פרשת בלק יום רביעי

בלק · רביעי

תורה במדבר כ״ב: י״ז-כ״ב

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב''ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה:
כב (יז) כִּֽי־כַבֵּ֤ד אֲכַבֶּדְךָ֙ מְאֹ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶׂ֑ה וּלְכָה־נָּא֙ קָֽבָה־לִּ֔י אֵ֖ת הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃
אֲרֵי יְקָרָא אֲיַקְּרִנָּךְ לַחֲדָא וְכֹל דִּי תֵימַר לִי אַעְבֵּד וְאִיתָא כְעַן לוֹט לִי יָת עַמָּא הָדֵין:
רש״יכִּֽי כַבֵּ֤ד אֲכַבֶּדְךָ֙ מְאֹ֔ד. יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיִיתָ נוֹטֵל לְשֶׁעָבַר אֲנִי נוֹתֵן לְךָ (שם):
(יח) וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־עַבְדֵ֣י בָלָ֔ק אִם־יִתֶּן־לִ֥י בָלָ֛ק מְלֹ֥א בֵית֖וֹ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־פִּי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י לַעֲשׂ֥וֹת קְטַנָּ֖ה א֥וֹ גְדוֹלָֽה׃
וְאָתֵב בִּלְעָם וַאֲמַר לְעַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֵי בֵיתֵיהּ כְּסַף וּדְהָב לֵית לִי רְשׁוּ לְמֶעְבַּר עַל גְּזֵרַת מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהִי לְמֶעְבַּד זְעֶרְתָּא אוֹ רַבְּתָא:
רש״ימְלֹ֥א בֵית֖וֹ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב. לָמַדְנוּ שֶׁנַּפְשׁוֹ רְחָבָה וּמְחַמֵּד מָמוֹן אֲחֵרִים, אָמַר רָאוּי לוֹ לִתֵּן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ לִשְׂכֹּר חַיָּלוֹת רַבּוֹת, סָפֵק נוֹצֵחַ סָפֵק אֵינוֹ נוֹצֵחַ, וַאֲנִי וַדַּאי נוֹצֵחַ (שם):
לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙. עַל כָּרְחוֹ גִלָּה שֶׁהוּא בִרְשׁוּת אַחֵרִים, וְנִתְנַבֵּא כָאן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל הַבְּרָכוֹת שֶׁנִּתְבָּרְכוּ הָאָבוֹת מִפִּי הַשְּׁכִינָה (שם):
(יט) וְעַתָּ֗ה שְׁב֨וּ נָ֥א בָזֶ֛ה גַּם־אַתֶּ֖ם הַלָּ֑יְלָה וְאֵ֣דְעָ֔ה מַה־יֹּסֵ֥ף יְהֹוָ֖ה דַּבֵּ֥ר עִמִּֽי׃
וּכְעַן אוֹרִיכוּ כְעַן הָכָא אַף אַתּוּן בְּלֵילְיָא וְאִדַּע מָא יוֹסֵף יְיָ לְמַלָּלָא עִמִּי:
רש״יגַּם אַתֶּ֖ם. פִּיו הִכְשִׁילוֹ — גַּם אַתֶּם סוֹפְכֶם לֵילֵךְ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ כָּרִאשׁוֹנִים:
מַה יֹּסֵ֥ף. לֹא יְשַׁנֶּה דְבָרָיו מִבְּרָכָה לִקְלָלָה, הַלְוַאי שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְבָרֵךְ; כָּאן נִתְנַבֵּא שֶׁעָתִיד לְהוֹסִיף לָהֶם בְּרָכוֹת עַל יָדוֹ (שם):
(כ) וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶל־בִּלְעָם֮ לַ֒יְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה׃
וַאֲתָא מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ לְבִלְעָם בְּלֵילְיָא וַאֲמַר לֵיהּ אִם לְמִקְרֵי לָךְ אֲתוֹ גֻבְרַיָּא קוּם אִזֵּל עִמְּהוֹן וּבְרַם יָת פִּתְגָּמָא דִּי אֲמַלֵּל עִמָּךְ יָתֵיהּ תַּעְבֵּד:
רש״יאִם לִקְרֹ֤א לְךָ֙. אִם הַקְּרִיאָה שֶׁלְּךָ וְסָבוּר אַתָּה לִטֹּל עָלֶיהָ שָׂכָר, קום לך אתם:
וְאַ֗ךְ. עַל כָּרְחֲךָ את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה; וְאַף עַל פִּי כֵן וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם, אָמַר שֶׁמָּא אֲפַתֶּנּוּ וְיִתְרַצֶּה:
(כא) וַיָּ֤קׇם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת־אֲתֹנ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ עִם־שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב׃
וְקָם בִּלְעָם בְּצַפְרָא וְזָרִיז יָת אַתָּנֵיהּ וַאֲזַל עִם רַבְרְבֵי מוֹאָב:
רש״יוַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת אֲתֹנ֑וֹ. מִכָּאן שֶׁהַשִּׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה, שֶׁחָבַשׁ הוּא בְּעַצְמוֹ; אָמַר הַקָּבָּ"ה רָשָׁע כְּבָר קְדָמְךָ אַבְרָהָם אֲבִיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ"ב) "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ" (תנחומא):
עִם שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב. לִבּוֹ כְּלִבָּם שָׁוֶה:
(כב) וַיִּֽחַר־אַ֣ף אֱלֹהִים֮ כִּֽי־הוֹלֵ֣ךְ הוּא֒ וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ לְשָׂטָ֣ן ל֑וֹ וְהוּא֙ רֹכֵ֣ב עַל־אֲתֹנ֔וֹ וּשְׁנֵ֥י נְעָרָ֖יו עִמּֽוֹ׃
וּתְקֵף רָגְזָא דַיְיָ אֲרֵי אָזֵל הוּא וְאִתְעַתַּד מַלְאָכָא דַיְיָ בְּאָרְחָא לְשָׂטָן לֵיהּ וְהוּא רָכִיב עַל אַתָּנֵיהּ וּתְרֵין עוּלֵמוֹהִי עִמֵּיהּ:
רש״יכִּֽי הוֹלֵ֣ךְ הוּא֒. רָאָה שֶׁהַדָּבָר רַע בְּעֵינֵי הַמָּקוֹם וְנִתְאַוָּה לֵילֵךְ:
לְשָׂטָ֣ן ל֑וֹ. מַלְאָךְ שֶׁל רַחֲמִים הָיָה, וְהָיָה רוֹצֶה לְמָנְעוֹ מִלַּחֲטֹא, שֶׁלֹּא יֶחֱטָא וְיֹאבַד (שם):
וּשְׁנֵ֥י נְעָרָ֖יו עִמּֽוֹ. מִכָּאן לְאָדָם חָשׁוּב הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ יוֹלִיךְ עִמּוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְשַׁמְּשׁוֹ, וְחוֹזְרִים וּמְשַׁמְּשִׁים זֶה אֶת זֶה (שם):

נביאים מיכה ו׳: ז׳-י״ב

ו (ז) הֲיִרְצֶ֤ה יְהֹוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי׃
הֲיִתְרְעֵי יְיָ בְּאַלְפֵי דִכְרִין בְּרִבְבַת נַחֲלִין דִמְשַׁח הַאֶתֵּן בּוּכְרִי חֲלַף חוֹבִי חִבּוּב מֵעַי חֲלַף חֲטָאֵי נַפְשִׁי:
רש״ינַחֲלֵי שָׁ֑מֶן. לִמְנָחוֹת.
הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙. קָרְבָּן לְפִשְׁעִי.
קוֹל ה׳ לָעִיר יִקְרָא. ״קָל נְבִיָּא דַה׳ עַל קַרְתָּא״ מַכְרִיזִין לָהֶם תְּשׁוּבָה.
עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אוֹצְרוֹת רֶשַׁע. הֵ״א הָאֵשׁ נְקוּדָה פַּתָּח לְפִי שֶׁהִיא תֵּמַהּ, וְכֵן פֵּרוּשׁוֹ עוֹד לְשׁוֹן אֹרֶךְ יָמִים הוּא, הָאֵשׁ כְּמוֹ הֲיֵשׁ (וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים א׳ ב׳) מָצִינוּ אִישַׁי אֲבִי דָוִד בִּמְקוֹם יִשַׁי אַף כָּאן אֵשׁ בִּמְקוֹם יֵשׁ וְכֵן (בִּשְׁמוּאֵל ב׳ י״ד: י״ט) ״אִם אֵשׁ לְהֵמִין וּלְהַשְׂמִאיל״ אִם יֵשׁ לְהַאֲמִין וּלְהַשְׂמִאיל, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם כֵּן ״הַאִית״ שֶׁיַּעֲלֶה בִּלְבַבְכֶם שֶׁיִּתְקַיֵּם בֵּית רָשָׁע לְאֹרֶךְ יָמִים וְאוֹצְרוֹת רֶשַׁע.
(ח) הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהֹוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ׃ {ס}
הַיְחַוֶה לָךְ אֱנָשָׁא מַה טַב וּמַה יְיָ תָּבַע מִנָךְ אֱלָהֵין לְמֶעְבַּד דִין דִקְשׁוֹט וּלְמִרְחַם גְמִילוֹת חִסְדָא וַהֲוֵי צְנִיעַ לְהַלְכָא בִּדְחַלְתָּא דֶאֱלָהָךְ:
רש״יהִגִּ֥יד. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְךָ אָדָם מַה טּוֹב לְךָ לַעֲשׂוֹת.
וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״הֱוֵי צָנוּעַ לְמֵיהַךְ בְּדַחֲלָא דְאֱלָהָךְ״. דָּבָר אַחֵר: וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, לֹא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם אָדָם מְבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ וּבָא לְפַיְּסוֹ וְאוֹמֵר לוֹ אֵינִי מִתְרַצֶּה לְךָ עַד שֶׁיָּבֹא פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁבִּזִיתָנִי לִפְנֵיהֶם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין חָפֵץ אֶלָּא שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ.
(ט) ק֤וֹל יְהֹוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ׃
קַל נְבִיַיָא דַייָ עַל קַרְתָּא מַכְלָן וּמַלְפַיָא דָחֲלִין לִשְׁמָא שְׁמַע מַלְכָּא וְשִׁלְטוֹנָא וּשְׁאַר עַמָא דְאַרְעָא:
רש״יוְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ. וְתוּשִׁיָּה קוֹרֵא לָהֶם הַנָּבִיא אֲשֶׁר רוֹאֶה אֶת שְׁמֶךָ, אֲשֶׁר נוֹתֵן לֵב לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת דְּרָכֶיךָ. וְתוּשִׁיָּה מוּסָב עַל מִקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ.
שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ. הַטּוּ אֹזֶן וְשִׁמְעוּ מַטֵּה הַפֻּרְעָנוּת אֲשֶׁר תִּרְדֶּה אֶתְכֶם שֶׁהַנְּבִיאִים מַתְרִים בָּכֶם, וְשִׁמְעוּ מִי הוּא אֲשֶׁר יִיעֵד אוֹתוֹ הַפֻּרְעָנוּת אִם יְכֹלֶת בְּיָדוֹ לְקַיֵּם מַה שֶּׁגּוֹזֵר. וְיוֹנָתָן לֹא כֵן תִּרְגֵּם.
וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ. מִכָּאן שֶׁכָּל מִי שֶׁאוֹמֵר בְּכָל יוֹם מִקְרָא הַמִּתְחִיל וּמְסַיֵּם כְּמוֹ שֶׁמִּתְחִיל וּמְסַיֵּם שְׁמוֹ הַתּוֹרָה מַצִּילוֹ מִגֵּיהִנֹּם).
(י) ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה׃
עוֹד הַאִית בֵּית רְשִׁיעָא אוֹצְרִין דִרְשַׁע וּמְכִילַן דִשְׁקַר מַיְתִין לוּט:
רש״יוְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה. מִדָּה קְטַנָּה שֶׁעֲשִׁירֵיכֶם מְרַמִּים בָּהּ הָעֲנִיִּים וּמְבִיאִין אוֹתָן לִידֵי רָזוֹן, וְהוּא זְעוּמָה בְּאַפּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
(יא) הַאֶזְכֶּ֖ה בְּמֹ֣אזְנֵי רֶ֑שַׁע וּבְכִ֖יס אַבְנֵ֥י מִרְמָֽה׃
הֲיִזְכּוֹן בְּמָזְנְוָן דִרְשַׁע וּבְכִיס דְבֵיהּ מַתְקְלִין רַבְרְבִין וּדְעַדְקִין:
(יב) אֲשֶׁ֤ר עֲשִׁירֶ֙יהָ֙ מָלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּ־שָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם רְמִיָּ֥ה בְּפִיהֶֽם׃
דְעַתִּירָאָה מָלָן אוֹצְרֵיהוֹן חֲטוֹף וְיָתְבָהָא מְמַלְלִין שְׁקָר וְלִישַׁנְהוֹן נִכְלִין בְּפוּמְהוֹן:

כתובים תהילים צ״א: ח׳-י״ג

צא (ח) רַ֭ק בְּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט וְשִׁלֻּמַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃
לְחוֹד בְּעַיְנָךְ תְּהֵי מִסְתַּכַּל וְהֵיךְ מִתְגַמְרִין רַשִׁיעֵי תֶחֱמֵי:
רש״יוְשִׁלֻּמַ֖ת. כִּלָּיוֹן, וְלָמָּה?
(ט) כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֣ה מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃
עֲנֵי שְׁלֹמֹה וְכֵן אֲמַר אֲרוּם אַנְתְּ הוּא יְיָ רוּחֲצָנִי בִּמְדוֹר עִלָאָה שַׁוֵיתָא בֵּית שְׁכִנְתָּךְ:
רש״יכִּֽי אַתָּ֣ה. אָמַרְתָּ ה׳ מַחְסִי. וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר:
עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׂמְתָּ מְעוֹן מִבְטַחֲךָ:
(י) לֹא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בְּאׇהֳלֶֽךָ׃
אֲתִיב מָרֵי עַלְמָא וְכֵן אֲמַר לָא תְאָרַע לָךְ בִּישְׁתָּא וּמַכְתָּשָׁא וּמַזִיקַיָא לָא יִקְרְבוּן בְּמַשְׁכְּנָיִךְ:
רש״ילֹא תְאֻנֶּ֣ה. לֹא תִקְרֶה, וְכֵן ״וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ״ (שמות כא: יג):
(יא) כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמׇרְךָ֗ בְּכׇל־דְּרָכֶֽיךָ׃
אֲרוּם מַלְאֲכוֹי יְפַקֵד עֲלָךְ לְמִטְרִינָךְ בְּכָל אוֹרְחָתָךְ:
(יב) עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ׃
עַל תּוּקְפֵיהוֹן יִטְלוּנָךְ דִלְמָא תַתְקֵל בְּיִצְרָא בִישָׁא דִמְתִיל לְאַבְנֵי רִגְלָךְ:
רש״יפֶּן תִּגֹּ֖ף. פֶּן תִּכָּשֵׁל, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן נְגִיפָה; אצופי״ר בְּלַעַ״ז:
(יג) עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ תִּרְמֹ֖ס כְּפִ֣יר וְתַנִּֽין׃
עַל גּוּר בַּר אַרְוְיָן וּפִתְנָא תִּבְעוֹט תִּרְמוֹס אַרְיָא וְחוּרְמָנָא:

משנה משנה סנהדרין י׳

א. כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם, וְאֶפִּיקוֹרֶס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַקּוֹרֵא בַסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים, וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר (שמות טו) כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו:
ברטנורהכָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁנִּתְחַיְּבוּ מִיתָה בְּבֵית דִּין מִפְּנֵי רִשְׁעָתָן, יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְעוֹלָם הַבָּא הָאָמוּר כָּאן הוּא הָעוֹלָם הַבָּא אַחַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁעֲתִידִים לִחְיוֹת וְלַעֲמֹד בְּגוּפָם וּבְנַפְשָׁם חַיִּים נִצְחִיִּים, כַּחַמָּה וְכַלְּבָנָה וְכַכּוֹכָבִים, כִּדְמַיְתֵי בַגְּמָרָא בְּהַאי פִּרְקָא, מֵתִים שֶׁעֲתִידִים לִחְיוֹת אֵין חוֹזְרִין לַעֲפָרָן. וְהָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גוּף וּגְוִיָּה, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִין וְעַטְרוֹתֵיהֶן בְּרָאשֵׁיהֶן וְנֶהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. וּמִפְּנֵי שֶׁאֵין כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁוִין בּוֹ, אֶלָּא הַגָּדוֹל לְפִי גָּדְלוֹ וְהַקָּטָן לִפְנֵי קָטְנוֹ, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק:
הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. בַּגְּמָרָא קָאָמַר, וְכָל כָּךְ לָמָּה, תָּנָא, הוּא כָפַר בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, לְפִיכָךְ לֹא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. וּמִכָּאן אֲנִי מוֹכִיחַ שֶׁעוֹלָם הַבָּא הָאָמוּר בְּמִשְׁנָה זוֹ אֵינוֹ הָעוֹלָם שֶׁהַנְּשָׁמוֹת מֻנָּחוֹת בּוֹ בַּזְּמַן הַזֶּה, אֶלָּא הָעוֹלָם שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים כְּדִפְרֵשִׁית:
אֶפִּיקוֹרֶס. שֶׁמְּבַזֶּה תַלְמִידֵי חֲכָמִים. וְכָל שֶׁכֵּן הַמְבַזֶּה הַתּוֹרָה עַצְמָהּ:
בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים. סִפְרֵי מִינִים, כְּגוֹן סִפְרֵי אַרִיסְט"וֹ הַיְוָנִי וַחֲבֵרָיו. וּבִכְלַל זֶה הַקּוֹרֵא בְסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי נָכְרִים וּבְשִׁירִים שֶׁל עֲגָבִים וְדִבְרֵי חֵשֶׁק שֶׁאֵין בָּהֶם חָכְמָה וְלֹא תוֹעֶלֶת אֶלָּא אִבּוּד זְמַן בִּלְבָד:
וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה. וּבְרוֹקֵק בִּלְבָד הוּא דְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, לְפִי שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם שָׁמַיִם עַל הָרְקִיקָה:
וְהַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם. שֶׁל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁהוּא נִכְתָּב:
עיקר תוספות יום טוב(א) כָּל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּסִדּוּרוֹ שֶׁל פֶּרֶק זֶה לִפְנֵי אֵלּוּ הֵן הַנֶּחֱנָקִין:
(ב) אָרֶץ. זוֹ מָשָׁל, כְּלוֹמַר אֶרֶץ הַחַיִּים, וְהוּא הָעוֹלָם הַבָּא. הָרַמְבַּ"ם:
(ג) אֵין כוּ'. שֶׁכּוֹפֵר בַּמִּדְרָשִׁים דְּדָרְשִׁינַן בַּגְּמָרָא מִנַּיִן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. וַאֲפִלּוּ יְהֵא מוֹדֶה וּמַאֲמִין שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים, אֶלָּא דְלָא רְמִיזָא בְאוֹרַיְתָא, כּוֹפֵר הוּא, הוֹאִיל וְעוֹקֵר שֶׁיֵּשׁ תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה מַה לָּנוּ וְלֶאֱמוּנָתוֹ, וְכִי מֵהֵיכָן הוּא יוֹדֵעַ, הִלְכָּךְ כּוֹפֵר גָּמוּר הוּא. רַשִׁ"י:
(ד) וּבְמִשְׁנָה כ"ב פֶּרֶק ה'‏ דְּאָבוֹת הִתִּיר בְּבֵית הַכִּסֵּא וּבַמֶּרְחָץ:
(ה) הַמַּכָּה. נִרְאֶה לִי דִּרְבוּתָא הוּא אַף שֶׁיֵּשׁ מַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ חֹלִי כָּל הַגּוּף. וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֶה כָל גּוּפוֹ:
ב. שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שְׁלֹשָׁה מְלָכִים, יָרָבְעָם, אַחְאָב, וּמְנַשֶּׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְנַשֶּׁה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג) וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ. אָמְרוּ לוֹ, לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ וְלֹא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא הֱשִׁיבוֹ. אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת, בִּלְעָם, וְדוֹאֵג, וַאֲחִיתֹפֶל, וְגֵחֲזִי:
עיקר תוספות יום טוב(ו) יָרָבְעָם כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָאֵי:
(ז) בִּלְעָם כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָאֵי, לְבַד מֵאֲחִיתֹפֶל דְּלֹא אִתְפְּרַשׁ בַּגְּמָרָא. וְנִרְאֶה לִי מִדִּכְתִיב (תְּהִלִים נה) אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וּדְרָשׁוּהוּ בַגְּמָרָא עַל דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל, מִכְּלָל דְּשָׁוִים הֵם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג. דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו) לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, לֹא דִין וְלֹא רוּחַ. דּוֹר הַפַּלָּגָה אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא) וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם, בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה', לָעוֹלָם הַבָּא. אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יג) וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד. רָעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְחַטָּאִים, לָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל עוֹמְדִין בַּדִּין. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ אֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א) עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים, אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם. אָמְרוּ לוֹ, אֵינָם עוֹמְדִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים אֲבָל עוֹמְדִין בַּעֲדַת רְשָׁעִים. מְרַגְּלִים אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה' (במדבר יד). וַיָּמֻתוּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. בַּמַּגֵּפָה, בָּעוֹלָם הַבָּא. דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (תהלים נ) אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. עֲדַת קֹרַח אֵינָהּ עֲתִידָה לַעֲלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז) וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל, לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב) ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָן עֲתִידִין לַחֲזֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כט) וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה, מַה הַיּוֹם הַזֶּה הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף הֵם הוֹלְכִים וְאֵינָם חוֹזְרִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כַּיּוֹם הַזֶּה, מַה הַיּוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר, אַף עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁאָפַל לָהֶן, כָּךְ עָתִיד לְהָאִיר לָהֶן:
ברטנורהכֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. שֶׁכָּרְתוּ בְרִית עִם הַמָּקוֹם עֲלֵי זְבָחִים וּשְׁלָמִים, דִּכְתִיב (שמות כד) וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים, וּכְתִיב (שם) וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית:
אֵין עֲתִידִים לַחֲזֹר. מִמָּקוֹם שֶׁגָּלוּ. וְהָא דְאָמְרִינַן שֶׁיִּרְמְיָה הֶחֱזִירָן וְיֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מָלַךְ עֲלֵיהֶם, לֹא כֻלָּן חָזְרוּ אֶלָּא מִקְצָתָן:
עיקר תוספות יום טוב(ח) בַּדִּין. לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁאַחַר הַתְּחִיָּה. וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דַּנִיֵּאל יב) וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם. וּמְנָא אֲמֵינָא לַהּ דְּמַתְנִיתִין בְּדִין זֶה מַיְרֵי וְלֹא בְדִין שֶׁאַחַר הַמָּוֶת, שֶׁכֵּן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י לְקַמָּן אֲבָל עוֹמְדִין בַּעֲדַת רְשָׁעִים, שֶׁחַיִּין וְנִדּוֹנִין:
(ט) עוֹמְדִין כוּ'. מִשּׁוּם דְּלֵית בְּהוּ שׁוּם מִעוּטָא וְדוֹר הַפַּלָּגָה נַמִּי עוֹמְדִין בַּדִּין וְלֹא הֻצְרַךְ לְמִתְנַיְהוּ. וּדְנָקַט לַהּ הָכָא מִשּׁוּם רַבִּי נְחֶמְיָה:
(י) אֵלּוּ וָאֵלּוּ. אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל וְאַנְשֵׁי סְדוֹם. וּבַחֲדָא פָלֵיג. רַשִׁ"י:
(יא) דּוֹר הַמַּבּוּל. דִּכְתִיב (בְּרֵאשִׁית ו) כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם. חַטָּאִים, אַנְשֵׁי סְדוֹם דִּכְתִיב בְּהוּ רָעִים וְחַטָּאִים לַה'‏ מְאֹד:
(יב) עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. שֶׁהֶגְלָה סַנְחֵרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר (מְלָכִים ב יח) וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי. רַשִׁ"י:
(יג) אֵין כוּ'. לֹא בִבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם קָאָמַר, אֶלָּא אוֹתָן שֶׁגָּלוּ עַצְמָן אֵין לָהֶם חֵלֶק, שֶׁרְשָׁעִים גְּמוּרִים הֵם. אֲבָל בְּנֵיהֶם וְהַדּוֹרוֹת הַבָּאִים זוֹכִין וּמְזַכִּין. רַשִׁ"י. כִּדְמוֹכְחֵי קְרָאֵי בְּסוֹף יְחֶזְקֵאל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יד) וַיַּשְׁלִכֵם. מַשְׁמַע שֶׁיְּהוּ כֻלָּם גּוֹלִין בְּמָקוֹם אֶחָד אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת. וְהַיְנוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁהֶגְלָם סַנְחֵרִיב וְהוֹשִׁיבָם בְּמָקוֹם אֶחָד כִּדְאָמְרִינַן שֶׁהוֹלִיכָם לִמְדִינוֹת אַפְרִיקָ"א. אֲבָל שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים לֹא גָלוּ בְמָקוֹם אֶחָד אֶלָּא נִתְפַּזְּרוּ בְכָל אֲרָצוֹת, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (זְכַרְיָה י) אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם. רַשִׁ"י:
(טו) מַאֲפִיל. בַּבֹּקֶר, וּבַצָּהֳרַיִם מֵאִיר. אִי נַמִּי בָּעֶרֶב אָפֵל וְהוֹלֵךְ וּלְמָחֳרָתוֹ מֵאִיר. אַף עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עֲתִידִין לַחֲזֹר לִהְיוֹת לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. רַשִׁ"י:
ד. אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יג) יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת ישְׁבֵי עִירָם. וְאֵינָן נֶהֱרָגִים עַד שֶׁיִּהְיוּ מַדִּיחֶיהָ מֵאוֹתָהּ הָעִיר וּמֵאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט, וְעַד שֶׁיֻּדַּח רֻבָּהּ, וְעַד שֶׁיַּדִּיחוּם אֲנָשִׁים. הִדִּיחוּהָ נָשִׁים וּקְטַנִּים אוֹ שֶׁהֻדַּח מִעוּטָהּ אוֹ שֶׁהָיוּ מַדִּיחֶיהָ חוּצָה לָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ כִיחִידִים. וּצְרִיכִין שְׁנֵי עֵדִים וְהַתְרָאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. זֶה חֹמֶר בַּיְּחִידִים מִבַּמְּרֻבִּים, שֶׁהַיְּחִידִים בִּסְקִילָה, לְפִיכָךְ מָמוֹנָם פָּלֵט. וְהַמְּרֻבִּים בְּסַיִף, לְפִיכָךְ מָמוֹנָם אָבֵד:
ברטנורהיָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל. בָּנִים שֶׁאֵינָם עוֹלִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְנִדָּחִין כַּמַּדִּיחִין:
עַד שֶׁיִּהְיוּ מַדִּיחֶיהָ מֵאוֹתָהּ הָעִיר. דִּכְתִיב וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם, וְלֹא יוֹשְׁבֵי עִיר אַחֶרֶת:
וּמֵאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט. דִּכְתִיב מִקִּרְבֶּךָ, מִקֶּרֶב הַשֵּׁבֶט עַצְמוֹ:
הֲרֵי אֵלּוּ כִיחִידִים. שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְיִדּוֹנוּ בִסְקִילָה וּמָמוֹנָן פָּלֵט:
וּצְרִיכִים. אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת:
שְׁנֵי עֵדִים וְהַתְרָאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. שֶׁהָיוּ מַרְבִּים לָהֶם בָּתֵּי דִינִין, וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה מַפְרִישִׁים אוֹתָן עַד שֶׁיִּרְאוּ אִם הֵם רֻבָּהּ שֶׁל עִיר, מְבִיאִין אוֹתָן לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל וְגוֹמְרִין דִּינָן שָׁם, וְהוֹרְגִים אוֹתָם בְּסַיִף וּמָמוֹנָן אָבֵד. וְאִם לֹא נִמְצְאוּ רֻבָּהּ שֶׁל עִיר, דָּנִין אוֹתָן בִּסְקִילָה וּמָמוֹנָן פָּלֵט:
עיקר תוספות יום טוב(טז) אֵין לָהֶם כוּ'. וּמַאי שְׁנָא מִשְּׁאָר מְחֻיָּבֵי בֵית דִּין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֵלֶק כוּ'‏ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב רֵישׁ פִּרְקִין, וְכֵן מַשְׁמַע בְּסוֹף פֶּרֶק ו'‏ נִתְעַכֵּל הַבָּשָׂר כוּ'‏ עַיֵּן שָׁם בְּהָרַ"ב, וְהָתָם עַל כָּל הֲרוּגֵי בֵית דִּין קָאֵי. הָא מִלְּתָא מִתָּרְצָא דְּהָא דִתְנַן הָכָא שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק כוּ', הָנֵי מִלֵּי דְּלֹא אִקְּטִיל, אֲבָל אִם דָּנוּ אוֹתָם וַהֲרָגוּם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יז) אֲנָשִׁים כוּ'. דְּתָנוּ רַבָּנָן, יָצְאוּ אֲנָשִׁים, אֲנָשִׁים וְלֹא נָשִׁים, אֲנָשִׁים וְלֹא קְטַנִּים. גְּמָרָא:
(יח) שְׁנֵי עֵדִים. יָלְפִינַן לַהּ בַּגְּמָרָא:
(יט) לָאו מִשּׁוּם שֶׁאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ו'‏ מִשְׁנָה ד', דְּהָא אָמְרִינַן הָתָם דִּבְמִיתָה אַחַת וּבַעֲבֵרָה אַחַת דָּנִין כוּ'. אֶלָּא מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי עֵדִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וְאֵין פְּנַאי לַחֲקֹר כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּיוֹם אֶחָד, מַרְבִּין לָהֶם בָּתֵּי דִינִין כְּדֵי שֶׁיְּקֻבַּל עֵדוּתָן בְּיוֹם אֶחָד וְיֻגְמַר דִּין כֻּלָּם בְּיוֹם אֶחָד וְאִי אַתָּה מְעַנֶּה אֶת דִּינָן. רַשִׁ"י:
(כ) כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ה':
ה. הַכֵּה תַכֶּה אֶת וְגוֹ' (דברים יג). הַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת הָעוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין אוֹתָהּ. הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב (שם), מִכָּאן אָמְרוּ נִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ אוֹבְדִין, שֶׁבְּחוּצָה לָהּ פְּלֵטִין. וְשֶׁל רְשָׁעִים, בֵּין שֶׁבְּתוֹכָהּ בֵּין שֶׁבְּחוּצָה לָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ אוֹבְדִין:
ברטנורההַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת. שַׁיָּרָא שֶׁל חַמָּרִים וְשֶׁל גַּמָּלִים שֶׁנִּשְׁתַּהוּ בָעִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם, הָוֵי לְהוּ בִכְלַל יוֹשְׁבֵי עִירָם:
הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין. אִם רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר הֻדְּחוּ וּמִעוּט לֹא הֻדְּחוּ, וְחַמָּרִים וְגַמָּלִים שֶׁלֹּא הֻדְּחוּ מַשְׁלִימִין אֶת הַמֻּעָט לַעֲשׂוֹתָן רֹב, הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין, שֶׁאֵין מָמוֹנָן אָבֵד אֶלָּא נִדּוֹנִין כִּיחִידִים. וְהוּא הַדִּין דְּגוֹרְמִין נַמִּי לַעֲשׂוֹת עִיר הַנִּדַּחַת, אִם הֻדְּחוּ עִמָּם לַעֲשׂוֹתָם רֹב, אֶלָּא דְתַנָּא אַזְּכוּתָא קָא מְהַדַּר. וְעוֹד דְּהָא פְּסִיקָא לֵיהּ טְפֵי, דִּסְתַם חַמֶּרֶת וְגַמֶּלֶת אֵין דַּעְתָּן מְעֹרֶבֶת עִם בְּנֵי הָעִיר שֶׁיִּהְיוּ נִדָּחִין עִמָּהֶן:
עיקר תוספות יום טוב(כא) גְּמָרָא, וּרְמִינְהוּ, וְכַמָּה יְהֵא בָעִיר וִיהֵא כְאַנְשֵׁי הָעִיר, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אָמַר רָבָא לֹא קַשְׁיָא, הָא לְמִהְוֵי כִבְנֵי מָתָא לָתֵת לְצָרְכֵי הָעִיר, הָא לְמֶהֱוֵי מִיָּתְבֵי מָתָא סַגִּי בִשְׁלֹשִׁים יוֹם, וְקָרִינַן בְּהוּ אֶת יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא:
(כב) צַדִּיקִים כוּ'. וְהֵם שְׁאָר יוֹשְׁבֵי הָעִיר שֶׁלֹּא הֻדְּחוּ עִם רֻבָּהּ. הָרַמְבַּ"ם:
(כג) אוֹבְדִין. בַּגְּמָרָא, אוֹתָהּ, פְּרָט לְנִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁחוּצָה לָהּ. כָּל, לְרַבּוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה נִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ יֹאבֵדוּ, מִי גָרַם לָהֶם שֶׁיָּדוּרוּ בְתוֹכָהּ, מָמוֹנָם, לְפִיכָךְ מָמוֹנָם אָבֵד. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב וְתוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
ו. וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְגוֹ' (דברים יג). אִם אֵין לָהּ רְחוֹב, עוֹשִׂין לָהּ רְחוֹב. הָיָה רְחוֹבָהּ חוּצָה לָהּ, כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לְתוֹכָהּ. וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַה' אֱלֹהֶיךָ (שם). שְׁלָלָהּ, וְלֹא שְׁלַל שָׁמָיִם. מִכָּאן אָמְרוּ, הַהֶקְדֵּשׁוֹת שֶׁבָּהּ יִפָּדוּ, וּתְרוּמוֹת יֵרָקְבוּ, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ יִגָּנֵזוּ. כָּלִיל לַה' אֱלֹהֶיךָ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אַתֶּם עוֹשִׂים דִּין בְּעִיר הַנִּדַּחַת, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם מַעֲלִין עוֹלָה כָלִיל לְפָנָי. וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד (דברים יג), לֹא תֵעָשֶׂה אֲפִלּוּ גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא תִבָּנֶה עוֹד, לִכְמוֹ שֶׁהָיְתָה אֵינָהּ נִבְנֵית, אֲבָל נַעֲשֵׂית הִיא גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם (שם), שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם. אָבְדוּ רְשָׁעִים מִן הָעוֹלָם, נִסְתַּלֵּק חֲרוֹן אַף מִן הָעוֹלָם:
ברטנורההָיָה רְחוֹבָהּ חוּצָה לָהּ. אִם מְקוֹם קִבּוּץ בְּנֵי הָעִיר הָיָה חוּצָה לָהּ, כּוֹנְסִים אוֹתָהּ לְתוֹךְ הָעִיר, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהּ רְחוֹב בְּתוֹכָהּ:
רְחוֹב. פְּלַטְיָא גְדוֹלָה:
הֶקְדֵּשׁוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ יִפָּדוּ. כְּלוֹמַר אֵין נִשְׂרָפִים אֶלָּא צְרִיכִים פְּדִיָּה כִּשְׁאָר כָּל הַהֶקְדֵּשׁוֹת:
וּתְרוּמוֹת יֵרָקְבוּ. בַּגְּמָרָא מוֹקְמִינַן לַהּ בִּתְרוּמָה בְיַד כֹּהֵן, דְּמָמוֹן כֹּהֵן הוּא וְחָל עֲלֵיהּ אִסּוּר דְּעִיר הַנִּדַּחַת. וּמִיהוּ לֹא הָיוּ הַתְּרוּמוֹת נִשְׂרָפִים כִּשְׁאָר שְׁלָלָהּ, דְּלֹא מְזַלְזְלִינַן בָּהּ כֻּלֵּי הַאי, לְפִיכָךְ יֵרָקְבוּ. וְאִם תְּרוּמָה בְיַד יִשְׂרָאֵל הִיא, שְׁלַל גָּבוֹהַּ הוּא וְתִנָּתֵן לְכֹהֵן שֶׁבְּעִיר אַחֶרֶת:
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. אַף עַל גַּב דְּמָמוֹן יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁהֲרֵי הוּא נֶאֱכָל לְיִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וְקֹדֶשׁ אִקְּרֵי, לֹא יִשָּׂרֵף אֶלָּא יִגָּנֵז:
כָּלִיל לַה'‏ אֱלֹהֶיךָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוּ'‏ גָּרְסִינַן. וְלֹא גָרְסִינַן שֶׁנֶּאֱמַר כָּלִיל לַה'‏ אֱלֹהֶיךָ:
לֹא תֵעָשֶׂה גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. דְעוֹד, לְגַמְרֵי מַשְׁמַע:
לִכְמוֹ שֶׁהָיְתָה. בְּיִשּׁוּב בָּתִּים:
אֲבָל נַעֲשֵׂית הִיא גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
עיקר תוספות יום טוב(כד) עוֹשִׂין כוּ'. דִּרְחוֹבָהּ דְּהַשְׁתָּא נַמִּי מַשְׁמַע. גְּמָרָא:
(כה) יִפָּדוּ. אִם הֵם בֶּדֶק הַבַּיִת:
(כו) מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִכְסֵי שָׁמַיִם וּקְדֻשָּׁתָן קְדֻשַּׁת הַגּוּף. הָרַמְבַּ"ם. כְּלוֹמַר וְלֹא דָמֵי לְהֶקְדֵּשׁוֹת דִּתְנַן בָּהֶם יִפָּדוּ, דְּאוֹתָן הֵן דְּבֶדֶק הַבַּיִת שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא קְדֻשַּׁת דָּמִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב, וְתוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
(כז) לֹא דְקַיְמָא לָן הָכִי, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר דְּמָמוֹן יִשְׂרָאֵל הוּא קָאָמַר:
(כח) יִגָּנֵזוּ. וְלֹא סַגִּי לְהַנִּיחָם שֶׁיֵּרָקְבוּ כְּמוֹ בִתְרוּמָה, מִשּׁוּם דְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְכֵן כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ הַכֹּל מֻתָּרִין וְנֶהֱנִין בָּהֶן, חָשְׁשׁוּ שֶׁאִם יַנִּיחוּם שֶׁיֵּהָנוּ מֵהֶם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן תְּרוּמָה דְּלֵיתָא אֶלָּא לַכֹּהֲנִים, וְכֹהֲנִים זְרִיזִין הֵן וְלֹא יֵהָנוּ מִמֶּנָּה:
(כט) שֶׁהָרְשָׁעִים. מַאן רְשָׁעִים, גַּנָּבֵי. גְּמָרָא דַּף קי"ג:

גמרא סנהדרין קי״ב א: י׳-י״ז

הַחֲרֵם אוֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְכוּלֵי. תַּנוּ רַבָּנָן (דברים יג) הַחֲרֵם אוֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּה פְּרַט לְנִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּחוּצָה לָהּ. וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ לְרַבּוֹת נִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ. שְׁלָלָהּ וְלֹא שֶׁל שָׁמַיִם. וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ לְרַבּוֹת נִכְסֵי רְשָׁעִים שֶׁחוּצָה לָהּ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי מַה אָמְרָה תוֹרָה נִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ יֹאבְדוּ מִי גָרַם לָהֶם שֶׁיָּדוּרוּ בְתוֹכָהּ מָמוֹנָם לְפִיכָךְ מָמוֹנָם אָבַד. אָמַר מַר (שם) וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ לְרַבּוֹת נִכְסֵי רְשָׁעִים שֶׁבְּחוּצָה לָהּ. אָמַר רַב חַסְדָּא וּבְנִקְבָּצִים לְתוֹכָהּ אָמַר רַב חַסְדָּא פִּקְדּוֹנוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת מוּתָּרִים הֵיכִי דָמֵי אִלֵימָא דְעִיר אַחֶרֶת וְאִיתְנְהוּ בְגַוָּוהּ פְּשִׁיטָא דְמוּתָּרִין לָאו שְׁלָלָהּ הוּא. וְאֶלָּא דִידְהוּ וְאִיתְנְהוּ בְעִיר אַחֶרֶת. אִי דְנִקְבָּצִין לְתוֹכָהּ אַמָּאי מוּתָּרִין. וְאִי אֵין נִקְבָּצִין לְתוֹכָהּ. הָא אֲמָרָהּ חָדָא זִמְנָא. לֹא לְעוֹלָם דְעִיר אַחֶרֶת דְּמִפְקְדֵי בְתוֹכָהּ. וְהָכָא בְּמָאי עַסְקִינָן כְּגוֹן דְּקָבִּיל עֲלֵיה אַחֲרָיוּת מַהוּ דְתֵימָא כֵּיוָן דְקָבִּיל עָלֵיהּ אַחֲרָיוּת כְּדִידֵיה דָמֵי קָא מַשְׁמַע לָן. אָמַר רַב חַסְדָּא בְּהֵמָה חֶצְיָהּ שֶׁל עִיר הַנִּדַחַת וְחֶצְיָהּ שֶׁל עִיר אַחֶרֶת אֲסוּרָה. עִיסָה חֶצְיָה שֶׁל עִיר הַנִּדַחַת וְחֶצְיָהּ שֶׁל עִיר אַחֶרֶת מוּתֶּרֶת. מָאי טַעְמָא בְּהֵמָה כְּמָאן דְּלֹא פְלִיגָא דַמְיָא. עִיסָה כְּמָאן דִּפְלִיגָא דַמְיָא. בָעִי רַב סַפְרָא בֶּהֱמַת עִיר הַנִּדַּחַת מַהוּ דְתֶיהֱנִי בָהּ שְׁחִיטָה לְטַהֲרָהּ מִידֵי נְבֵילָה. לְפִי חָרֶב אָמַר רַחֲמָנָא לֹא שְׁנַא שָׁחֲטָה מִשְׁחַט לֹא שְׁנַא קְטָלָא מִקְטִל. אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּשָׁחֲטָהּ מְהַנְיָא לָהּ שְׁחִיטָא מָאי תִיקוּ. בָּעֵי רַב יוֹסֵף שֵׂעָר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת מַהוּ. אָמַר רָבָא הָא דְרִשְׁעִיּוֹת אָסוּר תִּקְבּוֹץ וְשָׂרַפְתָּ כְּתִיב מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָר אֶלָּא קְבִיצָה וּשְׂרֵיפָה יָצָא זֶה שֶׁמְּחוּסָר תְּלִישָׁה וּקְבִיצָה וּשְׂרֵיפָה אֶלָּא אָמַר רָבָא בְּפֵאָה נָכְרִית. הֵיכִי דָמֵי אִי דִמְחוּבָּר בְּגוּפָהּ. כְּגוּפָהּ דַּמְיָא לֹא צְרִיכָא דְתָלֵי בְּסִיכְתָא כְּנִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּתּוֹכָהּ דָּמֵי וְאָבַד אוֹ דִילְמָא כֵיוָן דְּעַיְילָא וְנַפְקָא כִּלְבוּשָׁהּ דָמֵי תִּיקוּ:
רש״יהחרם אותה פרט לנכסי צדיקים שבחוצה לה - שאם היו צדיקים דרים בתוכה והוי להו נכסים מופקדים במקום אחר ביד אחרים אין מחרימין אותן אבל נכסים שיש להם באותה העיר מחרימין אותן וטעמא מפורש לקמן:
אמר ר"ש מפני מה וכו' - בכל דוכתי דרש ר"ש טעמא דקרא:
ה"ג אמר מר ואת כל (שללה) אשר בה לרבות נכסי רשעים שבחוצה לה:
אמר רב חסדא ובנקבצין לתוכה - נכסי רשעים הקרובין לעיר שיכולים לקבצם לתוך העיר באותו יום עצמו שכונסין שלל העיר לרחוב לשורפן הן אבודים עמה אבל רחוקים דאין מגיעין לעיר אינן אבודים ודוקא שכבר היו לתוכה אלא שמעכשיו היו מופקדים ביד אחרים אבל לא היו מעולם בתוכה כגון דנפלה להם בירושה לא קרינא ביה שללה ואין הממון אבד:
אלא דידהו - דבני עיר הנדחת ומופקדים הם בעיר אחרת:
הא אמרה - רב חסדא ובנקבצין לתוכה והא אין נקבצין:
דקבל עליו אחריות - בני עיר הנדחת:
כמאן דלא פליגא - א"א לכזית בשר בלא שחיטה ואפילו שחטה משחט אין בשחיטתו כלום דלא לשחיטה קיימא אלא למיתה ושחיטתה זו היא מיתת הבהמה ואין היתר אפילו החצי שאין של עיר הנדחת דכי שחט לסימן דעיר הנדחת אינו שוחט אלא ממית ולא מהניא ביה שחיטה:
עיסה - כל אימת דבעי פליג לה ואין חלק של עיר הנדחת מעורב בו:
ל"ש שחטה משחט ל"ש קטלא מקטיל - דבין בשחיטה ובין בהריגה קרינא ביה לפי חרב דאפילו שחטה מיתה בעלמא היא ולא מהני מידי או דילמא לפי חרב היינו שלא כדרך שחיטה אבל דרך שחיטה מהניא לה לטהרה מידי נבילה דנהי דלאכילה איתסרה ואיסור הנאה הוא אבל תיהני לטהרה מידי נבלה:
שיער נשים צדקניות - שבעיר הנדחת מהו אי הוו בכלל ואת כל שללה תשרף או לא:
רשעניות - פשיטא לן דישרף עם שלל העיר:
תלישה - שצריך לגלחה:
פיאה נכרית - גדיל של שערות דעלמא שעושין לנוי קא מבעי ליה לרב יוסף אם של צדקניות הוי:
מחובר בגופה - שנקשר בה:
כגופה דמי - וכשם שאין שורפין מלבושין שעליהן שהרי צדקניות הן כך אין שורפין אותו גדיל:
דתלי בסבטא - תלה אותו גדיל ביתד ואין קשורין בה עכשיו:
כיון דעיילא ונפקא - רגילה לקושרה תדיר אף על פי שלא קשרתו עכשיו כל מקום שיהא שם נדון כמלבוש שעליה דכל שעתא דעתה עליה וכשאר מלבושין דמי:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץג נאמר: "החרם אתה ואת כל אשר בה" (דברים יג, טז). תנו רבנן [שנו חכמים]: מה שנאמר "החרם אותה ואת כל אשר בה", הרי זה בא למעט: פרט לנכסי צדיקים שבחוצה לה שאין מחרימים אותם, "ואת כל אשר בה" — לרבות נכסי צדיקים שבתוכה. עוד נאמר "ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחובה" (דברים יג יז), "שללה" כוונתו: של אנשי העיר ולא שלל שמים, שחפצים השייכים להקדש אינם בכלל זה, "ואת כל שללה" בא לרבות נכסי רשעים שחוצה לה לשריפה.
אמר ר' שמעון: מפני מה אמרה תורה נכסי צדיקים שבתוכה יאבדו, ומדוע מענישים אותם על חטאי אחרים? אלא מי גרם להם לצדיקים שידורו בתוכה, בעיר זו של רשעים — ממונם שקשרם לעיר זו, לפיכך ממונם אבד. דאמר מר [החכם]: הכתוב "ואת כל שללה תקבץ" (דברים יג יז) נדרש: לרבות נכסי רשעים שבחוצה לה אף הם נשרפים עמה. אמר רב חסדא: ובנקבצים לתוכה, כלומר, דברים שאפשר לקבוץ בו ביום לתוך העיר.
אמר רב חסדא: פקדונות של אנשי עיר הנדחת מותרין. ושואלים: היכי דמי [כיצד הוא בדיוק]? מה היתה כוונת רב חסדא? אי לימא [אם תאמר] שמדובר בפקדונות השייכים לעיר אחרת ואיתנהו בגוה [ונמצאים בתוכה] — פשיטא [פשוט] שמותרין, הרי לאו [לא] "שללה" הוא, אלא רכוש אחרים. ואלא תאמר כי מדובר בפקדונות דידהו [שלהם] ואיתנהו [וישנם] בעיר אחרת, אם כן יש לדון בהם כבשאר נכסי העיר, אי [אם] שנקבצין לתוכה — אמאי [מדוע] מותרין, הרי כבר אמרנו שנכסי רשעים אובדים! ואי [ואם] אין נקבצין לתוכה — הא [הרי] כבר אמרה חדא זימנא [פעם אחת] להלכה זו שנכסים שאין נקבצים אין שורפים.
ומשיבים: לא, לעולם מדובר בנכסים של עיר אחרת דמפקדי בתוכה [שמופקדים בתוכה], והכא במאי עסקינן [וכאן במה אנו עוסקים] — כגון דקביל עליה [שקיבל עליו, על עצמו] בן העיר הנדחת שהחזיק בפקדון אחריות. מהו דתימא [שתאמר]: כיון דקביל עליה [שקיבל עליו] אחריות — כדידיה דמי [כשלו הם נחשבים] ויאבדו עם רכושו, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאין הדבר כן.
אמר רב חסדא: בהמה שהיתה חציה של עיר הנדחת וחציה של עיר אחרת — אסורה כולה. עיסה, השייכת חציה של עיר הנדחת וחציה של עיר אחרת — מותרת בחלקה השייך לעיר אחרת. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם] ההבדל? ומסבירים: בהמה כמאן דלא פליגא דמיא [כמי שאינה חלוקה היא נחשבת], שהרי אי אפשר להשתמש לאכילה בחצי בהמה, שכן אינה נאכלת בלא שחיטה שהיא מעשה בכולה, וכיון שלא שייך לחלקה בעודה בחיים, הריהי נחשבת בשל כך לדבר שלם, ומכיון שנאסר חלקה — נאסרה כולה. ואילו עיסה כמאן דפליגא דמיא [כמי שחלוקה נחשבת], שלצורך חלוקה נעשתה, וודאי מחלקים אותה, ולכן רק חציה אסור.
בעי [שאל] רב חסדא: בהמת עיר הנדחת מהו דתיתהני [שתועיל] בה שחיטה לפחות כדי לטהרה מידי טומאת נבילה? שאם הורגים את בהמות העיר הרי הן נעשות נבילה ומטמאות במגע ובמשא, והאם אפשר לשחטה קודם שתהרג, כדי שלא תטמא. וצדדי השאלה: האם "לפי חרב" (דברים יג טז) אמר רחמנא [אמרה התורה], ומשמעו — לא שנא שחטה משחט, לא שנא קטלא מקטל [אינו שונה אם שחט אותה, אינו שונה אם הורג אותה] באופן אחר תמיד אינה ראויה וכנבילה היא, או דלמא [שמא] כיון ששחטה מהניא [מועילה] לה השחיטה, מאי [מה הדין]? לשאלה זו לא נמצא פתרון ועל כן תיקו [תעמוד] במקומה.
בעי [שאל] רב יוסף: שיער נשים צדקניות שבעיר מהו דינו? אמר רבא: מה מקום לשאלה זו, הא [הרי] מדבריך משמע ששער של רשעיות אסור? ואולם הלא "תקבץ... ושרפת" כתיב [נאמר] (דברים יג, יז), ללמד: מי שאינו מחוסר אלא קביצה ושריפה, יצא זה, השיער, שהוא מחוסר תלישה וקביצה ושריפה. ואם כן שיער נשים אינו נאסר כלל!
אלא אמר רבא: השאלה היא לגבי פיאה נכרית. ושואלים: היכי דמי [כיצד בדיוק הדבר] אי [אם] שמחובר הפאה הנכרית בגופה — כגופה דמיא [נחשב] ונדונו כגופה! ומשיבים: לא צריכא [נצרכה] אלא לאופן דתלי בסיבטא [כשתלויה הפיאה ביתד] ויש לברר: האם כנכסי צדיקים שבתוכה דמי [נחשב] — ואבד, או דלמא [שמא] כיון דעיילא ונפקא [שנכנסת ויוצאת בפיאה] ולבושה בה לעתים קרובות כלבושה דמי [נחשב]? אף לשאלה זו לא נמצאה פתרון, ועל כן תיקו [תעמוד] אף היא במקומה.

זוהר ספר הזהר, בלק מ״ה

הֵן עָם כְלָבִיא יָקוּם וְגוֹמֵר. מָאן עַמָּא תַקִּיפָא כְיִשְׂרָאֵל. בְּשַׁעְתָּא דְאִתְנְהִיר צַפְרָא קָם וּמִתְגַבֵּר כְּאַרְיָא לְפוּלְחָנָא דְמָארֵיהוֹן בְּכַמָּה שִׁירִין בְּכַמָּה תוּשְׁבְּחָן מִשְׁתַּדְּלֵי בְאוֹרַיְתָא כָל יוֹמָא וּבַלַּיְלָה לֹא יִשְׁכַּב וְגוֹמֵר כַּד בָּעֵי בַר נָשׁ לְמִשְׁכַּב עַל עַרְסֵיהּ מְקַדֵּשׁ שְׁמָא עִלָּאָה אַמְלִיךְ לֵיהּ לְעֵילָא וְתַתָּא כַמָּה גַרְדִּינֵי נִמּוּסִין מִתְקַשְּׁרָן קָמַיְיהוּ בְשַׁעְתָּא דְפַתְחִין פּוּמְהוֹן עַל עַרְסַיְיהוּ בִשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וּבָעָן רַחֲמֵי קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא בְכַמָּא קְרָאֵי דְרַחֲמֵי. רִבִּי אַבָּא אָמַר הֵן עַם כְּלָבִיא יָקוּם. זְמִינִין הָאי עַמָּא לְמֵיקָם עַל כָּל עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כְּאַרְיֵה גִיבָר וְתַקִּיף וְיִתְרְמֵי עָלַיְיהוּ אָרְחַיְיהוּ דְכָל אַרְיְיוָותָא לְמִשְׁכַּב עַל טָרְפַּיְיהוּ אֲבָל עַמָּא דָא לָא יִשׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף. דָּבָר אַחֵר הֵן עַם כְּלָבִיא יָקוּם לְקָרְבָא קָרְבְּנִין וְעִלָּוָון קָמֵי מַלְכְהוֹן עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא. וְתָנָא (בראשית ו ב) בְּשַׁעְתָּא דְקוֹרְבָּנָא אִתּוֹקַד עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא. הֲווֹ חָמָּן דִיּוּקְנָא דְחָד אַרְיָא רְבִיעַ עַל הַהוּא קָרְבָּנָא וְאָכִיל לֵיהּ. וְאָמַר רִבִּי אַבָּא אוֹרִיאֵל מַלְאֲכָא עִלָּאָה הֲוָה וְחָמָאן לֵיהּ בְדִיּוּקְנָא דְאַרְיָא תַקִּיפָא רְבִיעַ עַל מַדְבְּחָא וְאָכִיל לוֹן לְקָרְבְּנִין וְכַד יִשְׂרָאֵל לָא הָווֹ זַכָּאִין כָּל כַּךְ הָווֹ חָמָאָן דְיּוּקְנָא דְחָד כַּלְבָּא חֲצִיפָא רְבִיעַ עָלֵיהּ כְּדֵין הָווֹ יַדְעֵי יִשְׂרָאֵל דְבַעְיָין תְּשׁוּבָה וּכְדֵין תַּיְיבִין. לֹא יִשְׁכַּב וְגוֹמֵר אִלֵּין קָרְבְּנִין דְלֵילְיָא כְּגוֹן עִלַּוָּון וְדָם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה. דְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אֲגַח קְרָבָא דִילְהוֹן עַל שַׂנְאֵיהוֹן רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לֹא יִשְׁכַּב מָהוּ לֹא יִשְׁכַּב. אֶלָּא בְּכָל לֵילְיָא וְלֵילְיָא כַּד בַּר נָשׁ אִיהוּ אָזִיל בְּפִקּוּדֵי דְמָארֵיהּ לָא שְׁכִיב עַל עַרְסֵיהּ עַד דְקָטִיל אֶלֶף וּמֵאָה וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מֵאִינוּן זַיְינִין בִּישִׁין דְשַׁרְיָין עִמֵּיהּ רִבִּי אַבָּא אָמַר אֶלֶף אִינוּן דִסְטַר שְׂמָאלָא דִכְתִּיב (תהלים צא) יִפּוֹל מִצִדְּךָ אֶלֶף כְּמָה דִכְתִּיב (שם קמט) יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד וְגוֹמֵר (שם) רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְגוֹמֵר לַעֲשׂוֹת נְקָמָה וְגוֹמֵר הָדָא הוּא דִכְתִּיב לֹא יִשְׁכַּב וְגוֹמֵר וְדָא הוּא לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט וְגוֹמֵר. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה לָקָבְלֵי תְּלַת זִמְנִין דְהוּא מָחָא לַאֲתָנֵיהּ וְאַטְעַן לֵיהּ בְּחַרְשׁוֹי אִתְבָּרְכוּן יִשְׂרָאֵל תְּלַת זִמְנִין. רִבִּי חַיָּיא אָמַר לְקָבְלֵיהּ אִתְבָּרְכוּן יִשְׂרָאֵל תְּלַת זִמְנִין דְּסַלְקִין יִשְׂרָאֵל לְאִתְחֲזָאָה קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא:
תרגום הזוהרהֵן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְגוֹ': מִי עַם גִּבּוֹר כְּיִשְׂרָאֵל. בְּשָׁעָה שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, קָם וּמִתְגַבֵּר כָּאַרְיֵה לַעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ, בְּכַמָּה שִׁירִים וּבְכַמָּה תִּשְׁבָּחוֹת. עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם, וּבַלַּיְלָה, לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף. שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִשְׁכָּב עַל מִטָּתוֹ, מְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן, וּמַמְלִיךְ אוֹתוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. כַּמָּה בַּעֲלֵי דִּין מִתְקַשְּׁרִים לִפְנֵיהֶם בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹתְחִים פִּיהֶם עַל מִטָּתָם, בִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל. וּמְבַקְּשִׁים רַחֲמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בְּכַמָּה פְּסוּקִים שֶׁל רַחֲמִים. רַבִּי אַבָּא אָמַר, הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם, פֵּרוּשׁוֹ, עָתִיד עַם זֶה לָקוּם עַל כָּל הָעַמִּים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, כְּאַרְיֵה גִּבּוֹר וְחָזָק וְיַשְׁלֵךְ עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם. דַּרְכָּם שֶׁל כָּל הָאֲרָיוֹת לִשְׁכָּב עַל טַרְפָּם, אֲבָל עָם זֶה לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף. פֵּרוּשׁ אַחֵר, הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם, לִקְרָב קָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, עַל הַמִּזְבֵּחַ. וְלָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּרְבָּן נִשְׂרָף עַל הַמִּזְבֵּחַ, רָאוּ שָׁם צוּרָה שֶׁל אַרְיֵה אֶחָד רוֹבֵץ עַל הַקָּרְבָּן הַהוּא וְאוֹכֵל אוֹתוֹ. וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, אוֹרִיאֵל מַלְאָךְ עֶלְיוֹן הָיָה, וְרָאוּ אוֹתוֹ בְּצוּרָה שֶׁל אַרְיֵה חָזָק רוֹבֵץ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאוֹכֵל אֶת הַקָּרְבָּנוֹת. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ זַכָּאִים כָּל כָּךְ, הָיוּ רוֹאִים צוּרָה שֶׁל כֶּלֶב אֶחָד חָצוּף רוֹבֵץ עָלָיו. אָז הָיוּ יוֹדְעִים יִשְׂרָאֵל שֶׁצְרִיכִים תְּשׁוּבָה. וְהֵם שָׁבִים לֹא יִשְׁכָּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, אֵלּוּ הֵם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה, כְּגוֹן עוֹלוֹת. וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה הַמִּלְחָמוֹת שֶׁלָּהֶם עִם שׂוֹנְאֵיהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לֹא יִשְׁכַּב. מַהוּ לֹא יִשְׁכָּב. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה, כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּמִצְווֹת אֲדוֹנוֹ, אֵינוֹ שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ עַד שֶׁהוֹרֵג אֶלֶף וּקכ''ה מֵאֵלּוּ הַמִּינִים הָרָעִים הַשּׁוֹרִים עִמּוֹ. רַבִּי אַבָּא אָמַר, אֶלֶף הֵם מִצַד שְׂמֹאל, שֶׁכָּתוּב, יִפּוֹל מִצִדְךְ אֶלֶף. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יַעֲלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְגוֹ' לַעֲשׂוֹת נְקָמָה וְגוֹ'. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף. וְזֶהוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁהוּא הִכָּה אֶת אֲתוֹנוֹ וְהִטְעִין אוֹתָהּ בִּכְשָׁפָיו, נִתְבָּרְכוּ יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. רַבִּי חִיָּא אָמַר, כְּנֶגְדוֹ נִתְבָּרְכוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיַּעֲלוּ יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י׳: ט״ז

א. אָסוּר לוֹ לְמִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר שֶׁיַּקְדִים תְּפִלָּתוֹ לִתְפִלַּת הַצִבּוּר. הַנִּכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא צִבּוּר שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּלַחַשׁ אִם יָכוֹל לְהַתְחִיל וְלִגְמוֹר עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם יִתְפַּלֵּל וְאִם לָאו יַמְתִּין עַד שֶׁיַּתְחִיל שָׁלִיחַ צִבּוּר לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם וְיִתְפַּלֵּל עִמּוֹ בְּלַחַשׁ מִלָּה בְּמִלָּה עַד שֶׁיַּגִיעַ שָׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדוּשָׁה וְעוֹנֶה קְדוּשָׁה עִם הַצִבּוּר וּמִתְפַּלֵּל שַׁאַר תְּפִלָּה לְעַצְמוֹ וְאִם הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל קוֹדֶם שְׁלִיחַ צִבּוּר וְהִגִּיעַ לִקְדוּשָׁה לֹא יִפְסוֹק וְלֹא יַעֲנֶה קְדוּשָׁה עִמָּהֶן. וְכֵן לֹא יַעֲנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ וְהוּא בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּשְׁאַר הַבְּרָכוֹת:
ב. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָכִין לוֹ בַּיִת שֶׁיִכָנְסוּ בּוֹ לִתְפִלָּה בְּכָל עֵת תְּפִלָּה וּמָקוֹם זֶה נִקְרָא בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְכוֹפִין בְּנֵי הָעִיר זֶה אֶת זֶה לִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלִקְנוֹת לָהֶם סֵפֶר תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים:

מוסר ספר חסידים קי״ט-קכ״א

יֵשׁ גּוֹזֵל וְאֵינוֹ נִרְאֶה זֶה הַדָּר עִם בְּנֵי אָדָם וְעֵינוֹ רָעָה בִּשֶׁלָּהֶם: הַבּוֹשֶׁת וְהָאֱמוּנָה נִצְמָדוֹת כְּשֶׁתִּסְתַּלֵּק הָאַחַת תִּסְתַּלֵּק חֲבֵירְתָּהּ: שָׁנוּ חֲכָמִים הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וּבְעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת וּבְמוֹצָאֵי יָמִים טוֹבִים וּבְחַנֻכָּה וּבְפּוּרִים וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ נִדְנוּד עֲבֵירָה לְהָבִיא תַּעֲנִית צִבּוּר אֵינָם רוֹאִים סִימָן בְּרָכָה לְעוֹלָם: מַעֲשֵׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה טֹוָוה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא הָיְתָה עוֹסֶקֶת בְּצָרְכֵי שַׁבָּת כָּרָאוּי וּמֵתָה. רָאָה אֶחָד בַּחֲלוֹם שֶׁהָיוּ שׂוֹרְפִים עֵינֶיהָ וְיָדֶיהָ בִּנְעוֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן שָׁאַל לָמָּה דִינָהּ בְּכַךְ הֵשִׁיבוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה עוֹסֶקֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּפִשְׁתָּן וְלֹא הָיְתָה עוֹסֶקֶת בְּצָרְכֵי שַׁבָּת:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב