פרשת כי תצא יום שלישי

כי תצא · שלישי

תורה דברים כ״א: כ׳-כ״ב: א׳

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:
כא (כ) וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא׃
וְיֵימְרוּן לְסָבֵי קַרְתֵּיהּ בְּנָנָא דֵין סָטֵי וּמָרֵי לֵיתוֹהִי מְקַבֵּל לְמֵימְרָנָא זָלֵל בְּסָר וְסָבֵי חֲמַר:
רש״ילא תראה … והתעלמת. לֹא תִרְאֶה אוֹתוֹ שֶׁתִּתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם וְכוּ' (ספרי; בבא מציעא ל'):
(כא) וּ֠רְגָמֻ֠הוּ כׇּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ׃ {ס}
וְיִרְגְּמֻנֵּיהּ כָּל גַּבְרֵי קַרְתֵּיהּ בְּאַבְנַיָּא וִימוּת וּתְפַלֵּי עָבֵד דְּבִישׁ מִבֵּינָךְ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּן וְיִדְחֲלוּן:
רש״יוְכׇל יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ. מִכָּאן שֶׁצָּרִיךְ הַכְרָזָה בְּבֵית דִּין; "פְּלוֹנִי נִסְקָל עַל שֶׁהָיָה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה":
(כב) וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ׃
וַאֲרֵי יְהֵי בִגְבַר חוֹבַת דִּין דִּקְטוֹל וְיִתְקְטֵל וְתִצְלוֹב יָתֵיהּ עַל צְלִיבָא:
רש״יוְכִֽי יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט מָ֖וֶת. סְמִיכוּת הַפָּרָשִׁיּוֹת מַגִּיד שֶׁאִם חָסִים עָלָיו אָבִיו וְאִמּוֹ, סוֹף שֶׁיֵּצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְיַעֲבֹר עֲבֵרוֹת וְיִתְחַיֵּב מִיתָה בְּבֵית דִּין (עי' תנחומא):
וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל עֵֽץ. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי", וְהַמְבָרֵךְ ה' בִּסְקִילָה (סנהדרין מ"ה):
(כג) לֹא־תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ {ס}
לָא תְבִית נְבִלְתֵּיהּ עַל צְלִיבָא אֲרֵי מִקְבַּר תִּקְבְּרִנֵּיהּ בְּיוֹמָא הַהוּא אֲרֵי עַל דְּחָב קֳדָם יְיָ אִצְטְלַב וְלָא תְסָאֵב יָת אַרְעָךְ דִּי יְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ אַחֲסָנָא:
רש״יכִּֽי קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי. זִלְזוּלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הוּא, שֶׁאָדָם עָשׂוּי בִּדְמוּת דְּיוֹקָנוֹ, וְיִשְׂרָאֵל הֵם בָּנָיו; מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים שֶׁהָיוּ דּוֹמִים זֶה לָזֶה, אֶחָד נַעֲשָׂה מֶלֶךְ וְאֶחָד נִתְפַּס לְלִסְטִיּוּת וְנִתְלָה, כָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ תָּלוּי. כָּל קְלָלָה שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן הָקֵל וְזִלְזוּל, כְּמוֹ (מלכים א ב') "וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת":
כב (א) לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃
לָא תֶחֱזֵי יָת תּוֹרָא דְאָחוּךְ אוֹ יָת אִמְּרֵיהּ דְּטָעָן וְתִתְכְּבֵשׁ מִנְּהוֹן אָתָבָא תָתֵבִנּוּן לְאָחוּךְ:
רש״יוְהִתְעַלַּמְתָּ֖. כּוֹבֵשׁ עַיִן כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹאֵהוּ:

נביאים שמואל א י״ז: י״א-ט״ו

יז (יא) וַיִּשְׁמַ֤ע שָׁאוּל֙ וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֥י הַפְּלִשְׁתִּ֖י הָאֵ֑לֶּה וַיֵּחַ֥תּוּ וַיִּֽרְא֖וּ מְאֹֽד׃ {פ}
וּשְׁמַע שָׁאוּל וְכָל יִשְׂרָאֵל יַת פִּתְגָמֵי פְּלִשְׁתָּאָה הָאִלֵין וְאִתְבָּרוּ וּדְחִילוּ לַחֲדָא:
(יב) וְדָוִד֩ בֶּן־אִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י הַזֶּ֗ה מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וּשְׁמ֣וֹ יִשַׁ֔י וְל֖וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים וְהָאִישׁ֙ בִּימֵ֣י שָׁא֔וּל זָקֵ֖ן בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁים׃
וְדָוִד בַּר גְבַר אֶפְרָתִי הָדֵין מִבֵּית לֶחֶם דְבֵית יְהוּדָה וּשְׁמֵיהּ יִשַׁי וְלֵיהּ תְּמַנְיָא בְנִין וְגַבְרָא בְּיוֹמֵי שָׁאוּל סִיב מְנִי בִּבְחִירַיָא:
רש״יאֶפְרָתִ֜י. בֵּית לֶחֶם יוֹשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ אֶפְרָת:
וְל֖וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים. וּמַה שֶּׁכָּתוּב (בדברי הימים א ב: טו): ״אֹצֶם הַשִּׁשִּׁי דָּוִד הַשְּׁבִיעִי״ וְלֹא כָתַב יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁאֶחָד מֵת בְּלֹא בָּנִים, וּלְפִיכָךְ לֹא כְּתָבוֹ שָׁם:
בַאֲנָשִֽׁים. נִמְנֶה בִּכְנֵסִיּוֹת הַחֲשׁוּבִים:
(יג) וַיֵּ֨לְכ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת בְּנֵֽי־יִשַׁי֙ הַגְּדֹלִ֔ים הָלְכ֥וּ אַחֲרֵֽי־שָׁא֖וּל לַמִּלְחָמָ֑ה וְשֵׁ֣ם ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֗יו אֲשֶׁ֤ר הָֽלְכוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֱלִיאָ֣ב הַבְּכ֗וֹר וּמִשְׁנֵ֙הוּ֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב וְהַשְּׁלִשִׁ֖י שַׁמָּֽה׃
וַאֲזַלוּ תְּלָתָא בְּנֵי יִשַׁי רַבְרְבַיָא אֲזָלוּ בָּתַר שָׁאוּל לִקְרָבָא וְשׁוּם תְּלָתָא בְנוֹהִי דַאֲזָלוּ לִקְרָבָא אֱלִיאָב בּוּכְרָא וְתִנְיָנֵיהּ אֲבִינָדָב וּתְלִיתָאָה שַׁמָה:
(יד) וְדָוִ֖ד ה֣וּא הַקָּטָ֑ן וּשְׁלֹשָׁה֙ הַגְּדֹלִ֔ים הָלְכ֖וּ אַחֲרֵ֥י שָׁאֽוּל׃ {ס}
וְדָוִד הוּא זְעֵירָא וּתְלָתָא רַבְרְבַיָא אֲזַלוּ בָּתַר שָׁאוּל:
רש״יוְדָוִ֖ד ה֣וּא הַקָּטָ֑ן. שֶׁהָיָה בְּבֵית שָׁאוּל מִקֹּדֶם לָכֵן לְנַגֵּן לְפָנָיו:
(טו) וְדָוִ֛ד הֹלֵ֥ךְ וָשָׁ֖ב מֵעַ֣ל שָׁא֑וּל לִרְע֛וֹת אֶת־צֹ֥אן אָבִ֖יו בֵּ֥ית לָֽחֶם׃
וְדָוִד אֲזַל וְתַב מִלְוַת שָׁאוּל לְמִרְעֵי יַת עֲנָא דַאֲבוּהִי בֵּית לֶחֶם:
רש״יוְדָוִ֛ד הֹלֵ֥ךְ. הָיָה הוֹלֵךְ וָשָׁב תָּמִיד מֵאֵצֶל שָׁאוּל לְבֵית אָבִיו:

כתובים תהילים ע״ו: ד׳-ח׳

עו (ד) שָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי־קָ֑שֶׁת מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה׃
כַּד עֲבַדוּ בֵית יִשְׂרָאֵל רְעוּתֵיהּ אַשְׁרֵי שְׁכִנְתֵּיהּ בֵּינֵיהוֹן תַּמָן תְּבַר גִרְרִין וְקַשְׁתִּין דְעַמַיָא מְגִיחֵי קְרָבָא תְּרִיסָא וְסִדְרֵי קְרָבָא בַּטֵל לְעַלְמִין:
רש״ישָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי קָ֑שֶׁת. שֶׁל סַנְחֵרִיב וְאוּכְלוּסָיו (מלכים ב יט: לה):
רִשְׁפֵי קָ֑שֶׁת. אֵין רִשְׁפֵי קֶשֶׁת לְשׁוֹן ״רִשְׁפֵּי אֵשׁ״ (שיר השירים ח: ו) שֶׁאֵין לְשׁוֹן רִשְׁפֵּי אֵשׁ נוֹפְלִים בְּקֶשֶׁת, וְזֶה רָפֵי וְרִשְׁפֵּי אֵשׁ דָּגוּשׁ. וְרִשְׁפֵי קֶשֶׁת לְשׁוֹן ״וּלְחוּמֵי רֶשֶׁף״ (דברים לב: כד) דִּמְתַרְגְּמִינָן ״עוֹף״, ״וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף״ (איוב ה: ז). וְכֵן ״וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים״ (תהלים עח: מח) לְצִפֳּרִים, וְכֵן וּבְנֵי רֶשֶׁף בְּנֵי עֲפִיפָה הֵם שֵׁדִים יַגְבִּיהוּ לָעוּף. אַף זֶה לְשׁוֹן חִצִּים הַמְעוֹפְפִים כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם״ (תהלים צא: ה), שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת חִצִּים שֶׁהַקֶּשֶׁת מְעוֹפֵף. וְכָל הַמִּזְמוֹר הַזֶּה מְדַבֵּר בְּמַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב שֶׁלֹּא מָצִינוּ אוֹיֵב נוֹפֵל בִּירוּשָׁלַיִם אֶלָּא הוּא:
וְלֹא מָצְאוּ יְדֵיהֶם. וְכֹחָם, כְּשֶׁבָּאתָ לִפָּרַע מֵהֶם:
(ה) נָ֭אוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר מֵֽהַרְרֵי־טָֽרֶף׃
נְהִיר דְחִיל אַתְּ אֱלָהָא מְשַׁבַּח מִן בֵּית מַקְדְשָׁךְ יְזוּעוּן מִן קֳדָמָךְ מַלְכַיָא דְיָתְבִין בִּכְרַכֵּי טוּרַיָא אֲתַר בֵית כְּנִישׁוּת בִּזַתְהוֹן:
רש״ינָ֭אוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר. לְשׁוֹן ״נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ״ (איכה ב: ז), ״נֵאַרְתָּ בְרִית עַבְדֶּךָ״ (תהלים פט: מ) – מְנָאֵר אֶת אוֹיְבֶיךָ וְקָמֶיךָ וּמְטַאטְאָן מִן הָעוֹלָם. נָאוֹר עַל שֵׁם מַעֲשָׂיו נִקְרָא, כְּמוֹ ״חַנּוּן״ (שמות כב: כו), וְ״רַחוּם״ (תהלים קיא: ד), וְ״קַנּוֹא״ (יהושע כד: יט) – עַל שֵׁם שֶׁהוּא חוֹנֵן, שֶׁהוּא מְרַחֵם, שֶׁהוּא מְקַנֵּא:
אַדִּ֗יר מֵֽהַרְרֵי טָֽרֶף. חָזָק מֵעֲנָקִים טוֹרְפִים הַגְּבוֹהִים כְּהָרִים, וּלְנֶגְדְּךָ אֵין גְּבוּרָתָם נוֹדַעַת:
(ו) אֶשְׁתּֽוֹלְל֨וּ ׀ אַבִּ֣ירֵי לֵ֭ב נָמ֣וּ שְׁנָתָ֑ם וְלֹֽא־מָצְא֖וּ כׇל־אַנְשֵׁי־חַ֣יִל יְדֵיהֶֽם׃
אַשְׁלִחוּן מֵעִלַוֵיהוֹן זְיָנֵי קְרָבָא גִבָּרֵי לִבָּא אִתְנַמְנַמוּ בְּשִׁנְתְּהוֹן וְלָא סַפִּיקוּ כָּל גַבְרֵי חֵילָא לְמֵחַד זְיָנֵיהוֹן בִּידֵיהוֹן:
רש״יאֶשְׁתּֽוֹלְל֨וּ. כְּמוֹ הִשְׁתּוֹלְלוּ; כְּמוֹ ״וְאַחֲרֵי כֵן אֶתְחַבַּר אֲחַזְיָה וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב כ: לה) – כְּמוֹ הִתְחַבֵּר. וְנִגְזַר אֶשְׁתּוֹלְלוּ מִגִּזְרַת ״מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל״ (איוב יב: יז), וְהוּא לְשׁוֹן מִשְׁגֶּה וְ״שָׁלוּ״ (דניאל ג: כט), כְּשׁוֹטִים שׁוֹגִים; וְהַתָּי״ו נוֹפֶלֶת בִּלְשׁוֹן הַמִּתְפַּעֵל בְּאֶמְצַע הַתֵּיבָה, בְּכָל תֵּיבָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ שִׁי״ן:
נָמ֣וּ שְׁנָתָ֑ם. נִרְדְּמוּ בְּשֵׁינָה, לְשׁוֹן ״תְּנוּמָה״ (תהלים קלב: ד):
(ז) מִ֭גַּעֲרָ֣תְךָ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב נִ֝רְדָּ֗ם וְרֶ֣כֶב וָסֽוּס׃
מִמְזוּפְתָךְ אֱלָהָא דְיַעֲקֹב דְמַכוּן אַרְתִיכִין וּפְרָשִׁין אִתְעֲקַרוּ:
רש״ינִ֝רְדָּ֗ם וְרֶ֣כֶב וָסֽוּס. וָי״ו שֶׁל וְרֶכֶב טְפֵלָה הִיא, כְּמוֹ ״אֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה״ (בראשית לו: כד) – וָי״ו שֶׁל וְאַיָּה טְפֵלָה הִיא:
(ח) אַתָּ֤ה ׀ נ֥וֹרָא אַ֗תָּה וּמִֽי־יַעֲמֹ֥ד לְפָנֶ֗יךָ מֵאָ֥ז אַפֶּֽךָ׃
אַנְתְּ דְחִיל אַנְתְּ הוּא אֱלָהָא וּמַן יְקוּם קֳדָמָךְ מְעִדָן דְיִתְקוֹף רוּגְזָךְ:
רש״ימֵאָ֥ז אַפֶּֽךָ. מִשָּׁעָה שֶׁאַתָּה כּוֹעֵס:

משנה משנה סוטה ז׳

א. אֵלּוּ נֶאֱמָרִין בְּכָל לָשׁוֹן, פָּרָשַׁת סוֹטָה, וּוִדּוּי מַעֲשֵׂר, קְרִיאַת שְׁמַע, וּתְפִלָּה, וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:
ברטנורהאֵלּוּ נֶאֱמָרִין. פָּרָשַׁת סוֹטָה. דִּכְתִיב (במדבר ה) וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה, בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהוּא אוֹמֵר:
וּוִדּוּי מַעֲשֵׂר. בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת כוּ', אוֹמֵר בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּרְצֶה, דִּכְתִיב (דברים כו) וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה'‏ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה אוֹמֵר:
קְרִיאַת שְׁמַע. דִּכְתִיב (שם ו) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ:
וּתְפִלָּה. צִבּוּר שֶׁמִּתְפַּלְּלִין, מִתְפַּלְּלִין בְּכָל לָשׁוֹן. אֲבָל יָחִיד אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:
וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. דִּכְתִיב (שם ח) וּבֵרַכְתָּ, בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה מְבָרֵךְ:
וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן. בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִשְׁבִּיעוּם וְלֹא הוֹדוּ, חַיָּבִין. שְׁבוּעַת הָעֵדוּת יָלְפִינַן לַהּ דִּכְתִיב בָּהּ (ויקרא ה) וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ. וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן גָּמַר תֶּחֱטָא תֶחֱטָא מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת:
עיקר תוספות יום טוב(א) דְּאִי לָאו קְרָא הֲוָה אֲמִינָא נֵילַף בְּקַל וָחֹמֶר מִיְבָמָה דְּבִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. רַשִׁ"י:
(ב) וְרַשִׁ"י כָּתַב דְּהָכִי גָּרְסִינַן, וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, אֶל הָאִשָּׁה מַשְׁמַע דְּבָרִים הַנִּכְנָסִין בְּלִבָּהּ, שֶׁתְּהֵא מַכֶּרֶת בַּלָּשׁוֹן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ג) וְיָלֵיף אֲמִירָה מִסּוֹטָה. גְּמָרָא. וְאָתֵי שַׁפִּיר לְגִרְסַת רַשִׁ"י, דְּאִם לֹא כֵן מַאי אוּלְמֵיהּ דְּהַאי מֵהַאי:
(ד) וְאִצְטְרִיךְ לַאֲפוֹקֵי מֵרַבִּי דְּאָמַר בַּגְּמָרָא וְהָיוּ כִּכְתָבָם כוּ'. גְּמָרָא:
(ה) וּתְפִלָּה. גְּמָרָא, רַחֲמֵי הוּא, כָּל דְּבָעֵי מְצַלֵּי. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דְּהָא רַחֲמֵי נִינְהוּ, וְהַהוּא לִישָׁנָא דְּיָדַע לְכַוֵּן לְצַלֵּי:
(ו) דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל הַשּׁוֹאֵל צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי אֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִזְקָקִין לוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י יָחִיד צָרִיךְ שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, צִבּוּר לֹא צְרִיכִי לְהוּ, דִּכְתִיב הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאַס [אִיּוֹב לו], אֵינוֹ מוֹאֵס בִּתְפִלָּתָן שֶׁל רַבִּים. וּמַשְׁמַע לְהָרַ"ב דְּכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר לְשׁוֹנוֹת דְּלֹא, דְּהָא אֲרַמִּי קָרוֹב לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב דִּלְגִרְסָא שֶׁלָּנוּ צָרִיךְ לוֹמַר דְּתָנֵי וְשִׁיֵּר (אַף עַל פִּי שֶׁתָּנֵי אֵלּוּ) הַלֵּל וְקִדּוּשׁ וּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת וְהַמִּצְוֹת:
(ז) וְלֹא יָלְפִינַן מִבִּרְכוֹת הַר גְּרִזִּים כִּדְיָלְפִינַן מִנֵּיהּ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, לְהָכִי כְּתִיב וּבֵרַכְתָּ אֶת ה', כְּלוֹמַר מֵאַחַר שֶׁהַבְּרָכָה וְהַשֶּׁבַח כְּלַפֵּי הַשְּׁכִינָה תּוּכַל לְבָרֵךְ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁתִּרְצֶה, וּמִסְתָמָא בְּלָשׁוֹן שֶׁאַתָּה מַכִּיר שֶׁתִּתֵּן שֶׁבַח לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵב שָׁלֵם לַהֲנָאָתְךָ:
(ח) מִדְּלֹא כְּתִיב וְהִשְׁבִּיעוֹ בְּאָלָה. וְאִי לָאו קְרָא הֲוָה אֲמִינָא נֵילַף קוֹל קוֹל מִמֹּשֶׁה כְּדִלְקַמָּן מִשְׁנָה ג'. תּוֹסָפוֹת:
(ט) אַגַּב דְּיָלְפִינַן בִּשְׁבוּעוֹת גְּזֵרָה שָׁוָה זוֹ לְעִנְיָן אַחֵר נָקַט לָהּ נַמִּי הָכָא. דִּמְהֵיכִי תֵּיתֵי דְּנִבְעֵי בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. תּוֹסָפוֹת:
ב. וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. מִקְרָא בִכּוּרִים, וַחֲלִיצָה, בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, וּבִרְכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל, וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ, וּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר אֶל הָעָם:
ברטנורהמִקְרָא בִכּוּרִים. שֶׁהָיָה קוֹרֵא מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי (דברים כו) עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה:
וַחֲלִיצַת יְבָמָה. הִיא אוֹמֶרֶת (שם כה) מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי, וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ, וְאַחַר הַחֲלִיצָה אוֹמֶרֶת כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ:
בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַר גְּרִזִּים וּבְהַר עֵיבָל:
בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. נְשִׂיאַת כַּפַּיִם:
בִּרְכוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחַר עֲבוֹדַת הַיּוֹם שֶׁלִּפְנַי וְלִפְנִים הוּא קוֹרֵא אֶת הַפָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה, וּמְבָרֵךְ שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת הַמְּפֹרָשׁוֹת בְּמַתְנִיתִין:
וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ. הִיא פָּרָשַׁת הַקְהֵל, כְּדִמְפָרֵשׁ בְּסוֹף פִּרְקִין:
וּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה. (שם כא) יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה, כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ':
פָּרָשַׁת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. (שם כ) וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם וְגוֹ'‏ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם וְגוֹ':
ג. מִקְרָא בִכּוּרִים כֵּיצַד, (דברים כו) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (שם כז) וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ, מָה עֲנִיָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:
ברטנורהכֵּיצַד. כְּמוֹ מִנַּיִן:
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר. בַּבְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת שֶׁל הַר גְּרִזִּים:
מָה עֲנִיָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. דִּכְתִיב (שם כז) וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם, וּכְתִיב הָתָם (שמות יט) וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְּקוֹל, מַה לְּהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:
עיקר תוספות יום טוב(י) וְאַיְדֵי דְּמִשְׁנָה ה'‏ וּלְהַלָּן, תָּנֵי נַמִּי הָכָא כֵּיצַד:
(יא) בְּמַתַּן תּוֹרָה. וּבִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ נִתְּנָה. רַשִׁ"י. וְלֹא יָלֵיף קוֹל קוֹל מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת, דַּעֲנִיָּה וְקוֹל יָלֵיף. תּוֹסָפוֹת:
ד. חֲלִיצָה כֵּיצַד, (שם כה) וְעָנְתָה וְאָמְרָה, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ, מָה עֲנִיָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה, עַד שֶׁתֹּאמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה:
ברטנורהוְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה. אֵינוֹ צָרִיךְ לְלַמְּדָהּ בִּגְזֵרָה שָׁוָה, שֶׁמֵּעַצְמָהּ הִיא לְמֵדָה, וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה, כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה תֹּאמַר:
עיקר תוספות יום טוב(יב) עַד כוּ'. וְהָא דִּבְמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק י"ב דִּיבָמוֹת קְרִיאָה אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת בֵּין לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּין לְרַבִּי עֲקִיבָא, וְאִם קָרָא בִּלְשׁוֹן חֹל מְעַכֵּב, כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּיֵשׁ לוֹמַר דִּסְבִירָא לְהוּ דִקְרִיאָה מְעַכֶּבֶת, וְקָסָבַר לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּדָבָר זֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה. בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד. כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִזִּים וְאֶל הַר עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן שֶׁבְּצַד שְׁכֶם שֶׁבְּאֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא) הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגוֹ', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (בראשית יב) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה, מָה אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁכֶם, אַף אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן שְׁכֶם. שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר גְּרִזִּים וְשִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר עֵיבָל, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהָאָרוֹן עוֹמְדִים לְמַטָּה בָאֶמְצַע, הַכֹּהֲנִים מַקִּיפִין אֶת הָאָרוֹן, וְהַלְוִיִּם אֶת הַכֹּהֲנִים, וְכָל יִשְׂרָאֵל מִכָּאן וּמִכָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ח) וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרָיו וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן וְגוֹ'. הָפְכוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר גְּרִזִּים וּפָתְחוּ בַבְּרָכָה, בָּרוּךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן. הָפְכוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר עֵיבָל וּפָתְחוּ בַקְּלָלָה, (דברים כז) אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן, עַד שֶׁגּוֹמְרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בְסִיד, וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בַּאֵר הֵיטֵב, וְנָטְלוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָאוּ וְלָנוּ בִמְקוֹמָן:
ברטנורהשֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן. אֵצֶל שׁוֹמְרוֹן:
מִכָּאן וּמִכָּאן. עַל הֶהָרִים:
בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. בִּכְתָב שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וְכָל הָרוֹצֶה לְלָמְדָהּ יָבֹא וְיִלְמֹד. שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לָאֻמּוֹת לוֹמַר לֹא הָיָה לָנוּ מֵהֵיכָן לִלְמֹד:
אֶת הָאֲבָנִים. סָתְרוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ לְאַחַר שֶׁהֶעֱלוּ הָעוֹלוֹת וְהַשְּׁלָמִים:
וְלָנוּ בִמְקוֹמָן. בְּבֵית מְלוֹנָם בַּגִּלְגָּל, וְשָׁם הֵקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים:
עיקר תוספות יום טוב(יג) וְגוֹ'. וְסֵיפָא דִּקְרָא, נֶגֶד הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם:
(יד) בַּבְּרָכָה. כָּל הָאֲרוּרִים הָיוּ אוֹמְרִים תְּחִלָּה בִּלְשׁוֹן בְּרָכָה. רַשִׁ"י. וּבַגְּמָרָא מַפִּיק לָהּ מִקְּרָא:
(טו) אֵלּוּ וָאֵלּוּ. שֶׁבְּהַר גְּרִזִּים וּבְהַר עֵיבָל. וְהָא דִּכְתִיב וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ, לֹא שֶׁהָיוּ הַשְּׁבָטִים מְבָרְכִין וּמְקַלְּלִין, אֶלָּא הַלְוִיִּם הָעוֹמְדִים בֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים הוֹפְכִין פְּנֵיהֶם לְהַר גְּרִזִּים בַּבְּרָכָה וּלְהַר עֵיבָל בַּקְּלָלָה. רַשִׁ"י. שֶׁנֶּאֱמַר וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ:
(טז) וּפָתְחוּ כוּ'. בַּגְּמָרָא שָׁם, יָכוֹל יִהְיוּ כָּל הַבְּרָכוֹת קוֹדְמוֹת לַקְּלָלוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּרָכָה וּקְלָלָה, בְּרָכָה אַחַת קוֹדֶמֶת לַקְּלָלָה וְאֵין כָּל הַבְּרָכוֹת קוֹדְמוֹת לַקְּלָלוֹת. וּלְהָקִישׁ בְּרָכָה לַקְּלָלָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם בַּלְוִיִּם, וּבְקוֹל רָם, וּבִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּבִכְלָל וּפְרָט, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן:
(יז) בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. כָּתַב רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, זֶה יוֹרֶה שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כְּתוּבָה עֲלֵיהֶן. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הָיְתָה כְּתוּבָה מִבְּרֵאשִׁית עַד לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתָגֶיהָ וְזִיּוּנֶיהָ, וּמִשָּׁם נֶעְתְּקוּ. וְדֶרֶךְ נֵס הָיָה בְּלֹא סָפֵק לְמַלְאוֹת שִׁבְעִים לָשׁוֹן בְּכָל הַתּוֹרָה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים וּכְתִיבָתָם בְּיוֹם אֶחָד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יח) כְּלוֹמַר בִּכְתָב וְלָשׁוֹן:
(יט) הֵיטֵב. דְּאִם לֹא כֵן בַּאֵר הֵיטֵב לָמָּה לִי. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים תֵּבַת הֵיטֵב עוֹלָה שִׁבְעִים כָּזֶה ה'‏ ה"י הי"ט הֵיטֵ"ב (וְכֵן הִיא גִּרְסָא הַנְּכוֹנָה):
(כ) וְנָטְלוּ כוּ'. וּבַיְרוּשַׁלְמִי, עוֹד הוּא מַעֲשֵׂה נִסִּים, נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּינָה בְּלֵב כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה וְהִשִּׂיאוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהָיְתָה כְּתוּבָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן:
(כא) כְּדִכְתִיב וְהֶעֱלֵיתָ עָלָיו עוֹלוֹת. רַשִׁ"י. וּכְתִיב וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים. וְקָשֶׁה לִי, דַּעֲדִיפָא הֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ דְּאַף הַכְּתִיבָה הָיְתָה אַחַר הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁכֵּן סִדְרָן הַכָּתוּב:
ו. בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כֵּיצַד, בַּמְּדִינָה אוֹמְרִים אוֹתָהּ שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אֶחָת. בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, וּבַמְּדִינָה בְכִנּוּיוֹ. בַּמְּדִינָה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת יְדֵיהֶן כְּנֶגֶד כִּתְפֵיהֶן, וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף כֹּהֵן גָּדוֹל מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט) וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם:
ברטנורהבַּמְּדִינָה אוֹמֵר אוֹתָהּ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. שֶׁמַפְסִיקִין הַכֹּהֲנִים בֵּין פָּסוּק לְפָסוּק, וְעוֹנִים הַצִּבּוּר אָמֵן:
וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אֶחָת. לְפִי שֶׁאֵין עוֹנִים אָמֵן בַּמִּקְדָּשׁ וְאֵין כָּאן שׁוּם הֶפְסֵק:
כִּכְתָבוֹ. בְּיוּ"ד הֵ"א:
בְּכִנּוּיוֹ. בְּאַלֶ"ף דָּלֶ"ת. שֶׁאֵין מַזְכִּירִין הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ) בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, דְּהַיְנוּ בַּמִּקְדָּשׁ, שָׁם אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי:
כְּנֶגֶד כִּתְפֵיהֶן. מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, דִּכְתִיב וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם, וּכְתִיב (דברים יח) הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים, מָה הוּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, אַף בָּנָיו בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם כָּל הַיָּמִים:
וּבַמִּקְדָּשׁ. שֶׁמְּבָרְכִים אֶת הָעָם בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ וּשְׁכִינָה לְמַעְלָה מִקִּשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם, מַגְבִּיהִים יְדֵיהֶם לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁיהֶם:
שֶׁאֵין מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם כָּתוּב בּוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב(כב) בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. וְתֵימַהּ דְּלֹא פֵּרֵשׁ מְנָלָן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וּבַבְּרַיְתָא, כֹּה תְבָרְכוּ, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, נֶאֱמַר כָּאן תְּבָרְכוּ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כג) תֵּימַהּ, וַהֲלֹא עוֹנִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַשֵּׁם, כְּדִתְנַן מִשְׁנָה ח'‏ פֶּרֶק ג'‏ דְּיוֹמָא, וְזֶה הָיָה הֶפְסֵק גָּדוֹל מֵעֲנִיַּת אָמֵן. וְשֶׁמָּא הָיוּ עוֹנִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד לְאַלְתַּר כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִין הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא וְלֹא הָיוּ מַמְתִּינִין עַד סוֹף הַפָּסוּק. וּלְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מַפְסִיקִין בֵּין פָּסוּק לְפָסוּק חָשֵׁיב לְהוּ בְּרָכָה אַחַת. אֲבָל בֵּין בְּרָכָה לִבְרָכָה לֹא הָיוּ עוֹנִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, דְּלֹא הָיוּ עוֹנִין רַק כְּשֶׁהַמְּבָרֵךְ הָיָה אוֹמֵר בָּרוּךְ ה'‏ אֱלֹהֵי כוּ':
(כד) וּמִיהוּ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם הַגְבָּהָה בְּעָלְמָא בְּמַשְׁמָע:
(כה) וּבָא וְשֵׁרֵת (דְּבָרִים יח) אִתַּקַּשׁ בְּרָכָה לְשֵׁירוּת, דִּכְתִיב (שָׁם י) לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ:
(כו) וַיִּשָּׂא. נִרְאֶה לִי דְּלָאו רַבִּי יְהוּדָה אֲמָרָהּ, דְּאִי הָכִי לְדִידֵיהּ בִּגְבוּלִין נַמִּי לִבָּעֵי נְשִׂיאַת כַּפַּיִם לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁיהֶן, אֶלָּא אַרֵישָׁא מְהַדַּר גַּם כֵּן מְנָלָן שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשָּׂא:
ז. בִּרְכוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל כֵּיצַד. חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנָהּ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנָהּ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא עוֹמֵד, וְקוֹרֵא אַחֲרֵי מוֹת (שם טז), וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר (שם כג). וְגוֹלֵל אֶת הַתּוֹרָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקוֹ וְאוֹמֵר, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפִּקּוּדִים (במדבר כט) קוֹרֵא עַל פֶּה, וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת, עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַהוֹדָיָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל הַכֹּהֲנִים, וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה:
ברטנורהבִּרְכוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, לְאַחַר שֶׁכָּלְתָה עֲבוֹדַת הַיּוֹם קוֹרֵא בַתּוֹרָה וּמְבָרֵךְ שְׁמֹנֶה בְּרָכוֹת:
חַזַּן הַכְּנֶסֶת. שַׁמַּשׁ הַכְּנֶסֶת שֶׁטֹּרַח עִסְקֵי הַכְּנֶסֶת עָלָיו לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא לְהַפְשִׁיט אֶת הַתֵּבָה וּלְהָכִין [הַכֹּל]:
רֹאשׁ הַכְּנֶסֶת. עַל פִּיו נֶחְתָּכִין דִּבְרֵי הַכְּנֶסֶת, מִי יִפְרֹס עַל שְׁמַע, מִי יַפְטִיר בַּנָּבִיא, מִי יֵרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה:
סְגָן. הַמּוּכָן תַּחַת כֹּהֵן גָּדוֹל. שֶׁאִם יֶאֱרַע בּוֹ פְּסוּל יְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו:
וְהַסְּגָן לְכֹהֵן גָּדוֹל. וְכֻלָּן מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, דִּכְתִיב (משלי יד) בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ:
וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל. מִכְּלָל דְּיוֹשֵׁב הָיָה, שְׁמַע מִנָּהּ בְּעֶזְרַת נָשִׁים הָיָה קוֹרֵא. דְּאִי בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל קָיְמָא לָן אֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד בִּלְבַד:
וְקוֹרֵא אַחֲרֵי מוֹת. שֶׁהוּא מִסֵּדֶר יוֹם הַכִּפּוּרִים:
וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר. שֶׁבְּפָרָשַׁת שׁוֹר אוֹ כֶּשֶׂב, דִּסְמוּכָה הִיא לְפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת וְיָכוֹל לִגְלֹל סֵפֶר תּוֹרָה לְשָׁם בְּעוֹד שֶׁהַמְּתֻרְגְּמָן מְתַרְגֵּם פָּסוּק אַחֲרוֹן שֶׁל פָּרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת, וְאֵין כָּאן שָׁהוּת כְּדֵי שֶׁיַּפְסִיק הַמְּתֻרְגְּמָן:
וְגוֹלֵל אֶת הַתּוֹרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרָא בֶּעָשׂוֹר שֶׁל חֻמָּשׁ הַפְּקוּדִים, יִקְרָא אוֹתָהּ עַל פֶּה וְלֹא יִגְלֹל סֵפֶר תּוֹרָה לְשָׁם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָחוֹק וְיֵשׁ שָׁהוּת שֶׁיַּפְסִיק הַתֻּרְגְּמָן וְאִיכָּא גְּנַאי לַצִּבּוּר. וְלִקְרוֹת בִּשְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר, לְפִי שֶׁאֵין אָדָם אֶחָד קוֹרֵא בִּשְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה בַּצִּבּוּר, מִשּׁוּם פְּגָמוֹ שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה הָרִאשׁוֹן:
יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרִיתִי לִפְנֵיכֶם. מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לִקְרוֹת עוֹד עַל פֶּה, אַל תֹּאמְרוּ שֶׁחָסֵר מִן הַסֵּפֶר הַזֶּה לְכָךְ אֵינִי גּוֹלְלוֹ שָׁם. וְכָל כָּךְ לָמָּה, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל סֵפֶר תּוֹרָה:
עַל הַתּוֹרָה. בְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ:
וְעַל הָעֲבוֹדָה. רְצֵה ה'‏ אֱלֹהֵינוּ:
וְעַל מְחִילַת עָוֹן. אַתָּה בְחַרְתָּנוּ, שֶׁחוֹתֵם בָּהּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ:
וְעַל הַמִּקְדָּשׁ. שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְחוֹתֵם בָּהּ בָּרוּךְ אַתָּה ה'‏ שׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן:
וְעַל הַכֹּהֲנִים. שֶׁיְּקֻבַּל קָרְבְּנוֹתֵיהֶם בְּרָצוֹן. וְחוֹתֵם בָּהּ מְקַדֵּשׁ הַכֹּהֲנִים:
וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה. שֶׁיְּהוּ יִשְׂרָאֵל נוֹשָׁעִין מֵאוֹיְבֵיהֶם. וְחוֹתֵם בָּהּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים יְשׁוּעָה בָּרוּךְ אַתָּה ה'‏ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:
עיקר תוספות יום טוב(כז) בִּרְכוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל. לֹא אִתְפָּרֵשׁ מְנָלָן דְּאֵין נֶאֱמָרִין אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וּלְפִיכָךְ נִרְאֶה בְּעֵינַי דְּאַף עַל גַּב דְּקָאָמַר בִּרְכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא קָפֵיד אַבְּרָכוֹת עַצְמָן אֶלָּא עַל הַקְּרִיאָה מַה שֶּׁהוּא קוֹרֵא בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא תְהֵא אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְעַל זֶה אֵין צָרִיךְ רְאָיָה כְּלָל, דְּכֵיוָן שֶׁהוּא בְּסֵפֶר תּוֹרָה וְהִיא אֵינָהּ כְּתוּבָה אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְקַיְמָא לָן נַמִּי דְּבָרִים שֶׁבִּכְתָב אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָן עַל פֶּה, מְבֹאָר כְּשֶׁהָיָה קוֹרֵא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הָיָה קוֹרֵא. וּרְאָיָה מֵהָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ כוּ':
(כח) וְעַל יִשְׂרָאֵל. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י מִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל, וְחוֹתֵם בָּרוּךְ הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
ח. פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ כֵּיצַד. מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג, בַּשְּׁמִינִי בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, עוֹשִׂין לוֹ בִימָה שֶׁל עֵץ בָּעֲזָרָה, וְהוּא יוֹשֵׁב עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד וְגוֹ'. חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנָהּ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנָהּ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל נוֹתְנָהּ לַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא יוֹשֵׁב. אַגְרִיפָּס הַמֶּלֶךְ עָמַד וְקִבֵּל וְקָרָא עוֹמֵד, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים. וּכְשֶׁהִגִּיעַ (שם יז) לְלֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. אָמְרוּ לוֹ, אַל תִּתְיָרֵא אַגְרִיפָּס, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה. וְקוֹרֵא מִתְּחִלַּת אֵלֶּה הַדְּבָרִים (דברים א׳: א׳) עַד שְׁמַע, וּשְׁמַע (שם ו), וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ (שם יא), עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר (שם יד), כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר (שם כו), וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ (שם יז), וּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת (שם כח), עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה. בְּרָכוֹת שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מְבָרֵךְ אוֹתָן, הַמֶּלֶךְ מְבָרֵךְ אוֹתָן, אֶלָּא שֶׁנּוֹתֵן שֶׁל רְגָלִים תַּחַת מְחִילַת הֶעָוֹן:
ברטנורהבַּשְּׁמִינִי. בְּשָׁנָה שְׁמִינִית שֶׁל שְׁמִיטָה שֶׁעָבְרָה, שֶׁהִיא מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית זוֹ. בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב (דברים לא) בְּחַג הַסֻּכּוֹת, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב אַחֲרוֹן שֶׁל חָג, תַּלְמוּד לוֹמַר שָׁם בְּבֹא כָּל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת, מִתְּחִלַּת חֹל הַמּוֹעֵד:
אַגְרִיפָּס הַמֶּלֶךְ. מִזַּרְעוֹ שֶׁל הוֹרוֹדוּס הָיָה, וּבְיָמָיו נֶחְרַב בַּיִת שֵׁנִי:
זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. שֶׁהַמִּקְרָא הַזֶּה פְּסָלוֹ מִן הַמַּלְכוּת:
אָחִינוּ אָתָּה. שֶׁאִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל:
וְקוֹרֵא מִתְּחִלַּת אֵלֶּה הַדְּבָרִים עַד שְׁמַע. שֶׁבְּוָאֶתְחַנַּן. וּמְחַבֵּר עִם פָּרָשַׁת שְׁמַע פָּרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, שֶׁיֵּשׁ בְּפָרָשַׁת שְׁמַע קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם וּבְפָרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ קַבָּלַת עֹל מִצְוֹת. וּמְדַלֵּג, וְקוֹרֵא עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. וּמִשָּׁם מְדַלֵּג וְקוֹרֵא כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא זְמַן אָסִיף וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים וְהַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ בֵּין עַשֵּׂר לְכִי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר הָיָה קוֹרֵא אוֹתָם יַחַד, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בְּמַעַשְׂרוֹת. וְאַחַר כָּךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, שֶׁהֵן קַבָּלַת גְּזֵרוֹת וָעֳנָשִׁים שֶׁל תּוֹרָה. וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ, שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ:
עיקר תוספות יום טוב(כט) פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ כוּ'. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, הַקְּרִיאָה וְהַבְּרָכוֹת בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת כִּלְשׁוֹנָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם לוֹעֲזוֹת. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ בְּרָכוֹת מְנָלָן, וְעוֹד דְּמִשְׁנָתֵנוּ דָּיְקָא פָּרָשַׁת כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ל) דִּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן לֹא, דִּבְמוֹעֵד מַשְׁמַע בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד. תּוֹסָפוֹת:
(לא) בַּשְּׁמִינִי. בַּשְּׁמִינִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ, הָא אָמַרְתְּ בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, וּמְשָׁנִינַן אֵימָא בַּשְּׁמִינִית. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לב) בִּימָה. נִגְזַר מִשֵּׁם בָּמָה. עָרוּךְ:
(לג) וְקוֹרֵא. אוֹתָהּ קְרִיָּה עַל יְדֵי מֶלֶךְ הִיא כִּדְתַנְיָא בְּסִפְרִי בְּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לד) יוֹשֵׁב. בַּגְּמָרָא, דִּבְעֶזְרַת נָשִׁים הָיָה כוּ', דְּלֹא נִמְצָא מֶלֶךְ בְּבַיִת שֵׁנִי לְבֵית דָּוִד:
(לה) אָחִינוּ כוּ'. תְּלָתָא זִמְנֵּי, שֶׁכֵּן לְשׁוֹן חֲכָמִים. וּבְיֵשׁ סְפָרִים כָּפוּל וְלֹא מְשֻׁלָּשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לו) וּקְצָת קָשֶׁה, הָא אַחַר שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה מִיָּד בְּחַג הַסֻּכּוֹת עֲדַיִן אֵין אָסִיף וְאֵין מַתְּנוֹת עֲנִיִּים. וּבַיְרוּשַׁלְמִי, עַל יְדֵי שֶׁיֵּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִשְּׁבִיעִית לַשְּׁמִינִית, שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ אֶת הַמַּעַשְׂרוֹת:
(לז) וְאִי מִשּׁוּם דְּיֵשׁ כָּאן דִּלּוּג בַּתּוֹרָה יוֹתֵר בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיק הַמְּתֻרְגְּמָן, אֵין לַמֶּלֶךְ מְתֻרְגְּמָן וְאֵין מְתַרְגְּמִין אַחֲרָיו. רַשִׁ"י. וְקָשֶׁה דְּכָל שֶׁכֵּן דְּאִיכָּא גְּנַאי, וְלִי נִרְאֶה דְּהָכָא הַיְנוּ טַעְמָא דְּבִמְקוֹם הַמֶּלֶךְ וּכְבוֹדוֹ אֵין מַקְפִּידִין עַל שְׁהִיַּת הַצִּבּוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לח) וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וְצָרִיךְ עִיּוּן מְנָלָן לְשַׁנּוֹת סֵדֶר הַמִּשְׁנָה פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ וְאַחַר כָּךְ בְּרָכוֹת כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא סוטה ל״ח ב: ג׳-י״ד

בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כֵּיצָד. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו): וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל כֹּהֵן שֶׁמְּבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ. וְשֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֵין מִתְבָּרֵךְ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב) וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לְדוּכָן עוֹבֵר בִּשְׁלשָׁה עֲשֵׂה: כֹּה תְבָרְכוּ, אָמוֹר לָהֶם וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי. רַב אָמַר: חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה הוּא. וְלָא פְּלִיגֵי הָא דְּסָלִיק לִפְרָקִים. הָא דְּלָא סָלִיק לִפְרָקִים. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה בַּעֲבוֹדָה שׁוּב אֵינוֹ עוֹלֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט) וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיִּרְד מֵעֲשׂוֹת הַחַטָּאת וְהָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים. מַה לְּהַלָּן בַּעֲבוֹדָה אַף כָּאן בַּעֲבוֹדָה. אֵינִי וְהָא רִבִּי אָמֵי וְרִבִּי אָסֵי סַלְקֵי. רִבִּי אָמֵי וְרִבִּי אָסֵי מֵעִקָּרָא הֲווֹ עַקְרֵי כַּרְעַיְיהוּ מְמָטָא לָא הֲווֹ מָטוּ הָתָם וְכַדְּתָנֵי. רִבִּי אוֹשַׁעְיָא לָא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא עָקַר אֶת רַגְלָיו אֲבָל עָקַר אֶת רַגְלָיו עוֹלֶה. וּתְנָן נָמֵי אִם הַבְטָחָתוֹ שֶׁנּוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ רַשַּׁאי וַהֲוֵינָן בָּהּ הָא לֹא עָקַר. אֶלָּא דְּנָד פּוּרְתָּא הָכִי נָמֵי דְּעָקַר פּוּרְתָּא. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין נוֹתְנִין כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ אֶלָּא לְטוֹב עַיִן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב) טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל. אַל תִּקְרֵי יְבוֹרָךְ אֶלָּא יְבָרֵךְ. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עוֹפוֹת מַכִּירִין בְּצָרֵי הָעַיִן שֶׁנֶּאֱמַר (שם א) כִּי חִנָּם מְזוֹרָה הָרֶשֶׁת בְּעֵינֵי כָּל בַּעַל כָּנָף. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל הַנֶּהֱנֶה מִצָרֵי הָעַיִן עוֹבֵר בְּלָאו שֶׁנֶּאֱמַר (שם כג) אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן וְגוֹמֵר. כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֵּן הוּא אֱכוֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ וְגוֹמֵר. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין אַל תִּלְחַם וְאַל תִּתְאָו. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֵין עֶגְלָה עֲרוּפָה בָּאָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל צָרֵי הָעַיִן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא) וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה. וְכִי עַל לִבֵּנוּ עָלְתָה שֶׁזִּקְנֵי בֶּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָּמִים הֵם. אֶלָּא לֹא בָּא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ לֹא בָּא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת, לֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ בְּלֹא לְוִיָּה:
רש״יושמו את שמי - תלה הכתוב הדבר בהן להיות ברכה זו שימת שמו על עמו ולא עשאה צורך ישראל אלא צורך מקום:
ואברכה מברכיך - דאילו ואני אברכם אישראל קאי כר"ע דאמר באלו טריפות (חולין דף מט.) למדנו ברכה לישראל מפי כהנים מפי הגבורה לא למדנו כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר הכהנים מברכים את ישראל והקב"ה מסכים על ידם:
לפרקים - בחגים ובמועדים:
שאינו עולה בעבודה - קודם שיסיים שליח צבור רצה צריך לעלות על הדוכן:
וירד מעשות - אלמא בעוד עבודה בידו בירך ואח"כ וירד מעשות אלמא השתא הוא דגמר:
מעיקרא הוו עקרי כרעייהו - ממקומן בעבודה אבל רחוק היה מקומן מן הדוכן ולא מטו עד דגמרה ברכת העבודה:
ותנן נמי - בברכות אם הבטחתו כו' רישא הכי איתא העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטירוף ואם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו שלא תיטרף דעתו בשובו לתפלתו ולא ידע להתחיל מיד בשים שלום ואם הבטחתו שהוא מלומד בדבר ולא תטרף דעתו נושא את כפיו וחוזר לתפלתו:
רשאי - לישא את כפיו:
והא לא עלה בעבודה - אלא דעקר פורתא וש"מ סגי בהכי שעוקר מעט רגליו לילך לצד הדוכן בעבודה:
לברך - בהמ"ז:
לטוב עין - שונאי בצע וגומלי חסד בממונן:
מכירין בצרי עין - ואין אוכלים משלהם:
כי חנם מזורה הרשת - לעיל מיניה משתעי בצרי עין נארבה לדם וגו' כל הון יקר נמצא וגו' כי חנם מזורה הרשת לשון יזורה על נוהו גפרית כך דרכם של ציידים לזרות חטים ושעורים ברשתם כדי שיבואו העופות לאכול ואלו צרי העין חנם מאבדין מזונות שזורין ברשתם בעיני כל בעל כנף שאף הן מכירין בהן ואין נהנין ממזונותיהן:
כי כמו שער בנפשו - שער זה על כרחנו לשון פעל הוא ונקודתו מוכחת עליו שחציו קמץ וחציו פתח וטעמו למטה כאילו זה האוכל מירר והשעיר בנפשו של צר עין וכך הוא לשון כתאנים השוערים (ירמיהו כ״ט: י״ז) ומנחם בן סרוק פירשו לשון שיעור תמיד הוא משער כמה יאכל זה ועד מתי:
ופטרנוהו בלא מזונות - כלומר למזונות הוצרך ולא היה לו וראה אחד נושא מזונות ובא לחוטפם ממנו לאונס רעבון ועמד זה עליו והרגו:
בלא לוייה - חבורה שילך עמהם:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץאמר ר' יהושע בן לוי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתאוה לברכת כהנים — שנאמר: "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו, כז), כלומר, שהקדוש ברוך הוא מחכה עד שיברכו הכהנים ורק אז הוא עצמו מברכם. ואמר ר' יהושע בן לוי: כל כהן שמברך — מתברך הוא עצמו משמים, ושאינו מברך — אין מתברך, שנאמר: "ואברכה מברכיך" (בראשית יב, ג).
ואמר ר' יהושע בן לוי: כל כהן שאינו עולה לדוכן לברך — עובר בשלשה חיובי עשה שאינו מקיימם: "כה תברכו" (במדבר ו, כג), "אמור להם" (במדבר ו, כג), "ושמו את שמי" (במדבר ו, כז).
רב אמר: זה שלא עולה לדוכן חוששין (יש לחשוש) שמא בן גרושה או בן חלוצה הוא ופסול לכהונה, ולכן לא עלה.
ומעירים: ולא פליגי [ואין הם חלוקים], הא [כהן זה] שדיבר עליו ר' יהושע בן לוי — הוא זה דסליק [שעולה] לפרקים מזמן לזמן, שאין מקום לחשוד בו שהוא פסול, אבל הוא עובר על מצוות עשה כאשר אינו עולה, הא [כהן זה] שדיבר עליו רב — הוא זה דלא סליק [שאינו עולה] אף לפרקים ונותן מקום לחשוד שאינו כהן כלל.
ואמר ר' יהושע בן לוי: כל כהן שאינו עולה לדוכן בברכת העבודה שבתפילה, שוב אינו עולה, שנאמר: "וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים" (ויקרא ט, כב), מה להלן במשכן, נשא אהרן את כפיו בעבודה, כפי שנאמר שמיד אחר שנשא כפיו ירד מעשות החטאת וכו', אף כאן בתפילה — ברכת כהנים נערכת בעבודה.
ושואלים: איני [וכן הוא]? והא [והרי] ר' אמי ור' אסי שהיו כהנים סלקי [היו עולים] גם לאחר מכן! ומשיבים: ר' אמי ור' אסי מעיקרא הוו עקרי כרעייהו [מתחילה היו עוקרים את רגליהם] ללכת לברך כבר בברכת העבודה, ואולם ממטא [להגיע לדוכן] לא הוה מטו התם [היו מגיעים לשם] עד לאחר ברכת העבודה. וכדתני [וכפי ששנה] ר' אושעיא: לא שנו דבר זה שכהן שאינו עולה לדוכן בברכת עבודה שוב אינו מברך, אלא שלא עקר את רגליו, אבל עקר את רגליו לפני שסיים שליח ציבור את הברכה — עולה אפילו לאחר מכן.
ותנן נמי [ושנינו גם כן] בענין זה ששליח ציבור שהוא כהן — אינו מברך ברכת כהנים, אבל אם הבטחתו (מובטח לו) שנושא את כפיו וחוזר לתפלתו בלי בלבול — רשאי. והוינן [והיינו עוסקים ומתקשים] בה: הא [הרי] אם לא עקר ממקומו לעלות לדוכן? אלא צריך לומר דנד פורתא [שנע, שזז קצת] להראות שגם הוא רוצה לעלות, הכא נמי דעקר פורתא [כאן גם כן מדובר שהוא עוקר מעט] ממקומו.
ואמר ר' יהושע בן לוי: אין נותנין כוס של ברכה לברך ברכת המזון אלא למי שהוא טוב עין, שנאמר: "טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל" (משלי כב, ט), אל תיקרי [תקרא] "יבורך" אלא "יברך".
ואמר ר' יהושע בן לוי: מנין שאפילו עופות מכירין בצרי העין (קמצנים) ואינם באים אליהם — שנאמר: "כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף" (משלי א, יז), שמפרש שאף שהציידים הללו שמים מזונות ברשתם — אין העופות באים לאכול מהם.
ואמר ר' יהושע בן לוי: כל הנהנה מצרי העין עובר בלאו (מצות לא תעשה) — שנאמר: "אל תלחם (תאכל) את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו. כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך" (משלי כג, ו-ז). רב נחמן בר יצחק אמר: עובר בשני לאוין, שהרי נאמר שם "אל תלחם", "ואל תתאו".
ואמר ר' יהושע בן לוי: אין עגלה ערופה באה אלא בשביל צרי העין, שנאמר: "וענו ואמרו ידינו
לא שפכו את הדם הזה" (דברים כא, ז) ומדוע זקני העיר מתוודים וידוי זה? וכי על לבנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הם, שהם צריכים להודיע שלא הם הרגוהו? אלא הכוונה היא, שהם צריכים לומר שלא בא ההרוג לידינו ופטרנוהו, ולא ראינוהו והנחנוהו. וכוונתו לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות להאכילו, לא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה (ליווי). וצרי העין, שאינם נותנים מזונות — הם שגורמים לאדם שילך למקומות כאלה שעשוי ליהרג בהם.

זוהר ספר הזהר, ויחי מ׳

רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה הֲווּ אָזְלֵי בְּאָרְחָא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כָּל חַד וְחַד מִינָן לֵימָא מִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא. פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר (תהלים עט) אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַהֵר יְקַדְמוּנוּ וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּרְחִימוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל רָחִים לוֹן דְּאִנּוּן עַדְבֵיהּ וְאַחֲסַנְתֵּיהּ לָא מִסְתַּכַּל אַחֲרָא בְּדִינֵיהוֹן בַּר אִיהוּ בִּלְחוֹדֵיהּ. וְכֵיוָן דְּאִיהוּ מִסְתַּכַּל בְּדִינַיְהוּ אִתְמַלֵּי עֲלַיְהוּ רַחֲמִין בְּגִין דְּאִיהוּ כְּאָב דְּרָחִים עַל בָּנִים כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שם קג) כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם יְיָ וְגוֹ' וְכֵיוָן דְּאִשְׁתַּכַּח לוֹן חוֹבִין מַעֲבַר לוֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן עַד דְּאַעֲבָר לְכֻלְּהוּ מִקַּמֵּיהּ וְכֵיוָן דְּאַעֲבַר לוֹן מִקַּמֵּיהּ לָא אִשְׁתָּאַר עֲלַיְהוּ חוֹבִין לְמֵיהָב שׁוּלְטָנוּ לְסִטְרָא אָחֳרָא דְּדִינָא עֲלַיְהוּ. אָתֵי לְמֵיחָב קַמֵּיהּ כְּדִבְקַדְּמִיתָא אִנּוּן חוֹבִין קַדְּמָאֵי דְּאַעֲבַר מִקַּמֵּיהּ חֲשִׁיבָה עֲלַיְהוּ וְעָל דָּא כְּתִיב אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְגוֹ' דְּאִי רַחֲמֶיךָ לָא יַקְדִּימוּ עֲלַיְהוּ דְּיִשְׂרָאֵל לָא יָכְלִין לְקַיְּמָא בְּעָלְמָא בְּגִין דְּכַמָּה אִנּוּן מָארֵי דְּדִינָא קַשְׁיָא מָארֵי תְּרֵיסִין וְכַמָּה דָּלָטוֹרִין דְּקַיְּמֵי עֲלַיְהוּ דְּיִשְׂרָאֵל לְעֵילָא וְאִלְמָלֵא דְּאַקְדִּים קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רַחֲמֵי עֲלַיְהוּ דְּיִשְׂרָאֵל עַד לָא יַשְׁגַּח בְּדִינֵיהוֹן לָא יָכְלִין לְקַיְּמָא בְּעָלְמָא וְעַל דָּא מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַּלּוֹנוּ מְאֹד דַּלּוּתָא דְּעוֹבָדִין טָבִין דַּלּוּתָא דְּעוֹבָדִין דְּכַשְּׁרָן. תָּא חֲזֵי אִלְמָלֵי יְסַגְּלוּן יִשְׂרָאֵל עוֹבָדִין דְּכַשְּׁרַן קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא קַיְּמִין עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּעַלְמָא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִנּוּן גָּרְמִין לִשְׁאָר עַמִּין לְזָקְפָא רֵישַׁיְהוּ בְּעַלְמָא דְּאִלְמָלֵי יִשְׂרָאֵל לָא יְהוֹן חָטָּאן קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אִתְכַּפְיָן קַמַּיְהוּ. וְתָא חֲזֵי אִלְמָלֵא דְּאַמְשִׁיכוּ יִשְׂרָאֵל בְּעוֹבָדִין בִּישִׁין לִסְטָר אָחֳרָא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא הָא אִתְמָר דְּלָא שָׁלְטוּ שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא וְלָא אִתְגְּלוּ מֵעַל אַרְעָא וְעַל דָּא כְּתִיב כִּי דַּלּוֹנוּ מְאֹד דְּלֵית לָן עוֹבָדִין דְּכַשְּׁרָן כִּדְקָא חָזֵי וּבְגִין כָּךְ כִּי דַּלּוֹנוּ מְאֹד מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ:
תרגום הזוהררַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ יֹאמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה. פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת וְגוֹ'. בֹּא וּרְאֵה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁאוֹהֵב אוֹתָם, שֶׁהֵם גּוֹרָלוֹ וְנַחֲלָתוֹ, לֹא מִסְתַּכֵּל אַחֵר בְּדִינֵיהֶם, רַק הוּא בִּלְבַדּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בְּדִינֵיהֶם מִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא כְּאָב הַמְּרַחֵם עַל בָּנִים. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם ה' וְגוֹ'. וְאִם נִמְצָא לָהֶם עֲוֹנוֹת, מַעֲבִיר אוֹתָם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, עַד שֶׁמַּעֲבִירָם כֻּלָּן לְפָנָיו, וְכֵיוָן שֶׁהֱעֶבִירָם מִלְּפָנָיו לֹא נִשְׁאָר עֲלֵיהֶם עֲוֹנוֹת, לָתֵת מֶמְשָׁלָה לַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁיָּדוּנוּ אוֹתָם בִּשְׁבִילָם. בָּאוּ לַחֲטֹא לְפָנָיו כְּבַתְּחִלָּה, אֵלּוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים שֶׁכְּבָר הֶעֱבִירָם מִלְּפָנָיו, חוֹזֵר וְחוֹשֵׁב עֲלֵיהֶם. וְעַל כֵּן כָּתוּב, אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךְ וְגוֹ'. כִּי אִם לֹא יַקְדִּימוּ רַחֲמֶיךְ עַל יִשְׂרָאֵל, לֹא יוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁכַּמָּה הֵם בַּעֲלֵי הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְכַמָּה מְקַטְרְגִים עוֹמְדִים עַל יִשְׂרָאֵל מִלְּמַעְלָה, וְאִם לֹא הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל, מִטֶּרֶם שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בַּדִּין שֶׁלָּהֶם, לֹא יוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם, וְעַל כֵּן מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךְ כִּי דַּלּוֹנוּ מְאֹד, דְּהַיְנוּ דַּלּוּת שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים, דַּלּוּת שֶׁל מַעֲשִׂים יְשָׁרִים. בֹּא וּרְאֵה, אִם אָצְרוּ יִשְׂרָאֵל מַעֲשִׂים טוֹבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא הָיוּ עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם עַמִּים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָלוֹת בָּעוֹלָם, אֲבָל יִשְׂרָאֵל גּוֹרְמִים לִשְׁאָר הָעַמִּים, לְהָרִים אֶת רֹאשָׁם בָּעוֹלָם, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ חוֹטְאִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיוּ שְׁאָר הָעַמִּים עַכּוּ''ם נִכְנָעִים לִפְנֵיהֶם. וּבֹא וּרְאֵה, אִם לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִים בְּמַעֲשִׂים רָעִים, לְצַד הָאַחֵר, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה לָמַדְנוּ, שֶׁלֹּא הָיוּ שׁוֹלְטִים שְׁאָר עַמִּים עַכּוּ''ם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הוּגְּלוּ מִן הָאָרֶץ. וְעַל זֶה כָּתוּב, כִּי דַּלּוֹנוּ מְאֹד, שֶׁאֵין לָנוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים כָּרָאוּי, וְעַל כֵּן, כִּי דַלּוֹנוּ וְגוֹ'.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות ד׳: א׳-ב׳

א. כָּל הַמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אוֹ בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלש צָרִיךְ לְבָרֵךְ אוֹתָהּ בַּמָּקוֹם שֶׁאָכַל. אָכַל כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ יוֹשֵׁב בַּמָּקוֹם שֶׁפָּסַק וִיבָרֵךְ. אָכַל כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. שָׁכַח לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְנִזְכַּר קדֶם שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו מְבָרֵךְ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר. וְאִם הָיָה מֵזִיד חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ וּמְבָרֵךְ. וְאִם בֵּרֵךְ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְכֵן אִם בֵּרֵךְ כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד אוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וּלְכַתְּחִלָּה לֹא יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְלֹא בְּרָכָה מֵעֵין שָׁלשׁ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּבְמָקוֹם שֶׁאָכַל:
ב. מִי שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אִם בֵּרֵךְ הַמּוֹצִיא אוֹ לֹא בֵּרֵךְ הַמּוֹצִיא אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ מִן הַתּוֹרָה. שָׁכַח לְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא אִם נִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא גָּמַר סְעֻדָּתוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ וְאִם נִזְכַּר לְאַחַר שֶׁגָּמַר אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ:

מוסר ספר חסידים רי״ט-ר״כ

(ויקרא כב) וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּים עַל קִדּוּשׁ ה' וְאֵין הַנָּכְרִים מְצֻוִּין עַל קִדּוּשׁ ה'. רִבִּי אַבָּא חַד זִימְנָא הֲוָה מְחַיֵּט גַּבֵּי חַד אַרְמָאִי בְּרוֹמִי אַייְתִי לֵהּ בְּשַׂר נְבֵלָה. אָמַר לֵהּ: אָכִיל אוֹ אֲנָא קָטִיל לָךְ. אָמַר לֵהּ: אִית בָּעִית מִקְטַל קְטוֹל לֵית אֲנָא אָכִיל בָּשָׂר דִּנְבֵלָה. אָמַר לֵהּ: מָאן מוֹדַע לָךְ דְּאִלּוּ אָכַלְתְּ הַוְינָא קָטִיל לָךְ. אוֹ יְהוּדִי אוֹ אַרְמִאִי. נָכְרִים שֶׁדּוֹחֲקִים אֶת הַיְּהוּדִים לֶאֱכֹל נְבֵלָה אִם רוֹצֶה לֵהָרֵג כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאכַל יוּכַל לַעֲשׂוֹת: אֶחָד סִפֵּר לַחֲבֵרוֹ: אֲנִי הָלַכְתִּי בֵּין הָעַכּוּ''ם בְּבִגְדֵי כֹּהֲנִים כְּדֵי שֶׁיְּהֵא דּוֹמֶה לָהֶם וְלֹא יַזִּיקוּהוּ וְאֶחָד סִפֵּר לִמַּדְתִּי סִפְרֵיהֶם וּכְשֶׁאֲנִי בֵּינֵיהֶם אֲנִי אוֹמֵר מִזְמוֹרִים בִּלְשׁוֹנָם לְקַיֵּם הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. אָמַר הֶחָכָם עֲלֵיכֶם נֶאֱמַר (יחזקאל כ) חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם שֶׁהֲרֵי רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר נֶאֱמָן עָלַי הַדַּיָּן וְנִצְטַעֵר שֶׁעַל כֵּן נִצֹל:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

שמע בחצותתהילים ישראלשמות לרפואהמילוי משאלותעילוי נשמה
הערוץ של הרב ביוטיוב