חק לישראל - פרשת פינחס יום שלישי

רש״ימִשְׁפַּ֣חַת הַחֲנֹכִ֔י. לְפִי שֶׁהָיוּ הָאֻמּוֹת מְבַזִּין אוֹתָם וְאוֹמְרִים מָה אֵלּוּ מִתְיַחֲסִין עַל שִׁבְטֵיהֶם? סְבוּרִים הֵם שֶׁלֹּא שָׁלְטוּ הַמִּצְרִיִּים בְּאִמּוֹתֵיהֶם? אִם בְּגוּפָם הָיוּ מוֹשְׁלִים, קַל וָחֹמֶר בִּנְשׁוֹתֵיהֶם, לְפִיכָךְ הִטִּיל הַקָּבָּ"ה שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם — ה"א מִצַּד זֶה וְיוֹ"ד מִצַּד זֶה — לוֹמַר, מֵעִיד אֲנִי עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וְזֶה הוּא שֶׁמְּפֹרָשׁ עַל יְדֵי דָוִד (תהילים קכ"ב) "שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" — הַשֵּׁם הַזֶּה מֵעִיד עֲלֵיהֶם לְשִׁבְטֵיהֶם, לְפִיכָךְ בְּכֻלָּם כָּתַב הַחֲנֹכִי, הַפַּלֻּאִי, אֲבָל בְּיִמְנָה לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר "מִשְׁפַּחַת הַיִּמְנִי" לְפִי שֶׁהַשֵּׁם קָבוּעַ בּוֹ — יוֹ"ד בָּרֹאשׁ וה"א בַּסּוֹף (ילקוט שמעוני):

נביאים מלכים א י״ט: י׳-י״ד

כתובים תהילים ע״ג: כ״ו-ע״ד: ב׳

משנה משנה גיטין ח׳

עיקר תוספות יום טוב(א) בֵּיתָהּ. שֶׁל נִכְסֵי מְלוֹג, וּזְרָקוֹ לָהּ עַל גַּבֵּי קַרְקַע. רַשִׁ"י. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ מַה שֶּׁקָּנְתָה אִשָּׁה קָנָה בַעְלָהּ וְאִם כֵּן אַכַּתִּי לֹא נָפֵיק גֵּט מִיַּד הַבַּעַל. וְאַסִּיק רָבָא דְגִטָּהּ וַחֲצֵרָהּ בָּאִים כְּאֶחָד, מִידֵי דְּהַוְיָא יַד עֶבֶד דְּקָנֵי לֵיהּ לְרַבֵּיהּ וַאֲפִלּוּ הָכִי קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁטָר עַל יְדֵי עַצְמוֹ מִשּׁוּם דְּגִטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִין כְּאֶחָד, הָכִי נַמִּי גִּטָּהּ וַחֲצֵרָהּ בָּאִין כְּאֶחָד:
(ב) וְיָדָהּ דְּכָתַב רַחֲמָנָא, דְּבָעִינַן דּוּמְיָא דְיָדָהּ, דְּמִשְׁתַּמֶּרֶת לְדַעְתָּהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ג) גְּמָרָא. וְטַעְמָא, כִּי יָדָהּ, מַה יָּדָהּ בִּסְמוּכָה אַף חֲצֵרָהּ בִּסְמוּכָה. וּמִזֶּה הַלָּשׁוֹן מַשְׁמַע דִּבְצַד וְחוּצָה לָהּ סַגִּי, וּבְתוֹךְ לָאו דַּוְקָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ד) הוּא. פֵּרוּשׁ, הַגֵּט, וּמוֹקֵי לַהּ בַּגְּמָרָא כְשֶׁהַמִּטָּה שֶׁלּוֹ. אֲבָל מִטָּה שֶׁלָּהּ וְגָבוֹהַּ עֲשָׂרָה חוֹלֶקֶת רְשׁוּת לְעַצְמָהּ. מַאי אִיכָּא, מְקוֹם כַּרְעֵי, אַמְּקוֹם כַּרְעֵי לֹא קָפְדֵי אֱינָשֵׁי.:
(ה) וְאִם תֹּאמַר פְּשִׁיטָא דְהָא חֵיקָהּ הָוֵי מַמָּשׁ כְּיָדָהּ. וְאוֹמֵר רִ"י דְּמַיְרֵי כְשֶׁבְּגָדֶיהָ נִגְרָרִין בָּאָרֶץ. תּוֹסָפוֹת:

ברטנורהאוֹ שֶׁמְּצָאָתוֹ מֵאֲחוֹרָיו. שֶׁהָיָה הַגֵּט עַל גַּבּוֹ וְעִקֵּם גַּבּוֹ לָהּ כְּדֵי שֶׁתִּטְּלֶנּוּ:
אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיֹּאמַר טְלִי גִטֵּךְ. וּלְכִי אָמַר טְלִי גִטֵּךְ מִיהַת הָוֵי גֵט. אֲבָל אִם הָיָה הַגֵּט עַל גַּבֵּי קַרְקַע אוֹ עַל גַּבּוֹ אוֹ בְגוּפוֹ וְלֹא עִקֵּם גַּבּוֹ אוֹ לֹא הִמְצִיא גוּפוֹ לָהּ כְּדֵי שֶׁתִּטְּלֶנּוּ, אֲפִלּוּ אָמַר טְלִי גִטֵּךְ אֵינוֹ גֵט:
קוֹרְאָה וַהֲרֵי הִיא גִטָּהּ. כְּשֶׁהִיא קוֹרְאָה בוֹ רוֹאָה שֶׁהוּא גִּטָּהּ:
קָרוֹב לָהּ מְגֹרֶשֶׁת, קָרוֹב לוֹ אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. כָּל שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְשָׁמְרוֹ וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁמְרוֹ, זֶהוּ קָרוֹב לָהּ. וְכָל שֶׁהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לְשָׁמְרוֹ וְהוּא יָכוֹל לְשָׁמְרוֹ זֶהוּ קָרוֹב לוֹ. שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִים לְשָׁמְרוֹ אוֹ שְׁנֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְשָׁמְרוֹ, זֶהוּ מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה. וּלְעִנְיָן פְּסַק הֲלָכָה אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ אוֹ לִרְשׁוּתָהּ:

עיקר תוספות יום טוב(ו) אֵינוֹ גֵט. בַּעֲסוּקִין בְּעִנְיַן גֵּרוּשִׁין עָסְקִינַן. דְּאִי לֹא, מַאי אִירְיָא אָמַר לָהּ כִּנְסִי שְׁטַר חוֹב כוּ', אֲפִלּוּ נְתָנוֹ לָהּ נְתִינָה מְעַלְיָתָא אֶלָּא שֶׁלֹּא פֵרֵשׁ אֵינוֹ כְלוּם, דְּהָא קָיְמָא לָן צָרִיךְ לְפָרֵשׁ. אֶלָּא בַעֲסוּקִין בְּעִנְיַן גֵּרוּשִׁין בִּתְחִלָּה עָסְקִינַן, אֶלָּא כֵיוָן שֶׁאָמַר לָהּ כִּנְסִי שְׁטַר חוֹב זֶה הֲרֵי נִתְבַּטֵּל כָּל מַה שֶּׁהָיוּ עֲסוּקִין בְּאוֹתוֹ עִנְיָן מִתְּחִלָּה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא אָמַר לָעֵדִים רְאוּ גֵּט שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָהּ, דְּבְהָכִי מַהֲנֵי כִדְאִיתָא בַגְּמָרָא דַף נ"ה. וְכֵן נַמִּי כְּשֶׁמְּצָאַתּוּ אֲחוֹרָיו, אֵין עֲסוּקִין בְּאוֹתוֹ עִנְיָן מוֹעִיל, כֵּיוָן שֶׁהִיא נְתִינָה גְרוּעָה שֶׁעִקֵּם גַּבּוֹ לָהּ. הָרַ"ן:
(ז) עַד שֶׁיֹּאמַר. פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בְּעוֹדוֹ בְּיָדָהּ, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר לִטְּלֶּנּוּ מִיָּדָהּ, כְּרַבִּי בַּגְּמָרָא, דִּוְנָתַן בְּיָדָהּ קָרֵינָא בֵיהּ אַף עַל גַּב דִּנְתִינָה רִאשׁוֹנָה לָאו כְּלוּם הוּא. הָרַ"ן. אֲבָל נְתִינָה בָעִינַן. וּמִשּׁוּם הָכִי טְלִי גִטֵּךְ מֵעַל גַּבֵּי קַרְקַע לֹא מַהֲנֵי וַאֲפִלּוּ אָמַר לָהּ אַחַר כָּךְ הֵא גִטֵּךְ:
(ח) הֵא גִטֵּךְ. שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּתֵּן לָהּ בְּתוֹרַת גֵּרוּשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר סֵפֶר כְּרִיתוּת וְנָתַן בְּיָדָהּ, שֶׁיִּתֵּן אוֹתָהּ בְּתוֹרַת סֵפֶר כְּרִיתוּת. הָרַמְבַּ"ם:
(ט) יְשֵׁנָה. דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא בָעִינַן דַּעְתָּא דִידָהּ, מָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר מִיהָא בָעִינַן, וּכְשֶׁהִיא יְשֵׁנָה לֹא מִינְטַר. הָרַ"ן:
(י) עַד שֶׁיֹּאמַר כוּ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מִתְּחִלָּה עֲסוּקִין בְּאוֹתוֹ עִנְיָן, וַאֲפִלּוּ אָמַר לָעֵדִים מִתְּחִלָּה רְאוּ הַגֵּט שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָהּ, דְּמַהֲנֵי בָרֵישָׁא, הָכָא לֹא, דִישֵׁנָה לָאו בַּת אַגְּרוּשֵׁי הִיא. הָרַ"ן. וְיֹאמַר לָהּ בְּעוֹדוֹ בְּיָדָהּ כְּשֶׁנִּנְעֲרָה, וּכְרַבִּי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל:
(יא) וְאִם תֹּאמַר מַה לִּי יָכוֹל לְשָׁמְרוֹ כֵּיוָן דְּהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לְשָׁמְרוֹ. וְיֵשׁ לוֹמַר בִּפְנֵי עַצְמָהּ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְשָׁמְרוֹ אֶלָּא עִם אַחֵר, וְהוּא יָכוֹל לְשָׁמְרוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. תּוֹסָפוֹת:
(יב) תֵּימַהּ הוּא אַמַּאי מְגֹרֶשֶׁת כְּלָל. וְתֵרְצוּ בַּתּוֹסָפוֹת דִּשְׁנֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְשָׁמְרוֹ הַיְנוּ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֲבָל שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד יְכוֹלִים לְשָׁמְרוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יג) גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ עַל רָחוֹק שֶׁהוּא קָרוֹב. רַשִׁ"י:

ברטנורהאָמַר לוֹ בַּעַל חוֹבוֹ זְרֹק לִי חוֹבִי. בַּגְּמָרָא מוֹקְמִינַן לַהּ בְּאוֹמֵר זְרֹק לִי חוֹבִי בְּתוֹרַת גִּטִּין, דְּכֵיוָן דְּאָמַר לֵיהּ הָכִי הֲוָה לֵיהּ לְחוֹב זֶה דִין גֵּט, וְאִם זָרַק אוֹתוֹ הַלֹּוֶה קָרוֹב לַמַּלְוֶה וְאָבַד, זָכָה הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְאִם קָרוֹב לַלֹּוֶה, הַלֹּוֶה חַיָּב וְכוּ'. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ זְרֹק לִי חוֹבִי וְהִפָּטֵר, מִכֵּיוָן שֶׁזְּרָקוֹ לוֹ בְכָל עִנְיָן, פָּטוּר:
לַאֲוִיר הַגַּג. לְפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לְקַרְקָעִית הַגַּג, דִּכְלָבוּד דָּמֵי:
מֵרְשׁוּת הַגַּג. יָצָא מִמְּחִצַּת הַגַּג וְנִכְנַס לְתוֹךְ מְחִצַּת הַמָּקוֹם שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בּוֹ:
אוֹ נִשְׂרַף הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. וְהוּא שֶׁקָּדְמָה זְרִיקַת הַגֵּט בֶּחָצֵר קֹדֶם שֶׁתְּהֵא הַדְּלֵקָה בַּאֲוִיר הֶחָצֵר. שֶׁאִם הָיְתָה הַדְּלֵקָה בֶּחָצֵר תְּחִלָּה, מֵעִקָּרָא לַשְּׂרֵפָה קָאָזֵיל וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת:

עיקר תוספות יום טוב(יד) קִדּוּשִׁין. דִּכְתִיב וְיָצְאָה וְהָיְתָה. גְּמָרָא:
(טו) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דְּדַוְקָא לְעִנְיַן גִּטִּין מִפְּנֵי הַתַּקָּנָה וְכֵן לְקִדּוּשִׁין מִשּׁוּם דְּאִתְּקַּשׁ, הִלְכָּךְ הָא דִתְנַן וְכֵן לְעִנְיַן הַחוֹב דַּוְקָא כְשֶׁאָמַר לָהּ בְּתוֹרַת גִּטִּין. דְּאִלּוּ סְתָמָא זְרֹק לִי וּשְׁמֹר קָאָמַר. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא דְקָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא מָצֵי אָמַר לֵיהּ מְשַׁטֶּה אֲנִי בְּךָ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טז) וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, אָמַר לוֹ הַמַּלְוֶה זְרֹק לִי חוֹבִי וְהִפָּטֵר, וּזְרָקוֹ וְאָבַד אוֹ נִשְׂרַף קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד הַמַּלְוֶה, פָּטוּר. וּמַשְׁמַע לֵיהּ לְהָרַ"ב דִּבְכָל עִנְיָן קָאָמַר דְּפָטוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יז) הַגַּג. מַסִּיק בַּגְּמָרָא בְגַג דִּידָהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ:
(יח) וְכֵן לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם. וּכְלוֹמַר וְלֹא סַגִּי בַיְצִיאָה מֵרְשׁוּת הַגַּג בִּלְבַד אֶלָּא עַד שֶׁיִּכָּנֵס לְתוֹךְ מְחִצַּת הַמָּקוֹם וְכוּ', מִשּׁוּם דְּקֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לְתוֹךְ מְחִצּוֹת אֵין רָאוּי לָנוּחַ, דְּאָתֵי זִיקָא וְדָחֵי לֵיהּ חוּץ לַמְּחִצּוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יט) נִמְחַק. בַּגְּמָרָא אָמְרִינַן דְּהַיְנוּ שֶׁנִּמְחַק דֶּרֶךְ יְרִידָה, אֲבָל כְּשֶׁנִּמְחַק דֶּרֶךְ עֲלִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְתוֹךְ מְחִצּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, דְּלֹא מִקַּרְיָא נְתִינָה אֶלָּא דֶרֶךְ הֲנָחָתוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כ) אוֹ נִשְׂרַף. וְהוּא הַדִּין בָּרֵישָׁא. וְהָא דְתָנָא לָהּ בַּסֵּיפָא, אוֹרְחָא דְמִלְּתָא נָקַט, דִּבְחָצֵר שְׁכִיחַ מַיִם וְאֵשׁ. פּוֹסְקִים:

ברטנורהבְּגֵט יָשָׁן. שֶׁכָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאַחַר שֶׁנִּכְתַּב הַגֵּט נִתְיַחֵד עִמָּהּ. בֵּית שַׁמַּאי סָבְרֵי לֹא אָמְרִינַן גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ גִּטָּהּ קוֹדֵם לִבְנָהּ, שֶׁמָּא יַשְׁהֶה אֶת הַגֵּט שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם בֵּין כְּתִיבָה לַנְּתִינָה וְיִהְיוּ לָהּ בָּנִים מִמֶּנּוּ בְּתוֹךְ זְמַן זֶה, וְאַחַר כָּךְ יְגָרְשֶׁנָּה בּוֹ, וּכְשֶׁיִּרְאוּ זְמַן הַגֵּט קוֹדֵם לְלֵדַת הַבֵּן יִהְיוּ סְבוּרִים שֶׁנָּתַן לָהּ גֵּט מִשְּׁעַת כְּתִיבָה, וְהָוֵי פְגָם שֶׁיֹּאמְרוּ מִן הַפְּנוּיָה נוֹלָד. וּפְסַק הַהֲלָכָה, לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט יָשָׁן. וְאִם גֵּרֵשׁ וְהָלַךְ הַבַּעַל לִמְדִינָה אַחֶרֶת, תִּנָּשֵׂא בוֹ לְכַתְּחִלָּה:

עיקר תוספות יום טוב(כא) וְאָזְלֵי לְטַעֲמַיְהוּ. דְּבֵית שַׁמַּאי אִית לְהוּ בְּסוֹף מְכִילְתִּין לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָּהּ דְּבַר עֶרְוָה, וְהִלְכָּךְ מְזֹהֶמֶת הִיא בְּעֵינָיו וְאֵינוֹ בָא עָלֶיהָ. וּבֵית הִלֵּל אִית לְהוּ אֲפִלּוּ הִקְדִּיחָה תַּבְשִׁילוֹ יָכוֹל לְגָרְשָׁהּ, וְאֵינָהּ מְזֹהֶמֶת בְּעֵינָיו וְיֹאמְרוּ כִּי בָא אֵלֶיהָ. יְרוּשַׁלְמִי. וְאַף עַל גַּב דִּלְבֵית הִלֵּל נַמִּי אֶפְשָׁר שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּהּ מִשּׁוּם דְּבַר עֶרְוָה, מִכָּל מָקוֹם חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יֹאמְרוּ שֶׁהִקְדִּיחָה כוּ':
(כב) אַחַר כוּ'. כְּלוֹמַר וַאֲפִלּוּ בְּיוֹמוֹ שֶׁנִּכְתַּב וְנִמְסַר, וְהִלְכָּךְ לֹא שַׁיָּךְ לְמִפְרַךְ אַדְּהָכָא אִם כֵּן מַה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָן דִּזְמַן בְּגִטִּין, כִּדְפָרְכִינַן אַגִּטִּין שֶׁמְּבִיאִין מִמְּדִינַת הַיָּם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן עוֹד:

ה. כָּתַב לְשׁוּם מַלְכוּת שְׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת, לְשׁוּם מַלְכוּת מָדַי, לְשׁוּם מַלְכוּת יָוָן, לְבִנְיַן הַבַּיִת, לְחֻרְבַּן הַבַּיִת, הָיָה בַמִּזְרָח וְכָתַב בַּמַּעֲרָב, בַּמַּעֲרָב וְכָתַב בַּמִּזְרָח, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וּצְרִיכָה גֵט מִזֶּה וּמִזֶּה, וְאֵין לָהּ לֹא כְתֻבָּה וְלֹא פֵרוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְלָאוֹת, לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה. אִם נָטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה, תַּחֲזִיר. וְהַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה. וְלֹא זֶה וָזֶה מִטַּמְּאִין לָהּ, וְלֹא זֶה וָזֶה זַכָּאִין לֹא בִמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. הָיְתָה בַת יִשְׂרָאֵל, נִפְסֶלֶת מִן הַכְּהֻנָּה. בַּת לֵוִי, מִן הַמַּעֲשֵׂר. בַּת כֹּהֵן, מִן הַתְּרוּמָה. וְאֵין יוֹרְשָׁיו שֶׁל זֶה וְיוֹרְשָׁיו שֶׁל זֶה יוֹרְשִׁין כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם מֵתוּ, אָחִיו שֶׁל זֶה וְאָחִיו שֶׁל זֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. שִׁנָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ, שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָהּ:

ברטנורהכָּתַב לְשׁוּם מַלְכוּת שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת. אִם הָיָה בְּבָבֶל וְכָתַב לְחֶשְׁבּוֹן שְׁנוֹת מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁאֵין לָהֶם מַלְכוּת בִּמְקוֹם כְּתִיבַת הַגֵּט, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה. וְנִקְרֵאת מַלְכוּת [אֱדוֹם] מַלְכוּת שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת שֶׁאֵין לָהּ לֹא כְּתָב וְלֹא לָשׁוֹן:
אוֹ שֶׁכָּתַב לְשׁוּם מַלְכוּת מָדַי. לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לִכְתֹּב לְשֵׁם הַמַּלְכוּת שֶׁל מְדִינָה שֶׁהַגֵּט נִכְתַּב בָּהּ, מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת, שֶׁיֹּאמְרוּ חֲשׁוּבִים אָנוּ בְּעֵינֵיהֶם שֶׁכּוֹתְבִים שְׁטָרוֹתֵיהֶם בִּשְׁמֵנוּ:
תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה. אִם נִשֵּׂאת בְּגֵט זֶה תֵצֵא מִן הָרִאשׁוֹן וּמִן הַשֵּׁנִי:
וְאֵין לָהּ לֹא פֵרוֹת וְלֹא בְלָאוֹת וְכוּ'. כֻּלָּהּ מַתְנִיתִין מִפָרְשָׁה בִּיבָמוֹת פֶּרֶק הָאִשָּׁה רַבָּה:
וְהַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה. מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְאָמַר כָּל הַמְּשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בְּגִטִּין הַוָּלָד מַמְזֵר. וְאֵינָהּ הֲלָכָה:

עיקר תוספות יום טוב(כג) מָדַי. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן אַחֶרֶת, הֲוָה אֲמִינָא מִשּׁוּם דְּמוֹלֶכֶת עַכְשָׁיו, אֲבָל מַלְכוּת מָדַי מַאי דַהֲוָה הֲוָה, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
(כד) שֶׁיְּהֵא לָנוּ שָׁלוֹם עִמָּהֶם, שֶׁיֹּאמְרוּ כוּ'. רַשִׁ"י:
(כה) לְבִנְיַן הַבַּיִת. דַּהֲוָה אֲמִינָא כֵיוָן דְּלֹא מַלְכוּתָא הִיא לֹא קָפְדֵי. גְּמָרָא:
(כו) לְחֻרְבַּן הַבַּיִת. דְּלֹא תֵימָא בִנְיָן הַבַּיִת דְּמַדְכְּרִי חֲשִׁיבוּתַיְהוּ הוּא דְקָפְדֵי, אֲבָל חֻרְבַּן הַבַּיִת דְּצַעֲרָא הוּא אֵימָא לֹא, צְרִיכָא. גְּמָרָא:
(כז) בַּמִּזְרָח כוּ'. גְּמָרָא, מַאן, אִילֵימָא בַעַל, הַיְנוּ שִׁנָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ, אֶלָּא לָאו סוֹפֵר, כִּדְאָמַר לְהוּ רַב לְסָפְרֵי כוּ'‏ כִּי יָתְבִיתוּ בְּשִׁילֵי כְּתֹבוּ, בְּשִׁילֵי וְאַף עַל גַּב דְּמֵימְסַר לְכוּ מִלֵּי בְהִינֵי כוּ'. וְכָתְבוּ רֹב הַפּוֹסְקִים דְּסָפְרֵי לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא עֵדִים הַחֲתוּמִים קָאָמַר:
(כח) וּמִיהוּ אִיכָּא בֵינַיְהוּ, דְּאִלּוּ הָתָם אִשְׁתּוֹ דְּרִאשׁוֹן מִדְּאוֹרַיְתָא הִיא, וְאִלּוּ הָכָא אִפְּכָא דְּאִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׁנִי מִדְּאוֹרַיְתָא הִיא, וּלְפִיכָךְ יִשְׁתַּנֶּה הַדִּין וְהַטַּעַם בֵּינֵיהֶם. וְקַל לְהָבִין מִמְּקוֹמָהּ, וּלְפִיכָךְ לֹא הֻצְרַךְ לְבָאֵר. וְרַשִׁ"י מְפָרֵשׁ כְּסִגְנוֹן דְּהָתָם, וְנֶחְלְקוּ עָלָיו הַתּוֹסָפוֹת וְהָרַ"ן. וְלִי נִרְאֶה לְיַשֵּׁב שֶׁסּוֹבֵר דְּהָא דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר הַוָּלָד מַמְזֵר הַיְנוּ שֶׁעֲשָׂאוּהוּ מַמְזֵר גָּמוּר כְּשֶׁל תּוֹרָה וּמֻתָּר בְּמַמְזֶרֶת. וְכֵן כָּתַב בֵּית יוֹסֵף לְדַעַת יֵשׁ אוֹמְרִים. וְאֶפְשָׁר שֶׁכֵּן הוּא גַם כֵּן דַּעַת הָרַ"ב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ן בְּעַצְמוֹ בְּסָמוּךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כט) דְּאִי לָאו רַבִּי מֵאִיר, אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם לֹא. וְלֹא דָמִי לְהָא דְּהָאִשָּׁה רַבָּה דְּחַד הֲוָה מִדִּבְרֵיהֶם:
(ל) שִׁנָּה. פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת, לָאו שִׁנּוּי מַמָּשׁ קָאָמַר, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי שֵׁמוֹת בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, וְכֵן שִׁנָּה שֵׁם הָעִיר. דְּאִי בְּשִׁנּוּי שֵׁם מַמָּשׁ פְּשִׁיטָא שֶׁהַגֵּט פָּסוּל, שֶׁלֹּא נִכְתַּב שֵׁם בַּעְלָהּ כְּלָל. וְכֵן מִדְּאִצְטְרִיךְ לְמֵימַר בַּגְּמָרָא דַחֲכָמִים מוֹדִים לְרַבִּי מֵאִיר בְּזוֹ, וְאִם שִׁנָּה מַמָּשׁ מַאי צְרִיכָא לְמֵימַר. בֵּית יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב דְּמַסִּיק דְּהָרַמְבַּ"ם חוֹלֵק וּמְפָרֵשׁ בְּשִׁנּוּי מַמָּשׁ, וְשֶׁכֵּן הוּא גַם כֵּן דַּעַת הָרַ"ב:

ברטנורהכָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁאָמְרוּ צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת. חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה עֲרָיוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁצָּרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת לִנָּשֵׂא לַשּׁוּק בְּלֹא חֲלִיצָה:
הָלְכוּ הַצָּרוֹת. שֶׁל עֲרָיוֹת:
וְנִשְּׂאוּ. לַשּׁוּק:
וְנִמְצְאוּ. הָעֲרָיוֹת אַיְלוֹנִית, וְאִגַּלַּאי מִלְּתָא שֶׁהָיוּ קִדּוּשֵׁי הַמֵּת בְּטָעוּת, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא הָיוּ אֵלּוּ צָרוֹתֵיהֶן וְלֹא פְטָרוּם הָעֲרָיוֹת הָאֵלּוּ מִן הַחֲלִיצָה:
תֵּצֵא מִזֶּה. מִבַּעַל שֶׁנִּשֵּׂאת לוֹ. וּמִן הַיָּבָם:
וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָהּ. וּבִיבָמוֹת מוֹקְמִינַן לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְאָמַר יֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיְּבֵי לָאוִין, וְאֵינָהּ הֲלָכָה:

עיקר תוספות יום טוב(לב) הַכּוֹנֵס. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהַךְ קַמַּיְתָא מִשּׁוּם דְּלֹא אִקַּיַּם מִצְוַת הַיִּבּוּם הִלְכָּךְ קָנְסִינַן לָהּ עַל שֶׁלֹּא הִמְתִּינָה עַד שֶׁתִּרְאֶה שֶׁהָעֶרְוָה אַיְלוֹנִית. אֲבָל הָכָא דְאִקַּיַּם מִצְוַת יִבּוּם אֵימָא דְלָא הָוֵי לָהּ לְהַמְתִּין וְלֹא לְקָנְסָהּ. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָכָא מִשּׁוּם דְּקָא רַמְיָא קַמֵּיהּ וְהוֹאִיל וְהִיא זְקוּקָה לוֹ כְּמוֹ הָאַחֶרֶת הָוֵי לָהּ לְהַמְתִּין עַד שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיִּהְיוּ יִבּוּמֵי חֲבֶרְתָּהּ כְּשֵׁרִין כְּדֵי לָצֵאת מִידֵי זִקָּתָהּ, אֲבָל הָתָם דְּלֹא רַמְיֵהּ קַמֵּיהּ, שֶׁמִּתְּחִלַּת נְפִילָתָהּ לְפָנָיו הָיְתָה סְבוּרָה שֶׁהִיא צָרַת עֶרְוָה וּמֵעוֹלָם לֹא נִזְקְקָה לוֹ, אֵימָא לֹא נִקְנְסָהּ עַל שֶׁלֹּא הִמְתִּינָה, צְרִיכָא. גְּמָרָא:

ח. כָּתַב סוֹפֵר גֵּט לָאִישׁ וְשׁוֹבֵר לָאִשָּׁה, וְטָעָה וְנָתַן גֵּט לָאִשָּׁה וְשׁוֹבֵר לָאִישׁ, וְנָתְנוּ זֶה לָזֶה, וּלְאַחַר זְמַן הֲרֵי הַגֵּט יוֹצֵא מִיַּד הָאִישׁ, וְשׁוֹבֵר מִיַּד הָאִשָּׁה, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם לְאַלְתַּר יָצָא, אֵין זֶה גֵט. אִם לְאַחַר זְמַן יָצָא, הֲרֵי זֶה גֵט. לֹא כָל הֵימֶנּוּ מִן הָרִאשׁוֹן לְאַבֵּד זְכוּתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, פְּסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ עַל תְּנַאי וְלֹא נַעֲשָׂה הַתְּנַאי, לֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה:

ברטנורהכָּתַב סוֹפֵר גֵּט לָאִישׁ. לְגָרֵשׁ בּוֹ אִשְׁתּוֹ:
וְשׁוֹבֵר לָאִשָּׁה. שֶׁתִּמְסֹר לְבַעְלָהּ כְּשֶׁיִּפְרַע לָהּ כְּתֻבָּתָהּ:
וְטָעָה. הַסּוֹפֵר, כְּשֶׁמָּסַר לָהֶן הַשְּׁטָרוֹת:
וְנָתַן גֵּט לָאִשָּׁה וְשׁוֹבֵר לָאִישׁ. וְהֵם מָסְרוּ זֶה לָזֶה. וְהָלְכָה זוֹ וְנִשֵּׂאת כַּסְּבוּרָה שֶׁזֶּה גֵט שֶׁמָּסַר לָהּ בַּעְלָהּ וְזֶה סָבוּר שֶׁמָּסְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ שׁוֹבֵר. וְרַמְבַּ"ם גָּרִיס וְנָתַן גֵּט לָאִישׁ וְשׁוֹבֵר לָאִשָּׁה. וּפֵרֵשׁ וְנָתַן, שֶׁחָשַׁב שֶׁנָּתַן גֵּט לָאִישׁ וְשׁוֹבֵר לָאִשָּׁה, אֲבָל הוּא לֹא עָשָׂה אֶלָּא בַּהֶפֶךְ. וְדָחוּק הוּא:
אִם לְאַלְתַּר. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת יָצָא גֵט מִתַּחַת יַד הַבַּעַל:
אֵינוֹ גֵט. וּצְרִיכָה גֵּט אַחֵר:
וְאִם לְאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת. הֲרֵי זֶה גֵּט:
לֹא כָל הֵימֶנּוּ. אֵין הַכֹּל כִּדְבָרָיו שֶׁל זֶה הָרִאשׁוֹן לְהַאֲמִינוֹ:
לְאַבֵּד זְכוּתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. שֶׁנְּשָׂאָהּ. דְּאָמְרִינַן קְנוּנְיָא הִיא בֵינֵיהֶם וְהֶחְלִיפוּ הַשְּׁטָרוֹת לְאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

עיקר תוספות יום טוב(לג) וְאִם תֹּאמַר מַה קְנוּנְיָא שַׁיָּךְ, דְּכֵיוָן שֶׁנִּשֵּׂאת לַשֵּׁנִי לֹא מָצֵי לְהַחְזִירָהּ, דְּתֵצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה. וְיֵשׁ לוֹמַר דִּפְעָמִים דְּאֵין הַבַּעַל שָׂם עַל לִבּוֹ שֶׁאָסוּר לְהַחְזִירָהּ וְעוֹשֶׂה קְנוּנְיָא. תּוֹסָפוֹת:
(לד) פְּסָלָהּ כוּ'. חֻמְרָא בְּעָלְמָא הוּא שֶׁהֶחְמִירוּ בִּקְדֻשַּׁת יוֹחֲסִין לְאוֹסְרָהּ לַכְּהֻנָּה מִפְּנֵי כְתִיבַת הַגֵּט. כִּדְמוּכַח בַּגְּמָרָא:
(לה) וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁכָּל הַמְּקַדֵּשׁ בְּבִיאָה אֵין צָרִיךְ לִבְעֹל בִּפְנֵי עֵדִים, אֶלָּא יִתְיַחֵד בִּפְנֵיהֶם וְיִבְעֹל:

ברטנורהוְלָנָה עִמּוֹ בְּפֻנְדְּקִי. וְיֵשׁ שָׁם עֵדֵי יִחוּד וְאֵין שָׁם עֵדֵי בִיאָה. בֵּית הִלֵּל סָבְרֵי הֵן הֵן עֵדֵי יִחוּד הֵן הֵן עֵדֵי בִיאָה, וְאֵין אָדָם עוֹשֶׂה בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת וַהֲרֵי קִדְּשָׁהּ בַּבִּיאָה. וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרֵי לֹא אָמְרִינַן הֵן הֵן עֵדֵי יִחוּד הֵן הֵן עֵדֵי בִיאָה עַד שֶׁיִּרְאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה:
גֵּט קֵרֵחַ. שֶׁקְּשָׁרָיו מְרֻבִּין מֵעֵדָיו. דְּתַקּוּן רַבָּנָן גֵּט מְקֻשָּׁר מִשּׁוּם כֹּהֲנִים קַפְּדָנִים שֶׁהָיוּ כוֹתְבִים גֵּט פִּתְאוֹם לִנְשׁוֹתֵיהֶם וּמִתְחָרְטִים וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַחְזִירָן, וְתִקְנוּ לָהֶם גֵּט מְקֻשָּׁר שֶׁאֵינוֹ נוֹחַ לִכָּתֵב מְהֵרָה, שֶׁמָּא בְתוֹךְ כָּךְ יִתְפַּיֵּס. וְכוֹתֵב שִׁיטָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם וְכוֹרְכָן עַל הֶחָלָק וְתוֹפֵר, וְעֵד אֶחָד חוֹתֵם עַל הַכֶּרֶךְ מִבַּחוּץ, וְחוֹזֵר וְכוֹתֵב שְׁנֵי שִׁטִּין אוֹ יוֹתֵר מִבִּפְנִים וְכוֹרְכָן עַל הֶחָלָק וְחוֹתֵם עֵד שֵׁנִי עַל הַכֶּרֶךְ מִבַּחוּץ, וְכֵן עֵד שְׁלִישִׁי. וְאִם יֵשׁ קֶשֶׁר כָּרוּךְ וְאֵין עֵד חָתוּם מֵאֲחוֹרָיו, זֶהוּ קֵרֵחַ וּפָסוּל, דְּמִסְתָּמָא לְמִנְיַן קְשָׁרָיו הָיוּ עֵדָיו מִתְּחִלָּה, וְחָיְשִׁינַן דִּלְמָא הַבַּעַל אָמַר לְהוּ כֻּלְּכֶם חֲתֹמוּ, וַהֲרֵי אֶחָד שֶׁלֹּא חָתַם. וְאִם נִשֵּׂאת אִשָּׁה בְגֵט זֶה, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ. וּמַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר כָּל הַמְּשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בְּגִטִּין הַוָּלָד מַמְזֵר. וְאֵינָהּ הֲלָכָה:

ברטנורההַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו. וַאֲפִלּוּ עֶבֶד, וַאֲפִלּוּ פָּסוּל לְעֵדוּת מֵחֲמַת עֲבֵרָה:
אֶלָּא קָרוֹב שֶׁהוּא רָאוּי לְהָעִיד בְּעֵדוּת אַחֶרֶת. שֶׁאֵין עָלָיו פְּסוּל עֵדוּת אֶלָּא קֻרְבָה. אֲבָל עֶבֶד אוֹ גַּזְלָן לֹא. עֶבֶד דִּלְמָא אָתֵי לְאַסּוֹקֵי לְיוֹחֲסִין. וְגַזְלָן דִּלְמָא אָתוּ לְמֵימַר עָבַד תְּשׁוּבָה. אֲבָל קָרוֹב, כֻּלֵּי עָלְמָא יַדְעֵי לֵיהּ דְּקָרוֹב הוּא. וַהֲלָכָה כְּבֶן נַנָּס שֶׁהַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין חוֹתֵם עָלָיו אֶלָּא עֵד אֶחָד פָּסוּל בִּלְבַד, וְהַשְּׁאָר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם כְּשֵׁרִים:

עיקר תוספות יום טוב(לו) הַכֹּל כוּ'. וַאֲפִלּוּ פְסוּלִים. דְּלֵיתָא לְהָא הַשְׁלָמָה אֶלָּא מִשּׁוּם חֲשָׁשָׁא בְעָלְמָא שֶׁמָּא כְּשֶׁיֵּצֵא אַחַר זְמַן בֵּית דִּין יִפְסְלוּהוּ שֶׁיִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁהִזְמִין הַבַּעַל עֵדָיו לְמִנְיַן קְשָׁרָיו וְלֹא חָתְמוּ בּוֹ כֻלָּם. רַשִׁ"י. וְהָכִי פֵרוּשׁוֹ, הֵיכָא דְחָזִינַן בְּהֶדְיָא שֶׁרִבָּה הַסּוֹפֵר בּוֹ קְשָׁרִים יוֹתֵר מִמִּנְיַן הָעֵדִים, וְהָכָא לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לְכֻלְּכֶם, הַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו וַאֲפִלּוּ פְּסוּלִים, לְפִי שֶׁלֹּא יָבֹא בֵית דִּין אַחֵר לְפוֹסְלוֹ. דְּכֵיוָן דִּבְעִקַּר עֵדוּתוֹ שֶׁל מְקֻשָּׁר דְּהַיְנוּ בִּשְׁלֹשָׁה עֵדִים הַצְּרִיכִים לוֹ עֵד אֶחָד קָרוֹב כָּשֵׁר, מִשּׁוּם דִּשְׁלֹשָׁה בִּמְקֻשָּׁר לָאו דְּאוֹרַיְתָא כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא, דְּהָכָא אֲפִלּוּ אָמַר כֻּלְּכֶם עֵדִים לֹא לְצָרֵף עֵדוּתָן אָמַר כֵּן וּתְהֵא עֵדוּתָן בְּטֵלָה, אֶלָּא כָךְ אָמַר שֶׁיַּחְתְּמוּ הַכְּשֵׁרִים כְּדִינָן וְהַקָּרוֹב כְּדִינוֹ. הָרַ"ן:
(לז) תֵּימַהּ אַמַּאי לֹא מְפָרֵשׁ נַמִּי בְּעֶבֶד שֶׁמָּא יֹאמְרוּ נִשְׁתַּחְרֵר. וְכֵן הוּא בַגְּמָרָא לְהַמַּסְּקָנָא. וְכֵן הוּא בָרַ"ן:

גמרא גיטין מ״ט ב: ג׳-י״א

תַּנְיָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי מַה אָמְרוּ הַנִּיזָקִין שָׁמִין לָהֶם בְּעִידִית מִפְּנֵי הַגַּזְלָנִין וּמִפְּנֵי הַחַמְסָנִין כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר אָדָם לָמָה אֲנִי גוֹזֵל וְלָמָה אֲנִי חוֹמֵס לְמָחָר בֵּית דִין יוֹרְדִין לִנְכָסַי וְנוֹטְלִין שָׂדֶה נָאָה שֶׁלִי וְסוֹמְכִים עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (שמות כ''ט) מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם לְפִיכָךְ אָמְרוּ הַנִּיזָקִין שָׁמִין לָהֶם בְּעִידִית וּמִפְּנֵי מַה אָמְרוּ בַּעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם לַחֲבֵירוֹ שָׂדֶה נָאָה וְדִירָה נָאָה וְיֹאמַר אֶקְפּוֹץ וְאַלְוֶנּוּ כְּדֵי שֶׁאֶגְבֶנּוּ בְחוֹבִי לְפִיכָךְ אָמְרוּ בַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית. אֶלָּא מֵעַתָּה יְהֵא בְזִבּוּרִית אִם כֵּן אַתָּה נוֹעֵל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין. כְּתוּבַת אִשָּׁה בְּזִבּוּרִית דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּבֵינוֹנִית. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי מַה אָמְרוּ כְּתוּבַת אִשָּׁה בְזִבּוּרִית שֶׁיּוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִישָׂא הָאִשָּׁה רוֹצָה לִינָשֵׂא. דָבָר אַחֵר אִשָּׁה יוֹצְאָה לִרְצוֹנָהּ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ וְהָאִישׁ אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא לִרְצוֹנוֹ. מָאי דָבָר אַחֵר וְכִי תֵימָא כִּי הֵכִי דְכִי מַפִּיק לָהּ אִיהוּ תַּקִּינוּ לָהּ רַבָּנָן כְּתוּבָה מִינֵיהּ. כִּי נַפְקָא אִיהִי נָמֵי לִיתְקְנוּ לֵיהּ רַבָּנָן כְּתוּבָה מִינָהּ. תָּא שְׁמַע אִשָּׁה יוֹצְאָה לִרְצוֹנָהּ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ וְהָאִישׁ אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא לִרְצוֹנוֹ אֶפְשַׁר דְמַשְׁהֵי לָהּ בְּגִיטָא. כְּתוּבַת אִשָּׁה בְּזִבּוּרִית אָמַר מַר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְרַב נַחְמָן לֹא אֲמָרָן אֶלָא מִיַּתְמֵי אֲבָל מִינֵיהּ דִידֵיהּ בְבֵינוֹנִית מִיַּתְמֵי מָאי אִירְיָא כְּתוּבַת אִשָּׁה אֲפִילוּ כָּל מִילֵי נָמֵי דְהָא תְּנַן אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית אֶלָּא לָאו מִינֵיהּ לְעוֹלָם מִיַּתְמֵי וּכְתוּבַת אִשָּׁה אִצְטְרִיכָא לֵיהּ סַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא מִשּׁוּם חִינָא אַקִּילוּ רַבָּנָן גַבָּהּ קָא מַשְׁמַע לָן:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא דתניא [שכן שנינו בברייתא], אמר ר' שמעון: מפני מה אמרו הניזקין שמין להן בעידית? — מפני הגזלנים ומפני החמסנין, ומדוע? — כדי שיאמר אדם: למה אני גוזל ולמה אני חומס? למחר בית דין יורדין לנכסי ונוטלין דווקא שדה נאה ביותר שלי כתשלום על מה שגזלתי וחמסתי, וסומכים על מה שכתוב בתורה: "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם", לפיכך אמרו: הניזקין — שמין להן בעידית.
ועוד הוא מסביר: מפני מה אמרו בעל חוב גובה בבינונית? כדי שלא יראה אדם לחבירו שדה נאה ודירה נאה, ויאמר: אקפוץ ואלונו כדי שאחר כך, אם לא יהיה ביד הלווה כסף להחזיר ההלוואה אגבנו בחובי, לפיכך אמרו בעל חוב גובה רק בבינונית, ואותה שדה יפה שבגללה הילווה לו — לא יקבל.
ושואלים: אלא מעתה, אם המטרה היא שלא יבואו אנשים להלוות כדי לגבות על ידי כך את נחלתם של אחרים, יהא דינו של בעל חוב אם כן בזיבורית! ומשיבים: אם כן אתה עושה — אתה נועל דלת בפני לווין, שלא ירצו המלווים להלוות להם.
כתובת אשה — בזיבורית, אלו דברי ר' יהודה, ר' מאיר אומר: בבינונית. אמר ר' שמעון: מפני מה אמרו כתובת אשה בזיבורית? שיותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה, האשה רוצה לינשא, ומשום כך אין צריכים להקפיד שיהיה מה שמשלמים לה בכתובתה מן המין המשובח דווקא.
דבר אחר: אשה יוצאה (מתגרשת) מבעלה לרצונה ושלא לרצונה, והאיש אינו מוציאה (מגרשה) מביתו אלא לרצונו.
ושואלים: מאי [מהו] דבר אחר? מדוע היה צריך להוסיף עוד טעם אחר? ומשיבים: הדבר האחר בא להסביר בעיה שונה, שכיון שתיקנו חכמים כתובה כדי לשמור על שלימות הנישואין יש מקום לשאול: וכי תימא [ואם תאמר], כי היכי דכי מפיק לה איהו [כמו שכאשר הוא מוציא אותה] תקינו [תיקנו] לה רבנן [חכמים] כתובה מיניה [ממנו], כי נפקא איהי נמי ליתקני ליה רבנן כתובה מינה [כאשר יוצאת היא מרצונה שגם כן יתקנו לו חכמים כתובה ממנה]? על כן, תא שמע [בוא ושמע]: אשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה, והאיש אינו מוציא אלא לרצונו, שגם אם תנסה לריב עימו כדי שיגרשנה, מכל מקום אפשר לו לבעל דמשהי לה בגיטא [שישהה אותה במתן הגט] ונמצא שהוא נותן לה את הגט רק לכשירצה, והגירושין תלויים בעצם רק בו.
ב שנינו שכתובת אשה בזיבורית. אמר מר זוטרא בריה [בנו] של רב נחמן: לא אמרן [אמרנו] שגובה בזיבורית אלא כאשר מת הבעל והיא באה לגבות כתובתה מיתמי [מן היתומים] היורשים, אבל אם נתגרשה ובאה לגבות כתובתה מיניה דידיה [ממנו עצמו] — גובה בבינונית.
ושואלים: אם מדובר בגבייה מיתמי [מיתומים], מאי איריא [מה שייך, מדוע דווקא] כתובת אשה? אפילו כל מילי נמי [הדברים כגון ניזקין, גם כן] כגון ניזקין, גובים מיתומים מן הזיבורית, דהא תנן [שהרי שנינו במשנתנו]: אין נפרעים מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית! אלא לאו [האם לא] מדובר כאן כשהיא גובה מיניה [ממנו] מן הבעל עצמו!
ודוחים: לעולם תפרש שמדובר כאן שהיא גובה מיתמי [מן היתומים], ובכל זאת כתובת אשה איצטריכא ליה [הוצרכה לו] להשמיענו במיוחד, שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] משום חינא [חן] שרצו חכמים לעשות חן והקלה לנשים, אקילו רבנן גבה [הקילו חכמים אצלה] ונתנו לה זכות לגבות את כתובתה אפילו מן היתומים בבינונית, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאפילו בכתובת אשה לא תיקנו כך.

זוהר ספר הזהר, פנחס ח׳

רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר (זכריה ג) וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עוֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְיָ וְגוֹמֵר. תָּא חֲזֵי וַוי לְאִינוּן בְּנֵי נָשָׁא דְלָא מִסְתַּכְּלָאן בִּיקָרָא דְמָארֵיהוֹן וְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא כָרוֹזָא קָארֵי עֲלַיְיהוּ וְלָא מַשְׁגִּיחִין אָתָא בַר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בְפִקּוּדֵי אוֹרַיְתָא כַמָּה סַנֵּיגוֹרִין קַיְימִין לְאַדְכְּרָא עָלֵיה לְטַב. אָתָא בַר נָשׁ וְאַעְבַּר עַל פִּקוּדֵי אוֹרַיְתָא אִינוּן עוֹבָדִין קָטֵיגוֹרִין עָלֵיהּ לְבִישׁ קָמֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא יְהוֹשֻׁעַ כֹּהֵן גָּדוֹל הֲוָה וְאוּקְמוּהָ מַה כְתִיב בֵּיהּ וְהַשָׂטָן עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ. וּמַה בְהָאי כַּךְ בִּשְׁאַר בְּנֵי עַלְמָא דְלָא מִסְתַּכְּלֵי בִיקָרָא דְמָארֵיהוֹן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. חֲמֵי מַה כְתִיב וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְאוּקְמוּהָ. אֲבָל בְּגָדִים צוֹאִים וַדָּאי אִינוּן לְבוּשִׁין דְאִתְלַבְּשָׁא בְהוּ רוּחָא בְהַהוּא עַלְמָא זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְמָאן דִּלְבוּשׁוֹי מְתֻתְקָנִין וּשְׁלֵמִין בְּהַהוּא עַלְמָא וְהָא אִתְמַר כָּל מָאן דְּבַעְיָין לְאַעֲלָא לַגֵּיהִנָם אִינוּן לְבוּשִׁין דִמְּלַבְּשִׁין לֵיהּ הֵיךְ אִינוּן מַה כְתִיב הָכָא וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ. מָאן מַלְאָךְ דָּא מַלְאָךְ דִמְּמָנָא עַל גֵּהִינָם וּמְמָנָא עַל מָאן דְּחָמֵי בְּאִינוּן לְבוּשִׁין עַד דְאָתִיב קַלָּא וְאָמַר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצוֹאִים מֵעָלָיו. מֵהָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא דְעוֹבָדִין בִּישִׁין דְּבַר נָשׁ עַבְדִין לֵיהּ אִינוּן לְבוּשִׁים צוֹאִים. וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אוֹתְךָ מַחֲלָצוֹת. אַלְבִּישִׁינֵיהּ לְבוּשִׁין אַחֲרָנִין מְתֻתְקָנָן דִבְהוּ אִסְתְּכַל בַר נָשׁ בְּזִיו יְקָרָא דְמָארֵיהּ. תָא חֲזֵי כְגוֹוָנָא דָא פִנְחָס דְּלָא אִסְתְּלַק מֵעַלְמָא עַד דְאִתְתְּקָנוּ קָמֵיהּ לְבוּשִׁין אַחֲרָנִין דְּרוּחָא אִתְהֲנֵי בְהוּ לְעַלְמָא דְאָתֵי בְּשַׁעְתָּא חָדָא אִתְפְּשָׁט מֵאֵלִּין וְאִתְלְבַשׁ מֵאִלֵּין וְאִתְלְבַשׁ בְּאִלֵּין לְקַיְימָא דִכְתִּיב הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, עַד דַהֲווֹ אַזְלֵי שִׁמְשָׁא הֲוָה תַקִּיפָא וְיַתְבוּ תְחוֹת צִלָּא דְחָד טִנָּרָא דְמַדְבְּרָא אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר וַדָּאי צִלָּא חֶדְוָותָא דְנַפְשָׁא הוּא:

תרגום הזוהררַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הכֹּהֵן הַגָּדוֹל עוֹמֵד לִפְנֵי מַלְאָךְ ה' וְגוֹ'. בֹּא וּרְאֵה, אוֹי לִבְנֵי הָאָדָם שֶׁאֵינָם מִסְתַּכְּלִים בִּכְבוֹד אֲדוֹנָם וְכָל יוֹם וָיוֹם קוֹרֵא עֲלֵיהֶם כָּרוֹז, וְאֵינָם מַשְׁגִּיחִים. בָּא הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה, כַּמָּה מְלִיצִים יְשָׁרִים עוֹמְדִים לְהַזְכִּיר עָלָיו לַטּוֹב. בָּא הָאָדָם וְעָבַר עַל מִצְווֹת הַתוֹרָה, אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂים מְקַטְרְגִּים עָלָיו לְרָע לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהוֹשֻׁעַ כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה, וְהֶעֱמִידוּהוּ. מַה כָּתוּב בּוֹ, וְהַשָּׂטָן עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ. וְאִם בָּזֶה כָּךְ, בִּשְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁאֵינָם מִסְתַּכְּלִים עַל כְּבוֹד אֲדוֹנָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רְאֵה, מַה כָּתוּב, וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים צוֹאִים. וְהֶעֱמִידוּהוּ. אֲבָל בְּגָדִים צוֹאִים, הֵם וַדַּאי הַלְּבוּשִׁים שֶׁהָרוּחַ נִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם בָּעוֹלָם הַהוּא. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁלְּבוּשָׁיו מְתוּקָנִים וּשְׁלֵמִים בָּעוֹלָם הַהוּא. וְהִנֵּה לָמַדְנוּ, כָּל מִי שֶׁרוֹצִים לְהַכְנִיסוֹ בַּגֵּיהִנֹּם, אֵיךְ הֵם הַלְּבוּשִׁים שֶׁמַּלְבִּישִׁים אוֹתוֹ וּמֵשִׁיב, כָּתוּב כָּאן וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַמַלְאָךְ. מִי הוּא הַמַּלְאָךְ. זֶה הוּא הַמַּלְאָךְ הַמְּמוּנֶה עַל הַגֵּיהִנֹּם, וְהוּא מְמוּנֶה עַל כָּל מִי שֶׁרוֹאֵהוּ בְּאֵלּוּ הַלְּבוּשִׁים. עַד שֶׁהֵשִׁיב הַקּוֹל, וְאָמַר, הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצוֹאִים מֵעָלָיו. מִכָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל שֶׁהַמַּעֲשִׂים הָרָעִים שֶׁל הָאָדָם עוֹשִׂים לוֹ אֵלּוּ לְבוּשִׁים הַצוֹאִים. וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךְ עֲוֹנֶךְ וְהַלְבֵּשׁ אוֹתְךְ מַחֲלָצוֹת. כִּי הִלְבִּישׁוּהוּ לְבוּשִׁים אֲחֵרִים מְתוּקָנִים שֶׁבָּהֶם מִסְתַּכֵּל הָאָדָם בְּזִיו יְקָרוֹ שֶׁל אֲדוֹנוֹ. בֹּא וּרְאֵה, כְּעֵין זֶה, פִּנְחָס, שֶׁלֹּא נִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁנִּתְתַּקְּנוּ לְפָנָיו לְבוּשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁהָרוּחַ נֶהֱנֶה מֵהֶם לָעוֹלָם הַבָּא. בְּשָׁעָה אַחַת נִתְפַּשֵּׁט מֵאֵלּוּ וְנִתְלַבֵּשׁ בְּאֵלּוּ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב, הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. בְּעוֹד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, הָיָה אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ חָזָק, וְיָשְׁבוּ תַּחַת צֵל שֶׁל סֶלַע אֶחָד בַּמִּדְבָּר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַצֵל, הוּא וַדַּאי שִׂמְחַת הַנֶּפֶשׁ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״א: ח׳-י׳

א. הָיָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שְׁנֵי פְּתָחִים לֹא יַעֲשֵׂנוּ קַפַּנְדְרִיָּא כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס בְּפֶתַח זֶה וְיֵּצֵא בְּפֶתַח שֶׁכְּנֶגְדוֹ לְקָרֵב הַדֶרֶךְ. שֶׁאָסוּר לְהִכָּנֵס בָּהֵן אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה:

ב. מִי שֶׁצָרִיךְ לְהִכָנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִקְרוֹא תִּינוֹק אוֹ חֲבֵירוֹ יִכָּנֵס וְיִקְרָא מְעַט אוֹ יֹאמַר שְׁמוּעָה וְאַחַר כַּךְ יִקְרָא חֲבֵירוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּשְׁבִיל חֲפָצָיו בִּלְבָד. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ יֹאמַר לְתִינוֹק מִן הַתִּינוֹקוֹת קְרָא לִי הַפָּסוּק שֶׁאַתָּה קוֹרֵא בוֹ אוֹ יִשְׁהֶא מְעַט בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאַחַר כַּךְ יֵצֵא שֶׁהַיְּשִׁיבָה שָׁם מֵעִסְקֵי הַמִּצְוֹת הִיא שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פד) אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ וְכוּ':

ג. מִי שֶׁנִּכְנַס לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לִקְרוֹת מוּתָּר לוֹ לְצֵאת בְּפֶתַח שֶׁכְּנֶגְדּוֹ כְּדֵי לְקַרֵב אֶת הַדֶּרֶךְ וּמוּתָּר לְאָדָם לְהִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמַקְלוֹ בְּמִנְעָלוֹ וּבַאֲפוּנְדָּתוֹ וּבַאֲבַק שֶׁעַל רַגְלָיו וְאִם הָיָה צָרִיךְ לָרוֹק יָרוֹק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת:

מוסר ספר חסידים ק״ל-קל״ב

יֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ זַכָּאי שֶׁיְּקַבֵּל הַמָּקוֹם תְּפִלָּתוֹ אֶלָּא בַּעֲבוּר תּוֹקֶף תַּחֲנוּנִים וְדִמְעַת עֵינָיו אֲשֶׁר תָּמִיד בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ זְכוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מְקַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתוֹ וְעוֹשֶׂה חֶפְצוֹ: אִם יִשְׁאַל אָדָם דָּבָר שֶׁהוּא שְׁבַח לְבוֹרְאוֹ כְּגוֹן עַל לִמּוּד תּוֹרָה אוֹ דָבָר אֶחָד מֵחָפְצֵי שָׁמַים וְשׁוֹפֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים: אִם יִשְׁאַל אָדָם עֵצָה מִמָּךְ. אִם יָדַעְתָּ הַדְרִיכֵהוּ בְדֶרֶךְ יְשָׁרָה לְפִי מַה שֶׁנִּרְאָה בְּעֵינֶיךָ בִּרְצוֹן חֲכָמִים אֲבָל לֹא לְפִי דַרְכּוֹ כְּנֶגֶד הַבּוֹרֵא וְאִם תִּשְׁתּוֹק וְאַתָּה יוֹדֵעַ לְהַדְרִיכוֹ פֶּן יִשְׁאַל מֵאַחֵר וְיִתֵּן לוֹ עֵצָה שֶׁאֵינָה הוֹגֶנֶת לוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַבְשָׁלוֹם שֶׁשָּׁאַל עֵצָה מֵאֲחִיתוֹפֶל וְנָתַן לוֹ חוּשַׁי עֵצָה וְנָפַל בְּיָד דָּוִד:

תורה במדבר כ״ו: ב׳-ו׳