חק לישראל - פרשת במדבר יום רביעי

רש״ילָכֵ֗ן הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ מְפַתֶּ֔יהָ. מְשַׁדְּלָה לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרִי, לוזאניי״ר בְּלַעַ״ז. וּמַהוּ הַפִּתּוּי? וְהוֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר – בַּגּוֹלָה שֶׁהוּא לָהּ כְּמִדְבָּר וְצִיָּה, וְשָׁם תָּשִׁיב אֶל לִבָּהּ כִּי טוֹב לָהּ כְּשֶׁעָשְׂתָה רְצוֹנִי מִכְּשֶׁמָּרְדָה בִּי (הושע ב: ט):
וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר עֹמֶק הַצָּרוֹת שֶׁהֵן עֲכוּרִים שָׁם אֶתֵּן לָהּ לְפֶתַח תִּקְוָה, שֶׁמִּתּוֹךְ אוֹתָן צָרוֹת תִּתֵּן לֵב לָשׁוּב אֵלַי:
וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ וְגוֹ׳: שֶׁצָּעֲקָה אֵלַי מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ שִׁעְבּוּד וּגְאַלְתִּיהָ, כֵּן גַּם עַתָּה:
וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד יִשְׂרָאֵל בִּשְׁמָם שֶׁל בְּעָלִים, אוֹ לֹא יִזָּכְרוּ הַבְּעָלִים בִּשְׁמָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שֶׁהֵם אֱלָהוּת לָהֶם, אוֹ לֹא יִזָּכֵר שֵׁם הַבְּעָלִים עוֹד, כְּמַה דְּאָמַר (ישעיהו ב: יח) ״וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף״:
עִם חַיַּת הַשָּׂדֶה שֶׁאַשְׁבִּית מַזִּיקִין מִן הָעוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה יא: ט): ״לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ וְגוֹ׳״:

רש״יבְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט. שֶׁתִּתְנַהֲגוּ בָּהֶן:
וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים. שֶׁיָּבֹא לְךָ מֵאִתִּי עַל יְדֵיהֶם. בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ כְּתִיב (בראשית יח: יט): ״כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה וְגוֹ׳ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט״, וּכְנֶגְדָּן נָתַן לְבָנָיו חֶסֶד וְרַחֲמִים מֵאֵת הַקָּבָּ״ה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג: יח): ״וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים״, ״וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד״ (שם יז). פָּסְקוּ מִן הַצְּדָקָה וְהַמִּשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ה: ז): ״הַהוֹפְכִים לַלַּעֲנָה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ״, אַף הַקָּבָּ״ה אָסַף מֵהֶם הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו טו: א): ״כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים״. וּכְשֶׁיַּחְזְרוּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו א: כז): ״צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְגוֹ׳״, הַקָּבָּ״ה מוֹסִיף עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וָחֶסֶד, וְעוֹשֶׂה אוֹתָן עֲטָרָה לְאַרְבַּעְתָּן וּמוֹשִׁיבָן בְּרֹאשָׁן:

כתובים משלי ל׳: כ״ג-כ״ח

משנה משנה סנהדרין ד׳

א. אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת, בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד) מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם. מַה בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת פּוֹתְחִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת פּוֹתְחִין לִזְכוּת וְאֵין פּוֹתְחִין לְחוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַטִּין עַל פִּי אֶחָד בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת מַטִּין עַל פִּי אֶחָד לִזְכוּת וְעַל פִּי שְׁנַיִם לְחוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחֲזִירִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַחֲזִירִין לִזְכוּת וְאֵין מַחֲזִירִין לְחוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַכֹּל מְלַמְּדִין זְכוּת וְחוֹבָה, דִּינֵי נְפָשׁוֹת הַכֹּל מְלַמְּדִין זְכוּת וְאֵין הַכֹּל מְלַמְּדִין חוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת וְהַמְלַמֵּד זְכוּת מְלַמֵּד חוֹבָה, דִּינֵי נְפָשׁוֹת הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת, אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵין יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה, דִּינֵי נְפָשׁוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּיּוֹם. דִּינֵי מָמוֹנוֹת גּוֹמְרִין בּוֹ בַיּוֹם בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, דִּינֵי נְפָשׁוֹת גּוֹמְרִין בּוֹ בַיּוֹם לִזְכוּת וּבְיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו לְחוֹבָה, לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְעֶרֶב יוֹם טוֹב:

ברטנורהאֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְכוּ'‏ שֶׁנֶּאֱמַר מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם. וּבְדִינֵי נְפָשׁוֹת כְּתִיב (דברים יג) וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ. וְזֶהוּ דִין תּוֹרָה. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין מַאֲרִיכִין בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין. אֶלָּא אִם כֵּן רָאוּ בֵית דִּין שֶׁהַדִּין מְרֻמֶּה. וּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה הוּא הַשְּׁאֵלָה בָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ, כְּגוֹן כַּמָּה הִלְוָהוּ וּמָתַי הִלְוָהוּ וּבְאֵיזֶה עִנְיָן הִלְוָהוּ וּבְאֵיזֶה מָקוֹם הִלְוָהוּ. וְיֵשׁ מִין אַחֵר מִן הַשְּׁאֵלָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּדִיקָה, וְאֵינוֹ בָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁיִּשְׁאֲלוּ לוֹ מֶה הָיָה לָבוּשׁ, כֵּלִים שְׁחוֹרִים אוֹ כֵלִים לְבָנִים, עוֹמֵד הָיָה אוֹ יוֹשֵׁב בְּשָׁעָה שֶׁהִלְוָהוּ:
פּוֹתְחִים. מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ שֶׁל דִּין. בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה:
מַחֲזִירִין. סוֹתְרִין אֶת הַדִּין אַחַר שֶׁגְּמָרוּהוּ וְיָדְעוּ שֶׁטָּעוּ:
וְאֵין הַכֹּל מְלַמְּדִין חוֹבָה. שֶׁאִם אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ:
דָּנִים בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה. דִּכְתִיב (שמות יח) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת, וּכְתִיב (דברים כא) וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו, הָא כֵיצַד, יוֹם לִתְחִלַּת דִּין, וְלַיְלָה לִגְמַר דִּין:
גּוֹמְרִים בּוֹ בַיּוֹם בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה [וְכוּ']. דְּאָמַר קְרָא (ישעיה א) מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ:
לְפִיכָךְ אֵין דָּנִים לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת. שֶׁנִּמְצָא גְמַר דִּינוֹ בְשַׁבָּת, וּלְהַשְׁהוֹתוֹ אַחַר שַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר מִפְּנֵי עִנּוּי הַדִּין, וּלְדוּנוֹ בוֹ בַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר, שֶׁאֵין אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לה) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכָל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, לִמֵּד עַל מְחֻיָּבֵי שְׂרֵפָה שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין אוֹתָן בְּשַׁבָּת, וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר חַיָּבֵי מִיתוֹת:

עיקר תוספות יום טוב(א) הָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁוֹ. אֲבָל בְּחִבּוּרוֹ כָתַב אֵין עֵדֵי מָמוֹן צְרִיכִין דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה. וְכֵן הוּא בַגְּמָרָא:
(ב) מַה בֵּין כוּ'. אַף עַל גַּב דְּשָׁוִין בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה מִדִּכְתִיב מִשְׁפַּט אֶחָד כוּ', לְעִנְיַן מִלֵּי דְתָלְיָא בִּזְכוּת וְחוֹבָה אֵין לְהַשְׁווֹתָם, דְּלֹא שַׁיָּךְ בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת. תּוֹסָפוֹת:
(ג) לִזְכוּת. שֶׁנֶּאֱמַר [בְּמִדְבָּר ה] אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ כוּ'‏ הִנָּקִי, דִּתְחִלַּת הַתְּנַאי לִזְכוּת. וְכֵן אוֹמְרִים לְכָל הַנִּדּוֹן, אִם לֹא עָבַרְתָּ אַל תִּירָא. גְּמָרָא:
(ד) שְׁנַיִם כוּ'. כִּדְיָלְפִינַן בְּמַתְנִיתִין בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת [בְּמִדְבָּר ה] כוּ', וְלֵיכָּא לְאוֹקְמַהּ בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, כִּדְאָמַר לְקַמָּן לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, אֲבָל אַתָּה מַטֶּה מִשְׁפַּט שׁוֹר הַנִּסְקָל, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר דִּינֵי מָמוֹנוֹת. רַשִׁ"י:
(ה) לִזְכוּת כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לֵיהּ מִקְּרָא:
(ו) הַיּוֹשְׁבִין לִפְנֵי הַדַּיָּנִין וְלֹא נִתְמַנּוּ בֵית דִּין עַל כָּךְ. רַשִׁ"י:
(ז) אֵין יָכוֹל כוּ'. סְבָרָא הִיא, דְּבָעִינַן וְהִצִּילוּ. וּבַגְּמָרָא מוֹקִים לַהּ בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן הוּא דְלֹא יַחֲזֹר, דְּמִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לוֹ שֶׁלֹּא לַחֲזֹר הוּא מְחַזֵּר אַחֲרֵי רְאָיוֹת לְהַעֲמִיד דְּבָרָיו וְשֶׁמָּא יִמְצָא רְאָיוֹת נְכוֹנוֹת. אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין שֶׁכְּבָר חָזַר עַל כָּל צְדָדִין וְנִרְאֶה לוֹ שֶׁאֵין דְּבָרָיו נְכוֹנִים, חוֹזֵר וּמְלַמֵּד חוֹבָה. רַשִׁ"י:
(ח) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, מִשְׁפַּט נַחֲלוֹת, דְּהַיְנוּ דִינֵי מָמוֹנוֹת, בַּיּוֹם:
(ט) דִּכְתִיב וְשָׁפְטוּ, וְעִקַּר מִשְׁפָּט הַיְנוּ גְּמַר דִּין. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) בַּיּוֹם. וּתְחִלַּת דִּין בַּלַּיְלָה אֲפִלּוּ בְדִיעֲבַד אֵינוֹ דִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יא) בַּלַּיְלָה. אִם רָצוּ. רַשִׁ"י:
(יב) הָכִי קָאָמַר, שֶׁאִם יִרְאוּהוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת לְחוֹבָה בָּעוּ לְמֶעֱבַד הֲלָנָה וְנִמְצָא גְמַר דִּינוֹ בְּשַׁבָּת, וְיִצְטָרְכוּ לְהַשְׁהוֹתוֹ מִלַּהֲמִיתוֹ עַד אַחַר שַׁבָּת, דְּבוֹ בַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר וְכוּ'. וְהַשְּׁהִיָּה מִלַּהֲמִיתוֹ אַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ הוּא עִנּוּי הַדִּין. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יג) וַדַּאי לְגוּפֵיהּ אִצְטְרִיךְ, אִי לְחַלֵּק אִי לְלָאו, אֶלָּא מוֹשָׁבוֹת קָשֶׁה לֵיהּ, דְּמִכְּדֵי חוֹבַת הַגּוּף הוּא כוּ'. אֶלָּא מַה לְּהַלָּן מַאי מוֹשָׁבוֹת בֵּית דִּין, אַף מוֹשָׁבוֹת הָאָמוּר כָּאן בֵּית דִּין. גְּמָרָא:

עיקר תוספות יום טוב(יד) הַטֻּמְאוֹת כוּ'. אִם בָּא אָדָם לִשְׁאֹל עַל דְּבַר טָהֳרוֹת, מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל, שׁוֹאֲלִין תְּחִלָּה לַגָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּנִין מָה הוּא אוֹמֵר בַּדָּבָר. רַשִׁ"י. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ אַמַּאי לֹא תָנֵי נַמִּי הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, דְּמִסְּתָמָא נַמִּי דִינָא הָכִי. וְכֵן בַּבְּרַיְתָא בַגְּמָרָא וּבָרַמְבַּ"ם לֵיתָא. אַךְ הָרַמְבַּ"ם לְעִנְיַן הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב חָשֵׁיב לְהוּ נַמִּי:
(טו) מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאוֹמְרִים הַקְּטַנִּים תְּחִלָּה, אֵינָם נוֹטִים מִדִּבְרֵי הַמֻּפְלָא שֶׁאוֹמֵר לְאַחֲרֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁעוֹמְדִים בְּדִבְרֵיהֶם. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ דִּקְרָא בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת הוּא דִכְתִיב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טז) דִּכְתִיב שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, כָּל מְשִׂימוֹת שֶׁאַתָּה מֵשִׂים עָלֶיךָ לֹא יְהוּ אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ. וְכֵיוָן דְּאִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל מִקֶּרֶב אַחֶיךָ קָרֵינָא בֵיהּ. הָרִי"ף. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, דְּכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאָבִיו מִיִּשְׂרָאֵל:
(יז) הַיְנוּ חוּץ מִירוּשָׁלַיִם. כְּמוֹ שֶׁאִיתָא פֶּרֶק ד'‏ דְּקִדּוּשִׁין מִשְׁנָה ה':
(יח) הַמַּשִּׂיאִין כוּ'. הַמְיֻחָסִים וּרְאוּיִים לְהַשִּׂיא בְנוֹתֵיהֶם לַכֹּהֲנִים. רַשִׁ"י:

עיקר תוספות יום טוב(יט) סַנְהֶדְרִין. אַף שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. רַשִׁ"י:
(כ) לְפִי שֶׁאִם הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּשׁוּרָה אֵין פְּנֵי הָרִאשׁוֹנִים רוֹאִים זֶה אֶת זֶה. רַשִׁ"י:
(כא) שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּאֶמְצַע שֶׁל עוֹלָם. רַשִׁ"י. וְשָׁרְרֵךְ הוּא הַטַּבּוּר. וּכְמוֹ שֶׁהַטַּבּוּר אֵינוֹ מַמָּשׁ בָּאֶמְצַע כֵּן גַּם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵינוֹ מַמָּשׁ בָּאֶמְצַע, אֲבָל עַל צַד הַקֵּרוּב הוּא:
(כב) הַמְזַכִּין כוּ'. פְּלוֹנִי חִיֵּב וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה, וּפְלוֹנִי זִכָּה וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה. רַשִׁ"י. וְטַעֲמָא, כְּדֵי שֶׁאִם יֹאמְרוּ שְׁנַיִם טַעַם אֶחָד מִשְּׁנֵי מִקְרָאוֹת לֹא יִמְנוּ אֶלָּא אֶחָד (כִּדְיָלְפִינַן לֵיהּ מִקְּרָא). אִי נַמִּי נָפְקָא מִנַּהּ לַמְחַיְּבִין, דְּאִי לְמָחָר יַחֲזֹר מִטַּעְמוֹ וִיחַיְּבוֹ מִטַּעַם אַחֵר, לִבָּעֵי עוֹד הֲלָנַת דִּין. גְּמָרָא:
(כג) הָרַמְבַּ"ם. וּתְמֵהַנִי דְּשַׁפִּיר קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה. וְרַשִׁ"י פֵרֵשׁ בִּדְתַנָּא קַמָּא שֶׁשְּׁנֵיהֶם כּוֹתְבִין דִּבְרֵי הַמְזַכִּין וְגַם דִּבְרֵי הַמְחַיְּבִין. וְרַבִּי יְהוּדָה חָיֵשׁ שֶׁמָּא מֵרֹב הַטֹּרַח יִטְעוּ:

ברטנורהוְשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת. וְכָל שׁוּרָה שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה תַלְמִידֵי חֲכָמִים. שֶׁמָּא יֵחָלְקוּ הַדַּיָּנִים וְיִהְיוּ רֻבָּן מְחַיְּבִין וּמִעוּטָן מְזַכִּין, וְהַטָּיָה לְרָעָה אֵינָהּ עַל פִּי אֶחָד כְּדִכְתִיב (שמות כג) לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת, וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף שְׁנַיִם שְׁנַיִם עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מוֹסִיפִין עַל הַדַּיָּנִים יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים וְאֶחָד, הִלְכָּךְ צָרִיךְ לְהוֹשִׁיב לִפְנֵיהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה לְהַשְׁלָמַת שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְלָאו אֹרַח אַרְעָא לַעֲשׂוֹת שׁוּרוֹת תַּלְמִידִים מְרֻבֶּה מִשֶּׁל דַּיָּנִים, הִלְכָּךְ עָבְדִינַן שָׁלשׁ שׁוּרוֹת:
וְכָל אֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. לְפִי שֶׁכְּסֵדֶר חָכְמָתָם הָיוּ מוֹשִׁיבִים אוֹתָם, לְפִיכָךְ הָיָה כָל אֶחָד צָרִיךְ לְהַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ:
הֻצְרְכוּ לִסְמֹךְ. כְּגוֹן שֶׁמֵּת אֶחָד מִן הַדַּיָּנִים:
וְלֹא הָיָה יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. וְלֹא הָיָה אוֹתוֹ שֶׁנִּבְרַר מִן הַקָּהָל יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, אֶלָּא בְמָקוֹם הָרָאוּי לוֹ בְּסוֹף שׁוּרָה הַשְּׁלִישִׁית. לְפִי שֶׁהַקָּטָן מִן הַתַּלְמִידִים שֶׁבַּשּׁוּרוֹת, גָּדוֹל מִן הַגָּדוֹל שֶׁבַּקָּהָל:

ה. כֵּיצַד מְאַיְּמִין אֶת הָעֵדִים עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן. שֶׁמָּא תֹאמְרוּ מֵאֹמֶד, וּמִשְּׁמוּעָה, עֵד מִפִּי עֵד וּמִפִּי אָדָם נֶאֱמָן שָׁמַעְנוּ, אוֹ שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדֹּק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה. הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁלֹּא כְדִינֵי מָמוֹנוֹת דִּינֵי נְפָשׁוֹת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, אָדָם נוֹתֵן מָמוֹן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ. דִּינֵי נְפָשׁוֹת, דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו תְּלוּיִין בּוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְקַיִן שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד) דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים, אֵינוֹ אוֹמֵר דַּם אָחִיךָ אֶלָּא דְּמֵי אָחִיךָ, דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר, דְּמֵי אָחִיךָ, שֶׁהָיָה דָמוֹ מֻשְׁלָךְ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים. לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא. וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ אַבָּא גָדוֹל מֵאָבִיךָ. וְשֶׁלֹּא יְהוּ מִינִין אוֹמְרִים, הַרְבֵּה רָשֻׁיּוֹת בַּשָּׁמָיִם. וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ מַה לָּנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (ויקרא ה) וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְגוֹ'. וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ מַה לָּנוּ לָחוּב בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (משלי יא) וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה:

ברטנורהמְאַיְּמִין עַל הָעֵדִים. שֶׁלֹּא יָעִידוּ שֶׁקֶר:
מֵאֹמֶד. שֶׁהַדַּעַת נוֹטָה שֶׁהוּא כֵן:
דִּינֵי מָמוֹנוֹת. אִם הֵעִיד לְחַיֵּב לָזֶה מָמוֹן שֶׁלֹּא כַדִּין, מַחֲזִירוֹ לוֹ וּמִתְכַּפֵּר:
לְפִיכָךְ נִבְרָא יְחִידִי. לְהַרְאוֹתְךָ שֶׁמֵּאָדָם אֶחָד נִתְיַשֵּׁב מִלּוּאוֹ שֶׁל עוֹלָם:
רָשֻׁיּוֹת הַרְבֵּה. אֱלֹהוּת הַרְבֵּה יֵשׁ וְכָל אֶחָד בָּרָא אֶת שֶׁלּוֹ:
מַה לָּנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת. לְהַכְנִיס רֹאשֵׁנוּ בִדְאָגָה זוֹ וַאֲפִלּוּ עַל הָאֱמֶת:
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר וְהוּא עֵד. וְחַיָּבִין אַתֶּם לְהַגִּיד מַה שֶּׁרְאִיתֶם:
וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ מַה לָּנוּ לָחוּב. לִהְיוֹת מְחֻיָּבִים בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה, נוֹחַ לָנוּ לַעֲמֹד בְּאִם לֹא יַגִּיד:
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וְאִם רָשָׁע הוּא אֵין כָּאן עָוֹן כְּלָל:

עיקר תוספות יום טוב(כז) וּמְאַיְּמִין כוּ'. אַחֲרֵי שֶׁאָמְרוּ הָעֵדִים רָאִינוּ זֶה אוֹ פְלוֹנִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְלוֹנִית, אָמְרוּ לָהֶם מַכִּירִים אַתֶּם אוֹתוֹ הִתְרֵיתֶם בּוֹ, וְאָמְרוּ הָעֵדִים הָיְתָה לוֹ הַתְרָאָה וּמַכִּירִין אָנוּ אוֹתוֹ. הָרַמְבַּ"ם. וְכֵן נַמִּי בְדִינֵי מָמוֹנוֹת כִּדְמוּכָח לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה ו'‏ פֶּרֶק ג'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כח) מֵאֹמֶד. לָאו דִּבְדִינֵי מָמוֹנוֹת אָמְדִינַן, דְּהָא תָנָא בְמִשְׁנָה ו'‏ פֶּרֶק ג'‏ אִם אָמַר הוּא כוּ'‏ לֹא אָמַר כְּלוּם. אֶלָּא אַף עַל גַּב דִּפְסִילֵי בְדִינֵי מָמוֹנוֹת אָמְרִינַן לְהוּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת. גְּמָרָא:
(כט) מִפִּי עֵד. כְּלוֹמַר שָׁמַעְנוּ עֵד מֵעִיד בְּבֵית דִּין אַחֵר:
(ל) מִפִּי אָדָם נֶאֱמָן שָׁמַעְנוּ. כְּלוֹמַר מִפִּי אָדָם יָדוּעַ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִשְּׁמוּעָה דְּהַיְנוּ שָׁמַעְנוּ אוֹמְרִים וְלֹא יָדַעְנוּ מִי הוּא אוֹמֵר, שֶׁזֶּה אֵינוֹ מְבֹרָר כְּלָל. וּבַגְּמָרָא לֹא גָרְסִינַן שָׁמַעְנוּ. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּמִפִּי עֵד וּמִפִּי אָדָם פֵּרוּשׁ דְּמִשְּׁמוּעָה הוּא:
(לא) דָּבָר אַחֵר כוּ'. אֵין זֶה מִן הָאִיּוּם, אֶלָּא דְמַתְנִיתִין מְפָרֵשׁ לַקְּרָא:
(לב) לְפִיכָךְ כוּ'. כָּל זֶה אוֹמֵר לָהֶם. רַשִׁ"י:
(לג) וּמִפְּנֵי כוּ'. הָרַמְבַּ"ם לֹא הֶעְתִּיקוֹ:
(לד) וּלְהַגִּיד. לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. רַשִׁ"י:
(לה) בְּחוֹתָם. הַיְנוּ אוֹתוֹ בַרְזֶל שֶׁהַצּוּרָה חֲקוּקָה בוֹ. רַשִׁ"י:
(לו) אָדָם הָרִאשׁוֹן. חוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא צוּרַת מִין הָאָדָם אֲשֶׁר בָּהּ הָאָדָם אָדָם, בּוֹ יִשְׁתַּתְּפוּ כָל הָאָדָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל מְקַבְּלִים אוֹתָהּ צוּרָה, יִשְׁתַּנּוּ אִישֵׁיהֶם בִּמְאוֹרָעוֹת רַבִּים כְּמוֹ שֶׁהוּא מָצוּי וְנִרְאֶה. הָרַמְבַּ"ם:
(לז) בִּשְׁבִילִי כוּ'. כְּלוֹמַר חָשׁוּב אֲנִי כְּעוֹלָם מָלֵא, לֹא אֶטְרֹד אֶת עַצְמִי מִן הָעוֹלָם בַּעֲבֵרָה אַחַת, וְיִמָּשֵׁךְ מִמֶּנָּה. רַשִׁ"י:
(לח) כְּלוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין הָאֱמֶת, לֵב אָדָם נוֹקֵף עָלָיו שֶׁמָּא לֹא כִוֵּן אֶל הָאֱמֶת, וְיֵשׁ לוֹ לִדְאֹג עַל כָּל הָאִיּוּמִים הַלָּלוּ:

גמרא סנהדרין ל״ז א: ב׳-ח׳

סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גוֹרֶן וְכוּ'. מְנָא הָנֵי מִילֵי אָמַר רִבִּי אַחָא בַר חֲנִינָא דְאָמַר קְרָא (שיר השירים ז') שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג וְגוֹ' שָׁרְרֵךְ זוֹ סַנְהֶדְרִין לָמָה נִקְרָא שְׁמָהּ שָׁרְרֵךְ שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּטִיבוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם אַגַּן שֶׁהִיא מְגִינָה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הַסַּהַר שֶׁהִיא דוֹמֶה לְסַהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֵג שֶׁאִם הוּצְרַךְ אֶחָד מֵהֶם לָצֵאת רוֹאִין אִם יֵשׁ עֶשְׂרִים וּשְׁלשָה כְּנֶגֶד סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה יוֹצֵא וְאִם לָאו אֵינוֹ יוֹצֵא. בִּטְנֵךְ עֲרֵימַת חִטִּים מַה עֲרֵימַת חִטִּים הַכֹּל נֶהֱנִים מִמֶּנָּה אַף סַנְהֶדְרִין הַכֹּל נֶהֱנִין מִטַּעֲמֵיהֶם. סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים שֶׁאֲפִילוּ בַּסוּגָה שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים לֹא יִפְרְצוּ בָהֵן פְּרָצוֹת וְהַיְינוּ דְאָמַר לֵיהּ הַהוּא צְדוֹקִי לְרַב כַּהֲנָא אַמְרִיתוּ נִדָּה שָׁרֵי לְיָיחוּדֵי בַּהֲדֵי גַּבְרָא אֶפְשָׁר אֵשׁ בִּנְעוֹרֶת וְאֵינָהּ מְהַבְהֶבֶת אָמַר לֵיהּ הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלֵינוּ סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים שֶׁאֲפִילוּ בְּסוּגָה בַשּׁוֹשַׁנִּים לֹא יִפְרְצוּ בָהֵן פְּרָצוֹת. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מֵהָכָא (שם ו') כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ אֲפִילוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן. רִבִּי זֵירָא אָמַר מֵהָכָא (בראשית כ''ז) וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו אַל תִּקְרֵי בְגָדָיו אֶלָּא בוֹגְדָיו. הִנְהוּ בִרְיוֹנֵי דַהֲווּ בִּשְׁבִיבוּתֵיהּ דְּרִבִּי זֵירָא דַהֲוָה מְקָרֵב לְהוּ כִּי הֵיכִי דְנֶהֶדְרוּ לְהוּ בְתִיּוּבְתָא וַהֲווּ קַפְּדֵי רַבָּנָן כִּי נַח נַפְשֵׁיהּ דְרִבִּי זֵירָא אַמְרֵי עַד הָאִידְנָא הֲוָה קָטִין חֲרִיכָא שַׁקֵּי דַהֲוָה בָּעֵי עֲלָן רַחֲמֵי הַשְׁתָּא מָאן בָעֵי עֲלָן רַחֲמֵי הִרְהוּר בְּלִיבַּיְיהוּ וְעָבְדוּ תְּשׁוּבָה:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא גמרא שנינו במשנה שהיו הסנהדרין יושבים בחצי גורן עגולה. ושואלים: מנא הני מילי [מנין דברים אלה]? אמר ר' אחא בר חנינא: שאמר קרא [הכתוב] "שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חיטים סוגה בשושנים
"(שיר השירים ז, ג), "שררך" — זו סנהדרין, ולמה נקרא שמה ברמז "שררך"? — שהיא יושבת בטיבורו (שרר) של עולם, בבית המקדש. "אגן" — שהיא מגינה בזכותה על כל העולם כולו. "הסהר" — שהיא דומה לסהר (ירח) וכך יושבים בחצי עיגול, כסהר.
"אל יחסר המזג" — שיהיו כמזג של יין במים, שיש בו שליש אחד יין, כך שאם הוצרך אחד מהם מחברי סנהדרין גדולה לצאת, רואין אם יש עשרים ושלשה מן הדיינים, כנגד סנהדרי קטנה שהם שליש ממנין החברים חוץ ממנו — הריהו יוצא, ואם לאו [לא] — אינו יוצא, אלא ממתין עד שיחזור אחד מחבריו.
"בטנך ערמת חטים" — לימד: מה ערימת חטים הכל נהנין ממנה, אף סנהדרין הכל נהנין מטעמיהן שהם נותנים לדברי תורה. "סוגה בשושנים" — הוא בשבח ישראל: שאפילו כסוגה (גדר) של שושנים בכל זאת לא יפרצו בהן פרצות, משום שישראל שומרים את התורה ומכבדים את תקנות חכמיהם.
והיינו [וזהו] כעין המעשה שאמר ליה ההוא מינא [לו מין אחד] לרב כהנא: אמריתו נדה שרי לייחודי בהדי גברא [אומרים אתם כי נדה מותרת בייחוד עם בעלה], אפשר אש נמצאת בתוך נעורת (פשתן מנופץ) ואינה מהבהבת וחורכת משהו? היתכן שלא יחטאו בנדה? אמר ליה [לו]: התורה העידה עלינו "סוגה בשושנים", שאפילו כסוגה בשושנים לא יפרצו בהן פרצות.
וכן מסופר כי הנהו בריוני דהוה בשיבבותיה [אותם בריונים שהיו בשכנותו] של ר' זירא, דהוה מקרב להו כי היכי דניהדרו להו בתיובתא [שהיה מקרבם כדי שיחזרו בתשובה], והוו קפדי רבנן [והיו מקפידים חכמים] עליו, על שהוא מקרב אותם. כי נח נפשיה [כאשר נחה נפשו, נפטר] ר' זירא, אמרי [אמרו] אותם בריונים: עד האידנא [עכשיו] הוה חריכא קטין שקיה דהוה בעי עלן רחמי [היה החרוך קטן השוקיים, שהוא כינוי לר' זירא, שהיה מבקש עלינו רחמים] שלא נענש על חטאינו המרובים, השתא מאן בעי עלן רחמי [עכשיו מי יבקש עלינו רחמים]? הרהרו בלבייהו [בליבם], ועבדו [ועשו] תשובה, הרי יפה עשה שקרבם שלבסוף אף הם חזרו בתשובה.

זוהר ספר הזהר, במדבר ח׳

רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח (תהלים כ''ה) לְדָוִד אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָׂא אֱלֹהַי בְךָ בָטַחְתִּי וְגוֹמֵר. מָאי קָא חָמָא דָוִד לְסַדְּרָא הָאי שְׁבָחָא הָכִי. וְכֻלְהוּ שְׁבָחֵי דְאִינוּן בְּאַלְפָא בֵיתָא כֻלְּהוּ שְׁלִימִין וְהָאי חַסְרָא דְלָא אִית בֵּיהּ ו' וַאֲמָאי סִדּוּרָא דָא לְמִנְפַּל עַל אַנְפִּין. אֶלָּא (תָא חֲזֵי) רָזָא עִלָּאָה הוּא גָנִיז בֵּין חַבְרַיָּיא. בְשַׁעְתָּא דְלֵילְיָא עָאל (וְשַׁלְטָא). אִילָנָא תַתָּאָה דְתַלְיָיא בֵיהּ מוֹתָא פָרִישׂ עַנְפּוֹי וּמִכְסְיָיא לְכֹלָא. וְעַל דָּא אִתְחֲשָׁךְ. וְכָל בְּנֵי עַלְמָא טַעֲמִין טַעֲמָא דְמוֹתָא. וְאַקְדִּים בַּר נָשׁ וְיָהִיב לֵיהּ פִּקְדוֹנָא דְנַפְשֵׁיהּ וְאַפְקְדֵיה בִּידֵיהּ בְּפִקְדוֹנָא. וּבְגִין דְנָטִיל לוֹן בְּפִקְדוֹנָא תָב פִּקְדוֹנָא לְמָארֵיהּ בְּשַׁעְתָּא דְאָתֵי צַפְרָא. כַּד אָתֵי צַפְרָא וְתָב לְגַבֵּיהּ פִקְדוֹנֵיהּ בָּעֵי לְבָרְכָא לֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא דְאִיהוּ מְהֵימְנָא עִלָּאָה. לְבָתָר דְקָם עָאל לְבֵי כְנִישְׁתָּא מִעְטַר בְּטוֹטְפֵי. אִתְכְּסֵי בְכִיסוּיָיא דְצִיצִית. עָאל וּמַדְכֵּי גַרְמֵיה בְּקוּרְבְּנִין בְּקַדְמִיתָא. לְבָתָר קַבִּיל עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּתָא בְסִדּוּרָא דִּשְׁבָחֵי דְדָוִד דְּאִינוּן סִדּוּרָא דְעוֹל מַלְכוּתָא. וּבְסִדּוּרָא דִשְׁבָחָא דָא אַשְׁרֵי עָלֵיהּ הַהוּא עוֹל. לְבָתָר סִדּוּרָא דִצְלוֹתָא דִמְיוֹשֵׁב וּצְלוֹתָא דִמְעוֹמֵד לְקַשְּׁרָא לוֹן כַּחֲדָא. תָּא חֲזֵי רָזָא דְמִלָּה אַף עַל גַּב דִּצְלוֹתָא תַלְיָיא בְמִלּוּלָא וְדִבּוּרָא דְפוּמָא. כֹלָא תַלְיָיא בְעִקָּרָא דְעוֹבָדָא בְקַדְמִיתָא וּלְבָתָר בְּדִבּוּרָא וּבְמִלּוּלָא דְפוּמָא. מָאן עוֹבָדָא. אֶלָּא הַהוּא דְעוֹבָדָא דְעָבִיד בַּר נָשׁ בְקַדְמִיתָא כְּגוֹוָנָא דִצְלוֹתָא הוּא וְלֹא יִצְלֵי בַר נָשׁ צְלוֹתָא עַד דְיִתְחֲזֵי עוֹבָדָא בְקַדְמִיתָא כְגוֹוָנָא דִצְלוֹתָא. בְקַדְמִיתָא עוֹבָדָא. בְשַׁעְתָּא דְבַר נַשׁ קָאִים. בָעֵי לְדַכְּאָה גַרְמֵיהּ בְּקַדְמִיתָא. לְבָתָר יְקַבֵּל עָלֵיהּ הָאי עוֹל לְפָרְשָׁא עַל רֵישֵׁיהּ פְּרִישׁוּ דְמִצְוָה. לְבָתָר יִתְקְשַׁר קִשּׁוּרָא דִיחוּדָא דְאִינוּן תְּפִלִּין. (מָהוּ תְפִלִּין) תְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יָד וּלְאַתְקְנָא לוֹן בְּקִשׁוּרָא חָדָא בִשְׂמָאלָא וְעַל לִבָא כְמָה דְאוֹקִימְנָא (שיר ב') שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וְגוֹמֵר. וּכְתִיב (שם ח') שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ. וְהָא אוֹקִימְנָא. וְדָא הוּא עוֹבָדָא בְקַדְמִיתָא. לְבָתָר בְּשַׁעְתָּא דְבַר נָשׁ עָאל לְבֵי כְנִישְׁתָּא יִדְכֵּי גַרְמֵיהּ בְּקַדְמִיתָא בְּקָרְבְּנִין בְּמִלּוּלָא דְפוּמָא. לְבָתָר יְקַבֵּל עָלֵיהּ הָאי עוֹל מַלְכוּת לְפָרְשָׁא עַל רֵישֵׁיהּ (פְּרִישׁוּ דְמִצְוָה) בְשִׁבְחֵי דְדָוִד מַלְכָּא כְּגוֹוָנָא דְעוֹבָדָא דְפָרִישׂ עַל רֵישֵׁיהּ פְרִישׁוּ דְמִצְוָה. וּלְבָתָר צְלוֹתָא דִמְיוֹשֵׁב לָקֳבֵל תְּפִלָּה שֶׁל יָד לְבָתָר צְלוֹתָא דִמְעוֹמֵד דְּהִיא לָקֳבֵל תְּפִלָּה דְרֵישָׁא וְדָא כְגוֹוָנָא דְדָא. עוֹבָדָא כְגוֹוָנָא דְדִבּוּרָא. וַדַּאי בְעוֹבָדָא וּמִלּוּלָא תַלְיָיא צְלוֹתָא. וְאִי פָגִים עוֹבָדָא מִלּוּלָא לָא אַשְׁכַּח אָתָּר דְּשַׁרְיָיא בֵיהּ וְלָאו אִיהוּ צְלוֹתָא וְאִתְפְּגִים הַהוּא בַר נָשׁ לְעֵילָא וְתַתָּא (וְלֹא עוֹד אֶלָּא) דְבָעֵינָן לְאַחְזָאָה עוֹבָדָא וּלְמַלְּלָא מִלּוּלָא עָלֵיהּ וְדָא הוּא צְלוֹתָא שְׁלִים. וַוי לֵיהּ לְבַר נָשׁ דְּפָגִים צְלוֹתֵיהּ פּוּלְחָנָא דְמָארֵיהּ. עָלֵיהּ כְתִיב (ישעיה א') כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי וְגוֹמֵר. גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ דְהָא בְעוֹבָדָא וּבְמִלּוּלָא תַלְיָיא מִלְתָא:

תרגום הזוהררַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (תהלים כ''ה) לְדָוִד אֵלֶיךְ ה' נַפְשִׁי אֱלֹקַי בְּךְ בָּטַחְתִּי וְגוֹ'. שׁוֹאֵל, מַה רָאָה דָּוִד לְסַדֵּר שְׁבָח זֶה כָּךְ, שֶׁכָּל הַשְּׁבָחִים שֶׁהֵם בְּסֵדֶר אָלֶף בֵּית כֻּלָּם שְׁלֵמִים, וְזֶה חָסֵר, שֶׁאֵין בּוֹ ו'. וְלָמָּה הוּא סֵדֶר זֶה לִנְפִילַת אַפַּיִם. אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה וְכוּ': וּמֵשִׁיב אֶלָּא סוֹד עֶלְיוֹן הוּא, גָּנוּז בֵּין הַחֲבֵרִים. בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה, הָאִילָן הַתַּחְתּוֹן שֶׁהַמָּוֶת תָּלוּי בּוֹ, שֶׁהוּא מַלְכוּת מִצַד הַדִּין, פּוֹרֵשׂ עֲנָפָיו וּמְכַסֶּה הַכֹּל. וְעַל כֵּן נַעֲשֶׂה חֹשֶךְ, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם טוֹעֲמִים טַעַם הַמָּוֶת. וְהָאָדָם מַקְדִּים עַצְמוֹ וְנוֹתֵן לוֹ פִּקָּדוֹן נַפְשׁוֹ, וּמַפְקִידָהּ בְּיָדוֹ בְּפִקָּדוֹן לְמֶשֶׁךְ זְמָן הַלַּיְלָה, שֶׁיַּחֲזִירָהּ לְאוֹר הַבֹּקֶר. וּמִשּׁוּם שֶׁלָּקַח הַנֶּפֶשׁ בְּפִקָּדוֹן, חוֹזֵר הַפִּקָּדוֹן לִבְעָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַבֹּקֶר. וּכְשֶׁבָּא הַבֹּקֶר, וְהַפִּקָּדוֹן חָזַר אֵלָיו, צָרִיךְ לְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא הַנֶּאֱמָן הָעֶלְיוֹן. אַחַר שֶׁקָּם מִשְּׁנָתוֹ, נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מְעַטֵּר עַצְמוֹ בִּתְפִלִּין וּמִתְכַּסֶּה בְּכִסּוּי שֶׁל צִיצִית, נִכְנָס וּמְעַטֵּר עַצְמוֹ תְּחִלָּה בְּקָרְבָּנוֹת. אַחַר כָּךְ מְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת בְּסֵדֶר הַשְּׁבָחִים שֶׁל דָּוִד, שֶׁהֵם סֵדֶר שֶׁל עוֹל מַלְכוּת, וּבְסֵדֶר שְׁבָחִים זֶה, הוּא מַשְׁרֶה עָלָיו הָעוֹל הַהוּא. אַחַר כָּךְ סֵדֶר תְּפִלָּה דְּמִיּוֹשֵׁב, שֶׁהִיא כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת. וְסֵדֶר תְּפִלָּה דְּמֵעוֹמֵד, שֶׁהִיא כְּנֶגֶד ז''א, לְקַשֵּׁר אוֹתָם, ז''א וּמַלְכוּת, בְּיַחַד. בֹּא וּרְאֵה, סוֹד הַדָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּפִלָּה תְּלוּיָה בְּמַאֲמָר, וּבְדִבּוּר הַפֶּה, הַכֹּל תָּלוּי בְּעִקָּר בַּתְּחִלָּה בַּמַּעֲשֵׂה, וְאַחַר כָּךְ בַּאֲמִירָה, וּבְדִבּוּר הַפֶּה. מַהוּ הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם תְּחִלָּה, הוּא כְּעֵין הַתְּפִלָּה, וְלֹא יִתְפַּלֵּל הָאָדָם תְּפִלָּה, עַד שֶׁיַּרְאֶה מַעֲשֵׂה תְּחִלָּה כְּעֵין הַתְּפִלָּה. הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבִּתְחִלָּה, הוּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קָם מִשְּׁנָתוֹ, צָרִיךְ לְטַהֵר עַצְמוֹ תְּחִלָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה צְרָכָיו, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו הָעוֹל הַזֶּה, לִפְרוֹשׂ עַל רֹאשׁוֹ פְּרִיסָה שֶׁל מִצְוָה. אַחַר כָּךְ יִקְשׁוֹר קֶשֶׁר הַיִּחוּד, שֶׁהֵם תְּפִלִּין תְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ וּתְפִלָּה שֶׁל יָד, וּלְתַקֵּן אוֹתָם בְּקֶשֶׁר אֶחָד, בִּשְׂמֹאל, וְעַל הַלֵּב. כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמַדְנוּ, (שיר השירים ב') שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי. וְכָתוּב, (שיר השירים ח') שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךְ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךְ, דְּהַיְנוּ תְּפִלָּה שֶׁל יָד, שׁה''ס הַמַּלְכוּת שֶׁנִּתְּנָה עַל הַזְּרוֹעַ כְּנֶגֶד הַלֵּב. וּכְבָר הֶעֱמַדְנוּ. וְזֶה הוּא הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בַּתְּחִלָּה. אַחַר כָּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת יְטַהֵר עַצְמוֹ תְּחִלָּה בְּקָרְבָּנוֹת, בְּדִבּוּר הַפֶּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיֹּאמַר פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת. וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת לִפְרוֹס עַל רֹאשׁוֹ, בַּשְּׁבָחִים שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, כְּעֵין הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַפּוֹרֵס עַל רֹאשׁוֹ פְּרִיסָה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הַצִיצִית וְאַחַר כָּךְ תְּפִלָּה דִּמְעוּמָד, שֶׁהִיא סוֹד ז''א, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. וְזֶה כְּנֶגֶד זֶה, הַמַּעֲשֶׂה צָרִיךְ לִהְיוֹת כְּעֵין הַדִּבּוּר, כִּי וַדַּאי בְּמַעֲשֵׂה וְדִבּוּר תְּלוּיָה הַתְּפִלָּה. וְאִם פּוֹגֵם הַמַּעֲשֶׂה, אֵין הַדִּבּוּר מוֹצֵא מָקוֹם לִשְׁרוֹת עָלָיו, וְהִיא אֵינָהּ תְּפִלָּה, וְהָאָדָם הַהוּא נִפְגָם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. כִּי צְרִיכִים לְהַרְאוֹת מַעֲשֵׂה וּלְדַבֵּר עָלָיו דִּבּוּר, וְזוֹ הִיא תְּפִלָּה שְׁלֵמָה. אוֹי לָאָדָם שֶׁפּוֹגֵם תְּפִלָּתוֹ, עֲבוֹדַת אֲדוֹנוֹ, עָלָיו כָּתוּב, (ישעיה א') כִּי תָבוֹאוּ לִרְאוֹת פָּנַי וְגוֹ', גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִי שׁוֹמֵעַ. כִּי בְּמַעֲשֵׂה וּבְדִבּוּר תָּלוּי הַדָּבָר.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ו׳: ט׳-י׳

א. אֵין הַמִּתְפַּלֵּל מַפְסִיק תְּפִלָּתוֹ אֶלָא מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת בִּלְבָד. וַאֲפִלּוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנוּ. אֲבָל פּוֹסֵק הוּא לְמֶלֶךְ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ, הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְרָאָה מֶלֶךְ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ אַנָּס בָּא כְּנֶגְדּוֹ יְקַצֵר וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל יַפְסִיק וְכֵן אִם רָאָה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בָּאִים כְּנֶגְדוֹ אִם הִגִּיעוּ אֵלָיו וְהָיָה דַרְכָּן בְּאוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵן מְמִיתִין פּוֹסֵק וּבוֹרֵחַ וְאִם לֹא הָיָה דַרְכָּן לְהָמִית אֵינוֹ פּוֹסֵק:

ב. נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים חַיָּיבִים בִּתְפִלָּה וְכָל אִישׁ שֶׁפָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע פָּטוּר מִן הַתְּפִלָּה וְכָל הַמְלַוִּין אֶת הַמֵּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְמִטָּה צוֹרֶךְ בָּהֵן פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה:

מוסר ספר חסידים נ״ה

יַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו לְמַעַן יִתְכַפְרוּ פְּשָׁעָיו שֶׁנֶאֱמַר (מיכה ז) מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. וְכָל הַנִּבְזֶה בְּעֵינֵי אָדָם שֶׁלֹּא מֵחֲמַת מַעֲשִׂים רָעִים עָתִיד שֶׁיִּתְעַלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' נב) הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִי יָרוּם וְנִשָׂא וְגָבַהּ מְאֹד וְכוּ' וּמִי הוּא אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב עָלָיו בְּמִקְרָא שֶׁלְּאַחֲרָיו (שם נג) נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים. אָמַר רַב מְתִיבְתָּא הָאי מָאן דְּאִיהוּ זְעֵיר אִיהוּ רַב וּמָאן דְּאִיהוּ רַב אִיהוּ זְעֵיר תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב הָאָדָם הַנִּבְזֶה וְהַנִּמְאָס אֵיךְ הוּא מִתְגָּאֶה הַאִם הוּא בַרְזֶל וְכִי בְּשָׂרוֹ נְחוּשָׁה הֲלֹא בָשָׂר רִמָּה וְתוֹלֵעָה גַּם בְּחַיָיו הַכִּנִים אֲשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ וּבִבְשָׂרוֹ וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה לִבּוֹ לָכֵן טוֹב לוֹ לְהַשְׁפִּיל אֶת גַּאֲוָתוֹ וְאֶת רוּם עֵינָיו אִם נִצְחוֹ מוּטָב וְאִם לָא יִזְכּוֹר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה:

פרשת במדבר יום רביעי

תורה במדבר א׳: ט״ז-כ״א