פרשת וישב יום שלישי

וישב · שלישי

תורה בראשית ל״ז: י״א-ט״ו

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:

לז (יא) וַיְקַנְאוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר׃

וְקַנִּיאוּ בֵיהּ אֲחוֹהִי וַאֲבוּהִי נְטַר יָת פִּתְגָּמָא:

רש״ישָׁמַ֥ר אֶת הַדָּבָֽר. הָיָה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבֹא, וְכֵן שֹׁמֵר אֱמֻנִים (ישעיהו כ"ו), וְכֵן לֹא תִשְׁמֹר עַל חַטָּאתִי (איוב י"ד) – לֹא תַמְתִּין:

(יב) וַיֵּלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְע֛וֹת אֶׄתׄ־צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃

וַאֲזָלוּ אֲחוֹהִי לְמִרְעֵי יָת עָנָא דַאֲבוּהוֹן בִּשְׁכֶם:

רש״ילִרְע֛וֹת אֶׄתׄ צֹ֥אן. נָקוּד עַל אֶת, שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן:

(יג) וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא אַחֶ֙יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ הִנֵּֽנִי׃

וַאֲמַר יִשְׂרָאֵל לְיוֹסֵף הֲלָא אַחָיךְ רָעָן בִּשְׁכֶם אֱתָא וְאֶשְׁלְחִנָּךְ לְוָתְהוֹן וַאֲמַר לֵיהּ הָא אֲנָא:

רש״יהִנֵּֽנִי. לְשׁוֹן עֲנָוָה וּזְרִיזוּת, נִזְדָּרֵז לְמִצְוַת אָבִיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּאֶחָיו שֶׁשּׂוֹנְאִין אוֹתוֹ:

(יד) וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֙הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃

וַאֲמַר לֵיהּ אִזֵיל כְּעַן חֲזֵי יָת שְׁלָמָא דְאָחוּךְ וְיָת שְׁלָמָא דְעָנָא וַאֲתֶבְנִי פִּתְגָּמָא וְשַׁלְחֵיהּ מִמֵּישַׁר חֶבְרוֹן וַאֲתָא לִשְׁכֶם:

רש״ימֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן. וַהֲלֹא חֶבְרוֹן בָּהָר, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן (במדבר י"ג), אֶלָּא מֵעֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הַקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ (בראשית ט״ו: י״ג):
וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה. מָקוֹם מוּכָן לְפֻרְעָנוּת, שָׁם קִלְקְלוּ הַשְּׁבָטִים, שָׁם עִנּוּ אֶת דִּינָה, שָׁם נֶחְלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶמָה (מלכים א י"ב):

(טו) וַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ וְהִנֵּ֥ה תֹעֶ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה וַיִּשְׁאָלֵ֧הוּ הָאִ֛ישׁ לֵאמֹ֖ר מַה־תְּבַקֵּֽשׁ׃

וְאַשְׁכְּחֵיהּ גַּבְרָא וְהָא תָעֵי בְּחַקְלָא וּשְׁאָלִנֵּיהּ גַּבְרָא לְמֵימַר מָה אַתְּ בָּעֵי:

רש״יוַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ. זֶה גַּבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל (דניאל ט כא):

נביאים עמוס ב׳: ט״ז-ג׳: ד׳

ב (טז) וְאַמִּ֥יץ לִבּ֖וֹ בַּגִּבּוֹרִ֑ים עָר֛וֹם יָנ֥וּס בַּיּוֹם־הַה֖וּא נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {פ}

וּדְתַקִיף לִבֵּיהּ בְּגִבָּרַיָא עַרְטִילָא דְלָא זְיַן יַעֲרוֹק בְּיוֹמָא הַהוּא אֲמַר יְיָ:

רש״יעָר֛וֹם יָנ֥וּס וְגוֹ׳. עַרְטִילַאי בְּלֹא כְּלִי זַיִן:

ג (א) שִׁמְע֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֚ל כׇּל־הַמִּשְׁפָּחָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלֵ֛יתִי מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃

קַבִּילוּ יַת פִּתְגָמָא הָדֵין דִי גְזַר יְיָ עֲלֵיכוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל כָּל זַרְעֲיָתָא דְאַסְקִית מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם לְמֵימָר:

(ב) רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי מִכֹּ֖ל מִשְׁפְּח֣וֹת הָאֲדָמָ֑ה עַל־כֵּן֙ אֶפְקֹ֣ד עֲלֵיכֶ֔ם אֵ֖ת כׇּל־עֲוֺנֹתֵיכֶֽם׃

לְחוֹד בְּכוֹן אִתְרְעֵיתִי מִכָּל זַרְעֲיַת אַרְעָא עַל כֵּן אַסְעַר עֲלֵיכוֹן יַת כָּל חוֹבֵיכוֹן:

רש״ירַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי. אָהַבְתִּי, וְאַתֶּם פְּשַׁעְתֶּם בִּי, עַל כֵּן וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ לְצַד אַחֵר בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה:

(ג) הֲיֵלְכ֥וּ שְׁנַ֖יִם יַחְדָּ֑ו בִּלְתִּ֖י אִם־נוֹעָֽדוּ׃

הֲיַהֲכוּן תְּרֵין כַּחֲדָא אֱלָהֵין אִם אִזְדַמָנוּ:

רש״יהֲיֵלְכ֥וּ שְׁנַ֖יִם יַחְדָּ֑ו. שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים לַנְּבִיאִים לֹא תִנָּבְאוּ, כְּלוּם הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים מִלִּבָּם אֶלָּא אִם כֵּן נִצְטַוּוּ, כְּלוּם דְּבָרִים נַעֲשִׂים אֶלָּא עַל פִּי דַּרְכָּם:
בִּלְתִּ֖י אִם נוֹעָֽדוּ. אֶלָּא אִם כֵּן קָבְעוּ מוֹעֵד לָלֶכֶת יַחְדָּו לְמָקוֹם פְּלוֹנִי:

(ד) הֲיִשְׁאַ֤ג אַרְיֵה֙ בַּיַּ֔עַר וְטֶ֖רֶף אֵ֣ין ל֑וֹ הֲיִתֵּ֨ן כְּפִ֤יר קוֹלוֹ֙ מִמְּעֹ֣נָת֔וֹ בִּלְתִּ֖י אִם־לָכָֽד׃

הֲיִנְהוֹם אַרְיֵה בְּחוּרְשָׁה וְצֵידָה לֵית לֵיהּ הַיְרִים בַּר אַרְיְוָן קָלֵיהּ מִמַרְבּוּעָתֵיהּ אֱלָהֵין אִם אֲחָד:

רש״יהֲיִשְׁאַ֤ג אַרְיֵה֙ בַּיַּ֔עַר וְטֶ֖רֶף אֵ֣ין ל֑וֹ. כְּשֶׁאַרְיֵה אוֹחֵז טֶרֶף דַּרְכּוֹ לִשְׁאוֹג, וְאֵינוֹ שׁוֹאֵג אֶלָּא אִם כֵּן לָכַד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״יִשְׁאַג כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף״ (ישעיהו ה: כט), וְכֵן ״כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הַכְּפִיר וְהָאַרְיֵה עַל טַרְפּוֹ״ (ישעיהו לא: ד):

כתובים משלי ח׳: י״ז-כ״א

ח (יז) אֲ֭נִי (אהביה) [אֹהֲבַ֣י] אֵהָ֑ב וּ֝מְשַׁחֲרַ֗י יִמְצָאֻֽנְנִי׃

אֲנָא רָחֲמָא רָחֲמַי וְאִלֵין דִמְקַדְמִין לִי יִשְׁכְּחֻנַנִי:

רש״יאֵהָ֑ב. כְּמוֹ אֶאֱהַב:
אֵהָ֑ב. אֹהֲבֶיהָ כְּתִיב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אֹהֲבֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה אֵהָב. זוֹ שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי אַהֲרֹן, בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן:
יִמְצָאֻֽנְנִי. נוּ״ן יְתֵרָה: חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה אַמְצִיאֶנּוּ:
לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ. יֵשׁ אִתִּי נַחֲלָה רַבָּה:

(יח) עֹֽשֶׁר־וְכָב֥וֹד אִתִּ֑י ה֥וֹן עָ֝תֵ֗ק וּצְדָקָֽה׃

עֻתְרָא וִיקָרָא דִילִי מָמוֹנָא וּמַזָלָא וְצִדְקְתָא:

(יט) ט֣וֹב פִּ֭רְיִי מֵחָר֣וּץ וּמִפָּ֑ז וּ֝תְבוּאָתִ֗י מִכֶּ֥סֶף נִבְחָֽר׃

טָבִין פִּרְיַי מִן דַהֲבָא סְנִּינָא וּמִן דַהֲבָא אוֹבְרִיזִין וַעֲלַלְתִּי מִן סַנְיָא גַבְיָא:

(כ) בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה אֲהַלֵּ֑ךְ בְּ֝ת֗וֹךְ נְתִיב֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃

בְּאָרְחָתָא דְצִדְקְתָא מְהַלְכָא אֲנָא בְּגוֹ שְׁבִילֵי דְדִינָא:

(כא) לְהַנְחִ֖יל אֹהֲבַ֥י ׀ יֵ֑שׁ וְאֹצְרֹ֖תֵיהֶ֣ם אֲמַלֵּֽא׃

דְאוֹרִית לְרַחֲמַי שְׁנַיָא סַגִיאָתָא וְסִימָתְהוֹן אֲמַלֵא:

משנה משנה יבמות ט׳

א. יֵשׁ מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לִיְבָמֵיהֶן, מֻתָּרוֹת לִיְבָמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן, מֻתָּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ, וַאֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ. וְאֵלוּ מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לִיְבָמֵיהֶן, כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל, חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְשֵׁרָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר, יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֶשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֶשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל, מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לִיְבָמֵיהֶן:

ברטנורהיֵשׁ מֻתָּרוֹת. כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה. וְהוּא הַדִּין בְּתוּלָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁמֵּת נַעֲשֵׂית אַלְמָנָה. וְנָקַט אַלְמָנָה מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה:

עיקר תוספות יום טוב(א) חָלָל כוּ'. כֵּן גִּרְסַת רַשִׁ"י, וְהֶחָלָל מֻתָּר בָּהּ וְהִיא מֻתֶּרֶת בּוֹ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁבָּא עָלֶיהָ נִתְחַלְּלָה לַכְּהֻנָּה. וְהָרַמְבַּ"ם גָּרַס כְּגִרְסַת הַיְרוּשַׁלְמִי, וּפָשֵׁיט מִנָּהּ דְּהֻזְהֲרָה כְּשֵׁרָה לְהִנָּשֵׂא לַפְּסוּלִים. וּלְפִי גְּמָרָא דִּידָן אִי אֶפְשָׁר לִגְרֹס כֵּן, דְּדַיְקִינַן דְּלֹא הֻזְהֲרוּ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

ב. וְאֵלּוּ מֻתָּרוֹת לִיְבָמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן הֶדְיוֹט, כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה וְיֶשׁ לוֹ אָח חָלָל, יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֶשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֶשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל, מֻתָּרוֹת לִיְבָמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ, כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ כֹהֵן הֶדְיוֹט, כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר, יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֶשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל, מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֶשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ. וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים, מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וְלִיְבָמֵיהֶן:

ברטנורהכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה. אֲבָל נְשָׂאָהּ נִתְחַלְּלָה בְּבִיאָתוֹ וַאֲסוּרָה לַבַּעַל וְלַיָּבָם:

עיקר תוספות יום טוב(ב) שֶׁקִּדֵּשׁ. כָּאן שָׁנָה רַבִּי שֶׁדִּין יִבּוּם מִן הָאֵרוּסִין:
(ג) וּשְׁאָר כוּ'. לָאו דַּוְקָא, דְּהָא אִיכָּא פְּצוּעַ דַּכָּא וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה עֲרָיוֹת שֶׁמֻּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לִיבָמֵיהֵן (וְכֵן בָּרֵישָׁא תָּנָא וְשִׁיֵּר. גְּמָרָא). נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

ג. שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שְׁנִיָּה לַבַּעַל וְלֹא שְׁנִיָּה לַיָּבָם, אֲסוּרָה לַבַּעַל וּמֻתֶּרֶת לַיָּבָם. שְׁנִיָּה לַיָּבָם וְלֹא שְׁנִיָּה לַבַּעַל, אֲסוּרָה לַיָּבָם וּמֻתֶּרֶת לַבָּעַל. שְׁנִיָּה לָזֶה וְלָזֶה, אֲסוּרָה לָזֶה וְלָזֶה. אֵין לָהּ לֹא כְתֻבָּה, וְלֹא פֵרוֹת, וְלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא בְלָאוֹת, וְהַוָּלָד כָּשֵׁר, וְכוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר, יֵשׁ לָהֶן כְּתֻבָּה:

ברטנורהשְׁנִיָּה לַבַּעַל וְלֹא שְׁנִיָּה לַיָּבָם. אֵם אִמּוֹ שֶׁל בַּעַל וְלֹא שֶׁל יָבָם, כְּגוֹן אַחִים מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם:
אֵין לָהּ כְּתֻבָּה. מָנֶה וּמָאתַיִם שֶׁהֵם עִקַּר כְּתֻבָּה הוּא דְּלֵית לָהּ לַשְּׁנִיָּה, אֲבָל תּוֹסֶפֶת יֵשׁ לָהּ:
וְלֹא פֵרוֹת. אֵין מְשַׁלֵּם לָהּ פֵּרוֹת נִכְסֵי מְלוֹג שֶׁאָכַל שֶׁלָּהּ, וְאַף עַל גַּב דְּפֵרוֹת תַּקִּינוּ רַבָּנָן תַּחַת פִּרְקוֹנָהּ, וְזוֹ אֵין חַיָּב לִפְדּוֹתָהּ דְּלֹא קָרִינַן בָּהּ וְאוֹתְבִינָךְ לִי לְאִינְתּוּ, וּלְפִיכָךְ הָיָה רָאוּי שֶׁיְּשַׁלֵּם לָהּ מַה שֶּׁאָכַל מִפֵּרוֹת נִכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהּ, אֲפִלּוּ הָכִי קְנָסוּהָ רַבָּנָן דְּלֹא תִגְבֵּי מִנֵּיהּ פֵּרוֹת שֶׁאָכַל בִּתְנַאי כְּתֻבָּה, כִּי הֵיכִי דִּקְנָסוּהָ דְּלֹא תִּגְבֵּי מִנֵּיהּ עִקַּר כְּתֻבָּה, דִּתְנַאי כְּתֻבָּה כִּכְתֻבָּה דָּמֵי:
וְלֹא מְזוֹנוֹת. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לָזוּן אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ תַּחְתָּיו, דְּהָא בַּעֲמֹד וְהוֹצֵא קָאֵי, אֶלָּא אֲפִלּוּ הָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְלָוְתָה וְאָכְלָה לֹא מְשַׁלֵּם, דְּאִלּוּ בְּאִשָּׁה כְּשֵׁרָה אִם לָוְתָה וְאָכְלָה חַיָּב הַבַּעַל לְשַׁלֵּם, שֶׁהַמַּלְוֶה תּוֹבֵעַ אוֹתָהּ מַה שֶּׁהִלְוָה לָהּ וְהִיא תּוֹבַעַת לְבַעֲלָהּ, דְּדַוְקָא בְּמִי שֶׁפִּרְנְסָהּ שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ הַלְוָאָה אָמְרִינַן בִּכְתֻבּוֹת הֲלָכָה כְּחָנָן דְּאָמַר מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְעָמַד אֶחָד וּפִרְנֵס אֶת אִשְׁתּוֹ הִנִּיחַ מְעוֹתָיו עַל קֶרֶן הַצְּבִי, דְּכֵיוָן שֶׁבִּשְׁבִיל בַּעֲלָהּ פִּרְנְסָהּ וְלֹא הִלְוָה לָהּ כְּלוּם לְמַאן קָא תָּבַע, הִיא לֹא לָוְתָה וְהַבַּעַל לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּפַרְנְסָהּ, הִלְכָּךְ מִצְוָה הוּא דְּעָבַד, אֲבָל אִם הִלְוָה לָהּ, חַיָּב הַבַּעַל לְשַׁלֵּם אִם הִיא כְּשֵׁרָה, וְאִם הִיא מִן הַשְּׁנִיּוֹת אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם:
וְלֹא בְלָאוֹת. אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ הַבַּעַל בְּנִכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהּ עַד שֶׁבָּלוּ אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם, דְּסָלְקָא דַּעְתֵּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה, אִם אָכַל הַבַּעַל נִכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהּ חַיָּב לְשַׁלֵּם מַה שֶּׁאָבַד וּבָלָה מֵהֶם, קָא מַשְׁמַע לָן דִּקְנָסוּהָ רַבָּנָן שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם הַבַּעַל הַבְּלָאוֹת. אֲבָל מַה שֶּׁיִּמָּצֵא מֵהֶן קַיָּמִים נוֹטַלְתָּן:
אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וְכוּ'. יֵשׁ לָהֶן כְּתֻבָּה וּפֵרוֹת, דִּמְשַׁלֵּם לָהֶן הַבַּעַל פֵּרוֹת שֶׁאָכַל מִנִּכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהֶן. וּמְזוֹנוֹת יֵשׁ לָהֶן, שֶׁנִּזּוֹנוֹת מִנְּכָסָיו, וְדַוְקָא לְאַחַר מִיתָה, אֲבָל בְּחַיָּיו אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְזוּנָן, דְּהָא קַיְמֵי עֲלֵיהּ בַּעֲמֹד וְהוֹצֵא. וְאִם לָוְתָה אַחַת מֵהֶן לִמְזוֹנוֹתֶיהָ בְּחַיֵּי בַּעֲלָהּ, אֵין חַיָּב הַבַּעַל לְשַׁלֵּם לַמַּלְוֶה. וּבְלָאוֹת נַמִּי יֵשׁ לָהֶן, שֶׁחַיָּב לְהַחֲזִיר מַה שֶּׁבָּלָה וְאָבַד מִנִּכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהֶן. וְהָנֵי מִילֵי כְּשֶׁהִכִּיר בָּהֶן, אֲבָל לֹא הִכִּיר בָּהֶן אֵין לָהֶן לֹא כְּתֻבָּה וְלֹא פֵּרוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְּלָאוֹת, אֲבָל יֵשׁ לָהֶן תּוֹסֶפֶת וּבְלָאוֹת דְּאִיתְנְהוּ בְּעֵינַיְהוּ. וְהַאי דִּשְׁנִיּוֹת אֵין לָהֶן כְּתֻבָּה וְלֹא פֵּרוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְּלָאוֹת וְאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט וְכוּ'‏ יֵשׁ לָהֶן כְּתֻבָּה וּפֵרוֹת וּמְזוֹנוֹת וּבְלָאוֹת, לְפִי שֶׁהַלָּלוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וּצְרִיכִים חִזּוּק, וְהַלָּלוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאֵין צְרִיכִים חִזּוּק. וּבְפֶרֶק אֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין מוּכָח דַּחֲלוּצָה לְכֹהֵן גָּדוֹל דְּאוֹרַיְתָא הִיא. וְאַף עַל גַּב דַּחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט הִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, עֲשָׂאוּהָ כְּשֶׁל תּוֹרָה לְדִין זֶה:

עיקר תוספות יום טוב(ד) רַשִׁ"י. וְנָקְטוּ קַמַּיְתָא דְּמַתְנֵי בַּבְּרַיְתָא, דְּמַשְׁכַּחַת טְפֵי, וַאֲפִלּוּ בְּתוּלוֹת דְּמֻתָּרוֹת לַבַּעַל וַאֲסוּרוֹת לַיָּבָם:
(ה) דְּמַתָּנָה בְּעָלְמָא יָהֵיב לָהּ מִשּׁוּם חִבַּת בִּיאָה. רַשִׁ"י:
(ו) כֵּן כָּתַב רַשִׁ"י. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסְפוֹת דְּמַאי קָא מַשְׁמַע לָן בְּפֵרוֹת, דְּהָא קֶרֶן גּוּפֵיהּ אִם אֲכָלוֹ אֵין לָהּ כְּדִתְנַן וְלֹא בְּלָאוֹת, אֶלָּא אֵין לָהּ פֵּרוֹת שֶׁלִּקֵּט וְהֵם עֲדַיִן בְּעַיִן כוּ'. וְלִי נִרְאֶה דְּמִכָּל מָקוֹם נְקָטָהּ הַתַּנָּא בְּהֶדְיָא מִשּׁוּם סֵיפָא דְּאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, דַּהֲוֵי רְבוּתָא, דַּאֲפִלּוּ פֵּרוֹת שֶׁאָכַל יֵשׁ לָהּ (וְעַיֵּן רַשִׁ"י סוֹף פֶּרֶק י"א דִּכְתֻבּוֹת):
(ז) וּמִשּׁוּם הָכִי הוּא הַדִּין לְכָל תְּנַאי כְּתֻבָּה, אֶלָּא דְּפֵרוֹת אִיצְטְרִיךְ, דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא דְּמִשּׁוּם פִּרְקוֹנָהּ וְכֵן מְזוֹנוֹת אִיצְטְרִיךְ, דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא דְּאִי אֶפְשָׁר לָהּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת וְלִחַיַּב בָּהּ, וּמִכָּל מָקוֹם קָשֶׁה דְּלֹא תָּנֵי לְאִידָךְ דִּינֵי דְּרֵישׁ פֶּרֶק י'. וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף הֵבִיא לֹא זַכָּאִין בִּמְצִיאָתָהּ כוּ'‏ בְּשֵׁם תּוֹסֶפְתָּא:
(ח) וְתֵּימַהּ דְּהָא בְּכִי הָא אֲפִלּוּ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל לֵית לָהּ כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב בְּסָמוּךְ כוּ'. וְהַתּוֹסָפוֹת מְפָרְשִׁים דִּלְאַחַר מִיתָה אַיְרִינַן:
(ט) וְדִין נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל פֵּרֵשׁ בְּסוֹף פֶּרֶק י"א דִּכְתֻבּוֹת:
(י) כָּשֵׁר. וַאֲפִלּוּ מְזֹהָם לַכְּהֻנָּה לֹא הֲוֵי, מִדְּאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא שֶׁהִיא מַרְגִּילָתוֹ, אַלְמָא לֹא פָּסִיל לָהּ וְלֹא לְזַרְעָהּ כְּלָל. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(יא) וְכוֹפִין כוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים וְאִיכָּא לַעַז עֲלֵיהֶם בִּיצִיאָתָהּ, הָכָא לֹא חָיְשִׁינַן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(יב) עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהָרַ"ב סוֹתֵר דְּבָרָיו, דִּבְהֶדְיָא אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּהָכָא וּדְפֶרֶק ב'‏ דַּחֲלוּצָה דְּרַבָּנָן אֶלָּא דְּאַסְמְכוּהָ אַקְּרָא, וְהָכָא טַעֲמָא כִּדְמַסִּיק בַּגְּמָרָא זֶה הוּא מַרְגִּילָהּ וְזוֹ הִיא מַרְגִּילָתוֹ:

ד. בַּת יִשְׂרָאֵל מְאֹרֶסֶת לְכֹהֵן, מְעֻבֶּרֶת מִכֹּהֵן, שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְכֹהֵן, וְכֵן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. בַּת יִשְׂרָאֵל מְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, מְעֻבֶּרֶת מִלֵּוִי, שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְלֵוִי, וְכֵן בַּת לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. בַּת לֵוִי מְאֹרֶסֶת לְכֹהֵן, מְעֻבֶּרֶת מִכֹּהֵן, שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְכֹהֵן, וְכֵן בַּת כֹּהֵן לְלֵוִי, לֹא תֹאכַל לֹא בַתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר:

ברטנורהלֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, הָעֻבָּר וְהַיָּבָם וְהָאֵרוּסִין פּוֹסְלִין וְלֹא מַאֲכִילִין:
לֹא תֹאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. כֻּלָּהּ מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אָסוּר לְזָרִים, וְאֵינָהּ הֲלָכָה:
בַּת כֹּהֵן לְלֵוִי לֹא תֹאכַל לֹא בַתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר. הָכִי קָאָמַר, אֵין חוֹלְקִין תְּרוּמָה וְלֹא מַעֲשֵׂר בְּבֵית הַגְּרָנוֹת לֹא לְבַת כֹּהֵן וְלֹא לְבַת לֵוִי, גְּזֵרָה מִשּׁוּם גְּרוּשָׁה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בַּמַּעֲשֵׂר, וְאִם יְחַלְּקוּ לְאִשָּׁה מַעֲשֵׂר בְּבֵית הַגְּרָנוֹת יָבֹאוּ לַחְלֹק לְבַת יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִלֵּוִי, שֶׁאֵין הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁבִּשְׁבִיל בַּעֲלָהּ הָיוּ מְחַלְּקִין לָהּ, לְפִיכָךְ גָּזַר רַבִּי מֵאִיר שֶׁלֹּא תַחֲלֹק אִשָּׁה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת אֲפִלּוּ בַּת כֹּהֵן וּבַת לֵוִי. וְהָא דִּתְנַן בַּת לֵוִי הַמְּאֹרֶסֶת לְכֹהֵן וְכוּ'‏ לֹא תֹאכַל לֹא בַּתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר, הוּא הַדִּין אֲפִלּוּ נְשׂוּאָה, וּמִשּׁוּם רֵישָׁא דְּתָנֵי בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְּאֹרֶסֶת לְכֹהֵן דְּהָתָם דַּוְקָא מְאֹרֶסֶת שֶׁאִם הָיְתָה נְשׂוּאָה תֹּאכַל, תָּנָא נַמִּי בַּסֵּיפָא גַּבֵּי בַּת לֵוִי מְאֹרֶסֶת:

ה. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּסֵּת לְכֹהֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. נִסֵּת לְלֵוִי, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. נִסֵּת לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל לֹא בַתְּרוּמָה, וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר. מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, לֹא תֹאכַל לֹא בַתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר. מֵת בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת בְּנָהּ מִלֵּוִי, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן, לֹא תֹאכַל לֹא בַתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר:

ברטנורהמֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵן תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. דִּכְתִיב (ויקרא כב) וִילִיד בֵּיתוֹ הֵם יֹאכְלוּ בְּלַחְמוֹ, קָרֵי בֵּיהּ יַאֲכִילוּ. וְכָל זְמַן שֶׁבְּנָהּ קַיָּם מַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה:
נִשֵּׂאת לְלֵוִי. אַחַר שֶׁיָּלְדָה מִכֹּהֵן:
אוֹכֶלֶת בַּמַּעֲשֵׂר. וְלֹא בַּתְּרוּמָה, וְאַף עַל גַּב דְּיֵשׁ לָהּ בֵּן מִכֹּהֵן, דְּהַדְרָא הַוְיָא לָהּ זָרָה:
מֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵן אוֹכֶלֶת בַּמַּעֲשֵׂר. בִּשְׁבִיל בְּנָהּ מִלֵּוִי, אֲבָל לֹא בַּתְּרוּמָה בִּשְׁבִיל בְּנָהּ מִכֹּהֵן, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהּ זֶרַע מִן הַזָּר:

עיקר תוספות יום טוב(יג) וְאַף עַל גַּב דִּקְרָא וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה בְּבַת כֹּהֵן כְּתִיב, מְרַבִּינַן מִנֵּיהּ לְקַמָּן בַּת יִשְׂרָאֵל הָאוֹכֶלֶת בִּשְׁבִיל בְּנָהּ כֹּהֵן וְנִסֵּת לְזָר. רַשִׁ"י:
(יד) תֹּאכַל. דְהָדְרָא אָכְלָה יָלְפִינַן מִוּבַת כֹּהֵן וְגוֹ'‏ דְּכֻלָּא וּבַת יְתֵרָא:

ו. בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. נִשֵּׂאת לְלֵוִי, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. נִשֵּׂאת לְכֹהֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת בְּנָהּ מִלֵּוִי, לֹא תֹאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל, חוֹזֶרֶת לְבֵית אָבִיהָ. וְעַל זוֹ נֶאֱמַר (ויקרא כב), וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל:

גמרא יבמות כ״א א: ד׳-י״ג

אָמַר רָבָא רֶמֶז לַשְּׁנִיּוֹת מִן הַתּוֹרָה מְנַיִן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י''ח) כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ. הָאֵל קָשׁוֹת מִכְּלַל דְאִיכָּא רַכּוֹת וּמָאי נִינְהוּ שְׁנִיּוֹת וּמָאי מַשְׁמַע דְּהָאֵל לִישְׁנָא דְקָשֶׁה הוּא דִּכְתִיב (יחזקאל י''ז) וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח. לֵימָא פְלִיגָא דְרִבִּי לֵוִי דְּאָמַר רִבִּי לֵוִי קָשֶׁה עוֹנְשָׁן שֶׁל מִדּוֹת יוֹתֵר מֵעוֹנְשָׁן שֶׁל עֲרָיוֹת. שֶׁזֶה נֶאֱמַר בָּהֵן אֵל וְזֶה נֶאֱמַר בָּהֵן אֵלֶּה אֵל קָשֶׁה וְאֵלֶּה קָשֶׁה מֵאֵל. גַּבֵּי עֲרָיוֹת נַמֵּי הָא כְתִיב אֵלֶה. הַהוּא לִמְעוּטִי מִדוֹת מִכָּרֵת אֶלָּא מָאי חוּמְרַיְיהוּ הָנֵי אֶפְשָׁר בִּתְשׁוּבָה וְהָנֵי לֹא אֶפְשַׁר בִּתְשׁוּבָה. רַב יְהוּדָה אָמַר מֵהָכָא (קהלת י''ב) וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה. וְאָמַר עוּלָא אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר קוֹדֶם שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה הָיְתָה תּוֹרָה דוֹמֶה לַכְּפִיפָה שֶׁאֵין לָהּ אָזְנַיִם עַד שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה וְעָשָׂה לָהּ אָזְנַיִם. רִבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר מֵהָכָא (משלי ד') פְרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר. אָמַר רַב אָשֵׁי מָשָׁל דְּרִבִּי אוֹשַׁעְיָא לְמָה הַדָבָר דּוֹמֶה לְאָדָם מְשַׁמֵּר פַּרְדֵּס מְשַׁמְּרוֹ מִבַּחוּץ כֻּלּוֹ מִשְׁתַּמֵר. מְשַׁמְרוֹ מִבִּפְנִים שֶׁלְּפָנָיו מִשְׁתַּמֵּר שֶׁלְּאַחֲרָיו אֵין מִשְׁתַּמֵּר. וְהָא דְּרַב אָשֵׁי בְּדוּתָא הִיא הָתָם שֶׁלְּפָנָיו מִיהָא מִשְׁתַּמֵּר. הָכָא אִי לָאו שְׁנִיּוֹת פָּגַע בְּעֶרְוָה גוּפָהּ. רַב כַּהֲנָא אָמַר מֵהָכָא (ויקרא י''ח) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי עֲשׂוּ מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמַרְתִּי. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי לְרַב יוֹסֵף הָא דְּאוֹרַיְתָא הִיא. דְּאוֹרַיְתָא וּפִירְשׁוּהָ רַבָּנָן כָּל הַתּוֹרָה נָמֵי פִירְשׁוּהָ רַבָּנָן אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעַלְמָא:

רש״יכי את כל התועבות האל - גבי עריות כתיב ומשמע התועבות הקשות:
מכלל דיש רכות - וקלות מהן ואסורות:
אלה - במדות כתיב כי תועבת ה' כל עושה אלה כל עושה עול ומדקאמר יותר משל עריות מכלל דהא לאו קשה הוא:
הכתיב אלה - מכל התועבות האלה ונכרתו:
ופרכינן ואי לאו גזרה שוה הוה אמינא שם ממש - בתמיה:
עריות אפשר בתקנה - כל זמן שלא הוליד ממזר יפרוש הימנה ויתחרט אבל מדות גזל את הרבים הוא ואינו יודע למי יחזיר ואע"ג דקיימא לן יתקן בהם צרכי רבים לאו תשובה מעלייתא הוא:
ואזן - לשון אזנים בית אחיזה כדאמר בעירובין לימד דעת את העם דאגמרה בסימני טעמא ואסברה בדדמי גמר מילתא ממילתא והזהיר על דברי סופרים כדכתיב ויותר מהמה בני הזהר הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה וגזר על השניות:
אזנים - של קופה לאחוז בהן הקופה ומשתמרת שלא תפול ה"נ ע"י שניות מתרחקין מן העריות:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא אמר רבא: רמז לאיסור שניות מן התורה מנין — שנאמר בסוף פרשת העריות: "כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ" (ויקרא יח, כז), "האל" מתפרש כאן במובן: "קשות", העבירות החמורות, מכלל הדברים אתה למד דאיכא [שיש] גם עבירות מסוג "רכות", ומאי נינהו [ומה הן] הרכות — שניות.
ושואלים: ומאי משמע [ומה המשמעות], כיצד מובן שלשון "האל" לישנא [לשון] המורה על דבר קשה הוא — דכתיב [שנאמר] "ואת אילי הארץ לקח" (יחזקאל יז, יג), כלומר, החזקים והתקיפים.
ומציעים: לימא פליגא [האם לומר שאימרה זו חלוקה] על דברי ר' לוי, שאמר ר' לוי: קשה עונשין של מדות שאדם מרמה בהן, יותר מעונשין של עריות, שזה בעריות נאמר בהן רק "אל", וזה המידות נאמר בהן "אלה" ("כי תועבת ה' אלוהיך כל עושה אלה כל עושה עול". דברים כה, טז), משמע ש"אלה" הוא הלשון הקשה! ומשיבים: אין זו קושיה, "אל" קשה, ו"אלה" קשה מ"אל".
ושואלים: לגבי [אצל] עריות נמי הא כתיב [גם כן הרי נאמר] "אלה" ("כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות". ויקרא יח, כט)! ומשיבים: ההוא, הביטוי "האלה" האמור בדיני עריות, לא להדגיש את חומרתן בא, אלא כדי לצמצם ולהדגיש: על אלה ולא על אחרות, למעוטי [למעט] את מי שמרמה במדות מעונש כרת.
ושואלים: אלא, אם כן, שאין בהן עונש חמור זה מאי חומרייהו [מה חומרתן] של מידות? ומשיבים: הני [אלה, עריות], הבא עליהם אפשר שיחזור בתשובה, אולם הני [אלה] שמרמה את הרבים במידות — לא אפשר בתשובה, שהרי אינו יודע למי יחזיר.
רב יהודה אמר רמז לשניות מהכא [מכאן], ממה שנאמר בשלמה המלך: "ואזן וחקר תקן משלים הרבה" (קהלת יב, ט), ואמר עולא אמר ר' אלעזר: קודם שבא שלמה היתה תורה דומה לכפיפה (סל) שאין לה אזנים (ידיות), עד שבא שלמה ועשה לה אזנים ("אזן"). וכוונתו, שהוסיף שלמה המלך ותיקן כמה תקנות כדי שיהיו עזר וגדר לדברי התורה עצמם.
אמר רב אשי: משל לדברי ר' אושעיא למה הדבר דומה — לאדם המשמר פרדס, אם הוא משמרו מבחוץ — כולו משתמר. ואם משמרו מבפנים — מה שלפניו במקום שרואה — משתמר, אבל מה שלאחריו — אינו משתמר. ומעירים: והא [וזו] שאמר רב אשי בדותא [בדיה] היא, איננו נכון, ש המשל מכוון. כי התם [שם] במשל, מה שלפניו מיהא [לפחות] משתמר, הכא, אי לאו [כאן, אם לא] איסור השניות, פגע [היה פוגע] בערוה גופה [עצמה], והשמירה הזו "מבחוץ" היא הכרחית ולא רק שמירה מעולה יותר.
אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף: אם מכאן למדים, הא דאורייתא [זו, מן התורה] היא שיש להוסיף משמרת לתורה, ומדוע אנו אומרים שהשניות הן מדברי סופרים? והשיב לו: עצם הדרישה להוסיף משמרת — דאורייתא [מן התורה], ופירשו רבנן (חכמים) כיצד לעשות משמרת זו. והקשה לו: אם כן, הלא כל התורה נמי [גם כן] פירשו רבנן (חכמים)! אלא כך יש לומר: איסור שניות כולו מדרבנן [מדברי סופרים], וקרא אסמכתא בעלמא [והכתוב הוא רק סמך בלבד] ולא מצוה גמורה.

זוהר ספר הזהר, וישב ט״ז

תָּא חֲזֵי הַהוּא גּוּפָא מַה כְּתִיב (ישעיה נ''ג) וַיְיָ חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֳלִי אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ ה' בְּיָדוֹ יִצְלָח, וַיְיָ חָפֵץ דַּכְּאוֹ הָאי קָרָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא בֵּיהּ אַמַּאי חָפֵץ בְּגִין דְּיִתְדַכֵּי, אִם תָּשִׂים אָשָׁם אִם יָשִׂים אָשָׁם מִבְּעֵי לֵיהּ מַאי אִם תָּשִׂים אֶלָּא לְנִשְׁמָתָא אַהֲדַר מִלָּה אִי הַהִיא נִשְׁמָתָא בָּעְיָא לְאִתְתַּקָּנָא כִּדְקָא יָאוּת, יִרְאֶה זֶרַע בְּגִין דְּהַהִיא נִשְׁמָתָא אָזְלָת וְשָׁאטַת וְאִיהִי זְמִינָא לְאַעֲלָא בְּהַהוּא זֶרַע דְּאִתְעַסַק בָּהּ בַּר נַשׁ בְפִרְיָה וְרִבְיָה וּכְדֵין יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ יְיָ דָּא אוֹרַיְתָא בִּידֵיהּ אַצְלָח תָּא חֲזֵי אַף עַל גַּב דְּבַר נַשׁ אִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא יְמָמָא וְלֵילְיָא וּמְקוֹרֵיהּ וּמַבּוּעֵיהּ קַיְּמָא בֵּיהּ לְמַגָּנָא לֵית לֵיהּ אֲתַר לְאַעֲלָא לְפַרְגוֹדָא וְהָא אִתְמָר דְּבִירָא דְּמַיָּא אִי הַהוּא מְקוֹרָא וּמַבּוּעָא לָא עָאל בֵּיהּ לָאו אִיהוּ בְּאֵר דְּבִירָא וּמְקוֹרָא כַּחֲדָא אִנּוּן וְרָזָא חָד אִיהוּ וְאוֹקִימְנָא, כְּתִיב (תהלים קכ''ז) שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מֵאַחֲרֵי שֶׁבֶת אוֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָה, תָּא חֲזֵי כַּמָּה חֲבִיבִין אִנּוּן מִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא דְּכָל מִלָּה וּמִלָּה דְּאוֹרַיְתָא אִית בֵּיהּ רָזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין וְהָא אִתְמָר דְּכַד יָהַב קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹרַיְתָא לְיִשְׂרָאֵל כָּל גְּנִיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין כֻּלְּהוּ יָהַב לְהוּ (וְכֻלְּהוּ) בְּאוֹרַיְתָא וְכֻלְּהוּ אִתְיְהִיבוּ לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּשַׁעְתָּא דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא בְּסִינַי, תָּא חֲזֵי שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם אִלֵּין אִנּוּן יְחִידִים דְּאִשְׁתַּכָּחוּ דְּלָאו אִנּוּן דְּכָר וְנוּקְבָא כִּדְקָא יָאוּת וְאַקְדְּמָן בְּצַפְרָא לַעֲבִידְתַּיְהוּ כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (קהלת ד') יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי וְגוֹ' וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ, מֵאַחֲרֵי שֶׁבֶת מְאַחֲרִין נַיְחָא כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר כִּי בוֹ שָׁבַת בְּגִין דְּאִתְּתָא לְגַבֵּי בַּר נַשׁ אִיהִי נַיְחָא לְגַבֵּיהּ וַדַּאי, אוֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים מַאי לֶחֶם הָעֲצָבִים דְּכַד בַּר נַשׁ אִית לֵיהּ בָּנִין הַהוּא נַהֲמָא דְּאָכִיל אָכִיל לֵיהּ בְּחֶדְוָה וּבִרְעוּתָא דְּלִבָּא וְהַהוּא דְּלֵית לֵיהּ בְּנִין הַהוּא נַהֲמָא דְּאָכִיל אִיהוּ נַהֲמָא דַּעֲצִיבוּ, וְאִלֵּין אִנּוּן אוֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים וַדַּאי, כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָה מַאי יִתֵּן לִידִידוֹ דָּא הוּא דִּמְקוֹרֵיהּ מְבָרָךְ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לֵיהּ שֵׁינָה בְּהַהוּא עָלְמָא כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (משלי ג') וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ, בְּגִין דְּאִית לֵיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בְּגִין דְּהַהוּא בַּר נַשׁ שָׁכִיב וְיִתְהַנֵּי בְּהַהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי כִּדְקָא יָאוּת:

תרגום הזוהרבֹּא וּרְאֵה, גּוּף הַהוּא מַה כָּתוּב בּוֹ, (ישעיה נ''ג) וַה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי אִם תָּשִׂים וְגוֹ'. וַה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ, מִקְרָא זֶה יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, לָמָה חָפֵץ ה' כָּךְ. וּמֵשִׁיב, כְּדֵי שֶׁיִּטָהֵר. ''אִם תָּשִׂים אָשָׁם'', אִם יָשִׂים אָשָׁם, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, בְּלָשׁוֹן זָכָר. לָמָה אוֹמֵר אִם תָּשִׂים, בְּלָשׁוֹן נְקֵבָה. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא הַמִּלָה סוֹבֶבֶת עַל הַנְשָׁמָה, וּפֵרוּשׁוֹ, אִם הַנְשָׁמָה רוֹצָה לְהִתְתַקֵן כָּרָאוּי, יִרְאֶה זֶרַע, מִשּׁוּם שֶׁהַנְשָׁמָה הוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת, שֶׁאֵין לָהּ מָקוֹם מְנוּחָה, וְהִיא עֲתִידָה לְהִכָּנֵס בְּאוֹתוֹ זֶרַע שֶׁהָאָדָם עָסַק בָּהּ בְּמִצְוַת פְּרִיָה וּרְבִיָה, וְאָז יַאֲרִיךְ יָמִים. וְחֵפֶץ ה', זֶה הַתּוֹרָה, בְּיָדוֹ יִצְלָח, אֲבָל אִם לֹא זָכָה לְבָנִים, אֵין הַתּוֹרָה מְסַיַעְתוֹ. בֹּא וּרְאֵה, אַף עַל פִּי שֶׁאָדָם עָסַק בַּתּוֹרָה יוֹם וָלַיְלָה, וּמְקוֹרוֹ וּמַעְיָנוֹ עוֹמֵד בּוֹ בְּחִנָם, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד בָּנִים, אֵין לוֹ מָקוֹם לְהִכָּנֵס לִמְחִיצָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַהֲרֵי לָמַדְנוּ, שֶׁבְּאֵר הַמַּיִם, אִם הַמָּקוֹר וְהַמַּעְיָן לֹא נִכְנָס בּוֹ, אֵינָהּ בְּאֵר, כִּי הַבְאֵר וְהַמָקוֹר אֶחָד הוּא, וְסוֹד אֶחָד הוּא. וּבֵאֲרְנוּהוּ. כְּתִיב, (תהלים קכ''ז) שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם וְגוֹ': בֹּא וּרְאֵה כַּמָה הֵם חֲבִיבִים הֵם דִּבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁכָּל מִלָּה וּמִלָּה שֶׁבַּתּוֹרָה, יֵשׁ בָּהּ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים. וְלָמַדְנוּ, כַּאֲשֶׁר נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, כָּל סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים הַקְדוֹשִׁים כֻּלָּם נִתָּן לָהֶם בַּתּוֹרָה, וְכֻלָּם נִתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה בְּסִינַי. בֹּא וּרְאֵה, שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם וְכוּ': אֵלוּ הֵם יְחִידִים שֶׁאֵין לָהֶם אִשָׁה, שֶׁנִּמְצָאִים שֶׁאֵין הֵם זָכָר וּנְקֵבָה כְּמוֹ שֶׁצְרִיכִים, וְהֵם מַשְׁכִּימִים בַּבֹקֶר לִמְלַאכְתָם. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, (קהלת ד') יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי וְגוֹ' וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ. מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת. מְאַחֲרִים הַמְנוּחָה, דְּהַיְנוּ שֵׁמְאַחֲרִים לָשֵׁאת אִשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר כִּי בוֹ שָׁבַת, כִּי הָאִשָׁה אֶל הָאִישׁ נֶחֱשֶׁבֶת וַדַאי אֵלָיו לִמְנוּחָה. אוֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים וְגוֹ': מַהוּ לֶחֶם הָעֲצָבִים. כִּי כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָאָדָם בָּנִים, הַלֶּחֶם שֶׁאוֹכֵל, אוֹכֵל אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה בְּחֵפֶץ לֵב, וְאוֹתוֹ שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, הַלֶּחֶם שֶׁאוֹכֵל הוּא לֶחֶם הָעֲצָבִים, וְאֵלוּ הֵם אוֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים וַדַאי. כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָה: מַהוּ יִתֵּן לִידִידוֹ, זֶהוּ שֶׁמְּקוֹרוֹ מְבוֹרָךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ שֵׁנָה בָּעוֹלָם הַהוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, (משלי ג') וְשָׁכַבְתָ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךְ. וְהוּא מִשּׁוּם שֶׁיֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא, לָכֵן אוֹתוֹ הָאָדָם שׁוֹכֵב בַּקֶבֶר, וְנֶהֱנֶה בָּעוֹלָם הַבָּא כָּרָאוּי.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ו׳: א׳-ג׳

א. כָּל תַּלְמִיד חָכָם מִצְוָה לְהַדְּרוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַבּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י''ט) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה וּמֵאֵימָתַי חַיָּיבִין לַעֲמוֹד מִפָּנָיו מִשֶּׁיִּקְרַב מִמֶּנּוּ בְּאַרְבָּע אַמּוֹת עַד שֶׁיַעֲבוֹר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו:

ב. אֵין עוֹמְדִין מִפָּנָיו לֹא בְּבֵית הַמֶּרְחָץ וְלֹא בְבֵית הַכִּסֵּא שֶׁנֶּאֱמַר תָּקוּם וְהָדַרְתָּ קִימָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הִדּוּר. וְאֵין בַּעֲלֵי אוּמָנִיּוֹת חַיָּיבִין לַעֲמוֹד מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּם שֶׁנֶּאֱמַר תָּקוּם וְהָדַרְתָּ מַה הִדּוּר שֶׁאֵין בָּהּ חִסָּרוֹן כִּיס אַף קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ חִסָּרוֹן כִּיס וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יַעֲצִים עֵינָיו מִן הֶחָכָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֵהוּ עַד שֶׁלֹּא יַעֲמוֹד מִפָּנָיו שֶׁנֶּאֱמַר וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ הָא כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מָסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ:

ג. אֵין רָאוּי לֶחָכָם שֶׁיַּטְרִיחַ אֶת הָעָם וִיכַוֵּן עַצְמוֹ לָהֶן כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ מִפָּנָיו אֶלָּא יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ קְצָרָה וּמִתְכַּוֵּין שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְרְחוּ לַעֲמוֹד וְהַחֲכָמִים הָיוּ מַקִּיפִין וְהוֹלְכִין בְּדֶרֶךְ הַחִיצוֹנָה שֶׁאֵין מַכִּירֵיהֶן מְצוּיִן שָׁם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִיחוּם:

מוסר

ספר חרדים דף מ"ו ב'

כְּשֵׁם שֶׁצָרִיךְ לְהִתְחַזֵק לִקְבּוֹעַ דִּירָתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּךְ לְמַעְלָה מִזֶּה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לִקְבּוֹעַ רוֹב יוֹמוֹ וְלֵילוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ יִרְאֶה לוֹ מַרְגּוֹעַ וּמָנוֹחַ וְשִׂמְחָה כִּדְאָמְרוּ הַחֲכָמִים בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת פַּרְדֵּס הַצַדִּיקִים וּמַאֲסָר הָרְשָׁעִים. רָאוּי לְבֵן לְהַטְעִים לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהֵבוּ וְקַל וָחוֹמֶר לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם שֶׁרָאוּי לָנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּתוֹרָתוֹ אֲשֶׁר הוֹרָנוּ וְלַעֲשׂוֹת בְּחִבָּה כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ וְאָהֵב. וְהִנֵה חוֹבֵב שֶׁיָּקוּם יְצִירוֹ חֲצוֹת לַיְלָה לְהִתְבּוֹדֵד עִמּוֹ בִּדְבֵקוּת לְשַׁנֵּס מָתְנֵינוּ לַעֲשׂוֹת כָּכָה וְיִהְיֶה מַרְגּוֹעַ לְנַפְשֵׁנוּ וְשִׂמְחָה רַבָּה. וְכֵן מִצְוַת הַצְדָקָה וְכֵן כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה יוֹתֵר מִשִּׂמְחַת גַן עֵדֶן כִּי מַה לָנוּ מִן הַזְּמַן אִם לֹא רְצוֹנוֹ אַשְׁרֵי הַמִּתְאַמֵּץ בְּאַהֲבָה וּזְרִיזוּת לְרַצוֹתוֹ. דַּע בֶּן אָדָם כִּי כָל יוֹם הַבָּא לִקְרָאתֶךָ הוּא נִסָּיוֹן חָדָשׁ לָךְ שֶׁכַּךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִתְּחַדֵּשׁ יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם עָלָיו לָכֵן מִתְּחִלַּת כְּנִיסַת הַיּוֹם הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב לְבֵיתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְהִתְחַנֵּן לוֹ שֶׁיִהְיֶה בְּעֶזְרֶךָ בְּצָרַת נִסְיוֹנֶךָ שֶׁלֹא תַּכְעִיסֶנּוּ תִּכָּנֵס לְשָׁלוֹם וְתֵצֵא לְשָׁלוֹם. וְכֵן בִּתְחִלַּת הַשָּׁבוּעַ כְּמוֹ שֶׁסִּדְּרוּ בְּהַבְדָּלָה הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע וְכוּ' וְכֵן בִּתְחִלַּת הַחֹדֶשׁ וְכֵן בִּתְחִלַּת הַשָׁנָה וְעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי כ''ח) אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב