פרשת שלח יום רביעי

שלח · רביעי

תורה במדבר י״ג: ט״ז-כ״א

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב''ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה:
יג (טז) אֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ׃
אִלֵּין שְׁמָהַת גֻּבְרַיָּא דִּי שְׁלַח משֶׁה לְאַלָּלָא יָת אַרְעָא וּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בַּר נוּן יְהוֹשֻׁעַ:
רש״יוַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ וגו'. הִתְפַּלֵּל עָלָיו יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים (סוטה ל"ד):
(יז) וַיִּשְׁלַ֤ח אֹתָם֙ מֹשֶׁ֔ה לָת֖וּר אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם עֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב וַעֲלִיתֶ֖ם אֶת־הָהָֽר׃
וּשְׁלַח יָתְהוֹן משֶׁה לְאַלָּלָא יָת אַרְעָא דִכְנָעַן וַאֲמַר לְהוֹן סָקוּ דָא בִּדְרוֹמָא וְתִסְקוּן לְטוּרָא:
רש״יעֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב. הוּא הָיָה הַפְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַתַּגָּרִים מַרְאִין אֶת הַפְּסֹלֶת תְּחִלָּה, וְאַ"כַּ מַרְאִים אֶת הַשֶּׁבַח (תנחומא):
(יח) וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב׃
וְתֶחֱזוּן יָת אַרְעָא מָא הִיא וְיָת עַמָּא דְּיָתֵב עֲלַהּ הֲתַקִּיף הוּא אִם חַלָּשׁ הַזְעֵר הוּא אִם סַגִּי:
רש״יאֶת הָאָ֖רֶץ מַה הִ֑וא. יֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים וְיֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת חַלָּשִׁים, יֵשׁ מְגַדֶּלֶת אֻכְלוּסִין וְיֵשׁ מְמַעֶטֶת אֻכְלוּסִין:
הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה. סִימָן מָסַר לָהֶם: אִם בִּפְרָזִים יוֹשְׁבִין, חֲזָקִים הֵם, שֶׁסּוֹמְכִין עַל גְּבוּרָתָם, וְאִם בְּעָרִים בְּצוּרוֹת הֵם יוֹשְׁבִין חַלָּשִׁים הֵם (שם):
(יט) וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים׃
וּמָא אַרְעָא דִּי הוּא יָתֵב בַּהּ הֲטָבָא הִיא אִם בִּישָׁא וּמָא קִרְוַיָּא דִּי הוּא יָתֵב בְּהוֹן הַבְּפַצְחִין אִם בִּכְרַכִּין:
רש״יהַבְּמַֽחֲנִ֖ים. תַּרְגּוּמוֹ "הַבְפַצְחִין", כְּרַכִּין פְּצוּחִין וּפְתוּחִין מֵאֵין חוֹמָה:
הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא. בְּמַעְיָנוֹת וּתְהוֹמוֹת טוֹבִים וּבְרִיאִים:
(כ) וּמָ֣ה הָ֠אָ֠רֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים׃
וּמָא אַרְעָא הֲעַתִּירָא הִיא אִם מִסְכֵּנָא הֲאִית בַּהּ אִילָנִין אִם לָא וְתִתְקְפוּן וְתִסְּבוּן מֵאִבָּא דְאַרְעָא וְיוֹמַיָּא יוֹמֵי בִּכּוּרֵי עִנְּבִין:
רש״יהֲיֵֽשׁ בָּ֥הּ עֵץ֙. אִם יֵשׁ בָּהֶם אָדָם כָּשֵׁר שֶׁיָּגֵן עֲלֵיהֶם בִּזְכוּתוֹ (עי' בבא בתרא ט"ו):
בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים. יָמִים שֶׁהָעֲנָבִים מִתְבַּשְּׁלִין בְּבִכּוּר:
(כא) וַֽיַּעֲל֖וּ וַיָּתֻ֣רוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ מִמִּדְבַּר־צִ֥ן עַד־רְחֹ֖ב לְבֹ֥א חֲמָֽת׃
וּסְלִיקוּ וְאַלִּילוּ יָת אַרְעָא מִמַּדבְּרָא דְצִין עַד רְחוֹב לִמְטֵי חֲמָת:
רש״ימִמִּדְבַּר צִ֥ן עַד רְחֹ֖ב לְבֹ֥א חֲמָֽת. הָלְכוּ בִגְבוּלֶיהָ בְאֹרֶךְ וּבְרֹחַב כְּמִין גַּ"ם, הָלְכוּ רוּחַ גְּבוּל דְּרוֹמִית מִמִּקְצוֹעַ מִזְרָח עַד מִקְצוֹעַ מַעֲרָב, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב — דֶּרֶךְ גְּבוּל דְּרוֹמִית מִזְרָחִית עַד הַיָּם — שֶׁהַיָּם הוּא גְבוּל מַעֲרָבִי, וּמִשָּׁם חָזְרוּ וְהָלְכוּ כָּל גְּבוּל מַעֲרָבִי עַל שְׂפַת הַיָּם עַד לְבֹא חֲמָת, שֶׁהוּא אֵצֶל הֹר הָהָר בְּמִקְצוֹעַ מַעֲרָבִית צְפוֹנִית, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בִּגְבוּלוֹת הָאָרֶץ בְּפָרָשַׁת אֵלֶּה מַסְעֵי:

נביאים יהושע ב׳: ט״ז-כ״א

ב (טז) וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הָהָ֣רָה לֵּ֔כוּ פֶּֽן־יִפְגְּע֥וּ בָכֶ֖ם הָרֹֽדְפִ֑ים וְנַחְבֵּתֶ֨ם שָׁ֜מָּה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים עַ֚ד שׁ֣וֹב הָרֹֽדְפִ֔ים וְאַחַ֖ר תֵּלְכ֥וּ לְדַרְכְּכֶֽם׃
וַאֲמַרַת לְהוֹן לְטוּרָא אֱזִילוּ דִלְמָא יְעַרְעוּן בְּכוֹן רָדְפַיָא וְתִטַמְרוּן תַּמָן תְּלָתָא יוֹמִין עַד דִיתוּבוּן רָדְפַיָא וּבָתַר כֵּן תְּהָכוּן לְאוֹרְחַתְכוֹן:
רש״יעַד שׁוֹב הָרֹדְפִים רָאֲתָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁיָּשׁוּבוּ לְסוֹף שְׁלשֶׁת יָמִים.
נְקִיִּים אֲנַחְנוּ הֲרֵי אָנוּ תּוֹלִין הַדָּבָר בָּךְ לַעֲשׂוֹת הָאוֹת הַזֶּה.
אֶת תִּקְוַת לְשׁוֹן קַו וְחֶבֶל.
דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ עֲוֹן הֲרִיגָתוֹ עַל רֹאשׁוֹ תְּהֵא, כִּי הוּא יִגְרוֹם מִיתָתוֹ.*
דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ עֲוֹן הֲרִיגָתוֹ תְּהֵא עָלֵינוּ.
(יז) וַיֹּאמְר֥וּ אֵלֶ֖יהָ הָאֲנָשִׁ֑ים נְקִיִּ֣ם אֲנַ֔חְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵ֥ךְ הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃
וַאֲמַרוּ לָהּ גֻבְרַיָא זַכָּאִין אֲנַחְנָא מִמוֹמָתֵךְ הָדָא דְקַיֵמְתָּ עֲלָנָא:
(יח) הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ בָאִ֖ים בָּאָ֑רֶץ אֶת־תִּקְוַ֡ת חוּט֩ הַשָּׁנִ֨י הַזֶּ֜ה תִּקְשְׁרִ֗י בַּֽחַלּוֹן֙ אֲשֶׁ֣ר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ וְאֶת־אָבִ֨יךְ וְאֶת־אִמֵּ֜ךְ וְאֶת־אַחַ֗יִךְ וְאֵת֙ כׇּל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךְ תַּאַסְפִ֥י אֵלַ֖יִךְ הַבָּֽיְתָה׃
הָא אֲנַחְנָא עָלִין בְּאַרְעָא יַת תּוֹרָא דְחוּט זְהוֹרִיתָא הָדֵין תִקְטְרִי בַּחֲרַכָּא דְשַׁלְשַלְתָּנָא בֵּיהּ וְיַת אֲבוּךְ וְיַת אִמֵךְ וְיַת אֲחָיְכִי וְיַת כָּל בֵּית אָבוּךְ תִּכְנְשִׁין לְוָתֵיךְ לְבֵיתָא:
(יט) וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ ׀ הַח֛וּצָה דָּמ֥וֹ בְרֹאשׁ֖וֹ וַאֲנַ֣חְנוּ נְקִיִּ֑ם וְ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר יִֽהְיֶ֤ה אִתָּךְ֙ בַּבַּ֔יִת דָּמ֣וֹ בְרֹאשֵׁ֔נוּ אִם־יָ֖ד תִּֽהְיֶה־בּֽוֹ׃
וִיהֵי כָּל דְיִפּוֹק בַּר מִדָשֵׁי בֵּיתֵךְ לְבָרָא חוֹבַת קְטוֹלֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ וַאֲנַחְנָא זַכָּאִין וְכֹל דִי יְהֵי עִמָךְ בְּבֵיתָא חוֹבַת קְטוֹלֵיהּ בְּרֵישָׁנָא אִם יַד אֱנָשׁ תְהֵי בֵיהּ:
(כ) וְאִם־תַּגִּ֖ידִי אֶת־דְּבָרֵ֣נוּ זֶ֑ה וְהָיִ֣ינוּ נְקִיִּ֔ם מִשְּׁבֻעָתֵ֖ךְ אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃
וְאִם תְּחַוִין יַת פִּתְגָמָנָא דֵין וּנְהֵי זַכָּאִין מִמוֹמָתִיךְ דְקַיֵימְתְּ עֲלָנָא:
(כא) וַתֹּ֙אמֶר֙ כְּדִבְרֵיכֶ֣ם כֶּן־ה֔וּא וַֽתְּשַׁלְּחֵ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וַתִּקְשֹׁ֛ר אֶת־תִּקְוַ֥ת הַשָּׁנִ֖י בַּחַלּֽוֹן׃
וַאֲמָרַת כְּפִתְגָמֵיכוֹן כָּן הוּא וּשְׁלַחַתְנוּן וַאֲזָלוּ וְקִטְרַת יַת תּוֹרָא דִזְהוֹרִיתָא בַּחֲרַכָּא:

כתובים תהילים צ׳: ז׳-י״ב

צ (ז) כִּֽי־כָלִ֥ינוּ בְאַפֶּ֑ךָ וּֽבַחֲמָתְךָ֥ נִבְהָֽלְנוּ׃
אֲרוּם אִשְׁתֵּיצָנָא מִן תּוּקְפָךְ וּמִן רוּגְזָךְ אִתְבַּהֵלְנָא:
רש״יכִּֽי כָלִ֥ינוּ בְאַפֶּ֑ךָ וְגוֹ׳. וְעַל כָּל זֹאת:
שַׁתָּה עֲוֺנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ, וְאֶת עֲלֻמֵנוּ – אֶת חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ, שַׂמְתָּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ:
וְאִם בִּגְבוּרוֹת. וְאִם הַרְבֵּה גָּבְרוּ יָמָיו, שְׁמוֹנִים שָׁנָה הֵם:
(ח) שַׁתָּ֣ עֲוֺנֹתֵ֣ינוּ לְנֶגְדֶּ֑ךָ עֲ֝לֻמֵ֗נוּ לִמְא֥וֹר פָּנֶֽיךָ׃
שַׁוִיתָא חוֹבָנָא לְקִבְלָךְ עַוְיַת טַלְיוּתָנָא קָבֵל נְהוֹר אַפָּךְ:
רש״ילִמְא֥וֹר פָּנֶֽיךָ. לְמוּלְךָ לְהַבִּיט בָּהֶם:
(ט) כִּ֣י כׇל־יָ֭מֵינוּ פָּנ֣וּ בְעֶבְרָתֶ֑ךָ כִּלִּ֖ינוּ שָׁנֵ֣ינוּ כְמוֹ־הֶֽגֶה׃
אֲרוּם כָּל יוֹמָנָא אִתְפְּנִיאוּ קֳדָמָךְ בְּרוּגְזָךְ שֵׁצֵינָא יוֹמֵי חַיָנָא הֵיךְ הֲבֵל פּוּמָא דְסִתְוָא:
רש״יפָּנ֣וּ בְעֶבְרָתֶ֑ךָ. וּפָנוּ וְנִבְעֲרוּ וְהָלְכוּ לָהֶם בְּעֶבְרָתֶךָ:
כְמוֹ הֶֽגֶה. כְּדִבּוּר הַמְּמַהֵר לִכְלוֹת:
(י) יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת ׀ שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה וְ֭רׇהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן כִּי־גָ֥ז חִ֝֗ישׁ וַנָּעֻֽפָה׃
יוֹמֵי שְׁנוֹתָנָא בְּעָלְמָא הָדֵין שׁוּבְעִין שְׁנִין מִתְאַלְמִין וְאִין בִּגְבוּרְתָּא תַּמְנָן שְׁנִין וְסוּגְעֵיהוֹן לֵיאוּת וּשְׁקַר לְחַיָבַיָא אֲרוּם עֲדוּ בְּסַרְהוֹבְיָא וְטָיְסִין לְצַפְרָא:
רש״ייְמֵֽי שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה. שְׁנוֹתֵינוּ אֵלֶּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ אֵלֶּה וּבַעֲלוּמֵינוּ אֵלֶּה שִׁבְעִים שָׁנָה הֵם:
וְ֭רׇהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן. וְכָל הַגְּדֻלָּה וְהַשְּׂרָרָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם בַּיָּמִים הָאֵלֶּה אֵינָם אֶלָּא עָמָל וָאָוֶן, וְלָמָּה? שֶׁהֲרֵי כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה. בְּתוֹךְ עֶבְרָה מַהֵר אָנוּ עָפִים וּמֵתִים:
גָ֥ז. לְשׁוֹן הַעֲבָרָה, כְּמוֹ ״נָגֹזּוּ וְעָבָר״ (נחום א: יב), ״וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם״ (במדבר יא: לא):
(יא) מִֽי־י֭וֹדֵעַ עֹ֣ז אַפֶּ֑ךָ וּ֝כְיִרְאָתְךָ֗ עֶבְרָתֶֽךָ׃
מַן הוּא דְיָדַע לְאַתְבָא עוּשְׁנָא דְתוּקְפָךְ אֱלָהֵין צַדִיקַיָא דְדָחֲלִין מִנָךְ מְשַׁדְכִין רוּגְזָךְ:
רש״ימִֽי י֭וֹדֵעַ עֹ֣ז אַפֶּ֑ךָ. בְּיָמִים מוּעָטִים כָּאֵלֶּה מִי יִקְנֶה לוֹ לֵב לָדַעַת אֶת עֹז אַפְּךָ לְיִרְאָה אוֹתְךָ, וְאַתָּה כְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ. כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה יָרָאוּי כֵּן עֶבְרָתְךָ קָשָׁה, וְנִפְרָע מִן הַחוֹטְאִים:
(יב) לִמְנ֣וֹת יָ֭מֵינוּ כֵּ֣ן הוֹדַ֑ע וְ֝נָבִ֗א לְבַ֣ב חׇכְמָֽה׃
לְמִמְנֵי יוֹמָנָא כֵּן יִתְכַּוֵן לְהוֹדַע בְּרַם נְבִיָא דְלִבֵּיהּ מַבַּע חוּכְמָתָא:
רש״ילִמְנ֣וֹת יָ֭מֵינוּ כֵּ֣ן הוֹדַ֑ע. כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה, הוֹדַע בָּעוֹלָם אֶת מִנְיַן יָמֵינוּ אֲרֻכִּים, וְכֵיוָן שֶׁנַּאֲרִיךְ יָמִים, נוּכַל לִקְנוֹת לֵב וְנָבִיא בְּתוֹכָם לְבַב חָכְמָה. וְנָבִיא לְשׁוֹן הֲבָאָה (בבא בתרא יב.). (וְיֵשׁ אוֹמְרִים לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן, כִּמְנִין כ״ן – שִׁבְעִים שָׁנָה, וְנָמוּת לְפִי שִׁעוּר יָמֵינוּ שֶׁהֵן מְעַט, כֵּן תְּיַסֵּר אוֹתָנוּ וְכֵן ״וַיֹּדֵעַ בָּהֶם אַנְשֵׁי סֻכּוֹת״ (שופטים ח: טז) (ס״א אינו)):

משנה משנה סנהדרין ז׳

א. אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג, וָחֶנֶק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׂרֵפָה, סְקִילָה, חֶנֶק, וָהֶרֶג. זוֹ מִצְוַת הַנִּסְקָלִין:
ברטנורהאַרְבַּע מִיתוֹת. סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וָחֶנֶק. סְקִילָה חֲמוּרָה מִשְּׂרֵפָה, וּשְׁתֵּיהֶן מֵהֶרֶג וּשְׁלָשְׁתָּן מֵחֶנֶק. וְנָפְקָא מִנַּהּ לְמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁתֵּי מִיתוֹת, דְּקַיְמָא לָן דְּנִדּוֹן בַּחֲמוּרָה:
זוֹ מִצְוַת הַנִּסְקָלִין. הָא דְפָרִישְׁנָא בְפִרְקִין דִּלְעֵיל:
עיקר תוספות יום טוב(א) מִשְׁנָה ד'‏ פֶּרֶק ט'. וְהָא דְּלֹא נָקַט הַמִּשְׁנָה דִלְעֵיל מֵהַהִיא דִשְׁנַיִם מֵחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין שֶׁנִּתְעָרְבוּ נִדּוֹנִין בַּקַּלָּה. וְיֵשׁ לוֹמַר דִּרְבוּתָא דַּחֲמִירָא עֲדִיפָא. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּנִיחָא לְמִנְקַט נַפְקוּתָא בְּאָדָם אֶחָד:
(ב) חֶנֶק. אַף עַל גַּב דְּלֹא כְתִיב בְּהֶדְיָא, אַרְבַּע מִיתוֹת גְּמָרָא גְמִירֵי לַהּ. וְכָל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה בִסְתָם אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחֲמִיר עָלֶיהָ, אֶלָּא לְהָקֵל עָלֶיהָ. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן כוּ', מַה מִּיתָה בִידֵי שָׁמַיִם אֵין בָּהּ רֹשֶׁם אַף כוּ'. וְאֵימָא שְׂרֵפָה, מִדְּבַת כֹּהֵן בִּשְׂרֵפָה מִכְּלָל כוּ'. גְּמָרָא:
ב. מִצְוַת הַנִּשְׂרָפִין, הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל עַד אַרְכֻּבּוֹתָיו וְנוֹתְנִין סוּדָר קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ. זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ עַד שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת פִּיו, וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הוּא אִם מֵת בְּיָדָם לֹא הָיוּ מְקַיְּמִין בּוֹ מִצְוַת שְׂרֵפָה, אֶלָּא פוֹתְחִין אֶת פִּיו בִּצְבָת שֶׁלֹּא בְטוֹבָתוֹ וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן צָדוֹק, מַעֲשֶׂה בְּבַת כֹּהֵן אַחַת שֶׁזִּנְּתָה, וְהִקִּיפוּהָ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וּשְׂרָפוּהָ. אָמְרוּ לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בֵית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה בָּקִי:
ברטנורהמְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ. שֶׁלֹּא יִתְהַפֵּךְ אָנָה וָאָנָה וְתִפֹּל הַפְּתִילָה עַל בְּשָׂרוֹ:
קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה. כּוֹרְכִים סוּדָר קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה. קָשָׁה מִבִּפְנִים לַחֲנֹק, וְרַכָּה מִבַּחוּץ לְהָגֵן:
אֶת הַפְּתִילָה. פְּתִילָה שֶׁל אֲבָר מַדְלִיק. וּמַתִּיךְ לְתוֹךְ פִּיו:
וְחוֹמֶרֶת. כּוֹוֶצֶת. לְשׁוֹן חֳמַרְמְרוּ מֵעַי (איכה ב). וְיָלְפִינַן מִבְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ויקרא י) כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה, וְלֹא נִשְׂרְפוּ גוּפָתָם דְּהָא כְתִיב (שם) וַיִּקְרְבוּ וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם, הָכָא נַמִּי מִתְקַיֶּמֶת מִצְוַת שְׂרֵפָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נִשְׂרָפִים אֶלָּא בְנֵי מֵעַיִם בִּלְבָד. וְהָכִי עֲדִיף טְפֵי, דִּכְתִיב (שם יט) וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה:
אַף הוּא אִם מֵת בְּיָדָם. כְּלוֹמַר אִם הָיָה מֵת בְּיָדָם עַל יְדֵי חֲנִיקָתָם קֹדֶם זְרִיקַת הַפְּתִילָה:
לֹא הָיוּ מְקַיְּמִים מִצְוַת שְׂרֵפָה. לְפִיכָךְ לֹא הָיוּ חוֹנְקִים אוֹתוֹ:
שֶׁלֹּא הָיָה בֵית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה בָּקִי. צְדוֹקִין הָיוּ, שֶׁאֵין לָהֶם גְּזֵרָה שָׁוָה אֶלָּא קְרָא כְמַשְׁמָעוֹ:
עיקר תוספות יום טוב(ג) אַרְכֻּבּוֹתָיו. לְשׁוֹן וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן [דַּנִיֵּאל ה], וְהוּא הַפֶּרֶק הָאֶמְצָעִי שֶׁבֵּין הָרֶגֶל וְהַיָּרֵךְ:
(ד) לְשׁוֹן רַשִׁ"י. מִפְּנֵי שֶׁהָרַכָּה אֵינָהּ חוֹנֶקֶת לִפְתֹּחַ פִּיו וְהַקָּשָׁה מְחַבֶּלֶת אֶת גְּרוֹנוֹ וּמְנַוַּלְתּוֹ, וּלְפִיכָךְ קָשָׁה מִבִּפְנִים. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַעֵר בְּשָׂרוֹ בַּלֶּבֶד (מִלְּשׁוֹן לְבָדִין) הַקָּשֶׁה בִּשְׁעַת חֶנְקוֹ:
(ה) זֶה כוּ'. הַיְנוּ שְׁנֵי עֵדָיו. הָרַמְבַּ"ם:
(ו) וְאַף. לִישָׁנָא בְעָלְמָא הוּא, כְּלוֹמַר אִם יַחַנְקוּהוּ אַף הוּא יָמוּת בְּיָדָם וְאֵין זוֹ שְׂרֵפָה. רַשִׁ"י:
(ז) בִּצְבָת. תַּרְגּוּם וּמַלְקָחֶיהָ, וּצְבָתָהָא:
ג. מִצְוַת הַנֶּהֱרָגִים, הָיוּ מַתִּיזִין אֶת רֹאשׁוֹ בְסַיִף כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמַּלְכוּת עוֹשָׂה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִוּוּל הוּא זֶה, אֶלָּא מַנִּיחִין אֶת רֹאשׁוֹ עַל הַסַּדָּן וְקוֹצֵץ בְּקוֹפִיץ. אָמְרוּ לוֹ, אֵין מִיתָה מְנֻוֶּלֶת מִזּוֹ. מִצְוַת הַנֶּחֱנָקִין, הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל עַד אַרְכֻּבּוֹתָיו וְנוֹתְנִין סוּדָר קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ, זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ, עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה:
ברטנורהרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נִוּוּל הוּא זֶה. שֶׁהֹרְגוֹ מְעֻמָּד וְנוֹפֵל:
סַדָּן. עֵץ עָבֶה תָּקוּעַ בָּאָרֶץ כְּמוֹת שֶׁל נַפָּחִים. וּבַבְּרַיְתָא פֵרְשׁוּ, דְּטַעֲמָא דְפָלֵיג רַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבָּנָן, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרָה תוֹרָה (שם יח) וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ. וְאָמְרֵי לֵיהּ רַבָּנָן, כֵּיוָן דִּכְתִיב סַיִף בְּאוֹרַיְתָא, דְּאָמַר קְרָא נָקֹם יִנָּקֵם (שמות כא), לֹא מִנַּיְהוּ גָמְרִינַן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב(ח) הָכִי תַנְיָא, אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוּדָה לְרַבָּנָן אַף אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמִּיתָה מְנֻוֶּלֶת הִיא, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תוֹרָה כוּ'. וְנִמְצֵינוּ לְמֵדִין דְּרַבִּי יְהוּדָה לֹא יִקְרָא נִוּוּל לַמִּיתָה שֶׁאָמְרוּ רַבָּנָן כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ט) נְקִימָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הִיא, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר [וַיִּקְרָא כו] וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית הֱוֵי אוֹמֵר נְקִימָה זוֹ סַיִף:
ד. אֵלּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין, הַבָּא עַל הָאֵם, וְעַל אֵשֶׁת הָאָב, וְעַל הַכַּלָּה, וְעַל הַזְּכוּר, וְעַל הַבְּהֵמָה, וְהָאִשָּׁה הַמְבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה, וְהַמְגַדֵּף, וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ, וּבַעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי, וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, וְהַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, וְהַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, וְהַמֵּסִית, וְהַמַּדִּיחַ, וְהַמְכַשֵּׁף, וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. הַבָּא עַל הָאֵם, חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵם וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִשּׁוּם הָאֵם בִּלְבָד. הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָב חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, בֵּין בְּחַיֵּי אָבִיו בֵּין לְאַחַר מִיתַת אָבִיו, בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין. הַבָּא עַל כַּלָּתוֹ, חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם כַּלָּתוֹ וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, בֵּין בְּחַיֵּי בְנוֹ בֵּין לְאַחַר מִיתַת בְּנוֹ, בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין. הַבָּא עַל הַזְּכוּר וְעַל הַבְּהֵמָה, וְהָאִשָּׁה הַמְבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה, אִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטָאת, אֶלָּא לְפִי שֶׁבָּאת לָאָדָם תַּקָּלָה עַל יָדָהּ, לְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב תִּסָּקֵל. דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא תְהֵא בְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ זוֹ הִיא שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ:
ברטנורהאֵלּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין. אִית מִנַּיְהוּ דִכְתִיב בְּהוּ סְקִילָה בְהֶדְיָא, וְהָנָךְ דְּלֹא כְתִיבָא בְהוּ סְקִילָה כְּתִיב בְּהוּ דָּמָיו בּוֹ דְּמֵיהֶם בָּם, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר דָּמָיו בּוֹ דְּמֵיהֶם בָּם אֵינוֹ אֶלָּא סְקִילָה, דְּיָלְפִינַן מֵאוֹב וְיִדְּעוֹנִי דִּכְתִיב (ויקרא כ) בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם:
וְהַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ. קָסָבַר הַאי תַּנָּא מֹלֶךְ לָאו עֲבוֹדָה זָרָה הוּא אֶלָּא חֹק הָאֻמּוֹת בְּעָלְמָא הוּא. מִדְּתָנָא עֲבוֹדָה זָרָה, וְתָנָא מֹלֶךְ:
וְהַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ. חָמוּר מִמַּכֶּה, דְּאִיכָּא תַרְתֵּי קְלוֹן אָבִיו וְאִמּוֹ וּמוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, דְּהָא תְנַן אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בַּשֵּׁם:
וְהַמֵּסִית. אֶת הַיְחִידִים:
וְהַמַּדִּיחַ. עִיר הַנִּדַּחַת:
וְהַמְכַשֵּׁף. דִּכְתִיב (שמות כב) מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה, וּסְמִיךְ לֵיהּ כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת, מַה שּׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה בִּסְקִילָה, אַף מְכַשֵּׁפָה בִּסְקִילָה:
הַבָּא עַל הָאֵם חַיָּב עָלֶיהָ. שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. דִּבְכֻלְּהוּ עֲרָיוֹת [כְּתִיב בְּהוּ כָרֵת וּכְתִיב בְּהוּ חִלּוּק חַטָּאוֹת]. וַאֲפִלּוּ בְגוּף אֶחָד. וְכֵן הֲלָכָה:
בֵּין מִן הָאֵרוּסִין. דְּכֵיוָן שֶׁקִּדְּשָׁהּ, אִשְׁתּוֹ הִיא, דִּכְתִיב (ויקרא כ) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה, מִשְּׁעַת לְקִיחָה נִקְרֵאת אִשְׁתּוֹ. וְהַךְ קִיחָה קִדּוּשִׁין הֵן, דְּגָמַר קִיחָה קִיחָה מִשְּׂדֵה עֶפְרוֹן:
עיקר תוספות יום טוב(י) וְנִשְׁאֲרוּ מִקְצָת שֶׁלֹּא נִכְתַּב בָּהֶן דָּמָיו כוּ', וְהֵם הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה וְהָאִשָּׁה הַמְּבִיאָה כוּ', וְיָלְפִינַן לְהוּ בַגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יא) הַזְּכוּר. נֶקֶב הַמִּשְׁכָּב מִקְּרֵי זְכוּר. רַשִׁ"י. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּהָא דְלָא קָתָנֵי וְהֵבִיא זָכָר עָלָיו, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב בְּהֶדְיָא מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם, אִיכָּא לְמֵימַר דְּלִישְׁנָא דִקְרָא נָקַט דִּכְתִיב וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב:
(יב) וְעַל הַבְּהֵמָה. וְהַמֵּבִיא בְהֵמָה עָלָיו נַמִּי חַיָּב. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּמִשּׁוּם דְּלֹא כְתִיב בְּהֶדְיָא אֶלָּא מִדְּרָשָׁא, לֹא קָתָנֵי לַהּ:
(יג) הַבָּא כוּ'. בְּשׁוֹגֵג. רַשִׁ"י:
(יד) וּמִשּׁוּם כוּ'. הָא דְלָא קָתָנֵי אֵשֶׁת אִישׁ, מִשּׁוּם דְּהָכָא לְאַחַר מִיתָה אַיְרֵי. תּוֹסָפוֹת:
(טו) אֶלָּא כוּ'. בַּגְּמָרָא פְלִיגֵי בִּדְרָשָׁא דִּקְרָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טז) וּמִשּׁוּם כוּ'. וְרַבִּי יְהוּדָה פָּלֵיג נַמִּי בְהָא, כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יז) לְאַחַר מִיתַת כוּ'. אַחִיּוּב דְּאֵשֶׁת הָאָב קָאֵי, דִּמְרַבֵּי לֵיהּ קְרָא. אֲבָל שֵׁם אֵשֶׁת אִישׁ לְאַחַר מִיתָה לֹא קָאָמַר. רַשִׁ"י:
(יח) כְּלוֹמַר דְּקִיחָה זוֹ לָאו קִיחַת חֻפָּה הִיא, אֶלָּא קִיחַת קִדּוּשֵׁי כֶסֶף, דְּגָמַר מִשְּׂדֵה עֶפְרוֹן:
(יט) הַזְּכוּר. תֵּימַהּ לְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ נָקַט לֵיהּ הָכָא:
(כ) אִם אָדָם כוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁנָה מְפֹרָשׁ בְּמִשְׁנָתֵנוּ שֶׁהַבְּהֵמָה נֶהֱרֶגֶת, מִכָּל מָקוֹם בְּכֹחַ מַה שֶּׁנִּשְׁנָה שֶׁהַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ בִּסְקִילָה שֶׁלֹּא לְמַדְנוּהוּ אֶלָּא מִמַּה שֶׁהַבְּהֵמָה נִסְקֶלֶת (כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא), שַׁיָּךְ שַׁפִּיר לְמִתְנֵי הָא דְּאִם אָדָם חָטָא כוּ':
(כא) תַּקָּלָה. מִכְשׁוֹל עָוֹן. רַשִׁ"י:
ה. הַמְגַדֵּף אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ הַשֵּׁם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, בְּכָל יוֹם דָּנִין אֶת הָעֵדִים בְּכִנּוּי יַכֶּה יוֹסֵי אֶת יוֹסֵי. נִגְמַר הַדִּין, לֹא הוֹרְגִים בְּכִנּוּי, אֶלָּא מוֹצִיאִים כָּל אָדָם לַחוּץ וְשׁוֹאֲלִים אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאוֹמְרִים לוֹ אֱמֹר מַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ בְּפֵרוּשׁ, וְהוּא אוֹמֵר, וְהַדַּיָּנִים עוֹמְדִין עַל רַגְלֵיהֶן וְקוֹרְעִין וְלֹא מְאַחִין. וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ, וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ:
ברטנורהעַד שֶׁיְּפָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁם. וִיבָרֵךְ הַשֵּׁם בַּשֵּׁם. שֶׁנֶּאֱמַר (שם כד) וְנֹקֵב שֵׁם ה', (שם) בְּנָקְבוֹ שֵׁם, שֶׁיִּנְקֹב הַשֵּׁם בַּשֵּׁם:
הָיוּ דָנִין אוֹתָן בְּכִנּוּי. כָּל אָדָם שֶׁמְּהַפֵּךְ דָּבָר וּמְדַבֵּר כְּמִי שֶׁמְּקַלֵּל וְתוֹלֶה בְאַחֵר קָרוּי כִּנּוּי בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים. וּבִלְשׁוֹן מִקְרָא, כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנֶּה (איוב לב):
יַכֶּה יוֹסֵי אֶת יוֹסֵי. אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֶן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת וְעוֹלֶה בְגִימַטְרִיָּא אֱלֹהִי"ם, לְכָךְ מְכַנֶּה שֵׁם בֶּן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת לְיוֹסֵי:
נִגְמַר הַדִּין. וּבָאִים בֵּית דִּין לוֹמַר חַיָּב הוּא, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהָרְגוֹ עַל פִּי עֵדוּת זוֹ שֶׁשָּׁמְעוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁמְעוּ מִפִּיהֶם אֶלָּא קִלְלַת כִּנּוּי:
אֶלָּא מוֹצִיאִים אֶת כָּל הָאָדָם לַחוּץ. דִּגְנַאי הוּא לְהַשְׁמִיעַ בִּרְכַּת הַשֵּׁם לָרַבִּים:
וְקוֹרְעִין וְלֹא מְאַחִין. עוֹלָמִית. תְּפִירָה אַלֶכְּסַנְדְּרִית שֶׁאֵין הַקְּרִיעָה נִכֶּרֶת, אֲבָל שְׁאָר תְּפִירוֹת מֻתָּר:
אַף אֲנִי שָׁמַעְתִּי כָמוֹהוּ. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בִּרְכַּת שֵׁם בַּשֵּׁם:
וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר. אָתְיָא כְמַאן דְּאָמַר מַה שְּׁנַיִם עֵדוּת אַחַת אַף שְׁלֹשָׁה עֵדוּת אַחַת:
עיקר תוספות יום טוב(כב) שֶׁיְּפָרֵשׁ. שֶׁיַּזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם. אֲבָל אִם לֹא הוֹצִיא שֵׁם מִפִּיו אֶלָּא שָׁמַע שֵׁם יוֹצֵא מִפִּי אַחֵר וּבֵרְכוֹ, פָּטוּר. רַשִׁ"י:
(כג) וּבַגְּמָרָא יָלְפִינַן דְּהַאי נוֹקֵב לִישְׁנָא דְבָרוֹכֵי הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כד) כָּל זֶה כָתוּב בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, שֵׁם בֶּן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, אָלֶף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוּ"ד, וְיֵשׁ מִי שֶׁמְּפָרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל שֵׁם הֲוָיָ"ה, וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁעַל שְׁנֵיהֶם הוּא נִסְקָל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כה) אֱמֹר כוּ'. בַּיְרוּשַׁלְמִי פָרֵיךְ, וְאָמְרִינַן לֵיהּ גְּדֹף. וּמְשָׁנֵי אֶלָּא אוֹתוֹ הַשֵּׁם שֶׁאָמַרְתִּי לִפְנֵיכֶם קִלֵּל, וּבוֹ קִלֵּל, כְּלוֹמַר מַזְכִּיר שֵׁם בֶּן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, וְאוֹמֵר הַשֵּׁם הַזֶּה הִזְכִּיר הַמְגַדֵּף וְקִלֵּל בּוֹ, כְּלוֹמַר יַכֶּה יוֹסֵי אֶת יוֹסֵי. וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה לֹא כְתָבוֹ הָרַמְבַּ"ם. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְלִי נִרְאֶה דְּהָרַמְבַּ"ם סְבִירָא לֵיהּ דִּגְמָרָא דִידָן פָּלֵיג. וְקֻשְׁיַת הַיְרוּשַׁלְמִי לֹא קַשְׁיָא, דְּמִידִי דַהֲוָה אַמְּחִיקַת שֵׁם בְּסוֹטָה, דְּכָךְ צִוְּתָה הַתּוֹרָה הֵיכָא דְאִי אֶפְשָׁר בְּלָאו הָכִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כו) עוֹמְדִין כוּ'‏ וְקוֹרְעִין וְלֹא מְאַחִין. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן כָּל זֶה מִקְּרָאֵי (שׁוֹפְטִים ג וּמְלָכִים ב יח). וְהָא דְלָא תְנַן שֶׁהָעֵדִים קוֹרְעִים, לְפִי שֶׁכְּבָר קָרְעוּ בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ, וְשׁוּב אֵין חַיָּבִים כִּדְיָלְפִינַן מִקְּרָא. גְּמָרָא:
(כז) כָּמוֹהוּ. שְׁמַע מִנַּהּ דְּכָשֵׁר בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת וּבְדִינֵי נְפָשׁוֹת, וּמַעֲלָה הוּא דְּעָבוּד רַבָּנָן. וְהָכָא כֵּיוָן דְּלֹא אֶפְשָׁר אוֹקְמוּהוּ רַבָּנָן אַדְּאוֹרַיְתָא. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ פָּסוּל, הָכָא מִשּׁוּם דְּאִי אֶפְשָׁר קָטְלִינַן לְגַבְרָא, בִּתְמִיהָה. גְּמָרָא:
ו. הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, אֶחָד הָעוֹבֵד, וְאֶחָד הַזּוֹבֵחַ, וְאֶחָד הַמְקַטֵּר, וְאֶחָד הַמְנַסֵּךְ, וְאֶחָד הַמִּשְׁתַּחֲוֶה, וְאֶחָד הַמְקַבְּלוֹ עָלָיו לֶאֱלוֹהַּ, וְהָאוֹמֵר לוֹ אֵלִי אָתָּה. אֲבָל הַמְגַפֵּף וְהַמְנַשֵּׁק וְהַמְכַבֵּד וְהַמְּרַבֵּץ וְהַמַּרְחִיץ, הַסָּךְ, הַמַּלְבִּישׁ וְהַמַּנְעִיל, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הַנּוֹדֵר בִּשְׁמוֹ וְהַמְקַיֵּם בִּשְׁמוֹ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לְבַעַל פְּעוֹר, זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ. הַזּוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס, זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ:
ברטנורהאֶחָד הָעוֹבֵד. עֲבוֹדָה זָרָה בְּדָבָר שֶׁדֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ בְכָךְ:
וְאֶחָד הַזּוֹבֵחַ כוּ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ בְּאַחַת מֵאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ, חַיָּב. וְכָל שְׁאָר עֲבוֹדוֹת חוּץ מֵאֵלּוּ, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲבֹד כְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ:
וְהַמְקַבְּלוֹ עָלָיו לֶאֱלוֹהַּ. אֲפִלּוּ בַאֲמִירָה בְעָלְמָא. דְּאִתַּקַּשׁ לִזְבִיחָה, דִּכְתִיב (שמות לב) וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ:
וְהָאוֹמֵר לוֹ אֵלִי אָתָּה. בְּפָנָיו. וַאֲתָא סֵיפָא לְגַלּוֹיֵי רֵישָׁא. דְּאִי תָנָא רֵישָׁא הֲוָה אֲמֵינָא הָנֵי מִלֵּי בְּפָנָיו אֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לֹא, תָּנָא סֵיפָא בְּפָנָיו, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וַאֲפִלּוּ הָכִי חַיָּב:
הַמְגַפֵּף. מְחַבֵּק:
הַנּוֹדֵר בִּשְׁמוֹ. קוֹנָם עָלַי כָּל פֵּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה פְלוֹנִי:
הַמְקַיֵּם. נִשְׁבָּע:
הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ. מַתְרִיז רְעִי לְפָנָיו:
זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ. וַאֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לְבַזּוֹתוֹ, הוֹאִיל וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ חַיָּב חַטָּאת:
וְהַזּוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס. שֶׁעוֹבְדִים אוֹתוֹ בִּזְרִיקַת אֲבָנִים. וְהַמְסַלֵּק אֶבֶן מִלְּפָנָיו נַמִּי חַיָּב, שֶׁעוֹבְדִים אוֹתוֹ נַמִּי בְּסִלּוּק אֲבָנִים:
מַרְקוּלִיס. חִלּוּף הַשֶּׁבַח. מַר לְשׁוֹן חִלּוּף הוּא, כְּמוֹ בְּמַר דְּכַנְתָּא, בְּמַר דִּשְׁחוּטָה. קִלּוּס, שֶׁבַח:
זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ. וַאֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לְרָגְמוֹ, חַיָּב חַטָּאת:
עיקר תוספות יום טוב(כח) הַמְנַסֵּךְ. וּבִכְלָלוֹ נַמִּי זוֹרֵק. כְּדִכְתִיב [תְּהִלִים טז] בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כט) תַּרְגּוּם וַיְחַבֶּק לוֹ, וְגַפֵּף לֵיהּ. הָרַמְבַּ"ם:
(ל) אִם אֶרְחַץ. רַשִׁ"י:
(לא) נִשְׁבָּע מְתַרְגֵּם מְקַיֵּם. רַשִׁ"י:
(לב) וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם. דְּאִלּוּ בְמֵזִיד וּלְחִיּוּב מִיתָה אִי אֶפְשָׁר, דְּהָא מֻטְעֶה הוּא. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְדַעַת רַשִׁ"י דְּחַיָּב מִיתָה בְמֵזִיד כֵּיוָן דְּהִתְרוּ בוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לג) לְמַרְקוּלִיס. מְצַדְּדִין שָׁלֹשׁ אֲבָנִים אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִלְמַעְלָה עַל גַּבֵּיהֶן, וְקוֹרִין אוֹתוֹ מַרְקוּלִיס. רַשִׁ"י:
ז. הַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּמְסֹר לַמֹּלֶךְ וְיַעֲבִיר בָּאֵשׁ. מָסַר לַמֹּלֶךְ וְלֹא הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ, הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ וְלֹא מָסַר לַמֹּלֶךְ, אֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיִּמְסֹר לַמֹּלֶךְ וְיַעֲבִיר בָּאֵשׁ. בַּעַל אוֹב זֶה פִתּוֹם הַמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ, וְיִדְּעוֹנִי זֶה הַמְדַבֵּר בְּפִיו, הֲרֵי אֵלּוּ בִסְקִילָה, וְהַנִּשְׁאָל בָּהֶם בְּאַזְהָרָה:
ברטנורהשֶׁיִּמְסֹר לַמֹּלֶךְ. מוֹסְרוֹ בְּיַד הַכְּמָרִים:
וְיַעֲבִיר בָּאֵשׁ. מַעֲבִירוֹ מִצַּד זֶה לְצַד זֶה:
עַד שֶׁיִּמְסֹר וְיַעֲבִיר בָּאֵשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח) לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר, וּכְתִיב הָתָם (דברים יח) לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, מַה הַעֲבָרָה הָאֲמוּרָה שָׁם בָּאֵשׁ, אַף הַעֲבָרָה הָאֲמוּרָה כָאן בָּאֵשׁ:
אוֹב זֶה פִתּוֹם. לוֹקֵחַ גֻּלְגֹּלֶת שֶׁל מֵת לְאַחַר שֶׁנִּתְאַכֵּל הַבָּשָׂר וּמַקְטִיר לָהּ וְשׁוֹאֵל מִמֶּנָּה עֲתִידוֹת וְהִיא מְשִׁיבָה:
וְהַמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ. וְיֵשׁ שֶׁעוֹשִׂים שֶׁיָּשִׁיב הַמֵּת דֶּרֶךְ בֵּית הַשֶּׁחִי:
וְיִדְּעוֹנִי. חַיָּה שֶׁשְּׁמָהּ יַדּוּעַ, וְצוּרָתָהּ כְּצוּרַת אָדָם בְּפָנֶיהָ וְיָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ, וְהִיא מְחֻבֶּרֶת בְּטַבּוּרָהּ לְחֶבֶל הַיּוֹצֵא מִן הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁנִּשְׁרַשׁ בָּאָרֶץ שֶׁמִּשָּׁם חִיּוּתָהּ, וּכְשֶׁרוֹצִים לָצוּד אוֹתָהּ מוֹרִים בְּחִצִּים אֶל הַחֶבֶל עַד שֶׁהוּא נִפְסָק וְהִיא מֵתָה מִיָּד. וְהִיא קְרוּיָה בִלְשׁוֹן חֲכָמִים בַּר נָשׁ דְּטוּר:
וְהַנִּשְׁאָל בָּהֶם. שֶׁבָּא וְשׁוֹאֵל בָּהֶם לְהַגִּיד לוֹ דְבַר הֶעָתִיד [כְּגוֹן שָׁאוּל]:
בְּאַזְהָרָה. דְּאַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת:
עיקר תוספות יום טוב(לד) הַעֲבָרָה זוֹ אֵינָהּ שְׂרֵפָה כְּמוֹ שֶׁחָשַׁב הָמוֹן רַב לִמְאֹד. אֲבָל עִקָּרוֹ הוּא כְּשֶׁהָיוּ מַבְעִירִין אֵשׁ וְהָיוּ מְלַהֲטִין אוֹתוֹ לְשֵׁם אוֹתוֹ הַפֶּסֶל הַיָּדוּעַ שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין אוֹתוֹ בְכָךְ וְהוּא הַנִּקְרָא מֹלֶךְ, וְהָיָה אוֹחֵז אֶחָד מִבָּנָיו וְנָתַן אוֹתוֹ בְּיַד הַמְשַׁמֵּשׁ בְּעֵסֶק אוֹתוֹ הַנֶּעֱבָד וְהָיָה מַעֲבִירוֹ עַל הָאֵשׁ מִצַּד זֶה לְצַד זֶה. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לה) מַשְׁמַע לֵיהּ לְתַנָּא נְתִינָה הַבָּאָה לִכְלַל הַעֲבָרָה. וְלֹא מַשְׁמַע לֵיהּ נְתִינָה עַל מְנָת לְהַעֲבִיר לְחַיּוֹבֵיהּ עַל נְתִינָה לְחוּדָהּ. רַשִׁ"י:
(לו) פִּתּוֹם. שֵׁם הַמְכַשֵּׁף. רַשִׁ"י:
(לז) וְאֵין זֶה דּוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים, לְפִי שֶׁדּוֹרֵשׁ אֵינוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה אֶלָּא כִדְתַנְיָא וְדוֹרֵשׁ כוּ'‏ זֶה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ וְהוֹלֵךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֵׁד שֶׁל בֵּית הַקְּבָרוֹת יְהֵא אוֹהֲבוֹ וּמְסַיְּעוֹ בִכְשָׁפָיו. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב כְּדֵי שֶׁיּוֹדִיעֵהוּ הַמֵּת בַּחֲלוֹם מַה שֶּׁשָּׁאַל עָלָיו:
(לח) בְּוָי"ו. וְכֵן מַשְׁמַע בַּגְּמָרָא דְּתַרְתֵּי נִינְהוּ:
(לט) לְשׁוֹן רַשִׁ"י, מַעֲלֶה הַמֵּת מִן הָאָרֶץ וּמוֹשִׁיב לוֹ בַשֶּׁחִי תַּחַת זְרוֹעוֹתָיו וּמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ:
(מ) עַיֵּן פֶּרֶק ח'‏ דְּכִלְאַיִם מִשְׁנָה ה'. וּבַגְּמָרָא, יִדְּעוֹנִי זֶה הַמַּנִּיחַ עֶצֶם יַדּוּעַ בְּפִיו וְהוּא מְדַבֵּר מֵאֵלָיו. (עַל יְדֵי כְשָׁפִים. רַשִׁ"י):
(מא) וְאַזְהָרָה דִמְכַשְּׁפִים גּוּפַיְהוּ מִלֹּא יִמָּצֵא בְךָ. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח. הַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, בְּדָבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. הַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בַּשֵּׁם. קִלְּלָם בְּכִנּוּי, רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
ברטנורהעַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בַּשֵּׁם. בְּאֶחָד מִן הַשֵּׁמוֹת הַמְיֻחָדִים:
קִלְּלָם בְּכִנּוּי. רַחוּם, חַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם:
עיקר תוספות יום טוב(מב) בְּדָבָר כוּ'. מִכְּלָל דְּאִיכָּא מִידֵי דְּחִלּוּל שַׁבָּת הָוֵי וְאֵין חַיָּבִין לֹא חַטָּאת וְלֹא כָרֵת, מַאי נִיהוּ, תְּחוּמִין וְאַלִּיבָּא דְרַבִּי עֲקִיבָא, הַבְעָרָה וְאַלִּיבָּא דְרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר לְלָאו יָצְאָה:
(מג) פּוֹטְרִין. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט. הַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁתְּהֵא נַעֲרָה בְתוּלָה מְאֹרָסָה וְהִיא בְבֵית אָבִיהָ. בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם, הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשֵּׁנִי בְּחֶנֶק:
ברטנורהעַד שֶׁתְּהֵא נַעֲרָה. וְלֹא קְטַנָּה פְּחוּתָה מִבַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְלֹא בוֹגֶרֶת שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְיוֹם אֶחָד:
בְּתוּלָה. וְלֹא בְעוּלָה. וְאִם נִבְעֲלָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ עֲדַיִן בְּתוּלָה הִיא. וַאֲפִלּוּ בָאוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם כֻּלָּם שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ, כֻּלָּם בִּסְקִילָה:
מְאֹרָסָה. וְלֹא נְשׂוּאָה:
וְהִיא בְבֵית אָבִיהָ. שֶׁאִם מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, הַבָּא עָלֶיהָ אַחַר כָּךְ אֵינוֹ בִסְקִילָה אֶלָּא בְחֶנֶק:
עיקר תוספות יום טוב(מד) זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר דִּקְטַנָּה אֵין לָהּ קְנָס, דְּנַעֲרָה דַוְקָא וְלֹא קְטַנָּה. אֲבָל חֲכָמִים שֶׁנֶּחְלְקוּ עָלָיו חֲלוּקִין עָלָיו אַף כָּאן. דְּלֹא מִעֵט הַכָּתוּב אֶלָּא בוֹגֶרֶת. גְּמָרָא:
(מה) בְּרֵישׁ פֶּרֶק ו'‏ דִּיבָמוֹת אִתְרַבֵּי שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ לְכָל עֲרָיוֹת. וְהָא דְכֻלָּם בִּסְקִילָה לָאו כֻּלֵּי עָלְמָא הִיא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בָּאוֹת שֶׁאַחֲרֵי זֶה:
(מו) הָרִאשׁוֹן כוּ'. כְּשֶׁבָּא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ. הָרַמְבַּ"ם. וְקָשֶׁה לִי מַאי קָא מַשְׁמַע לָן, פְּשִׁיטָא בְּתוּלָה תְנַן. וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ כְּגוֹן שֶׁבָּאוּ עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ, הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה דְּמִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה כְתִיב, וְהַשֵּׁנִי בְחֶנֶק דִּבְעוּלָה הִיא. וְהָא סְתָמָא רַבִּי הִיא דְּאָמַר שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ נָפְקָא לֵיהּ מִכְּלַל בְּתוּלָה כוּ':
י. הַמֵּסִית, זֶה הֶדְיוֹט הַמֵּסִית אֶת הַהֶדְיוֹט. אָמַר לוֹ יֵשׁ יִרְאָה בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, כָּךְ אוֹכֶלֶת, כָּךְ שׁוֹתָה, כָּךְ מֵטִיבָה, כָּךְ מְרֵעָה. כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין מַכְמִינִין עֲלֵיהֶם, חוּץ מִזּוֹ. אָמַר לִשְׁנַיִם וְהֵן עֵדָיו, מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. אָמַר לְאֶחָד, הוּא אוֹמֵר יֶשׁ לִי חֲבֵרִים רוֹצִים בְּכָךְ. אִם הָיָה עָרוּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בִּפְנֵיהֶם, מַכְמִינִין לוֹ עֵדִים אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ אֱמֹר מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִּי בְיִחוּד, וְהַלָּה אוֹמֵר לוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ הֵיאַךְ נַנִּיחַ אֶת אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנֵלֵךְ וְנַעֲבֹד עֵצִים וַאֲבָנִים. אִם חוֹזֵר בּוֹ, הֲרֵי זֶה מוּטָב. וְאִם אָמַר כָּךְ הִיא חוֹבָתֵנוּ וְכָךְ יָפֶה לָנוּ, הָעוֹמְדִין מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. הָאוֹמֵר אֶעֱבֹד, אֵלֵךְ וְאֶעֱבֹד, נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד. אֲזַבֵּחַ, אֵלֵךְ וַאֲזַבֵּחַ, נֵלֵךְ וּנְזַבֵּחַ. אַקְטִיר, אֵלֵךְ וְאַקְטִיר, נֵלֵךְ וְנַקְטִיר. אֲנַסֵּךְ, אֵלֵךְ וַאֲנַסֵּךְ, נֵלֵךְ וּנְנַסֵּךְ. אֶשְׁתַּחֲוֶה, אֵלֵךְ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה, נֵלֵךְ וְנִשְׁתַּחֲוֶה. הַמַּדִּיחַ, זֶה הָאוֹמֵר, נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה:
ברטנורהזֶה הֶדְיוֹט שֶׁהֵסִית. דַּוְקָא הֶדְיוֹט שֶׁהֵסִית. שֶׁנָּבִיא הַמֵּסִית מִיתָתוֹ בְחֶנֶק:
וְהַמֵּסִית אֶת הַהֶדְיוֹט. לָאו דַּוְקָא, שֶׁלֹּא מָצִינוּ חִלּוּק בֵּין מֵסִית אֶת הַהֶדְיוֹט לְמֵסִית אֶת הַנָּבִיא. אֶלָּא לִמְעוּטֵי מֵסִית אֶת הָרַבִּים, כְּגוֹן מַדִּיחֵי עִיר מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁמִּיתָתָן בְּחֶנֶק:
מַכְמִינִין. לְשׁוֹן מַאֲרָב:
אִם הָיָה הַמֵּסִית עָרוּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בִּפְנֵיהֶם. כְּלוֹמַר אוֹמֵר לַנִּסָּת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בִּפְנֵיהֶם מִפְּנֵי יִרְאַת בֵּית דִּין:
בְּיִחוּד. כְּלוֹמַר, אֵין אִישׁ עִמָּנוּ וְיָכוֹל אַתָּה לוֹמַר עַתָּה מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִי כְבָר:
הָאוֹמֵר אֶעֱבֹד. בְּאֶחָד מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ הָוֵי מֵסִית וְחַיָּב:
הַמַּדִּיחַ. וְאִם מַדִּיחַ אֶת הָרַבִּים הוּא, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאמַר בִּלְשׁוֹן רַבִּים נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד:
עיקר תוספות יום טוב(מז) דְּמִיתָה כְּתִיבָא בֵיהּ, וּסְתָם מִיתָה אֵינָהּ אֶלָּא חֶנֶק. גְּמָרָא:
(מח) דְּגָמְרִינַן הַדָּחָה הַדָּחָה מִנָּבִיא, וְלֹא גָמְרִינַן הַדָּחָה הַדָּחָה מִמֵּסִית, דְּדָנִין מֵסִית רַבִּים מִמֵּסִית רַבִּים, וְאֵין דָּנִין מֵסִית רַבִּים מִמֵּסִית יָחִיד. וְכִי תֵימָא דָּנִין הֶדְיוֹט מֵהֶדְיוֹט וְאֵין דָּנִין הֶדְיוֹט מִנָּבִיא, כֵּיוָן שֶׁהִדִּיחַ אֵין לְךָ הֶדְיוֹט גָּדוֹל מִזֶּה. גְּמָרָא:
(מט) כָּל כוּ'. כְּלוֹמַר שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת צְרִיכִין הַתְרָאָה. רַשִׁ"י. וְחוּץ מִזּוֹ, כְּלוֹמַר חוּץ מִמִּיתָה זוֹ. וְהָרַמְבַּ"ם הֶעְתִּיק חוּץ מִזֶּה:
(נ) דִּמְתַרְגְּמִינַן וְאָרַב לוֹ, וּכְמַן לֵיהּ. רַשִׁ"י:
(נא) לִשְׁנַיִם. יַחַד, הֵן עַצְמָן נַעֲשׂוּ עֵדִים, וְאֵין צָרִיךְ לְהַתְרוֹת בּוֹ כִּשְׁאָר חַיָּבֵי מִיתוֹת, אֶלָּא מְבִיאִים אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, כְּדִכְתִיב וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו. רַשִׁ"י:
(נב) הוּא אוֹמֵר. הַנִּסָּת צָרִיךְ לַהֲשִׁיבוֹ יֵשׁ לִי חֲבֵרִים כוּ'. רַשִׁ"י:
(נג) עֵדִים. וְלֹא סַגִּי בְּחַד וְאוֹתוֹ שֶׁאוֹמֵר לוֹ, כֵּיוָן שֶׁמְּקִלִּין בְּהַכְמָנָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר מִיתוֹת בֵּית דִּין. וּמִשּׁוּם הָכִי נַמִּי בְּיָחִיד צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ הֵיאַךְ נַנִּיחַ כוּ':
(נד) דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמֵר אֶעֱבֹד אֲנִי בִתְחִלָּה וְאַתָּה אַחֲרַי. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וּתְמֵהַנִי, דְּבַגְּמָרָא מוּכָח דִּבְנִסָּת הָאוֹמֵר מַיְרֵי, וּכְלוֹמַר שֶׁנִּתְרַצָּה לוֹ, חַיָּב אַף הַנִּסָּת וַאֲפִלּוּ לֹא עָבַד, וְלֹא דָמֵי לְנִסָּת מֵעַצְמוֹ דְּצָרִיךְ שֶׁיַּעֲבֹד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(נה) אֵלֵךְ כוּ'. שֶׁמְּחֻסַּר הֲלִיכָה. אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא לְמֵימַר אַדְּהָכִי הֲדַר בֵּיהּ. רַשִׁ"י:
(נו) נֵלֵךְ. אַף עַל פִּי שֶׁכָּלַל עַצְמוֹ עִם אֲחֵרִים, דְּאִיכָּא לְמֵימַר הָנֵי אֲחֵרִים לֹא אָזְלֵי וְאִיהוּ נַמִּי לֹא לֵיזוּל. רַשִׁ"י:
(נז) וְטַעֲמָא דְבִסְקִילָה, דְּגָמְרִינַן הַדָּחָה הַדָּחָה מִמֵּסִית. וְאַל תַּקְשֶׁה דְּלִגְמַר מִנָּבִיא, דְּהַךְ סֵיפָא רַבָּנָן דִּסְבִירָא לְהוּ דְּנָבִיא נַמִּי בִסְקִילָה, וְרֵישָׁא (דְּמַדִּיחַ עִיר וְנָבִיא) בְחֶנֶק, רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא:
יא. הַמְכַשֵּׁף הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב, וְלֹא הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינָיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שְׁנַיִם לוֹקְטִין קִשּׁוּאִין, אֶחָד לוֹקֵט פָּטוּר וְאֶחָד לוֹקֵט חַיָּב, הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב, הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם פָּטוּר:
ברטנורההָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה. מַמָּשׁ, בִּסְקִילָה:
וְלֹא הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינָיִם. מַרְאֶה לַבְּרִיּוֹת כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְלוּם:
שְׁנַיִם לוֹקְטִים קִשּׁוּאִים. בִּמְכַשְּׁפוּת בְּפָנֵינוּ, אֶחָד מֵהֶן לָקַט וְחַיָּב מִיתָה, וַחֲבֵרוֹ לָקַט וּפָטוּר מִן הַמִּיתָה. כֵּיצַד, הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקַט מַמָּשׁ בִּכְשָׁפִים, חַיָּב. וְהָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם, הֶרְאָה לָנוּ כְּאִלּוּ נִתְקַבְּצוּ כֻלָּן לְמָקוֹם אֶחָד וְהַקִּשּׁוּאִים לֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָן, פָּטוּר מִן הַמִּיתָה:
עיקר תוספות יום טוב(נח) רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר. לִכְאוֹרָה נִרְאֶה דְּרַבִּי עֲקִיבָא לַאֲפְלוֹגֵי אֲתָא, וְאִיכָּא לְמֵימַר דִּלְתַנָּא קַמָּא אוֹחֵז מְמַעֵט מִסְּקִילָה וְלֹא מִמַּלְקוֹת, דְּחַיָּב מִשּׁוּם (וַיִּקְרָא יט) לֹא תְעוֹנֵנוּ, וּפָלֵיג רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר פָּטוּר אַף מִמַּלְקוֹת. אֲבָל בַּגְּמָרָא מוּכָח דְּלָאו לַאֲפְלוֹגֵי אֲתָא, וְגַם לְתַנָּא קַמָּא פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. וְלֹא קַשְׁיָא לִישְׁנָא דְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, דְּטוּבָא אִיכָּא כְוָתֵיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(נט) לוֹמַר שֶׁאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁנִּרְאֶה לִבְנֵי אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה, לֹא עֲשָׂאוֹ בֶאֱמֶת אֶלָּא שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כָּךְ, אֲבָל וַדַּאי שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה כְּדֵי לֶאֱחֹז הָעֵינַיִם. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:

גמרא סנהדרין נ״ח ב: י״ז-נ״ט א: ה׳

אָמַר רִבִּי חֲנִינָא גוֹי שֶׁהִכָּה אֶת יִשְׂרָאֵל חַיָּיב מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב') וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי. וְאָמַר רִבִּי חֲנִינָא הַסּוֹטֵר לוֹעוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּאִילוּ סוֹטֵר לוֹעוֹ שֶׁל שְׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ') מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קדֶשׁ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הַמַּגְבִּיהַ יָדוֹ עַל חֲבֵירוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב') וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ לָמָּה הִכִּיתָ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לָמָּה תַכֶּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע. אָמַר זְעִירִי אָמַר רִבִּי חֲנִינָא נִקְרָא חוֹטֵא שֶׁנֶּאֱמַר (ש''א ב') וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה. וּכְתִיב (שם) וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד. רַב הוּנָא אָמַר תִּיקָצֵץ יָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל''א) וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר. רַב הוּנָא קָץ יָדָא. רִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא קְבוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם כ''ב) וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ. וְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לֹא נִתְּנָה קַרְקַע אֶלָּא לְבַעֲלֵי זְרוֹעוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מָאי דִּכְתִיב (משלי י''ב) עוֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם אִם עוֹשֶׂה אָדָם עַצְמוֹ כְּעֶבֶד לַאֲדָמָה יִשְׂבַּע לֶחֶם וְאִם לָאו לֹא יִשְׂבַּע לָחֶם. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כּוּתִי שֶׁשָּׁבַת חַיָּיב מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח') וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבּוֹתוּ. וְאָמַר מָר אַזְהָרָה שֶׁלָּהֶן זוּ הִיא מִיתָתָן. אָמַר רַבִינָא אֲפִילוּ שֵׁנִי בְשַׁבָת וְלִיחַשְׁבָה גַּבֵּי שֶׁבַע מִצְוֹת כִּי קָא חָשִׁיב שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה קוּם עֲשֵׂה לָא קָא חָשִׁיב. וְהָא דִינִין קוּם עֲשֵׂה הוּא וְקָא חָשִׁיב. קוּם עֲשֵׂה וְשֵׁב אַל תַּעֲשֶׂה נִינְהוּ. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כּוּתִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה חַיָּיב מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל''ב) תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶה מוֹרָשָׁה לָנוּ מוֹרָשָׁה וְלֹא לָהֶם. וְלִיחַשְּׁבָהּ גַּבֵּי שֶׁבַע מִצְוֹת מָאן דְּאָמַר מוֹרָשָׁה מִיגְזַל קָא גָזִיל לָהּ. מָאן דְּאָמַר מְאוֹרָסָה דִינוֹ כְּנַעֲרָה הַמְּאוֹרָסָה דְּבִסְקִילָה. מְתִיבֵי הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מְנַיִן שֶׁאֲפִילוּ כּוּתִי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י''ח) אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם. כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרָאֵלִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא הָאָדָם הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִילוּ כּוּתִי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל. הָתָם בְּשֶׁבַע מִצְוֹת דִּידְהוּ:
רש״יויך את המצרי - משום דהכה איש עברי:
מוקש אדם ילע קדש - הנוקש את האדם היינו ישראל שקרויין אדם דכתיב (יחזקאל ל״ד: ל״א) ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרוין אדם וכו':
ילע קודש - כאלו לועה את הקדש כלומר כסוטר על לועו. סוטר מכה:
איש זרוע - איש שמניף זרוע לו הארץ מתוקנת לקבורה כלומר ראוי להמיתו ולקוברו:
לא נתנה קרקע - כלומר אין ראוי לקנות קרקע אלא לבני זרוע מפני שהתגר רבה ע"י קרקע שבאות בהמות ומפסידות וגנבים באין וגונבין ועוררין עליו וצריך שיהא חזק לעמוד כנגדן:
כעבד לאדמה - לעסוק בה תמיד לחרישה והשקאה וניכוש ועידור:
עובד כוכבי' ששבת - ממלאכתו יום שלם חייב מיתה שנא' יום ולילה לא ישבותו וקא דריש ליה לא ישבותו ממלאכה דאבני אדם נמי קאי ולא תימא לא ישבותו אהך ששת עתים דקרא קאי כלומר לא יבטלו ולא יפסקו מלהיות: פשיטא לא גרסי' דהא טובא קמ"ל דאבני אדם קאי:
אמר רבינא אפי' שני בשבת - לא תימא שביתה דקאמר ר"ל לשום חובה קאמר דלא לכוון לשבות כגון בשבת שהוא יום שביתה לישראל או אחד בשבת ששובתין בו הנוצרים אלא מנוחה בעלמא קא אסר להו שלא יבטלו ממלאכה ואפי' יום שאינו בר שביתה שני בשבת יומא קמא דלאו יום בר שביתה נקט וה"ה דהוה מצי למינקט שלישי ורביעי:
קום עשה לא חשיב - והאי לא ישבותו קום עשה מלאכה היא:
והא דינין קום עשה - משפט הוא וקא חשיב:
ומשני קום עשה ושב אל תעשה הוא - קום עשה משפט ושב ואל תעשה עול אפילו אינו מצוה לעשות משפט והוא יושב ובטל מוזהר הוא שלא לעשות עול ואזהרת לא תעשו עול (ויקרא יט) אינה קום עשה משפט אלא לחודה קיימא שב והבטל מלא תעשה עול אבל אזהרת לא תשבות על כרחיך אינה אלא קום עשה:
מורשה מאורסה - אמוראי איכא דדרשי בהו גבי עם הארץ בפרק אלו עוברין בפסחים (דף מט:):
מיגזל קא גזל לה - והא קא חשיב גזל וכן נערה המאורסה דהא בכלל גילוי עריות הוא:
האדם - ר"מ דלית ליה אתם קרוין אדם ולא עובדי כוכבים קרוין אדם ור"ש היא דדרש לה במסכת יבמות (דף סא.):
בשבע מצות דידהו - עוסקין בהלכות אותן שבע מצות להיות בקיאין בהן:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץאמר ר' חנינא: גוי שהכה את ישראל — חייב מיתה, שנאמר כאשר ראה משה איש מצרי מכה איש עברי: "ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול
"(שמות ב, יב), ואמר ר' חנינא: הסוטר לועו (לחיו) של ישראל, כאילו סוטר לועו של שכינה, שנאמר "מוקש אדם ילע קדש" (משלי כ, כה), המכה אדם ("מוקש") מישראל כביכול פוגע בלועו ("ילע") של הקודש.
ב סימן להלכות הבאות הוא: "ה מגביה יד, עבדו לענין עבד ועבודה, שבת לגוי". אמר ריש לקיש: המגביה ידו על חבירו להכותו, אף על פי שלא הכהו נקרא "רשע", שנאמר: "והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך" (שמות ב, יג), "למה הכית" לא נאמר, אלא "למה תכה" לשון עתיד, כלומר, מתכוון להכות, משמע שהמרים יד להכות אף על פי שלא הכהו, נקרא "רשע".
ר' אלעזר אומר: אין לו תקנה לאיש אלים כזה אלא קבורה, שנאמר: "ואיש זרוע לו הארץ" (איוב כב, ח), ומפרשו: איש המכה בזרוע ראוי לו בשל כך להיות קבור בארץ.
ואמר ר' אלעזר פירוש אחר לאותו פסוק: לא נתנה קרקע אלא לבעלי זרועות היכולים להגן על עצמם מכל אויב, שנאמר: "ואיש זרוע לו הארץ".
ואגב אימרה זו מביאים את מה שאמר ריש לקיש: מאי דכתיב [מהו שנאמר] "עבד אדמתו ישבע לחם" (משלי יב, יא)? אם עושה אדם עצמו כעבד לאדמה ("עובד אדמתו") ומקדיש לכך את כל מאמציו — ישבע לחם, ואם לאו [לא] — לא ישבע לחם.
ג ואמר ריש לקיש: גוי ששבת — חייב מיתה, שנאמר: "עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבתו" (בראשית ח, כג), ללמד שאסור לשבות ממלאכה, ויש לו לעבוד כל ימי חייו. ואמר מר [החכם]: אזהרה שלהן זו היא מיתתן, שלא ניתנו לבני נח עונשים אחרים, אלא עונש מיתה לכל העובר על המצוות. אמר רבינא: גם אם עשה את יום השבתון ביום כל שהוא שאינו מיוחד לפולחן לכל דת, אלא אפילו שני בשבת.
ושואלים: וליחשבה [ושימנה] מצוה זו גבי שבע מצות בני נח! ומשיבים: כי קא חשיב [כאשר מנה] שבע מצוות — מנה רק את אלה שהן ב"שב ואל תעשה", כלומר, דברים שיש בהם איסור, ויש להמנע מהם. ואולם מצוות של "קום עשה" — לא קא חשיב [והוא לא מנה].
ומקשים: והא [והרי] מצות דינין (עשיית המשפט) קום עשה הוא, ולמרות כן קא חשיב [מונה] אותה בשבע מצוות! ודוחים: במצוה זו יש חלק של "קום עשה" וגם "שב אל תעשה" נינהו [הם], שיש בה גם ציווי למנות דיינים ולעשות דין, וגם מצות "לא תעשה" שלא לעשות עוול לחבירו שלא כדין.
ושואלים: אם כן וליחשבה [ושימנה אותה], איסור זה, גבי [אצל] שבע מצות בני נח! ומתרצים: מאן דאמר [מי שאומר] ומבין מכתוב זה שהתורה היא "מורשה" — ירושה, אם כן הגוי העוסק בה מיגזל קא גזיל לה [גוזל אותה] וחייב משום גזל, וזו אכן נמנית, מאן דאמר [מי שאומר] שיש להבין כאן כאילו נכתב "מאורסה" — אם כן דינו כבא על נערה המאורסה, שבסקילה.
מיתיבי [מקשים] על דברי ר' יוחנן, ממה שהיה ר' מאיר אומר: מניין שאפילו גוי ועוסק בתורה שהוא חשוב ככהן גדול? שנאמר: "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם" (ויקרא יח, ה), כהנים לויים וישראלים לא נאמר בפסוק זה אלא "האדם", הא [הרי] למדת שאפילו גוי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול!
ומשיבים: התם [שם] בדברי ר' מאיר הכוונה כשאותו גוי עוסק בלימוד שבע מצות דידהו [שלהם], שבהלכות הנוגעות לשבע מצוות אלה מצווה הוא לעסוק, וכשעוסק בהן הריהו נחשב ביותר.

זוהר ספר הזהר, שלח לך מ״ו

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה כַמָּה סָהֲדֵי עָבִיד קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לְסַהֲדָא בְהוּ בִּבְנֵי נָשָׁא וְכֻלְהוּ בְעֵיטָא וּבְסַהֲדוּתָא קַיְימִין לָקָבְלֵיהּ. קָם בְּצַפְרָא אוֹשִׁיט רַגְלוֹי לְמֵהַךְ סַהֲדַיָּיא קַיְימִין לָקָבְלֵיהּ מַכְרִיזִין וְאָמְרִין רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר וְגוֹמֵר. שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ. פַּלֵּס מַעְגָּל רַגְלֶךָ. אֶפְתַּח עֵינוֹי לְאִסְתַּכְּלָא בְּעַלְמָא סַהֲדַיָּיא אַמְרֵי עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ. קָם לְמַלְּלָא סַהֲדַיָּיא אַמְרֵי (תהלים לו) נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וְגוֹמֵר. אוֹשִׁיט יְדוֹי בְּמִלֵי עַלְמָא סָהֲדַיָיא אַמְרֵי סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב. אִי צָיִית לְהוּ יֵאוֹת. וְאִי לָא כְתִיב (זכריה ג) וְהַשָּׂטָן עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ כֻּלְּהוּ סָהֲדִין עָלֵיהּ בְחוֹבוֹי לְעֵילָא. אִי בָעֵי בַּר נָשׁ לְאִשְׁתַּדְלָא בְּפוּלְחָנָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֻלְהוּ סָהֲדִין סַנֵּיגוּרִין. קָמֵיהּ וְקַיְימִין לְאַסְהֲדָא עָלֵיהּ טָבָאָן בְּשַׁעְתָּא דְאִצְטְרִיךְ לֵיהּ. קָם בְּצַפְרָא מְבָרֵךְ כַּמָּה בִרְכָאן. אָנַח תְּפִילִין בְּרֵישֵׁיהּ בֵּין עֵינוֹי בָּעֵי לְזַקְפָא רֵישֵׁיהּ חָמֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה אָחִיד וְרָשִׁים עַל רֵישֵׁיהּ וּרְצוּעִין תַּלְיָין מֵהָאי גִיסָא וּמֵהָאי גִיסָא עַל לִבֵּיהּ. הָא אִסְתְּכַּל בִּיקָרָא דְמָארֵיהּ אוֹשִׁיט יְדוֹי חָמֵי יְדָא אַחֲרָא מִתְקַשְׁרָא בְּקִשּׁוּרָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא אָהֲדַר יְדֵיהּ וְאִסְתְּכַל בִּיקָרֵיהּ דְמָארֵיהּ אִתְעַטָּף בְּעִטּוּפָא דְמִצְוֹת בְּאַרְבַּע זִיוְיָן דִכְסוּתֵיהּ אַרְבַּע מַלְכִין נַפְקִין לְקַדְמוּת אַרְבַּע אַרְבַּע סַהֲדֵי קְשׁוֹט דְּמַלְכָּא תַלְיָין מֵאַרְבַּע זִיוְיָן וְתַלְיָין בְּהוּ כַעֲנָבִים בְּאַתְכְּלָא. מַה אַתְכְּלָא דְאִיהוּ חַד וְתַלְיָין בֵּיהּ כַמָּה עֲנָבִים מֵהָאי סְטָר וּמֵהָאי סְטַר כַּךְ הָאי מִצְוָה חָדָא וְתַלְיָין בֵיהּ כַמָּה עֲנָבִים וְזָנִין וּזְמוֹרִין צְרִירִין בְהוּ שִׁבְעָה רְהִיטִין אִלֵּין אִינוּן שִׁבְעָה צְרִירִין דִּתְכֶלְתָּא דְבָעֵי לְבָרְכָא בֵיהּ בְּכָל חַד וְחָד אוֹ לְאַסְגָּאָה עַד תְּלֵיסָר מָאן דְּיוֹסִיף לֹא יוֹסִיף עָלַיְיהוּ עַל תְּלֵיסָר מָאן דְּיִמְעַט לָא יִמְעַט מִשִּׁבְעָה. וְתָאנָא הָאי תְכֵלֶת הוּא רָזָא דְדָוִד מַלְכָּא וְדָא חוּטָא דְּאַבְרָהָם דְּזָכָה בֵיה לִבְנוֹי בַתְרֵיהּ מָאי תְכֵלֶת תַּכְלִית דְּכֹלָא (וַדָּאי) רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כִּסֵא הַכָּבוֹד אִקְרֵי רִבִּי יִצְחָק אָמַר שִׁבְעָה כְרִיכָן דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא שְׁבִיעָתָא דְכֹלָא וַדָּאי דְהָא הִיא מִתְבָרְכָא מִשִּׁתָּא אַחֲרָנִין עַל יְדָא דְצַדִּיק וְאִי תְלַת עֲשַׂר תְלַת עֲשַׂר אִינוּן כְּמָה דְאוּקְמוּהָ בִתְלַת עֲשַׂר מְכִילָן וְהָאי הִיא פִתְחָא דְכֻלְּהוּ וְהִיא חוּטָא חָד וּרְשִׁימָא בְגוֹוָנָהָא וְגוֹוָנָא דִילָהּ נָפִיק מֵחַד נוּנָא דְאָזִיל בְּיַם כִּנֶּרֶת וְכִנֶּרֶת עַל שְׁמָהּ אִתְקְרֵי וְעַל דָּא כִּנּוֹר הֲוָה תָלוּי לְעֵילָא מֵעַרְסָא דְדָוִד דְהָא (דְדָוִד) וַדָּאי אִיהִי כִנּוֹר דְּדָוִד מְנַגֵּן מֵאֵלָיו. לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה וּבְגִּין כַּךְ גוֹוָנוֹי עָיִיל עַד רְקִיעָא וּמֵרְקִיעָא עַד כֻּרְסְיָיא וְהָכָא כְתִיב מִצְוָה כְמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים ב' י''ח) מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא (אסתר ג) מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֶת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ. כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ:
תרגום הזוהראָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כַּמָּה עֵדִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָעִיד בִּבְנֵי הָאָדָם, וְכֻלָּם, בְּעֵצָה וּבְעֵדוּת עוֹמְדִים כְּנֶגְדוֹ. קָם בַּבֹּקֶר וּפוֹשֵׁט אֶת רַגְלוֹ לָלֶכֶת, הָעֵדִים עוֹמְדִים כְּנֶגְדוֹ וּמַכְרִיזִים וְאוֹמְרִים, רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר וְגוֹ' (קהלת ד') שְׁמוֹר רַגְלְךְ כַּאֲשֶׁר תֵּלֶךְ (משלי ד') פַּלֵּס מַעְגָּל רַגְלֶךְ. פּוֹתֵחַ עֵינָיו לְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם, אוֹמְרִים הָעֵדִים (שם) עֵינֶיךְ לְנֹכַח יַבִּיטוּ. קָם לְדַבֵּר, אוֹמְרִים הָעֵדִים, (תהלים ל''ד) נְצוֹר לְשׁוֹנְךְ מֵרָע וְגוֹ'. מוֹשִׁיט יָדָיו לְדִבְרֵי הָעוֹלָם, אוֹמְרִים הָעֵדִים (שם) סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב. אִם שׁוֹמֵעַ לָהֶם, טוֹב. וְאִם לֹא, כָּתוּב (זכריה ג') וְהַשָּׂטָן עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ. וְהֵם מֵעִידִים עָלָיו עַל עֲוֹנוֹתָיו לְמַעְלָה. וְאִם רוֹצֶה הָאָדָם לַעֲסוֹק בַּעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל הָעֵדִים נַעֲשִׂים מֵלִיצִים טוֹבִים עָלָיו, וְעוֹמְדִים לְהָעִיד עָלָיו עֵדוּת טוֹבָה בְּשָׁעָה שֶׁצָרִיךְ לָהּ. קָם בַּבֹּקֶר מְבָרֵךְ כַּמָּה בְּרָכוֹת, מַנִּיחַ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ בֵּין עֵינָיו. רוֹצֶה לִזְקוֹף רֹאשׁוֹ, רוֹאֶה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן אָחוּז וְנִרְשָׁם עַל רֹאשׁוֹ, וּרְצוֹנוֹת תְּלוּיוֹת מִצַד זֶה וּמִצַד זֶה עַל לִבּוֹ, הֲרֵי מִסְתַּכֵּל בִּכְבוֹד אֲדוֹנוֹ. פּוֹשֵׁט יָדָיו, רוֹאֶה הַיָּד הַשְּׁנִיָּה מִתְקַשֶּׁרֶת בְּקֶשֶׁר שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. מַחֲזִיר יָדָיו וּמִסְתַּכֵּל בִּכְבוֹד אֲדוֹנוֹ. מִתְעַטֵּף בְּעִטּוּף שֶׁל מִצְוָה, בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתוֹ, אַרְבָּעָה מְלָכִים יוֹצְאִים לִפְנֵי אַרְבַּע, דְּהַיְנוּ אַרְבָּעָה עֵדֵי אֱמֶת שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֵם אַרְבַּע צִיצִיּוֹת, תְּלוּיוֹת מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת, וּתְלוּיוֹת בָּהֶם כַּעֲנָבִים בָּאֶשְׁכּוֹל, מָה אֶשְׁכּוֹל, שֶׁהוּא חַד, וּתְלוּיִם בּוֹ כַּמָּה עֲנָבִים מִצַד זֶה וּמִצַד זֶה, כָּךְ זוֹ, הַצִיצִית, הִיא מִצְוָה אַחַת וּתְלוּיִם בָּהּ כַּמָּה עֲנָבִים וְזָגִים וּזְמוֹרוֹת, דְּהַיְנוּ כַּמָּה מִינֵי מַדְרֵגוֹת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. כְּרוּכִים בָּהֶם שֶׁבַע רָצִים, אֵלּוּ הֵם שֶׁבַע כְּרִיכוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת, שֶׁצְרִיכִים לִכְרוֹךְ בְּכָל אַחַת וְאַחַת, אוֹ לְהַרְבּוֹת עַד שְׁלֹשָה עָשָׂר כְּרִיכוֹת. מִי שֶׁמּוֹסִיף אַל יוֹסִיף עֲלֵיהֶם עַל שְׁלֹש עֶשְׂרֵה, וּמִי שֶׁמְּמָעֵט אַל יְמָעֵט מִשֶּׁבַע. וְלָמַדְנוּ, תְּכֵלֶת זוֹ הִיא סוֹד דָּוִד הַמֶּלֶךְ, דְּהַיְנוּ מַלְכוּת. וְזֶה הַחוּט שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁזָּכָה בּוֹ לְבָנָיו אַחֲרָיו. מַהוּ תְּכֵלֶת, הַיְנוּ תַּכְלִית הַכֹּל, כִּי תִּקּוּנָהּ, הוּא תַּכְלִית כָּל הָעוֹלָמוֹת רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הִיא נִקְרֵאת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא מַלְכוּת. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, שֶׁבַע הַכְּרִיכוֹת שֶׁכּוֹרְכִים עַל הַצִיצִית, הִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא שְׁבִיעִית הַכֹּל וַדַּאי, כִּי הִיא מִתְבָּרֶכֶת מִשֵּׁשׁ הַסְּפִירוֹת הָאֲחֵרוֹת, חג''ת נה''י, עַל יְדֵי הַצַדִּיק, שֶׁהוּא יְסוֹד, וְעַל כֵּן כּוֹלֶלֶת כָּל הַשֶּׁבַע. וְאִם עוֹשִׂים שְׁלֹש עֶשְׂרֵה כְּרִיכוֹת, י''ג הֵן כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמִידוּהוּ, בִּשְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים. וְהַמַּלְכוּת הִיא הַפֶּתַח שֶׁל כֻּלָּם וְעַל כֵּן כּוֹלֶלֶת שְׁלֹשָה עָשָׂר. וְהִיא, הַתְּכֵלֶת, חוּטָא חַד וְרָשׁוּם בִּצְבָעֶיהָ. וְהַצֶבַע שֶׁלָּהּ יוֹצֵא מִדָּג אֶחָד הַהוֹלֵךְ בְּיָם כִּנֶּרֶת, וְנִקְרָא כִּנֶּרֶת, עַל שֵׁם הַמַּלְכוּת. וְעַל כֵּן כִּנּוֹר הָיָה הַתָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד, אֲשֶׁר כִּנּוֹר ה''ס הַמַּלְכוּת, כִּי הִיא וַדַּאי הַכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד הַמְּנַגֵּן מֵאֵלָיו לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא ז''א. וְעַל כֵּן צִבְעֶיהָ שֶׁל הַתְּכֵלֶת, עוֹלִים עַד לָרָקִיעַ, שֶׁהוּא ז''א, וּמֵרָקִיעַ עַד הַכִּסֵּא, שֶׁהִיא בִּינָה. וְכָאן כָּתוּב מִצְוָה, דְּהַיְנוּ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְווֹת ה', מִשּׁוּם שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְרֵאת מִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה י''א) מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא, הָרוֹמֵז לַמַּלְכוּת. מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֶת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ. כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ. שֶׁכָּל אֵלּוּ רוֹמְזִים עַל הַמַּלְכוּת הַנִּקְרֵאת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ט׳: ה׳-ו׳

א. אַחַר שֶׁיַּשְׁלִים כָּל הַתְּפִלָּה יֵשֵׁב וְיִפּוֹל עַל פָּנָיו וְיַטֶה מְעַט הוּא וְכָל הַצִבּוּר וְיִתְחַנֵּן וְהוּא נוֹפֵל וְיֵשֵׁב וְיַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ הוּא וּשְׁאָר הָעָם וּמִתְחַנֵּן מְעַט בְּקוֹל רָם מִיוֹשֵׁב וְאַחַר כַּךְ יַעֲמוֹד שְׁלִיחַ צִבּוּר לְבַדּוֹ וְאוֹמֵר קַדִּישׁ פַּעַם שְׁנִיָּה וְהֵם עוֹנִים כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹנִין בַּתְּחִלָּה וְאוֹמֵר וְהוּא רַחוּם וְכוֹלֵי תְּהִלָּה לְדָוִד וְכוּלֵי. הוּא עוֹמֵד וְהֵם יוֹשְׁבִים וְהֵם קוֹרְאִים עִמּוֹ. וְאַחַר כַּךְ אוֹמֵר וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וְכוּלֵי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי וְכוּלֵי וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ וְגוֹמֵר הַקְּדוּשָׁה וְהֵם עוֹנִין קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ שָׁלשׁ פְּעָמִים וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא הַקְּדוּשָׁה תַּרְגוּם וְאוֹמֵר וַתִּשָׂאֵנִי רוּחַ וְכוּלֵי וְקוֹרֵא אוֹתוֹ תַּרְגּוּם וְאוֹמֵר ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד וְקוֹרֵאהוּ תַּרְגוּם כְּדֵי לְהָבִין הָעָם:
ב. וְאֵלוּ הַפְּסוּקִים שֶׁלִּפְנֵי הַקְּדוּשָׁה וְשֶׁלְּאַחֲרֶיהָ עִם תַּרְגוּמָן הֵם הַנִּקְרָאִים סֵדֶר קְדוּשָׁה וְאַחַר כַּךְ מִתְחַנֵּן בְּדִבְרֵי תַחֲנוּנִים וּבִפְסוּקֵי רַחֲמִים וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וְכָל הָעָם עוֹנִין כְּדַרְכָּן וְנִפְטָרִין:

מוסר שערי תשובה ב׳: ט׳

דִּבֵּר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעִנְיַן יְמֵי הַזִּקְנָה שֶׁלֹּא יִתְעַצֵל אָדָם בָּהֶם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאָמַר (קהלת יא) בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדְךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשַׁר הַזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים הִמְשִׁיל יְמֵי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת לַבֹּקֶר. וִימֵי הַזִּקְנָה לְעֶרֶב וְהַזֶּרַע דֶרֶךְ מָשָׁל לְבָנִים וּלְתַלְמִידִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נָשָׂא אִשָּׁה בְּיַלְדוּתוֹ יִשָׂא אִשָּׁה בְּזִקְנוּתוֹ הֶעֱמִיד תַּלְמִידִים בְּיַלְדוּתוֹ יַעֲמִיד תַּלְמִידִים בְזִקְנוּתוֹ כִּי אוּלַי יַצְלִיחוּ בְּנֵי הַזְּקוּנִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים וְכֵן הַתַּלְמִידִים אֲשֶׁר יַעֲמִיד בְּזִקְנוּתוֹ אוּלַי יַצְלִיחוּ מִן הָרִאשׁוֹנִים אוֹ יִהְיוּ כְּאֶחָד טוֹבִים. אַחֲרֵי כֵן אָמַר (שם) וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לָעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הָשֶּׁמֶשׁ פִּירוּשׁ חָזַר לְדַבֵּר עַל יְמֵי הַזִּקְנָה שֶׁהִמְשִׁיל אוֹתָם לָעֶרֶב וּמִפְּנֵי כִּי הַזָּקֵן לֹא יִטְעַם אֶת אֲשֶׁר יֹאכַל וְאֶת אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה כְּדִבְרֵי בַרְזִילַי הַגִּלְעָדִי אָמַר כִּי יֵשׁ לוֹ לְזָקֵן לִיהָנוֹת בִּמְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְאַל תִּקְצַר נַפְשׁוֹ עָלָיו כִּי קוֹצֵר הַנֶּפֶשׁ מוֹנֵעַ אֶת הָאָדָם מִמְּלֶאכֶת שָׁמַיִם וְיֶעֱרַב לוֹ הָאוֹר כַּאֲשֶׁר יֶעֶרְכֶנּוּ לְעוּמַת יְמֵי הַחֹשֶׁךְ הַבָּאִים כַּאֲשֶׁר יִזָכֵר בְּמִקְרָא אֲשֶׁר לְמַטָּה מִזֶּה (שם) כִּי אִם שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם בְּכֻלָּם יִשְׂמַח וְיִזְכּוֹר אֶת יְמֵי הַחֹשֶׁךְ כִּי הַרְבֵּה יִהְיוּ כָּל שֶׁבַּא הָבֶל פִּירוּשׁ גַּם כִּי יַזְקִין הָאָדָם מְאֹד אַל יְהִי עַל עַצְמוֹ לְמַשָּׂא אַךְ בְּכָל שְׁנוֹתָיו יִשְׂמָח לְמַעַן לֹא יֹאבַד אֶחָד מִשְּׁנוֹתָיו וְלֹא יִשְׁבּוֹת מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וְיִזְכּוֹר יְמֵי הַחֹשֶׁךְ כִּי הַרְבֵּה יִהְיוּ וְאָז לֹא יוּכַל לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ו) בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָךְ וְהַצַדִּיקִים מִתְגַּבְּרִים בְּזִקְנָתָם וְאוֹזְרֵי חַיִל וְיַחֲלִיפוּ כֹחַ לַעֲבוֹדַת ה' שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תַלְמִידֵי חֲכָמִים כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים חָכְמָה מִתּוֹסֶפֶת בָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (שם צב) עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְשֵׁנִים וְרָעֲנַנִּים יִהְיוּ:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב