תורה במדבר א׳: י״א-ט״ו
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:
א (יא) לְבִ֨נְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃
לְבִנְיָמִן אֲבִידָן בַּר גִּדְעֹנִי:
(יב) לְדָ֕ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃
לְדָן אֲחִיעֶזֶר בַּר עַמִּישַׁדָּי:
(יג) לְאָשֵׁ֕ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עׇכְרָֽן׃
לְאָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בַּר עָכְרָן:
(יד) לְגָ֕ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃
לְגָד אֶלְיָסָף בַּר דְּעוּאֵל:
(טו) לְנַ֨פְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃
לְנַפְתָּלִי אֲחִירַע בַּר עֵינָן:
נביאים הושע ב׳: י״א-ט״ו
ב (יא) לָכֵ֣ן אָשׁ֔וּב וְלָקַחְתִּ֤י דְגָנִי֙ בְּעִתּ֔וֹ וְתִירוֹשִׁ֖י בְּמוֹעֲד֑וֹ וְהִצַּלְתִּי֙ צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י לְכַסּ֖וֹת אֶת־עֶרְוָתָֽהּ׃
בְּכֵן יְתוּב מֵימְרִי לְמִטַל עִבּוּרָא בְּעִדַן אִידְרֵיהּ וְחַמְרָא בְּעִדַן מַעֲצַרְתֵּיהּ וְאַצִיל כְסוּת מֵילָא וּבוּץ דִיהָבֵית לָהּ לְכַסְאָה יַת קְלָנָהּ:
רש״י בְּעִתּ֔וֹ. בְּעֵת גְּמַר בִּשּׁוּל הַפֵּרוֹת:וְהִצַּלְתִּי֙. מִמֶּנָּה: צַמְרִי וּפִשְׁתִּי אֲשֶׁר הָיָה לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוָתָהּ, כָּל ׳הַצָּלָה׳ שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן תְּרוּמָה וְהַפְרָשָׁה הוּא, וּמוֹכִיחַ עָלָיו ״וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם״ (בראשית לא: ט), ״כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל״ (שם): יְמֵי הַבְּעָלִים אֲשֶׁר תַּקְטִיר: תָּמִיד לָהֶם, וְלָשׁוֹן הוֹוֶה הוּא.
(יב) וְעַתָּ֛ה אֲגַלֶּ֥ה אֶת־נַבְלֻתָ֖הּ לְעֵינֵ֣י מְאַהֲבֶ֑יהָ וְאִ֖ישׁ לֹא־יַצִּילֶ֥נָּה מִיָּדִֽי׃
וּכְעַן אֲגַלֵי יַת קְלָנָהּ לְעֵינֵי עַמְמַיָא רַחֲמָהָא וֶאֱנַשׁ לָא יְשֵׁיזְבִינָהּ מִן יְדִי:
רש״י וְאִ֖ישׁ לֹא יַצִּילֶ֥נָּה מִיָּדִֽי. אַף זְכוּת אֲבוֹתָם תַּמָּה (שבת נה,א):
(יג) וְהִשְׁבַּתִּי֙ כׇּל־מְשׂוֹשָׂ֔הּ חַגָּ֖הּ חׇדְשָׁ֣הּ וְשַׁבַּתָּ֑הּ וְכֹ֖ל מוֹעֲדָֽהּ׃
וַאֲבַטֵל כָּל חֶדְוָתָהָא חֲגָהָא יַרְחָהָא וְשַׁבַּתָּהָא וְכָל מוֹעֲדָהָא:
(יד) וַהֲשִׁמֹּתִ֗י גַּפְנָהּ֙ וּתְאֵ֣נָתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר אָמְרָ֗ה אֶתְנָ֥ה הֵ֙מָּה֙ לִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתְנוּ־לִ֖י מְאַהֲבָ֑י וְשַׂמְתִּ֣ים לְיַ֔עַר וַאֲכָלָ֖תַם חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃
וְאַצְדֵי פֵרִי גוּפְנָהּ וְתֵינָהּ דַהֲוַת אָמְרָה יְקַר אִינוּן לִי דִיהָבוּ לִי עַמְמַיָא רַחֲמֵי וַאֲשַׁוִינוּן לְחוּרְשָׁא וְתַכְלִינוּן חַיַת בָּרָא:
רש״י וַהֲשִׁמֹּתִ֗י. לְשׁוֹן ׳שְׁמָמָה׳:אֶתְנָ֥ה. כְּמוֹ ׳אֶתְנָן׳:וְשַׂמְתִּ֣ים לְיַ֔עַר. שֶׁהַחַיּוֹת מְהַלְּכוֹת שָׁם וְאוֹכְלוֹת הַפֵּרוֹת:
(טו) וּפָקַדְתִּ֣י עָלֶ֗יהָ אֶת־יְמֵ֤י הַבְּעָלִים֙ אֲשֶׁ֣ר תַּקְטִ֣יר לָהֶ֔ם וַתַּ֤עַד נִזְמָהּ֙ וְחֶלְיָתָ֔הּ וַתֵּ֖לֶךְ אַחֲרֵ֣י מְאַהֲבֶ֑יהָ וְאֹתִ֥י שָׁכְחָ֖ה נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {ס}
וְאַסְעַר עֲלָה יַת יוֹמַיָא דַהֲוַת פָּלְחָא לְטַעֲוָתָא דְמַסְקָא לְהוֹן בּוּסְמִין וַהֲוַת דַמְיָא לְאִתְּתָא דְשַׁבְקַת יַת בַּעֲלָהּ וְאִתְקִינַת בִּקְדָשָׁהָא וּבַחֲלִיטַת מַרְגְלִיתָהָא וּטְעֵית בָּתַר רַחֲמָהָא כֵּן כְּנִישַׁת יִשְׂרָאֵל רְחִימַת לְמִפְלַח לְטַעֲוָתָא וּפוּלְחָנִי שָׁבְקַת אֲמַר יְיָ:
רש״י וּפָקַדְתִּ֣י עָלֶ֗יהָ. שְׂכַר פֻּרְעָנוּת:וַתַּ֤עַד נִזְמָהּ֙ וְחֶלְיָתָ֔הּ. לְשׁוֹן ׳עֲדִי׳, כְּזוֹנָה הַמִּתְקַשֶּׁטֶת לִקְרַאת נוֹאֲפִים:וְחֶלְיָתָ֔הּ. בִּלְשׁוֹן עַרְבִי הוּא קִשּׁוּט:
כתובים משלי ל׳: י״ח-כ״ב
ל (יח) שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה נִפְלְא֣וּ מִמֶּ֑נִּי (וארבע) [וְ֝אַרְבָּעָ֗ה] לֹ֣א יְדַעְתִּֽים׃
תְּלַת אִינוּן דִגְנִיזָן מִנִי וְאַרְבַּע דְלָא יְדַעֵית אִינוּן:
רש״י נִפְלְא֣וּ מִמֶּ֑נִּי. נִכְסוּ מִשֶּׁחָלְפוּ מֵעֵינַי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הָלְכוּ, שֶׁמְּמַהֲרִין לְהִסָּתֵר מִן הָעַיִן:
(יט) דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר ׀ בַּשָּׁמַיִם֮ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ עֲלֵ֫י־צ֥וּר דֶּֽרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃
אָרְחָא דְנִשְׁרָא בִשְׁמַיָא וְאוֹרְחֵיהּ דְחִוְיָא עַל שׁוּעָא וְאוֹרְחָא דְאִלְפָא בְּלִבֵּי דְיַמָא וְאָרְחָא דְגַבְרָא בְעוּלֶמְתָּא:
(כ) כֵּ֤ן ׀ דֶּ֥רֶךְ אִשָּׁ֗ה מְנָ֫אָ֥פֶת אָ֭כְלָה וּמָ֣חֲתָה פִ֑יהָ וְ֝אָמְרָ֗ה לֹא־פָעַ֥לְתִּי אָֽוֶן׃ {פ}
הֵיכְנָא אָרְחָא דְאִתְּתָא גָיַרְתָּא אָכְלָא וּמְכַפְּרָה פּוּמָהּ וְאָמְרָה לָא עֲבַדֵית מִדַעַם רְעָתָא:
רש״י וּמָ֣חֲתָה. כּוֹפָה פִּיהָ לְמַטָּה, כְּדִכְתִיב ״כַּאֲשֶׁר יִמְחֶה הַצַּלַּחַת מָחָה וְהָפַךְ עַל פָּנֶיהָ״ (מלכים ב כא: יג):
(כא) תַּ֣חַת שָׁ֭לוֹשׁ רָ֣גְזָה אֶ֑רֶץ וְתַ֥חַת אַ֝רְבַּ֗ע לֹא־תוּכַ֥ל שְׂאֵֽת׃
תְּחוֹת תְּלָת רוּגְזָא אַרְעָא וּתְחוֹת אַרְבַּע לָא יָכְלָא לְמִסְבְּרָא:
(כב) תַּֽחַת־עֶ֭בֶד כִּ֣י יִמְל֑וֹךְ וְ֝נָבָ֗ל כִּ֣י יִֽשְׂבַּֽע־לָֽחֶם׃
תְּחוֹת עַבְדָא כַּד נִמְלוֹךְ וְטַפְּשָׁא דְיִשְׂבַּע לַחְמָא:
משנה משנה גיטין א׳
א. הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַמֵּבִיא מִן הָרֶקֶם וּמִן הַחֶגֶר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מִכְּפַר לוּדִים לְלוֹד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, אֶלָּא הַמֵּבִיא מִמְּדִינַת הַיָּם וְהַמּוֹלִיךְ. וְהַמֵּבִיא מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בִמְדִינַת הַיָּם, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מֵהֶגְמוֹנְיָא לְהֶגְמוֹנְיָא:
ברטנורה הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם. כָּל חוּצָה לָאֶרֶץ קָרֵי מְדִינַת הַיָּם :צָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. אִית דְּאָמְרֵי טַעְמָא לְפִי שֶׁאֵין בְּנֵי מְדִינַת הַיָּם בְּנֵי תוֹרָה, וְאֵין יוֹדְעִין שֶׁצָּרִיךְ לִכְתֹּב הַגֵּט לְשֵׁם הָאִשָּׁה , הִלְכָּךְ אוֹמֵר הַשָּׁלִיחַ בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, וּמִמֵּילָא שָׁיְלִינַן לֵיהּ אִם נִכְתַּב לִשְׁמָהּ, וְהוּא אוֹמֵר אִין . וְאִית דְּאָמְרֵי טַעְמָא לְפִי שֶׁאֵין שַׁיָּרוֹת מְצוּיוֹת מִשָּׁם לְכָאן, שֶׁאִם יָבֹא הַבַּעַל וִיעַרְעֵר לוֹמַר לֹא כְתַבְתִּיו שֶׁיִּהְיוּ עֵדִים מְצוּיִין לְהַכִּיר חֲתִימַת הָעֵדִים . וְהֶאֱמִינוּהוּ רַבָּנָן לַשָּׁלִיחַ כְּבִתְרֵי , וְשׁוּב לֹא יוֹעִיל עִרְעוּר הַבַּעַל:מִן הָרֶקֶם וּמִן הַחֶגֶר. בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד, מְתַרְגְמִינַן בֵּין רֶקֶם וּבֵין חִגְרָא:אֲפִלּוּ מִכְּפַר לוּדִים. שֶׁהִיא מִחוּצָה לָאָרֶץ:לְלוֹד. שֶׁהִיא סְמוּכָה לָהּ וְהִיא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:מֵהֶגְמוֹנְיָא לְהֶגְמוֹנְיָא. שְׁנֵי הֶגְמוֹנִים בְּעִיר אַחַת וּמַקְפִּידִים זֶה עַל זֶה :
עיקר תוספות יום טוב (א) גֵּט. לְשׁוֹן אֲרַמִּי. סֵפֶר כְּרִיתוּת (דְּבָרִים כד) מְתֻרְגָּם גֵּט פִּטּוּרִין. וּלְכָךְ נָהֲגוּ לִכְתֹּב בּוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שׁוּרוֹת כְּמִנְיַן גֵּט. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (ב) וְכֵן פָּסַק רַשִׁ"י. וְהָרַ"ן פֵּרֵשׁ דְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁל צַד מַעֲרָבִי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נָקַט, לְפִי שֶׁבְּאוֹתוֹ צַד לֵיכָּא עֲיָרוֹת מֻבְלָעוֹת וּסְמוּכוֹת שֶׁהֲרֵי הַיָּם מַפְסִיק, וּבִצְדָדִים אֲחֵרִים לֹא פְּסִיקָא לֵיהּ מִלְּתָא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא עֲיָרוֹת סְמוּכוֹת וּמֻבְלָעוֹת (וּלְקַמָּן אָמְרִינַן דְּתַנָּא קַמָּא מַפִּיק אֵלּוּ מִכְּלָל). וּמִשּׁוּם הָכִי אָמַר מִמְּדִינַת הַיָּם שֶׁהִיא מַעֲרַב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הַדִּין לְכָל צְדָדִים אֲחֵרִים מֵאוֹתָן עֲיָרוֹת שֶׁהֵן דּוֹמוֹת לְאֵלּוּ שֶׁבִּמְדִינַת הַיָּם, שֶׁאֵינָן לֹא מֻבְלָעוֹת וְלֹא סְמוּכוֹת. וְאֶפְשָׁר שֶׁלָּזֶה כִּוֵּן רַשִׁ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמַה שֶּׁסִּיֵּם, כְּלוֹמַר כָּל חוּץ לָאָרֶץ שֶׁהִיא דוֹמָה לְחוּץ לָאָרֶץ שֶׁבִּמְדִינַת הַיָּם: (ג) וּקְרָא כְּתִיב וְכָתַב לָהּ, דְּהַיְנוּ לִשְׁמָהּ. וְאֵין בְּקִיאִין הַיְנוּ דְּאֵין חוֹשְׁשִׁין לְהַךְ דְּרָשָׁה, דְּאִי לָאו הָכִי מַאי שְׁנָא מִשְּׁאָר הִלְכוֹת גִּטִּין דְּלֹא חָיְשִׁינַן לְהוּ דְּלֹא בְּקִיאֵי. תּוֹסָפוֹת: (ד) וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ דִּסְתָמָא כִּי מַסְהִיד בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם לִשְׁמָהּ קָמַסְהִיד. וְסִיֵּם הָרַ"ן דְּמֵימַר אָמַר הַאי שָׁלִיחַ לָמָּה לְהוּ לְרַבָּנָן לְמִשְׁאָל אִם נִכְתַּב וְנֶחְתַּם בְּפָנַי, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁיֵּשׁ כְּתִיבָה וַחֲתִימָה בְּגֵט שֶׁהִיא פְסוּלָה, וְאִלּוּ לֹא נִכְתַּב לִשְׁמָהּ הָיָה אוֹמֵר הַשָּׁלִיחַ כָּךְ אֵרַע מַעֲשֶׂה דִלְאַחֵר נִכְתַּב. וְהָא דְסַגִּי בְּעֵד אֶחָד, מִשּׁוּם דְּרֹב בְּקִיאִין הֵן. וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּחָיֵישׁ לְמִעוּטָא, הָכָא הָוֵי מִעוּטָא דְמִעוּטָא, וְרַבָּנָן הוּא דְאַצְרוּךְ, וּמִשּׁוּם עִגּוּנָא הֵקֵלּוּ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (ה) וּפָרֵיךְ בַּגְּמָרָא אִם כֵּן בְּפָנַי נִכְתַּב לָמָּה לִי, וּמְשָׁנֵי דִּלְמָא אָתֵי לְאַחְלוֹפֵי בְּקִיּוּם שְׁטָרוֹת דְּעָלְמָא בְּעֵד אֶחָד: (ו) דְּעֵדִים הַחֲתוּמִים עַל הַשְּׁטָר כְּמוֹ שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין, וְרַבָּנָן הוּא דְאַצְרוּךְ, וּמִשּׁוּם עִגּוּנָא הֵקֵלּוּ. גְּמָרָא: (ז) הַחֶגֶר. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דִּבְהָא פְלִיגֵי, דְתַנָּא קַמָּא סָבַר דְּמֵרֶקֶם וְחֶגֶר אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִחוּץ לָאָרֶץ אֵין צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, לְפִי שֶׁהֵן עֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכָל שֶׁכֵּן מִכְּפַר לוּדִים לְלוֹד שֶׁאֵין צָרִיךְ, לְפִי שֶׁהוּא מֻבְלָע בִּתְחוּם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כוּ'. וְאָתֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לָאַפְלוֹגֵי עֲלַהּ וּלְמֵימַר דְּדַוְקָא בְּמֻבְלָעוֹת כְּמוֹ מִכְּפַר לוּדִים גְּמִירֵי וּשְׁכִיחֵי, אֲבָל סְמוּכוֹת כְּגוֹן רֶקֶם לֹא גְמִירֵי וְלֹא שְׁכִיחֵי. וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר דַּאֲפִלּוּ מִכְּפַר לוּדִים שֶׁהוּא מֻבְלָע צָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, דִּנְהִי דְמוֹדֶה לְרַבָּנָן קַמָּאֵי דְמֻבְלָעִים גְּמִירֵי וּשְׁכִיחֵי, אֲפִלּוּ הָכִי מַצְרִיךְ בְּהוּ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַחְלֹק בִּמְדִינַת הַיָּם. הָרַ"ן: (ח) מִכְּפַר כוּ'. מִקְרֵי כְּפַר לוּדִים, שֶׁבְּנֵי לוֹד מְצוּיִין בָּהּ תָּמִיד. וּמִשּׁוּם הָכִי נָקַט לְלוֹד לִרְבוּתָא. הָרַ"ן: (ט) וְהַמּוֹלִיךְ. וּבְהָא פְלִיגֵי אַתַּנָּא קַמָּא, דִּלְתַנָּא קַמָּא הַמּוֹלִיךְ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ אֵין צָרִיךְ, לְפִי שֶׁבְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ, וַחֲכָמִים גָּזְרוּ מוֹלִיךְ אַטּוּ מֵבִיא. וּלְמַאן דְּאָמַר טַעֲמָא מִשּׁוּם קִיּוּם, חֲכָמִים לִפְרוּשֵׁי מִלְּתָא דְּתַנָּא קַמָּא אָתוּ דְּמֵבִיא לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא הוּא הַדִּין מוֹלִיךְ. גְּמָרָא: (י) בִּמְדִינַת הַיָּם. לְטַעֲמָא דְאֵין בְּקִיאִין הוּא הַדִּין בְּאוֹתָהּ מְדִינָה נַמִּי צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר, אֶלָּא דְּנָקַט מִמְּדִינָה לִמְדִינָה לְמֵידַק מִנַּהּ דְּהָא מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא צָרִיךְ, וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה. וּלְאִידָךְ טַעֲמָא נַמִּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דִּקְבִיעֵי בֵית דִּין שְׁכִיחֵי שַׁיָּרוֹת. גְּמָרָא: (יא) גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁלֹּא יֵלֵךְ מִזּוֹ לְזוֹ. וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַמִּי לְטַעֲמָא דְקִיּוּם, דְּמַקְפִּידִין. וּלְמַאן דְּאָמַר לִשְׁמָהּ נַמִּי, דְּאִיהוּ סְבִירָא לֵיהּ נַמִּי טַעֲמָא דְקִיּוּם, דְּאִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ אֲפִלּוּ בְּאוֹתָהּ הֶגְמוֹנְיָא כִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא: (יב) הֶגְמוֹנְיָא. פְּקִידוּת:
ב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵרֶקֶם לַמִּזְרָח, וְרֶקֶם כַּמִּזְרָח. מֵאַשְׁקְלוֹן לַדָּרוֹם, וְאַשְׁקְלוֹן כַּדָּרוֹם. מֵעַכּוֹ לַצָּפוֹן, וְעַכּוֹ כַּצָּפוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, עַכּוֹ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַגִּטִּין:
ברטנורה מֵרֶקֶם לַמִּזְרָח. מֵרֶקֶם עַד סוֹף הָעוֹלָם לְמִזְרָחוֹ קָרוּי חוּץ לָאָרֶץ, וְרֶקֶם עַצְמָהּ נִדּוֹנָה כְּמִזְרַח הָעוֹלָם וְלֹא כְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
עיקר תוספות יום טוב (יג) לַמִּזְרָח. אֲבָל מַעֲרַב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין צָרִיךְ גְּבוּל, שֶׁהַיָּם הַגָּדוֹל גְּבוּלָהּ, דִּכְתִיב וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל [בְּמִדְבָּר לה]. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יד) וְאַשְׁקְלוֹן. וּבְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ מוּכָח דְּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא. גַּם בַּסִּפְרִי חָשִׁיב פָּרָשַׁת אַשְׁקְלוֹן מִכִּבּוּשׁ עוֹלֵי בָּבֶל. וְהָרַ"ן תֵּרֵץ דְּפָרָשַׁת אַשְׁקְלוֹן אֵינוֹ אֶלָּא פָּרָשַׁת דְּרָכִים שֶׁלָּהּ, וְשֶׁכֵּן הוּא בַּיְרוּשַׁלְמִי:
ג. הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים, יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו. הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים, יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו:
ברטנורה וְאִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים. שֶׁהַבַּעַל מְעַרְעֵר שֶׁהוּא מְזֻיָּף :יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו. אִם יָעִידוּ הָעֵדִים עַל חֲתִימַת יְדֵיהֶם, אוֹ עֵדִים אֲחֵרִים יַכִּירוּ חֲתִימָתָם, כָּשֵׁר. וּבַזְּמַן הַזֶּה, הַמֵּבִיא גֵּט בֵּין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ צָרִיךְ לִתְּנוֹ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְצָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם . וְאִם חֲתִימַת הָעֵדִים נִכֶּרֶת בִּמְקוֹם נְתִינַת הַגֵּט וְנִתְקַיֵּם הַגֵּט בְּחוֹתְמָיו, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם :וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר. כְּגוֹן שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ כְּשֶׁהוּא פִּקֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ :
עיקר תוספות יום טוב (טו) אֵינוֹ צָרִיךְ כוּ'. דְּמִשּׁוּם עִגּוּנָא הֵקֵלּוּ וְלֹא הִצְרִיכוּ קִיּוּם כָּל שֶׁלֹּא עִרְעֵר. תּוֹסָפוֹת: (טז) דְּאִי לֹא תֵּימַהּ הָכִי הָא קָיְמָא לָן (כְּתֻבּוֹת פ"ב מ"ח) דְּאֵין עִרְעוּר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. וְאֶלָּא תְּרֵי, תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּ, מַה חָזִית דִּסְמוֹךְ אַהָנֵי, סְמוֹךְ אַהָנֵי, וְאוֹקְמַהּ בְּחֶזְקַת אֵשֶׁת אִישׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יז) מִשּׁוּם דְּלֹא קְבִיעֵי בֵית דִּין וְלֹא שְׁכִיחֵי שַׁיָּרוֹת: (יח) מִשּׁוּם דְּקָיְמָא לָן כְּמַאן דְּאָמַר דְּטַעְמָא מִשּׁוּם קִיּוּם הוּא: (יט) דִּלְאַחַר נְתִינָה תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר מָצֵי לְמֵימַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. הָרַ"ן: (כ) עֵדִים. דְּקָיְמָא לָן עֵדֵי מְסִירָה כָרְתֵי: (כא) יִתְקַיֵּם. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא לְמַאן דְּאָמַר דְּלֹא בְקִיאֵי כוּ' דְּהָכָא לְאַחַר שֶׁלָּמְדוּ, כְּלוֹמַר לְאַחַר שֶׁקִּבְּלוּהָ לַדְּרָשָׁא דְּלִשְׁמָהּ. וַאֲפִלּוּ הָכִי בְּיָכוֹל צָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, דְּלֹא עָקְרוּ לְתַקַּנְתַּיְהוּ כוּ'. אֲבָל פִּקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ מִלְּתָא דְלָא שְׁכִיחַ הִיא וְלֹא גָזְרוּ בָּהּ רַבָּנָן:
ד. אֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, שָׁווּ לַמּוֹלִיךְ וְלַמֵּבִיא. וְזוֹ אַחַד מִן הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁווּ גִטֵּי נָשִׁים לְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים:
ברטנורה שָׁוִין לַמּוֹלִיךְ וְלַמֵּבִיא. לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם :
עיקר תוספות יום טוב (כב) דִּכְתִיב אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ. עַד שֶׁיִּכְתֹּב לִשְׁמָהּ. הָרַמְבַּ"ם. וּלְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם קִיּוּם וַדַּאי דְבָעֵי קִיּוּם, מִידֵי דַהֲוָה אַשְּׁאַר שְׁטָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (כג) אַחַד כוּ'. לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ עוֹד דְּרָכִים אֲחֵרִים שֶׁשָּׁוִים וּכְדִלְקַמָּן: (כד) גִּטֵּי נָשִׁים. אִיפְּכָא הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, שֶׁשָּׁווּ שִׁחְרוּרֵי כוּ', דְּעִקַּר דִּין מוֹלִיךְ וּמֵבִיא הָוֵי בְּאִשָּׁה, אֶלָּא דְאַגַּב דְּעַד הַשְׁתָּא אַיְרֵי בְּגִטִּין נַקְטֵיהּ בָּרֵישָׁא. תּוֹסָפוֹת:
ה. כָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי, פָּסוּל, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. מַעֲשֶׂה, שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִכְפַר עוֹתְנַאי גֵּט אִשָּׁה וְהָיוּ עֵדָיו עֵדֵי כוּתִים, וְהִכְשִׁיר. כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִים בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶם גּוֹיִם, כְּשֵׁרִים, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף אֵלּוּ כְשֵׁרִין, לֹא הֻזְכְּרוּ אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְהֶדְיוֹט:
ברטנורה חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים. שֶׁאִם יֵשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי אֶחָד, כָּשֵׁר . אֲבָל שְׁנֵיהֶם כּוּתִים, פּוֹסֵל תַּנָּא קַמָּא אֲפִלּוּ בְּגִטֵּי נָשִׁים. וְרַבָּן (שמעון בן) גַּמְלִיאֵל עָשָׂה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁיר אֲפִלּוּ כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם כּוּתִים . וְהָאִידְנָא דְּגָזְרוּ עַל הַכּוּתִים שֶׁיִּהְיוּ כְּגוֹיִם לְכָל דִּבְרֵיהֶם, לֹא שְׁנָא שְׁאָר שְׁטָרוֹת וְלֹא שְׁנָא גִּטֵּי נָשִׁים, אֲפִלּוּ עֵד אֶחָד כּוּתִי, פָּסוּל:בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם. שֶׁהֵעִידוּ הָעֵדִים עֵדוּתָם לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט בִּמְקוֹם מוֹשַׁב מִשְׁפְּטֵיהֶם . וְהוּא שֶׁיָּדַעְנוּ בְּאוֹתוֹ שׁוֹפֵט וּבְאוֹתָם עֵדִים דְּלֹא מְקַבְּלֵי שֹׁחֲדָא. וְדַוְקָא בְּשִׁטְרֵי הַלְוָאוֹת וְשִׁטְרֵי מִקָּח וּמִמְכָּר, שֶׁהָעֵדִים רָאוּ בִּנְתִינַת הַמָּמוֹן . אֲבָל שִׁטְרֵי הוֹדָאוֹת וְגִטֵּי נָשִׁים, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם, הַכֹּל פָּסוּל :אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְהֶדְיוֹט. עַל יְדֵי גּוֹיִם הֶדְיוֹטוֹת שֶׁאֵינָם דַּיָּנִים . וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב (כה) כָּל גֵּט. כָּל שְׁטָר קָרוּי גֵט. הָרַ"ב: (כו) מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא כְּגוֹן דְּחָתַם יִשְׂרָאֵל לְבַסּוֹף, כְּלוֹמַר אַחֲרֵי הַכּוּתִי, דְאִי לָאו דְּכוּתִי חָבֵר הוּא לֹא מַחְתִּים לֵיהּ מִקַּמֵּיהּ, דְּאֵין עֵדֵי גֵּט חוֹתְמִין זֶה בְלֹא זֶה, גְּזֵרָה מִשּׁוּם הָאוֹמֵר כֻּלְּכֶם. אֲבָל שְׁאָר שְׁטָרוֹת דְּחָתְמֵי זֶה בְלֹא זֶה אֵימַר רַוְחָא שָׁבֵיק לְמַאן דְּקַשִּׁישׁ מִנֵּיהּ, וַאֲתָא כּוּתִי וְחָתַם לְמַעְלָה. וְהַיְנוּ לְמַאן דְּאָמַר גֵּרֵי אֱמֶת הֵן וְאִיכָּא עַל כָּל פָּנִים תְּרֵי סַהֲדִי. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (כז) וּמִפְלַג פְּלִיגֵי וַחֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מַכְשִׁיר בִּשְׁנַיִם, וּמַעֲשֶׂה נַמִּי כוּ'. גְּמָרָא. וּלְדִידֵיהּ דְּאַחְזוּק בְּהָא, כְּלוֹמַר בְּגִטִּין וְשִׁחְרוּרִין, וְלֹא אַחְזוּק בְּהָא, בִּשְׁאָר שְׁטָרוֹת. תּוֹסָפוֹת. וּלְתַנָּא קַמָּא אֲפִלּוּ בְּאַחְזוּק לֹא סָמְכִינַן עֲלַיְהוּ, לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּדִקְדּוּקֵי מִצְוֹת: (כח) וְהוּא לָשׁוֹן עָרוּךְ וְסָדוּר: (כט) בַּגְּמָרָא אָמְרִינַן, בְּמֶכֶר, דְּאִי לֹא יָהֵיב זוּזֵי קַמַּיְהוּ לֹא הֲווּ מַרְעֵי נַפְשַׁיְהוּ לְאַסְהוֹדֵי שִׁיקְרָא, וְהַקִּנְיָן עַצְמוֹ נִגְמַר עַל יְדֵי זוּזֵי, שֶׁקַּרְקַע נִקְנֶה בְכֶסֶף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְשִׁטְרֵי הַלְוָאוֹת לֹא אִתְּמַר בַּגְּמָרָא, וְדַעַת הָרַ"מ לְהַשְׁווֹתָן לְשִׁטְרֵי מֶכֶר, וּפֵרֵשׁ הַמַּגִּיד שֶׁכֵּיוַן שֶׁעִקַּר הַשִּׁעְבּוּד חָל מַחֲמַת קַבָּלַת הַמָּעוֹת, לְעִנְיָן פָּרַעְתִּי יָכוֹל לוֹמַר שְׁטָרְךָ בְּיָדִי מַאי בָּעֵי. עַד כָּאן. וְכָל שֶׁכֵּן לְעִנְיַן לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, וְאֶלָּא מִיהַת לְעִנְיַן לִגְבּוֹת מִבְּנֵי חָרֵי בִּלְבַד: (ל) וְתָנֵי חוּץ מִבְּגִטֵּי נָשִׁים. גְּמָרָא. אֲבָל לֹא הֻזְכַּר בַּגְּמָרָא אֶלָּא שְׁטַר מַתָּנָה. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְעַל יְדֵי הַשְּׁטָר הוּא קוֹנֶה אוֹתָהּ הַמַּתָּנָה בִּמְסִירַת הַשְּׁטָר, וּשְׁטָרָא חַסְפָּא בְעָלְמָא הוּא. וְהָרַ"מ כָּתַב נַמִּי שִׁטְרֵי הוֹדָאוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (לא) אַף אֵלּוּ. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְדַוְקָא בִדְאִיכָּא עֵדֵי מְסִירָה הוּא דְמַכְשִׁיר, וּסְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּעֵדֵי מְסִירָה כָרְתֵי. וּמַיְרֵי נַמִּי בְּשֶׁאוֹתָן עֵדִים הַחֲתוּמִים בַּגֵּט שְׁמוֹתֵיהֶן מֻבְהָקִים. בַּגְּמָרָא (גִּטִּין דַּף י"א א') מְפָרֵשׁ הֵיכִי דָּמֵי שֵׁמוֹת מֻבְהָקִים, כְּגוֹן הוֹרְמִיז וְאַבְדִינָא וְכוּ', כְּלוֹמַר שְׁהֵם נִכָּרִים שֶׁהֵם גּוֹיִם, הָא לָאו הָכִי חָיְשִׁינַן דִּלְמָא אָתֵי לְמִסְמָךְ עֲלַיְהוּ, דְּמוֹדִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְזֻיָּף מִתּוֹכוֹ שֶׁהוּא פָּסוּל. וְתַנָּא קַמָּא נַמִּי סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֶלָּא דְגָזַר אַטּוּ שֵׁמוֹת שֶׁאֵינָן מֻבְהָקִים. הָרַ"ן: (לב) דְּהֶדְיוֹט לֵית לֵיהּ קָלָא. וַאֲפִלּוּ בְּשֵׁמוֹת מֻבְהָקִים אִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יִטְעוּ לוֹמַר דְּיִשְׂרָאֵלִים נִינְהוּ וְאַסְקֵי שְׁמַיְהוּ הָכִי, וְיָבֹאוּ לְהַכְשִׁיר בְּלֹא עֵדֵי מְסִירָה כוּ'. הָרַ"ן:
ו. הָאוֹמֵר, תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר בִּשְׁנֵיהֶן, יַחֲזֹר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּגִטֵּי נָשִׁים, אֲבָל לֹא בְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, לְפִי שֶׁזָּכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לָזוּן אֶת עַבְדּוֹ, רַשַּׁאי. וְשֶׁלֹּא לָזוּן אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ רַשָּׁאי. אָמַר לָהֶם, וַהֲרֵי הוּא פוֹסֵל אֶת עַבְדּוֹ מִן הַתְּרוּמָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא פוֹסֵל אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָנוֹ. הָאוֹמֵר, תְּנוּ גֵט זֶה לְאִשְׁתִּי, וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי, וּמֵת, לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה. תְּנוּ מָנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי, וּמֵת, יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה:
ברטנורה רָצָה לַחֲזֹר בִּשְׁנֵיהֶן. קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד הָאִשָּׁה וְהָעֶבֶד:יַחֲזֹר. וְאֵין הַשָּׁלִיחַ יָכוֹל לִזְכּוֹת בָּהֶם לְצָרְכָן, דְּחוֹב הוּא לָהֶן, שֶׁמְאַבְּדִין מְזוֹנוֹתֵיהֶן:וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּגִטֵּי נָשִׁים. יָכוֹל לַחֲזֹר:אֲבָל לֹא בְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לָזוּן אֶת עַבְדּוֹ רַשַּׁאי. הִלְכָּךְ כִּי מְשַׁחְרֵר לֵיהּ לֹא מַפְסִיד לֵיהּ מְזוֹנֵי. אֲבָל שֶׁלֹּא לָזוּן אֶת אִשְׁתּוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי, הִלְכָּךְ כִּי מְגָרֵשׁ לָהּ מַפְסִיד לָהּ מְזוֹנֵי:מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָנוֹ. כְּלוֹמַר הָא דְּהוּא אָכִיל בַּתְּרוּמָה כְּשֶׁהוּא עֶבֶד כֹּהֵן אֵינוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָנוֹ שֶׁל כֹּהֵן, מִידֵי דַּהֲוָה אַבְּהֶמְתּוֹ שֶׁל כֹּהֵן שֶׁאוֹכֶלֶת בְּכַרְשִׁינֵי תְרוּמָה, וְלָאו מִשּׁוּם מְעַלְּיוּתָא הִיא , הִלְכָּךְ כִּי מְשַׁחְרֵר לֵיהּ אַף עַל פִּי שֶׁמַּפְסִידוֹ מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה אֵין זוֹ חוֹבָה לָעֶבֶד:לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה. דְּגִּטָּא לֹא הָוֵי עַד דְּמָטֵי לְיָדָהּ וְכִי מָטֵי לְיָדָהּ הָא מֵת וְאֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה. וּשְׁטַר שִׁחְרוּר נַמִּי כִּי מְטָא לְיָדֵיהּ הָא מֵת וּפָקַע רְשׁוּתֵיהּ מִנֵּיהּ:יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא אָמַר מָנֶה זֶה , דְּדִבְרֵי שְׁכִיב מֵרַע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין דָּמוּ:
עיקר תוספות יום טוב (לג) שֶׁלֹּא כוּ'. דְּיָכוֹל לוֹמַר לְעַבְדּוֹ עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנְךָ. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י אֶלָּא חֲזֹר עַל הַפְּתָחִים. וּמְסַיֵּם הָרַמְבַּ"ם, שֶׁיִּשְׂרָאֵלִים מְצֻוִּים לְהַחֲיוֹת עֲבָדִים שֶׁבֵּינֵיהֶם: (לד) הַתְּרוּמָה. וְעֶבֶד יִשְׂרָאֵל מַפְסִידוֹ מִשִּׁפְחָה כְנַעֲנִית. וְאַף עַל גַּב דְּמַתִּירוֹ בְּבַת חוֹרִין, עַבְדָּא בְּהֶפְקֵרָא נִיחָא לֵיהּ זִילָא לֵיהּ לְזַלְזֵל בָּהּ לְכָל תַּאֲוָתוֹ וּמִתְנַהֶגֶת עִמּוֹ בִּפְרִיצוּת. וְרַבָּנָן, הָא דְמַתִּירוֹ בְּבַת חוֹרִין עֲדִיפָא לְהוּ. גְּמָרָא: (לה) וּקְצָת קָשֶׁה, דְּאַף עַל גַּב דִּבְהֵמָה נַמִּי אוֹכֶלֶת, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאִם יִהְיֶה בֶּן חוֹרִין לֹא יֹאכַל, הָוֵי זְכוּת מַה שֶּׁאוֹכֵל עַכְשָׁיו. וּבַגְּמָרָא הָכִי אִיתָא מִפְּנֵי כוּ', דְּאִי בָּעֵי שָׁקִיל אַרְבָּעָה זוּזִי מִיִּשְׂרָאֵל וּפָסֵיל לֵיהּ כָּל הֵיכִי דְּאִיתֵיהּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן עוֹד: (לו) תְּנוּ. גָּרְסִינַן וְלֹא גָרְסִינַן תֵּן. שֶׁלֹּא מְסָרוֹ לְיַד שָׁלִיחַ בְּחַיָּיו, לְפִיכָךְ לֹא נֶחְלְקוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר לוֹמַר שֶׁמִּשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה זָכָה לוֹ הַשָּׁלִיחַ לָעֶבֶד לִהְיוֹת מְשֻׁחְרָר. רַשִׁ"י: (לז) וְלֹא אָמְרִינַן שֶׁמָּא מָנֶה קָבוּר בַּקַּרְקַע יֵשׁ לוֹ וְהַהוּא דְיָהִיב לֵיהּ:
גמרא גיטין ו׳ ב: ט״ו-ז׳ א: ז׳
אָמַר רַב חַסְדָּא לְעוֹלָם אַל יַטִּיל אָדָם אֵימָה יְתֵירָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁהֲרֵי פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה הִטִּיל עָלֶיהָ בַּעְלָהּ אֵימָה יְתֵירָה וְהִפִּילָה כַּמָּה רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כָּל הַמַּטִּיל אֵימָה יְתֵירָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ סוֹף הוּא בָּא לִידֵי שָׁלש עֲבֵירוֹת גִּילוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְחִילוּל שַׁבָּת. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָה הָא דַאֲמָרֵי רַבָּנָן שְׁלשָה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר צָרִיךְ לְמֵימְרִינוּ בְּנִיחוּתָא כִּי הֵיכִי דְלִיקַבְּלוּ מִינֵיהּ. אָמַר רַב אָשֵׁי אֲנָא לָא שְׁמִיעָא לִי הָא דְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה וְקִיַּימְתִּיהָ מִסְבָרָא. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ לְעוֹלָם אַל יַטִּיל אָדָם אֵימָה יְתֵירָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁהֲרֵי אָדָם גָּדוֹל הִטִּיל אֵימָה יְתֵירָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהֶאֱכִילוּהוּ דָבָר גָּדוֹל וּמָנוּ רִבִּי חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הֶאֱכִילוּהוּ סַלְקָא דַעְתָּךְ הָשַׁתָּא בְּהֶמְתָּן שֶׁל צַדִּיקִים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יָדָם צַדִּיקִים עַצְמָן לֹא כָּל שֶׁכֵּן אֶלָּא בִקְּשׁוּ לְהַאֲכִילוֹ דָבָר גָּדוֹל וּמָאי נִיהוּ אֵבֶר מִן הַחַי. שָׁלַח לֵיהּ מַר עוּקְבָא לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּנֵי אָדָם הָעוֹמְדִים עָלַי וּבְיָדִי לְמָסְרָם לְמַלְכוּת מָהוּ שִׂרְטֵט וְכָתַב לֵיהּ (תהלים לט) אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעוֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי אַף עַל פִּי שֶׁרָשָׁע כְּנֶגְדִּי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם שָׁלַח לֵיהּ קָא מְצַעֲרֵי לִי טוּבָא וְלָא מָצִינָא דְאִיקוּם בְּהוּ שָׁלַח לֵיהּ (שם לז) דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ דוֹם לוֹ לַה' וְהוּא יַפִּילֵם לָךְ חֲלָלִים חֲלָלִים הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב עֲלֵיהֶם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהֵם כָּלִים מֵאֲלֵיהֶם הַדָּבָר יָצָא מִפִּי רַבִּי אֶלְעָזָר וּנְתָנוּהוּ לִגְנִיבָא בְּקוֹלָר:
רש״י גילוי עריות - כשמגיע זמן טבילתה בעת צינה והיא יראה לומר לא טבלתי ומשמשתו נדה: שפיכות דמים - כי הכא או פעמים שבורחת מפניו ונופלת באחת הפחתים או בגשר: וחילול שבת - פעמים שמדלקת נר או מבשלת משחשיכה מפני אימתו והוא אינו יודע: עשרתם - פירות שנאכל למחר: ערבתם - עירובי חצירות: בהמתן של צדיקים - בהכל שוחטין (חולין דף ה:): העומדים עלי - לחרף ולגדף: ובידי למוסרן - כח בידי להלשין עליהן: לנגדי - מריבני ומקניטני: גניבא - היה חולק עליו: קולר - שלשלת של ברזל שנותנין שם המוכתבים למלכות להריגה:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ ובאותו ענין אמר רב חסדא: לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו (בני משפחתו), שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתירה, ו בסופו של דבר הפילה, כלומר, גרמה שנפלו על ידה כמה רבבות מישראל במלחמה שבעקבות אותו מעשה (ראה שופטים כ).אמר רב יהודה אמר רב: כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו, סוף הוא בא לידי שלש עבירות: גילוי עריות, שמפני שאשתו מפחדת ממנו פעמים שאינה טובלת לנידתה והיא אומרת לו שטבלה, וכן שפיכות דמים, שבורחת מפניו ועשויה להיהרג, וחילול שבת, שמבשלת עבורו בשבת מפני שמפחדת שמא יקפיד עליה כשלא בישלה.אמר רבה בר בר חנה: הא דאמרי רבנן [זה שאמרו חכמים]: שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה: עשרתם? ערבתם? הדליקו עכשיו את הנר! צריך למימרינהו בניחותא [לומר אותם בנחת] ולא בכעס, כי היכי דליקבלו מיניה [כדי שיקבלו ממנו] את דבריו. אמר רב אשי: אנא [אני] לא שמיעא לי הא [שמעתי את הדבר הזה] של רבה בר בר חנה, ו אולם קיימתיה מסברא [מסברה] שכך צריך לעשות.אמר ר' אבהו: לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו, שהרי אדם גדול אחד הטיל אימה יתירה בתוך ביתו והאכילוהו דבר גדול, דבר שהיה בו איסור מרובה. ושואלים: ומנו [ומי היה זה]? ומשיבים: ר' חנינא בן גמליאל. ותוהים: האכילוהו סלקא דעתך [עולה על דעתך] לומר? השתא [עכשיו, הרי] בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם, צדיקים עצמן לא כל שכן? ואיך יכול אתה לומר שהגיע עד כדי אכילת דבר אסור!א אגב שדיברנו בדברים שנכתבו מארץ ישראל לבבל ובענין שירטוט, מספרים עוד: שלח ליה [לו] מר עוקבא ראש הגולה בבבל לר' אלעזר שהיה בארץ ישראל אגרת ובה נכתב: בני אדם העומדים עלי, שמציקים לי, ובידי למסרם למלכות, מהו? האם לעשות זאת, או לא?שרטט ר' אלעזר וכתב ליה [לו] פסוק זה: "אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי" (תהלים לט, ב), ופירש לו: אף על פי שרשע לנגדי — אשמרה לפי מחסום. שלח ליה [לו] מר עוקבא עוד: קא מצערי לי טובא, ולא מצינא דאיקום בהו [ הם מצערים אותי הרבה, ואיני יכול לעמוד בהם]! שלח ליה [לו] ר' אלעזר בחזרה כתוב זה בתשובה: "דום לה' והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באיש עושה מזימות" (תהלים לז, ז), ופירושו של כתוב: דום לה' ואל תעשה דבר, והוא יפילם לך חללים חללים, השכם והערב עליהן לבית המדרש והן כלין מאיליהן. ומספרים: הדבר יצא מפי ר' אלעזר, ונתנוהו לגניבא שהיה האיש שחלק על מר עוקבא וציערו, בקולר, כאחד מאלה שנידונים למלכות.
זוהר ספר הזהר, במדבר ה׳
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב (תהלים ל''א) בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת. הָאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵיהּ חֲמֵיתוּן מָאן דְאַפְקִיד בִידָא דְמַלְכָּא מִידִי. אֶלָּא וַדַּאי זַכָּאָה הוּא בַּר נָשׁ דְּאָזִיל בְּאוֹרְחוֹי דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא וְלָא חָטֵי קָמֵיהּ. תָּא חֲזֵי כֵּיוָן דְּעָאן לֵילְיָא אִילָנָא דְמוֹתָא שָׁלִיט בְּעַלְמָא וְאִילָנָא דְחַיֵּי אִסְתְּלָק לְעֵילָא לְעֵילָא. וְכֵיוַן דְּאִילָנָא דְמוֹתָא שָׁלִיט בְּעַלְמָא בִלְחוֹדוֹי כָל בְּנֵי עַלְמָא טַעֲמִין טַעְמָא דְמוֹתָא. מָאי טַעְמָא בְגִין דְּהַהוּא אִילָנָא גָרִים וּבַר נָשׁ בָּעֵי לְאַקְדְּמָא וּלְמִפְקַד בִּידֵיהּ נַפְשֵׁיהּ בְּפִקְדוֹנָא כְפִקְדוֹנָא דְבַר נָשׁ דְּיָהִיב פִקְדוֹנָא לְאַחֲרָא דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ אִתְחַיֵּיב לְגַבֵּיהּ יָתִיר מֵהַהוּא פִקְדוֹנָא לָאו כְּדָאי לְאִתְאַחֲדָא בֵיהּ הוֹאִיל וּבְפִקְדוֹנָא אִתְמְסַר לְגַבֵּיהּ וְאִי יְסָרֵב בֵּיהּ וַדָּאי נִבְדוֹק אֲבַתְרֵיהּ דְּלָאו מִזַּרְעָא קַדִּישָׁא הוּא וְלָאו מִבְּנֵי מְהֵימְנוּתָא. כַּךְ הַהוּא אִילָנָא בְנֵי נָשָׁא אַקְדִּימוּ וְיָהֲבִין לֵיהּ פִּקְדוֹנָא לְנַפְשַׁיְיהוּ וְכָל נִשְׁמָתִין דִּבְנֵי עַלְמָא נָטִיל. וְכוּלְהוּ טַעֲמִין טַעְמָא דְמוֹתָא בְגִין דְהָאי אִילָנָא דְמוֹתָא הוּא וּבְגִּין דְּכָל אִינוּן נַפְשָׁתָא אַף עַל גַב דְכוּלְהוּ אִתְחַיָּיבוּ לְגַבֵּיה וְלָאו כְדָאי הוּא לְאָתָבָא פִקְדוֹנָא לְגַבֵּיהּ דְבַר נָשׁ אֶלָּא כֵיוַן דְכוּלְהוּ אִתְמְסָרוּ לֵיהּ בְפִקְדוֹנָא אָתִיב כָּל פִּקְדוֹנִין לְמָארֵיהוֹן. תָא חֲזֵי לָאו כְדָאי הוּא הָאי אִילָנָא דְמוֹתָא לְאָתָבָא פִּקְדוֹנָא לְגַבֵּיהּ דְּבַר נָשׁ אֶלָּא בְשַׁעְתָּא דְאִילָנָא דְחַיֵּי אַתְעַר בְּעַלְמָא. וְאֵימָתַי אַתְעַר הַהוּא אִילָנָא דְחַיֵּי. בְשַׁעְתָּא דְסָלִיק צַפְרָא. וּכְדֵין כֵּיוַן דְּהָאי אַתְעַר בְעַלְמָא כָל בְנֵי עַלְמָא חַיִּין וְשָׁבִיק וְאַהְדָּר הַהוּא אִילָנָא דְמוֹתָא כָּל פִּקְדוֹנִין דְּאִתְפְּקָדוּ לְגַבֵּיה וְאָזִיל לֵיהּ. מַאי טַעְמָא חַיִּין בְּגִין דְּהַהוּא אִילָנָא דְחַיֵּי גָרִים. וְאִי תֵימָא הָא בְנֵי נָשָׁא סַגִּיאִין אִינוּן דְּמִתְעָרִין בְּלֵילְיָא בְעוֹד דְּאִילָנָא דְמוֹתָא שָׁלִיט אֶלָּא וַדָּאי הַהוּא אִילָנָא דְחַיֵּי קָא עָבִיד. מָאי טַעְמָא בְגִין דִּכְתִיב (שם) לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דּוֹרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים וְלָא יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לְבַר נָשׁ דְּיֵימָא אִלְמָלֵא שְׁלִיטְנָא בְנַפְשָׁאי בְלֵילְיָא אֶשְׁתָּדַלְנָא בְאוֹרַיְיתָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה הָאי בְיִשְׂרָאֵל וַדָּאי וְהָכִי הוּא. אֲבָל בְאוּמוֹת הָעוֹלָם דַּחֲמֵינָא כְהָאי גּוֹוָנָא מָאי טַעְמָא אָמַר לֵיהּ וַדָּאי שַׁפִּיר הוּא דְקָא אַמְרַת. פָּתַח וְאָמַר (במדבר כ''ג) מָה אֶקּוֹב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעוֹם לֹא זָעַם יְיָ. תָּא חֲזֵי כְגוֹוָנָא דְאִית לְעֵילָא אִית לְתַתָּא לְעֵילָא אִית יְמִינָא וְאִית שְׂמָאלָא לְתַתָּא יִשְׂרָאֵל וְעַמִּין. יִשְׂרָאֵל אִתְאַחֲדָן לִימִינָא בִקְדוּשָׁה דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה לִשְׂמָאלָא לְסִטְרָא דְרוּחַ מִסְאֲבָא וְכוּלְהוּ לְתַתָּא מִכּוּלְהוּ דַרְגִּין דִּשְׂמָאלָא וְכוּלְהוּ דַּרְגִּין אֲחִידָן דָּא בְדָא עַד דְּתַלְיָין מִן רֵישָׁא וּכְגוֹוָנָא דְרֵישָׁא נָטִיל בְּהַהוּא גוֹוָנָא נָטִיל זַנְבָא דְאִיהוּ תַתָּאָה מָאי טַעְמָא בְגִין דְּאָחִיד בֵיהּ וּבְגִין כַּךְ עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּהַהוּא סְטַר מִסְאֲבָא דִילְהוֹן הָכִי אִתְדְּבָרוּ:
תרגום הזוהר אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב, (תהלים ל''א) בְּיָדְךְ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת. מִקְרָא זֶה, יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, הֲרְאִיתֶם מִי שֶׁיַּפְקִיד מַשֶּׁהוּ בִּידֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא וַדַּאי אַשְׁרֵי הוּא הָאָדָם הַהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאֵינוֹ חוֹטֵא לְפָנָיו. בֹּא וּרְאֵה, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה, אִילָן הַמָּוֶת שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם, וְעֵץ הַחַיִּים מִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה. וְכֵיוָן שֶׁאִילָן הַמָּוֶת שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם לְבַדּוֹ, כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם טוֹעֲמִים טַעַם הַמָּוֶת, כִּי הַשֵּׁינָה הִיא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה. מַהוּ הַטַּעַם, הוּא מִשּׁוּם שֶׁהָאִילָן הַזֶּה גּוֹרֵם. שֶׁהִיא מַלְכוּת הַשּׁוֹלֶטֶת לְבַדָּהּ בְּלִי ז''א הַגּוֹרֶמֶת אֶת זֶה, כִּי הַמַּלְכוּת נִקְרֵאת לַיְלָה, וְהָאָדָם צָרִיךְ לְהַקְדִּים עַצְמוֹ וּלְהַפְקִיד בְּיָדוֹ הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ, בְּפִקָּדוֹן. כְּפִקָּדוֹן שֶׁל אָדָם הַנּוֹתֵן פִּקָּדוֹן לְאַחֵר, דְּהַיְנוּ מַשְׁכּוֹן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְחֻיָּב לוֹ יוֹתֵר מִמְּחִירוֹ שֶׁל הַפִּקָּדוֹן הַהוּא, אֵינוֹ חָשׁוּב לוֹ לְהֵאָחֵז בְּרִיב עִמּוֹ, כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ פִּקָּדוֹן. וְאִם מְמָאֵן לָתֵת לוֹ פִּקָּדוֹן, וַדַּאי נִבְדֹּק אַחֲרָיו, כִּי אֵינוֹ מִזֶּרַע קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ מִבְּנֵי אֱמוּנָה. כָּךְ הוּא הָאִילָן הַזֶּה, שֶׁהוּא מַלְכוּת, שֶׁבְּנֵי הָאָדָם מַקְדִּימִים וְנוֹתְנִים לוֹ נַפְשָׁם בְּפִקָּדוֹן, וְכָל נְשָׁמוֹת שֶׁל בְּנֵי הָעוֹלָם לוֹקֵחַ. וְכֻלָּם טוֹעֲמִים טַעַם מִיתָה. מִשּׁוּם שֶׁאִילָן זֶה הוּא שֶׁל מָוֶת. בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּלְכוּת הִיא בְּפֵרוּד מִז''א שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, הוּא אִילָן הַמָּוֶת. וּמִשּׁוּם שֶׁכָל אֵלוּ הַנְּפָשׁוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּן מִתְחַיְּבוֹת אֵלָיו, וְאֵין רָאוּי לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן אֶל הָאָדָם, עִם כָּל זֶה, כֵּיוָן שֶׁכֻּלָּן נִמְסְרוּ לוֹ בְּפִקָּדוֹן, הוּא מֵשִׁיב כָּל הַפִּקְדוֹנוֹת לְבַעֲלֵיהֶם. בֹּא וּרְאֵה, אִילָן הַמָּוֶת הַזֶּה אֵינוֹ רָאוּי לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן לָאָדָם בַּבֹּקֶר, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעֵץ הַחַיִּים מִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם. וּמָתַי מִתְעוֹרֵר עֵץ הַחַיִּים הַהוּא, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַבֹּקֶר. וְאָז, כֵּיוָן שֶׁעֵץ הַחַיִּים הַזֶּה מִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם, יוֹצְאִים כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם חַיִּים וְאוֹתוֹ אִילָן הַמָּוֶת עוֹזֵב וּמַחֲזִיר כָּל הַפִּקְדוֹנוֹת שֶׁנִּפְקְּדוּ אֶצְלוֹ, וְהוֹלֵךְ לוֹ. מַה הַטַּעַם שֶׁהֵם חַיִּים. מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ עֵץ הַחַיִּים גּוֹרֵם, שֶׁהוּא ז''א הַשּׁוֹלֵט בַּיּוֹם. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי בְּנֵי אָדָם רַבִּים הֵם שֶׁמֵּקִיצִים מִשְּׁנָתָם בַּלַּיְלָה, וְהֻחְזְרוּ לָהֶם הַחַיִּים, בְּעוֹד שֶׁאִילָן הַמָּוֶת שׁוֹלֵט. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא וַדַּאי אוֹתוֹ עֵץ הַחַיִּים עוֹשֶׂה זֹאת. מַהוּ הַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב, (תהלים י''ד) לִרְאוֹת הַיֵּשׁ מַשְׂכִּיל דּוֹרֵשׁ אֶת אֱלֹקִים. וְלֹא יִהְיֶה לָאָדָם פִּתְחוֹן פֶּה, שֶׁיֹּאמַר, אִם הָיִיתִי שׁוֹלֵט בְּנַפְשִׁי בַּלַּיְלָה, הָיִיתִי קָם וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶהוּ וַדַּאי נָכוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, וְכָךְ הוּא. אֲבָל בְּאוּמוֹת הָעוֹלָם, שֶׁאָנוּ רוֹאִים גַּם כֵּן כְּמוֹ זֶה, שֶׁמֵּקִיצִים מִשְּׁנָתָם בַּלַּיְלָה, מַהוּ הַטַּעַם. אָמַר לוֹ, וַדַּאי יָפֶה הוּא מַה שֶּׁאָמַרְתָּ. פָּתַח וְאָמַר מַהוּ, (במדבר נ''ג) מָה אֱקוֹב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה'. בֹּא וּרְאֵה, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְמַעְלָה כֵּן יֵשׁ לְמַטָּה. לְמַעְלָה בַּמַּלְכוּת, יֵשׁ יָמִין וְיֵשׁ שְׂמֹאל, אַף לְמַטָּה, יֵשׁ יִשְׂרָאֵל וְעַמִּים. יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּיָּמִין, בִּקְדֻשַּׁת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, הָעַמִּים עַכּוּ''ם נֶאֱחָזִים בַּשְּׂמֹאל, וְהַיְנוּ רַק בְּצַד רוּחַ הַטּוּמְאָה, שֶׁהוּא לְמַטָּה מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת דִּשְׂמֹאל. וְכָל הַמַּדְרֵגוֹת אֲחוּזוֹת זוֹ בָּזוֹ, מִלְּמַטָּה, עַד שֶׁתְּלוּיוֹת בָּרֹאשׁ, דְּהַיְנוּ בְּצַד שְׂמֹאל שֶׁלְּמַעְלָה בַּמַּלְכוּת, וּבְאוֹתוֹ אֹפֶן שֶׁהָרֹאשׁ מִתְנַהֵג לְמַעְלָה, כְּמוֹ כֵּן מִתְנַהֵג גַּם כֵּן הַזָּנָב, שֶׁהוּא הַמַּדְרֵגָה הָאַחֲרוֹנָה לְמַטָּה, שֶׁהוּא רוּחַ הַטּוּמְאָה. מַהוּ הַטַּעַם. הוּא מִשּׁוּם שֶׁאוֹחֵז בּוֹ, כִּי הֵם אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה מִלְּמַטָּה עַד לְמַעְלָה כְּמוֹ שַׁלְשֶׁלֶת. וּמִשּׁוּם זֶה, הָעַמִּים עַכּוּ''ם, בְּאוֹתוֹ אֹפֶן מִצַד הַטּוּמְאָה שֶׁלָּהֶם, כָּךְ הֵם מוּנְהָגִים.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ו׳: ז׳-ח׳
א. אַף עַל פִּי שֶׁתְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת לֹא יָבֹא אָדָם מִמְּלַאכְתּוֹ וְיֹאמַר אוֹכַל מְעַט וְאִישָׁן קִמְעָא וְאַחַר כַּךְ אֶתְפַּלֵּל שֶׁמָּא תֶּאֱנוֹס אוֹתוֹ שֵׁינָה וְנִמְצָא יָשֵׁן כָּל הַלַּיְלָה אֶלָּא מִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְאַחַר כַּךְ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אוֹ יָשֵׁן. וּמוּתָּר לְהִסְתַּפֵּר וְלִיכָּנֵס לַמֶּרְחָץ סָמוּךְ לְשַׁחֲרִית מִפְּנֵי שֶׁלֹּא גָזְרוּ אֶלָּא סָמוּךְ לְמִנְחָה שֶׁהוּא דָבָר הַמָּצוּי שֶׁרוֹב הָעָם נִכְנָסִין שָׁם בַּיּוֹם אֲבָל בְּשַׁחַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי לֹא גָזְרוּ בּוֹ:
ב. מִי שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְהִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה פּוֹסֵק וּמִתְפַּלֵּל וְאִם הָיְתָה תּוֹרָתוֹ אוּמָנוּתוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה כְּלָל וְהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ אֵינוֹ פוֹסֵק שֶׁמִּצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה גְדוֹלָה מִמִּצוַת תְּפִלָּה. וְכָל הָעוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים כְּעוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה:
מוסר ספר חסידים נ״ד
דַּרְכָּן שֶׁל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה לִהְיוֹת מְאֹד מְאֹד שְׁפֵלֵי רוּחַ וַעֲנָוִים סַבְלָנִים עִלְבוֹנָם וְלֹא עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפַּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים שְׂמֵחִים בְּיִסוּרִים שֶׁל עֲלוּבָתָם וְאִם חֵרְפוּ אוֹתָם הַסְּכָלִים לֵאמֹר זְכוֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים אוֹמֵר לָהֶם יָדַעְתִּי כִּי חָטָאתִי הָרְבֵּה וְכַמָּה דְבָרִים עַשִׂיתִי שֶׁלֹּא כְהוֹגֵן וְהַצוּר יִמְחוֹל לִי. וּסְבוֹל אֶת הַמְבַיְישִׁים מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה וּבְזֶה יִתְכַּפֵּר עֲוֹנֶךָ וְאִם נוֹדַע לָרַבִּים עֲוֹנוֹ מִנִּיאוּף עַל יִמְּנַע עַצְמוֹ מִלִּלְמוֹד הֲלָכוֹת הַמְּדַבְּרוֹת מִנִּיאוּף מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה כִּי טוֹב לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי הַבּוּשָׁה שׁוֹפֶכֶת אֶת הַדָּם וּמְסִירָה אֶת הָעָוֹן וְכֵן מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה רוֹצֵחַ שֶׁבָּא לָעִיר וְהָיוּ מְכַבְּדִין אוֹתוֹ צָרִיךְ לוֹמַר רוֹצֵחַ אָנִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט) וְזֶה דְבַר הָרוֹצֵחַ פִּירוּשׁ דִּבּוּר שֶׁיְּדַבֵּר בְּפִיו וְיוֹדֶה:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה