חק לישראל - פרשת שלח יום שלישי

ברטנורההַשּׁוֹלֵחַ וְהִגִּיעַ בַּשָּׁלִיחַ. שֶׁלֹּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִרְדֹּף אַחֲרָיו לְהַשִּׂיגוֹ, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתַּהָה הַשָּׁלִיחַ בַּדֶּרֶךְ וְהָיָה לוֹ לָזֶה דֶּרֶךְ לְשָׁם וְרָאָהוּ וּבִטֵּל הַגֵּט, אֲפִלּוּ הָכִי בָּטֵל, וְלֹא אָמְרִינַן לִצְעוּרָהּ בְּעָלְמָא מְכַוֵּן, שֶׁאִם הָיָה בְדַעְתּוֹ לְבַטְּלוֹ הָיָה רוֹדֵף אַחֲרָיו:
אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ. הָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל פִּי דְּחָזִינַן לֵיהּ דְּמַהֲדַר עֲלֵיהּ מֵעִקָּרָא לְבִטּוּלֵיהּ, לֹא אָמְרִינַן אִגַּלָּאִי מִלְּתָא לְמַפְרֵעַ דְּבַטּוֹלֵי בַטְּלֵיהּ. וְהֵיכָא דְיָהִיב אֱינַשׁ גִּטָּא לִדְבִיתְהוּ לִזְמַן אוֹ עַל תְּנַאי, אִי אָמַר לָהּ הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ מֵעַכְשָׁיו וְלִזְמַן פְּלוֹנִי אוֹ אִם יִתְקַיֵּם תְּנַאי פְּלוֹנִי, מִכִּי מָטֵי גִּטָּהּ לְיָדָהּ לֹא מָצֵי תוּ לְבַטְלֵיהּ, וְתִהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת לְאוֹתוֹ זְמַן אוֹ כְּשֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי. וְאִי לֹא אָמַר לָהּ מֵעַכְשָׁיו, אֲפִלּוּ לְבָתַר דִּמְטָא גִּטָּהּ לְיָדָהּ מָצֵי מְבַטֵּל לֵיהּ:

עיקר תוספות יום טוב(א) שֶׁשָּׁלַח. מַהוּ דְּתֵימָא לֹא אַלִּימָא שְׁלִיחוּתָא דְבַתְרָא מִשְּׁלִיחוּתָא דְקַמָּא דִלְבַטְּלֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
(ב) קָדַם כוּ'. מַהוּ דְּתֵימָא כִּי לֹא אָמְרִינַן לִצְעוּרָהּ קָמְכַוֵּן הָנֵי מִלֵּי לַשָּׁלִיחַ, אֲבָל לְדִידָהּ וַדַּאי לִצְעוּרָהּ קָמְכַוֵּן, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ הָרַ"ן דְּדוּמְיָא דְּשָׁלִיחַ, דְּהַיְנוּ דְּפָגַע מִמֵּילָא, הָכִי נַמִּי בְאִשְׁתּוֹ דְּפָגַע בָּהּ מִמֵּילָא. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא אָמְרִינַן לִצְעוּרָהּ כוּ'. וְקָדַם לָאו דַּוְקָא אֶלָּא אוֹרְחָא דְמִלְּתָא נָקַט. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ג) שָׁלִיחַ. מַהוּ דְּתֵימָא אִיהוּ הוּא דְלָא טָרַח אַדַּעְתָּא לִצְעוּרָהּ, אֲבָל שָׁלִיחַ דְּלֹא אִכְפַּת לֵיהּ כִּי טָרַח וַדַּאי לִצְעוּרָהּ. גְּמָרָא. וְטָרַח דְּנָקַט לָאו טִרְחַת הַדֶּרֶךְ וּרְדִיפָה אַבָּתְרַהּ קָאָמַר, דְּהָכָא מַיְרֵי בְּפָגַע, אֶלָּא טִרְחַת הַדִּבּוּר שֶׁיֵּשׁ טֹרַח וְעָמָל עַל הָאָדָם לְצַעֵר הָאָדָם בְּדִבּוּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁיְּדַבֵּר לַשָּׁלִיחַ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהבָּרִאשׁוֹנָה. לֹא הָיָה מְבַטְּלוֹ בִּפְנֵי הָאִשָּׁה וְלֹא בִּפְנֵי הַשָּׁלִיחַ, אֶלָּא בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה עוֹמֵד הָיָה מְבַטְּלוֹ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה:
מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. שֶׁהַשָּׁלִיחַ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בַּדָּבָר מוֹלִיכוֹ לָהּ וְהִיא נִשֵּׂאת בּוֹ. וּמִכֹּחַ תַּקָּנַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַלְקִין עַל מִי שֶׁמְּבַטֵּל הַגֵּט אוֹ מוֹסֵר מוֹדָעָא עַל הַגֵּט:
בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה מְשַׁנֶּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ. כְּשֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי שֵׁמוֹת, אֶחָד כָּאן וְאֶחָד בִּמְדִינַת הַיָּם, הָיָה מְגָרְשָׁהּ בַּשֵּׁם הַנּוֹהֵג בִּמְקוֹם כְּתִיבַת הַגֵּט, וְלֹא הָיָה מַקְפִּיד לִכְתֹּב אֶת שְׁנֵיהֶם:
מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. שֶׁלֹּא יוֹצִיאוּ לַעַז עַל בָּנֶיהָ מִן הַשֵּׁנִי, לוֹמַר לֹא גֵּרְשָׁהּ בַּעְלָהּ שֶׁאֵין זֶה שְׁמוֹ. וְאָדָם שֶׁהֻחְזַק בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, חַד בִּמְקוֹם הַכְּתִיבָה וְחַד בִּמְקוֹם הַנְּתִינָה, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת עַד שֶׁיִּכְתֹּב שֵׁם שֶׁל מְקוֹם הַנְּתִינָה וְשֵׁם שֶׁל מְקוֹם הַכְּתִיבָה עִמּוֹ. אֲבָל אִם הֻחְזַק בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד וְכָתַב אֶחָד מִן הַשֵּׁמוֹת, בְּדִיעֲבַד הַגֵּט כָּשֵׁר. מִיהוּ לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לִכְתֹּב שְׁנֵיהֶם. וְהֵיכָא דְּשִׁנָּה שְׁמוֹ אוֹ שְׁמָהּ בַּגֵּט, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב אַחַר כָּךְ וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לִי, הַגֵּט בָּטֵל:

עיקר תוספות יום טוב(ד) זֶה דַעַת רַב שֵׁשֶׁת וְרֵישׁ לָקִישׁ בַּגְּמָרָא, דְּדָיְקֵי דְבֵית דִּין הַיְנוּ שְׁלֹשָׁה. וְטַעְמָא דְבָעִינַן שְׁלֹשָׁה וַהֲרֵי אֵין זֶה אֶלָּא עֵדוּת בְּעָלְמָא, כָּתַב הָרַ"ן דְּתַקָּנָה קְדוּמָה הָיְתָה כְדֵי שֶׁיְּהֵא לַדָּבָר קוֹל. עַד כָּאן. דְּבֵי תְּרֵי לֹא מַפְקֵי קָלָא, דְּהָכָא בָּעִינַן גִּלּוּי מִלְּתָא טְפֵי לִגְבּוֹת מִמְּשַׁעְבְּדֵי כוּ'. וּלְדִידְהוּ חֲשַׁשׁ מַמְזֵרוּת לֵיכָּא, דְּהָא שְׁלֹשָׁה מַפְקֵי לְקָלָא. אֶלָּא טַעֲמָא מִשּׁוּם תַּקָּנַת עֲגוּנוֹת, דְּכֵיוָן דְּאַטְרְחִינַן עֲלֵיהּ לֵילֵךְ כוּ'‏ לֹא יִטְרַח בִּשְׁבִיל לְעָגְנָהּ. וְרַב נַחְמָן וְרַב יוֹחָנָן סָבְרֵי דְבֵית דִּין הַיְנוּ תְּרֵי, וְקָרִי לְהוּ בֵּית דִּין מִשּׁוּם דְּאֵין דָּבָר שֶׁבָּעֶרְוָה פָחוֹת מִשְּׁנַיִם. וַאֲפִלּוּ הֵיכָא דְלָא חָיְשִׁינַן לְשִׁקְרֵי. וְכֵן פָּסְקוּ כָּל הַפּוֹסְקִים. וּלְדִידְהוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ מַמְזֵרוּת. וְאִם כֵּן הָרַ"ב מְזַכֵּי שְׁטָרֵי אַבֵּי תְּרֵי וּדְלֹא כְּהִלְכָתָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ה) וְהַיְנוּ מַכַּת מַרְדּוּת. דְּוַדַּאי אֵין כָּאן מַלְקוֹת דְּאוֹרַיְתָא. וְטַעְמָא דְמַלְקִין מִשּׁוּם דְּקָיְמָא לָן דְּתַקַּנְתָּא דְרַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיְתָה אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל בְּדִיעֲבַד אִם בִּטְלוֹ, מִבְטַל. וּמִיהוּ דַּוְקָא לְאַחַר תַּקָּנַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲבָל מַה שֶּׁקֹּדֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל, לְמַר כִּדְאִית לֵיהּ וּלְמַר כִּדְאִית לֵיהּ אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד הוּא:

ברטנורהאֵין אַלְמָנָה נִפְרַעַת. כְּתֻבָּתָהּ:
מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלָה כְּלוּם:
נִמְנְעוּ מִלְּהַשְׁבִּיעָהּ. שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהִיא טוֹרַחַת לִפְנֵי הַיְּתוֹמִים מוֹרָה הֶתֵּרָא לְעַצְמָהּ לִשָּׁבַע שֶׁלֹּא לָקְחָה כְּלוּם. וְאַף עַל פִּי שֶׁלָּקְחָה דָּבָר מֻעָט סְבוּרָה שֶׁבִּשְׂכַר טִרְחָה נוֹטַלְתּוֹ וְאֵינוֹ מִפִּרְעוֹן כְּתֻבָּתָהּ. וּלְפִיכָךְ נִמְנְעוּ מִלְּהַשְׁבִּיעָהּ וְהָיְתָה מַפְסֶדֶת כְּתֻבָּתָהּ:
הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁתְּהֵא נוֹדֶרֶת לַיְתוֹמִים כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ. כְּגוֹן קוֹנָם מִינֵי מְזוֹנוֹת עָלַי אִם נֶהֱנֵיתִי מִכְּתֻבָּתִי:
וְגוֹבָה כְתֻבָּתָהּ. וְאִם נִשֵּׂאת לְאַחֵר קֹדֶם שֶׁהִדִּירוּהָ הַיְתוֹמִים עַל כְּתֻבָּתָהּ, וְאִם יַדִּירוּהָ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת, שֶׁמָּא יָפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, כֵּיצַד יַעֲשׂוּ, מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ חוּץ לְבֵית דִּין שְׁבוּעָה דְּרַבָּנָן שֶׁאֵין עָנְשָׁהּ מְרֻבֶּה, וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת. וּכְשֶׁבָּאת לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ קֹדֶם שֶׁתִּנָּשֵׂא לְאַחֵר, הָרְשׁוּת בְּיַד הַיְתוֹמִים, רָצוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ חוּץ לְבֵית דִּין, אוֹ מַדִּירִים אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין:
הָעֵדִים חוֹתְמִים עַל הַגֵּט מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. אַתַּרְוַיְהוּ קָאֵי, גַּבֵּי אַלְמָנָה שֶׁתְּהֵא נוֹדֶרֶת לַיּוֹרְשִׁים כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיוּ הַנָּשִׁים נִשָּׂאוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וְלֹא תִּדְאַגְנָה לְהַפְסִיד כְּתֻבָּתָן. וְגַבֵּי עֵדִים חוֹתְמִים עַל הַגֵּט מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, דְּהוֹאִיל וְעֵדֵי מְסִירָה כָּרְתֵי, שֶׁהָעֵדִים שֶׁנִּמְסַר הַגֵּט בִּפְנֵיהֶם לָאִשָּׁה הֵם עִקַּר הַגֵּרוּשִׁין, לֹא הָיָה צָרִיךְ שֶׁיַּחְתְּמוּ עֵדִים בַּגֵּט, אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, דְּחַיְשִׁינַן שֶׁמָּא יָמוּת אֶחָד מִן הָעֵדִים שֶׁנִּמְסַר הַגֵּט בִּפְנֵיהֶם, וְנִמְצָא הַגֵּט שֶׁבְּיָדָהּ בְּלֹא עֵדִים כְּחַסְפָּא בְּעָלְמָא:
הִלֵּל הִתְקִין פְּרוֹזְבּוּל. שֶׁרָאָה אֶת הָעָם שֶׁנִּמְנְעוּ מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה וְעָבְרוּ עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים טו) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָּבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַּעַל, עָמַד וְהִתְקִין פְּרוֹזְבּוּל. וְזֶה גּוּפוֹ שֶׁל פְּרוֹזְבּוּל, מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי דַּיָּנִים, שֶׁכָּל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי אֵצֶל פְּלוֹנִי, שֶׁאֶגְבֶּנּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה:

עיקר תוספות יום טוב(ו) אַלְמָנָה כוּ'. וְכָל הַבָּא לִפָּרַע מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים. וַהֲוָה מָצֵי לְמִתְנֵי אֵין נִפְרָעִים מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה, וְנִמְנְעוּ מִלְּהַשְׁבִּיעַ הָאַלְמָנָה, אֶלָּא דְאַלְמָנָה הָוֵי חִדּוּשׁ טְפֵי, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא מִשּׁוּם חִנָּא אֲקִילוּ רַבָּנָן עֲלַהּ. וּלְכָךְ נָקַט רֵישָׁא נַמִּי בְּאַלְמָנָה, כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא וְתוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) נִמְנְעוּ. בֵּית דִּין. הָרַמְבַּ"ם:
(ח) וּלְפִיכָךְ בְּאַלְמָנָה הוּא דְנִמְנְעוּ אֲבָל לֹא בִּגְרוּשָׁה. גְּמָרָא:
(ט) וְזֶה לְשׁוֹן הָרַ"ן, כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ יִבְחֲרוּ הַיְתוֹמִים דָּבָר קָשֶׁה לְהַדִּירָהּ בּוֹ כְּגוֹן קוֹנָם וְכוּ'. וְלֹא חֲשׁוּדָה לַעֲבֹר עַל נִדְרָהּ, וַאֲפִלּוּ תַּעֲבֹר אֵין עָנְשָׁן שֶׁל נְדָרִים חָמוּר כָּל כָּךְ כְּעָנְשָׁן שֶׁל שְׁבוּעוֹת שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ וּמִכָּל הָעוֹלָם. וּבַגְּמָרָא, וְנֵחוּשׁ דִּלְמָא אָזְלָא לְחָכָם וְשָׁרֵי לָהּ. וּמְשָׁנֵי, קָסָבַר צְרִיכָה לְפָרֵט אֶת הַנֶּדֶר הֵיאַךְ נָדְרָה נֶדֶר הַזֶּה וְכִי מְפָרְטָהּ קַמֵּיהּ דְּלִיתוֹמִים נָדְרָה וְכָךְ נָדַרְתִּי אִם נֶהֱנֵיתִי מִכְּתֻבָּתִי כְּלוּם לֹא שָׁרֵי לָהּ:
(י) וְאִם תֹּאמַר יַדִּירוּהָ בִדְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ שֶׁאֵין הַבַּעַל יָכוֹל לְהָפֵר. וְיֵשׁ לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ לֹא תָחוּשׁ אִם תְּקַיְּמֵם כוּ'. וְאִם תֹּאמַר יַדִּירוּהָ שֶׁלֹּא תֹאכַל כִּכָּר זֶה כוּ'‏ וְתֹאכְלֶנוּ לְאַלְתַּר בְּפָנֵינוּ, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא תָחוּשׁ לְעֹנֶשׁ זֶה אֶלָּא בְּנֶדֶר, שֶׁעַל יָדוֹ עוֹמֶדֶת בְּאִסּוּר כָּל יָמֶיהָ. תּוֹסָפוֹת וְהָרֹא"שׁ. וּבַגְּמָרָא וְכִי לֹא נִיסֵת נַמִּי לְכִי מִנַסְּבָא מֵפֵר לָהּ בַּעַל. וּמְשָׁנֵי אֵין הַבַּעַל מֵפֵר בַּקּוֹדְמִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יא) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁשְּׁבוּעַת הַדַּיָּנִים הַנִּזְכֶּרֶת בַּמִּשְׁנָה, שֶׁל תּוֹרָה הִיא, וְנָקֵיט סֵפֶר תּוֹרָה בְיָדֵיהּ אוֹ תְּפִלִּין, וּמַשְׁבִּיעַ לָהּ בַּשֵּׁם אוֹ בְּכִנּוּי. כִּדְאַשְׁכְּחָן בְּאַבְרָהָם שִׂים נָא יָדְךָ כוּ'‏ וְאַשְׁבִּיעֲךָ [בְּרֵאשִׁית כד]. וְעָנְשָׁהּ מְרֻבֶּה. וְחוּץ לְבֵית דִּין, שְׁבוּעָה דְרַבָּנָן בְּקִלְלַת אָרוּר, וְלֹא נָקֵיט מִידֵי. וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁבוּעַת הַמִּשְׁנָה טַכְסִיסָהּ כְּשֶׁל תּוֹרָה, תִּקְּנוּ כָּאן לְהָקֵל בְּכָךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁתִּקְּנוּ שֶׁתְּהֵא גּוֹבָה בְנֵדֶר. הָרַ"ן:
(יב) תִּקּוּן כוּ'. לָאו לְמֵימְרָא שֶׁהָיוּ צְרִיכִין כָּךְ לְכַתְּחִלָּה, דְּהָא לְעֵיל מַכְשִׁירִין חֲכָמִים דְּהַיְנוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲפִלּוּ בְּלֹא עֵדֵי חֲתִימָה. אֶלָּא תִּקֵּן וְלִמֵּד לַעֲשׂוֹת כֵּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא צָרִיךְ לְעֵדֵי מְסִירָה. אֲבָל אִם יִרְצֶה לְכַתְּחִלָּה לִסְמֹךְ עַל עֵדֵי מְסִירָה, יֵשׁ לִסְמֹךְ. הָרֹא"שׁ:

ברטנורהעֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה וּפְדָאוּהוּ. יִשְׂרָאֵלִים אֲחֵרִים לְאַחַר שֶׁנִּתְיָאֵשׁ רַבּוֹ מִמֶּנּוּ:
אִם לְשׁוּם עֶבֶד יִשְׁתַּעְבֵּד. לְרַבּוֹ שֵׁנִי:
לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד. לֹא לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן, וְלֹא לְרַבּוֹ שֵׁנִי. לְרַבּוֹ שֵׁנִי לֹא, דְּהָא לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין פַּרְקֵיהּ. לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן לֹא, דִּלְמָא מִמַּנְעִי. וְלֹא פָּרְקֵי:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד. לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן. שֶׁלֹּא יְהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹלֵךְ וּמַפִּיל עַצְמוֹ לִגְיָסוֹת וּמַפְקִיעַ עַצְמוֹ מִיַּד רַבּוֹ:
אַפּוֹתִיקִי. פֹּה תְהֵא קָאֵי. מִזֶּה תִּגְבֶּה חוֹבְךָ וְלֹא מִמָּקוֹם אַחֵר:
וְשִׁחְרְרוֹ. רַבּוֹ רִאשׁוֹן:
שׁוּרַת הַדִּין אֵין הָעֶבֶד חַיָּב כְּלוּם. לְרַבּוֹ שֵׁנִי. שֶׁהַשִּׁחְרוּר שֶׁשִּׁחְרְרוֹ רַבּוֹ רִאשׁוֹן מַפְקִיעוֹ מִידֵי שִׁעְבּוּד:
אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. שֶׁמָּא יִמְצְאֶנּוּ רַבּוֹ שֵׁנִי בַּשּׁוּק וְיֹאמַר לוֹ עַבְדִּי אַתָּה וְיוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו:
כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ. שֵׁנִי, וְעוֹשֵׂהוּ בֶּן חוֹרִין. וְכוֹתֵב לוֹ הָעֶבֶד שְׁטַר חוֹב עַל דָּמָיו, כְּלוֹמַר כְּפִי מַה שֶּׁהוּא שָׁוֶה לִמָּכֵר בַּשּׁוּק, לֹא כְּפִי הַחוֹב אִם הָיָה הַחוֹב יָתֵר עַל דָּמָיו:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין הָעֶבֶד כּוֹתֵב. שְׁטַר חוֹב, שֶׁהוּא אֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם. אֶלָּא רַבּוֹ רִאשׁוֹן שֶׁהִזִּיק שִׁעְבּוּדוֹ שֶׁל זֶה, הוּא שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ דָמָיו, שֶׁהַמַּזִּיק שִׁעְבּוּדוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ חַיָּב. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

עיקר תוספות יום טוב(יג) דְּקָנֵי לֵיהּ מִשַּׁבָּאֵי:
(יד) וְתֵימַהּ דְּתֵיפּוֹק לֵיהּ לְפִי שֶׁנִּתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ. וְהָכִי אִיתָא בַגְּמָרָא, וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טו) יִשְׁתַּעְבֵּד. וְרַבּוֹ נוֹתֵן דָּמָיו. תּוֹסֶפְתָּא. וּפֵרֵשׁ הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה דְּהַיְנוּ אִם פְּדָאוֹ לְשֵׁם עֶבֶד. אֲבָל כְּשֶׁפְּדָאוֹ לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין, הֲרֵי הִפְקִיר דָּמָיו:
(טז) דְּאִי יִשְׁתַּעְבֵּד לַשֵּׁנִי אַכַּתִּי יַפִּיל עַצְמוֹ לִגְיָסוֹת כְּדֵי שֶׁיַּרְוִיחַ לְעִנְיַן מְצִיאָה וּמַתָּנָה, דְּלָא קָנֵי לֵיהּ שֵׁנִי אֶלָּא לְמַעֲשֵׂה יָדָיו כְּמוֹ שֶׁקְּנָאוֹ הַשַּׁבָּאִי שֶׁמִּמֶּנּוּ קְנָאוֹ הוּא, וּפְעָמִים נַמִּי שֶׁהוּא שׂוֹנֵא לְרַבּוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם וּמַפְקִיעַ עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יז) וְהַיְנוּ אַפּוֹתִיקִי מְפֹרָשׁ, לַאֲפוֹקֵי אִם כָּתַב לוֹ גְּבֵה חוֹבְךָ מִזֶּה, דְּהַיְנוּ אַפּוֹתִיקִי סְתָם, לָמָּה לֵיהּ לַמְּשַׁחְרֵר דְּלִכְתֹּב שְׁטָר, הָא כָּתוּב וְקָאֵי, דְהָא מְשַׁעְבְּדֵי לֵיהּ כֻּלְּהוּ נִכְסֵי. הָרַ"ן:

עיקר תוספות יום טוב(יח) אִי אֶפְשָׁר. מִשּׁוּם לָאו דְּלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ. דִּמְתַרְגְמִינַן לֹא יִסַּב גַּבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּתָא אָמָה. וְלִשָּׂא חֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין אֵינוֹ יָכוֹל כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יט) לֹא תֹהוּ כוּ'. הָא דְלָא נָקַט קְרָא דְּאוֹרַיְתָא דִּפְרוּ וּרְבוּ. מִשּׁוּם דְּאִי הָיָה יָכוֹל לְקַיֵּם לָשֶׁבֶת כָּל דְּהוּ מִשּׁוּם פְּרוּ וּרְבוּ לֹא הֲוָה כָּפִינַן לֵיהּ, דְּלֹא מִחַיַּב בָּהּ מִשּׁוּם דְּאָנוּס הוּא. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּנָקַט לָשֶׁבֶת מִשּׁוּם דְּשַׁיָּךְ אַף בְּצַד עַבְדוּת, אֲבָל פְּרוּ וּרְבוּ לֹא שַׁיָּךְ אֶלָּא בְצַד חֵרוּת (דְּאִתְּתָא לֹא מִפַּקְדָּה אַפְּרוּ וּרְבוּ, וְכָל מִצְוָה שֶׁאֵין הָאִשָּׁה חַיֶּבֶת בָּהּ אֵין הָעֶבֶד חַיָּב בָּהּ). תּוֹסָפוֹת:
(כ) בְּרָאָהּ. יוֹצֵר הָאָרֶץ לֹא עַל תֹּהוּ לִהְיוֹת רֵיקָנִית בָּרָא אוֹתָהּ, כִּי אִם לָשֶׁבֶת לִהְיוֹת בָּהּ יִשּׁוּב יְצָרָהּ. רַשִׁ"י:

ברטנורהיָצָא בֶן חוֹרִין. אִם בָּרַח מִן הַנָּכְרִי, אוֹ שֶׁקָּנְסוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין לִפְדּוֹתוֹ מִן הַנָּכְרִים, כִּדְאָמְרִינַן כּוֹפִין אוֹתוֹ לִפְדּוֹתוֹ. וְאַחַר שֶׁפְּדָאוֹ לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד בּוֹ. וּקְנַס חֲכָמִים הוּא, לְפִי שֶׁהִפְקִיעוֹ מִן הַמִּצְוֹת. וְכֵן לְחוּצָה לָאָרֶץ יָצָא לְחֵרוּת, לְפִי שֶׁהוֹצִיאוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. שֶׁלֹּא יִמְסְרוּ הַנָּכְרִים עַצְמָן לְהַרְבּוֹת לְהָבִיא שְׁבוּיִין כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁמּוֹכְרִין אוֹתָם בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי דְּמֵיהֶם:
וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִין מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. שֶׁמָּא יִקְצְפוּ עַל הַשְּׁבוּיִין הָעֲתִידִים לָבֹא לְיָדָם וְיִתְּנוּם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְיָשִׂימוּ בַּסַּד רַגְלָם:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשְּׁבוּיִין. דְּלֹא חָיֵישׁ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל עַל הָעֲתִידִים לָבֹא בַּשִּׁבְיָה, אֶלָּא עַל אוֹתָם שֶׁהֵם שְׁבוּיִים עַתָּה עִמּוֹ. שֶׁאִם אֵין שָׁבוּי אֶלָּא הוּא יְחִידִי, מַבְרִיחִין אוֹתוֹ, וְאֵין לָחוּשׁ כָּאן מִפְּנֵי תַקָּנַת שְׁבוּיִים אֲחֵרִים כְּשֶׁאֵין שְׁבוּיִים אֲחֵרִים עִמּוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

ברטנורהמִשּׁוּם שֵׁם רָע. שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ לַעַז זְנוּת:
מִשּׁוּם נֶדֶר. שֶׁנָּדְרָה וְהוּא אוֹמֵר אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה נַדְרָנִית:
לֹא יַחֲזִיר. וַאֲפִלּוּ נִמְצְאוּ הַדְּבָרִים שֶׁקֶר, אוֹ הַנֶּדֶר הִתִּירוֹ חָכָם. שֶׁמָּא תֵּלֵךְ וְתִנָּשֵׂא לְאַחֵר וְיִמָּצֵא הַלַּעַז שֶׁל זְנוּת שֶׁקֶר, וְהַנֶּדֶר יַתִּירֵנוּ חָכָם וְהִיא לֹא תִהְיֶה פְּרוּצָה בִּנְדָרִים, וְיֹאמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן אֲפִלּוּ הָיוּ נוֹתְנִים לִי מֵאָה מָנֶה לֹא הָיִיתִי מְגָרְשָׁהּ, וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִים. לְפִיכָךְ אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רַע וּמִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחֲזִיר עוֹלָמִית, וּמִתּוֹךְ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הוּא גּוֹמֵר וּמְגָרֵשׁ גֵּרוּשִׁין גְּמוּרִים וְלֹא מָצֵי תוּ לְקַלְקְלָהּ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל נֶדֶר שֶׁיָּדְעוּ בוֹ רַבִּים לֹא יַחֲזִיר. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר דְּטַעְמָא דְאָמוּר רַבָּנָן הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רַע וּמִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחֲזִיר, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶינָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בָּעֲרָיוֹת וּבִנְדָרִים. וּמִשּׁוּם הָכִי קָאָמַר דְּנֶדֶר שֶׁיָּדְעוּ בוֹ רַבִּים, עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ יוֹתֵר, אִיכָּא פְּרִיצוּתָא טְפֵי, וּקְנָסוּהָ וְלֹא יַחֲזִיר. וְשֶׁלֹּא יָדְעוּ בוֹ רַבִּים לֵיכָּא פְּרִיצוּתָא כֻּלֵּי הַאי וְלֹא קְנָסוּהָ:
לֹא יַחֲזִיר. דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר טַעְמָא מִשּׁוּם קִלְקוּלָא. הִלְכָּךְ נֶדֶר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר אֲבָל חָכָם יָכוֹל לְהַתִּיר, יָכוֹל הוּא לְקַלְקֵל אֶת הַגֵּט לְאַחַר שֶׁתִּנָּשֵׂא לְאַחֵר וְיֹאמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁחָכָם יָכוֹל לְהַתִּיר לֹא הָיִיתִי מְגָרְשָׁהּ:
וְשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם. אֶלָּא הוּא יָכוֹל לְהָפֵר, לֹא הֻצְרְכוּ חֲכָמִים לֶאֱסֹר עָלָיו מִלְּהַחְזִירָהּ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַלְקְלָהּ וְלוֹמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ כוּ', שֶׁהֲרֵי נֶדֶר פָּתוּחַ הוּא וְהָיָה לוֹ לְהָפֵר וְלֹא הֵפֵר:
לֹא אָסְרוּ זֶה. שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם, לְהַחֲזִיר:
אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה. שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ. דִּבְצָרִיךְ לֹא הָיָה לָנוּ לָחוּשׁ לְקִלְקוּלָא, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁחָכָם יָכוֹל לְהַתִּירוֹ לֹא הָיִיתִי מְגָרֵשׁ, דַּאֲנַן סַהֲדֵי שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הָיָה מְגָרֵשׁ, שֶׁאֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁתִּתְבַּזֶּה אִשְׁתּוֹ בְּבֵית דִּין בִּפְנֵי חָכָם לֵילֵךְ לְבֵית דִּינוֹ וְלִשְׁאֹל עַל נִדְרָהּ. אֶלָּא מִפְּנֵי נֶדֶר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חָכָם וּבַעַל יָכוֹל לְהָפֵר, אָסְרוּ אֶת כֻּלָּן, שֶׁלֹּא יֹאמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לְהָפֵר לֹא הָיִיתִי מְגָרְשָׁהּ:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְרַבִּי יְהוּדָה כוּ'. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דַּחֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁנָּדְרָה הִיא, אֲבָל נָדַר הוּא שֶׁיְּגָרְשֶׁנָהּ וְגֵרְשָׁהּ, יַחֲזִיר וְלֹא חָיְשִׁינַן לְקִלְקוּלָא:
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְרַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה נַמִּי בְּצַיְּדָן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ קוֹנָם אִם אֵינִי מְגָרְשֵׁךְ. כְּלוֹמַר יֵאָסְרוּ כָּל פֵּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם עָלַי אִם אֵינִי מְגָרְשֵׁךְ, וְגֵרְשָׁהּ, וְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים שֶׁיַּחֲזִירֶנָּה:
מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחֲזִירֶנָּה אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם דְּחָיְשִׁינַן לְקִלְקוּלָא, וְהָא לֹא שַׁיָּךְ אֶלָּא מִשּׁוּם נֶדֶר דִּידָהּ, אֲבָל כְּשֶׁנָּדַר הוּא שֶׁאֵין כָּאן מִשּׁוּם תִּקּוּן הָעוֹלָם, הִתִּירוּ לְהַחֲזִיר. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עיקר תוספות יום טוב(כד) וְנִרְאֶה לִי שֶׁלֹּא בָא לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֹּאמַר כֵּן בִּשְׁעַת גֵּרוּשִׁין, דְּאִם כֵּן בְּמוֹצִיא מִשּׁוּם שֵׁם רָע נַמִּי הֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ כֵּן. אֶלָּא שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מַאי אִכְפַּת לֵיהּ בְּאִם נָדְרָה, וְקָאָמַר שֶׁהוּא אוֹמֵר אִי אֶפְשִׁי כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן עוֹד:
(כה) לָאו דַּוְקָא, דְּהָא לֹא הִתְנָה בְכָךְ, אֶלָּא לַעַז בְּעָלְמָא. וְכֵן כָּתַב הָרִ"י:
(כו) אֲבָל לְקִלְקוּלָא לֹא חָיֵישׁ הָכָא, דִּבְצָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּבְאֵינוֹ צָרִיךְ סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי מֵאִיר. גְּמָרָא:
(כז) נִרְאֶה לִי דְּרַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ בְּמִשְׁנָה ז'‏ פֶּרֶק י"א דִּנְדָרִים, בְּאוֹמֵר לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הֲוָה לֵיהּ לְהָפֵר, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבָּנָן דְּהָתָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כח) בַּגְּמָרָא, פְּשִׁיטָא מַאי נֵחוּשׁ לָהּ, מַהוּ דְּתֵימָא לִגְזֹר מִשּׁוּם דְּרַבִּי נָתָן, דְּתַנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר הַנּוֹדֵר כְּאִלּוּ בָּנָה בָּמָה וְהַמְקַיְּמוֹ כְּמוֹ שֶׁהִקְרִיב עָלֶיהָ קָרְבָּן, וְהַאי כֵּיוָן דְּקִיֵּם נִדְרוֹ נִקְנְסֵיהּ מִלְּהַחְזִיר, קָא מַשְׁמַע לָן:

ברטנורהרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יַחֲזִיר. שֶׁמָּא תִנָּשֵׂא וְתֵלֵד וְיֹאמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן, אֲפִלּוּ הָיוּ נוֹתְנִים לִי מֵאָה מָנֶה לֹא הָיִיתִי מְגָרְשֵׁךְ:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יַחֲזִיר. שֶׁלֹּא חָיְשִׁינַן לְקִלְקוּלָא. וּבַגְּמָרָא מְפָרֵשׁ מַאן חֲכָמִים, רַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר בָּעִינַן תְּנַאי כָּפוּל. וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּלֹא כַּפְלֵיהּ לִתְנָאֵיהּ, שֶׁלֹּא אָמַר לָהּ הָוֵי יוֹדַעַת שֶׁמִּשּׁוּם אַיְלוֹנִית אֲנִי מוֹצִיאֵךְ, וְאִם אֵין אַתְּ אַיְלוֹנִית לֹא יְהֵא גֵּט, דְּהַשְׁתָּא הָוֵי גֵּט אֲפִלּוּ אֵינָהּ אַיְלוֹנִית:
וְהִיא תוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ. שֶׁהָאַיְלוֹנִית אֵין לָהּ כְּתֻבָּה. וְעַכְשָׁיו שֶׁנִּמְצָא שֶׁאֵינָהּ אַיְלוֹנִית, תּוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ:
שְׁתִיקוּתִיךְ יָפֶה לִיךְ מִדִּבּוּרִיךָ. שֶׁיֹּאמַר אִלּוּ יָדַעְתִּי שֶׁסּוֹפִי לִתֵּן לָךְ כְּתֻבָּה לֹא גֵּרַשְׁתִּיךְ, נִמְצָא גֵּט בָּטֵל וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִים:

עיקר תוספות יום טוב(כט) אַיְלוֹנִית. פֵּרוּשׁ שֶׁחָשַׁב שֶׁהִיא אַיְלוֹנִית גְּמוּרָה, דְּלֹא יָלְדָה, וְגֵרְשָׁהּ בְּגֵט. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאַיְלוֹנִית אֵינָהּ צְרִיכָה גֵט כְּדִתְנַן רֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא דִיבָמוֹת כוּ', הָכָא אַיְרֵי כִדְאָמְרָן דְּלֹא נוֹלְדוּ בָּהּ סִימָנֵי אַיְלוֹנִית גְּמוּרִים אֶלָּא שֶׁהוּא חָשַׁב כֵּן, וְהַיְנוּ דְקָתָנֵי כוּ'‏ וְהָיוּ לָהּ בָּנִים. וְאִם נוֹלְדוּ בָּהּ סִימָנֵי אַיְלוֹנִית אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם צַד שֶׁיִּהְיוּ לָהּ בָּנִים. הָרַ"ן:
(ל) לְפִיכָךְ אוֹמְרִים לוֹ קֹדֶם גֵּרוּשִׁין הָוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַיְלוֹנִית לֹא יַחֲזִירֶנָהּ עוֹלָמִית. רַשִׁ"י:
(לא) כְּלוֹמַר וְהַשְׁתָּא רַבָּנָן נַמִּי חָיְשֵׁי לְקִלְקוּלָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לב) וְקָשְׁיָא, דְּאִם כֵּן הֵטִיל הַתְּנַאי בַּגֵּט עַצְמוֹ וּכְשֶׁלֹּא נִתְקַיֵּם נִמְצָא שֶׁהַגֵּט בָּטֵל. וּבְמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל דְּכַפְלֵיהּ כִּי לֹא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי וְהַגֵּט בָּטֵל מַה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָם דְּלֹא יַחֲזִיר. וְהַתּוֹסָפוֹת וְהָרַמְבַּ"ם כָּתְבוּ בִּדְכַפְלֵיהּ לְמִלְּתֵיהּ וְלֹא כַפְלֵיהּ לִתְנָאֵיהּ. דְּאִי כַפְלֵיהּ לִתְנָאֵיהּ אֵין מוֹעִיל מַה שֶּׁלֹּא יַחֲזִיר, דִּלְעוֹלָם אִיכָּא קִלְקוּלָא. וְכִי לֹא כַּפְלֵיהּ לְמִלְּתֵיהּ אֲפִלּוּ לַעַז לֵיכָּא, דַּחֲשָׁשׁ קִלְקוּל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לַעַז בְּעָלְמָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לג) כִּי הוּא הָיָה סָבוּר שֶׁהָיְתָה אַיְלוֹנִית, אֶלָּא שֶׁאָמַרְנוּ לוֹ שֶׁיְּהֵא גּוֹמֵר וּמְגָרֵשׁ בְּכָל צַד, אֲבָל לֹא גֵּרֵשׁ עַל דַּעַת שֶׁתִּתְבַּע כְּתֻבָּה. הָרַ"ן:

עיקר תוספות יום טוב(לד) הַלּוֹקֵחַ מֵבִיא. הָכִי גָרְסִינַן בִּסְפָרִים מְדֻיָּקִים, וְזוֹ הִיא גִרְסַת הָרַמְבַּ"ם. וּמְפֹרָשׁ כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהָעִקָּר אֶצְלֵנוּ אֵין קִנְיָן לְנָכְרִי בָּאָרֶץ לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, לְפִיכָךְ לָקַח מִן הַנָּכְרִי יָבִיא מִן הַתּוֹרָה. וּכְשֶׁרָאוּ חֲכָמִים שֶׁהָיוּ מִתְיַקְּרִין בִּלְקִיחָתָן מִן הַנָּכְרִי הִתְקִינוּ שֶׁהַלּוֹקֵחַ מִן הַנָּכְרִים לֹא יָבִיא בִכּוּרִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּאֵר לוֹ שֶׁיָּרְדָה מִקְּדֻשָּׁתָהּ וְלֹא יִתְאַוּוּ לִקְנוֹת מֵהֶם. וּכְשֶׁרָאוּ גַּם כֵּן שֶׁזֶּה גוֹרֵם שֶׁתִּשָּׁאֵר בְּיַד הַנָּכְרִי וְתִשְׁתַּקֵּעַ בְּיָדָם, הִתְקִינוּ שֶׁהַלּוֹקֵחַ מֵהֶם יָבִיא כְּדֵי שֶׁיֵּדַע שֶׁלֹּא הָיָה קִנְיָן לַנָּכְרִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קִנְיָן גָּמוּר, וּלְכָךְ יִשְׁתַּדֵּל בְּפִדְיוֹן זֶה הַקַּרְקַע מִיָּדוֹ, לְפִי שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בִּקְדֻשָּׁתָהּ וּבְמַתָּנוֹת יְדוּעוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לה) הָכִי גָרְסִינַן בַּמִּשְׁנָה. וְלֹא גָרְסִינַן וְחָזַר וּלְקָחָהּ כוּ'. וְכֵן הוּא גִרְסַת רַשִׁ"י. וְלֹא מְפָרֵשׁ לְאוֹקִימְתָּא דִּתְרֵי תַקָּנוֹת הָיוּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, דְּכָל זֶה לְמַאן דְּאָמַר לֹא הָיָה קִנְיָן לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים כוּ'. אֲבָל הָרַ"ב פָּסַק כְּמַאן דְּאָמַר דְּיֵשׁ קִנְיָן, וּמְפָרֵשׁ לְמִשְׁנָתֵנוּ אַלִּיבָּא דְהִלְכָתָא וְאֵין צָרִיךְ לָאוֹקִימְתָּא הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל:

גמרא גיטין ל״ה א: ב׳-י״ד

נִמְנְעוּ מִלְּהַשְׁבִּיעָה מָאי טַעְמָא אִילֵימָא מִשּׁוּם דְּרַב כַּהֲנָא. דְאָמַר רַב כָּהֲנָא וַאֲמָרֵי לָהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מַעֲשֵׂה בְּאָדָם אֶחָד בִּשְׁנֵי בַּצוֹרֶת שֶׁהִפְקִיד דִינָר אֵצֶל אַלְמָנָה. וְהִנִּיחָתוֹ בְּכַד שֶׁל קֶמַח. וַאֲפָאָתוֹ בְּפַת. וּנְתָנָתוֹ לֶעָנִי לְיָמִים בָּא בַּעַל הַדִּינָר וְאָמַר לָהּ הֲבִי לִי דִינָרִי. אָמְרָה לֵיהּ יֶהֱנֶה סַם הַמָּוֶת בְּאֶחָד מִבָּנֶיהָ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה אִם נֶהֱנֵתִי מִדִּינָרְךָ כְּלוּם. אָמְרוּ לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִין עַד שֶׁמֵּת אֶחָד מִבָּנֶיהָ. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בְּדָבָר אָמְרוּ. וּמַה מִי שֶׁנִּשְׁבַע בֶּאֱמֶת כַּךְ הַנִּשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה. מָאי טַעְמָא אִיעַנְשָׁה דְאִישְׁתַּרְשִׁי לָהּ מְקוֹם דִּינָר. וּמָאי מִי שֶׁנִּשְׁבַּע בֶּאֱמֶת. כְּמִי שֶׁנִּשְׁבַּע בֶּאֱמֶת. אִי מִשּׁוּם הָא מָאי אִרְיָא אַלְמָנָה אֲפִילוּ גְרוּשָׁה נָמֵי. אַלָמָה אָמַר רִבִּי זֵירָא אָמַר שְׁמוּאֵל לָא שָׁנוּ אֶלָּא אַלְמָנָה אֲבָל גְּרוּשָׁה מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. אַלְמָנָה שַׁאנֵי דִבְּהַהִיא הֲנָאָה דְקָא טָרְחָא קָמֵי דְיַתְמֵי אַתְיָא לְאוֹרוּיֵי הַתֵּירָא. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רִבִּי יִרְמִיָה בַּר אַבָּא רַב וּשְׁמוּאֵל דַּאֲמָרֵי תַרְוַיְיהוּ לָא שָׁנוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין. אֲבָל חוּץ לְבֵית דִין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. אֵינִי וְהָא רַב לָא מַגְבֵי כְּתוּבָה לְאַרְמַלְתָּא קַשְׁיָא. בְּסוּרָא מַתְנוּ הָכִי. בִּנְהַרְדָעָה מַתְנוּ הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל לָא שָׁנוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין. אֲבָל חוּץ לְבֵית דִּין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. וְרַב אָמַר אֲפִילוּ חוּץ לְבֵית דִּין נָמֵי אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. רַב לְטַעְמֵיהּ דְרַב לָא מַגְבֵי כְּתוּבָה לְאַרְמַלְתָּא. וְלִיאַדְרָהּ וְלִיגְבְּיָיהּ. בִּשְׁנֵי דְרַב קִילֵי נִידְרֵי. הַהִיא דְּאָתָת לְקָמֵיהּ דְרַב הוּנָא אָמַר לָהּ מַה אֶעֱבֵיד לִיךְ דְּרַב לָא מַגְבִי כְּתוּבָה לְאַרְמַלְתָּא. אָמְרָה לֵיהּ מִידִי הוּא טַעְמָא אֶלָּא דִּילְמָא נָקִיטְנָא מִידִי מִכְּתוּבָתִי חַי ה' צְבָאוֹת אִם נֶהֱנֵיתִי מִכְּתוּבָתִי כְלוּם. אָמַר רַב הוּנָא מוֹדֶה רַב בְּקוֹפֶצֶת. הַהִיא דַאָתַאי לְקָמֵיהּ דְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר לָהּ מָאי אֶעֱבִיד לִיךְ דְּרַב לָא מַגְבֵי כְּתוּבָה לְאַרְמַלְתָּא. וְאַבָּא מָרִי לָא מַגְבֵי כְּתוּבָה לְאַרְמַלְתָּא. אָמְרָה לֵיהּ הַב לִי מְזוֹנֵי. אָמַר לָהּ מְזוֹנֵי נָמֵי לֵית לִיךְ. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הַתּוֹבַעַת כְּתוּבָתָהּ בְּבֵית דִּין אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת. אָמְרָה לֵיהּ הַפְכוּהָ לְכוּרְסַיָה כְּבֵי תְּרֵי עֲבַדְתָּ לִי. הַפְכוּהָ לְכוּרְסַיָה וְתִרְצוּהָ. וַאֲפִילוּ הָכִי לָא אִיפְרַק מֵחוּלְשָׁא:

רש״ייהנה - יועיל להמיתו:
ומאי מי שנשבע באמת - האי לאו אמת הוא:
כמי שנשבע באמת - דהא שוגגת היא ומפני שעונש שבועה מרובה נמנעו מלהשביעה:
אתיא לאורויי היתירא - בדבר מועט וסבורה שאין פרעון לה שבשכר טורחה נוטלתו:
חוץ לב"ד משביעין אותה - ששבועת הדיינין של תורה היא ונקט ס"ת בידיה או תפילין ומשביע לה בשם או בכינוי כדאשכחן באברהם שים נא ידך וגו' ואשביעך בה' (בראשית כד) ועונשה מרובה וחוץ לב"ד שבועה דרבנן בקללת ארור ולא נקיט מידי ואין עונשה כל כך:
לא מגבי כתובה - משום דנמנעו מלהשביעה ואם איתא לישבעה חוץ לבית דין ולגבייה כתובתה:
וליאדרה - כדתנן נודרת ליתומים כל מה שירצו:
קילי נדרי - היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם הלכך לא סמכינן אנדרה לאגבוייה:
בקופצת - הואיל וקפצה ונשבעה הרי נשבעה וגובה:
אין לה מזונות - מעתה דגליא דעתה דבעי לאינסובי ואיהו לא אתני בהדה אלא כל ימי מיגר ארמלותיך בביתי שהיא אלמנה בשביל כבודו:
כבי תרי דיינת לי - כרב דלא מגבי כתובה וכשמואל להפסיד מזונות ע"כ:
הפכו לכורסי' ותרצוה - הפכו כסאו וזקפוהו כדי שתתקיים הקללה בכך פ"א הפכו לכורסייה תשפל גדולתו:
לא איפרק מחולשא - לא נצול מלבא לידי חולי:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא שנינו במשנה שנמנעו מלהשביעה, את האלמנה. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם] נמנעו? אילימא [אם תאמר] משום מה שאמר רב כהנא, שאמר רב כהנא, ואמרי לה [ויש אומרים] שאמר זאת רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד בשני (בשנות) בצורת שהפקיד דינר זהב אצל אלמנה, והניחתו את הדינר בכד של קמח, ובטעות אפאתו בפת עם הקמח, ונתנתו, את הפת, לעני בצדקה,
לימים בא בעל הדינר ואמר לה: הבי לי דינרי, אמרה ליה [לו]: יהנה (יועיל, יפעל) סם המות באחד מבניה של אותה אשה (כלומר, שלה) אם נהניתי מדינרך כלום! אמרו: לא היו (עברו) ימים מועטין עד שמת אחד מבניה, וכששמעו חכמים בדבר, אמרו: מה מי שנשבע באמת — כך נענש על טעותו, הנשבע על שקר — על אחת כמה וכמה.
ושואלים: ואם כך הדבר, שנהנתה מדינר זה, מאי [מה פירוש] "מי שנשבע באמת"? והרי נתברר שדבריה אינם נכונים! ומשיבים: הכוונה היא כמי שנשבע באמת, שהרי כוונתה היתה לומר אמת. ומכל מקום בגלל טעות קלה — נענשה האשה עד כדי כך. ואפשר להבין מתוך מעשה זה שמפני שחששו שמא אף בגלל טעות יכול אדם להיענש כל כך על שבועתו, לכן אמרו במשנה שנמנעו מלהשביע את האלמנה.
ואולם, אי [אם] משום הא [סיבה זו], מאי איריא [מה שייך, מדוע דווקא] אלמנה? אפילו גרושה נמי [גם כן] לא תישבע, אלמה [מפני מה] אמר ר' זירא אמר שמואל: לא שנו אלא אלמנה, אבל גרושה משביעין אותה! ואם כן, מדוע לא יחששו גם בה?
ומשיבים: אלמנה שאני [שונה] שחוששים אצלה יותר לשבועת שקר, ומדוע? — דבההיא [שבאותה] הנאה דקא טרחה קמי דיתמי [שהיא טורחת לפני היתומים] שאין להם אב ומטפל, והיא עושה זאת במקומו, אתיא לאורויי היתרא [באה להורות היתר לעצמה] במה שלקחה ונהנתה קצת מן הדברים, ויש חשש שתישבע לשקר, שתחשוב שמה שלקחה כבר החזירה ליתומים באופן אחר.
ב אמר רב יהודה אמר ר' ירמיה בר אבא: רב ושמואל דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם]: לא שנו שאין משביעים את האלמנה אלא בבית דין שנשבעים בו שבועה חמורה, ומחזיק הנשבע חפץ של קדושה בידו ונשבע בשם ה', אבל חוץ לבית דין שאין זו דרך השבועה — משביעין אותה. ושואלים: איני [האמנם כך הוא]? והא [והרי] רב לא מגבי [היה מגבה] כתובה לארמלתא [לאלמנה] משום שנמנע מלהשביעה, ומשמע שלא השביעוה אף מחוץ לבית דין! ומשיבים: אכן קשיא [קשה].
בעיר סורא מתנו הכי [היו שונים כך] שכך היא דעת רב ושמואל. ואולם בעיר נהרדעא מתנו הכי [היו שונים כך], אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא בבית דין, אבל חוץ לבית דין — משביעין אותה. ורב אמר: אפילו חוץ לבית דין נמי [גם כן] אין משביעין אותה.
ומסבירים: רב הולך לטעמיה [לטעמו, לשיטתו], שכן רב לא מגבי [היה מגבה] כלל כתובה לארמלתא [לאלמנה]. ושואלים: וליאדרה [ושידיר אותה] את האלמנה במקום שבועה וליגבייה [ושיגבה אותה], את הכתובה, כפי שאמרו במשנה שתהיה נודרת ליתומים במקום שבועה! ומשיבים: בשני [בשנותיו, בזמנו] של רב קילי נדרי [היו קלים הנדרים] בעיני הבריות, ורב חשש שמתוך הזלזול בנדרים עלולות הנשים לנדור נדרי שווא, ונמצאות הן עוברות על איסור והיתומים מפסידים את המגיע להם.
מסופר: ההיא דאתאי לקמיה [אשה אחת אלמנה שבאה לפני] רב הונא וביקשה להיפרע כתובתה מהיתומים, אמר לה: מה אעביד ליך [אעשה לך], שכן רב לא מגבי [היה מגבה] כתובה לארמלתא [לאלמנה]. אמרה ליה [לו] האלמנה: מידי הוא טעמא [מהו הטעם] שלא להגבות כתובה — אלא דלמא נקיטנא מידי [שמא לקחתי משהו] מכתובתי, נשבעת אני חי ה' צבאות אם (שלא) נהניתי מכתובתי כלום! אמר רב הונא: מודה רב בקופצת ונשבעת, שאף על פי שאמרו שלא תישבע לכתחילה, מכל מקום אם נשבעה סומכים על כך ותגבה כתובתה.
ועוד מסופר: ההיא דאתאי לקמיה [אשה אחת אלמנה שבאה לפני] רבה בר רב הונא לתבוע כתובתה, אמר לה: מאי אעביד ליך [מה אעשה לך], שכן רב לא מגבי [היה מגבה] כתובה לארמלתא [לאלמנה], ואבא מרי [ואבי מורי] לא מגבי [היה מגבה] כתובה לארמלתא [לאלמנה].
אמרה ליה [לו]: אם כן הב [תן] לי מזוני [מזונות] שאוכל מנכסי בעלי כל עוד איני נישאת לאחר. אמר לה: מזוני נמי לית ליך [מזונות גם כן אין לך], שכן אמר רב יהודה אמר שמואל: התובעת כתובתה בבית דין — אין לה מזונות מאותה שעה, שלא הבטיח לה הבעל מזונות בזמן אלמנותה אלא כל זמן שהיא נמנעת מלהינשא לאחר. וכיון שתובעת כתובתה — משמע שרוצה עכשיו להינשא.
כעסה האשה ואמרה ליה [לו]: אפכוה לכורסיה [שיתהפך כסאו], כלומר, שירד מגדולתו, כבי תרי עבדא [כשתי דעות חלוקות הוא עושה] לי! ומפני שחשש רבה בר רב הונא מן הקללה, הפכוה לכורסיה [הפכו בפועל את הכסא] על פניו ותרצוה [והעמידו אותו] כדי שתתקיים הקללה בכך באופן מילולי, ואפילו הכי [כך] לא איפרק מחולשא [ניצל מחולשה, מחולי] בגלל קללה זו.

זוהר ספר הזהר, שלח לך מ״ב

כָּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא כַד מְקַדְּשִׁין יִשְׂרָאֵל יוֹמָא לְתַתָּא כָרוֹזָא כָרִיז לְאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא אִתְכְּנָשׁוּ מַשִׁרְיָין קַדִּישִׁין אַתְקָנוּ כֻרְסְיָין (קַדִּישִׁין) מָאן חָמֵי חֶדְוָה בִתְלַת מֵאָה וְתִשְׁעִין רְקִיעִין כַּמָּה מְמַנָן כַּמָּה שַׁלְטוֹנִין מִתְכַּנְּשִׁין לְאַתְרַיְיהוּ. כֵּיוָן דְּיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא מְקַדְּשִׁין (וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא) כְּדֵין אַתְעַר אִילָנָא דְחַיֵּי וְאָקִישׁ בְּאִינוּן טַרְפִין דִּילֵיהּ רוּחַ נְשִׁיבוּ חָד מִגּוֹ עָלְמָא דְאָתֵי וְאִינוּן עֲנָפִים דְּאִילָנָא מִתְנַעְנְעָן וְסַלְקִין רֵיחִין דְעַלְמָא דְאָתֵי הַהוּא אִילָנָא דְחַיֵּי אַתְעַר וְאַפִּיק נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין וּפָרִישׁ עַל עָלְמָא. וְעִם כָּל דָא נִשְׁמָתִין נַפְקִין וְנִשְׁמָתִין עָאלִין אִלֵּין מִתְעֲרֵי אִלֵּין נַפְקִין וְאִלֵּין עָאלִין וְאִילָנָא דְחַיֵּי בְחֶדְוָה. וּכְדֵין יִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ מִתְעַטְּרִין בְּעִטְרִין דְאִינוּן נִשְׁמָתִין קַדִישִׁין כֻּלְהוּ בְחֶדְוָה בְנַיְיחָא. וְכָל הַשַּׁבָּת אִית לוֹן הַהוּא חֶדְוָה וְהַהוּא נַיְיחָא וְכֹל צַדִּיקַיָא דִי בְגִנְתָּא כֻלְּהוּ סַלְקִין וּמִתְעַנְגִין בְּעִנּוּגָא עִלָּאָה דְעַלְמָא דְאָתֵי. כֵיוַן דְּנָפִיק שַׁבָּת כֻלְהוּ נִשְׁמָתִין פַּרְחִין וְסַלְקִין. תָא חֲזֵי כַּד עָיִיל שַׁבְּתָא נִשְׁמָתִין נַחְתִּין לְשַׁרְיָיא עַל עַמָּא קַדִּישָׁא וְנִשְׁמָתִין דְצַדִּיקַיָּא סַלְקִין לְעֵילָא. כַד נָפִיק שַׁבְּתָא נִשְׁמָתִין סַלְקִין אִינוּן דִּשָׁאָרוּ עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל וְנִשְׁמָתִין נַחְתִּין אִינוּן נִשְׁמָתִין דְצַדִיקַיָּא כֵיוַן דְּסַלְקִין כֻּלְּהוּ נִשְׁמָתִין דְּשָׁאֲרוּ עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל סַלְקֵי וְקַיְימִין בְּדִיוּקְנָא קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא שָׁאִיל לְכֻלְּהוּ מָאי חִדּוּשָׁא הֲוָה לְכוּ בְהַהוּא עָלְמָא בְאוֹרַיְיתָא. זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְחִידוּשָׁא דְאוֹרַיְיתָא אַמְרַת קָמֵיהּ. כַּמָּה חֶדְוָה עָבִיד קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא כָנִישׁ לְפַמַלְיָא דִילֵיהּ וְאָמַר שְׁמָעוּ חִדוּשָׁא דְאוֹרַיְתָא דְאַמְרַת נִשְׁמָתָא דָא דִפְלוֹנִי וְכֻלְּהוּ מוּקְמֵי הַהִיא מִלָּה בִתְרֵי מְתִיבְתֵּי. אִינוּן לְתַתָּא וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לְעֵילָא חָתִים לְהַהִיא מִלָּה תָּא חֲזֵי כַד מִלָּה אִתְחַדָשׁ בְּאוֹרַיְיתָא וְנִשְׁמָתָא דְנַחְתָּא בְּשַׁבְּתָא אִתְעַסְקַת בְּאִינוּן מִלִּין חַדְתִּין וְסַלְקֵי לְעֵילָא. כָּל פָּמַלְיָא דִלְעֵילָא צַיְיתִין לְהַהוּא מִלָּה וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מִתְרְבָן בְּגַדְפִין וּמִתְלַבְּשָׁן בְּגַדְפִין. וְכַד שָׁאִיל לוֹן קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וְלֹא תָבִין וְשַׁתְקִין כְּדֵין חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מַה כְּתִיב (יחזקאל א) בְּעָמְדָם תְּרַפֶנָּה כַנְפֵיהֶם כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב לב) כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד. (נחמיה ח) וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם:

תרגום הזוהרבְּכָל לֵיל שַׁבָּת, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים הַיּוֹם לְמַטָּה הַכָּרוֹז יוֹצֵא לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, הֵאָסְפוּ הַמַּחֲנוֹת הַקְּדוֹשִׁים, הַתְקִינוּ כִּסָּאוֹת. מִי רָאָה הַשִּׂמְחָה, כַּאֲשֶׁר בְּש''צ רְקִיעִים, כַּמָּה מְמוּנִים, כַּמָּה שַׁלִּיטִים, מִתְאַסְּפִים לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה מְקַדְּשִׁים הַיּוֹם, אָז נִתְעוֹרֵר עֵץ הַחַיִּים שֶׁהוּא ז''א, וְרוּחַ אֶחָד נוֹשֵׁב מִן הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא בִּינָה, מַכֶּה בֶּעָלִים שֶׁלּוֹ. וְאֵלּוּ הָעֲנָפִים שֶׁבָּאִילָן מִתְנַעְנְעִים, וּמַעֲלִים רֵיחוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא. עֵץ הַחַיִּים הַהוּא מִתְעוֹרֵר וּמוֹצִיא נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, וּפוֹרֵס אוֹתָן עַל הָעוֹלָם. וְעִם כָּל זֶה, נְשָׁמוֹת יוֹצְאוֹת וּנְשָׁמוֹת נִכְנָסוֹת, כְּלוֹמָר, שֶׁנְּשָׁמוֹת יוֹצְאוֹת לְהִתְלַבֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנִשְׁמוֹת הַצַדִּיקִים עוֹלִים מִגַּן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן וְנִכְנָסוֹת לְמַעְלָה לְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן. וְאֵלּוּ הַיּוֹצְאוֹת, מְעוֹרְרוֹת לָאֵלּוּ שֶׁיִּכָּנְסוּ, וְעַל כֵּן אֵלּוּ יוֹצְאוֹת וְאֵלּוּ עוֹלוֹת. וְעֵץ הַחַיִּים שֶׁהוּא ז''א, הוּא בְּשִׂמְחָה. וְאָז כָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעַטְּרִים בַּעֲטָרוֹת שֶׁל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שׁה''ס נְשָׁמוֹת יְתֵרוֹת, וְכֻלָּם בְּשִׂמְחָה וּבְנַחַת. וְכָל הַשַּׁבָּת יֵשׁ לָהֶם הַשִּׂמְחָה הַהִיא וְהַנַּחַת הַהוּא, וְכָל הַצַדִּיקִים שֶׁהֵם בַּגָּן כֻּלָּם עוֹלִים וּמִתְעַנְּגִים בָּעֹנֶג הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, בְּגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן. כֵּיוָן שֶׁיּוֹצֵא הַשַּׁבָּת, כָּל הַנְּשָׁמוֹת פּוֹרְחוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וְעוֹלוֹת לְמַעְלָה. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁנִּכְנָס הַשַּׁבָּת, יוֹרְדוֹת הַנְּשָׁמוֹת, דְּהַיְנוּ נְשָׁמוֹת יְתֵרוֹת, לִשְׁרוֹת עַל הָעָם הַקָּדוֹשׁ וְנִשְׁמוֹת הַצַדִּיקִים מִגַּן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן עוֹלוֹת לְמַעְלָה, לְגַּן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן. וּכְשֶׁיּוֹצֵא הַשַּׁבָּת, עוֹלוֹת אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁשָּׁרוּ עַל יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַנְּשָׁמוֹת הַיְתֵרוֹת, וְיוֹרְדוֹת אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַצַדִּיקִים שֶׁעָלוּ לְגַּן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, שֶׁחוֹזְרוֹת לְגַּן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן. כֵּיוָן שֶׁעָלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁשָּׁרוּ עַל יִשְׂרָאֵל, עוֹלוֹת וְעוֹמְדוֹת בְּצוּרָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל אֶת כֻּלָּן, אֵיזֶה חִדּוּשׁ הָיָה לָכֶן, בָּעוֹלָם הַהוּא, בַּתּוֹרָה. אַשְׁרֵי הִיא, מִי שֶׁאוֹמֶרֶת לְפָנָיו חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, כַּמָּה שִׂמְחָה עוֹשָׂה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מְקַבֵּץ הַפָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ הַנְּשָׁמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וְהַמַּלְאָכִים, וְאוֹמֵר, שִׁמְעוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁאוֹמֶרֶת נְשָׁמָה הַזּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי. וְכֻלָּם מַעֲמִידִים הַדָּבָר הַהוּא בּב' הַיְשִׁיבוֹת, דְּהַיְנוּ בִּמְתִיבְתָּא דְּקֵדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבִמְתִיבְתָּא דְּמַטַּטְרוֹ''ן. הֵם לְמַטָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה חוֹתֵם עַל הַדָּבָר הַהוּא. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁנִּתְחַדֵּשׁ דָּבָר בַּתּוֹרָה, וְהַנְּשָׁמָה הַיְתֵרָה שֶׁיָּרְדָה בַּשַּׁבָּת נִתְעַסְּקָה בְּאֵלּוּ חִדּוּשֵׁי דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, וְעוֹלָה לְמַעְלָה, אַחַר הַשַּׁבָּת, כָּל פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה מַקְשִׁיבִים לַדָּבָר הַהוּא, חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מִתְגַדְּלוֹת בִּכְנָפֵיהֵן, וּמִתְלַבְּשׁוֹת בִּכְנָפֵיהֶן. וּכְשֶׁשּׁוֹאֵל אוֹתָם, דְּהַיְנוּ אֶת נְשָׁמוֹת, עַל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה וְאֵין מְשִׁיבוֹת, וְשׁוֹתְקוֹת, אָז חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, מַה כָּתוּב בָּהֶן, בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַּנְפֵיהֶם. בְּעָמְדָם פֵּרוּשׁוֹ בִּשְׁתִיקָתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי עָמְדוּ וְלֹא עָנוּ עוֹד. וְכֵן, וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָּל הָעָם, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שָׁתְקוּ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ט׳: ג׳-ד׳

א. אַחַר שֶׁיַּפְסִיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו וְיַעֲמוֹד מַתְחִיל וּמִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם מִתְּחִילַת הַבְּרָכוֹת לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל וְהַכֹּל עוֹמְדִים וְשׁוֹמְעִים וְעוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה בֵּין אֵלּוּ שֶׁלֹּא יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן בֵין אֵלּוּ שֶׁכְּבַר יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן:

ב. וְאוֹמֵר קְדוּשָׁה בִבְרָכָה שְׁלִישִׁית וְכֵיוַן שֶׁהִגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדוּשָׁה יֵשׁ רְשׁוּת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לַחֲזוֹר בְּמָקוֹם שֶׁעָמַד בּוֹ בִתְפִלָּה וּכְשֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְמוֹדִים וְכוֹרֵעַ כָּל הָעָם שׁוֹחִין מְעַט וְלֹא יִשְׁחוּ יוֹתֵר מִדַּאי וְאוֹמְרִים מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי כָל בָּשָׂר יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַימְתָּנוּ כֵּן תְּחַיֵּינוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵנוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ. וְכָל הָאוֹמֵר מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ:

מוסר שערי תשובה ב׳: ט׳

הִנֵּה אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם. שְׁאָגָה לָהֶם כְּלָבִיא תָמִיד בְּמַחְשְׁבוֹתָם וְיִנְהֲמוּ עַל חֶטְאָם כְּנַהֲמַת יָם וְעַל אֲשֶׁר קָצוֹר קָצְרָה יָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כִּי עַל זֶה יִפְשַׁע גֶּבֶר וְהִרְבָּה אַשְׁמָה כְּמוֹ עַל עֲבֵירוֹת הַחֲמוּרוֹת כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וִתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל גִּילוּי עֲרָיוֹת וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים וְלֹא וִתֵּר לַעֲוֹן בִּיטוּל תּוֹרָה אַף כִּי מָלְאוּ רָע הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִיקָר מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם עַל חֶפְצֵי גוּפָם וְהַבְלֵי זְמַנָּם וּבְסוֹד הַיִּרְאָה אַל תָּבֹא נַפְשָׁם וּלְהִשְׁתּוֹנֵן כִּלְיוֹתָם עָלֶיהָ אַל תֵּחַד כְּבוֹדָם בְּמַשְׂכִּיּוֹת לְבָבָם וְחֶדְרָם וּמַשְׂכִּיתָם לְעִתִּים מְזוּמָנִים וְלֹא יִתְּנוּ חֵלֶק לַתּוֹרָה בְּעִסְקֵּיהֶם. וּמִקֶּרֶב לִבָּם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַל נַפְשָׁם כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה. וְכַמָּה הֵם בְּמַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בֶּן שִׁשִּׁים לְזִקְנָה בֶּן שִׁבְעִים לְשֵׂיבָה בֶּן שְׁמוֹנִים לִגְבוּרָה בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ. בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ עָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם. וְהָיְתַה כַּוָּנָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּדְבָרִים הָאֵלֶּה לְהַזְהִיר עַל הַתְּשׁוּבָה וְשֶׁיַּחְשׁוֹב הָאָדָם עַל קִצוֹ בְּהַגִּיעוֹ לִימֵי הַזִּקְנָה אִם לֹא זָכָה לַעֲשׂוֹת כֵּן בִּימֵי בְחוּרוֹתָיו וְאַחֲרֵי כִּי קָרוֹב לָבוֹא עִתּוֹ יַעֲזוֹב חֶפְצֵי הַגּוּף וְתַאֲוֹתָיו. וִיתַקֵּן נַפְשׁוֹ וּבְהַגִּיעוֹ לִימֵי הַשֵׂיבָה יוֹסִיף לְגָרֵשׁ מִלִּבּוֹ עִנְיַן הָעוֹלָם. וּלְפִי מִיעוּט הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת יַמְעִיט בְּעֵסֶק הָעוֹלָם וְיִתְיַחֵד תָּמִיד לְהִתְבּוֹנֵן בְּיִרְאַת ה' וְלַחְשׁוֹב עִם נַפְשׁוֹ מִדּוֹתָיו וּלְבַקֵּשׁ תּוֹרָה וּמִצְוֹת:

פרשת שלח יום שלישי

תורה במדבר י״ג: י״א-ט״ו

נביאים יהושע ב׳: י״א-ט״ו

כתובים תהילים ע״ג: ו׳-י׳

משנה משנה גיטין ד׳

גמרא גיטין ל״ה א: ב׳-י״ד

זוהר ספר הזהר, שלח לך מ״ב

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ט׳: ג׳-ד׳

מוסר שערי תשובה ב׳: ט׳