רִבּוּי דִקְרָאֵי קָא דָרֵישׁ, בֵּין בְּוּבָאוּ וּבָאוּ, בֵּין בְּנִטְמְאָה וְנִטְמָאָה:
עיקר תוספות יום טוב(א) דְּאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר הַבַּעַל אִם אֵינוֹ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן, דְּהָא כְּשֶׁאֵינוֹ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן לֹא בָּדְקֵי לָהּ מַיָּא לְדִידָהּ. וְהָא דְּלֹא תְּנַן לַבּוֹעֵל כִּדְקָתָנֵי בַּסֵּיפָא, דְּהָכָא אַיְדֵי דְּתָנֵי אוֹתָהּ תָּנֵי אוֹתוֹ, וְסֵיפָא אַיְדֵי דְּתָנֵי בַּעַל תָּנֵי בּוֹעֵל. גְּמָרָא:
(ב) דִּלְבִיאַת מַיִם תְּלָתָא כְּתִיבֵי. וּצְרִיכִי, חַד לְצַוָּאָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר שֶׁיָּבֹאוּ בָּהּ הַמַּיִם, וְחַד לַעֲשִׂיָּה מוֹדִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַבְטִיחַ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּבְדְּקוּהָ הַמַּיִם, וְחַד לִידִיעָה דְּבֶטֶן וַהֲדַר יָרֵךְ שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז כֵּיוָן דְּבִקְלָלָה מַזְכִּיר יָרֵךְ תְּחִלָּה. וּתְלָתָא וָי"ו לְצַוָּאָה וַעֲשִׂיָּה וִידִיעָה לַנּוֹאֵף. גְּמָרָא. וּמִשּׁוּם הָכִי בְאִסּוּרָא דְּנוֹאֵף סַגִּי בְּחַד וָי"ו לִדְרָשָׁא:
ב. בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא, (ויקרא יא) וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא, אֵינוֹ אוֹמֵר טָמֵא אֶלָּא יִטְמָא, לְטַמֵּא אֲחֵרִים, לִמֵּד עַל כִּכָּר שֵׁנִי שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַשְּׁלִישִׁי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר, עָתִיד דּוֹר אַחֵר לְטַהֵר כִּכָּר שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא טָמֵא. וַהֲלֹא עֲקִיבָא תַּלְמִידְךָ מֵבִיא לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר, כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא:
ברטנורהבּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ. כָּל הֵיכִי דִּתְנִינַן בּוֹ בַיּוֹם, בַּיּוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִנְשִׂיאוּת, שֶׁנִּתְרַבּוּ הַתַּלְמִידִים, שֶׁנָּתְנוּ רְשׁוּת לַכֹּל לִכָּנֵס. וּמִשּׁוּם דְּהַךְ דְּרָשָׁה דְנִטְמְאָה וְנִטְמָאָה נַמִּי בּוֹ בַיּוֹם נִדְרְשָׁה, נַקְטִינְהוּ לְכָל הָנָךְ הָכָא:
כְּלִי חֶרֶס. הוּא רִאשׁוֹן, שֶׁנִּטְמָא מִן הַשֶּׁרֶץ שֶׁהוּא אָב. וְהָאֹכֶל שֶׁבְּתוֹכוֹ שֵׁנִי, שֶׁטִּמְּאוֹ הַכְּלִי:
אֵינוֹ אוֹמֵר טָמֵא. כָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ טָמֵא. אֶלָּא יִטְמָא, לְמִדְרָשׁ בֵּיהּ נַמִּי יְטַמֵּא, שֶׁמְּטַמֵּא אֶת אֲחֵרִים:
לִמֵּד עַל כִּכָּר שֵׁנִי. לְהָכִי נָקַט כִּכָּר, לְפִי שֶׁהוּא מָצוּי בַּתַּנּוּר:
שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַשְּׁלִישִׁי. וַאֲפִלּוּ בְּחֻלִּין. דִּקְרָא סְתָמָא כְּתִיב:
דּוֹר אַחֵר. מִן הָעֲתִידִים לָבֹא. שֶׁיְּטַהֵר אֶת הַשְּׁלִישִׁי, וְאַף בִּתְרוּמָה, שֶׁאֵין לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה:
וַהֲרֵי עֲקִיבָא תַּלְמִידְךָ מֵבִיא לוֹ רְאָיָה מִן הַמִּקְרָא שֶׁהוּא טָמֵא. אַף בְּחֻלִּין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחֻלִּין, אֶלָּא בִּתְרוּמָה:
עיקר תוספות יום טוב(ג) אֶת הַשְּׁלִישִׁי. לְפִי מַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב בְּפֶרֶק קַמָּא דִּפְסָחִים מִשְׁנָה ו'‏ דְּאֵין אֹכֶל מְטַמֵּא אֹכֶל מִן הַתּוֹרָה אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא נַמִּי, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם דִּשְׁלִישִׁי דְּהָכָא הַיְנוּ מַשְׁקִין:
(ד) שֶׁאֵין לוֹ כוּ'. גְּמָרָא. וּמֵאַחַר דְּאֵין לוֹ לָמָה טָמֵא. וּמְשָׁנֵי, מִן הַתּוֹרָה אֵין לוֹ, מִדִּין קַל וָחֹמֶר יֵשׁ לוֹ, וְדוֹר אַחֵר פָּרֵיךְ עֲלֵיהּ:
(ה) עֲקִיבָא כוּ'. וְלֹא נִמְנָה בֵּין הַתַּלְמִידִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁהָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁמְּנָאָם בְּמִשְׁנָה ח'‏ פֶּרֶק ב'‏ דְּאָבוֹת, שֶׁלֹּא תַּלְמִידוֹ הָיָה אֶלָּא תַּלְמִיד תַּלְמִידוֹ, וְהוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקְנוֹס:
ג. בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא (במדבר לה) וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְגוֹ', וּמִקְרָא אַחֵר אוֹמֵר (שם) מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלֶף אַמָּה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִם אַמָּה, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אֶלֶף אַמָּה. הָא כֵיצַד, אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְּחוּם שַׁבָּת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים:
ברטנורהמִגְרָשׁ. רְחָבָה פְּנוּיָה מִזְּרִיעָה וּמֵאִילָנוֹת לְנוֹי הָעִיר: וְאַלְפַּיִם. לֹא הֻזְכַּר לְתִתָּם לַלְוִיִּם, וְלֹא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא לִיצִיאַת תְּחוּם שַׁבָּת:
שָׂדוֹת וּכְרָמִים. וְאַלְפַּיִם סָבִיב נִתְּנוּ לַלְוִיִּם. מֵהֶם הִנִּיחוּ אֶלֶף סָבִיב הָעִיר לַמִּגְרָשׁ, וְהַשְּׁאָר שָׂדוֹת וּכְרָמִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, שֶׁתְּחוּם אַלְפַּיִם אַמָּה דְּרַבָּנָן:
עיקר תוספות יום טוב(ו) וְנִרְאֶה לִי מִשּׁוּם דְּתָפַסְתָּ מֻעָט תָּפַסְתָּ, כֵּיוָן דִּבְחַד עִנְיָנָא הוּא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אֲבָל לְרַבִּי עֲקִיבָא דִּקְרָא דְּאֶלֶף בְּשֶׁל לְוִיִּים וּקְרָא דְּאַלְפַּיִם בְּשֶׁל שַׁבָּת, דִּתְרֵי עִנְיָנֵי נִינְהוּ, מִקַּיְּמוּ הַמִּקְרָאוֹת שְׁנֵיהֶם כְּמוֹת שֶׁהֵן:
(ז) שְׁמַע מִנָּהּ דִּלְרַבִּי עֲקִיבָא אַלְפַּיִם דְּאוֹרַיְתָא הֵן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהִנִּיחַ בְּצָרִיךְ עִיּוּן:
ד. בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא (שמות טו), אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו שֶׁל משֶׁה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, כְּקוֹרִין אֶת הַהַלֵּל, לְכָךְ נֶאֱמַר לֵאמֹר. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע וְלֹא כְקוֹרִין אֶת הַהַלֵּל:
ברטנורהשֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר. שֶׁאֵין דּוֹמֶה לִשְׁאָר לֵאמֹר שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהַשְּׁכִינָה מְדַבֶּרֶת לְמֹשֶׁה לֵאמֹר הַדִּבּוּר לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל כָּאן אֵין לוֹמַר כֵּן:
כְּקוֹרִין אֶת הַהַלֵּל. רָאשֵׁי פְרָקִים בִּלְבַד הָיוּ עוֹנִים אַחֲרָיו:
עיקר תוספות יום טוב(ח) מְסַיֵּם בַּבְּרָיְתָא מֹשֶׁה אָמַר אָשִׁירָה לַה'‏ וְהֵן אוֹמְרִים אָשִׁירָה לַה'. מֹשֶׁה אָמַר כִּי גָּאֹה גָּאָה וְהֵן אוֹמְרִים אָשִׁירָה לַה'. וְלִישְׁנָא דְּרָאשֵׁי פְרָקִים קָשְׁיָא, וְלָכֵן נִרְאֶה לִי שֶׁהַשִּׁירָה מִתְחַלֶּקֶת לְעִנְיָנִים וּפְרָקִים, וּבְכָל פֶּרֶק הָיוּ עוֹנִין אוֹתוֹ רֹאשׁ פֶּרֶק. וּבְהַלֵּל פְּלִיגֵי רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת, דִּלְרַשִׁ"י בְּרָאשֵׁי פְרָקִים עוֹנִים רָאשֵׁי פְרָקִים וְלֹא יוֹתֵר, וְעַל כָּל דָּבָר חוּץ מֵרָאשֵׁי פְרָקִים עוֹנִים הַלְלוּיָהּ, עַד שֶׁיִּגְמֹר אֶת הַלֵּל. וּלְהַתּוֹסָפוֹת מִתְּחִלַּת הַפֶּרֶק עַד סוֹפוֹ עוֹנֶה רֹאשׁוֹ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר עַד סוֹפוֹ, וְכֵן פֶּרֶק שֵׁנִי כוּ':
(ט) אֶת שְׁמַע. כְּסוֹפֵר הַפּוֹרֵס עַל שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ תְּחִלָּה וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י וְקוֹרִין כֻּלָּן יַחַד, וְכָךְ שָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל כֻּלָּם וְכִוְּנוּ יַחַד אֶת הַשִּׁירָה כִּכְתָבָהּ. וּמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא טַעְמָא דְּרַבִּי נְחֶמְיָה דְּדָרְשִׁינַן וַיֹאמְרוּ, דְּאָמוּר כֻּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, לֶאֱמֹר, דְּפָתַח מֹשֶׁה בְּרֵישָׁא:
(י) וְלֹא כְקוֹרִין. נִרְאֶה לִי לְהָכִי קָאָמַר תּוּ, לַאֲפוֹקֵי נַמִּי מִדַּעַת שְׁלִישִׁית, כְּקָטָן הַמַּקְרֵא אֶת הַהַלֵּל, וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו כָּל מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, מֹשֶׁה אָמַר אָשִׁירָה לַה'‏ וְהֵן אוֹמְרִים אָשִׁירָה לַה'‏ כוּ'. לְהָכִי אָמַר כוּ', דַּאֲפִלּוּ כִּקְרִיאָה זוֹ נַמִּי לֹא:
ה. בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקְנוֹס, לֹא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מֵאַהֲבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יג) הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל. וַעֲדַיִן הַדָּבָר שָׁקוּל, לוֹ אֲנִי מְצַפֶּה אוֹ אֵינִי מְצַפֶּה, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם כז) עַד אֶגְוָע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי, מְלַמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁהָיִיתָ דוֹרֵשׁ כָּל יָמֶיךָ שֶׁלֹּא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא מִיִּרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם א) אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע, וַהֲלֹא יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִיד תַּלְמִידְךָ לִמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה:
ברטנורהמֵאַהֲבָה. שֶׁאָהַב אֶת הַמָּקוֹם:
שָׁקוּל. מִשְׁקָלוֹ שָׁוֶה, אֵינוֹ מַכְרִיעַ לְכָאן וּלְכָאן. יֵשׁ לוֹ הַכָּתוּב בְּוָי"ו וּמַשְׁמָעוּתוֹ כְאִלּוּ הָיָה לֹא בְאָלֶ"ף. וְיֵשׁ לֹא בְאָלֶ"ף וּמַשְׁמָעוּתוֹ כְּאִלּוּ כָּתוּב בְּוָי"ו. הֵן יִקְטְלֵנִי, הַלֹּא הוּא הוֹרְגֵנִי, לֹא אֲיַחֵל לוֹ עוֹד. אוֹ לוֹ אֲנִי מְיַחֵל:
מִיִּרְאָה. מִדַּאֲגַת פֻּרְעָנוּת שֶׁלֹּא תָבֹא עָלָיו:
יְרֵא אֱלֹהִים. וְלֹא אוֹהֵב אֱלֹהִים:
עיקר תוספות יום טוב(יא) וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וּבַגְּמָרָא לֹא מַיְתֵי אֶלָּא בְּכָל צָרָתָם לֹא צָר (יְשַׁעְיָה סג) דִּכְתִיב בְּאָלֶ"ף כוּ'‏ (שָׁם) וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, אֶלָּא דְּמַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי:

גמרא סוטה ל׳ ב: ט״ז-ל״א א: י״ב

תָּנוּ רַבָּנָן: דָּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. וְכֵיצַד אָמְרוּ שִׁירָה. עוֹלָל מֻטָּל עַל בִּרְכֵּי אִמּוֹ וְתִינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה. עוֹלָל הִגְבִּיהַּ צַוָּארוֹ וְתִינוֹק שָׁמַט דַּד מִפִּיו וְאָמְרוּ זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ח) מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז. הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עֻבָּרִים שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן אָמְרוּ שִׁירָה. שֶׁנֶּאֱמַר (שם סח) בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים ה' מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל. וְהָא לָא חָזוּ. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: כֶּרֶס נַעֲשֵׂית לְהוּ כְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה וְרָאוּ. בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הֻרְקְנוֹס לֹא עָבַד אִיּוֹב וְכוּ' וְלִיחֵזִי הַאי לֹא. אִי בְּלָמֶ''ד אָלֶף כְּתִיב לֹא הוּא אִי בְּלָמֶ''ד וָי''ו כְּתִיב לוֹ הוּא. וְכָל הֵיכָא דִּכְתִיב בְּלָמֶ''ד אָלֶ''ף לֹא הוּא אֶלָּא מֵעַתָּה (ישעיה סג) בְּכָל צָרָתָם לֹא צָר, דִּכְתִיב בְּלָמֶ''ד אָלֶ''ף הָכִי נָמֵי דְּלָא הוּא. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי וְהַכְּתִיב (שם) וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם. אֶלָּא לָאו מַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי. תַּנְיָא רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נֶאֱמַר יְרֵא אֱלֹהִים בְּאִיּוֹב וְנֶאֱמַר יְרֵא אֱלֹהִים בְּאַבְרָהָם. מַה יְרֵא אֱלֹהִים הָאָמוּר בְּאַבְרָהָם מֵאַהֲבָה אַף יְרֵא אֱלֹהִים הָאָמוּר בְּאִיּוֹב מֵאַהֲבָה. וְאַבְרָהָם גוּפֵהּ מְנָלָן דִּכְתִיב זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי. מַאי אִיכָּא בֵּין עוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לְעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה אִיכָּא הָא דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה שֶׁזֶּה תָּלוּי לְאֶלֶף דּוֹר וְזֶה תָּלוּי לְאַלְפַּיִם דּוֹר. הָכָא כְּתִיב (שמות כ) לָאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְֹתָי. וְהָתָם כְּתִיב (דברים ז) וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָו לְאֶלֶף דּוֹר הָתָם נָמֵי כְּתִיב לְאוֹהֲבָיו וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר. הַאי לִדְסָמִיךְ לֵהּ וְהַאי לִדְסָמִיךְ לֵהּ. הַנְהוּ תְּרֵי תַּלְמִידֵי דַּהֲווֹ יָתְבֵי קַמֵּהּ דְּרָבָא חַד אָמַר לֵהּ אַקְרִיּוּן בְּחֶלְמָאי (תהילים לא) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ וְגוֹ'. וְחַד אָמַר לֵהּ אַקְרִיּוּן בְּחֶלְמָאי (שם ה) וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְיַעַלְצוּ בְךָ אוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ. אָמַר לְהוּ תַּרְוַיְיכוּ רַבָּנָן צַדִּיקֵי גְּמוּרֵי אַתּוּן מָר מֵאַהֲבָה וּמָר מִיִּרְאָה:
רש״יכגדול המקרא את ההלל - מקרהו לציבור להוציאן ידי חובתן:
והן עונין אחריו ראשי פרקין הללויה - שהוא ראש הפרשה על כל דבר שהוא אומר עונין אחריו הללויה דתנן במסכת סוכה (דף לח.) מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו הוא עונה אחריהן מה שהם אומרים ואם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה:
במקהלות - כשנקהלו על הים:
ממקור - אף אותם שבמקור:
וליחזי האי לא כו' - ואמאי אמר הדבר עדיין שקול:
ה"נ דלא הוא - וה"ק קרא אינו חושש לצרתם ולא צר בה:
באברהם - כי ירא אלהים אתה (בראשית כב):
תלוי - זכותו לדורותיו להגין עליהם עד אלפים דור:
וישמחו כל חוסי בך וגו' - סיפיה דקרא ויעלצו בך אוהבי שמך:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץתנו רבנן [שנו חכמים], בו ביום דרש ר' עקיבא: בשעה שעלו ישראל מן הים, נתנו עיניהם (החליטו) לומר שירה. וכיצד אמרו שירה — כגדול המקרא את הלל ומוציא את הרבים ידי חובה, והן הקהל עונין אחריו ראשי פרקים של ההלל, כגון "הודו לה' כי טוב". כיצד? משה אמר "אשירה לה'" (שמות טו, א) והן אומרים "אשירה לה'", משה אמר "כי גאה גאה" והן אומרים אחריו שוב "אשירה לה'".
היה ר' מאיר אומר: מנין שאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה על הים — שנאמר על שירת הים
"במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל" (תהלים סח, כז) שגם מן הרחם ("מקור") ברכו את ה' כשנקהלו ("במקהלות") על הים.
ושואלים: והא [והרי] העוברים במעי אמם לא חזו [ראו], ואיך אמרו "זה אלי ואנווהו"? אמר ר' תנחום: כרס של אמם נעשה להן כאספקלריא המאירה (כזכוכית שקופה) וראו דרכה.
א שנינו במשנה: בו ביום דרש ר' יהושע בן הורקנוס שלא עבד איוב את הקדוש ברוך הוא אלא מאהבה, והביא ראיה מן הכתוב "הן יקטלני לו איחל" (איוב יג, טו), ועדיין נשאר בספק בגלל אי הבהירות במשמעות "לו". ושואלים: וליחזי [ושיראה] האי [מלה זו] "לא", אי בלמ"ד אל"ף כתיב [כתובה] היא, ואם כן — לא הוא, אי [אם] בלמ"ד וי"ו כתיב [כתובה] היא ואם כן לו הוא?
על כך מקשים: וכל היכא דכתיב [מקום שנאמר] בלמ"ד אל"ף, תמיד לא, בלשון שלילה הוא? אלא מעתה "בכל צרתם לא צר" (ישעיה סג, ט) דכתיב [שנאמר] בלמ"ד אל"ף, הכי נמי [כך גם כן] ש"לא" בלשון שלילה הוא?
תניא [שנויה ברייתא] ר' מאיר אומר: נאמר "ירא אלהים" (איוב א, א) באיוב, ונאמר "ירא אלהים" (בראשית כב, יב) באברהם, מה "ירא אלהים" האמור באברהם — מאהבה עשה, אף "ירא אלהים" האמור באיוב — מאהבה.
ושואלים: ואברהם גופיה מנלן [עצמו מניין לנו] שעשה מאהבה — דכתיב [שנאמר] "זרע אברהם אהבי" (ישעיה מא, ח).
ושואלים: מאי איכא [מה הבדל יש] בין עושה מאהבה לעושה מיראה? ומשיבים: איכא הא דתניא [יש את זו ששנינו בברייתא], ר' שמעון בן אלעזר אומר: גדול העושה מאהבה יותר מן העושה מיראה, שזה העושה מיראה תלוי ונשמר לו הדבר לזכות לאלף דור. וזה העושה מאהבה תלוי לאלפים דור.
ומקשים: התם נמי כתיב [שם גם כן נאמר] "לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור" (דברים ז, ט)!
ומשיבים: האי לדסמיך ליה והאי לדסמיך ליה [זה (אלפיים) מתייחס לשסמוך לו ("אוהביו") וזה (אלף) מתייחס לשסמוך לו ("שומרי מצוותיו")].
מסופר: הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה [אלו שני התלמידים שהיו יושבים לפני] רבא, חד [אחד מהם] אמר ליה [לו] אקריון בחלמאי [הקריאו לי בחלומי] פסוק זה: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" (תהלים לא, כ), וחד [ואחד מהם] אמר ליה [לו]: אקריון בחלמאי [הקריאו לי בחלומי] "וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו ויעלצו בך אהבי שמך" (תהלים ה, יב). אמר להו [להם]: תרוייכו רבנן צדיקי גמורי אתון [שניכם חכמים צדיקים גמורים אתם] אלא מר [חכם זה] עובד את ה' מאהבה, ומר [וחכם זה] עובד את ה' מיראה.

זוהר ספר הזהר, משפטים ג׳

תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב (ישעיה נז) וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (שם) דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִּים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב אַף עַל גַּב דְּחַיָּבִין עָבְדִין כָּל מַה דְּעָבְדִין בְּזָדוֹן דְּאָזְלִין בְּאָרְחָא דְּלִבַּיְהוּ וְאָחֳרָנִין עָבְדִין בְּהוּ הַתְרָאָה וְלָא בָּעָאן לְצַיְּתָא לוֹן בְּשַׁעֲֹתָא דְּתָבִין בִּתְיוּבְתָּא וְנָטְלִין אָרְחָא טָבָא דִּתְיוּבְתָּא הָא אַסְוָתָא זַמִּינִין לְקִבְלַיְהוּ הַשְׁתָּא אִית לְאִסְתַּכְּלָא אִי עַל חַיָּא אָמַר קְרָא אוֹ עַל מֵתַיָּא אָמַר קְרָא דְּהָא רֵישָׁא דִּקְרָא לָאו אִיהוּ סֵיפָא וְסֵיפָא לָאו אִיהוּ רֵישָׁא רֵישָׁא דִּקְרָא אַחֲזֵי עַל חַיַּיָּא וְסוֹפֵהּ אַחֲזֵי עַל מֵתַיָּא אֶלָּא קְרָא (ס''א רֵישָׁא דִּקְרָא) אָמַר בְּעוֹד דְּבַר נָשׁ אִיהוּ בְּחַיּוֹי וְהָכִי הוּא וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ בְּגִין דְּיֵצֶר הָרַע דְּבֵהּ תַּקִּיף וְאִתְתַּקַּף בֵּהּ וְעַל דָּא אָזִיל שׁוֹבָב וְלָא בָּעֵי לַאֲתָבָא בִּתְיוּבְתָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָמֵי אוֹרְחוֹי דְּקָא אָזְלִין בְּבִישׁ בְּלָא תּוֹעַלְתָּא אָמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲנָא אִצְטְרִיכְנָא לְאַתְקָפָא בִּידֵהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב רָאִיתִי (וְאֶרְפָאֵהוּ) דְּקָא אָזְלִין בַּחֲשׁוֹכָא אֲנָא בָּעֵי לְמֵיהַב לֵהּ אַסְוָתָא. וְאֶרְפָּאֵהוּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ אָעִיל בְּלִבֵּהּ אָרְחֵי לִתְיוּבְתָּא וְאַסְוָתָא לְנִשְׁמָתֵהּ. וְאַנְּחֵהוּ מַאי וְאַנְּחֵהוּ כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (שמות לב) לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אַנְהִיג לֵהּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאֹרַח מֵישָׁר כְּמָאן דְּאַתְקִיף בִּידָא דְּאָחֳרָא וְאַפְּקֵיהּ מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִּים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו הָא אִתְחֲזִי דְּמֵיתָא אִיהוּ (אֶלָּא) אִין וַדַּאי מִיתָה אִיהוּ וְקַיְּמָא בְּחַיִּין דְּהוֹאִיל (ס''א אֶלָּא וַדַּאי חַי אִיהוּ וְקַיְּמָא כְּחַיִּין וְהוֹאִיל) וְאִיהוּ רָשָׁע מִיתָא אִקְרֵי מַהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִּים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו אֶלָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד טִיבוּ עִם בְּנֵי נָשָׁא דְּכֵיוָן דְּעָאל מִשְּׁלשָה עָשָׂר שְׁנִין וּלְהָלְאָה פָּקִד עִמֵּהּ תְּרֵין מַלְאָכִין נְטוֹרִין דְּנָטְרֵי לֵהּ חַד מִימִינֵהּ וְחַד מִשְׂמָאלֵיהּ כַּד אָזִיל בַּר נָשׁ בְּאֹרַח מֵישָׁר אִנּוּן חָדָאן בֵּהּ וְאַתְקִיפוּ עִמֵּהּ בְּחֶדְוָה מַכְרְזָן קַמֵּהּ וְאָמְרִין הָבוּ יְקָר לְדִיּוּקָנָא דְּמַלְכָּא וְכַד אָזִיל בְּאֹרַח עֲקִימוּ אִנּוּן מִתְאַבְּלָן עָלֵהּ וּמִתְעַבְּרָן מִנֵּהּ כֵּיוָן דְּאַתְקִיף בֵּהּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאַנְהִיג לֵהּ בְּאֹרַח מֵישָׁר כְּדֵין כְּתִיב וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִּים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִּים לוֹ בְּקַדְּמִיתָא דְּאִיהוּ אִתְנְחַם עַל מַה דְּעָבַד בְּקַדְמִיתָא. וְעַל מַה דְּעָבַד הַשְׁתָּא וְתָב בּתְיוּבְתָּא וּבָתַר כֵּן וְלַאֲבֵלָיו אִנּוּן מַלְאָכִין דַּהְווּ מִתְאַבְּלָן עֲלֵהּ כַּד אִתְעַבְּרוּ מִנֵּהּ וְהַשְׁתָּא דְּאִתְהַדְּרוּ בַּהֲדֵהּ הָא וַדַּאי נִחוּמִים לְכָל סִטְרִין וְהַשְׁתָּא אִיהוּ חַי וַדַּאי חַי בְּכָל סִטְרִין אָחִיד בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי וְכֵיוָן דְּאָחִיד בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי כְּדֵין אִקְרֵי בַּעַל תְּשׁוּבָה דְּהָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה אוֹף הָכִי אִקְרֵי וְאִיהוּ בַּעַל תְּשׁוּבָה אִקְּרֵי וְקַדְמָאֵי אָמְרוּ בַּעַל תְּשׁוּבָה מַמָּשׁ. וְעַל דָּא אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד (בּוֹ) בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים:
תרגום הזוהרבֹּא וּרְאֵה, וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ, וְכָתוּב אַחֲרָיו, דְּרָכָיו רָאִיתִי וָאֶרְפָּאֵהוּ וַאֲנְחֵהוּ וָאֲשַׁלֵּם נִחוּמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. וּמְפָרֵשׁ, וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב, הַיְנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהָרְשָׁעִים עוֹשִׂים כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂים, בְּזָדוֹן, וְהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ לִבָּם, וַאֲחֵרִים עוֹשִׂים בָּהֶם הַתְרָאָה, וְאֵינָם רוֹצִים לְהַקְּשִׁיב לָהֶם. עִם כָּל זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, וְלוֹקְחִים הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה שֶׁל תְּשׁוּבָה, הֲרֵי רְפוּאָה מוּכֶנֶת לִפְנֵיהֶם. עַתָּה יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל. אִם עַל חַיִּים מְדַבֵּר הַכָּתוּב, אוֹ עַל מֵתִים מְדַבֵּר הַכָּתוּב, כִּי תְּחִלַּת הַכָּתוּב אֵינָהּ סוֹפוֹ, וְסוֹפוֹ אֵינוֹ כִּתְחִלָּתוֹ. בִּתְחִלַּת הַכָּתוּב, מַרְאֶה עַל חַיִּים, שֶׁאוֹמֵר וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב וְגוֹ', וְסוֹפוֹ מַרְאֶה עַל מֵתִים, שֶׁאוֹמֵר וַאֲשַׁלֵּם נִחוּמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בְּעוֹד שֶׁהָאָדָם הוּא בַּחַיִּים. וְכָךְ הוּא, וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁיֵּצֶר הָרַע שֶׁבּוֹ חָזָק וּמִתְגַבֵּר בּוֹ וְעַל כֵּן הוֹלֵךְ שׁוֹבָב, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה דְּרָכָיו, שֶׁהוֹלֵךְ בָּרָע בְּלֹא תּוֹעֶלֶת, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי צָרִיךְ לֶאֱחוֹז אוֹתוֹ בְּיָדוֹ. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, דְּרָכָיו רָאִיתִי, שֶׁהוֹלֵךְ בַּחֹשֶךְ, אֲנִי רוֹצֶה לָתֵת לוֹ רְפוּאָה. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, וָאֶרְפָּאֵהוּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא בְּלִבּוֹ דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה וְהָרְפוּאָה לְנִשְׁמָתוֹ. וַאֲנְחֵהוּ, מַה וַאֲנְחֵהוּ, הוּא כְּדִכְתִיב, לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, כְּמִי שֶׁאוֹחֵז בְּיָדוֹ שֶׁל אַחֵר וּמוֹצִיאוֹ מִתּוֹךְ הַחֹשֶךְ. וָאֲשַׁלֵּם נִחוּמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו: שׁוֹאֵל, הֲרֵי נִרְאֶה שֶׁמֵּת הוּא, וְאֵינוֹ כִּתְחִלַּת הַכָּתוּב. וּמֵשִׁיב, כֵּן, וַדַּאי שֶׁהוּא מֵת, וְהוּא עוֹמֵד בַּחַיִּים שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא רָשָׁע נִקְרָא מֵת. מַהוּ וָאֲשַׁלֵּם נִחוּמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. וְאוֹמֵר, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס לִשְׁנָת שְׁלֹש עֶשְׂרֵה וָהָלְאָה, נוֹתֵן עִמּוֹ שְׁנֵי מַלְאָכִים שׁוֹמְרִים שֶׁשּׁוֹמְרִים אוֹתוֹ, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְׂמֹאלוֹ. כְּשֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, הֵם שְׂמֵחִים בּוֹ, וּמְחַזְּקִים אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה. מַכְרִיזִים לְפָנָיו וְאוֹמְרִים, תְּנוּ כָּבוֹד לְצוּרָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. וּכְשֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲקוּמָה, הֵם מִתְאַבְּלִים עָלָיו וְנֶעֱבָרִים מִמֶּנּוּ. כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִנְהִיג אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, אָז כָּתוּב, וָאֲשַׁלֵּם נִחוּמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. וָאֲשַׁלֵּם נִחוּמִים לוֹ, בַּתְּחִלָּה, שֶׁהוּא מִתְנַחֵם עַל מַה שֶּׁעָשָׂה בַּתְּחִלָּה, וְעַל מַה שֶּׁעָשָׂה עַתָּה, וְחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, וְאַחַר כָּךְ, וְלַאֲבֵלָיו, שֶׁהֵם הַמַּלְאָכִים שֶׁהָיוּ מִתְאַבְּלִים עָלָיו כְּשֶׁעָבְרוּ מִמֶּנּוּ וְעַתָּה שֶׁחָזְרוּ אֵלָיו, הֲרֵי נִחוּמִים לְכָל הַצְדָדִים, הֵן שֶׁמִּתְנַחֵם עַל מַעֲשָׂיו וְהֵן שֶׁמִּתְנַחֵם עַל צָרוֹתָיו וְאֶבְלוֹ. וְעַתָּה הוּא חַי וַדַּאי, חַי בְּכָל הַצְדָדִים, אוֹחֵז בְּעֵץ הַחַיִּים. וְכֵיוָן שֶׁאוֹחֵז בְּעֵץ הַחַיִּים אָז נִקְרָא בַּעַל תְּשׁוּבָה, כִּי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, נִקְרֵאת גַּם כֵּן תְּשׁוּבָה, כִּי תְּשׁוּבָה הִיא אוֹתִיּוֹת תָּשׁוּב ו' לְגַבֵּי ה', שֶׁהַו' הוּא עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא ז''א, וְה' הִיא הַמַּלְכוּת, וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הַמַּלְכוּת תְּשׁוּבָה. וְהוּא נִקְרָא בַּעַל תְּשׁוּבָה. וְהָרִאשׁוֹנִים אָמְרוּ בַּעַל תְּשׁוּבָה מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ בַּעֲלָהּ שֶׁל הַמַּלְכוּת הַנִּקְרֵאת תְּשׁוּבָה, כְּלוֹמָר שֶׁהוּא מַשְׁפִּיעַ לָהּ וְעַל כֵּן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד בַּמָּקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות א׳: י״ח-כ׳

א. וְלָמָּה לֹא יַעֲנֶה אָמֵן אַחַר בִּרְכַּת הַפֵּירוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהּ. מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּרָכָה אַחַת וְאֵין עוֹנִין אָמֵן אֶלָּא אַחַר בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁקָּדְמָה אוֹתָהּ בְּרָכָה אַחֶרֶת אוֹ בְּרָכוֹת כְּגוֹן בִּרְכַּת הַמֶּלֶךְ וּבִרְכוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לְהוֹדִיעַ שֶׁכְּבָר הִשְׁלִים כָּל בִּרְכוֹתָיו וּלְפִיכָךְ עוֹנֶה אָמֵן:
ב. כָּל הָאוֹכֵל דָּבָר הָאָסוּר בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף. כֵּיצַד הֲרֵי שֶׁאָכַל טֶבֶל שֶׁל דִּבְרֵיהֶם אוֹ שֶׁאָכַל מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלוּ תְּרוּמוֹתָיו אוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ כְּהִלְכָתָן אֵינוֹ מְבָרֵךְ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת אוֹ שָׁתָה יֵין נֶסֶךְ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ:
ג. אֲבָל אִם אָכַל דְּמַאי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי אֶלָּא לַעֲנִיִּים. אוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִטַּל מִמֶּנּוּ חֶשְׁבּוֹן תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְהוּא שֶׁהִקְדִּימוּ בְּשִׁבֳּלִין אוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אֶת הַחֹמֶשׁ הֲרֵי זֶה מְבָרֵךְ תְּחִלָּה וְסוֹף וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:

מוסר ספר חסידים קע״ד

שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אֶחָד הָיָה מְקַשֵּׁט עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁתִּרְאֶינָה אוֹתוֹ הַנָּשִׁים וּמְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶן וְאֶחָד אֵינוֹ מִתְקַשֵּׁט וְאֵינוֹ מְהַרְהֵר וּבָא עֲבֵרָה בִּידֵיהֶם וְעָשׂוּ אוֹ לֹא עָשׂוּ אֵיזֶה מֵהֶם עָדִיף. הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הַמִּתְקַשֵּׁט מְתֹעָב. צֵא וּלְמַד מִדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ וּבִשְׁבִיל רְאִיַּת בַּת שֶׁבַע הָיָה מַה שֶּׁהָיָה וּלְמַרְאֵה עֵינַיִם נִלְכַּד, הֲגַם כִּי דָּוִד בָּא לְפִי תֻּמּוֹ כְּשֶׁטָּבְלָה בַּת שֶׁבַע, אֲבָל שְׁלֹמֹה הָיָה מְלַמֵּד יִצְרוֹ לְהִתְאַוּוֹת שֶׁהָיָה לוֹ אֶלֶף נָשִׁים וְלֹא נִמְלַט מֵהִרְהוּר כַּנּוֹדַע. ה' יַצִילֵנוּ:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

שמע בחצותתהילים ישראלשמות לרפואהמילוי משאלותעילוי נשמה
הערוץ של הרב ביוטיוב