פרשת בהר יום שלישי

בהר · שלישי

תורה ויקרא כ״ה: י״א-ט״ו

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:
כה (יא) יוֹבֵ֣ל הִ֗וא שְׁנַ֛ת הַחֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם לֹ֣א תִזְרָ֔עוּ וְלֹ֤א תִקְצְרוּ֙ אֶת־סְפִיחֶ֔יהָ וְלֹ֥א תִבְצְר֖וּ אֶת־נְזִרֶֽיהָ׃
יוֹבֵלָא הִיא שְׁנַת חַמְשִׁין שְׁנִין תְּהֵי לְכוֹן לָא תִזְרְעוּן וְלָא תַחְצְדוּן יָת כַּתָּהָא וְלָא תִקְטְפוּן יָת שִׁבְקָהָא:
רש״ייוֹבֵ֣ל הִ֗וא שְׁנַ֛ת הַחֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה. מַה תַּ"לֹ? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְקִדַּשְׁתֶּם וְגוֹ' כִּדְאִיתָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (דף ח') וּבְתֹ"כֹּ:
אֶת נְזִרֶֽיהָ. אֶת הָעֲנָבִים הַמְשֻׁמָּרִים, אֲבָל בּוֹצֵר אַתָּה מִן הַמֻּפְקָרִים; כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּשְּׁבִיעִית כָּךְ נֶאֱמַר בַּיּוֹבֵל, נִמְצְאוּ שְׁתֵּי שָׁנִים קְדוֹשׁוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ — שְׁנַת מ"ט שְׁמִטָּה, וּשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים יוֹבֵל:
(יב) כִּ֚י יוֹבֵ֣ל הִ֔וא קֹ֖דֶשׁ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִ֨ן־הַשָּׂדֶ֔ה תֹּאכְל֖וּ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃
אֲרֵי יוֹבֵלָא הִיא קוּדְשָׁא תְהֵי לְכוֹן מִן חַקְלָא תֵּיכְלוּן יָת עֲלַלְתַּהּ:
רש״יקֹ֖דֶשׁ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם. תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ כְּהֶקְדֵּשׁ, יָכוֹל תֵּצֵא הִיא לְחֻלִּין, תַּ"לֹ תהיה — בַּהֲוָיָתָהּ תְּהֵא (ספרא; סוכה מ'):
מִ֨ן הַשָּׂדֶ֔ה תֹּאכְל֖וּ. עַ"יְ הַשָּׂדֶה אַתָּה אוֹכֵל מִן הַבַּיִת, שֶׁאִם כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה, אַתָּה צָרִיךְ לְבַעֵר מִן הַבַּיִת; כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּשְּׁבִיעִית כָּךְ נֶאֱמַר בַּיּוֹבֵל (ספרא):
(יג) בִּשְׁנַ֥ת הַיּוֹבֵ֖ל הַזֹּ֑את תָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֽוֹ׃
בְּשַׁתָּא דְיוֹבֵלָא הָדָא תְּתוּבוּן גְּבַר לְאַחֲסַנְתֵּיהּ:
רש״יתָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל אֲחֻזָּתֽוֹ. וַהֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ? אֶלָּא לְרַבּוֹת הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ וְעָמַד בְּנוֹ וּגְאָלָהּ שֶׁחוֹזֶרֶת לְאָבִיו בַּיּוֹבֵל (שם):
(יד) וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃
וַאֲרֵי תְזַבֵּן זְבִינִין לְחַבְרָךְ אוֹ תִזְבֵּן מִידָא דְחַבְרָךְ לָא תוֹנוּן גְּבַר יָת אֲחוֹהִי:
רש״יוְכִֽי תִמְכְּר֤וּ וגו'. לְפִי פְשׁוּטוֹ כְמַשְׁמָעוֹ; וְעוֹד יֵשׁ דְּרָשָׁה: מִנַּיִן כְּשֶׁאַתָּה מוֹכֵר, מְכֹר לְיִשְׂרָאֵל חֲבֵרְךָ? תַּ"לֹ וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר — לַעֲמִיתְךָ מְכֹר, וּמִנַּיִן שֶׁאִם בָּאתָ לִקְנוֹת קְנֵה מִיִּשְׂרָאֵל חֲבֵרְךָ? תַּ"לֹ אוֹ קָנֹה — מִיַּד עֲמִיתֶךָ (ספרא):
אַל תּוֹנ֖וּ. זוֹ אוֹנָאַת מָמוֹן (בבא מציעא נ"ח):
(טו) בְּמִסְפַּ֤ר שָׁנִים֙ אַחַ֣ר הַיּוֹבֵ֔ל תִּקְנֶ֖ה מֵאֵ֣ת עֲמִיתֶ֑ךָ בְּמִסְפַּ֥ר שְׁנֵֽי־תְבוּאֹ֖ת יִמְכׇּר־לָֽךְ׃
בְּמִנְיַן שְׁנַיָּא בָּתַר יוֹבֵלָא תִּזְבֵּן מִן חַבְרָךְ בְּמִנְיַן שְׁנֵי עֲלַלְתָּא יְזַבֶּן לָךְ:
רש״יבְּמִסְפַּ֤ר שָׁנִים֙ אַחַ֣ר הַיּוֹבֵ֔ל תִּקְנֶ֖ה. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָא עַל אָפְנָיו: עַל הָאוֹנָאָה בָּא לְהַזְהִיר, כְּשֶׁתִּמְכֹּר אוֹ תִקְנֶה קַרְקַע, דְּעוּ כַּמָּה שָׁנִים יֵשׁ עַד הַיּוֹבֵל, וּלְפִי הַשָּׁנִים וּתְבוּאוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁהִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת יִמְכֹּר הַמּוֹכֵר וְיִקְנֶה הַקּוֹנֶה, שֶׁהֲרֵי סוֹפוֹ לְהַחֲזִירָהּ לוֹ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל, אִם יֵשׁ שָׁנִים מֻעָטוֹת וְזֶה מוֹכְרָהּ בְּדָמִים יְקָרִים, הֲרֵי נִתְאַנָּה לוֹקֵחַ, וְאִם יֵשׁ שָׁנִים מְרֻבּוֹת וְאָכַל מִמֶּנָּה תְּבוּאוֹת הַרְבֵּה, הֲרֵי נִתְאַנָּה מוֹכֵר, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לִקְנוֹתָהּ לְפִי הַזְּמַן, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ — לְפִי מִנְיַן שְׁנֵי הַתְּבוּאוֹת שֶׁתְּהֵא עוֹמֶדֶת בְּיַד הַלּוֹקֵחַ תִּמְכֹּר לוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מִכָּאן שֶׁהַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ אֵינוֹ רַשַּׁאי לִגְאֹל פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים — שֶׁתַּעֲמֹד שְׁתֵּי שָׁנִים בְּיַד הַלּוֹקֵחַ מִיּוֹם לְיוֹם, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁלוֹשׁ תְּבוּאוֹת בְּאוֹתָן שְׁתֵּי שָׁנִים, כְּגוֹן שֶׁמְּכָרָהּ לוֹ בְּקָמוֹתֶיהָ; וּשְׁנֵי אֵינוֹ יוֹצֵא מִפְּשׁוּטוֹ — כְּלוֹמַר מִסְפַּר שָׁנִים שֶׁל תְּבוּאוֹת וְלֹא שֶׁל שִׁדָּפוֹן, וּמִעוּט שָׁנִים שְׁנַיִם (ספרא; ערכין כ"ט):

נביאים ירמיהו ל״ב: ט״ז-כ׳

לב (טז) וָאֶתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהֹוָ֑ה אַחֲרֵ֤י תִתִּי֙ אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֔ה אֶל־בָּר֥וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֖ה לֵאמֹֽר׃
וְצַלֵיתִי קֳדָם יְיָ בָּתַר דִיהָבֵית יַת שִׁטְרָא דִזְבִינֵי לְבָרוּךְ בַּר נֵרִיָה לְמֵימָר:
(יז) אֲהָהּ֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּ֣ה ׀ אַתָּ֣ה עָשִׂ֗יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְאֶת־הָאָ֔רֶץ בְּכֹֽחֲךָ֙ הַגָּד֔וֹל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה לֹֽא־יִפָּלֵ֥א מִמְּךָ֖ כׇּל־דָּבָֽר׃
קַבֵּיל בָּעוּתִי יְיָ אֱלֹהִים הָא אַתְּ עֲבַדְתָּא יַת שְׁמַיָא וְיַת אַרְעָא בְחֵילָךְ רַבָּא וּבִדְרָעָךְ מְרַמְמָא לָא יִתְכַּסֵי מִן קָדָמָךְ כָּל פִּתְגָם:
רש״ילֹֽא יִפָּלֵ֥א. לֹא יִכָּחֵד; וְיוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁסּוֹפֵנוּ לִגְלוֹת, וְלָמָּה אָמַרְתָּ לִי לִקְנוֹת שָׂדֶה?
(יח) עֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים וּמְשַׁלֵּם֙ עֲוֺ֣ן אָב֔וֹת אֶל־חֵ֥יק בְּנֵיהֶ֖ם אַחֲרֵיהֶ֑ם הָאֵ֤ל הַגָּדוֹל֙ הַגִּבּ֔וֹר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
עֱבֵיד טִיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין וּמְשַׁלֵם חוֹבֵי אֲבָהָתָא לְבָנַיָא כַּד מְשַׁלְמִין לְמֶחֱטֵי בַּתְרֵיהוֹן אֱלָהָא רַבָּא גַבְרָא יְיָ צְבָאוֹת שְׁמֵיהּ:
רש״יוּמְשַׁלֵּם֙ עֲוֺ֣ן אָב֔וֹת אֶל חֵ֥יק. הַדּוֹר הַזֶּה, הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי אֲבוֹתֵיהֶם בְּדֶרֶךְ הָרָעָה:
הַגָּדוֹל֙ הַגִּבּ֔וֹר. וְלֹא אָמַר וְהַנּוֹרָא, אָמַר: עוֹבְדֵי אֱלִילִים מְרַקְּדִין בְּהֵיכָלוֹ, אַיֵּה נוֹרְאוֹתָיו? בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (יומא סט:):
(יט) גְּדֹל֙ הָֽעֵצָ֔ה וְרַ֖ב הָעֲלִֽילִיָּ֑ה אֲשֶׁר־עֵינֶ֣יךָ פְקֻח֗וֹת עַל־כׇּל־דַּרְכֵי֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם לָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו וְכִפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו׃
דְרַבְרְבִין מִלְכוֹהִי וְסַגִיאִין עוֹבָדוֹהִי דִי קָדָמָךְ גַלְיָן כָּל אוֹרְחַת בְּנֵי אֱנָשָׁא לְמִתַּן לֶאֱנַשׁ כְּאוֹרְחָתֵיהּ וּכְפֵירֵי עוֹבָדוֹהִי:
(כ) אֲשֶׁר־שַׂ֠מְתָּ אֹת֨וֹת וּמֹפְתִ֤ים בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֙יִם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבָאָדָ֑ם וַתַּעֲשֶׂה־לְּךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
דְשַׁוֵיתָא אָתִין וּמוֹפְתִין בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם עַד יוֹמָא הָדֵין וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבַדְתָּא פְּרִישָׁן בְּגוֹ בְּנֵי אֱנָשָׁא וַעֲבַדְתָּא לָךְ שׁוּם בְּיוֹמָא הָדֵין:
רש״יוּבָאָדָ֑ם. בִּשְׁאָר אֲנָשִׁים. דָּבָר אַחֵר: אוֹתוֹת שֶׁהָיוּ שְׁקוּלִין לְיִשְׂרָאֵל וּלְמִצְרַיִם, כֵּיצַד? ״וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר הַלַּיְלָה״ (שמות יד: כ) – אוֹתוֹ מַזָּל שֶׁשִּׁמֵּשׁ חֹשֶׁךְ לְמִצְרַיִם, שִׁמֵּשׁ אוֹר לְיִשְׂרָאֵל; מִדְרַשׁ אַגָּדָה:

כתובים משלי כ״ח: כ״א-כ״ה

כח (כא) הַֽכֵּר־פָּנִ֥ים לֹא־ט֑וֹב וְעַל־פַּת־לֶ֝֗חֶם יִפְשַׁע־גָּֽבֶר׃
מִסַב בְּאַפֵּי לָא טָב וְעַל פִּתְּחָא דְלַחְמָא נְחוּב גַבְרָא:
רש״ייִפְשַׁע גָּֽבֶר. הַמַּטֶּה מִשְׁפָּט:
כִּי חֶסֶר יְבוֹאֶנּוּ. חִסָּרוֹן יָבֹא לוֹ, שֶׁהַמְּאֵרָה מִשְׁתַּלַּחַת בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו:
גּוֹזֵל אָבִיו. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
(כב) נִ֥בְהָֽל לַה֗וֹן אִ֭ישׁ רַ֣ע עָ֑יִן וְלֹא־יֵ֝דַ֗ע כִּי־חֶ֥סֶר יְבֹאֶֽנּוּ׃
דְמִסְתַּרְהַב לְמַזָלָא גַבְרָא דְבִישׁ עַיְנֵיהּ וְלָא יְדַע דְחוּסְרָנָא אָתֵי עֲלוֹי:
רש״ינִ֥בְהָֽל לַה֗וֹן. מְמַהֵר לְהַרְבּוֹת הוֹן וְגוֹזֵל תְּרוּמוֹתָיו וּמַעַשְׂרוֹתָיו (תנחומא, בהר א):
(כג) מ֘וֹכִ֤יחַ אָדָ֣ם אַ֭חֲרַי חֵ֣ן יִמְצָ֑א מִֽמַּחֲלִ֥יק לָשֽׁוֹן׃
דְמַכַס לְבַר נָשָׁא קֳדָמוֹי חֶסְדָא נִשְׁכַּח טָב מִן הוּא דְמַפְלֵיג בְּלִישָׁן:
רש״ימ֘וֹכִ֤יחַ אָדָ֣ם וְגוֹ׳. עַל עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדוֹ וּמַפְרִישׁוֹ מֵהֶם:
אַ֭חֲרַי חֵ֣ן. לְאַחַר זְמַן חֵן יִמְצָא בְּעֵינָיו יוֹתֵר מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן. מָצִינוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מד: ה): כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ׳אַחֲרֵי׳ אֵינוֹ אֶלָּא מֻפְלָג, ׳אַחַר׳ סָמוּךְ. בְּתַנְחוּמָא (תנחומא, הוספה לפרשת דברים ב) עַל ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים״ (דברים א: א): מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי, זֶה מֹשֶׁה שֶׁהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל אַחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּקְרְאוּ ׳אָדָם׳, שֶׁנֶּאֱמַר ״אָדָם אַתֶּם״ (יחזקאל לד: לא), וְנֶאֱמַר בּוֹ ״כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי״ (שמות לג: יז); מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן. זֶה בִּלְעָם, הָאוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל דְּבָרִים מְתֻקָּנִים ״מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב״ (במדבר כד: ה). מֹשֶׁה מַכְרִיז: ״הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה״ (דברים יא: טז), וּבִלְעָם מַכְרִיז וּמַחֲנִיף: עֲשׂוּ תַּאֲוַתְכֶם וְאֵינוֹ מַקְפִּיד! ״לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב״ (במדבר כג: יט) – בָּאֻמּוֹת, אֲבָל בָּכֶם אוֹמֵר וְלֹא יַעֲשֶׂה (ראה שם). וּשְׁלֹמֹה צָוַח עַל שְׁנֵיהֶם: ״נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא״ (משלי כז: ו):
(כד) גּוֹזֵ֤ל ׀ אָ֘בִ֤יו וְאִמּ֗וֹ וְאֹמֵ֥ר אֵֽין־פָּ֑שַׁע חָבֵ֥ר ה֝֗וּא לְאִ֣ישׁ מַשְׁחִֽית׃
דְגָזֵל לַאֲבוּי וּלְאִמֵיהּ וַאֲמַר לֵית חוֹבָא חַבְרָא הוּא לְגַבְרָא מְחַבְּלָנָא:
רש״יוְאִמּ֗וֹ. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, שֶׁגּוֹזֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַפְרִיד מִמֶּנּוּ בָּנָיו וְגוֹזֵל מֵהֶם טוֹבָה:
מַשְׁחִֽית. יָרָבְעָם (סנהדרין קב.):
(כה) רְחַב־נֶ֭פֶשׁ יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וּבֹטֵ֖חַ עַל־יְהֹוָ֣ה יְדֻשָּֽׁן׃
גַבְרָא רְחַב מְגָרֵג תִּגְרֵי וְדִמְסַבַּר בֵּאלָהָא נִדְהוֹן:
רש״ירְחַב נֶ֭פֶשׁ. לְהַשִּׂיג כָּל תַּאֲוָתוֹ:
יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן. מְגָרֶה עָלָיו מִדַּת הַדִּין:

משנה משנה קידושין ג׳

א. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְלוֹנִית וְהָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ לְעַצְמוֹ, מְקֻדֶּשֶׁת. וְכֵן הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם, וּבָא אַחֵר וְקִדְּשָׁהּ בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם, מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁנִי. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵעַכְשָׁיו וּלְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם, וּבָא אַחֵר וְקִדְּשָׁהּ בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם, מְקֻדֶּשֶׁת וְאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן אוֹ בַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה:
ברטנורההָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְלוֹנִית וְהָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ לְעַצְמוֹ. אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא מַאי וְהָלַךְ, שֶׁהָלַךְ בְּרַמָּאוּת. וּלְהָכִי תְנַן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ וְלֹא תְנַן הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ, לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא עֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ מִתְּחִלָּה לְכָךְ, אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ קַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְלוֹנִית, אִם קִדְּשָׁהּ לְעַצְמוֹ קָרִינַן בֵּיהּ שֶׁהָלַךְ בְּרַמָּאוּת וְרַמַּאי הֲוֵי:
בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל. אִם בַּת כֹּהֵן הִיא זֹאת שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, כָּל אוֹתָן שְׁלֹשִׁים יוֹם תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה, שֶׁלֹּא נִפְסְלָה מִלֶּאֱכֹל בִּתְרוּמַת בֵּית אָבִיהָ. וְאִם בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן הִיא, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה, שֶׁעֲדַיִן אֵינָהּ אֵשֶׁת כֹּהֵן:
מְקֻדֶּשֶׁת. וּצְרִיכָה גֵט מִתַּרְוַיְהוּ:
עיקר תוספות יום טוב(א) דְּאִלּוּ בְּמִשְׁנָה ד'‏ דְּפֶרֶק ב'‏ דִּתְנַן הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ כוּ'‏ וְהָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר שַׁפִּיר תְּנַן וְהָלַךְ, כְּלַפֵּי הָא דְעָבַר עַל דַּעַת מְשַׁלְּחוֹ שֶׁאָמַר לוֹ וְקַדֵּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי:
(ב) כְּלוֹמַר כְּהַאי דִּלְעֵיל. וּמַסִּיק בַּגְּמָרָא דִּלְעֵיל דִּתְנַן שְׁלוּחוֹ הֲוֵי נַמִּי לִרְבוּתָא, דְקָא מַשְׁמַע לָן דַּאֲפִלּוּ בִּשְׁלוּחוֹ דְּטָרַח לְבַקֵּשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר, הוֹאִיל וַעֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ לֹא אָמְרִינַן מַרְאֶה מָקוֹם הוּא לוֹ וְלֹא עֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ אֶלָּא בְאוֹתוֹ מָקוֹם:
(ג) שֶׁלֹּא שְׁלָחוֹ לְשֵׁם כָּךְ, אֶלָּא אִם יִזְדַּמֵּן לוֹ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי דֶּרֶךְ אֶצְלָהּ:
(ד) מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם תֹּאמַר מַאי קָא מַשְׁמַע לָן, פְּשִׁיטָא, וְכִי מִפְּנֵי שֶׁנָּהַג בָּהּ רַמָּאוּת לֹא תְהֵא מְקֻדֶּשֶׁת. יֵשׁ לוֹמַר דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כַהֹגֶן לִפְקְעוּ רַבָּנָן לְקִדּוּשֵׁי מִנֵּיהּ כוּ', אִי נַמִּי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא קִדּוּשֵׁי טָעוּת נִינְהוּ שֶׁאִלּוּ יָדְעָה שֶׁהַלָּה עֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ לְקַדְּשָׁהּ לֹא הָיְתָה מִתְקַדֶּשֶׁת לוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ה) לַשֵּׁנִי. בַּגְּמָרָא, אָמַר רַב לְעוֹלָם. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקִּדְּשָׁהּ הַשֵּׁנִי לֹא הָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת, וְתָפְסוּ בָהּ קִדּוּשֵׁי שֵׁנִי וְנַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ, וּלְאַחַר הַשְּׁלֹשִׁים יוֹם כְּשֶׁיָּבֹאוּ קִדּוּשֵׁי רִאשׁוֹן יִמְצְאוּ אוֹתָהּ אֵשֶׁת אִישׁ, וְנִמְצָא הָרִאשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁקִּדֵּשׁ אֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁאֵין הַקִּדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ:
(ו) בַּתְּרוּמָה. לְאַשְׁמְעִינַן דְּלֹא תֵימָא דְכִי אָמְרִינַן מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁנִי הָנֵי מִלֵּי לְחֻמְרָא בִלְבַד, דְּלֵיתָא, אֶלָּא מְקֻדֶּשֶׁת לְגַמְרֵי וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִדּוּשֵׁי רִאשׁוֹן כְּלָל. אֲבָל בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם מָצָאתִי וּמַה שֶּׁאָמַר בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה חוֹזֵר לַפִּסְקָא הָרִאשׁוֹנָה, וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה כָּל אוֹתָן שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאִם אָמַר לָהּ מֵעַכְשָׁיו כוּ', אֵינָהּ אוֹכֶלֶת מֵעֵת שֶׁקִּבְּלָה הַקִּדּוּשִׁין. עַד כָּאן. וְנִרְאֶה שֶׁגּוֹרֵס בָּרֵישָׁא בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה, וּמְפָרֵשׁ כְּשֶׁלֹּא בָּא אַחֵר וְקִדְּשָׁהּ, וְסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא שֶׁלֹּא תֹאכַל מִשּׁוּם דְּמִיחַלְּפָא בְמֵעַכְשָׁיו, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא. הָרַ"ן. וּצְרִיכִין אָנוּ לְפֵרוּשׁ הָרַ"ן בְּהָרַמְבַּ"ם, גַּם לְהָרַ"ב שֶׁגַּם כֵּן גּוֹרֵס כְּהָרַמְבַּ"ם:
(ז) מְקֻדֶּשֶׁת וְאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וּבַגְּמָרָא אָמַר רַב לְעוֹלָם וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם עוֹמֶדֶת בְּסָפֵק קִדּוּשֵׁי שְׁנֵיהֶם, וַאֲסוּרָה לִשְׁנֵיהֶם בְּלֹא גֵט הָאֶחָד. וְטַעְמָא מִשּׁוּם דִּמְסַפְּקָא לָן הַאי וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים אִי תְנָאָה הֲוֵי, אִם לֹא אֶחְזֹר בִּי בְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יִהְיוּ קִדּוּשִׁין מֵעַכְשָׁיו, אִי חֲזָרָה הֲוֵי מִמַּאי דְאָמַר מֵעַכְשָׁיו, וְקָאָמַר אֵינִי אוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו אֶלָּא הִתְקַדְּשִׁי לִי לְאַחַר שְׁלֹשִׁים (דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא אָמַר מֵעַכְשָׁיו מַשְׁמַע שֶׁרוֹצֶה הוּא לִמָּלֵךְ, אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו כְּדֵי שֶׁלֹּא תוּכַל הִיא לַחֲזֹר בָּהּ. הָרַ"ן), הִלְכָּךְ לְעוֹלָם הִיא בִסְפֵקָא. דְּאִי תְנַאי הוּא, קִדּוּשֵׁי רִאשׁוֹן חָיְלֵי קִדּוּשֵׁי שֵׁנִי לֹא חָיְלֵי. וְאִי חֲזָרָה הוּא, קִדּוּשֵׁי שֵׁנִי חָיְלֵי קִדּוּשֵׁי רִאשׁוֹן לֹא חָיְלֵי. רַשִׁ"י:
ב. הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לָךְ מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְהוּא יִתֵּן. עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לָךְ מִכָּאן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם, נָתַן לָהּ בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיֶשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיַרְאֶה לָהּ. וְאִם הֶרְאָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת:
ברטנורההֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי. בִּפְרוּטָה זוֹ עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לָךְ מָאתַיִם זוּז:
וְיִתֵּן. וּמִשֶּׁיִּתֵּן נִתְקַדְּשָׁה לְמַפְרֵעַ, דְּכָל הָאוֹמֵר עַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו דָּמֵי:
הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיֶשׁ לוֹ. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיֶּשׁ לוֹ. וְאִם לֹא נוֹדַע שֶׁיֶּשׁ לוֹ, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִסָּפֵק, שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ וּמִתְכַּוֵּן לְקַלְקְלָהּ:
וְאִם הֶרְאָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן. שֶׁהָיָה שֻׁלְחָנִי וְהֶרְאָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן מָעוֹת שֶׁאֵינָן שֶׁלּוֹ, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת:
עיקר תוספות יום טוב(ח) אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. פְּשִׁיטָא, מַהוּ דְתֵימָא לָאו תְּנָאָה הוּא וּלְזָרוֹזֵי קָאָמַר, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא, וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ט) וְיַרְאֶה לָהּ. אֲפִלּוּ אִיכָּא סַהֲדִי דְיָכוֹל לְאַחֲזוֹיֵי לָהּ לֹא הֲוֵי קִדּוּשִׁין עַד דְּמַחֲזֵי לָהּ, וּמִכִּי מַחֲזֵי לָהּ אִגַּלַּאי מִלְּתָא דְמֵעִקָּרָא תָפְסֵי בָּהּ קִדּוּשִׁין. טוּר:
(י) גְּמָרָא, פְּשִׁיטָא, לֹא צְרִיכָא דְּאַף עַל גַּב דְּנָקֵיט דְּמֵי עִסְקָא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י לְמַחֲצִית שָׂכָר הָיוּ לְפָנָיו עַל שֻׁלְחָנוֹ לְהַחֲלִיף וּלְהִשְׂתַּכֵּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג. עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי בֵית כּוֹר עָפָר, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיֶשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, אִם יֶשׁ לוֹ בְאוֹתוֹ מָקוֹם, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ בֵּית כּוֹר עָפָר, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיַרְאֶנָּה. וְאִם הֶרְאָהּ בַּבִּקְעָה, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת:
ברטנורהבֵּית כּוֹר. מָקוֹם הָרָאוּי לִזְרֹעַ כּוֹר, שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים סְאִין:
וְיֶשׁ לוֹ. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיֶּשׁ לוֹ, מְקֻדֶּשֶׁת וַדַּאי. וְאִם אֵין יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ, מְקֻדֶּשֶׁת מִסָּפֵק, וְלֹא אָמְרִינַן זוּזֵי דַּעֲבִידֵי אֱנָשֵׁי דְמַצְנְעֵי חָיְישִׁינַן דִּלְמָא אִית לֵיהּ וּמִתְכַּוֵּן לְקַלְקְלָהּ, אֲבָל אַרְעָא לֹא חָיְישִׁינַן דִּלְמָא אִית לֵיהּ, דְּאִם אִיתָא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא, קָלָא אִית לֵיהּ:
וְאִם הֶרְאָהּ בַּבִּקְעָה. שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ. וְאַף עַל גַּב דְּנָחַת בָּהּ לַחֲכִירוּת אוֹ לְקַבְּלָנוּת, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת:
עיקר תוספות יום טוב(יא) אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. פְּשִׁיטָא. מַהוּ דְתֵימָא אֲמַר לָהּ מַאי נָפְקָא לָךְ מִנָּהּ, אֲנָא טָרַחְנָא וּמַיְתֵינָא, קָא מַשְׁמַע לָן. וְהוּא הַדִּין בְּמָעוֹת אִם אָמַר עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, שֶׁאִם אֵין לוֹ אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. הָרַמְבַּ"ם וְהָרֹא"שׁ. וּלְהָרַמְבַּ"ם קִדּוּשֵׁי סָפֵק הֵן בְּתַרְוַיְהוּ, דְּשֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ וּמְכַוֵּן לְקַלְקְלָהּ:
(יב) אֲפִלּוּ בַאֲרִיסוּת בָּתֵּי אָבוֹת, דְּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְאִי מַפְסִיד נַמִּי יָכוֹל בַּעַל הַקַּרְקַע לְסַלּוּקֵיהּ. הָרַ"ן:
ד. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִתְנַאי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, אֵינוֹ תְנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לב), וַיֹּאמֶר משֶׁה אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, וּכְתִיב, וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים. רַבִּי חֲנִינָא בֶן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, צָרִיךְ הָיָה הַדָּבָר לְאָמְרוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן, יֵשׁ בְּמַשְׁמַע שֶׁאֲפִלּוּ בְאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא יִנְחָלוּ:
ברטנורהכָּל תְּנַאי. שֶׁאֵינוֹ כָפוּל וְכוּ': אֵינוֹ תְנַאי. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי נִתְקַיְּמוּ הַדְּבָרִים:
אִם יַעַבְרוּ וְאִם לֹא יַעַבְרוּ. וְאִי לֹא כָפַל הַדְּבָרִים הָיְתָה מַתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת וְהָיוּ נוֹחֲלִים אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹבְרִים. וְאַף עַל גַּב דְּאָמַר אִם יַעַבְרוּ אִתְּכֶם, לֵית לָן מִכְּלָל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו. וְשָׁמְעִינַן מִנָּהּ נַמִּי, דְּבָעִינַן תְּנַאי קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה, מִדְּלֹא אָמַר תְּנוּ לָהֶם אִם יַעַבְרוּ, מַשְׁמַע דְּאִי הֲוָה אָמַר הָכִי, לֹא אָתֵי תְנָאָה וּמְבַטֵּל מַעֲשֶׂה דְמַתָּנָה דְקַדְמֵיהּ. וּשְׁמַע מִנָּהּ נַמִּי דְּבָעִינַן הֵן קוֹדֵם לְלָאו, דְּלֹא אָמַר תְּחִלָּה אִם לֹא יַעַבְרוּ אַל תִּתְּנוּ וְאִם יַעַבְרוּ וּנְתַתֶּם:
רַבִּי חֲנִינָא כוּ'. אַתְּנַאי כָּפוּל פָּלֵיג, דְּאֵין צָרִיךְ לִכְפּוֹל, דְּמִכְּלָל הֵן נִשְׁמַע לָאו. וְזֶה שֶׁכְּפָלוֹ מֹשֶׁה, צֹרֶךְ הָיָה הַדָּבָר. וּלְעִנְיַן פְּסַק הֲלָכָה, אִם אָמַר עַל מְנָת, אֵין צָרִיךְ תְּנַאי כָּפוּל וְלֹא הֵן קוֹדֵם לְלָאו וְלֹא תְנַאי קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה, אֶלָּא הַתְּנַאי קַיָּם. וְאִם לֹא אָמַר עַל מְנָת, צָרִיךְ כָּל הָנֵי דְאָמְרִינַן. וְאִם לָאו, הַתְּנַאי בָּטֵל וְהַמַּעֲשֶׂה קַיָּם. וְלֹא שְׁנָא בִּתְנַאי שֶׁבְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, וְלֹא שְׁנָא בִּתְנַאי שֶׁבְּגִטִּין וְקִדּוּשִׁין, הַכֹּל שָׁוֶה לְדָבָר זֶה:
עיקר תוספות יום טוב(יג) כָּל תְּנַאי כוּ'. כְּגוֹן הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז, וְלֹא פֵרֵשׁ לִכְפּוֹל (אִם לֹא כוּ'). רַשִׁ"י. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם דְּרַבִּי מֵאִיר חוֹלֵק עַל אֵלּוּ הַבָּבוֹת הַקּוֹדְמוֹת שֶׁאוֹמֵר עַל מְנָת וּמַצְרִיךְ גַּם כֵּן תְּנַאי כָּפוּל. אֲבָל אֵין הֲלָכָה כְמוֹתוֹ בְּעַל מְנָת כוּ':
(יד) הַיְנוּ שֶׁלֹּא יְהֵא מְסַיֵּם דְּבָרָיו בָּהֶן, דְּבִגְמַר דְּבָרִים אָדָם מַתְפִּיס, וְנִמְצָא מַעֲשֶׂה קַיָּם וּתְנַאי בָּטֵל. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טו) שֶׁאִלְמָלֵא כוּ'. לֹא מִבַּעְיָא בְּאֶרֶץ גִּלְעָד לֹא יִנְחָלוּ, דְּכֵיוָן שֶׁהָיָה לָהֶם יִפּוּי כֹּחַ בְּאֶרֶץ גִּלְעָד אִם יַעַבְרוּ דְּבִשְׁבִיל זֶה נִתְּנָה לָהֶם, אִם כֵּן דִּין הוּא שֶׁהוּרַע כֹּחָם אִם לֹא יַעַבְרוּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁלֹּא יִפּוּ כֹּחָם אִם יַעַבְרוּ, שֶׁהֲרֵי בִשְׁבִיל זֶה לֹא נִתַּן לָהֶם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, אֲפִלּוּ הָכִי הוּרַע כֹּחָם אִם לֹא יַעַבְרוּ, אִלְמָלֵא הָיְתָה הַכְּפִילוּת דִּוְאִם לֹא יַעַבְרוּ וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב מַשְׁמָעוּת דִּגְמָרָא:
ה. הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה וְאָמַר, כְּסָבוּר הָיִיתִי שֶׁהִיא כֹהֶנֶת וַהֲרֵי הִיא לְוִיָּה, לְוִיָּה וַהֲרֵי הִיא כֹהֶנֶת, עֲנִיָּה וַהֲרֵי הִיא עֲשִׁירָה, עֲשִׁירָה וַהֲרֵי הִיא עֲנִיָּה, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִטְעַתּוּ. הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁאֶתְגַּיֵּר אוֹ לְאַחַר שֶׁתִּתְגַּיְּרִי, לְאַחַר שֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר אוֹ לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתַּחְרְרִי, לְאַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעֲלֵךְ אוֹ לְאַחַר שֶׁתָּמוּת אֲחוֹתֵךְ, לְאַחַר שֶׁיַּחֲלֹץ לָךְ יְבָמֵךְ, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, אִם יָלְדָה אִשְׁתְּךָ נְקֵבָה הֲרֵי הִיא מְקֻדֶּשֶׁת לִי, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. אִם הָיְתָה אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ מְעֻבֶּרֶת וְהֻכַּר עֻבָּרָהּ, דְּבָרָיו קַיָּמִין, וְאִם יָלְדָה נְקֵבָה, מְקֻדֶּשֶׁת:
ברטנורהוְהֻכַּר עֻבָּרָהּ, דְּבָרָיו קַיָּמִין. כָּתַב הָרַמְבַּ"ם דְּאֵין לוֹ לָבֹא עָלֶיהָ עַד שֶׁיְּקַדְּשֶׁנָּה קִדּוּשִׁין שְׁנִיִּים, שֶׁאֵין אָדָם מַקְנֶה דָבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. וְלֹא אָמְרוּ דְּבָרָיו קַיָּמִים אֶלָּא לְהַחְמִיר עָלֶיהָ שֶׁאֲסוּרָה לִנָּשֵׂא לַאֲחֵרִים:
עיקר תוספות יום טוב(טז) שֶׁלֹּא הִטְעַתּוּ. אֶלָּא הוּא הִטְעָה אֶת עַצְמוֹ. וְכֵיוָן דְּלֹא פֵרֵשׁ, לָאו כֹּל כְּמִינֵיהּ, דַּהֲווּ לְהוּ דְבָרִים שֶׁבַּלֵּב. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יז) שֶׁיַּחֲלֹץ. קָסָבַר הַאי תַּנָּא אֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בִּיבָמָה לַשּׁוּק. רַשִׁ"י. וּכְלוֹמַר רַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְסָבַר אֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּבֵי לָאוִין. וְאֵינָהּ הֲלָכָה:
(יח) וּמְסַיֵּם כְּדֵי שֶׁיַּכְנִיס אוֹתָהּ בְּקִדּוּשִׁין שֶׁאֵין בָּהֶן דֹּפִי:
ו. הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֲדַבֵּר עָלַיִךְ לַשִּׁלְטוֹן וְאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ כְּפוֹעֵל, דִּבֶּר עָלֶיהָ לַשִּׁלְטוֹן וְעָשָׂה עִמָּהּ כְּפוֹעֵל, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁיִּרְצֶה אַבָּא, רָצָה הָאָב, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו אֵינָה מְקֻדֶּשֶׁת. מֵת הָאָב, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת. מֵת הַבֵּן, מְלַמְּדִין הָאָב לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה:
ברטנורהוְאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ כְּפוֹעֵל. בִּפְעֻלַּת יוֹם אֶחָד. וְלָאו דִּמְקַדֵּשׁ לָהּ בִּשְׂכַר פְּעֻלָּה, דְּכֵיוָן דְּקָיְמָא לָן יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, נִמְצָא כְשֶׁגָּמַר פְּעֻלָּתוֹ הֲוֵי שְׂכִירוּתוֹ מִלְוֶה אֶצְלָהּ, וְהַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוֶה אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. אֶלָּא דִּמְקַדֵּשׁ לָהּ הַשְׁתָּא בִּפְרוּטָה עַל מְנָת שֶׁיַּעֲשֶׂה אַחַר כָּךְ עִמָּהּ כְּפוֹעֵל:
עַל מְנָת שֶׁיִּרְצֶה אַבָּא. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ שֶׁלֹּא יִמְחֶה אַבָּא, וּכְשֶׁקָּבַע זְמַן לִמְחָאָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר שֶׁלֹּא יִמְחֶה אַבָּא כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם. הִלְכָּךְ רָצָה הָאָב, שֶׁעָבְרוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם וְלֹא מִחָה, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת. לֹא רָצָה, שֶׁמִּחָה בְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת:
מֵת הָאָב. תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, דְּאָמְרִינַן מַאן מַחֵי:
מֵת הַבֵּן. בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים, מְלַמְּדִים אֶת הָאָב שֶׁיִּמְחֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהֵא זְקוּקָה לְיָבָם:
עיקר תוספות יום טוב(יט) וְהָא קָא מַשְׁמַע לָן מַתְנִיתִין דְּיֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, דְּאִי לָאו הָכִי פְּשִׁיטָא דִתְנַאי זֶה מוֹעִיל כִּשְׁאָר תְּנָאִים דְּעָלְמָא. רַשִׁ"י:
(כ) לַשִּׁלְטוֹן. וְהִנִּיחָהּ הַשִּׁלְטוֹן וְלֹא תְּבָעָהּ. הָרַמְבַּ"ם:
(כא) מְקֻדֶּשֶׁת. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁעָשָׂה עִמָּהּ כְּפוֹעֵל וְדִבֵּר עָלֶיהָ לַשִּׁלְטוֹן מְקֻדֶּשֶׁת בְּוַדַּאי, וְאִם אֵין עֵדִים מְקֻדֶּשֶׁת מִסָּפֵק. טוּר:
ז. קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי קִדַּשְׁתִּיהָ, וּבָא אֶחָד וְאָמַר אֲנִי קִדַּשְׁתִּיהָ, נֶאֱמָן. זֶה אָמַר אֲנִי קִדַּשְׁתִּיהָ וְזֶה אָמַר אֲנִי קִדַּשְׁתִּיהָ, שְׁנֵיהֶם נוֹתְנִים גֵּט. וְאִם רָצוּ, אֶחָד נוֹתֵן גֵּט וְאֶחָד כּוֹנֵס:
ברטנורהאֲנִי קִדַּשְׁתִּיהָ נֶאֱמָן. לְכָנְסָהּ. דְּלֹא חֲצִיף לְמֵימַר קַמֵּיהּ דְּאָב שֶׁקִּבֵּל הַקִּדּוּשִׁין, אֲנִי הוּא, אִם לֹא הָיָה אֱמֶת, דְּמִירְתַת דִּלְמָא מַכְחִישׁ לֵיהּ:
עיקר תוספות יום טוב(כב) וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין דָּבָר שֶׁבָּעֶרְוָה פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, וְעֵד אֶחָד דִּמְהֵימָן לוֹמַר מֵת בַּעְלִיךְ הַיְנוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּאִיהִי דָיְקָא וּמִנָּסְבָא וּמִתּוֹךְ חֹמֶר שֶׁהֶחְמַרְתָּ עָלֶיהָ בְּסוֹפָהּ, וְהָכָא לֵיתֵיהּ לְהַאי טַעֲמָא, הָתָם הוּא לְהוֹצִיאָהּ מֵחֶזְקָתָהּ, אֲבָל זֶה שֶׁמַּעֲמִידָהּ בְּחֶזְקָתָהּ אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לוֹ, נֶאֱמָן. הָרַ"ן. וְהַגָּאוֹן פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ בַּסּוּגְיָא, שְׁדָא נַרְגָּא בְּדִבְרֵי הָרַ"ן. וּבְסִפְרִי פִּתְחֵי נִדָּה פֶּתַח מ"א מ"ב הֶאֱרַכְתִּי בָּעִנְיָן. וּמָקוֹם הִנִּיחוּ לִי לְהִתְגַּדֵּר בְּעֶזְרַת ה'‏ יִתְבָּרַךְ:
ח. קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי, קִדַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, וַהֲרֵי הִיא קְטַנָּה, נֶאֱמָן. קִדַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, וַהֲרֵי הִיא גְדוֹלָה, אֵינוֹ נֶאֱמָן. נִשְׁבֵּית וּפְדִיתִיהָ, בֵּין שֶׁהִיא קְטַנָּה בֵּין שֶׁהִיא גְדוֹלָה, אֵינוֹ נֶאֱמָן. מִי שֶׁאָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, יֶשׁ לִי בָנִים, נֶאֱמָן. יֶשׁ לִי אַחִים, אֵינוֹ נֶאֱמָן. הַמְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ סְתָם, אֵין הַבּוֹגְרוֹת בִּכְלָל:
ברטנורהוְגֵרַשְׁתִּיהָ. קִבַּלְתִּי אֶת גִּטָּהּ:
וַהֲרֵי הִיא קְטַנָּה. עַכְשָׁיו כְּשֶׁאָמַר עָלֶיהָ כָךְ:
נֶאֱמָן. לְפָסְלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. שֶׁהָאָב נֶאֱמָן עַל בִּתּוֹ כָּל זְמַן שֶׁהִיא קְטַנָּה, דִּכְתִיב (דברים כב) אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה, כְּשֶׁאָמַר לָאִישׁ, אֲסָרָהּ עַל הַכֹּל, שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְמִי, כְּשֶׁחָזַר וְאָמַר לָזֶה, הִתִּירָהּ לוֹ:
וַהֲרֵי הִיא גְדוֹלָה. וְאִם לְאַחַר שֶׁגָּדְלָה אָמַר כָּךְ, וּבְקַטְנוּתָהּ לֹא אָמַר, אֵינוֹ נֶאֱמָן:
נִשְׁבֵּית וּפְדִיתִיהָ וְכוּ'‏ אֵינוֹ נֶאֱמָן. לְפָסְלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. דִּבְנִשּׂוּאִין הֵימְנֵיהּ רַחֲמָנָא לָאָב. לִשְׁבוּיָה לֹא הֵימְנֵיהּ:
יֶשׁ לִי בָנִים. וְאֵין אִשְׁתִּי זְקוּקָה לְיָבָם:
יֶשׁ לִי אַחִים. וְאִשְׁתִּי זְקוּקָה לְיָבָם. וְעַד עַכְשָׁיו הָיְתָה בְחֶזְקַת שֶׁאֵינָהּ זְקוּקָה:
אֵין הַבּוֹגְרוֹת בִּכְלָל. לְפִי שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּת הָאָב לְקַדְּשָׁן. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲשָׂאַתּוּ הַבּוֹגֶרֶת שָׁלִיחַ לְקַבֵּל קִדּוּשֶׁיהָ, אָמְרִינַן לֹא שָׁבֵיק אֱנָשׁ מִצְוָה דְרַמְיָא עֲלֵיהּ וְעָבֵיד מִצְוָה דְּלֹא רַמְיָא עֲלֵיהּ. אֲבָל הַקְּטַנּוֹת וְהַנְּעָרוֹת כֻּלָּן צְרִיכוֹת גֵּט מִסָּפֵק, דְּלֹא יָדְעִינַן אֵיזוֹ מֵהֶן קִדֵּשׁ:
עיקר תוספות יום טוב(כג) וּקְרָא בֵּין בִּקְטַנָּה בֵּין בְּנַעֲרָה אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ בּוֹגֶרֶת מַיְרֵי, וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ דִּקְטַנָּה דִתְנַן הַיְנוּ לַאֲפוֹקֵי בוֹגֶרֶת:
(כד) נֶאֱמָן. דַּוְקָא בְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר, אֲבָל הֵיכָא דְהֻחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ עַל פִּיו אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר לְאַחַר זְמַן גֵּרַשְׁתִּיהָ, דְּלֹא הֵימְנֵיהּ רַחֲמָנָא בְּגֵרוּשִׁין. הָרַ"ן. דְּהָא קְרָא אֶת בִּתִּי נָתַתִּי הוּא דִכְתִיב:
(כה) וְהוּא הַדִּין בְּקִדּוּשֵׁי בִיאַת אִסּוּר לֹא הֵימְנֵיהּ רַחֲמָנָא, וּבְהָכִי נִיחָא, דְּלֵיכָּא לְמֵימַר מִגּוֹ דְקִדַּשְׁתִּיהָ לְפָסוּל לָהּ. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כו) מִיתָתוֹ. אוֹרְחָא דְמִלְּתָא נָקַט. רַשְׁבָּ"ם:
(כז) וַאֲפִלּוּ כִּי מֻחְזָק בְּאַחֵי נֶאֱמָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כח) אֵין הַבּוֹגְרוֹת כוּ'. הָא קְטַנּוֹת בִּכְלָל. דְּקִדּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִין לְבִיאָה, דְּכָל אַחַת סָפֵק אֲחוֹת אִשָּׁה, אֲפִלּוּ הָכִי הֲווּ בִכְלַל סָפֵק קִדּוּשִׁין וּצְרִיכוֹת גֵּט:
(כט) דְּאִי לָאו הָכִי לְמַאי תְּנַן אֵין הַבּוֹגְרוֹת בִּכְלָל, מִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הִיא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ל) דְּמַתְנִיתִין סְתָמָא קָתָנֵי, וַאֲפִלּוּ אָמְרָה לוֹ קִדּוּשַׁי לְךָ, דְּאִית לֵיהּ נַמִּי הֲנָאָה מִנָּהּ. גְּמָרָא. וְהָא דְקָרֵי לֵיהּ מִצְוָה דְרַמְיָא עֲלֵיהּ, דִּכְתִיב [יִרְמְיָה כט] וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים. רַשִׁ"י:
ט. מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִתֵּי בָנוֹת מִשְּׁתֵּי נָשִׁים, וְאָמַר קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת אוֹ גְדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת, חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֻּלָּן מֻתָּרוֹת, חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת. קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, אוֹ גְדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת שֶׁהִיא קְטַנָּה מִן הַקְּטַנּוֹת שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת, חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֻּלָּן מֻתָּרוֹת, חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת:
ברטנורהקִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי גְדוֹלָה. אִיצְטְרִיךְ תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן פְּלֻגְתָּא דְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּקִדַּשְׁתִּי אֶת הַגְּדוֹלָה וּבְקִדַּשְׁתִּי אֶת הַקְּטַנָּה. דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן בְּקִדַּשְׁתִּי אֶת הַגְּדוֹלָה, הֲוָה אֲמִינָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר, דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא דְזוּטְרָא מִנָּהּ, לְהַךְ "גְּדוֹלָה" קָרֵי לָהּ, דְּשֶׁבָח הוּא לָאָדָם לִקְרוֹת בִּתּוֹ בְּלָשׁוֹן גְּדוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא קְטַנָּה, כְּשֶׁיֵּשׁ קְטַנָּה לְמַטָּה מִמֶּנָּה. אֲבָל קְטַנָּה אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי דְּכָל שֶׁהוּא יָכוֹל לִקְרוֹת אוֹתָהּ גְּדוֹלָה אֵין קוֹרֵא אוֹתָהּ קְטַנָּה. וְאִי אִתְּמַר בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֲבָל בְּהַךְ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר, לְכָךְ הֻצְרְכוּ שְׁתֵּיהֶן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בִשְׁתֵּיהֶן:
עיקר תוספות יום טוב(לא) מִשְּׁתֵּי נָשִׁים. שֶׁנָּשָׂא הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה. גְּדוֹלוֹת כַּת הָרִאשׁוֹנָה. קְטַנּוֹת כַּת שְׁנִיָּה. רַשִׁ"י. וְכֻלָּן בִּרְשׁוּתוֹ. הָרַמְבַּ"ם. וּכְלוֹמַר שֶׁכֻּלָּן קְטַנּוֹת אוֹ נַעֲרוֹת, אוֹ שֶׁכֻּלָּן בּוֹגְרוֹת וְנָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת לְקַדְּשָׁן, דְּאִלּוּ בּוֹגְרוֹת בִּמְקוֹם קְטַנּוֹת אוֹ נַעֲרוֹת, מְבֹאָר לְעֵיל דַּאֲפִלּוּ שַׁוִּיתֵיהּ שָׁלִיחַ אֵינָם בִּכְלָל. בֵּית יוֹסֵף:
(לב) קִדַּשְׁתִּי. נִרְאֶה בְעֵינַי דְּדוֹמֶה לְאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמִשְׁנָה ז'‏ קִדַּשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי כוּ'. וְהָכָא נַמִּי שֶׁאוֹמֵר קִדַּשְׁתִּי כוּ'‏ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹהִי. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַמְקַדֵּשׁ יֹאמַר שֶׁזּוֹ הִיא שֶׁקִּדֵּשׁ, אֵינוֹ נֶאֱמָן, דְּהָתָם הַיְנוּ טַעֲמָא דְנֶאֱמָן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּשֵׁם הָרַ"ן, דְּחֶזְקָתָהּ מְקֻדֶּשֶׁת וְאֵינוֹ מוֹצִיאָהּ מֵחֶזְקָתָהּ. אֲבָל הָכָא דִּלְמָא לֹא זוֹ הִיא שֶׁקִּדֵּשׁ וְנִמְצָא שֶׁאוֹתָהּ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה בֶאֱמֶת מוֹצִיאָהּ מִן הַסָּפֵק שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בָּהּ. וְאֵין דָּבָר שֶׁבָּעֶרְוָה פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, מִלְּבַד הָאָב שֶׁהֶאֱמִינָתוֹ הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר אֶת בִּתִּי נָתַתִּי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לג) כֻּלָּן. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דִּבְשֶׁאֵין בְּכַת שְׁנִיָּה אֶלָּא גְדוֹלָה וּקְטַנָּה עָסְקִינַן. שֶׁאִלּוּ הָיָה אֶמְצָעִית בְּכַת שְׁנִיָּה, אֲפִלּוּ לְרַבִּי מֵאִיר הָיְתָה מֻתֶּרֶת, מִשּׁוּם דְּלֹא מִקַּרְיָא גְדוֹלָה אֶלָּא אִם כֵּן הִיא גְדוֹלָה לְגַבֵּי כָּל כַּת אַחַת. וְהַיְנוּ דְּלֹא קָתָנֵי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם אֶמְצָעִית שֶׁבַּקְּטַנּוֹת. אֲבָל אֶמְצָעִית שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת נִכְלֶלֶת בַּקְּטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת. הָרַ"ן:
(לד) דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּהָא קָמִפַּלְּגֵי, רַבִּי מֵאִיר סָבַר מַחֵית אֱנָשׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵקָא, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר לֹא מַחֵית אֱנָשׁ נַפְשֵׁיהּ לְמֵימַר מִלְּתָא דְּלֵיתֵי בָּהּ לִידֵי שְׁאֵלָה לַחֲכָמִים. וְכִי אָמַר גְּדוֹלָה, גְּדוֹלָה מַמָּשׁ שֶׁבְּכֻלָּן קָאָמַר. גְּמָרָא:
י. הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה, קִדַּשְׁתִּיךְ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִדַּשְׁתָּנִי, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הִיא אוֹמֶרֶת קִדַּשְׁתָּנִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא קִדַּשְׁתִּיךְ, הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו. קִדַּשְׁתִּיךְ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִדַּשְׁתָּ אֶלָּא בִתִּי, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת גְּדוֹלָה, וּגְדוֹלָה מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה, וּקְטַנָּה מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו:
ברטנורההָאוֹמֵר לְאִשָּׁה קִדַּשְׁתִּיךְ וְכוּ'. אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן בְּאוֹמֵר קִדַּשְׁתִּיךְ, וּבְאוֹמֶרֶת קִדַּשְׁתָּנִי. דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן בְּאוֹמֵר לְאִשָּׁה קִדַּשְׁתִּיךָ שֶׁהוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, הֲוָה אֲמִינָא דִּינָא הוּא דְּלֹא מִתַּסְרָא אִיהִי בִקְרוֹבָיו, דְּאִיהוּ שַׁקּוֹרֵי קָא מְשַׁקֵּר, דְּגַבְרָא לֹא אִכְפַּת לֵיהּ אִם אוֹסֵר עַצְמוֹ חִנָּם בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וּמְשַׁקֵּר וְאָמַר קִדַּשְׁתִּיךְ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִדְּשָׁהּ, אֲבָל אִיהִי כִּי אָמְרָה קִדַּשְׁתָּנִי, דְּאָסְרָה נַפְשָׁהּ אַכֻּלֵּי עָלְמָא עַד שֶׁיִּתֵּן לָהּ גֵּט, אִי לָאו דְּקִים לָהּ, לֹא הֲוָה אָמְרָה, וְנִתְּסַר אִיהוּ עַל פִּיהָ בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וַאֲפִלּוּ יְהַב לָהּ גֵּט. קָא מַשְׁמַע לָן:
קִדַּשְׁתִּיךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִדַּשְׁתָּ אֶלָּא בִתִּי וְכוּ'. מִשּׁוּם דַּהֲוָה סָלְקָא דַעְתִּין לוֹמַר מֵאַחַר שֶׁהָאָב נֶאֱמָן עַל בִּתּוֹ מִן הַתּוֹרָה, תִּהְיֶה הָאֵם נֶאֱמֶנֶת עַל בִּתָּהּ מִדְּרַבָּנָן, קָא מַשְׁמַע לָן דְּאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת:
עיקר תוספות יום טוב(לה) קִדַּשְׁתִּיךְ. בִּפְנֵי פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְהָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם. דְּהָא אֵין קִדּוּשִׁין בְּלֹא עֵדִים. גְּמָרָא:
(לו) אָסוּר כוּ'. דְּשַׁוִּינְהוּ עֲלֵיהּ חֲתִיכָה דְאִסּוּרָא בְּהוֹדָאָתוֹ. רַשִׁ"י:
יא. קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתֵּךְ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִדַּשְׁתָּ אֶלָּא אוֹתִי, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה, וּקְטַנָּה מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹת גְּדוֹלָה, וּגְדוֹלָה אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו:
ברטנורהקִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתֵּךְ וְכוּ'. אַיְידֵי דְתָנָא לְהָנֵי בָּבֵי דִּלְעֵיל, תָּנָא נַמִּי לְהָא, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִשְׁנָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה. וּבְכָל הָנֵי דְהִיא אוֹמֶרֶת קִדַּשְׁתָּנִי, מְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ לִתֵּן גֵּט כְּדֵי לְהַתִּירָהּ. וְאִם מֵעַצְמוֹ נָתַן גֵּט, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן כְּתֻבָּה:
עיקר תוספות יום טוב(לז) בִּתֵּךְ. בִּגְדוֹלָה שֶׁעֲשָׂאֲתָּהּ שָׁלִיחַ. וְהִיא קִבְּלָה קִדּוּשִׁין לְעַצְמָהּ וְאָמְרָה שֶׁגַּם הוּא כְּשֶׁקִּדְּשָׁהּ נִתְכַּוֵּן לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמָהּ:
(לח) וְכוֹפִין לֹא, דְּאָמַר לֹא נִיחָא לִי דְאִתְּסַר בִּקְרוֹבָתָהּ. גְּמָרָא:
(לט) דְּגַלֵּי דַעְתֵּיהּ דְּקִדְּשָׁהּ, וַאֲרוּסָה יֵשׁ לָהּ כְּתֻבָּה. רַשִׁ"י, וּלְמַאן דְּסוֹבֵר דְּאֵין לָהּ כְּתֻבָּה, הָכָא כְּשֶׁכָּתַב לָהּ. וְאִם תֹּאמַר הֵיאַךְ יָכוֹל לוֹמַר לֹא קִדַּשְׁתִּיךְ. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּמַיְרֵי בְמָקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין כְּתֻבָּה וְאַחַר כָּךְ מְקַדְּשִׁין. הָרַב הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה:
יב. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִדּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵרָה, הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר. וְאֵיזֶה, זוֹ כֹהֶנֶת, לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית שֶׁנִּשְּׂאוּ לְכֹהֵן וּלְלֵוִי וּלְיִשְׂרָאֵל. וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִדּוּשִׁין וְיֵשׁ עֲבֵרָה, הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם. וְאֵיזוֹ, זוֹ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין. וְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁין אֲבָל יֶשׁ לָהּ עַל אֲחֵרִים קִדּוּשִׁין, הַוָּלָד מַמְזֵר. וְאֵיזֶה, זֶה הַבָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ לֹא עָלָיו וְלֹא עַל אֲחֵרִים קִדּוּשִׁין, הַוָּלָד כְּמוֹתָהּ. וְאֵיזֶה, זֶה וְלַד שִׁפְחָה וְנָכְרִית:
ברטנורהכָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִדּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵרָה. שֶׁקִּדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ וְאֵין עֲבֵרָה בְנִשּׂוּאֶיהָ. וְהַאי כְּלָלָא לָאו דַוְקָא, שֶׁהֲרֵי גֵּר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת יֵשׁ קִדּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵרָה, דִּקְהַל גֵּרִים לֹא אִקְּרֵי קָהָל, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר, שֶׁהַוָּלָד מַמְזֵר, אֶחָד גֵּר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְאֶחָד מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא גִיּוֹרֶת:
וְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁין וְכוּ'‏ הַוָּלָד מַמְזֵר. בִּיבָמוֹת נָפְקָא לָן מִקְּרָא דִכְתִיב (דברים כג) לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו, וּסְמִיךְ לֵיהּ לֹא יָבֹא מַמְזֵר, וּמוֹקְמִינַן לַהּ בְּשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו, שֶׁהִיא אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו שֶׁהִיא עָלָיו בְּכָרֵת:
עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת. שֶׁל חַיָּבֵי כְרֵתוֹת:
וְלַד שִׁפְחָה וְנָכְרִית. דִּכְתִיב בְּשִׁפְחָה (שמות כא) הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, וּבְנָכְרִית כְּתִיב (דברים ז) כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי, וְמִדְּלָא כְתִיב כִּי תָסִיר, שְׁמַע מִנָּהּ הָכִי קָאָמַר, בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ, כִּי יָסִיר בַּעַל בִּתְּךָ אֶת בִּנְךָ אֲשֶׁר תֵּלֵד לוֹ בִתְּךָ מֵאַחֲרַי, אֲבָל אַבִּתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ לֹא מְהַדַּר, שֶׁאֵין הַבֵּן הַבָּא מִן הַנָּכְרִית קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְנָהּ:
עיקר תוספות יום טוב(מ) הַזָּכָר. דִּלְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם כְּתִיב. רַשִׁ"י:
(מא) לְוִיָּה. גְּמָרָא. וְתוּ לֹא, וַהֲרֵי חָלָל שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר כוּ', תָּנָא כָל מָקוֹם לַאֲתוֹיֵי:
(מב) וּבַגְּמָרָא, דְאֵיזוֹ זוֹ אָתֵי לְמַעוֹטֵי כְהַאי גַּוְנָא:
(מג) עֲבֵרָה. וַאֲפִלּוּ הָכִי תָפְסֵי קִדּוּשִׁין, דְּקָסָבַר קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּבֵי לָאוִין, וְהָכִי אִיפְסִיק הִלְכְתָא:
(מד) הַפָּגוּם. שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. הַנּוֹלָד מִפְּסוּלֵי כְהֻנָּה, הַוָּלָד פָּסוּל. וְכֵן בֶּן מַמְזֶרֶת מִיִּשְׂרָאֵל, מַמְזֵר, וְכֵן בֶּן מַמְזֵר מִיִּשְׂרְאֵלִית. וְכֵן בֶּן נְתִינָה מִיִּשְׂרָאֵל, נָתִין, וּבֶן נָתִין מִכְּשֵׁרָה, נָתִין. רַשִׁ"י. וְהָא דְהוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם, יָלְפִינַן מִקְּרָאֵי:
(מה) וְאֵיזוֹ כוּ'. וְתֵימַהּ דְּלָא חָשֵׁיב נַמִּי לְחַיָּבֵי עֲשֵׂה מִצְרִי וַאֲדוֹמִי, וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּתָנָא וְשִׁיֵּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(מו) חוּץ מִן הַנִּדָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(מז) שִׁפְחָה. מְנָלָן דְּלֹא תָּפְסִי בְהוּ קִדּוּשִׁין, דְּאָמַר קְרָא שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר:
(מח) וּבְשִׁפְחָה כְנַעֲנִית נְשׂוּאָה לְעֶבֶד עִבְרִי מַיְרֵי, גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְאָמַר קְרָא דְּלֹא יֵצֵא הַבֵּן חָפְשִׁי עִם אָבִיו. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(מט) וְכֵיוָן דִּפְשִׁיטָא דִוְלָדָהּ כָּמוֹהָ, מִמֵּילָא מִפְשִׁיט לָן דְּלֹא תָפְסֵי בָּהּ קִדּוּשִׁין. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, יְכוֹלִין מַמְזֵרִים לִטַּהֵר. כֵּיצַד. מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא שִׁפְחָה, הַוָּלָד עֶבֶד. שִׁחְרְרוֹ, נִמְצָא הַבֵּן בֶּן חוֹרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הֲרֵי זֶה עֶבֶד מַמְזֵר:
ברטנורהמַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא שִׁפְחָה. וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה יָכוֹל מַמְזֵר לִשָּׂא שִׁפְחָה כְּדֵי לְטַהֵר אֶת בָּנָיו. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן. וּמוֹדֶה רַבִּי טַרְפוֹן שֶׁעֶבֶד שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת, הַוָּלָד מַמְזֵר, שֶׁעֶבֶד אֵין לוֹ יִחוּס:
עיקר תוספות יום טוב(נ) לִטַּהֵר. מִפְּסוּל זַרְעָם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְנֵיהֶם מַמְזֵרִים. רַשִׁ"י:
(נא) דְּאַף עַל גַּב דְּמַמְזֵר חַיָּב הוּא בְכָל הַלָּאוִין שֶׁבַּתּוֹרָה. לָאו דְּשִׁפְחָה שָׁאנֵי, דְּלֹא אָמַר רַחֲמָנָא לֹא תִּקַּח שִׁפְחָה, וְאַפְּקֵיהּ בְּלָשׁוֹן לֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ, דִּמְתַרְגְּמִינַן לֹא יִסַּב גַּבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּתָא אָמָה, מַשְׁמַע שֶׁאֵין מַמְזֵר בִּכְלָל, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיְּצִירָתוֹ בַּעֲבֵרָה, קָדֵשׁ וְעוֹמֵד הוּא. רַבֵּנוּ תָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(נב) אֵינוֹ מִתְיַחֵס אַחַר אָבִיו. רַשִׁ"י:
(נג) עֶבֶד מַמְזֵר. בַּגְּמָרָא פְלִיגֵי בְּיַלְפוּתָא דִּקְרָא:

גמרא קידושין ע׳ א: ז׳-ע׳ ב: י״ד

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָה הוֹגֶנֶת לוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ חֲרָשׁוֹ לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּזְרָעוֹ מֶלַח שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ב') אֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא אָמַר רָבָא בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַב כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן הַוְיָין לֵיהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהוּגָנִים. שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ה') בַּה' בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ וְשֶׁמֶא תֹאמַר מָמוֹנָם פָּלַט תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם. וְשֶׁמֶא תֹאמַר חֶלְקוֹ וְלֹא חֶלְקָהּ תַּלְמוּד לוֹמַר חֶלְקֵיהֶם וְשֶׁמֶא תֹאמַר לִזְמַן מְרֻבֶּה תַּלְמוּד לוֹמַר חֹדֶשׁ מַאי מַשְׁמַע אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק חֹדֶשׁ נִכְנָס וְחֹדֶשׁ יוֹצֵא וּמָמוֹנָם אָבַד. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב אַדָּא וְאַמְרֵי לָהּ אָמַר רַב סַלָא אָמַר רַב הַמְנוּנָא כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָה הוֹגֶנֶת לוֹ אֵלִיָּהוּ כּוֹפְתוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצְעוֹ. וְתָנָא עַל כֻּלָּם אֵלִיָּהוּ כוֹתֵב וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹתֵם אוֹי לוֹ לְפוֹסֵל אֶת זַרְעוֹ וּלְפוֹגֵם אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ וּלְנוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָה הוֹגֶנֶת לוֹ אֵלִיָּהוּ כּוֹפְתוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצְעוֹ: (ע''ב) אָמַר רִבִּי אָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַב כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָה הוֹגֶנֶת לוֹ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ מֵעִיד עַל כָּל הַשְּׁבָטִים וְאֵין מֵעִיד עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכ''ב) שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל אֵימָתַי הֲוֵי עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁהַשְּׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ. אָמַר רִבִּי חָמָא בַר חֲנִינָא כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ אֵין מַשְׁרֶה אֶלָּא עַל מִשְׁפָּחוֹת מְיוּחָסוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (ירמי' ל') בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה' אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל לְכָל יִשְׂרָאֵל לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לְכָל מִשְׁפְּחוֹת. וְהֵם יִהְיוּ לִי לְעָם. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא זוּ מַעֲלָה יְתֵירָה יֵשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל לְגֵרִים דְּאִלּוּ בְיִשְׂרָאֵל כְּתִיב בְּהוּ (שם) וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵם יִהְיוּ לִי לְעָם וְאִלּוּ בְּגֵרִים כְּתִיב (שם) מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם ה' וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים:
רש״יכאילו חרשו כו' - משום דלא יכלו להגיד יחוסם קרי להו תל מלח חרשא לשון חורש:
בנים זרים - מאשה פסולה לו ולשם ממון נסבה כדמסיים קרא יאכלם חדש את חלקיהם ממון שנשאה לשמו יאכלם בחדש אחד:
ושמא תאמר חלקו - כגון נכסי צאן ברזל:
ולא חלקה - כגון נכסי מלוג דהיא לאו איסורא עבדא שחזרה לינשא למיוחס:
שאינה הוגנת - פסולה לו:
כופתו - הלוקה בב"ד כופתין שתי ידיו על העמוד במסכת מכות (דף כב:) כופתו קושרו:
רוצעו - מלקיהו ברצועה:
ועל כלם - כהנים לויים וישראלים:
אליהו כותב - מאי דקאמר ואזיל אוי לו לפוסל זרעו ולפוגם את משפחתו כגון שנשא אשה שאינה הוגנת לו: (האי אליהו לאו אליהו דכתיב במקרא הוא דא"כ מקמי דהוה אתי מאן כפתיה אלא שם מלאך הוא שהוא סופר למעלה):
עדות לישראל - אותן שהן ישראל הוא מעיד עליהן שהן משלו:
משפחות ישראל - משפחות שהם ישראל גמורים:
בישראל כתיב - והייתי להם לאלהים אע"פ שאינם לי לעם ומתוך שאני מקרבן הם יהיו לי לעם אבל גרים אין מקרבין אותן מן השמים אלא אם כן הן מקרבין עצמם תחילה להיות טובים:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב על אותו פסוק עצמו אמר רבה בר בר חנה: כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו, כלומר, שיש בה פסול יוחסין לגביו — מעלה עליו הכתוב כאילו חרשו לכל העולם כולו, וזרעו מלח, שנאמר על פסולי יוחסין שעלו מבבל: "ואלה העולים מתל מלח תל חרשא".
אמר רבה בר רב אדא אמר רב: כל הנושא אשה פסולה לשום (לשם) ממון ולא מטעמים אחרים — הויין [יהיו] לו בנים שאינן מהוגנים, שנאמר: "בה' בגדו כי בנים זרים ילדו" (הושע ה, ז), כלומר, כשנושא אשה שלא לשם שמים ("בה' בגדו").
ושמא תאמר ממון פלט, שלפחות הממון שקיבלו בנדוניה נשאר להם אף שיש להם בנים לא מהוגנים — תלמוד לומר: "עתה יאכלם חדש את חלקיהם" (שם), כלומר, את רכושם יאכלו בחודש אחד. ושמא תאמר חלקו ולא חלקה של אשתו — תלמוד לומר "חלקיהם" בלשון רבים — שלו ושלה. ושמא תאמר שיקרה הדבר לזמן מרובה ובינתיים ייהנה מן הממון — תלמוד לומר "חדש". ושואלים: מאי משמע [מה המשמעות] כיצד מובן הדבר מכתוב זה? אמר רב נחמן בר יצחק: חדש נכנס וחדש יצא וכבר ממונם אבד.
ואמר רבה בר רב אדא ואמרי לה [ויש אומרים] שאמר זאת ר' סלא אמר רב המנונא: כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו (קושר אותו) כדרך שעושים לחייבי מלקות והקדוש ברוך הוא רוצעו, מכה אותו ברצועה. ותנא [ושנה] החכם: על כולם אליהו כותב והקדוש ברוך הוא חותם דברים אלה: אוי לו לפוסל את זרעו, ולפוגם את משפחתו, ולנושא אשה שאינה הוגנת לו, אליהו כופתו והקדוש ברוך הוא רוצעו.
ב אמר ר' אבין בר רב אדא אמר רב: כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו, כשהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל מעיד על כל השבטים שהם עמו, ואין מעיד עליו, שנאמר: "שבטי יה עדות לישראל" (תהלים קכב, ד), אימתי הוי [מתי הוא] עדות לישראל — בזמן שהשבטים שבטי יה, ולא כשהם פסולים.
אמר ר' חמא בר' חנינא: כשהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו — אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל, שנאמר "בעת ההיא נאם ה' אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל" (ירמיה ל, כה), "לכל ישראל" לא נאמר, אלא "לכל משפחות", כלומר, דווקא המיוחסים, השייכים למשפחות ידועות מישראל.
נאמר בסוף הפסוק "והמה יהיו לי לעם". אמר רבה בר רב הונא: זו מעלה יתירה יש בין ישראל לגרים. דאילו בישראל כתיב בהו [כתוב בהם] "והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם" (יחזקאל לז, כז), ואילו בגרים כתיב [נאמר] "מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי נאם ה'. והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים" (ירמיה ל, כא–כב), משמע שאין מקרבים אותם מן השמים ("ואנכי אהיה להם לאלהים") עד שיתקרבו הם (והייתם לי לעם).

זוהר ספר הזהר, בהר ג׳: ט׳-ד׳: ט״ו

עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה. מַהוּ בְּיִראָה כְמָה דְאַתְּ אָמֵר (שם קי''א) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ וְדָא מַלְכוּת שָׁמַיִם. וּבְגִין כַּךְ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְעַל דָּא הָאי בְקַדְמִיתָא הוּא דְכֹלָא. מָאן אוֹכַח תְּפִלָּה שֶׁל יָד בְּקַדְמִיתָא. בְּגִין דִבְהָאי עַיֵיל לִשְׁאַר קְדושָׁה. וְאִי הָאי לָא אִשְׁתְּכַח לְגַבֵּיהּ לָא שַׁרְיָא בֵיהּ קְדוּשָׁה לְעֵילָא בְגִין כַּךְ (ויקרא ט''ז) בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹמֵר כְּתִיב וְהָאי עוֹל לָא שַׁרְיָיא בְמָאן דְּאִיהוּ כָפִית בְּאַחֲרָא. וְעַל דָּא עֲבָדִין פְּטוּרִין מֵעוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. וְאִי מֵהָאי עוֹל פְּטוּרִין מִכָּל שְׁאַר פְּטוּרִין דְהָא שְׁאַר לָא שַׁרְיָיא עָלֵיהּ דְבַר נָשׁ עַד דְאִשְׁתְּכַח גַּבֵּיהּ בְּהָאי עוֹל. וּבְגִין כַּךְ הֲווֹ אַכְלֵי יִשְׂרָאֵל בְמִצְרַיִם חִנָּם. אוּף הָכָא יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם דְהָא עַבְדָא הֲוָה וְכָּל מַה דְעָבִיד חִנָּם הוּא בְלָא עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְאַף עַל דָּא דְּחִנָּם הֲווֹ עוֹבָדוֹהִי יֵצֵא לַחָפְשִׁי וִיהֵא לֵיהּ נַיְיחָא. לְבָתָר דְּאִיהוּ בְחִירוּ וְאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ נַיְיחָא יָהֲבִין עָלֵיהּ עוֹל מֵהַהוּא אָתָר דְאַפֵּיק לֵיהּ לְחִירוּ. וְאִי בַר נָשׁ יְסָרֵב לְמֵיפַק לְחִירוּ כְמָה דְאַתְּ אָמַר וְאִם אָמוֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי וְגוֹמֵר. הָא וַדָּאי פָגִים לֵיהּ לְהָאי אָתָר דְּשָׁבִיק עוֹל מַלְכוּתָא דִּלְעֵילָא וְנָטִיל עוֹל דְּמָארֵיהּ. וְעַל דָּא מַה כְתִיב וְהִגִּישׁוּ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים סְתָם. לְגַבֵּי הַהוּא אָתָר דְּפָגִים לֵיהּ דְהָכִי נָמֵי אֱלֹהִים אִקְרֵי. וּלְאָן אָתָר אִתְקְרִיב לְגַבֵּיהּ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְזוזָה (דק''ה ע''ב) בְגִין דְּהָאי אָתָר פִּתְחָא הוּא דִלְעֵילָא וּמְזוּזָה אִקְרֵי וְהָא אִתְמַר וְכֵיוַן דְּאִיהוּ אַכְוָון לְאַפְגָּמָא לְהָאי אָתָר הַהוּא פְגִימוּ אִשְׁתָּאַר בַּהֲדֵיהּ בֵיהּ בְּגוּפֵיהּ הָדָא הוּא דִכְתִיב וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם. תֶּהֱוֵי עַבְדָא תְּחוֹת רַגְלוֹי דְמָארֵיהּ עַד שַׁתָּא דְיוֹבְלָא. אֶת אָזְנוֹ אֲמָאי. הָא אוּקְמוּהָ אֲבָל שְׁמִיעָה תָלֵי בְהָאי אָתָר עֲשִׂיָיה לְעֵילָא וּבְגִין דְיִשְׂרָאֵל כַּד קְרִיבוּ לְטוּרָא דְסִינַי וַהֲווֹ בִרְחִימוּ דְלִבַּיְיהוּ לְאִתְקָרְבָא לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַקְדִּימוּ עֲשִׂיָּיה לַשְּׁמִיעָה דְהָא שְׁמִיעָה בְקַדְמִיתָא וּלְבָתָר עֲשִׂיָּיה שְׁמִיעָה בְהָאי שְׁמִיעָה תַלְיָיא. וְעַל דָּא הוּא פָגִים לְהָאי שְׁמִיעָה. יִתְפְּגִים שְׁמִיעָה דִילֵיהּ וְיִשְׁתְּאַר פְּגִימוּ בֵיהּ. וְלָא יִשְׁתְּאַר הוּא עַבְדָּא לְמָארֵיהּ עַד דְיִתְקְרַב לְהַהוּא אֲתַר דְּפָגִים וְיִתְפְּגִים הוּא קָמֵיהּ וְיִשְׁתְּאַר בֵּיהּ הַהִיא פְגִימוּ וּבְגִין כַּךְ וְהִגִּישׁוּ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים סְתָם כְמָה דְאוֹקִמְנָא וְעַל דָּא וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַייָ:
תרגום הזוהרעִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה. מַהוּ בְּיִרְאָה. הוּא כְּדִכְתִיב, רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה', וְזוֹ הִיא, מַלְכוּת שָׁמַיִם. וּמִשּׁוּם זֶה, הוּא עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. וְעַל כֵּן זֶה הוּא תְּחִלַּת הַכֹּל. מִי מוֹכִיחַ זֶה. הוּא מַה שֶּׁאָנוּ מַנִּיחִים תְּפִלָּה שֶׁל יָד תְּחִלָּה, מִשּׁוּם שֶׁבַּמַּלְכוּת נִכְנָס לִשְׁאָר הַקְּדֻשָּׁה. וְאִם זוֹ אֵינָהּ נִמְצֵאת אֶצְלוֹ, אֵינוֹ שׁוֹרֶה בּוֹ קְדֻשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה. מִשּׁוּם זֶה כָּתוּב, בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ. וְעֹל הַזֶּה אֵינוֹ שׁוֹרֶה בְּמִי שֶׁהוּא קָשׁוּר בְּאַחֵר, וְעַל כֵּן עֲבָדִים פְּטוּרִים מִן עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְאִם פְּטוּרִים מֵעֹל הַזֶּה, הֲרֵי הֵם פְּטוּרִים מִכָּל שְׁאָר הַמִּצְוֹת, כִּי שְׁאָר הַמִּצְוֹת אֵינָן שׁוֹרוֹת עַל הָאָדָם, עַד שֶׁנִּמְצָא אֶצְלוֹ עֹל הַזֶּה. וְעַל כֵּן הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם אוֹכְלִים חִנָּם. אַף כָּאן יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם, כִּי עֶבֶד הָיָה, וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה הָיָה חִנָּם בְּלִי עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּעֲשָׂיו הָיוּ בְּחִנָּם, יֵצֵא לַחָפְשִׁי, וְתִהְיֶה לוֹ מְנוּחָה. וְאַחַר שֶׁהוּא בַּחֵירוּת, וְנִמְצָא בּוֹ מְנוּחָה, נוֹתְנִים עָלָיו עֹל, מִמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהוֹצִיא אוֹתוֹ לַחֵירוּת, וְאִם אָדָם מְמָאֵן לָצֵאת לַחֵירוּת, כְּדִכְתִיב, וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדוֹנִי וְגוֹ', הֲרֵי וַדַּאי פָּגַם אוֹתוֹ מָקוֹם, כִּי עָזַב עֹל מַלְכוּת שֶׁלְּמַעְלָה וְקִבֵּל עֹל שֶׁל אֲדוֹנוֹ. עַל כֵּן מַה כָּתוּב, וְהִגִּישׁוֹ אֲדוֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת וְגוֹ'. וְהִגִּישׁוֹ אֲדוֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים, נֶאֱמַר אֶל הָאֱלֹהִים סְתָם, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּגִּישׁוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁפָּגַם אוֹתוֹ, שֶׁהִיא נִקְרֵאת גַּם כֵּן אֱלֹקִים. וּלְאֵיזֶה מָקוֹם יְקָרֵב אוֹתוֹ, הוּא, אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה. מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם, הוּא פֶּתַח שֶׁלְּמַעְלָה, וְנִקְרֵאת מְזוּזָה. וּכְבָר לָמַדְנוּ. וְכֵיוָן שֶׁהוּא נִתְכַּוֵּן לִפְגֹּם לַמָּקוֹם הַהוּא, נִשְׁאָר פְּגָם הַזֶּה בּוֹ בְּגוּפוֹ. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, וְרָצַע אֲדוֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם שֶׁהָעֶבֶד יִהְיֶה תַּחַת רַגְלָיו שֶׁל אֲדוֹנוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל. שׁוֹאֵל, אֶת אָזְנוֹ לָמָּה יִרְצַע. וּמֵשִׁיב, כְּבָר הֶעֱמִידוּהוּ. אֲבָל שְׁמִיעָה תְּלוּיָה בְּמָקוֹם זֶה, עֲשִׂיָה לְמַעְלָה, וּמִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּעֵת שֶׁקָּרְבוּ לְהַר סִינָי, וְהָיוּ בְּאַהֲבַת לִבָּם לְהִתְקָרֵב אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה. כִּי שְׁמִיעָה הוּא תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ עֲשִׂיָּה. כִּי שְׁמִיעָה תְּלוּיָה בִּשְׁמִטָּה, וְעַל כֵּן, כֵּיוָן שֶׁהָעֶבֶד פָּגַם לִשְׁמִיעָה זוֹ, יֻפְגָּם שְׁמִיעָה שֶׁלּוֹ, וְיִשָּׁאֵר פְּגָם בּוֹ. וְלֹא יִשָּׁאֵר עֶבֶד לַאֲדוֹנוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁיִּתְקָרֵב לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁפָּגַם וְיִהְיֶה נִפְגָם לְפָנֶיהָ, וְיִשָּׁאֵר בּוֹ פְּגָם הַהוּא. וּמִשּׁוּם זֶה, וְהִגִּישׁוֹ אֲדוֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים סְתָם. כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמַדְנוּ. וְעַל כֵּן וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ד׳: י״ג-ט״ו

א. הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְנַטְפוּ מֵי רַגְלָיו עַל בִּרְכָּיו מַמְתִּין עַד שֶׁיִּכְלוּ הַמַּיִם וְחוֹזֵר לְמָקוֹם שֶׁפָּסַק וְאִם שָׁהָה כְּדֵי לִגְמוֹר אֶת הַתְּפִלָּה חוֹזֵר לְרֹאשׁ:
ב. וְכֵן הַמַּשְׁתִּין מַיִם שׁוֹהֶה כְּדֵי הִלּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְאַחַר כַּךְ יִתְפַּלֵּל וּמִשֶּׁהִתְפַּלֵּל שׁוֹהֶה אַחַר תְפִלָּתוֹ כְּדֵי הִלּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְאַחַר כַּךְ מַשְׁתִּין כְּדֵי שֶׁיִּפְסוֹק דִּבְרֵי הַתְּפִלָּה מִפִּיו:
ג. כַּוָּונַת הַלֵּב כֵּיצַד כָּל תְּפִלָּה שֶׁאֵינָה בְּכַוָנָה אֵינָה תְּפִלָּה וְאִם הִתְפַּלֵּל בְּלֹא כַוָנָה חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל מָצָא דַּעְתּוֹ מְשֻׁבֶּשֶׁת וְלִבּוֹ טָרוּד אָסוּר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. לְפִיכָךְ הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְהוּא עָיֵף אוֹ מֵיצֵר אָסוּר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים יִשְׁהֶה שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁיָנוּחַ וְתִתְקָרֵר דַּעְתּוֹ וְאַחַר כַּךְ יִתְפַּלֵּל:

מוסר ספר חסידים ל״ב

מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטוֹב (איכה ג') אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר עַל הָאָדָם לִהְיוֹת טוֹב אוֹ רָע. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י''א) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה. וּבְשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד אָדָם גּוֹזְרִים עָלָיו אִם גִבּוֹר אִם חָלָשׁ אִם עָשִׁיר אִם עָנִי אִם נָאֶה אִם מְכוֹעָר אִם אָרוֹךְ אִם גּוּץ. אֲבָל אִם צַדִיק אִם רָשָׁע לֹא אֶלָא מְשִׂימִים לְפָנָיו שְׁנֵי דְרָכִים וְיִבְחַר לוֹ הָאֶחָד וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הַחוֹטֵא זֶה מַפְסִיד עַצְמוֹ כַּאֲשֶׁר סָר מִדֶּרֶךְ טוֹבָה מָאוֹס בְּטוֹב וּבָחוֹר בְּרָע לְפִיכָךְ צָרִיךְ לִבְכּוֹת וְלִהְיוֹת נִכְנַע לִפְנֵי קוֹנוֹ עַל אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשׁוֹ וּגְמָלוֹ רָע וְזֶה שֶׁאָמַר אַחֲרָיו (איכה ג') מַה יִתְאוֹנֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו. בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה תַּעֲנִיּוֹת וְצוֹמוֹת וּתְחִינוֹת מְבַקֵּשׁ כְּשֶׁבְּנוֹ חוֹלֶה כִּי מָרָה נַפְשׁוֹ עָלָיו אוֹ עַל אֶחָד מֵאוֹהֲבָיו כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהִתְעַנּוֹת וּלְהִתְאַבֵּל בַעֲשׂוֹתוֹ עֲבֵירָה וְהַתְּשׁוּבָה מְשִׁיבָה נַפְשׁוֹ לְעוֹלָמִים:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב