תורה דברים כ״ט: י״ט-כ״ג
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:
כט (יט) לֹא־יֹאבֶ֣ה יְהֹוָה֮ סְלֹ֣חַֽ לוֹ֒ כִּ֣י אָ֠ז יֶעְשַׁ֨ן אַף־יְהֹוָ֤ה וְקִנְאָתוֹ֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְרָ֤בְצָה בּוֹ֙ כׇּל־הָ֣אָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וּמָחָ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃
לָא יֵיבֵי יְיָ לְמִשְׁבַּק לֵיהּ אֲרֵי בְּכֵן יִתְקֵף רָגְזָא דַיְיָ וְחֶמְתֵיהּ בְּגַבְרָא הַהוּא וְיִדְבְּקוּן בֵּיהּ כָּל לְוָטַיָּא דִּכְתִיבִין בְּסִפְרָא הָדֵין וְיִמְחֵי יְיָ יָת שְׁמֵיהּ מִתְּחוֹת שְׁמַיָּא:
רש״י יעשן אף ה'. עַל יְדֵי כַעַס הַגּוּף מִתְחַמֵּם וְהֶעָשָׁן יוֹצֵא מִן הָאַף, וְכֵן (שמואל ב כ״ב: ט׳) "עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ", וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין זוֹ לִפְנֵי הַמָּקוֹם, הַכָּתוּב מַשְׁמִיעַ אֶת הָאֹזֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא רְגִילָה וִיכוֹלָה לִשְׁמֹעַ כְּפִי דֶרֶךְ הָאָרֶץ:וְקִנְאָתוֹ֙. לְשׁוֹן חֵמָה, אנפרטמי"נט, אֲחִיזַת לְבִישַׁת נְקָמָה וְאֵינוֹ מַעֲבִיר עַל הַמִּדָּה:
(כ) וְהִבְדִּיל֤וֹ יְהֹוָה֙ לְרָעָ֔ה מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹל֙ אָל֣וֹת הַבְּרִ֔ית הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּֽה׃
וְיַפְרְשִׁנֵּיהּ יְיָ לְבִישָׁא מִכֹּל שִׁבְטַיָּא דְיִשְׂרָאֵל כְּכֹל לְוָטֵי קְיָמָא דִּכְתִיבִין בְּסִפְרָא דְאוֹרַיְתָא הָדֵין:
רש״י הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּֽה. וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר "גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה … בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת"? הַזֹּאת — לְשׁוֹן נְקֵבָה מוּסָב אֶל הַתּוֹרָה, הַזֶּה — לְשׁוֹן זָכָר מוּסָב אֶל הַסֵּפֶר, וְעַל יְדֵי פִסּוּק הַטְּעָמִים הֵן נֶחֱלָקִין לִשְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת, בְּפָרָשַׁת הַקְּלָלוֹת הַטִּפְּחָא נְתוּנָה תַּחַת בְּסֵפֶר, וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת דְּבוּקִים זֶה לָזֶה, לְכָךְ אָמַר הַזֹּאת, וְכָאן הַטִּפְּחָא נְתוּנָה תַּחַת הַתּוֹרָה, נִמְצָא סֵפֶר הַתּוֹרָה דְּבוּקִים זֶה לָזֶה, לְפִיכָךְ לְשׁוֹן זָכָר נוֹפֵל אַחֲרָיו, שֶׁהַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַסֵּפֶר:
(כא) וְאָמַ֞ר הַדּ֣וֹר הָאַחֲר֗וֹן בְּנֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֤ר יָק֙וּמוּ֙ מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם וְהַ֨נׇּכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖א מֵאֶ֣רֶץ רְחוֹקָ֑ה וְ֠רָא֠וּ אֶת־מַכּ֞וֹת הָאָ֤רֶץ הַהִוא֙ וְאֶת־תַּ֣חֲלֻאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה יְהֹוָ֖ה בָּֽהּ׃
וְיֵימַר דָּרָא בַתְרָאָה בְּנֵיכוֹן דִּי יְקוּמוּן מִבַּתְרֵיכוֹן וּבַר עַמְמִין דְּיֵיתֵי מֵאַרְעָא רְחִיקָא וְיֶחֱזוּן יָת מְחָתָא דְּאַרְעָא הַהִיא וְיָת מַרְעָהָא דִּי אַמְרַע יְיָ בַּהּ:
(כב) גׇּפְרִ֣ית וָמֶ֘לַח֮ שְׂרֵפָ֣ה כׇל־אַרְצָהּ֒ לֹ֤א תִזָּרַע֙ וְלֹ֣א תַצְמִ֔חַ וְלֹא־יַעֲלֶ֥ה בָ֖הּ כׇּל־עֵ֑שֶׂב כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֤ם וַעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה וּצְבֹיִ֔ים אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה בְּאַפּ֖וֹ וּבַחֲמָתֽוֹ׃
גָּפְרֵתָא וּמִלְחָא יְקִידַת כָּל אַרְעַהּ לָא תִזְרַע וְלָא תַצְמַח וְלָא יִסַּק בַּהּ כָּל עֶסְבָּא כְּמַהְפֶּכְתָּא דִּסְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם דִּי הֲפַךְ יְיָ בְּרָגְזֵיהּ וּבְחֶמְתֵיהּ:
(כג) וְאָֽמְרוּ֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֧ה יְהֹוָ֛ה כָּ֖כָה לָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את מֶ֥ה חֳרִ֛י הָאַ֥ף הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃
וְיֵימְרוּן כָּל עַמְמַיָּא עַל מֶה עֲבַד יְיָ כְּדֵין לְאַרְעָא הָדָא מָא תְקוֹף רָגְזָא רַבָּא הָדֵין:
נביאים ישעיהו ס״ב: ט׳-ס״ג: א׳
סב (ט) כִּ֤י מְאַסְפָיו֙ יֹאכְלֻ֔הוּ וְהִֽלְל֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה וּמְקַבְּצָ֥יו יִשְׁתֻּ֖הוּ בְּחַצְר֥וֹת קׇדְשִֽׁי׃ {ס}
אֲרֵי דְכַנְשׁוֹהִי לְעִבּוּרָא יֵיכְלוּנֵהּ וִישַׁבְּחוּן קֳדָם יְיָ וּדְעַצְרוֹהִי לְחַמְרָא יִשְׂתּוּנֵהּ בְּדָרַת קוּדְשִׁי:
רש״י יֹאכְלֻ֔הוּ. מוּסָב עַל דְּגָנֵךְ (ישעיה סב: ח):יִשְׁתֻּ֖הוּ. מוּסָב עַל תִּירוֹשֵׁךְ (ישעיהו סב: ח):מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם. נִתְנַבֵּא הַנָּבִיא עַל שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בֶּאֱדוֹם, וְהוּא עַצְמוֹ בִּכְבוֹדוֹ יַהֲרֹג אֶת שַׂר שֶׁלָּהֶם תְּחִלָּה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו לד: ה) ״כִּי רִוְתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי״ וְאַחַר כָּךְ ״עַל אֱדוֹם תֵּרֵד״, וְנִכָּר בְּזַעַם פָּנָיו שֶׁהֲרָגָם הֶרֶג רַב. וְהַנָּבִיא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן מִלְחֲמוֹת בְּנֵי אָדָם לְבוּשֵׁי בְּגָדִים, וּבְהָרְגָם הֶרֶג הַדָּם נִתָּז עַל בִּגְדֵיהֶם, כִּי כֵּן דֶּרֶךְ הַכְּתוּבִים מְדַבְּרִים בַּשְּׁכִינָה כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמוֹעַ, וְכֵן (יחזקאל מג: ב) ״וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים״, דִּמָּה הַנָּבִיא קוֹל חָזָק שֶׁלּוֹ לְקוֹל מַיִם רַבִּים לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לִשְׁמוֹעַ, שֶׁאֵין לְהָבִין וּלְהַאֲזִין בְּרוּחַ גְּבוּרוֹת אֱלֹהֵינוּ לְהַשְׁמִיעָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא:
(י) עִבְר֤וּ עִבְרוּ֙ בַּשְּׁעָרִ֔ים פַּנּ֖וּ דֶּ֣רֶךְ הָעָ֑ם סֹ֣לּוּ סֹ֤לּוּ הַֽמְסִלָּה֙ סַקְּל֣וּ מֵאֶ֔בֶן הָרִ֥ימוּ נֵ֖ס עַל־הָֽעַמִּֽים׃
אֲמַר נְבִיָא עֲבָרוּ וְתוּבוּ בְּתַרְעַיָא אַפְנוֹ לֵב עַמָא לְאוֹרַח תַּקְנָא בַּסְרוּ בְּשׂוּרָן טָבָן וְנֶחָמָן לְצַדִיקַיָא דִסְלִיקוּ הִירְהוּר יִצְרָא דְהוּא כְּאֶבֶן תַּקְלָא אֲרִימוּ אָתָא עַל עַמְמַיָא:
רש״י עִבְר֤וּ עִבְרוּ֙ בַּשְּׁעָרִ֔ים. ״אָמַר נְבִיָּיא: עִבְרוּ וְתוּבוּ בְּתַרְעַיָּא, אַפְנוּ לִבָּא דְעַמָּא לְאוֹרַח תַּקְנָא״ (תרגום יונתן):סֹ֣לּוּ סֹ֤לּוּ הַֽמְסִלָּה֙. כִּבְשׁוּ הַדֶּרֶךְ בטי״ץ לוקמי״ן בלע״ז. סֹלּוּ לְשׁוֹן ׳מְסִלָּה׳ הוּא:סַקְּל֣וּ מֵאֶ֔בֶן. סַקְּלוּ הַמְּסִלָּה וְהַשְׁלִיכוּ אַבְנֵי מִכְשׁוֹל לַצְּדָדִין, סַקְּלוּ. אישפירייר״ן בלע״ז:הָרִ֥ימוּ נֵ֖ס. כְּלוֹנָס, פורק״א בלע״ז. אוֹת הוּא שֶׁיִּקָּבְצוּ אֵלַי, וְיָבִיאוּ לִי אֶת הַגּוֹלִים אֶצְלָם:
(יא) הִנֵּ֣ה יְהֹוָ֗ה הִשְׁמִ֙יעַ֙ אֶל־קְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ אִמְרוּ֙ לְבַת־צִיּ֔וֹן הִנֵּ֥ה יִשְׁעֵ֖ךְ בָּ֑א הִנֵּ֤ה שְׂכָרוֹ֙ אִתּ֔וֹ וּפְעֻלָּת֖וֹ לְפָנָֽיו׃
הָא יְיָ אַשְׁמַע לִסְיָפֵי אַרְעָא אֱמָרוּ לִכְנִשְׁתָּא דְצִיוֹן דָא פָרְקִיךְ מִתְגְלֵי הָא אֲגַר עָבְדֵי מֵימְרֵהּ עִמֵהּ וְכָל עוֹבָדֵיהוֹן גְלַן קֳדָמוֹהִי:
רש״י הִנֵּ֤ה שְׂכָרוֹ֙. שֶׁמּוּכָן לָתֵת לַעֲבָדָיו מוּכָן אִתּוֹ:וּפְעֻלָּת֖וֹ. שְׂכַר הַפְּעֻלָּה שֶׁפָּעֲלוּ עִמּוֹ לְפָנָיו, הוּא מוּכָן לָתֵת:
(יב) וְקָרְא֥וּ לָהֶ֛ם עַם־הַקֹּ֖דֶשׁ גְּאוּלֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלָךְ֙ יִקָּרֵ֣א דְרוּשָׁ֔ה עִ֖יר לֹ֥א נֶעֱזָֽבָה׃ {ס}
וְיִקְרוֹן לְהוֹן עַמָא דְקוּדְשָׁא פְּרִיקַיָא דַייָ וְלִיךְ יִתְקְרֵי תְבִיעֲתָא קַרְתָּא דְלָא אִתְרְחָקַת:
סג (א) מִי־זֶ֣ה ׀ בָּ֣א מֵאֱד֗וֹם חֲמ֤וּץ בְּגָדִים֙ מִבׇּצְרָ֔ה זֶ֚ה הָד֣וּר בִּלְבוּשׁ֔וֹ צֹעֶ֖ה בְּרֹ֣ב כֹּח֑וֹ אֲנִ֛י מְדַבֵּ֥ר בִּצְדָקָ֖ה רַ֥ב לְהוֹשִֽׁיעַ׃
מַן אֲמַר אִלֵין עָתִיד לְאַיְתָאָה מָחָא עַל אֱדוֹם פּוּרְעָנָא תַקִיפָא עַל בָּצְרָה לְמֶעְבַּד פּוּרְעֲנוּת דִין עַמֵהּ כְּמָא דְקַיֵים לְהוֹן בְּמֵימְרֵהּ אֲמַר הָא אֲנָא מִתְגְלֵי כְּמָא דְמַלֵלִית בְּזָכוּ סַגְיָא קֳדָמַי חֵיל לְמִפְרַק:
רש״י מִבׇּצְרָ֔ה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (מכות יב.): שְׁתֵּי טָעֻיּוֹת עָתִיד שַׂר שֶׁל שֵׂעִיר לִטְעוֹת, כְּסָבוּר הוּא שֶׁבָּצְרָה הִיא ״בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר״ (דברים ד: מג) שֶׁהָיְתָה עִיר מִקְלָט, וְטוֹעֶה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין קוֹלֶטֶת אֶלָּא שׁוֹגֵג וְהוּא הָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל מֵזִיד. וְעוֹד יֵשׁ מִדְרַשׁ אַגָּדָה (בראשית רבה פג ג), עַל שֶׁהִסְפִּיקָה בָּצְרָה מֶלֶךְ לְשֵׂעִיר בְּמוֹת מַלְכָּהּ הָרִאשׁוֹן ״וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה״ (בראשית לו: לג), וּבָצְרָה מִמּוֹאָב הִיא, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״עַל קְרִיּוֹת וְעַל בָּצְרָה״ (ירמיהו מח: כד):זֶ֣ה. (שֶׁהָיָה) הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ וְצֹעֶה וְנֶאֱזָר בְּרֹב כֹּחוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבוֹ: אֲנִי הוּא שֶׁעָלְתָה לְפָנַי לְדַבֵּר בְּצִדְקַת הָאָבוֹת וּבְצִדְקַת דּוֹרוֹ שֶׁל צָרָה, וְצִדְקָתִי גַּם הִיא עִמָּהֶם, וְנִגְלֵיתִי לִהְיוֹת רַב לְהוֹשִׁיעַ. וְהֵם אוֹמְרִים: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ? מַדּוּעַ בְּגָדֶיךָ אֲדוּמִים?
כתובים תהילים ע״ז: א׳-ה׳
עז (א) לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־[יְדוּת֗וּן] (ידיתון) לְאָסָ֥ף מִזְמֽוֹר׃
לְשַׁבָּחָא עַל יַד יְדוּתוּן לְאָסָף תּוּשְׁבְּחָא:
רש״י עַל יְדוּתוּן. עַל הַדָּתוֹת וְעַל הַדִּינִין הָעוֹבְרִים עַל יִשְׂרָאֵל:
(ב) קוֹלִ֣י אֶל־אֱלֹהִ֣ים וְאֶצְעָ֑קָה קוֹלִ֥י אֶל־אֱ֝לֹהִ֗ים וְהַאֲזִ֥ין אֵלָֽי׃
קָלִי קֳדָם יְיָ וְאֶקְבַּל קָלִי קֳדָם אֱלָהָא וְאַצֵית מֵימְרִי:
(ג) בְּי֥וֹם צָרָתִי֮ אֲדֹנָ֢י דָּ֫רָ֥שְׁתִּי יָדִ֤י ׀ לַ֣יְלָה נִ֭גְּרָה וְלֹ֣א תָפ֑וּג מֵאֲנָ֖ה הִנָּחֵ֣ם נַפְשִֽׁי׃
בְּיוֹם עָקְתִי אוּלְפָן מִן קֳדָם יְיָ תְּבַעֵית שְׁרַת עֲלַי נְבוּאָה בְּלֵילְיָא זִלְגַת עֵינִי דִמְעֲתָא וְלָא סְפוּג סְרִיבַת לְאִתְנְחָמָא נַפְשִׁי:
רש״י יָדִ֤י. מַכָּתִי:לַ֣יְלָה נִ֭גְּרָה. בַּגָּלוּת זֶה שֶׁהוּא כְּלַיְלָה, הִיא נִגְּרָה לֵחָה וּמָרָה:וְלֹ֣א תָפ֑וּג. וְלֹא תִדְמֶה נִגְּרָתָהּ:
(ד) אֶזְכְּרָ֣ה אֱלֹהִ֣ים וְאֶהֱמָ֑יָה אָשִׂ֓יחָה ׀ וְתִתְעַטֵּ֖ף רוּחִ֣י סֶֽלָה׃
אֶדְכַּר אֱלָהָא וְאֶרְגוּשׁ קֳדָם יְיָ אֲמַלֵל וְתִשְׁתַּלְהֵי רוּחִי לְעַלְמִין:
רש״י אֶזְכְּרָ֣ה אֱלֹהִ֣ים. הַחֶסֶד שֶׁהָיָה רָגִיל לַעֲשׂוֹת לִי בִּימֵי חִבָּתִי:אָשִׂ֓יחָה. בְּאוֹתָן חֲסָדִים וְטוֹבוֹת:וְתִתְעַטֵּ֖ף רוּחִ֣י. פַּשְׁמִי״ר בְּלַעַ״ז:
(ה) אָ֭חַזְתָּ שְׁמֻר֣וֹת עֵינָ֑י נִ֝פְעַ֗מְתִּי וְלֹ֣א אֲדַבֵּֽר׃
אֲחַדְתָּא תִּימוֹרָתָא דְעַיְנָי אִטָרְפֵית וְלָא אֲמַלֵל:
רש״י אָ֭חַזְתָּ שְׁמֻר֣וֹת עֵינָ֑י. שְׁמוּרוֹת לְשׁוֹן אַשְׁמוּרוֹת הַלַּיְלָה, שֶׁאָדָם נֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וְדַעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת וְלִבּוֹ חוֹזֵר עָלָיו. וַאֲנִי אֵינִי כֵּן בַּלַּיְלָה זוֹ שֶׁל גָּלוּת: תָּמִיד עֵינַי נִדְבָּקוֹת, כְּאָדָם נִרְדָּם מֵאֹטֶם לֵב. בַּצָּרוֹת שֶׁאֲנִי רוֹאֶה נִפְעֲמָה רוּחִי וְאֵין הַדִּבּוּר בִּי:
משנה משנה סוטה ט׳
א. עֶגְלָה עֲרוּפָה, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא) כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה וְגוֹ' וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ, שְׁלשָׁה מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ יוֹצְאִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר זְקֵנֶיךָ, שְׁנַיִם, וְשֹׁפְטֶיךָ, שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד:
ברטנורה עֶגְלָה עֲרוּפָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. מַה שֶּׁהַזְּקֵנִים אוֹמְרִים יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הֻזְקְקוּ לְאָמְרָן:שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִמָּצֵא כוּ'. וּבְאוֹתוֹ פָּרָשָׁה נֶאֱמָר וְעָנוּ וְאָמְרוּ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כז) וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ, מַה לְּהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:הָיוּ יוֹצְאִים. וּבָאִים שָׁם וּמוֹדְדִים מִן הֶחָלָל לְצַד הָעֲיָרוֹת שֶׁסְּבִיבוֹתָיו לֵידַע אֵיזוֹ קְרוֹבָה:אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל. אֵין בֵּית דִּין עֲשׂוּיִין שֶׁיְּהֵא אֶפְשָׁר לַחְלֹק שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא הָרֹב לְצַד אֶחָד לְקַיֵּם אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת. (שמות כג):
עיקר תוספות יום טוב (א) כִּי יִמָּצֵא. הָכִי קָאָמַר, שֶׁנֶּאֱמַר וְעָנוּ וְאָמְרוּ כוּ', וְסֵדֶר עֶגְלָה עֲרוּפָה כֵּיצַד, כִּי יִמָּצֵא. גְּמָרָא: (ב) שְׁלֹשָׁה כוּ'. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא זְקֵנֶיךָ שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה: (ג) שְׁנַיִם. וְתַנָּא קַמָּא הַהוּא מִבַּעְיָא לֵיהּ לִמְיֻחָדִין שֶׁבְּשֹׁפְטֶיךָ. וְרַבִּי יְהוּדָה וָי"ו דִּוְשֹׁפְטֶיךָ דָרֵישׁ לְמִנְיָנָא לְהָבִיא עוֹד שְׁנַיִם, וְתַנָּא קַמָּא וָי"ו לֹא דָרֵישׁ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב. נִמְצָא טָמוּן בְּגַל, אוֹ תָלוּי בְּאִילָן, אוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בָּאֲדָמָה, וְלֹא טָמוּן בְּגַל. נֹפֵל, וְלֹא תָלוּי בְּאִילָן. בַּשָּׂדֶה, וְלֹא צָף עַל פְּנֵי הַמָּיִם. נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר, אוֹ לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין. נִמְצָא מְכֻוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת, שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְאֵין יְרוּשָׁלַיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה:
ברטנורה נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר. אֵצֶל גְּבוּל הַגּוֹיִם:לֹא הָיוּ מוֹדְדִים. דִּכְתִיב כִּי יִמָּצֵא חָלָל, פְּרָט לְמַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ, שֶׁסָּמוּךְ לִגְבוּל הַגּוֹיִם כְּאִלּוּ הִמְצִיא עַצְמוֹ לְמִיתָה הוּא:לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין לֹא הָיוּ מוֹדְדִין. אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין. הָכִי קָאָמַר, נִמְצָא סָמוּךְ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין, אֵין מוֹדְדִין לָהּ, אֶלָּא לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין מוֹדְדִין, אֵיזוֹ עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין קְרוֹבָה לוֹ. וְאִי לֹא הַדַר תַּנְיֵהּ, הֲוָה אֲמִינָא אֵין מוֹדְדִין כְּלָל, תַּלְמוּד לוֹמַר וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר, מִכָּל מָקוֹם, דְּהַאי הָעִיר קְרָא יְתֵרָא הוּא, דְּמָצֵי לְמִכְתָּב וְהָיָה הָעִיר הַקְּרוֹבָה אֶל הֶחָלָל וְיָצְאוּ זְקֵנֶיהָ:מְכֻוָּן. מְצֻמְצָם, שֶׁאֵין זוֹ קְרוֹבָה לוֹ מִזּוֹ אֲפִלּוּ מְלֹא חוּט:שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה, אֶלָּא שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת עֶגְלָה אַחַת בְּשֻׁתְּפוּת. וְהָכִי אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא בִּבְכוֹרוֹת:אֵין יְרוּשָׁלַיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה. דִּכְתִיב (דברים כא) בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, פְּרָט לִירוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים:
עיקר תוספות יום טוב (ד) בֵּית דִּין. דְּבָעִינַן זִקְנֵי הָעִיר וְלֵיכָּא. גְּמָרָא: (ה) דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. גְּמָרָא, קָסָבַר אִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם, וּקְרוֹבָה וַאֲפִלּוּ קְרוֹבוֹת, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י כְּמוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה [יוֹנָה ד]:
ג. נִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, מוֹלִיכִין הָרֹאשׁ אֵצֶל הַגּוּף, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ:
ברטנורה נִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד. הַשְׁתָּא לֹא מַיְרֵי תַּנָּא לְעִנְיַן מְדִידָה. דְּמִדְּקָתָנֵי סֵיפָא מֵאַיִן הָיוּ מוֹדְדִין, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָאו בַּמְּדִידָה עָסְקִינַן . אֶלָּא בְּמֵת מִצְוָה קָנָה מְקוֹמוֹ עָסְקִינַן, דְּהֵיכָא דְנִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, מוֹלִיכִין רֹאשׁוֹ אֵצֶל גּוּפוֹ וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּמְצָא הַגּוּף, דְּגוּפֵיהּ בְּדוּכְתֵּיהּ נָפַל וְרֵישָׁא הוּא דְּנָיֵיד, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מוֹלִיכִין הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ. דְּרֵישָׁא הֵיכָא דְּנָפֵיל נָפֵיל וְגוּפֵיהּ רָהֵיט וְאָזֵיל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
עיקר תוספות יום טוב (ו) דְּזֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְּנָאִים שֶׁהִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ [בָּבָא קַמָּא פ"א]. רַשִׁ"י:
ד. מֵאַיִן הָיוּ מוֹדְדִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִטִּבּוּרוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מֵחָטְמוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, מִמְּקוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה חָלָל, מִצַּוָּארוֹ:
ברטנורה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מֵחָטְמוֹ. עִקַּר חַיּוּתָא מֵחָטְמוֹ הוּא, דִּכְתִיב (בראשית ז) כָּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו:מִמְּקוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה חָלָל מִצַּוָּארוֹ. דְּאֵין קָרוּי חָלָל אֶלָּא מִן הַצַּוָּאר, כְּדִכְתִיב (יחזקאל כא) עַל צַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים, הִלְכָּךְ מִמֶּנּוּ הָיוּ מוֹדְדִים, כְּדִכְתִיב אֶל הֶחָלָל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
עיקר תוספות יום טוב (ז) לְפִי שֶׁהוּא אֶמְצָעוּת הַגּוּף, שֶׁכּוֹלֵל כְּלֵי הַמָּזוֹן שֶׁבָּהֶם נִמְשָׁךְ הַמַּאֲכָל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מְקוֹם שְׁאִיפַת הָרוּחַ הוּא הַצֹּרֶךְ הַגָּדוֹל בְּחַיּוּת, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר כָּל וְכוּ'. הָרַמְבַּ"ם:
ה. נִפְטְרוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם וְהָלְכוּ לָהֶן. זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר מְבִיאִין עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל (שם), וְאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ, וּמוֹרִידִין אוֹתָהּ לְנַחַל אֵיתָן. וְאֵיתָן כְּמַשְׁמָעוֹ, קָשֶׁה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֵיתָן, כָּשֵׁר. וְעוֹרְפִין אוֹתָהּ בְּקוֹפִיץ מֵאֲחוֹרֶיהָ. וּמְקוֹמָהּ אָסוּר מִלִּזְרֹעַ וּמִלַּעֲבֹד, וּמֻתָּר לִסְרֹק שָׁם פִּשְׁתָּן וּלְנַקֵּר שָׁם אֲבָנִים:
ברטנורה נִפְטְרוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם. שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא לִמְדֹּד, כְּדִכְתִיב וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ:בְּקוֹפִיץ. סַכִּין גָּדוֹל:מֵאֲחוֹרֶיהָ. מִמּוּל עָרְפָּהּ :מְקוֹמָהּ אָסוּר. לְעוֹלָם:וּמֻתָּר לִסְרֹק שָׁם פִּשְׁתָּן. עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ בְּגוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע, דִּכְתִיב (דברים כא) אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד וְלֹא יִזָּרֵעַ, מַה זְּרִיעָה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא בְּגוּפוֹ שֶׁל קַרְקַע, אַף כָּל עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בְּגוּפוֹ שֶׁל קַרְקַע:לְנַקֵּר שָׁם אֲבָנִים. לְסַתֵּת שָׁם אֲבָנִים:
עיקר תוספות יום טוב (ח) וְאֵין הַמּוּם כוּ'. דְּמַהוּ דְּתֵימָא נֵילַף מִקַּל וָחֹמֶר וּמַה פָּרָה כוּ', קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא, דְּשָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, בָּהּ מוּם פּוֹסֵל וְאֵין מוּם פּוֹסֵל בָּעֶגְלָה. כָּךְ לָמַדְתִּי מֵהַגְּמָרָא: (ט) קָשֶׁה. פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם חָזָק הַהַמְשָׁכָה. וְכֵן כָּתַב בְּחִבּוּרוֹ, נַחַל שֶׁשּׁוֹטֵף בְּחָזְקָה, וְזֶהוּ אֵיתָן הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. אֲבָל רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ נַחַל אֵיתָן קָשֶׁה, שֶׁלֹּא נֶעֱבַד. לִדְבָרָיו נַחַל הָאָמוּר כָּאן אֵינוֹ שֶׁל מַיִם אֶלָּא עֵמֶק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (י) וּקְצָת קָשֶׁה, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר וְאִם אֵינוֹ אֵיתָן כָּשֵׁר, שֶׁזֶּה לָשׁוֹן דִּיעֲבַד וְלָשׁוֹן קָצָר כוּ'. וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ עִנְיָן אֵיתָן גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר גּוֹי אֵיתָן הוּא [יִרְמְיָה ה], וְאוֹמֵר אִם הָיָה חָזָק הַהַמְשָׁכָה וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא הָיָה גְּדוֹל הַשִּׁעוּר כָּשֵׁר. בָּא לוֹמַר שֶׁאֵיתָן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים, גָּדוֹל וְחָזָק, וְשֶׁאָמַר הַתַּנָּא דִּקְפֵדַת הַכָּתוּב עַל הַחֹזֶק וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָּדוֹל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יא) דְּגָמַר עֲרִיפָה עֲרִיפָה מֵחַטַּאת הָעוֹף. גְּמָרָא:
ו. זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר רוֹחֲצִין אֶת יְדֵיהֶן בַּמַּיִם בִּמְקוֹם עֲרִיפָה שֶׁל עֶגְלָה, וְאוֹמְרִים, (שם) יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ. וְכִי עַל דַּעְתֵּנוּ עָלְתָה, שֶׁזִּקְנֵי בֵית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵן, אֶלָּא שֶׁלֹּא בָא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְלֹא מָזוֹן, וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ בְלֹא לְוָיָה. וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים, (שם) כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. לֹא הָיוּ צְרִיכִים לוֹמַר (שם) וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם, אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשַּׂרְתָּן, אֵימָתַי שֶׁתַּעֲשׂוּ כָּכָה, הַדָּם מִתְכַּפֵּר לָהֶם:
ברטנורה לֹא בָא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ. בְּלֹא מְזוֹנוֹת:וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. בְּלֹא לְוָיָה:
עיקר תוספות יום טוב (יב) בִּמְקוֹם. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ: (יג) בְּלֹא מָזוֹן. וְהֻצְרַךְ לְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת וּלְכָךְ נֶהֱרַג. רַשִׁ"י: (יד) בְּלֹא לְוָיָה. יְחִידִי בְּלֹא חֲבוּרָה. רַשִׁ"י: (טו) אוֹמְרִים. כְּדִכְתִיב לְעֵיל וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, וְלֹא פֵּרֵשׁ עַל מָה הֵם נִגָּשִׁים. רַשִׁ"י: (טז) לֹא הָיוּ כוּ'. כְּלוֹמַר וְנִכַּפֵּר דִּכְתִיב בַּקְּרָא לָאו אַוְעָנוּ וְאָמְרוּ קָאֵי שֶׁיְּהֵא אַף זֶה בִּכְלַל אֲמִירָה, אֶלָּא מִלְּתָא בְּאַנְפֵּי נַפְשָׁהּ הִיא שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּשְּׂרָהּ כוּ'. רַשִׁ"י:
ז. נִמְצָא הַהוֹרֵג עַד שֶׁלֹּא נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה, תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָעֵדֶר. מִשֶּׁנֶּעֶרְפָה הָעֶגְלָה, תִּקָּבֵר בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁעַל סָפֵק בָּאתָה מִתְּחִלָּתָהּ, כִּפְּרָה סְפֵקָהּ וְהָלְכָה לָהּ. נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג, הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג:
ברטנורה תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָעֵדֶר. כִּשְׁאָר חֻלִּין:כִּפְּרָה סְפֵקָהּ. הִיא עָשְׂתָה אֶת שֶׁלָּהּ:וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג. דִּכְתִיב בְּסוֹף פָּרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה (דברים כא) וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ:
עיקר תוספות יום טוב (יז) וְתִרְעֶה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דִּסְבִירָא לֵיהּ הַאי תַּנָּא דְּאֵין יְרִידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן אוֹסַרְתָּהּ אֶלָּא עֲרִיפָתָהּ. וְהָרַמְבַּ"ם פָּסַק דִּירִידָתָהּ אוֹסַרְתָּהּ בַּהֲנָאָה, וַאֲפִלּוּ הָכִי תֵּצֵא כוּ' דְּאַדַּעְתָּא דְּהָכִי לֹא אַקְדְּשָׁהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח. עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג, וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר לֹא רָאִיתָ, אִשָּׁה אוֹמֶרֶת רָאִיתִי וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא רָאִית, הָיוּ עוֹרְפִין. עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא רָאִיתָ, הָיוּ עוֹרְפִין. שְׁנַיִם אוֹמְרִים רָאִינוּ וְאֶחָד אוֹמֵר לָהֶן לֹא רְאִיתֶם, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין:
ברטנורה עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר לֹא רָאִיתָ. וּכְגוֹן שֶׁבָּאוּ שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת, [אָז] הָיוּ עוֹרְפִים. אֲבָל אִם בָּא אֶחָד תְּחִלָּה וְאָמַר רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג, וְהֵימְנוּהוּ כְּבֵי תְּרֵי, שֶׁהַתּוֹרָה הֶאֱמִינַתְהוּ דִּכְתִיב (שם) לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ, הָא נוֹדַע אֲפִלּוּ עַל פִּי עֵד אֶחָד אֵין עוֹרְפִין, אַף עַל פִּי שֶׁבָּא עֵד אֶחָד אַחַר כָּךְ וְהִכְחִישׁוֹ, אֵינוֹ נֶאֱמָן הַשֵּׁנִי, שֶׁאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם:עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא רָאִיתָ הָיוּ עוֹרְפִים. וּכְגוֹן שֶׁהַשְּׁנַיִם וְהָאֶחָד פְּסוּלֵי עֵדוּת הֵן, דְּבִפְסוּלֵי עֵדוּת הֲלֵךְ אַחַר רֹב דֵּעוֹת:
ט. מִשֶּׁרַבּוּ הָרַצְחָנִים, בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, מִשֶּׁבָּא אֶלִיעֶזֶר בֶּן דִּינַאי, וּתְחִינָה בֶּן פְּרִישָׁה הָיָה נִקְרָא, חָזְרוּ לִקְרוֹתוֹ בֶּן הָרַצְחָן. מִשֶּׁרַבּוּ הַמְנָאֲפִים, פָּסְקוּ הַמַּיִם הַמָּרִים, וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הִפְסִיקָן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד) לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי הֵם וְגוֹ'. מִשֶּׁמֵּת יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם, בָּטְלוּ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז) אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי:
ברטנורה בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה. לְפִי שֶׁמַּכִּירִין הָיוּ בָּהֶם מִי רָגִיל לַהֲרֹג :בָּטְלוּ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת. אִישׁ שֶׁהַכֹּל בּוֹ. כְּלוֹמַר תּוֹרָתָם אֱמֶת מִבְּלִי דֹפִי :
עיקר תוספות יום טוב (יח) כִּדְתָנוּ רַבָּנָן לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ, הָא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ אֲפִלּוּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם הִכִּיר בּוֹ לֹא הָיוּ עוֹרְפִין: (יט) מִשֶּׁבָּא כוּ'. וְרַצְחָן מְפֻרְסָם הָיָה: (כ) בֶּן הָרַצְחָן. בְּרִיָּה קָטִילָא. יְרוּשַׁלְמִי: (כא) לֹא אֶפְקוֹד כוּ'. תָּנוּ רַבָּנָן וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ, וְאוֹמֵר לֹא אֶפְקוֹד וְגוֹ', מַאי וְאוֹמֵר, וְכִי תֵימָא עָוֹן דִּידֵיה אִין, דְּבָנֵיה וְדִבְנָתֵיהּ לֹא, תָּא שְׁמַע לֹא אֶפְקוֹד וְגוֹ', וְכִי תֵימָא עָוֹן אֵשֶׁת אִישׁ אִין עָוֹן דִּפְנוּיָה לֹא, תָּא שְׁמַע כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יִפָּרֵדוּ [הוֹשֵׁע ד], הֵם עַצְמָם נוֹאֲפִים כִּפְרָדִים הַלָּלוּ. רַשִׁ"י: (כב) וְשִׁכְחָה וּמַחֲלֹקֶת. וְעַד יְמֵיהֶן לֹא הָיָה מַחֲלֹקֶת בְּחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּן הָיוּ אוֹמְרִים דְּבָרִים כִּנְתִינָתָן לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְהֵן הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנֶּחְלְקוּ בִּסְמִיכַת קָרְבְּנוֹת יוֹם טוֹב כִּדְאִיתָא בַּחֲגִיגָה, וְהוּא מַחֲלֹקֶת רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. רַשִׁ"י: (כג) אֵין אֶשְׁכּוֹל וְגוֹ'. לָרְאָיָה שֶׁאֶשְׁכּוֹל נֶאֱמַר לְכִנּוּי אָדָם הֶחָשׁוּב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים יִתְבָּרַךְ:
י. יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הֶעֱבִיר הוֹדָיַת הַמַּעֲשֵׂר. אַף הוּא בִטֵּל אֶת הַמְעוֹרְרִין וְאֶת הַנּוֹקְפִין. עַד יָמָיו הָיָה פַטִּישׁ מַכֶּה בִירוּשָׁלַיִם. וּבְיָמָיו אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹל עַל הַדְּמָאי:
ברטנורה הוֹדָיַת מַעֲשֵׂר. וִדּוּי מַעֲשֵׂר, בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵוִי. לְפִי שֶׁעֶזְרָא קָנַס אֶת הַלְוִיִּם שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לָהֶם מַעֲשֵׂר כְּשֶׁעָלָה מִן הַגּוֹלָה וּבְנֵי לֵוִי לֹא עָלוּ עִמּוֹ, וְצִוָּה שֶׁיִּתְּנוּ הַמַּעֲשֵׂר לַכֹּהֲנִים. וְיוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל בִּטֵּל הַוִּדּוּי, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי:בִּטֵּל אֶת הַמְעוֹרְרִים. שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם בְּכָל יוֹם אוֹמְרִים עַל הַדּוּכָן עוּרָה לָמָּה תִישַׁן ה', אָמַר וְכִי יֵשׁ שֵׁינָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְעָמַד וּבִטְּלָן:אֶת הַנּוֹקְפִין. שֶׁהָיוּ מְסַרְטִין לָעֵגֶל שֶׁל קָרְבָּן בֵּין קַרְנָיו כְּדֵי שֶׁיִּפֹּל לוֹ דָּם בְּעֵינָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה וִיהֵא נוֹחַ לְכָפְתוֹ וּלְשָׁחְטוֹ. וְעָמַד הוּא וּבִטְּלוֹ, שֶׁנִּרְאֶה כְּבַעַל מוּם. וְהִתְקִין לָהֶם טַבָּעוֹת בַּקַּרְקַע לְהַכְנִיס צַוַּאר הַבְּהֵמָה לְתוֹכָהּ:נוֹקְפִין. מַכִּין. וְדֻגְמָתוֹ [חֻלִּין ז:] אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה:הָיָה פַטִּישׁ מַכֶּה בִירוּשָׁלַיִם. בְּחֹל הַמּוֹעֵד. חָרָשֵׁי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל הָיוּ מַכִּין בַּפַּטִּישׁ לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת הָאָבֵד שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת בַּמּוֹעֵד. וְעָמַד הוּא וּבִטְּלָן, מִשּׁוּם דְּאַוְּשָׁא מִלְּתָא טוּבָא וְאִיכָּא זִלְזוּל מוֹעֵד:וּבְיָמָיו אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹל עַל הַדְּמָאי. שֶׁהוּא אָמַר לִבְנֵי דוֹרוֹ כְּשֵׁם שֶׁתְּרוּמָה גְדוֹלָה עֲוֹן מִיתָה, כָּךְ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְטֶבֶל עֲוֹן מִיתָה. וְתִקֵּן שֶׁיּוֹצִיאוּ מִן הַדְּמַאי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּלְבַד, וְלֹא יוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְלֹא מַעֲשַׂר עָנִי, שֶׁיְּכוֹלִין לוֹמַר לַלֵּוִי אוֹ לָעָנִי הָבֵא רְאָיָה שֶׁהוּא טֶבֶל וְטֹל. וּמִתַּקָּנָה זוֹ וָאֵילָךְ הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מִן הַשּׁוּק לֹא הָיָה שׁוֹאֵל אִם הֵן מְתֻקָּנִין אִם לָאו, אֶלָּא מִיָּד מַפְרִישׁ מֵהֶם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁאָר, שֶׁכָּל הַלּוֹקֵחַ מֵעַם הָאָרֶץ פֵּרוֹת הֵם בְּחֶזְקַת שֶׁהֵם דְּמַאי:
יא. מִשֶּׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין, בָּטְלָה הַשִּׁיר מִבֵּית הַמִּשְׁתָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד) בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן וְגוֹ':
ברטנורה סַנְהֶדְרִין. שֵׁם הַדַּיָּנִים. וְנִקְרָאִים סַנְהֶדְרִין שֶׁשּׂוֹנְאִים הַדְרַת פָּנִים בַּדִּין:בָּטַל הַשִּׁיר. דִּכְתִיב (איכה ה) זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם, בַּזְּמַן שֶׁבָּטְלוּ הַזְּקֵנִים הַיּוֹשְׁבִים בַּשַּׁעַר שֶׁהֵם הַסַּנְהֶדְרִין, בָּטְלוּ הַבַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם גַּם כֵּן:
עיקר תוספות יום טוב (כד) הַשִּׁיר כוּ'. פֵּרְשׁוּ הַפּוֹסְקִים בְּשֵׁם רַב הַאי גָּאוֹן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דְּהַיְנוּ שִׁיר שֶׁל אַהֲבָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּלְשַׁבֵּחַ יָפֶה בְּיָפְיוֹ. אֲבָל שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְזִכְרוֹן חֲסָדִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִנְהָג כָּל יִשְׂרָאֵל לְאָמְרָן בְּבֵית חֲתֻנָּה וּבְבֵית הַמִּשְׁתָּאוֹת בְּקוֹל נְגִינוֹת וּבְקוֹל שִׂמְחָה: (כה) מִשּׁוּם דִּמְנָלָן דְּמִשֶּׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין כְּתִיב כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, וּמִשּׁוּם דִּבְהַאי קְרָא לֹא כְּתִיב בֵּיהּ דְּאָסוּר אֶלָּא מַשְׁמַע דְּנִשְׁבַּת מֵאֵלָיו, לְהָכִי מַיְתֵי מַתְנִיתִין קְרָא בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ, דִּלְמֵיסַר מַשְׁמַע: (כו) וְהֵם הַזְּקֵנִים שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶן תִּתֵּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ. הָרַמְבַּ"ם:
יב. מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, בָּטְלוּ אוּרִים וְתֻמִּים. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בָּטַל הַשָּׁמִיר וְנֹפֶת צוּפִים, וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב) הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָמַר חָסִיד וְגוֹ'. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֵין יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ קְלָלָה, וְלֹא יָרַד הַטַּל לִבְרָכָה, וְנִטַּל טַעַם הַפֵּרוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף נִטַּל שֹׁמֶן הַפֵּרוֹת:
ברטנורה מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים. כָּל הַנְּבִיאִים נִקְרָאִים נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים, חוּץ מֵחַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי וְחַבְרֵיהֶן דְּאַחֲרוֹנִים נִינְהוּ, שֶׁהָיוּ בְּבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי:בָּטַל הַשָּׁמִיר. כְּמִין תּוֹלַעַת, בְּרִיָּתוֹ כִּשְׂעֹרָה, שֶׁהָיוּ מַרְאִים אוֹתוֹ עַל הָאֲבָנִים הָרְשׁוּמוֹת בַּדְּיוֹ וְהֵן נִבְקָעוֹת מֵאֵלֵיהֶן, וּבוֹ פִּתְּחוּ אַבְנֵי הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן, דִּכְתִיב בְּהוּ בְּמִלֻּאוֹתָם, שֶׁיִּהְיוּ שְׁלֵמוֹת שֶׁלֹּא יְחַסְּרוּ בָּהֶם, אֶלָּא כּוֹתֵב עֲלֵיהֶן בִּדְיוֹ וּמַרְאֶה לָהֶם שָׁמִיר עַל פְּנֵי הַדְּיוֹ בַּחוּץ:וְנֹפֶת צוּפִים. דְּבַשׁ הַבָּא מִמָּקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ צִיפִיאָה , וּמְשֻׁבָּח מְאֹד:וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה. אֲנָשִׁים שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא :
עיקר תוספות יום טוב (כז) וּמִדִּקְדּוּק הַלָּשׁוֹן שֵׁם הָעֶצֶם לֹא יִתְרַבֶּה, וְאִם כֵּן הָאֵיךְ אָמְרוּ צוּפִים. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ לְדִבְרֵי הָרַ"ב שֶׁהַמָּקוֹם הוּא נִקְרָא צוֹפִים בִּלְשׁוֹן מִקְרָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר הָרָמָתַיִם צוֹפִים [שְׁמוּאֵל א א], וְכֵן נִקְרָא בִּימֵי הַתַּנָּאִים, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתַּבֵּשׁ אַחֲרֵי כֵן בְּפִי הֶהָמוֹן וְהָיוּ קוֹרְאִין אוֹתָהּ צוֹפִיאָה. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, דְּבַשׁ הַבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרָא צוּפִים. מַשְׁמַע שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁהַדְּבַשׁ נִקְרָא צוּפִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (כח) לְוַתֵּר מָמוֹנָם לְנוֹי הִדּוּר מִצְוָה וְלִצְדָקָה וּלְהוֹצָאַת שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. רַשִׁ"י: (כט) גָּמַר. וְסֵיפֵיהּ כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם. וְאַף עַל גַּב דְּדָוִד אֲמָרוֹ, מָצִינוּ לוֹ כַּמָּה מִזְמוֹרִים שֶׁאֲמָרָן עַל הֶעָתִיד:
יג. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הַטָּהֳרָה נָטְלָה אֶת הַטַּעַם וְאֶת הָרֵיחַ. הַמַּעַשְׂרוֹת נָטְלוּ אֶת שֹׁמֶן הַדָּגָן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַזְּנוּת וְהַכְּשָׁפִים כִּלּוּ אֶת הַכֹּל:
ברטנורה הַטָּהֳרָה בִּטְּלָה אֶת הַטַּעַם. טָהֳרָה שֶׁפָּסְקָה מִיִּשְׂרָאֵל, בִּטְלָהּ טַעַם הַפֵּרוֹת וְרֵיחָם. שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרִים וְעוֹסְקִים בַּטָּהֳרָה אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְטַהֵר אֶת הַפֵּרוֹת מִטַּעַם רַע וְרֵיחַ רַע:מַעֲשֵׂר בִּטֵל שֹׁמֶן דָּגָן. דְּמַעֲשֵׂר אִקְּרֵי חֵלֶב, כְּדִכְתִיב (במדבר יח) כָּל חֵלֶב יִצְהָר :
עיקר תוספות יום טוב (ל) וְסֵיפֵיהּ דִּקְרָא וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן. וְאַף עַל גַּב דִּקְרָא בִּתְרוּמָה מִשְׁתָּעֵי, הֻשְׁאַל שֵׁם מַעַשְׂרוֹת לְכָל הַמַּתָּנוֹת. וְנָקַט דָּגָן לְפִי שֶׁהוּא צֹרֶךְ לִבְנֵי אָדָם יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְהוּא הַדִּין לְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר:
יד. בַּפֻּלְמוֹס שֶׁל אַסְפַּסְיָנוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים, וְעַל הָאֵרוּס. בַּפֻּלְמוֹס שֶׁל טִיטוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת, וְשֶׁלֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית. בַּפֻּלְמוֹס הָאַחֲרוֹן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תֵצֵא הַכַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר, וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא הַכַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר:
ברטנורה בַּפֻּלְמוֹס שֶׁל אַסְפַּסְיָנוּס. חַיִל שֶׁהֵבִיא אַסְפַּסְיָנוּס עַל יְרוּשָׁלַיִם:גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים. הָיוּ עוֹשִׂים לַחֲתָנִים עֲטָרוֹת מֵאֶבֶן מֶלַח שֶׁהוּא צָלוּל כְּעֵין הַבְּדֹלַח וְצוֹבְעִין אוֹתָהּ בְּגָפְרִית כְּעֵין צִיּוּרִין שֶׁקּוֹרִין ניי"ל. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי עֲטָרוֹת שֶׁל הֲדַס וְשֶׁל וֶרֶד. וּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים, וְאֵין מֻתָּר אֶלָּא עֲטָרוֹת שֶׁל קָנִים:וְעַל הָאֵרוּס. עָשׂוּי כְּמִין נָפָה שֶׁדָּפְנוֹתֶיהָ עֲגֻלּוֹת וְשׁוֹטְחִים עַל פִּיהָ עוֹר דַּק וּמַכִּין עָלָיו בְּמַקֵּל דַּק וּמוֹצִיא קוֹל צָלוּל. וּבְלַעַ"ז קוֹרִין לוֹ טַנְבּוּרוֹ:עַטְרוֹת כַּלּוֹת. כְּעֵין עִיר עֲשׂוּיָה מִזָּהָב:וְשֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית. פֵּרוּשׁ, חָכְמָה יְוָנִית. וְהֵם רְמָזִים וְחִידוֹת שֶׁהָיוּ לַיְּוָנִים, וְלֹא הָיוּ מַכִּירִים בָּהֶם אֶלָּא הָרְגִילִים בָּהֶם. וּבַגְּמָרָא מְפָרֵשׁ טַעְמָא מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה (כשיצאו) [כְּשֶׁצָּרוּ] מַלְכֵי חַשְׁמוֹנַאי זֶה עַל זֶה, הָיוּ אוֹתָן שֶׁבִּפְנִים מְשַׁלְשְׁלִים לְאוֹתָן שֶׁבַּחוּץ בְּכָל יוֹם דִּינָרִין בַּקֻּפָּה וְמַעֲלִין לָהֶן תְּמִידִין. הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד, וְלָעַז לָהֶם בְּחָכְמָה יְוָנִית, כָּל זְמַן שֶׁהֵם עֲסוּקִין בָּעֲבוֹדָה אֵין נִמְסָרִין בְּיֶדְכֶם. אוֹתוֹ הַיּוֹם שִׁלְשְׁלוּ לָהֶם דִּינָרִים בַּקֻּפָּה וְהֶעֱלוּ לָהֶם חֲזִיר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אָרוּר אָדָם שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִיר , וְאָרוּר אָדָם שֶׁיְּלַמֵּד לִבְנוֹ חָכְמָה יְוָנִית:בַּפֻּלְמוֹס הָאַחֲרוֹן. הוּא חֻרְבַּן הַבַּיִת. וְשֶׁל טִיטוּס נַמִּי הֲוָה:בָּאַפִּרְיוֹן. כְּמוֹ אֹהֶל שֶׁל מְעִילִין וְטַלִּיתוֹת מֻזְהָבוֹת:וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא כַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן. מִשּׁוּם צְנִיעוּתָא. וְכֵן הֲלָכָה:
עיקר תוספות יום טוב (לא) וְאֶל מִצִנִּים יִקָּחֵהוּ [אִיּוֹב ה], מְתֻרְגָּם וּפֻלְמוֹסִין בְּמָאנֵי זְיָנָא יְדַבְּרוּנֵיהּ: (לב) וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת עֲטָרוֹת שֶׁעוֹשִׂין כְּעֵין כִּפָּה לְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (לג) וְתֵימַהּ, דְּקָדְמוּ טוּבָא לְטִיטוּס כוּ', וְיֵשׁ לוֹמַר דְּמֵעִקָּרָא גָּזְרוּ וְלֹא קִבְּלוּ מִנַּיְהוּ כוּ'. תּוֹסָפוֹת: (לד) וְתֵימַהּ דְּלֹא תְּנַן לַהּ נַמִּי. וְיֵשׁ לוֹמַר דִּשְׁנוּיָה הִיא בַּהֲדֵי אִסּוּר גִּדּוּלִין דְּסוֹף פֶּרֶק ז' דְּבָבָא קַמָּא, וְלֹא הֻצְרַךְ לִשְׁנוֹתָהּ בְּכָאן: (לה) וְרַבּוֹתֵינוּ. רְצוֹנוֹ לוֹמַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הַמְּחַבֵּר. הָרַמְבַּ"ם:
טו. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי מֵאִיר, בָּטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי, בָּטְלוּ הַשַּׁקְדָּנִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא, בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, פָּסְקָה טוֹבָה מִן הָעוֹלָם. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, בָּא גוֹבַי וְרַבּוּ צָרוֹת. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, פָּסַק הָעשֶׁר מִן הַחֲכָמִים. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא, בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יוֹסֵי קַטְנוּתָא, פָּסְקוּ חֲסִידִים. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קַטְנוּתָא, שֶׁהָיָה קַטְנוּתָן שֶׁל חֲסִידִים. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, בָּטַל זִיו הַחָכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן, בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּמֵתָה טָהֳרָה וּפְרִישׁוּת. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן פָּאבִי, בָּטַל זִיו הַכְּהֻנָּה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי, בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא. רַבִּי פִנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בּוֹשׁוּ חֲבֵרִים וּבְנֵי חוֹרִין, וְחָפוּ רֹאשָׁם, וְנִדַּלְדְּלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְגָבְרוּ בַעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן, וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ, וְאֵין שׁוֹאֵל, עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שָׁרוּ חַכִּימַיָּא לְמֶהֱוֵי כְסָפְרַיָּא, וְסָפְרַיָּא כְּחַזָּנָא, וְחַזָּנָא כְּעַמָּא דְאַרְעָא, וְעַמָּא דְאַרְעָא אָזְלָא וְדַלְדְּלָה, וְאֵין מְבַקֵּשׁ, עַל מִי יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא, וְיֹקֶר יַאֲמִיר, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר, וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה, בֵּית וַעַד יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם, וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָּנוּ, וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֲסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדֶּרֶת. נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ, זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים. (מיכה ז) בֵּן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ, אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מִי יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. רַבִּי פִנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, וּנְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה, וְטָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי פְרִישׁוּת, וּפְרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, וּקְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, וַעֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא, וְיִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, וַחֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּא עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, אָמֵן:
ברטנורה בָּטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים. כְּגוֹן מִמְּשָׁלוֹת שׁוּעָלִים , דְּאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין [לח:] כִּי הָוֵי דָרִישׁ רַבִּי מֵאִיר בְּפִרְקָא הֲוָה דָרִישׁ תִּלְתָא שְׁמַעְתָּתָא וְתִלְתָא אַגַּדְתָּא וְתִלְתָא מַתְלֵי:הַשַּׁקְדָּנִים. שׁוֹקְדִים עַל דַּלְתוֹת בֵּית הַמִּדְרָשׁ לַיְלָה וָיוֹם , כִּדְאָמְרִינַן בִּיבָמוֹת [סג:] דְּאָמַר בֶּן עַזַּאי מָה אֶעֱשֶׂה וְנַפְשִׁי חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה:הַדַּרְשָׁנִים. שֶׁהָיָה בָּקִי בְּמִדְרַשׁ טַעֲמֵי מִקְרָאוֹת, כִּדְאָמַר [בְּרָכוֹת יב:] וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא:בָּטַל כְּבוֹד תּוֹרָה. שֶׁהָיָה נוֹתֵן לֵב לִדְרֹשׁ עַל כָּל קוֹץ וְקוֹץ [מְנָחוֹת כח:]. וְזֶהוּ כְּבוֹד תּוֹרָה גָּדוֹל, שֶׁאֵין בָּהּ דָּבָר לְבַטָּלָה:בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשִׂים מֻפְלָאִים כִּדְאָמְרִינַן בְּתַעֲנִיּוֹת [כה.] יֹאמַר לַחֹמֶץ וְיִדְלַק, וְלָעִזִּים לְהָבִיא זְאֵבִים בְּקַרְנֵיהֶם:קַטְנוּתָם שֶׁל חֲסִידִים. שֶׁהָיוּ הַחֲסִידִים הוֹלְכִים וּמִתְקַטְנִין, וְהוּא הָיָה מִקְּטַנֵיהֶן וְסוֹפָן :מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה. שֶׁעַד שֶׁמֵּת הוּא, הָיָה בְּרִיאוּת בָּעוֹלָם, וְהָיוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה מְעֻמָּד [מְגִלָּה כא.], וּמִשֶּׁמֵּת בָּאת תְּשׁוּת כֹּחַ לָעוֹלָם וְהִתְחִילוּ לִלְמֹד מְיֻשָּׁב. וְזֶהוּ בָּטַל כְּבוֹד תּוֹרָה:מִשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה. תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי הוֹסִיפוּ וְכָתְבוּ זֶה בַּמִּשְׁנָה:
עיקר תוספות יום טוב (לו) וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, מוֹשְׁלֵי מְשָׁלוֹת לָתֵת אוֹת אַמִּלְתָא וְטַעַם לַחָכְמָה לִיכָּנֵס בָּהּ בְּשַׁעֲרֵי בִינָה, כְּגוֹן מִמְּשָׁלוֹת שׁוּעָלִים. וּמֵ"ם רִאשׁוֹנָה בִּמְקוֹם מִן: (לז) וּלְשׁוֹן הַכָּתוּב לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם [מִשְׁלֵי ח]. וּמְפָרֵשׁ בְּשָׁרְשֵׁי [רַבִּי דָּוִד] קִמְחִי, עִנְיַן הַמְּהִירוּת וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהַהַתְמָדָה עַל הַדָּבָר: (לח) הָעֹשֶׁר. כִּדְאָמְרִינַן תְּרֵיסָר אַלְפֵי עֶגְלֵי הֲוָה מְעַשֵּׂר מֵעֶדְרֵיהּ כָּל שַׁתָּא. רַשִׁ"י: (לט) וְלִבִּי מְהַסֵּס, שֶׁאִם כֵּן כִּנּוּי הַשֵּׁם שֶׁלֹּא לִכְבוֹדוֹ. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב, וּפֵרוּשׁ קַטְנוּתָם שֶׁל חֲסִידִים בִּכְלָלָם וְשָׁרְשָׁם, לְפִי שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַדָּבָר וּתְחִלָּתוֹ קָטָן. עַד כָּאן. וּבַיְרוּשַׁלְמִי גָּרַס שֶׁהָיָה תַּמְצִיתָן שֶׁל חֲסִידִים: (מ) זִיו הַחָכְמָה. כָּתַב רַשִׁ"י זֶה לֹא יָדַעְנָא מָה הִיא. עַד כָּאן. וַאַנָּא לֹא יָדַעְנָא אַמַּאי לֹא מְפָרֵשׁ כְּעֵין שֶׁמְּפָרֵשׁ לְזִיו הַכְּהֻנָּה: (מא) וּמֵתָה. לֹא יָדַעְנָא אַמַּאי נָקַט לָשׁוֹן מְשֻׁנֶּה וְלֹא קָאָמַר וּבָטְלָה: (מב) זִיו הַכְּהֻנָּה. שֶׁהָיָה חָכָם וְעָשִׁיר וְכֹהֲנִים רַבִּים אוֹכְלִים עַל שֻׁלְחָנוֹ. רַשִׁ"י. וְזֶה שֶׁכָּתַב חָכָם צָרִיךְ לוֹמַר כֹּהֵן: (מג) חֲבֵרִים. רְצוֹנוֹ לוֹמַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנִּקְרְאוּ כֵן עַל שֵׁם חֶבְרָתָם חֶבְרָה נֶאֱמֶנֶת: וּבְנֵי חוֹרִין. מְיֻחָסִים. רַשִׁ"י: חָפוּ רֹאשָׁם. שֶׁגָּבְרָה יְדֵי עַזֵּי פָנִים שֶׁהֵם עֲשִׁירִים וְאֵלּוּ עֲנִיִּים: וְנִדַּלְדְּלוּ כוּ'. אֵין חָשׁ לָהֶם: וְאֵין דּוֹרֵשׁ. לְיִשְׂרָאֵל: וְאֵין מְבַקֵּשׁ. עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. עַד כָּאן לְשׁוֹן רַשִׁ"י: וְאֵין שׁוֹאֵל. בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ. נִרְאֶה לִי: הַגָּדוֹל. הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקְנוֹס תַּלְמִיד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: שָׁרוּ חַכִּימַיָּא. הִתְחִילוּ הַחֲכָמִים: סָפְרַיָּא. מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת, שֶׁהֵם קְטַנִּים מִן הַחֲכָמִים: כְּחַזָּנָא. עַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ז' דְּיוֹמָא: כְּעַמָּא דְאַרְעָא. כְּעַמֵּי הָאָרֶץ, דְּהַיְנוּ כָּאֲנָשִׁים הַנִּבְעָרִים מִדַּעַת וּמִיִּרְאַת ה': (מד) מְבַקֵּשׁ. וְלֹא קָשְׁיָא דְּלֹא אָמַר וְאֵין דּוֹרֵשׁ, כֵּיוָן דִּתְרֵי תַּנָּאֵי נִינְהוּ, וְלִישְׁנָא דְּמַר הָכֵין וְלִישָׁנָא דְּמַר הָכֵין: (מה) בְּעִקְּבוֹת כוּ'. בְּסוֹף הַגָּלוּת לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. רַשִׁ"י: (מו) יַאֲמִיר. בְּפֶרֶק חֵלֶק גָּרַס יְעַוֵּת. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁלֹּא יְכַבְּדוּ זֶה אֶת זֶה (מִלְשׁוֹן יְקַר, כָּבוֹד). לִישָׁנָא אַחֲרִינָא מְכֻבָּד שֶׁבָּהֶן יְהֵא עַוְּתָן וְרַמַּאי, עַד כָּאן. אוֹ יַאֲמִיר מֵעִנְיָן גַּבְהוּת כוּ', וְיִהְיֶה עִנְיָנוֹ הַיֹּקֶר יִגְדַּל עַד לְמַעְלָה, כְּאָדָם הָאוֹמֵר יֵשׁ יַקְּרוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (מז) בְּיֹקֶר. שֶׁהַכֹּל עוֹסְקִין בְּמִשְׁתָּאוֹת: וְהַמַּלְכוּת. שֶׁל גּוֹיִם הַשּׁוֹלֶטֶת בָּעוֹלָם: וְאֵין תּוֹכֵחָה. אֵין לְךָ אָדָם שֶׁיּוּכַל לְהוֹכִיחַ, שֶׁכֻּלָּם נִכְשָׁלִים בְּחַטָּאוֹת, וּכְשֶׁמּוֹכִיחָן אוֹמְרִים לוֹ אַתָּה כָּמוֹנִי: בֵּית וַעַד. שֶׁל חֲכָמִים יִהְיֶה לְבֵית זְנוּת, שֶׁכָּלוּ הַחֲכָמִים וְאֵין לוֹמֵד תּוֹרָה, וִיהֵא חָרֵב מֵאֵין אִישׁ, וּבַעֲלֵי זִימָה מִתְגוֹדְדִים שָׁם, מִפְּנֵי שֶׁחוּץ לָעִיר הָיוּ בָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁלָּהֶם. רַשִׁ"י: (מח) זְרִיזוּת כוּ'. פֵּרוּשׁ זְרִיזוּת שֶׁהוּא זָהִיר וּמָהִיר בְּמִצְוֹת, כִּדְאָמְרִינַן זְרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְוֹת. הָרַ"ן. וְכֵן בִּכְלָלוֹ שֶׁהוּא זָרִיז לְהִשָּׁמֵר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא תָּבֹא עֲבֵרָה לְיָדוֹ. רַשִׁ"י. וּפֵרוּשׁ נְקִיּוּת, נָקִי בְּאֵין חֵטְא: (מט) טָהֳרָה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י צַח וּמְלֻבָּן, וְעָדִיף מִנָּקִי. וְהַנִמּוּקֵי יוֹסֵף מְפָרֵשׁ טָהֳרַת הַלֵּב, כְּשֶׁיִּמְנַע עַצְמוֹ מֵעֲבֵרוֹת יִגְרֹם לוֹ שֶׁאֲפִלּוּ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ לֹא יֶחְטָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (נ) פְּרִישׁוּת. אַף מִדָּבָר הַמֻּתָּר פּוֹרֵשׁ, לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ. רַשִׁ"י: (נא) קְדֻשָּׁה. שֶׁהוּא פְּרִישׁוּת טְפֵי לְהִתְקַדֵּשׁ אֲפִלּוּ מֵהַצָּרִיךְ לְגוּפוֹ, כְּגוֹן נְזִירוּת יַיִן וְתַעֲנִיּוֹת. יְפֵה מַרְאֶה. וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ קַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמֻּתָּר לְךָ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּלוֹמַר בַּמֻּתָּר וְצָרִיךְ לְךָ: (נב) עֲנָוָה. מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מְבַזֶּה עִנְיְנֵי הָעוֹלָם בָּא לִידֵי עֲנָוָה. הָרַ"ן: (נג) יִרְאַת חֵטְא. הַיְנוּ שֶׁמִּצַּד הַחֵטְא בְּעַצְמוֹ מִתְיָרֵא. וְלֹא מִיִּרְאַת הַפֻּרְעָנוּת, אֶלָּא מֵאַהֲבַת הַמָּקוֹם אוֹ מִפְּנֵי מוֹרָאוֹ, וְאֵין זֶה מוֹרָא פֻרְעָנוּת אֶלָּא שֶׁמּוֹרָאוֹ וְגָדְלוֹ וְאֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עָלָיו. אִי נַמִּי רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁמְּדַקְדֵּק מְאֹד פֶּן יִכָּשֵׁל בַּחֵטְא אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג. יְפֵה מַרְאֶה: (נד) חֲסִידוּת. פֵּרוּשׁ שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמָיִם. הָרַ"ן. וְלִי נִרְאֶה לְפָרֵשׁ דְּהַיְנוּ וִתּוּרוֹ עִם חֲבֵרָיו לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין בְּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ. יְפֵה מַרְאֶה: (נה) רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. לְהַשְׁרוֹת עָלָיו שְׁכִינָה. רַשִׁ"י: (נו) תְּחִיַּת הַמֵּתִים. בַּיְרוּשַׁלְמִי, דִּכְתִיב וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם וִחְיִיתֶם [יְחֶזְקֵאל לז], שֶׁבִּתְחִלָּה יִתֵּן בָּהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה יִחְיוּ. וְכֵן פֵּרֵשׁ נִמּוּקֵי יוֹסֵף, וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם, שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִדְבֶּקֶת בָּהֶם. וְאַף עַל גַּב דִּפְשׁוּטוֹ נְתִינַת הָרוּחַ בְּגוּפָם כְּדֵי שֶׁיִּחְיוּ, מִדִּכְתִיב רוּחִי וְלֹא רוּחַ מַשְׁמַע הָרוּחַ הַמְּיֻחָד לַה' דְּהַיְנוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. יְפֵה מַרְאֶה: (נז) עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב. וּבַיְרוּשַׁלְמִי, תְּחִיַּת הַמֵּתִים מְבִיאָה לִידֵי אֵלִיָּהוּ, וְמַיְתֵי מִדִּכְתִיב הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִפְנֵי בֹּא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא [מַלְאָכִי ג']. וּפֵרֵשׁ הָרַ"ן וְכֵיוָן דְּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ יוֹם אָתֵי אֵלִיָּהוּ, נִמְצָא שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים גּוֹרֶמֶת לְאֵלִיָּהוּ שֶׁיָּבֹא:
גמרא סוטה מ״ח א: ט״ו-מ״ח ב: א׳
מִשֶׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין וְכוּלֵי. וּמִמַּאי דְּמִשֶׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין כְּתִיב: אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר קְרָא (איכה ה) זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם. אָמַר רַב אוּדְנָא דְּשָׁמְעָא זִמְרָא תֵּעָקֵר. אָמַר רָבָא: זִמְרָא בְּבֵיתָא חוּרְבָא בְּסִיפָא שֶׁנֶּאֱמַר (צפניה ב) קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן חוֹרֶב בַּסַּף כִּי אַרְזָה עֵרָה. מַאי אַרְזָה עֵרָה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק: וְכִי בַּיִת הַמְסֻבָּךְ בַּאֲרָזִים. עִיר הוּא אֶלָּא אֲפִלּוּ בַּיִת הַמְסֻבָּךְ בַּאֲרָזִים מִתְרוֹעֵעַ. אָמַר רַב אָשֵׁי: שְׁמַע מִינָהּ כִּי מַתְחִיל חוּרְבָא בְּסִיפָא מַתְחִיל שֶׁנֶּאֱמַר: חוֹרֶב בַּסַּף. וְאִי בָּעִית אֵימָא מֵהָכָא (ישעיה כד) וּשְׁאִיָּה יוּכַּת שָׁעַר. אָמַר מַר בַּר רַב אָשֵׁי לְדִידִי חָזֵי לֵי וּמְנַגַּח כִּי תּוֹרָא. אָמַר רַב הוּנָא: זִמְרָא דְּנַגְדֵי וּדְבַקְרֵי שָׁרֵי דְּגַרְדָאֵי אָסִיר. רַב הוּנָא בָּטִיל זִמְרָא קָם מֵאָה אֲוָוזֵי בְּזוּזָא וּמֵאָה סָאָה חִטֵּי בְּזוּזָא וְלָא אִיבְּעַאי. אָתָא רַב חַסְדָּא זִלְזֵל בָּהּ אִיבַּעְיָא אֲוָוזָא בְּזוּזָא וְלָא מִשְׁתַּכַּח. אָמַר רַב יוֹסֵף זָמַרֵי גַּבְרֵי וְעָנֵי נָשֵׁי פְּרִיצוּתָא. זָמַרֵי נָשֵׁי וְעָנֵי גַּבְרֵי כְּאֵשׁ בִּנְעֹרֶת לְמַאי נָפְקָא מִנָּהּ לִבְטוּלֵי הַאי מִקָּמֵי הַאי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַשּׁוֹתֶה בְּאַרְבָּעָה מִינֵי זֶמֶר מֵבִיא חָמֵשׁ פֻּרְעָנֵיִּוֹת לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ה) הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַּבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדוֹפוּ מְאַחֲרֵי בַנֶשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תּוֹף וְחָלִיל וְיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם וְאֶת פּוֹעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו: וְלָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת. שֶׁגּוֹרְמִין גָּלוּת לְעוֹלָם. וּכְבוֹדוֹ מְתֵי רָעָב, שֶׁמְּבִיאִין רָעָב לָעוֹלָם. וַהֲמוֹנוֹ צִחֵה צָמָא, שֶׁגּוֹרְמִין לַתּוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִלּוֹמְדֶיהָ. וַיִּשַׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ, שֶׁגּוֹרְמִין שִׁפְלוּת לְשׂוֹנְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵין אִישׁ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו) ה' אִישׁ מִלְחָמָה. וְעֵינֵי גְבוֹהִים תִּשְׁפַּלְנָה, שֶׁגּוֹרְמִין שִׁפְלוּת שֶׁל יִשְֹׁרָאֵל. וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ישעיה ה) לָכֵן הִרְחִיבָה שְׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חוֹק וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ:
רש״י גמ' אמר רב יוסף - הכי קאמר וכי בית המסובך בארזים עיר הוא שלא יהא נוח ליחרב: מתרועע - לשון ערה כמו ערו ערו (תהלים קלז): בסיפא מתחיל - מאיסקופת הבית ופתחיו מתחיל: ושאיה - לשון בית השאה מאין יושב ומתוך כך שעירים מרקדים שם ומנגחין וכותתין את שעריו: זמרי דנגדי - מושכי ספינות בחבל שרי שאינו אלא לזרזם במלאכתם: ודבקרי - שמזמרין בשעה שחורשין ואינו אלא לכוין את השוורים לתלמיהם שהולכין לקול השיר דערב עליהם: דגרדאי - אינו אלא לשחוק: בטל זמרא - גזר על דורו שלא יזמרו בביתם ובבית משתאות: ולא איבעי - ולא היו רוצים לקנותם בכך: זלזל בה - ולא הקפיד למחות בידם: כאש בנעורת - לפי שהעונה מטה אזנו לשמוע את המזמר לענות אחריו ונמצאו האנשים נותנים לבם לקול הנשים וקול באשה ערוה כדכתיב השמיעני את קולך (שיר השירים ב׳: י״ד) ומבעיר את יצרו כאש בנעורת אבל זמרי גברי ועניין נשי קצת פריצות יש דקול באשה ערוה אבל אינו מבעיר יצרו כל כך שאין המזמרים מטים אזנם לקול העונים: לבטולי האי מקמי האי - אם אין שומעין לנו לבטל את שניהם נקדים לבטל את זה שהוא כאש בנעורת: צחה צמא - צמא (שמות יז) מתרגם צחותא: הרחיבה שאול נפשה - לאחר שהביאו חמש פורעניות הללו לעולם סופן נופלין בגיהנם:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ ג גמרא על תחילת המשנה שואלים: וממאי [וממה, מניין] למדים אנו שמשבטלה סנהדרי כתיב [נאמר] הפסוק "בשיר לא ישתו יין" (ישעיה כד, ט)? אמר רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע: שאמר קרא [הכתוב] במקום אחר: "זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם" (איכה ה, יד), הרי שיש קשר בין ביטול ("שבתו") הסנהדרין ("זקנים משער") לבין הפסקת הנגינה ("בחורים מנגינתם").אמר רב: אודנא דשמעא זמרא [אוזן השומעת זמר] — תעקר, שאסור לשמוע זמר לאחר החורבן. אמר רבא: אם יש זמרא בביתא [זמר בבית] — יש חורבא בסיפא [חורבן על הסף], שנאמר: "קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה" (צפניה ב, יד). ושואלים אגב כך: מאי [מה פירוש] הנימוק "כי ארזה ערה"? וכן אמר ר' יצחק: הרי בית המסובך בארזים הרי עיר הוא וחזק ביותר! אלא יש לפרש: אפילו בית המסובך ומסוכך בארזים מתרועע אם נשמע בו זמר. אמר רב אשי: שמע מינה [למד מכאן] כי מתחיל חורבא [כאשר מתחיל החורבן] — בסיפא [בסף] הוא מתחיל, שנאמר: "חרב בסף". ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] מהכא [מכאן] אנו למדים דבר זה, שכתוב "ושאיה יכת שער" (ישעיה כד, יב), כלומר, השד הקרוי "שאיה", המחריב את הבתים, מכה בתחילה בשער. אמר מר בר רב אשי: לדידי חזי ליה [אני בעצמי ראיתי אותו] את השאיה ו היה מנגח והורס כי תורא [כמו שור]. אמר רב הונא: זמרא דנגדי ודבקרי [זמר של מושכי האניות ושל מוליכי הבקר] — שרי [מותר], משום שהשיר שלהם הוא כדי לתת קצב לעבודתם. דגרדאי [של האורגים] — אסיר [אסור], משום שאינם מזמרים אותו אלא להנאתם. מסופר: רב הונא בטיל זמרא [ביטל את מיני הזמר] ובאה ברכה לכל, קם [עמד] מחיר מאה אווזי בזוזא [אווזים בדינר] ומאה סאה חיטי [חיטים] בזוזא [בדינר] ולא איבעי [היה להם ביקוש] אפילו במחיר כה זול, משום שהיה השפע מרובה. אתא [בא] רב חסדא לאחר מכן זלזיל ביה [זילזל בו] באיסור זה, וכתוצאה מכך איבעאי אווזא בזוזא [נצטרכו אווז אחד בדינר אחד] ולא משתכח [נמצא]. אמר רב יוסף: אם זמרי גברי ועני נשי [מזמרים הגברים ועונות הנשים] — פריצותא [פריצות היא], אם זמרי נשי ועני גברי [מזמרות הנשים ועונים הגברים] — הרי זה גורם להבערת היצר כאש בנעורת. ושואלים: למאי נפקא מינה [מה יוצא מזה] אם מגדירים את הדברים כך או כך? הרי מדברי רב יוסף עולה ששניהם אסורים! ומשיבים: לבטולי הא מקמי הא [לבטל זה מלפני זה] כי אם אינו יכול לבטל את השירה בכלל — שיבטל תחילה את האופן החמור יותר, שהוא כאש בנעורת.אמר ר' יוחנן: כל השותה בארבעה מיני זמר — מביא חמש פורעניות לעולם, שנאמר: "הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל ה' לא יביטו" (ישעיה ה, יא-יב) שמנויים שם ארבעה מיני כלי זמר (כינור, נבל, תוף וחליל),מה כתיב [נאמר] אחריו: "לכן גלה עמי מבלי דעת" (ישעיה ה, יג) — שגורמין גלות לעולם, "וכבודו מתי רעב" (ישעיה ה, יג) — שמביאין רעב לעולם, "והמונו צחה צמא" (ישעיה ה, יג) — שגורמין לתורה המשולה למים שתשתכח מלומדיה, "וישח אדם וישפל איש" (ישעיה ה, טו) — שגורמין שפלות לשונאו של הקדוש ברוך הוא (בלשון נקיה: לקדוש ברוך הוא), ואין "איש" אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר: "ה' איש מלחמה" (שמות טו, ג), "ועיני גבהים תשפלנה" (ישעיה ה, טו) — שגורמין שפלות של ישראל, הרי חמש פורעניות.הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה" (ישעיה ה, יד), שלבסוף יורדים לשאול.
זוהר ספר הזהר, ויקרא מ״ד
רַבִּי אַבָּא אָמַר כְּתִיב (תהלים עה) כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים. כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט אִלְמָלֵא דְּאִעֲבַר דִּינָא דְּיִצְחָק בַּאֲתַר דְּיַעֲקֹב שָׁארֵי וְאִתְכַּסֵי (ס''א וְאִתְסְחֵי) (ס''א וְאִתְבַּסָם) תַּמָּן. וַוי לְעָלְמִין דִּיַעְרָע בְּגִנֵּיהּ וְרָזָא דְּמִלָּה (ישעיה מו) כִּי בָאֵשׁ יְיָ נִשְׁפָּט. וְדָא הוּא אִתְבַּסְמוּתָא דְּעָלְמָא וְכֵיוָן דְּעָאל בְּאַתְרָא דְּיַעֲקֹב וְיַעֲקֹב אָחִיד בֵּיהּ כְּדֵין שָׁכִיךְ אֶשָׁא וְאִצְטַנָּנוּ גּוּמְרֵיהּ. לְבַר נַשׁ דַּהֲוָה רָגִיז וְחָגַר וְזָיִן גַּרְמֵיהּ וְנָפַק בְּרֻגְּזֵיהּ לְקַטָּלָא לִבְנֵי נְשָׁא. חַד חַכִּימָא קָם עַל פִּתְחָא וְאָחִיד בֵּיהּ אָמַר אִלְמָלֵא לָא אָחִיד בִּי וְאִתְתַּקַּף בִּי הָא קָטוּלָא בִּבְנֵי נְשָׁא אִשְׁתַּכָּח. בְּעוֹד דְּאִתְתַּקָּפוּ דָּא בְּדָא וְאָחִיד דָּא בְּדָא אִצְטַנָּן רֻגְּזֵיהּ עַל דְּנָפַק לְקַטָּלָא. נָפַק לְאוֹכָחָא. מַאן סָבִיל רֻגְּזָא וְתוּקְפָּא דְּדִינָא דְּהַהוּא בַּר נַשׁ הֲוֵי אִימָא דָּא דְּקָאִים אַפִּתְחָא. כָּךְ אָמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בָּנַי לָא תִּדְחֲלוּן הָא אֲנָא קָאִים עַל פִּתְחָא אֲבָל אִזְדָרְזוּ בְּהַאי יוֹמָא וְהָבוּ לִי חֵילָא. וּבַמֶּה בְּשׁוֹפָר דְּאִי אִשְׁתַּכַּח קוֹל שׁוֹפָר כִּדְקָא יָאוּת וּמְכַוְּנָא בֵּיהּ לְתַתָּא הַהוּא קָלָא סָלִיק וּבֵיהּ מִתְעַטְּרֵי אֲבָהָן וְקַיְּמֵי בְּמִשְׁכְּנֵיהּ דְּיַעֲקֹב. וְעַל דָּא בָּעֵי לְאִזְדַּהֲרָא בְּשׁוֹפָרָא וּלְמִנְדָּע בְּהַהוּא קָלָא וּלְכַוְּנָא. וְלֵית לָךְ קָלָא בְּשׁוֹפָרָא דְּלָא סָלִיק רְקִיעָא חָד. וְכָל אִנּוּן אוֹכְלוּסִין דְּהַהוּא רְקִיעָא יָהֲבִין אֲתַר לְהַהוּא קָלָא וּמַאי קְרָא אָמְרֵי (יואל ב) וַיְיָ נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ וְגוֹמֵר וְקָאִים הַהוּא קָלָא בְּהַהוּא רָקִיעַ עַד דְּאָתֵי קָלָא אָחֳרָא וְאִתְעַתְּדוּ (ס''א וְאִתְעָרוּ) כַּחֲדָא וְסָלְקִין בְּזִוּוּגָא לִרְקִיעָא אָחֳרָא וְעַל דָּא תָּנֵינָן אִית קוֹל דְּסָלִיק קוֹל וּמַאי אִיהּו הַהוּא קָלָא דִּתְקִיעָתָא דְּיִשְׂרָאֵל דִּלְתַתָּא וְכֵיוָן דְּמִתְחַבְּרָן כָּל אִנּוּן קָלִין דִּלְתַתָּא וְסָלְקִין לְהַהוּא רְקִיעָא עִלָּאָה דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא שָׁארֵי בֵּיהּ מִתְעַטְּרָן (ס''א מִתְעַתְּדָן) כֻּלְּהוּ קַמֵּי מַלְכָּא וּכְדֵין כָּרְסְוָן רְמִיו וְכֻרְסַיָּא אָחֳרָא דְּיַעֲקֹב קָאִים וְאִתְתַּקַּן עַל דָּא אַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא בְּאִנּוּן צְלוֹתֵי דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּהֲוָה אָמַר צְלוֹתָא וְקוֹל שׁוֹפָרָא (דְּהַהוּא קוֹל) דְּאָפִיק הַהוּא זַכָּאָה דְּאִשְׁתַּכַּח מֵרוּחֵיהּ וּמִנַּפְשֵׁיהּ בְּהַהוּא שׁוֹפָרָא דְּהַהוּא קוֹל סָלִיק לְעֵילָא וּבְהַהוּא יוֹמָא קַיְּמֵי וּמִשְׁתַּכְּחִין מְקַטְּרְגִין לְעֵילָא וְכַד סָלִיק הַהוּא קָלָא דְּשׁוֹפָרָא כֻּלְּהוּ אִתְדַּחְיָן מִקַּמֵּיהּ וְלָא יָכְלִין לְקַיְּמָא:
תרגום הזוהר רַבִּי אַבָּא אָמַר כָּתוּב, כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים. כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט, כִּי אִם לֹא הָיָה עוֹבֵר הַדִּין שֶׁל יִצְחָק בַּמָּקוֹם שֶׁיַּעֲקֹב שׁוֹרֶה, וְנִתְבַּשֵׂם שָׁם, אוֹי לָעוֹלָם שֶׁיִּפְגֹּש בְּדִינוֹ. וְסוֹד הַדָּבָר, כִּי בָאֵשׁ ה' נִשְׁפָּט, וְזוֹ הִיא הִתְבַּשְׂמוּת הָעוֹלָם. וְכֵיוָן שֶׁיִּצְחָק, נִכְנָס בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב אָחַז בּוֹ, אָז שָׁקַט הָאֵשׁ וְנִצְטַנְּנוּ הַגֶּחָלִים שֶׁלּוֹ, לָאָדָם שֶׁהָיָה כּוֹעֵס וְחָגַר וְהִזְדַיֵּן וְיָצָא בְּכַעֲסוֹ לַהֲרֹג בְּנֵי אָדָם. חָכָם אֶחָד עָמַד עַל פִּתְחוֹ, וְאָחַז בּוֹ. וְלֹא עֲזָבוֹ לָצֵאת הַחוּצָה. אָמַר לוֹ הַכּוֹעֵס, אִם לֹא אָחַזְתָּ בִּי וְהִתְקַפְתָּ אוֹתִי, הָיָה הֶרֶג נִמְצָא בָּעוֹלָם. כִּי בְּעוֹד שֶׁהִתְקִּיפוּ זֶה אֶת זֶה וְאָחֲזוּ זֶה בָּזֶה נִצְטַנֵּן כַּעֲסוֹ עַל שֶׁיָּצָא לַהֲרֹג. יָצָא אוֹתוֹ חָכָם וְהוֹכִיחַ, מִי סָבַל הַכַּעַס וְתֹקֶף הַדִּין שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם, הֱוֵי אוֹמֵר, מִי שֶׁעָמַד עַל הַפֶּתַח לְעַכְּבוֹ מִלָּצֵאת. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְיִשְׂרָאֵל. בָּנַי לֹא תְּפַחֲדוּ כִּי אֲנִי עוֹמֵד עַל הַפֶּתַח, אֲבָל הִתְעוֹדְדוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וּתְנוּ לִי כֹּחַ, וּבַמֶּה בַּשּׁוֹפָר, שֶׁאִם נִמְצָא קוֹל שׁוֹפָר כָּרָאוּי וּמְכַוְּנִים בּוֹ לְמַטָּה, הַקּוֹל הַהוּא עוֹלֶה, שֶׁבּוֹ מִתְעַטְּרִים הָאָבוֹת, עוֹמְדִים בְּמִשְׁכָּנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְעַל כֵּן צְרִיכִים לְהִזָּהֵר בַּשּׁוֹפָר, וְלָדַעַת קוֹל הַהוּא, וּלְכַוֵּן בּוֹ. וְאֵין לְךְ קוֹל בַּשּׁוֹפָר שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לְרָקִיעַ אֶחָד, וְכָל הֶהַמוֹן שֶׁבְּאוֹתוֹ הָרָקִיעַ נוֹתֵן מָקוֹם לַקּוֹל הַהוּא. וּמָה הֵם אוֹמְרִים. וַה' נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ וְגוֹ'. וְעוֹמֵד קוֹל הַהוּא בְּאוֹתוֹ הָרָקִיעַ עַד שֶׁבָּא קוֹל אַחֵר, וְנוֹעֲדִים יַחַד וְעוֹלִים בְּחִבּוּר לְרָקִיעַ אַחֵר. וְעַל כֵּן לָמַדְנוּ, שֶׁיֵּשׁ קוֹל שֶׁמַּעֲלֶה קוֹל. וּמַה הוּא. הוּא, קוֹל הַהוּא שֶׁל תְּקִיעַת יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה. וְכֵיוָן שֶׁמִּתְחַבְּרִים כָּל אֵלּוּ הַקּוֹלוֹת שֶׁלְּמַטָּה, וְעוֹלִים לָרָקִיעַ הָעֶלְיוֹן שֶׁהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שׁוֹרֶה בּוֹ. מִתְעַטְּרִים כֻּלָּם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְאָז הֻשְּׁלְכוּ כִּסָּאוֹת הַדִּין, וְהֻקָּם כִּסֵּא הָאַחֵר שֶׁל יַעֲקֹב, וְנִתְתַּקֵּן. עַד כָּאן מָצָאתִי בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְּנוּנָא סָבָא, בְּאֵלֶּה הַתְּפִלּוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהָיָה אוֹמֵר, הַתְּפִלָּה וְקוֹל הַשּׁוֹפָר שֶׁמּוֹצִיא הַצַדִּיק בַּשּׁוֹפָר הַהוּא, הַיּוֹצֵא מֵרוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ, קוֹל הַהוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה. וּבַיּוֹם הַהוּא עוֹמְדִים וְנִמְצָאִים מְקַטְרְגִים לְמַעְלָה וּכְשֶׁעוֹלֶה קוֹל הַהוּא שֶׁל הַשּׁוֹפָר כֻּלָּם נִדְחִים מִפָּנָיו וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות ה׳: י״ג-י״ד
א. שְׁלשָֹׁה שֶׁאָכְלוּ וְיָצָא אֶחָד מֵהֶם לַשּׁוּק קוֹרְאִין לוֹ כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִים וּמְזַמְּנִין עָלָיו וְהוּא בַּשּׁוּק וְיוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְלִכְשֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ יַחֲזֹר וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לְעַצְמוֹ. אֲבָל עֲשָׂרָה שֶׁאָכְלוּ וְיָצָא אֶחָד מֵהֶן לַשּׁוּק אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו עַד שֶׁיַּחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ וְיֵשֵׁב עִמָּהֶן: שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד וְקָדַם אֶחָד מֵהֶן וּבֵרֵךְ לְעַצְמוֹ מְזַמְּנִין עָלָיו וְיֵצְאוּ הַשְּׁנִיִּים יְדֵי חוֹבַת זִמּוּן וְהוּא לֹא יָצָא בְּזִמּוּן זֶה שֶׁאֵין זִמּוּן לְמַפְרֵעַ:
מוסר שערי תשובה ג׳: קע״ח
כַּת שְׁקָרִים אִישׁ כָּזָב אֲשֶׁר תּוֹרָה עָזַב וְיֵרַע וְיַשְׁחִית בְּמַעֲנֵה פִּיו כְּמוֹ הַמְכַחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִּתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בִּשְׂכַר שָׂכִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט) לֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. וְכֵן הָעוֹנֶה בְּרֵעֵהוּ עֵד שֶׁקֶר. וְנֶאֱמַר (שמות כ) לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שֶׁקֶר. וּבִכְלַל זֶה הַתַּרְמִית וְהָאוֹנָאוֹת בְּמִסְחָרִים וּבְשֻׁתָּפוּת וְנֶאֱמַר (ויקרא כה) לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ. וְנֶאֱמַר (תהילים נח) וְלֹא יָמִישׁ מֵרְחוֹבָהּ תּוֹךְ וּמִרְמָה וְנִקְרָא אִישׁ אָוֶן וְנִקְרָא בְּלִיַּעַל וְהוּא כֶּבֶד עָוֹן בְּכִתּוֹת הָרְשָׁעִים כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ בְּשַׁעֲרֵי יִרְאַת חֵטְא וּמִדַּת זֶה אִישׁ הָאָוֶן שֶׁהוּא קוֹרֵץ בְּעֵינָיו מוֹלֵל בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו) אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן וְגוֹמֵר, קוֹרֵץ בְּעֵינָיו וְגוֹמֵר:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה