פרשת כי תבוא יום שלישי

כי תבוא · שלישי

תורה דברים כ״ו: י״א-ט״ו

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:
כו (יא) וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכׇל־הַטּ֗וֹב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ׃ {ס}
וְתֶחֱדֵי בְכָל טַבְתָא דִּי יְהַב לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ וְלֶאֱנַשׁ בֵּיתָךְ אַתְּ וְלֵוָאֵי וְגִיּוֹרָא דִּי בֵינָךְ:
רש״יוְשָׂמַחְתָּ֣ בְכׇל הַטּ֗וֹב. מִכָּאן אָמְרוּ אֵין קוֹרִין מִקְרָא בִכּוּרִים אֶלָּא בִזְמַן שִׂמְחָה, מֵעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג, שֶׁאָדָם מְלַקֵּט תְּבוּאָתוֹ וּפֵרוֹתָיו וְיֵינוֹ וְשַׁמְנוֹ, אֲבָל מֵהֶחָג וָאֵילָךְ מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא (פסחים ל"ו):
אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י. אַף הַלֵּוִי חַיָּב בְּבִכּוּרִים אִם נָטְעוּ בְּתוֹךְ עָרֵיהֶם:
וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ. מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לַאֲבוֹתֵינוּ (תלמוד ירושלמי מ"ש פ"ה ה"ה):
ואמרת לפני ה' אלהיך. הִתְוַדֵּה שֶׁנָּתַתָּ מַעַשְׁרוֹתֶיךָ:
לא אכלתי באוני ממנו. מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְאוֹנֵן (עי' ביכורים פ"ב משנה ב'):
שמעתי בקול ה' אלהי. הֲבִיאוֹתִיו לְבֵית הַבְּחִירָה:
אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבותינו. לָתֵת לָנוּ וְקִיַּמְתָּ — ארץ זבת חלב ודבש:
(יב) כִּ֣י תְכַלֶּ֞ה לַ֠עְשֵׂ֠ר אֶת־כׇּל־מַעְשַׂ֧ר תְּבוּאָתְךָ֛ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ת שְׁנַ֣ת הַֽמַּעֲשֵׂ֑ר וְנָתַתָּ֣ה לַלֵּוִ֗י לַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָֽאַלְמָנָ֔ה וְאָכְל֥וּ בִשְׁעָרֶ֖יךָ וְשָׂבֵֽעוּ׃
אֲרֵי תְשֵׁצֵי לְעַשָּׂרָא יָת כָּל מַעֲשַׂר עֲלַלְתָּךְ בְּשַׁתָּא תְלִיתָאָה שְׁנַת מַעְשְׂרָא וְתִתֵּן לְלֵוָאֵי לְגִיּוֹרָא לְיִתַּמָּא וּלְאַרְמְלָא וְיֵכְלוּן בְּקִרְוָיךְ וְיִשְׂבְּעוּן:
רש״יכִּ֣י תְכַלֶּ֞ה לַ֠עְשֵׂ֠ר אֶת כׇּל מַעְשַׂ֧ר תְּבוּאָתְךָ֛ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ת. כְּשֶׁתִּגְמֹר לְהַפְרִישׁ מַעַשְׂרוֹת שֶׁל שָׁנָה הַשְּׁלִישִׁית; קָבַע זְמַן הַבִּעוּר וְהַוִּדּוּי בְּעֶרֶב הַפֶּסַח שֶׁל שָׁנָה הָרְבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"ד) "מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא וְגוֹ'", נֶאֱמַר כָּאן "מִקֵּץ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים" לְעִנְיַן הַקְהֵל (דברים ל"א) מַה לְּהַלָן רֶגֶל אַף כָּאן רֶגֶל, אִי מַה לְּהַלָּן חַג הַסֻּכּוֹת אַף כָּאן חַג הַסֻּכּוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר כי תכלה לעשר מַעַשְׂרוֹת שֶׁל שָׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, רֶגֶל שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת כָּלִין בּוֹ וְזֶהוּ פֶּסַח, שֶׁהַרְבֵּה אִילָנוֹת יֵשׁ שֶׁנִּלְקָטִין אַחַר הַסֻּכּוֹת; נִמְצְאוּ מַעְשְׂרוֹת שֶׁל שְׁלִישִׁית כָּלִין בְּפֶסַח שֶׁל רְבִיעִית, וְכָל מִי שֶׁשִּׁהָה מַעַשְׂרוֹתָיו הִצְרִיכוֹ הַכָּתוּב לְבַעֲרוֹ מִן הַבַּיִת (שם ה"ו):
שְׁנַ֣ת הַֽמַּעֲשֵׂ֑ר. שָׁנָה שֶׁאֵין נוֹהֵג בָּהּ אֶלָּא מַעֲשֵׂר אֶחָד מִשְּׁנֵי מַעַשְׂרוֹת שֶׁנָּהֲגוּ בִשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁלְּפָנֶיהָ, שֶׁשָּׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁמִטָּה נוֹהֵג בָּה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י"ח) "כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר", וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"ד) "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ … מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ", הֲרֵי שְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת, וּבָא וְלִמֶּדְךָ כָאן בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁאֵין נוֹהֵג מֵאוֹתָן שְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת אֶלָּא הָאֶחָד, וְאֵי זֶה? זֶה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וְתַחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי יִתֵּן מַעְשַׂר עָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן ונתתה ללוי אֶת אֲשֶׁר לוֹ — הֲרֵי מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, לגר ליתום ולאלמנה — זֶה מַעְשַׂר עָנִי (עי' ספרי):
וְאָכְל֥וּ בִשְׁעָרֶ֖יךָ וְשָׂבֵֽעוּ. תֵּן לָהֶם כְּדֵי שָׂבְעָן, מִכָּאן אָמְרוּ אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי בַּגֹּרֶן פָּחוֹת מֵחֲצִי קַב חִטִּים וְכוּ' (ספרי; תלמוד ירושלמי פאה פ"ח ה"ה):
(יג) וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכׇל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֺתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי׃
וְתֵימַר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ פַּלֵּתִי קֹדֶשׁ מַעְשְׂרָא מִן בֵּיתָא וְאַף יְהָבִתֵּיהּ לְלֵוָאֵי וּלְגִיּוֹרָא לְיִתַּמָּא וּלְאַרְמְלָא כְּכָל פִּקּוּדָךְ דִּי פַקִּדְתַּנִי לָא עֲבָרִית מִפִּקּוּדָיךְ וְלָא אִתִּנְשֵׁיתִי:
רש״יבִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן הַבַּ֗יִת. זֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי (ספרי; מע"ש ה"י) וְלִמֶּדְךָ שֶׁאִם שִׁהָה מַעַשְׂרוֹתָיו שֶׁל שְׁתֵּי שָׁנִים וְלֹא הֶעֱלָם לִירוּשָׁלַיִם שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָם עַכְשָׁו:
וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙. מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן: וגם. לְרַבּוֹת תְּרוּמָה וּבִכּוּרִים:
וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָאַלְמָנָ֔ה. זֶה מַעְשַׂר עָנִי (שם):
כְּכׇל מִצְוָתְךָ֖. נְתַתִּים כְּסִדְרָם, לֹא הִקְדַּמְתִּי תְרוּמָה לְבִכּוּרִים וְלֹא מַעֲשֵׂר לִתְרוּמָה וְלֹא שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן, שֶׁהַתְּרוּמָה קְרוּיָה רֵאשִׁית, שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה מִשֶּׁנַעֲשָׂה דָגָן, וּכְתִיב (שמות כ"ב) "מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר" — לֹא תְשַׁנֶּה אֶת הַסֵּדֶר (ספרי):
לֹֽא עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֺתֶ֖יךָ. לֹא הִפְרַשְׁתִּי מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ וּמִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן (שם):
וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי. מִלְּבָרֶכְךָ עַל הַפְרָשַׁת מַעַשְׂרוֹת (ברכות מ'):
(יד) לֹא־אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י מִמֶּ֗נּוּ וְלֹא־בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֙נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א וְלֹא־נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת שָׁמַ֗עְתִּי בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי׃
לָא אֲכָלִית בְּאֶבְלִי מִנֵּיהּ וְלָא פַלֵּתִי מִנֵּיהּ בְּדִמְסָאָב וְלָא יְהָבִית מִנֵּיהּ לְמִית קַבֵּלִית לְמֵימְרָא דַּיְיָ אֱלָהָי עֲבָדִית כְּכֹל דִּי פַקִּדְתַּנִי:
רש״יוְלֹא בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֙נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א. בֵּין שֶׁאֲנִי טָמֵא וְהוּא טָהוֹר, בֵּין שֶׁאֲנִי טָהוֹר וְהוּא טָמֵא (ספרי); וְהֵיכָן הֻזְהַר עַל כָּךְ? "לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים י"ב) זוֹ אֲכִילַת טֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁים (שם ט"ו) "בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר וְגוֹ'", אֲבָל זֶה לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל דֶּרֶךְ אֲכִילַת שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר בְּמָקוֹם אַחֵר (יבמות ע"ג):
וְלֹא נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת. לַעֲשׂוֹת לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין:
עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי. שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי בוֹ (ספרי; מעש"ש פ"ה י"ב):
(טו) הַשְׁקִ֩יפָה֩ מִמְּע֨וֹן קׇדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ {ס}
אִסְתְּכִי מִמְּדוֹר קָדְשָׁךְ מִן שְׁמַיָּא וּבָרֵךְ יָת עַמָּךְ יָת יִשְׂרָאֵל וְיָת אַרְעָא דִּי יְהַבְתְּ לָנָא כְּמָא דִי קַיֶּמְתָּא לַאֲבָהָתָנָא אֲרַע עָבְדָא חֲלַב וּדְבָשׁ:
רש״יהַשְׁקִ֩יפָה֩ מִמְּע֨וֹן קׇדְשְׁךָ֜. עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה אַתָּה מַה שֶּׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת (ספרי), שֶׁאָמַרְתָּ (ויקרא כ"ו) "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ … וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם":

נביאים ישעיהו ס׳: י״א-ט״ו

ס (יא) וּפִתְּח֨וּ שְׁעָרַ֧יִךְ תָּמִ֛יד יוֹמָ֥ם וָלַ֖יְלָה לֹ֣א יִסָּגֵ֑רוּ לְהָבִ֤יא אֵלַ֙יִךְ֙ חֵ֣יל גּוֹיִ֔ם וּמַלְכֵיהֶ֖ם נְהוּגִֽים׃
וְיִתְפַּתְּחוּן תַּרְעָךְ תְּדִירָא יֵימָם וְלֵילֵי לָא יִתְאַחֲדוּן לַאֲעָלָא לְגַוִיךְ נִכְסֵי עַמְמַיָא וּמַלְכֵיהוֹן זְקִיקִין:
רש״יוּפִתְּח֨וּ שְׁעָרַ֧יִךְ תָּמִ֛יד. לְשׁוֹן ׳פִּתּוּחַ׳, מִמִּשְׁקֹלֶת לָשׁוֹן כָּבֵד, עַל שֵׁם שֶׁפְּתִיחָתָן פְּתִיחַת עוֹלָם, פְּתִיחַת תָּמִיד; כְּמוֹ ׳שִׁבֵּר׳ מִלְּשׁוֹן ׳שְׁבִירָה׳, כָּךְ מִלְּשׁוֹן ׳פְּתִיחָה׳, טי״ש אובירט״ש בלע״ז:
(יב) כִּֽי־הַגּ֧וֹי וְהַמַּמְלָכָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־יַעַבְד֖וּךְ יֹאבֵ֑דוּ וְהַגּוֹיִ֖ם חָרֹ֥ב יֶחֱרָֽבוּ׃
אֲרֵי עַם וּמַלְכוּ דְלָא יִפְלְחוּנִיךְ יְרוּשְׁלֵם יֵיבְדוּן וְעַמְמַיָא אִשְׁתֵּיצָאָה יִשְׁתֵּיצוּן:
(יג) כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ אֵלַ֣יִךְ יָב֔וֹא בְּר֛וֹשׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּ֑ו לְפָאֵר֙ מְק֣וֹם מִקְדָּשִׁ֔י וּמְק֥וֹם רַגְלַ֖י אֲכַבֵּֽד׃
יְקַר לִבְנָן לְגַוִיךְ יִתְעַל בִּירְוַן מוֹרְנְיָן וְאֶשְׁכַּרְעִין כַּחֲדָא לְשַׁבְּחָא אֲתַר בֵּית מַקְדְשִׁי וַאֲתַר בֵּית אַשְׁרָיוּת שְׁכִנְתִּי אֲיַקֵר:
רש״יבְּר֛וֹשׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר. מִינֵי עֲצֵי יַעַר לְבָנוֹן:
(יד) וְהָלְכ֨וּ אֵלַ֤יִךְ שְׁח֙וֹחַ֙ בְּנֵ֣י מְעַנַּ֔יִךְ וְהִֽשְׁתַּחֲו֛וּ עַל־כַּפּ֥וֹת רַגְלַ֖יִךְ כׇּל־מְנַֽאֲצָ֑יִךְ וְקָ֤רְאוּ לָךְ֙ עִ֣יר יְהֹוָ֔ה צִיּ֖וֹן קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
וִיהָכוּן לְגַוִיךְ כְּפִיפִין בְּנֵי מְשַׁעְבְּדַיִךְ וְיִשְׁטַתְּחוּן לְמִבְעֵי מִנִיךְ עַל פַּרְסַת רִגְלִיךְ כָּל דַהֲווֹ מַרְגְזִין לִיךְ וְיִקְרוֹן לִיךְ קַרְתָּא דַייָ צִיוֹן דְאִתְרְעֵי בָהּ קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל:
רש״יצִיּ֖וֹן קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל. ״צִיּוֹן דְּאִתְרְעִי בָהּ קַדִּישָׁא דְיִשְׂרָאֵל״ (תרגום יונתן), צִיּוֹן שֶׁל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:
(טו) תַּ֧חַת הֱיוֹתֵ֛ךְ עֲזוּבָ֥ה וּשְׂנוּאָ֖ה וְאֵ֣ין עוֹבֵ֑ר וְשַׂמְתִּיךְ֙ לִגְא֣וֹן עוֹלָ֔ם מְשׂ֖וֹשׂ דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃
חֲלַף דַהֲוֵית שְׁבִיקָא וּמְטַלְטְלָא וְלֵית דְעָדֵי וַאֲשַׁוִינָךְ לִיקַר עֲלַם בֵית דִיץ דָר וְדָר:

כתובים תהילים ע״ו: ט׳-י״ג

עו (ט) מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה׃
מִן שְׁמַיָא אַשְׁמַעְתָּא דִין אַרְעָא דְעַמְמֵי דְחִילַת אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל שְׁדוֹכַת:
רש״ימִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין. כְּשֶׁנִּתְנַבֵּא יְשַׁעְיָה עַל פּוּרְעָנוּתוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב, וְנִתְקַיֵּם בּוֹ: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּרְאָה מִמֶּנּוּ וּמֵאוּכְלוּסָיו, אָז שָׁקָטָה:
יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא. לָמָּה? לְפִי שֶׁבְּעֵת חֶפְצוֹ:
(י) בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים לְהוֹשִׁ֖יעַ כׇּל־עַנְוֵי־אֶ֣רֶץ סֶֽלָה׃
אֲמַרִין צַדִיקַיָא יְקוּם לְדִינָא עִם רַשִׁיעַיָא אֱלָהָא לְמִפְרַק מִן יְדֵיהוֹן כָּל עִנְוְתָנֵי אַרְעָא לְעַלְמִין:
רש״יבְּקוּם לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים. לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט מֵאוֹיְבָיו, לְהוֹשִׁיעַ חִזְקִיָּהוּ וְסִיעָתוֹ:
(יא) כִּֽי־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר׃
כַּד אַנְתְּ רָגֵז עַל עַמָךְ אַנְתְּ מְרַחֵם עֲלֵיהוֹן וְהִנוּן יוֹדִין לִשְׁמָךְ וּשְׁאָרָא דְרִתְחָא דְאִשְׁתְּאַר לָךְ מִן רוּגְזָא דִי רַגֵזְתָּא: (ת"א אֲרוּם כַּד יִתְקוֹף רוּגְזָךְ עַל עַמָךְ יְתוּבוּן וְיוֹדוּן לִשְׁמָךְ:
רש״יכִּֽי חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ. כַּעֲסָן שֶׁל רְשָׁעִים גּוֹרֵם שֶׁהַבְּרִיּוֹת מוֹדִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁהֵם מַרְאִין כַּעֲסָם וְהַקָּבָּ״ה נִפְרָע מֵהֶם הַכֹּל מְקַלְּסִין לְפָנָיו, וְאַף הֵם עַצְמָם מְקַלְּסִין לְפָנָיו כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁאֵין כַּעֲסָן כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּנְבוּכַדְנֶצַּר כְּשֶׁהִשְׁלִיךְ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ מַה נֶּאֱמַר שָׁם ״יְהֵא שְׁמֵיהּ דֶּאֱלָהָא מְבָרַךְ וְגוֹ׳״ (דניאל ג: כח). וְעַל יְדֵי כֵן שְׁאֵרִית הַחֵמֹת תַּחְגֹּר תְּעַכֵּב וְתַחְדֹּל, שְׁאָר הָרְשָׁעִים מְעֻכָּבִים וְנִמְנָעִים מִלְּהַרְאוֹת גַּאֲוָתָם וַחֲמָתָם. תַּחְגֹּר לְשׁוֹן עֲכָבָה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (בכורות לז:): פְּגִימַת הַסַּכִּין כְּדֵי שֶׁתַּחְגֹּר בּוֹ הַצִּפֹּרֶן. וְשָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר הַגָּאוֹן בַּר׳ יִצְחָק שֶׁהָיָה מֵבִיא הַמִּקְרָא הַזֶּה עֵדוּת לְאוֹתָהּ מִשְׁנָה. וְיֵשׁ עוֹד לִפְתֹּר חֲגִירָה זוֹ כְּמַשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן חֲגוֹרָה, וּפֵרוּשׁוֹ לְךָ נָאֶה לַחֲגֹר חֵמָה וְלַעֲטוֹת קִנְאָה כִּי הַכֹּחַ וְהַיְּכֹלֶת שֶׁלְּךָ, וּלְשׁוֹן שְׁאֵרִית זֶה הוּא מֵאַחַר שֶׁחֲמַת אָדָם אֵינוֹ כְּלוּם נִשְׁאֲרוּ כָּל חֲגוֹרוֹת חֵמָה לְךָ:
(יב) נִ֥דְר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֮ לַיהֹוָ֢ה אֱֽלֹהֵ֫יכֶ֥ם כׇּל־סְבִיבָ֑יו יֹבִ֥ילוּ שַׁ֝֗י לַמּוֹרָֽא׃
נְדַרוּ נִדְרִין וְשַׁלִימוּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן כָּל דְיָתְבִין חֲזוֹר חֲזוֹר לְמַקְדְשֵׁיהּ יַיְתוּן קוּרְבְּנַיָא לְבֵית מִקְדָשׁ דְּחִיל:
רש״ינִ֥דְר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֮. נִדְרֵיכֶם:
כׇּל סְבִיבָ֑יו. הַשּׁוֹמְעִים תְּשׁוּעָה זוֹ, וְכֵן עָשׂוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו יט: יח) ״יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַה׳ צְבָאוֹת״:
(יג) יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים נ֝וֹרָ֗א לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃ {פ}
יַזְעֵר גַסוֹת רוּחֲהוֹן דְרַבְרְבָנַיָא דְחִילָא עַל כָּל מַלְכֵי אַרְעָא:
רש״ייִ֭בְצֹר ר֣וּחַ. גַּסָּה שֶׁל נְדִיבִים, מְמַעֵט גַּאֲוָתָם. יִבְצֹר יְמַעֵט, כְּמוֹ (בראשית יא: ו) ״לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם״:

משנה משנה סוטה ח׳

א. מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר אֶל הָעָם, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הָיָה מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ) וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן, זֶה כֹּהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, וְדִבֶּר אֶל הָעָם, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְאָמַר אֲלֵיהֶם (שם) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם, וְלֹא עַל אֲחֵיכֶם, לֹא יְהוּדָה עַל שִׁמְעוֹן, וְלֹא שִׁמְעוֹן עַל בִּנְיָמִין, שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְיָדָם יְרַחֲמוּ עֲלֵיכֶם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (דה"ב כח) וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל וַיַּלְבִּשֻׁם וַיַּנְעִלּוּם וַיַּאֲכִלוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם וַיְנַהֲלוּם בַּחֲמֹרִים לְכָל כּוֹשֵׁל וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ שֹׁמְרוֹן. עַל אוֹיְבֵיכֶם אַתֶּם הוֹלְכִים, שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְיָדָם אֵין מְרַחֲמִין עֲלֵיכֶם. אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְגוֹ' (דברים כ). אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, מִפְּנֵי צָהֳלַת סוּסִים וְצִחְצוּחַ חֲרָבוֹת. אַל תִּירְאוּ, מִפְּנֵי הֲגָפַת תְּרִיסִין וְשִׁפְעַת הַקַּלְגַּסִּין. אַל תַּחְפְּזוּ, מִקּוֹל קְרָנוֹת. אַל תַּעַרְצוּ, מִפְּנֵי קוֹל צְוָחוֹת. כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, הֵן בָּאִין בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, וְאַתֶּם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיָת, מֶה הָיָה סוֹפוֹ, לְסוֹף נָפַל בַּחֶרֶב וְנָפְלוּ עִמּוֹ. בְּנֵי עַמּוֹן בָּאוּ בְנִצְחוֹנוֹ שֶׁל שׁוֹבַךְ, מֶה הָיָה סוֹפוֹ, לְסוֹף נָפַל בַּחֶרֶב וְנָפְלוּ עִמּוֹ. וְאַתֶּם אִי אַתֶּם כֵּן. כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם וְגוֹ', זֶה מַחֲנֵה הָאָרוֹן:
ברטנורהמְשׁוּחַ מִלְחָמָה. וְדִבֶּר אֶל הָעָם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. נֶאֱמַר כָּאן (דברים כ) וְדִבֵּר אֶל הָעָם, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות יט) מֹשֶׁה יְדַבֵּר, מַה לְּהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:
לְכָל כּוֹשֵׁל. כָּל הַכּוֹשְׁלִים שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לָלֶכֶת בְּרַגְלֵיהֶן:
הֲגָפַת תְּרִיסִין. הַכָּאַת הַמָּגִנִּים זוֹ בְּזוֹ לְהַשְׁמִיעַ קוֹל וּלְאַיֵּם:
הַקַּלְגַּסִּין. מַקְלוֹת שֶׁרָאשֵׁיהֶן עֲקוּמִים וּמַכִּין בָּהֶם עַל גַּבֵּי אֲבָנִים וְהֵם מְנַתְּזִים עַל הָאוֹיְבִים:
שׁוֹבַךְ. שַׂר צָבָא הֲדַדְעֶזֶר בִּשְׁמוּאֵל (ב י):
עיקר תוספות יום טוב(א) בְּשָׁעָה כוּ'. הַאי דְּלֹא תָּנֵי הָכָא נַמִּי כֵּיצַד כִּדְקָתָנֵי פֶּרֶק דִּלְעֵיל מִקְרָא בִּכּוּרִים כֵּיצַד, מִשּׁוּם דְּהָתָם סְלִיק מִנֵּיהּ דְּקָתָנֵי לְעֵיל מִנֵּיהּ וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. תּוֹסָפוֹת:
(ב) מְשׁוּחַ כוּ'. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דּוּמְיָא דְּשׁוֹטְרִים, דִּכְתִיב וְדִבְּרוּ הַשּׁוֹטְרִים מַה שּׁוֹטְרִים בִּמְמֻנֶּה וְיֵשׁ מְמֻנֶּה עַל גַּבָּיו, אַף כֹּהֵן מְמֻנֶּה וְיֵשׁ מְמֻנֶּה עַל גַּבָּיו. אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל אַף עַל פִּי שֶׁהַמֶּלֶךְ מְמֻנֶּה עַל גַּבָּיו, מִיהוּ בָּעֲבוֹדָה לֵיכָּא. וְאֵימָא סְגָן, סְגָן לָאו מְמֻנֶּה הוּא, שֶׁכָּל עוֹד שֶׁלֹּא אֵרַע פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל אֵין לַסְּגָן גְּדֻלָּה שֶׁל כְּלוּם מִן הַתּוֹרָה וְאֵינוֹ אֶלָּא כְּעֵין מִנּוּי אֲמַרְכָּל וְגִזְבָּר שֶׁגִּדְּלוּהוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. תּוֹסָפוֹת:
(ג) יְרוּשַׁלְמִי, הֲרֵי קְרִיאַת שְׁמַע דִּכְתִיב בָּהּ וְדִבַּרְתָּ בָּם, וְהִיא נֶאֱמֶרֶת בְּכָל לָשׁוֹן. וּמְשָׁנֵי נֶאֱמַר כָּאן הַגָּשָׁה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הַגָּשָׁה, וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי [דְּבָרִים כא], מַה לְּהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְאִיכָּא דְּיָלֵיף הַגָּשָׁה הַגָּשָׁה מִוְנִגַּשׁ מֹשֶׁה אֶל הָעֲרָפֶל [שְׁמוֹת כ]. תּוֹסָפוֹת:
(ד) יְהוּדָה עַל כוּ'. כְּשֶׁאָמַר יְהוּדָה עַל שִׁמְעוֹן הַיְנוּ נַמִּי לְהֶפֶךְ. וּלְפִיכָךְ אָמַר תּוּ וְלֹא שִׁמְעוֹן עַל בִּנְיָמִין:
(ה) וְצִחְצוּחַ. הוּא מְרִיטַת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה כְּגוֹן הַסַּיִּף וְהָרְמָחִים. הָרַמְבַּ"ם. וְהוּא מִלָּשׁוֹן נְחֹשֶׁת מְמֹרָט [מְלָכִים א ז], עִנְיָן זֹךְ וְלָטוּשׁ:
(ו) וְשִׁפְעַת. לְשׁוֹן רִבּוּי כְּמוֹ וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֶּךָּ [אִיּוֹב כב]. עָרוּךְ:
ב. וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְגוֹ' (שם). אֶחָד הַבּוֹנֶה בֵית הַתֶּבֶן, בֵּית הַבָּקָר, בֵּית הָעֵצִים, בֵּית הָאוֹצָרוֹת. אֶחָד הַבּוֹנֶה, וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ, וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ, וְאֶחָד שֶׁנִּתַּן לוֹ מַתָּנָה. וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ וְגוֹ' (שם). אֶחָד הַנּוֹטֵעַ הַכֶּרֶם וְאֶחָד הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל, וַאֲפִלּוּ מֵחֲמֵשֶׁת מִינִין. אֶחָד הַנּוֹטֵעַ, וְאֶחָד הַמַּבְרִיךְ, וְאֶחָד הַמַּרְכִּיב, וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ, וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ, וְאֶחָד שֶׁנִּתַּן לוֹ מַתָּנָה. וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְגוֹ' (שם). אֶחָד הַמְאָרֵס אֶת הַבְּתוּלָה, וְאֶחָד הַמְאָרֵס אֶת הָאַלְמָנָה, אֲפִלּוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם, וַאֲפִלּוּ שָׁמַע שֶׁמֵּת אָחִיו בַּמִּלְחָמָה, חוֹזֵר וּבָא לוֹ. כֹּל אֵלּוּ שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי כֹהֵן מֵעֶרְכֵי מִלְחָמָה וְחוֹזְרִין, וּמְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים:
ברטנורהאֶחָד הַבּוֹנֶה וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ. בַּיִת בָּנוּי, שֶׁהֲרֵי אֶצְלוֹ הוּא חָדָשׁ:
וְאֶחָד הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל. דִּבְהָכִי הָוֵי כֶּרֶם, שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם, וְאַחַת יוֹצֵאת זָנָב:
עיקר תוספות יום טוב(ז) אֶחָד כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לְכֻלְּהוּ מִקְרָאֵי:
(ח) הָאוֹצָרוֹת. לֶאֱצֹר יַיִן וְשֶׁמֶן וּתְבוּאָה. רַשִׁ"י:
(ט) חֲמִשָּׁה אִילָנֵי. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לְכוּלְּהוּ מִקְּרָאֵי:
(י) אֶחָד כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לְהוּ מִקְּרָאֵי:
(יא) שׁוֹמְעִין כוּ'. כְּמוֹ שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי מַעַרְכֵי מִלְחָמָה שֶׁל כֹּהֵן. כְּלוֹמַר שֶׁהַכֹּהֵן אוֹמֵר לָהֶן. רַשִׁ"י:
ג. וְאֵלּוּ שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין. הַבּוֹנֶה בֵית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה, מִרְפֶּסֶת. הַנּוֹטֵעַ אַרְבָּעָה אִילָנֵי מַאֲכָל, וַחֲמִשָּׁה אִילָנֵי סְרָק. הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין, לֹא הָיָה חוֹזֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַבּוֹנֶה בַיִת עַל מְכוֹנוֹ, לֹא הָיָה חוֹזֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַבּוֹנֶה בֵית לְבֵנִים בַּשָּׁרוֹן, לֹא הָיָה חוֹזֵר:
ברטנורהאִילָנֵי סְרָק. כְּגוֹן אֲרָזִים וְשִׁקְמִים שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים פְּרִי:
וְהַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. וְאֵרְסָהּ, אֵינוֹ חוֹזֵר, שֶׁאֵינָהּ חֲדָשָׁה לוֹ, וּקְרָא כְּתִיב אִשָּׁה חֲדָשָׁה:
אַלְמָנָה. וְאֵרְסָהּ כֹּהֵן גָּדוֹל, אֵינוֹ חוֹזֵר בִּשְׁבִילָהּ, דִּכְתִיב וְלֹא לְקָחָהּ, וְהָיָה אֶפְשָׁר לוֹמַר וְלֹא לָקַח, מַאי לְקָחָהּ, שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לוֹ לִלְקִיחָה:
עַל מְכוֹנוֹ. סְתָרוֹ וּבְנָאוֹ כְּמִדָּה רִאשׁוֹנָה. אֵינוֹ חוֹזֵר, דְּלָאו חָדָשׁ הוּא, וְגָרַע מֵהַלּוֹקֵחַ וְהַיּוֹרֵשׁ:
הַבּוֹנֶה בֵית לְבֵנִים בַּשָּׁרוֹן. מָקוֹם הוּא שֶׁשְּׁמוֹ שָׁרוֹן, וְאֵין הַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ יָפָה לִלְבֵנִים, וְלֹא הָוֵי דָּבָר שֶׁל קְיָמָא, שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְחַדְּשָׁהּ שְׁנֵי פְּעָמִים כָּל שֶׁבַע שָׁנִים:
עיקר תוספות יום טוב(יב) בֵּית שַׁעַר. בֵּית כְּנִיסַת שַׁעַר הֶחָצֵר לְהִסְתּוֹפֵף שָׁם שׁוֹמֵר הַפֶּתַח. רַשִׁ"י. כְּלוֹמַר וְאֵינוֹ רָאוּי לְדִירָה אֶלָּא לְהִסְתּוֹפֵף לְפִי שָׁעָה:
(יג) וְאַף עַל גַּב דִּבְאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל כְּתִיב לֹא יִקַּח, אֲפִלּוּ הָכִי אֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיִּבְעֹל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יד) וַחֲלוּצָה. לִכְאוֹרָה יִהְיֶה חוֹזֵר, שֶׁהֲרֵי מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הִיא הַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וְלֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם אַשִּׁגְרַת לִישָׁן. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם הֶעְתִּיקָהּ. וְנִרְאֶה דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּאֵינוֹ חוֹזֵר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, דְּהָא בְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הִיא:
ד. וְאֵלּוּ שֶׁאֵין זָזִין מִמְּקוֹמָן. בָּנָה בַיִת וַחֲנָכוֹ, נָטַע כֶּרֶם וְחִלְּלוֹ, הַנּוֹשֵׂא אֶת אֲרוּסָתוֹ, הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד), נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת. לְבֵיתוֹ, זֶה בֵּיתוֹ. יִהְיֶה, זֶה כַּרְמוֹ. וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ. אֲשֶׁר לָקָח, לְהָבִיא אֶת יְבִמְתּוֹ. אֵינָן מַסְפִּיקִין מַיִם וּמָזוֹן וְאֵינָן מְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים:
ברטנורהוְאֵלּוּ שֶׁאֵין זָזִין מִמְּקוֹמָן. דְּהָנָךְ דִּלְעֵיל הוֹלְכִים עַד הַגְּבוּל וְשָׁם שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי כֹהֵן, וְחוֹזְרִים מִן הַמַּעֲרָכָה לְתוֹךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין חוֹזְרִין לְבָתֵּיהֶן אֶלָּא עוֹסְקִים לְסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן לַהוֹלְכִים לַמִּלְחָמָה. וְאֵלּוּ אֵין זָזִין מִמְּקוֹמָן וַאֲפִלּוּ לָלֶכֶת עַד הַסְּפָר וְלָשׁוּב עַל פִּי כֹּהֵן:
הַבּוֹנֶה בַיִת וַחֲנָכוֹ. וְלֹא דָּר בּוֹ עֲדַיִן שָׁנָה. וְכֵן הַנּוֹטֵעַ כֶּרֶם וְחִלְּלוֹ, וַעֲדַיִן לֹא עָבְרָה שָׁנָה רְבִיעִית שְׁלֵמָה עָלָיו:
נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ. בִּשְׁבִיל בֵּיתוֹ:
יִהְיֶה. לְרִבּוּיָא הוּא. הוֹסִיף לְךָ הַכָּתוּב הֲוָיָה אַחֶרֶת לִהְיוֹת כָּזוֹ:
עיקר תוספות יום טוב(טו) שֶׁאֵין כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ. וְלַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין:
ה. (שם כ) וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב זֶהוּ הַמִּתְיָרֵא מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, לְפִיכָךְ תָּלְתָה לוֹ הַתּוֹרָה אֶת כָּל אֵלּוּ, שֶׁיַּחֲזֹר בִּגְלָלָן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין, הֲרֵי הוּא הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב:
ברטנורהוְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים. עַל דִּבְרֵי כֹּהֵן:
בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה. כְּשֶׁמִתְקַשְּׁרִין לַעֲמֹד צְפוּפִין שֶׁלֹּא יְפָרְקוּם אֹיְבִים:
לְפִיכָךְ. שֶׁהַיָּרֵא זֶהוּ הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, תָּלְתָה תּוֹרָה בְּבָנָה וְנָטַע וְאֵרֵס לַחְזֹר בִּגְלָלָן, כְּדֵי שֶׁיִּתְלוּ בְּכָךְ הַחֲזָרָה וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר עָלָיו מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ הוּא יָרֵא וְחוֹזֵר:
עיקר תוספות יום טוב(טז) כְּלוֹמַר דִּוְדִבְּרוּ הַשּׁוֹטְרִים אֵינָן דִּבְרֵי עַצְמָן אֶלָּא דִבְרֵי כֹּהֵן וְהַשּׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ. מִוְּנִגַּשׁ עַד וְדִבְּרוּ כֹּהֵן מְדַבֵּר וְכֹהֵן מַשְׁמִיעַ. מִוְּדִבְּרוּ עַד וְיָסְפוּ כֹּהֵן מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ. מִוְּיָסְפוּ וָאֵילָךְ שׁוֹטֵר מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ. גְּמָרָא:
(יז) הַמִּתְיָרֵא כוּ'. וּמִיהַת מוֹדוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא נַמִּי דְּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה שֶׁחוֹזֵר, כְּדִכְתִיב וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ, כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא:
(יח) וַחֲלוּצָה. הָא וַדַּאי אַשִּׁגְרַת לִישָׁנָא הִיא. דְּהָא פֵּרֵשׁ הָרַ"ן דִּלְרַבִּי יוֹסֵי עֲבֵרָה דְּדִבְרֵי סוֹפְרִים לֹא הַ[וְ]יָא בִּכְלַל הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת:
ו. (שם) וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם, וּבַעֲקֵבוֹ שֶׁל עָם. מַעֲמִידִין זְקִיפִין לִפְנֵיהֶם, וַאֲחֵרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶן, וְכָל הַמְבַקֵּשׁ לַחֲזֹר, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו, שֶׁתְּחִלַּת נִיסָה נְפִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ד) נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (שם לא) וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים וְגוֹ':
ברטנורהוּבַעֲקֵבוֹ שֶׁל עָם. בְּסוֹפוֹ שֶׁל עָם, שֶׁמְּשַׁמְּרִים שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ הָאַחֲרוֹנִים לַאֲחוֹרֵיהֶם לָנוּס:
זְקִיפִים. גִּבּוֹרִים מְמֻנִּים לְכָךְ שֶׁאִם יִפֹּל אֶחָד מִן הַנִּלְחָמִים יַעֲמִידוּהוּ וְיִזְקְפוּהוּ:
וַאֲחֵרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶם. לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יָנוּסוּ:
לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו. לַחֲתֹּךְ אֶת שׁוֹקָיו:
שֶׁתְּחִלַּת נִיסָה נְפִילָה. לָשׁוֹן מְסֹרָס הוּא, שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָּה:
עיקר תוספות יום טוב(יט) וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, בְּרֹאשָׁם שֶׁל צַד הַמִּלְחָמָה מַעֲמִידִין בְּנֵי אָדָם גִּבּוֹרִים מְמֻנִּים כוּ', וְיִזְקְפוּ וְיַגְבִּירוּ אֶת אַנְשֵׁי הַצָּבָא בְּדִבְרֵיהֶם:
(כ) מֵאֲחוֹרֵיהֶם. פֵּרוּשׁ מֵאֲחוֹרֵי עַם הַמִּלְחָמָה. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, מֵאָחוֹר כָּל מַעֲרָכָה וּמַעֲרָכָה:
(כא) לְקַפֵּחַ. פֵּרֵשׁ הָרַ"ב לַחְתֹּךְ. תַּרְגּוּם וַעֲרַפְתּוֹ וְתַקְפִּיחַ:
(כב) וּלְהַלָּן כוּ'. דְּאִי מִקְּרָא קַמָּא לֹא סַגִּי, דְּכֵיוָן דִּכְתִיב וְגַם מַשְׁמַע דְּמִלְתָא בְּאַפֵּי נַפְשָׁהּ וְלֹא תַלְיָא בַּנִּיסָה. וְעוֹד דְּמַגֵּפָה מַשְׁמַע בִּידֵי שָׁמָיִם יוֹתֵר מִדְּמַשְׁמַע בִּידֵי אָדָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת. אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה, הַכֹּל יוֹצְאִין, אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה. אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה, הַכֹּל יוֹצְאִין, אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ:
ברטנורהאֲבָל מִלְחֶמֶת מִצְוָה הַכֹּל יוֹצְאִים. מִלְחֶמֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק הַכֹּל מוֹדִים שֶׁהִיא חוֹבָה וְהַכֹּל יוֹצְאִים בָּהּ. וּמִלְחֶמֶת בֵּית דָּוִד שֶׁהִיא לִרְוָחָה לְהַרְחִיב גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְלָקַחַת מַס מֵהָעַמִּים כְּגוֹן מִלְחֶמֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה, הַכֹּל מוֹדִים שֶׁהִיא רְשׁוּת. לֹא נֶחְלְקוּ תַּנָּא קַמָּא וְרַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בְּמִלְחָמָה שֶׁנִּלְחָמִים יִשְׂרָאֵל עִם אוֹיְבֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם וְיָצֵרוּ לָהֶם. תַּנָּא קַמָּא קָרֵי לָהּ מִלְחֶמֶת רְשׁוּת וְסוֹבֵר שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהִתְבַּטֵּל מִן הַמִּצְוָה כְּדֵי לְהִלָּחֵם בְּמִלְחָמָה כָּזוֹ. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר שֶׁגַּם זוֹ מִלְחֶמֶת מִצְוָה, מֵאַחַר שֶׁהוּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד שׂוֹנְאֵיהֶם, וְהָעוֹסֵק בְּמִצְוָה פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב(כג) גְּמָרָא. רְשׁוּת דְּרַבָּנָן זוֹ הִיא מִצְוָה דְּרַבִּי יְהוּדָה, מִצְוָה דְּרַבָּנָן זוֹ הִיא חוֹבָה דְּרַבִּי יְהוּדָה. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י זוֹ הִיא מִצְוָה דְּרַבִּי יְהוּדָה, וּבְאוֹתָהּ מִלְחָמָה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁהִיא רְשׁוּת וְאֵין חָתָן יוֹצֵא לָהּ אָמַר נַמִּי רַבִּי יְהוּדָה דְּאֵין חָתָן יוֹצֵא לָהּ, אֶלָּא שֶׁרַבִּי יְהוּדָה קוֹרֵא אוֹתָהּ מִצְוָה, וְנָפְקָא מִנַּהּ לְפוֹטְרוֹ מִשְּׁאָר מִצְוֹת בְּעוֹדוֹ עָסוּק בָּהּ כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל. מִצְוָה דְּרַבָּנָן דְּאָמְרֵי בָהּ הַכֹּל יוֹצְאִין אוֹמֵר נַמִּי רַבִּי יְהוּדָה הַכֹּל יוֹצְאִין, אֶלָּא דְּקָרִי לָהּ חוֹבָה, וְלָאו מִידֵי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא אֶלָּא כֻּלָּהּ מִשּׁוּם מִצְוָה וּרְשׁוּת נַקְטִי פְּלוּגְתַיְהוּ. וְעַיֵּן עוֹד:
(כד) וְתֵימַהּ, דְּכֻלֵּי עָלְמָא הָא סְבִירָא לְהוּ הָעוֹסֵק בַּמִּצְוָה פָּטוּר כוּ', וְאִם כֵּן אֲפִלּוּ בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהִתְבַּטֵּל מִמִּצְוָה, דְּהָא אַחָתָן מֵחֶדְרוֹ לֹא קָיְמָא פְּלוּגְתַיְהוּ כְּלָל. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ דְּהָכִי קָאָמַר וְסוֹבֵר שֶׁלֹּא הָיָה רַשַּׁאי לְהִתְבַּטֵּל מִן הַמִּצְוָה הַבָּאָה לְיָדוֹ כְּשֶׁהוּא עוֹסֵק בְּמִלְחָמָה זוֹ מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר הוּא עוֹסֵק בְּמִצְוָה וּפָטוּר מִזּוֹ הַבָּאָה לְיָדוֹ, דְּמִלְחָמָה זוֹ לָאו דְּמִצְוָה הִיא, וּלְפִיכָךְ לֹא יִתְבַּטֵּל מֵהַמִּצְוָה הַבָּאָה לְיָדוֹ:

גמרא סוטה מ״ד א: ג׳-ז׳

מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ וְכוּ' (דברים כ). תָּנוּ רַבָּנָן: אֲשֶׁר אֵרַשׂ. אֶחָד הַמְאָרֵס אֶת הַבְּתוּלָה וְאֶחָד הַמְאָרֵס אֶת הָאַלְמָנָה. אֶחָד שׁוֹמֶרֶת יָבָם וַאֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה אַחִין וּמֵת אֶחָד מֵהֶם בַּמִּלְחָמָה כֻּלָּן חוֹזְרִין. לֹא לָקַח וְלֹא לְקָחָהּ פְּרָט לְאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזְרְת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין לֵימָא דְּלָא כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי דְּאִי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. הָא אָמַר (שם) הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב זֶה הַמִּתְיָרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. אֲפִלּוּ תֵּימָא רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי כִּדְרַבָא דְּאָמַר רַבָא: לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּבְעֹל. מַה טַּעַם לֹא יִקַּח מִשּׁוּם לֹא יְחַלֵּל מִשּׁוּם הָכִי אֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיִּבְעֹל. תָּנוּ רַבָּנָן: אֲשֶׁר בָּנָה אֲשֶׁר נָטַע, אֲשֶׁר אֵרַשׂ. לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיִּבְנֶה אָדָם בַּיִת וְיִטַּע כֶּרֶם וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ (משלי כד) הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתְּךָ. זֶה בַּיִת וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ, זֶה כֶּרֶם. אַחַר וּבָנִיתָ בֵּיתֶךָ, זוּ אִשָּׁה. דָּבָר אַחֵר: הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתְּךָ, זֶה מִקְרָא. וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ, זֶה מִשְׁנָה. אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתְךָ, זֶה גְּמָרָא. דָּבָר אַחֵר: הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתְּךָ, זֶה מִקְרָא וּמִשְׁנָה. וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ, זֶה גְּמָרָא. אַחַר וּבָנִיתָ בֵּיתֶךָ אֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר: הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתְּךָ זֶה מִקְרָא וּמִשְׁנָה וּגְמָרָא. וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים. אַחַר: וּבָנִיתָ בֵּיתְךָ, דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר:
רש״יואפי' היא לו שומרת יבם - שלא קדשה הוא אלא מכח אחיו באה לו:
לקחה - מדלא כתיב לקח מיעוטא הוא למעוטי לקיחת איסור:
ונתינה - מן הגבעונים דכתיב בהו ויתנם יהושע לחוטבי עצים (יהושע ט׳: כ״ז) והן משבעה אומות:
כדרבה - דאמר אין עבירה בקידושין עד שיבעול שיביא זרעו או את האשה לידי חילול וממזרת ונתינה אין עבירה בקידושין דלא כתיב ביה לא יקח אלא לא יבא ולא תתחתן אבל אלמנה כתיב בה לא יקח וקיחה היינו קידושין ואיצטריך דרבה דלא תימא מקידושין עבד ליה איסור:
ועתדה בשדה לך - ונצבה בשדה מלאכתך לך:
גמרא - לתת סברא להבין בטעמי המשנה והלכה כדברי מי:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא עוד שנינו במשנה בין הדברים הנאמרים ליוצאים למלחמה: "ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישוב לביתו" (דברים כ, ז). תנו רבנן [שנו חכמים]: "אשר ארס" — אחד המארס את הבתולה, ואחד המארס את האלמנה, ואחד שומרת יבם. ואפילו היו חמשה אחין ומת אחד מהם במלחמה וצריך אחד האחים הנותרים לייבם את אשתו — כולן חוזרין בשבילה. ועוד, היה יכול לומר "לא לקח" ונאמר "ולא לקחה" הרי זה למעט: פרט לאלמנה לכהן גדול, גרושה או חלוצה לכהן הדיוט, ממזרת או נתינה לישראל, או בת ישראל לממזר או לנתין, שכולם הם עוברי עבירה וחייבים לגרש את נשותיהם, ואינם חוזרים מן המלחמה.
ושואלים: לימא [האם לומר] שהלכה זו שלא כשיטת ר' יוסי הגלילי היא, דאי [שאם] כשיטת ר' יוסי הגלילי היא — הא [הרי] הוא אמר לפרש את דברי הכתוב "הירא ורך הלבב" (דברים כ, ח) — זה המתיירא מעבירות שבידו, ואם כן אלו שנשאו נשים בעבירה הריהם חוזרים מן המלחמה בתור עבריינים?
ומשיבים: אפילו תימא [תאמר] שהוא כשיטת ר' יוסי הגלילי, יש לומר שאינם חוזרים כדברי רבה. שאמר רבה: לעולם אינו חייב על כל הנשים האלה מלקות עד שיבעול, ולא בקידושי כסף ושטר בלבד. מה טעם הדבר — שנאמר בכהן גדול "אלמנה גרושה וחללה זונה את אלה לא יקח... ולא יחלל זרעו בעמיו" (ויקרא כא, יד-טו), הרי שנאסר ב"לא יקח" — משום "לא יחלל זרעו", משום הכי [כך] אינו לוקה עד שיבעול, שהרי אין היא וזרעה מתחללים עד שיבוא עליה.
ב תנו רבנן [שנו חכמים]: הסדר בכתובים אלה הוא "אשר בנה" (דברים כ, ה), ואחר כך "אשר נטע" (דברים כ, ו), ולבסוף "אשר ארש" (דברים כ, ז). לימדה תורה דרך ארץ לאדם: שיבנה אדם בית ואחר כך יטע כרם, ואחר כך ישא אשה. ואף שלמה אמר בחכמתו: "הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך" (משלי כד, כז). "הכן בחוץ מלאכתך" — זה בית, "ועתדה בשדה לך" — זה כרם, "אחר ובנית ביתך" — זו אשה.
דבר אחר, נדרש הכתוב לענין לימוד התורה: "הכן בחוץ מלאכתך" — זה מקרא, "ועתדה בשדה לך" — זה משנה, "אחר ובנית ביתך" — זה גמרא, כלומר, העיון והדיון בדברי חכמים. דבר אחר: "הכן בחוץ מלאכתך" — זה מקרא ומשנה, "ועתדה בשדה לך" — זה גמרא, "אחר ובנית ביתך" — אלו מעשים טובים. ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: "הכן בחוץ מלאכתך" — זה מקרא ומשנה וגמרא, "ועתדה בשדה לך" — אלו מעשים טובים, "אחר ובנית ביתך" — דרוש וקבל שכר שאחר כך יש מקום שיהא אדם דורש ומחדש בתורה.

זוהר ספר הזהר, ויחי ל״ה

תָּנָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה דָּא הוּא רֵישָׁא דְּשַׁתָּא דְּמַלְכָּא. וּמַאן הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה דָּא יִצְחָק דְּאִקְּרֵי רֹאשׁ דְּאִיהוּ חַד רֵישָׁא דְּמַלְכָּא (נ''א לְעֵילָא) אֲתַר דְּאִקְרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. בְּגִנֵּי כָּךְ כָּל בָּאֵי עוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן. וְעַל דָּא תָּנֵינָן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה דְּהָא בְּרֵישָׁא דְּשַׁתָּא שָׁארֵי יִצְחָק. וּבַחַג נִדּוֹנִים עַל הַמַּיִם וְדָא הוּא שֵׁירוּתָא (דְּרֵישָׁא) דִּימִינָא דְּמַלְכָּא וְעַל דָּא חֶדְוָתָא דְּמַיָּא אִשְׁתַּכַּח בְּכֹלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּנַסְכֵי מַיָּא וְשָׁאֲבֵי לוֹן בְּגִין דְּמַיִם הָא יְדִיעָה וְעַל דָּא בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים אִלֵּין כֹּלָּא מִשְׁתַּכְּחִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כַּד יִסְתַּכְּלוּן מִלֵּי כֹּלָא אִשְׁתַּכַּח בְּהַנֵּי פִּרְקִין אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב דָּוִד מַלְכָּא וּבְהַנֵּי עַלְמָא אִתְדָן וּבְאַרְבַּע פִּרְקִין בְּנֵי נְשָׁא אִתְדָנוּ בְּיוֹמִין דְּאִשְׁתַּכָּחוּ בְּעַלְמָא וּבְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא סִפְרִין פְּתִיחִין וְעוֹבָדִין כְּתִיבִין וְלֵית מָאן דְּיַשְׁגַּח וְלֵית מָאן דְּיַרְכִּין אוּדְנֵיהּ וְאוֹרַיְתָא אַסְהִידָת בֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא וְקָלָא קָרֵי בְּחֵילָא (משלי ט') מִי פֶּתִי יָסוּר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לוֹ וְלֵית מָאן דְּיַצִית לְקָלֵיהּ. תָּאנָא בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נַשׁ קָאִים בְּצַפְרָא סָהֲדִין קַיְּמִין לְקִבְלֵיהּ וְסָהֲדִין בֵּיהּ וְהוּא לָא אַשְׁגָּח. נִשְׁמְתָא אַסְהִידָת עֲלֵיהּ בְּכָל עִדָּן וּבְכָל שַׁעְתָּא אִי אַצִית יָאוּת וְאִי לָאו הָא סִפְרִין פְּתִיחִין וְעוֹבָדִין כְּתִיבִין. אָמַר רַבִּי חִיָּא זַכָּאִין אִנּוּן צַדִּיקַיָּא דְּלָא מִסְתַּפּוּן מִן דִּינָא לָא בְּעַלְמָא דֵּין וְלָא בְּעַלְמָא דְּאָתֵי הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שם כה) וְצַדִּיקִים כַּכְּפִיר יִבְטָח וּכְתִיב (תהלים ל''ז) צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ:
תרגום הזוהרלָמַדְנוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה זֶה הָרֹאשׁ שֶׁל הַשָּׁנָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וּמִי הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה, זֶהוּ יִצְחָק שֶׁנִּקְרָא רֹאשׁ שֶׁהוּא רֹאשׁ אֶחָד שֶׁל הַמֶּלֶךְ, מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא שָׁנָה, מִשּׁוּם זֶה, כָּל בָּאֵי עוֹלָם יַעֲבְרוּ לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, וְעַל כֵּן לָמַדְנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי וְכוּ', כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שׁוֹרֶה יִצְחָק. וּבַחַג נִדּוֹנִים עַל הַמַּיִם: זֶהוּ הַתְחָלָה הַיָּמִין שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כִּי בַּחַג נֶאֱמַר, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. וְעַל כֵּן שִׂמְחַת הַמַּיִם נִמְצָא בַּכֹּל, בְּשָׁעָה שֶׁמְּנַסְּכִים מַיִם וְשׁוֹאֲבִים אוֹתָם, כִּי מַיִם הֵם יְדוּעִים, וְעַל זֶה בְּאַרְבַּע פְּרָקִים אֵלּוּ הַכֹּל נִמְצָא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים בַּדְּבָרִים, הַכֹּל נִמְצָא בְּאֵלּוּ אַרְבַּע פְּרָקִים: אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, הָעוֹלָם נִדּוֹן, וּבְאַרְבַּע פְּרָקִים בְּנֵי אָדָם נִדּוֹנִים, הַיָּמִים, נִמְצָאִים בָּעוֹלָם. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הַסְּפָרִים פְּתוּחִים, וְהַמַּעֲשִׂים, שֶׁל בְּנֵי אָדָם, כְּתוּבִים, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ, וְאֵין מִי שֶׁיַּטֶּה אָזְנָיו, וְהַתּוֹרָה מְעִידָה בְּכָל יוֹם, מִי פֶּתִי יָסוּר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לוֹ. וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁמַע לְקוֹלָהּ. לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם קָם בַּבֹּקֶר, עֵדִים עוֹמְדִים לְנֶגְדוֹ וּמֵעִידִים עָלָיו, וְהוּא אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ, וְהַנְּשָׁמָה מֵעִידָה עָלָיו בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, אִם שׁוֹמֵעַ, טוֹב. וְאִם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, הֲרֵי הַסְּפָרִים פְּתוּחִים וְהַמַּעֲשִׂים נִכְתָּבִים. אָמַר רַבִּי חִיָּא, אַשְׁרֵיהֶם הַצַדִּיקִים, שֶׁאֵינָם מִתְיָרְאִים מִפְּנֵי הַדִּין לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְצַדִּיקִים כַּכְּפִיר יִבְטָח. וְכָתוּב, צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות ה׳: א׳-ג׳

א. נָשִׁים וַעֲבָדִים חַיָּבִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וְסָפֵק יֵשׁ בַּדָּבָר אִם הֵן חַיָּבִין מִן הַתּוֹרָה לְפִי שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהּ זְמַן אוֹ אֵינָם חַיָּבִין מִן הַתּוֹרָה לְפִיכָךְ אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַגְּדוֹלִים יְדֵי חוֹבָתָן אֲבָל הַקְּטַנִּים חַיָּבִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדֵי לְחַנְּכָן בְּמִצְוֹת:
ב. שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ פַּת כְּאֶחָד חַיָּבִים לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַזִּמּוּן קדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְאֵי זוֹ הִיא בִּרְכַּת הַזִּמּוּן אִם הָיוּ הָאוֹכְלִים מִשְּׁלשָׁה עַד עֲשָׂרָה מְבָרֵךְ אֶחָד מֵהֶם וְאוֹמֵר נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וְהַכֹּל עוֹנִין בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. וְהוּא חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ בָּרוּךְ שֶׁאָכלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.
ג. וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ עַד שֶׁגּוֹמֵר אַרְבַּע בְּרָכוֹת וְהֵן עוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה:

מוסר ספר חסידים רל״ג

כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ''ד) וַיַּעֲנוּ כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר ה' נַעֲשֶׂה. אִלּוּ הָיָה אֶחָד מוֹחֶה לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה שֶׁעֲרֵבִים זֶה בָּזֶה לְכָךְ רָאַתָה שִׁפְחָה בְּאוֹר שְׁכִינָה בְּיָם וּבְמַתַּן תּוֹרָה מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל לְכָךְ נֶאֱמַר וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ בִּמְהֵרָה לְאוֹרוֹ וְהִילְכָּךְ אוֹמְרִים בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ. וּכְתִיב (ישעיה מ) וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה' דִּבֵּר: מַעֲשֵׂה בְּאֶחָד שֶׁחָלָה, בָּא הָרוֹפֵא אֶצְלוֹ לְרַפְּאוֹתוֹ אָמַר לוֹ: אִם תִּשְׁתֶּה מַיִם תִּהְיֶה בְּסַכָּנָה וְאִם תֹּאכַל מַאֲכָל פְּלוֹנִי תִּהְיֶה בְּסַכָּנָה בְּנַפְשְׁךָ. וְאָמָר לִבְנוֹ תֵּן לִי מַיִם וְאוֹתוֹ מַאֲכָל פְּלוֹנִי וְאִם לָאו לֹא אֶמְחֹל לְךָ לֹא בָּעוֹלָם הַזֶה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא. אָמְרוּ לוֹ הַקָּהָל: אַל תְּהִי חוֹשֵׁשׁ בִּדְבָרָיו אַל יִתְּנוּ לְגוֹסֵס לֶאֱכֹל כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לִבְלֹעַ אֲבָל נוֹתְנִין בְּפִיו מַיִם שֶׁמּוֹצְצִין מִן שַׁלְוִויָּה שֶׁל בג''א שג''א בְּלַעַ''ז וְיִכְתְּשׁוּהוּ וְיָמֹצוּ הַמָּרָק מִמֶּנּוּ וְנוֹתֵן בְּפִיו שֶׁיּוּכַל לְדַבֵּר. וְאֵין צוֹעֲקִין עָלָיו בִּשְׁעַת יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּחֲזֹר הַנְּשָׁמָה וְיִסְבֹּל יִסּוּרִים קָשִׁים. עֵת לָמוּת לָמָּה הֻצְרַךְ קֹהֶלֶת לוֹמַר כֵּןִ אֶלָּא כְּשֶׁאָדָם גּוֹסֵס כְּשֶׁנֶּפֶשׁ אָדָם יוֹצְאָה אֵין צוֹעֲקִים עָלָיו שֶׁתָּשׁוּב נַפְשׁוֹ כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת כִּי אִם מְעַט יָמִים וְאוֹתָן יָמִים יִסְבֹּל יִסּוּרִין וְכֵן לָמָּה לֹא יֹאמַר עֵת לִחְיוֹת לְפִי שֶׁאֵין זֶה תָּלוּי בָּאָדָם כִּי אֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב